ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 17/12/2018

צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2018, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשע"ט-2018, הודעה בדבר יישובי ספר לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, התשכ"א-1961

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



67
ועדת הכספים
17/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1189
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט' בטבת התשע"ט (17 בדצמבר 2018), שעה 10:10
סדר היום
1. צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2018
2. הודעה בדבר יישובי ספר לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, התשכ"א-1961
3. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשע"ט-2018
נכחו
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד ביטן
מיכל בירן
עמר בר-לב
יצחק וקנין
מכלוף מיקי זוהר
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ
רועי פולקמן
עודד פורר
מיקי רוזנטל
מוסי רז
סתיו שפיר
חברי הכנסת
רוברט אילטוב
ינון אזולאי
יחיאל חיליק בר
יואל חסון
חיים ילין
איילת נחמיאס ורבין
רחל עזריה
עמיר פרץ
מוזמנים
מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

נטליה מירנצ'וב - מנהלת תחום מפקח ארצי רשות המסים, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום תכנון ומדיניות, רשות המסים, משרד האוצר

דנה גרוסמן - מנהלת תחום עררים, רשות המסים, משרד האוצר

באסם אבו סעדה - מנהל תחום נזק עקיף, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, עוזרת ראשית, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אפרת אורן - עו"ד, עוזרת ראשית, רשות המסים, משרד האוצר

יהונתן קליינמן - עו"ד, עוזר ראשי, רשות המסים, משרד האוצר

שני מנדל לאופר - רפרנטית שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

דינה אורבך - מנהלת תחום חוויית התייר, משרד התיירות

תמר מירסקי - ראש ענף עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

ליליאן פרטמנט - ממונה אזורית יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

לירון נעים - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תמיר עידאן - ראש מועצת שדות נגב

גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול

אופיר ליבשטיין - ראש מועצת שער הנגב

יניב פרץ - חבר מועצת העיר שדרות

אביב חצבני - התאחדות התעשיינים בישראל

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

אריק קטורזה - רו"ח, יו"ר סניף באר שבע והדרום, לשכת רואי חשבון בישראל

גיא עטר - רו"ח, סניף מרחב באר שבע והדרום, לשכת רואי החשבון בישראל

מורן אוריה ספקטור - עו"ד, יועצת משפטית ומנהלת רגולציה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ישראלה מני - סמנכ"ל אגף מיסים וכלכלה, איגוד לשכות המסחר

רויטל בן ארי - רו"ח, לשכת יועצי המס

ענת מרלא חפץ - רכזת צמיחה ופיתוח קהילה, התנועה הקיבוצית

זאב מידן - מנכ"ל מועצת הדבש

רחלי צור - יו"ר מועצת חינוך, קיבוץ דורות, שער הנגב

יואל בן דוד - יו"ר ישוב נווה

ירון שגיא - יו"ר הקרן להגנה מהבנקים

ליאורה סלע דוד - מנכ"לית עמותת התיירות, שקמה בשור

אבי דאבוש - חבר מנהיגות

יובל חג'בי - בעלים וטייס ראשי ב-פליי אייר, כדורים פורחים

עומר כרמי - מנכ"ל ענבתים כ.ו וסחר ומלונאות בע"מ

חגי עמית כהן - כתב פרלמנטרי, דה מרקר

מבשרת נבו - שדלנ/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את מועצת הדבש

שלום מישאל כהן - שדלנ/ית (ענבלים כ.ו סחר ומלונאות בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: חלוצית 4, כפר שיתופי בע"מ)

איציק יצחק לב-ארי - שדלנ/ית (ענבלים כ.ו. סחר ומלונאות בע"מ), מייצג/ת את חלוצית 4, כפר שיתופי בע"מ

אלישע לוי



ליאור פרי



נור יונס



יאיר צימבליסטה
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים



צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2018

הודעה בדבר יישובי ספר לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, התשכ"א-1961

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשע"ט-2018
היו"ר משה גפני
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נדון בסיוע לתושבים ולעסקים ביישובי עוטף עזה. אני מבקש לדעת מי מציג את התקנות.
מיקי לוי (יש עתיד)
לפני כן אדוני, הצעה לסדר.

למעשה הוועדה בראשותך, בעקבות בקשה שביקשתי לדון בנזקים שנגרמו לדבוראים ולפיצוי אותם בעלי צימרים שעוסקים בתיירות בדרום, אני חושב שרשות המיסים עשתה כמה וכמה מהלכים. אני שומע מפעילים חברתיים בדרום שהנושא הזה מטופל.
היו"ר משה גפני
מה מטופל?
מיקי לוי (יש עתיד)
הנושא שדנו בו בוועדה בנושא הדבוראים.
היו"ר משה גפני
הדבוראים מופיעים גם בתקנות.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני רוצה לדעת האם גם הנושא של התיירות, בעלי הצימרים, טופל. זה מאוד חשוב. אין בכלל ספק שהתיירות בעוטף עזה נפגעה. פנו אלי מספר אנשים.
היו"ר משה גפני
מיותר. הדבר הראשון שאנחנו עושים, אנחנו דנים בתקנות ואז נראה מה נמצא ומה לא נמצא. הדבוראים בתקנות.
מיקי לוי (יש עתיד)
יש בפנינו את שלושת הישובים האלה והגיע הזמן לתקן את העוולה שנגרמה להם. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
בכל זה נדון. בסדר גמור.

גברת סביון, בבקשה, המשנה למנהל רשות המיסים.


תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט-2018
מירי סביון
התקנות שמובאות כאן היום להצבעה מטפלות בכמה ראשים בתחום הנזק העקיף, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, באות לפתור כמה בעיות שהתקנות הקיימות לא פותרות, בעיות שהתעוררו בעקבות המצב הביטחוני בעוטף עזה החל מחודש מאי או מיד לאחר הפסח, בעקבות המתיחות. גם טרור העפיפונים וטרור נוסף שבעקבותיו נגרמו נזקים לעסקים בעוטף עזה.

בעקבות הפגישות שקיימנו, מפגשים שקיימנו עם בעלי העסקים בדרום, אנחנו זיהינו כמה לקונות בחקיקה הקיימת שלא מאפשרות פיצוי על נזק עקיף בכמה תחומים ולנקודות האלה נתנו מענה בתקנות שאנחנו מביאים לכאן היום.

נקודה אחת היא הנושא של פיצוי בגין שכר. היו מספר ימים בודדים, חמישה ימים עד עכשיו ואנחנו מקווים שלא יהיו יותר, בהם היו הוראות של צה"ל או לא לקיים לימודים או לא לקיים פעילות עסקית בימים מסוימים בגלל המצב הביטחוני. בימים אלה אנחנו מבקשים להעניק פיצוי בגין השכר שהיה צריך לשלם לעובדים שנעדרו מהעבודה מהסיבות האלה ופיצוי מקביל לבעלי עסקים קטנים שנעדרו או סגרו את העסק שלהם.

בנוסף יש את הנושא של התיירנים. בתיירנים הייתה פגיעה מאוד קשה כאשר אנחנו בתוך התקנות הקיימות נתנו פיצוי בגין ביטולים של הזמנות אבל למעשה התיירות בעוטף בתקופה הזאת סבלה מכך שבעצם לא היו כמעט הזמנות ולכן קבענו פיצוי.
היו"ר משה גפני
לא הבנתי לגבי התיירנים.
מירי סביון
בתקנות הקיימות נתנו פיצוי בגין ביטולי הזמנות אבל בעקבות המצב הביטחוני למעשה ההזמנות ירדו עד כדי אי ביצוע הזמנות בכלל בכל האזורים של עוטף עזה. לכן חשבנו שנכון יותר לפצות אותם בדרך של ירידה במחזורים, או פיצוי בגין השכר בדומה למה שנקבע באירועים קודמים וזאת רגל נוספת של התקנות האלה.

החלק האחרון הוא הנושא של הפיצוי לדבוראים ששטחי המרעה שלהם, גם אם הכוורות נמצאות מחוץ לטווח של 0-7, הרבה פעמים שטחי המרעה של הדבורים נמצאים בתוך האזורים שנשרפו ונפגעו ולכן בתוך התקנות האלה אנחנו מוצאים דרך לפצות גם את הענף הזה.

אלה עיקרי התקנות. אם אתם רוצים, נעבור להקראה או מה שתחליטו, לשאלות נוספות.
מיקי לוי (יש עתיד)
כן. יש שאלות.
חיים ילין (יש עתיד)
יש לי שאלה. לפני שאתם מקריאים, עקרונית אתם באים וקובעים טווחים של 0-40. בתוך הטווח של 0-40, יש מה שנקרא עזה 0-7. לגבי התיירות ולגבי הדבוראים, אנשים לא עומדים עם מרחק והם לא אומרים שהצימר נמצא 7.2 ואני יכול ללכת לישון, נמצא 6.8 אני לא יכול ללכת לישון כי זה יותר מסוכן. הדבוראים הם על אותו עיקרון. נחל הבשור, שם נמצא המרעה הגדול ביותר.
היו"ר משה גפני
אני מבקש ממך ומכולם, היות ואנחנו מדברים כאן על הרבה מאוד פרטים והפרטים נמצאים בתוך התקנות, יש כאלה שנמצאים יותר ויש כאלה שנמצאים פחות, אני מבקש ללכת לפי הסדר ונדבר סעיף-סעיף.
חיים ילין (יש עתיד)
אלה עקרונות.
היו"ר משה גפני
מה עקרונות? הבשור הוא עקרון?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
תגיד להם שיתכוננו להשית את התקנות האלה גם על מטולה.
מיקי לוי (יש עתיד)
מה שמירי אמרה, זה שביטלו הזמנות, זה היה ברור מאליו. האם נעשה ממוצע של שלוש שנים לאחור לגבי בעלי הצימרים ואז עשו את הממוצע ופיצו אותם? השאלה היא איך.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
בוקר טוב לאדוני. אני לא אכנס לסוגיות שאתם דנים בהן מבוקר עד ערב. אני רק רוצה לשאול שאלה עקרונית מבחינת המסלולים. אני חושב שיש מצב מאוד מביש שאנשים עם עסקים קטנים שהנזק שלהם לא גדול אבל רק חושבים על המצב, הדרך לפיצוי, נראה מצב בלתי אפשרי כמעט. האם לא הגיע הזמן שנבנה כמה מסלולים? מסלול ירוק, מסלול צהוב, מסלול אדום. מי שרוצה לבחור לריב אתכם עד הגרוש האחרון, אין בעיה, אבל נניח מישהו שמפסיד ימי עבודה או סוגר את העסק שלו, עד שהוא יעשה אתך הערכה על שנה קודמת ויעשה את ההתחשבנות הזאת, אין לו שום פיצוי.
דוד ביטן (הליכוד)
אתה אומר שהוא יקבל מקדמה.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
לא מקדמה.
מירי סביון
קבוע. שזה יהיה קבוע.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
2,000 שקלים ליום פיצוי. לא מקדמה. הם יקבעו פיצוי של 2,000 שקלים ליום ואתה תבחר.
היו"ר משה גפני
היה לנו ויכוח בישיבה הקודמת והיום נצטרך להכריע. היה לנו ויכוח. אני עונה לך תשובת ביניים.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
אדוני היושב ראש, משפט. אני כבר ראיתי כאלה שמתווכחים עם נציגי מס רכוש כאשר הייתה לו פגיעה בבית של רסיסים בווילון. יש לו בבית וילון גדול. צד אחד של הווילון נפגע והצד השני לא. אמרו לו שמפצים אותו רק על צד אחד של הווילון. זה מגוחך אבל לפעמים מגיעים למצבים כאלה. תהיו קצת יותר לארג'ים.
מיקי לוי (יש עתיד)
אין דבר כזה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אם עמיר אומר, אז יש.
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
את הדוגמה הזאת אני הצגתי בפני מנהל מס רכוש ומאז נפתרו הבעיות האלה. אני אומר שהגיע הזמן לקבוע. תן לבן אדם להחליט.
היו"ר משה גפני
בישיבה הקודמת היה ויכוח. אני ביקשתי שזאת תהיה הוראת קבע. אם יש פגיעה, אז יש פגיעה, למה צריך עכשיו להתחיל את הדיון על חצי וילון כשיש הוראה קבועה? יש ויכוח על העניין הזה. הם הביאו הוראת שעה. תכף נגיע לנושא הזה. אני חושב שהוראת קבע פותרת את הבעיה.
יצחק וקנין (ש"ס)
הנושא תמיד חוזר על עצמו כל פעם כשיש מבצע. זה גם בצפון וגם בדרום. העניין של המסלולים. אני תמיד אמרתי שכדאי ללכת על המסלול הטוב והנוח, שזה המסלול הירוק, ולא ללכת על מסלולים יותר קשים שאתה צריך לחכות. בסופו של יום זה לוקח זמן ואתה לא יודע לאן אתה מגיע.

אני יכול לומר מהניסיון מול מס רכוש שבדרך כלל אנשי מס רכוש הם מאוד מאוד פתוחים וזה לא יורד עד כדי כך לעניין של הווילון וזה קצת תמוה בעיני מה שעמיר אומר. אני אומר לך את זה באחריות. אולי הייתה איזו טעות. בדרך כלל הם לא יורדים לקטנות האלה. הם מסתכלים קדימה. מהניסיון, גם בישובים שלנו ראינו את זה בשנים קודמות, בזמן מלחמת לבנון השנייה.
מיקי לוי (יש עתיד)
מס רכוש עושה עבודה טובה.
יצחק וקנין (ש"ס)
אני מציע לתושבים ולכולם את המסלול הירוק שהוא המסלול הנוח ביותר והטוב ביותר לגמור דברים, גם את אתה מפסיד קצת.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אני מברכת על כך שהתקנות סוף סוף הגיעו. חבל שבאיחור של שמונה חודשים אחרי שתושבי העוטף סובלים מטרור.
היו"ר משה גפני
אנחנו התחלנו את הדיון רק לפני שבועיים.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אני לא מאשימה אותנו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני ביקשתי ממך.
מיקי לוי (יש עתיד)
חצי שנה לפחות.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
בסוף המדינה כמדינה קודם נותנת לאזרחים.
היו"ר משה גפני
על מה את קובלת?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
לא. אני מברכת על זה. אני מתחילה בברכה. אני שמחה שהתקנות האלה מגיעות. אני מתלוננת על כך שזה לקח שמונה חודשים. השיטה היא תמיד שקודם אנשים סופגים. אלה אנשים פשוטים, הם לא טייקונים, הם צריכים לספוג הפסדים של שמונה חודשים עד שהם יקבלו ורק אז מפצים אותם למרות שבעצם אנחנו ברוטינה וזה חוזר על עצמו ואפשר היה לחשוב על זה מראש.

בתוך השמחה על כך שרוב הבעיות ייפתרו היום, עדיין נותרו ישובים גם מחוץ להגדרה של אזורי הספר שאני מבינה שמכניסים שניים אבל עדיין הותירו שניים בחוץ וגם במקרה של ברור חיל ודורות שעדיין הבעיה שלהם לא נפתרה למרות שניסית היושב ראש. אני רק מקווה שלא נהיה עסוקים היום רק בשמחה על מה שמעבירים ושנראה שסוגרים את כל הפינות. תודה.
היו"ר משה גפני
אנחנו בוועדת הכספים אף פעם לא עסוקים בשמחה ובעצב. אנחנו סופרים כסף ורואים מה קורה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לפעמים בששון ולפעמים בשמחה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
חבר הכנסת גפני, אני רוצה לומר לך תודה ואני אומר לך על מה. אני התחלתי את הפניות הראשונות שלי, הרי בדיון הראשון ישבנו כאן עם כל הערימות של הפניות לשרי הממשלה ולראש הממשלה, ואני רוצה לומר לך שההיענות שלך המתמידה לבקשות שלנו בכל מיני נושאים, באמת במובן הזה ועדת הכספים הפכה להיות בית להרבה מאוד נושאים שהממשלה מתחמקת מלעסוק בהם כי הם נושאים יותר מסובכים.
דוד ביטן (הליכוד)
מה זאת אומרת מתחמקת? זה מגיע לכאן בעקבות בקשה של הממשלה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא. בעקבות בקשה שלנו ודרישה שלנו, דרישה של הוועדה. חבר הכנסת ביטן, אתה באת להתארח בדיון הזה.
היו"ר משה גפני
הוא חבר ועדה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
נכון. אני לא, אבל אני נמצאת כאן יותר ממך.
דוד ביטן (הליכוד)
לא נכון.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
בטח שכן.
דוד ביטן (הליכוד)
אני בא תמיד להצביע.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
להצביע.
דוד ביטן (הליכוד)
אני בא כשצריך. אני לא בא סתם.
היו"ר משה גפני
חייבים לומר שאלה בקשות של החברים. אנחנו דנים בעניין אבל זה בתיאום עם הממשלה. מאוד קשה להעביר בלי תיאום ם הממשלה.
דוד ביטן (הליכוד)
אבל מעבירים ביקורת. שיהיה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ראשית, שיהיה. שנית, בדיוק.

אני רוצה לומר משהו. אנחנו חייבים למסות את הדיון הענייני במה שנקרא המלחמה שבין המלחמות. מה שדיברתי אתך. המערכה שבין המערכות ולכן אני גם הזכרתי את מטולה. אני דיברתי גם עם ראש מועצת מטולה וגם עם האנשים במטולה ואנחנו נמצא את עצמנו – אני פשוט מכינה את עצמנו לבאות.
היו"ר משה גפני
אני הייתי במטולה עם ראש המועצה. נסענו מעבר לגדר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני יודעת. אני רוצה שנבין שהממשלה – ובמובן הזה אני יודעת שרשות המיסים מול התיירנים מאוד השתדלה ושתדעו לכם שהקשב שלכם הוא לא משהו מבוטל בעינינו, גם אם לא תמיד היו לכם את הפתרונות, אבל אני אומרת לכם שאנחנו צריכים למצוא את עצמנו כבר במקום אחר לחלוטין מבחינת היכולת שלנו לשרת את הציבור במצבים האלה כי – סליחה שאני אומרת – זאת המערכה אליה אנחנו הולכים גם מבחינה צבאית.
דוד ביטן (הליכוד)
אני מבקש התנצלות. היא לא יותר ממני בוועדה. התנצלות בכתב אני רוצה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אבל התשובה ידועה. אני בוועדה יותר ממך.
דוד ביטן (הליכוד)
לא. אני מוכן לבדוק את זה.
היו"ר משה גפני
נקריא ונדון סעיף-סעיף.
לילי אור
המחלקה המשפטית, רשות המיסים.

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן - החוק) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הוראת שעה

לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ט"ו באייר התשע"ח (1 במאי 2018) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) (להלן – התקופה המזכה) יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצוים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) –
שגית אפיק
תסבירי את התקופה. אני מבינה שאתם מתחילים מ-1 במאי 2018. אתם נותנים מהתקופה בה התחילו השריפות.
קריאה
לא התחילו.
שגית אפיק
הם יענו. אתם מסיימים אותה בעוד שבועיים, ב-31 בדצמבר 2018. תסבירו גם את ההתחלה ואולי אפילו יותר, את הסוף.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אולי אתם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים.
אמיר דהן
אני אסביר. ההתחלה התחילה באמצע אפריל. יש בעיה טכנית לצרף את כל חודש אפריל. כל עסק שמדווח דו חודשי, יצטרך ללכת לרואה חשבון שיפצל לו את זה. זה יעלה לו תקורות. בדקנו את זה.
חיים ילין (יש עתיד)
תן להם לדווח מה שהם רוצים.
היו"ר משה גפני
היות וחיים ילין מבין ויודע, אנחנו לא צריכים להיות כאן. אתם תדברו ביניכם. מה זה אתה יודע? אני לא יודע.
אמיר דהן
הבעיה שנוצרה היא בגלל שיטת הדיווח. עשינו בדיקה כי התקופה הזאת מתייחסת לדבוראים ולתיירות. עשינו בדיקה עם הדבוראים ועם עמותת התיירות. מבחינתם ה-1 במאי, זה התאריך שצריך להתחיל את ירידת המחזורים. זה בתיאום אתם.
חיים ילין (יש עתיד)
ידידי היקר, בחודש אפריל לא הגיע אחד לצימרים של ניר עם בגלל השריפות באזור מפלסים. תקשיב מה אני אומר לך עכשיו. אנחנו כבר הבאנו לכאן לדיון אצל גפני. היה דיון מהיר. הייתה הצעה לסדר ואתה רוצה להגיד לי שראשי המועצות והתיירנים הסכימו למאי?
אמיר דהן
עשינו בדיקה אתם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
חיים, זה לא טוב לנהל כך דיון. סליחה. אתה אומר שזה לא עניין תקציבי אצלכם אלא זה עניין שהוא לטובתם. אם זה לטובתם, מה אכפת לך?
אמיר דהן
הם לא יכולים להחליט.
היו"ר משה גפני
אני רוצה לדעת אם הדבוראים כאן.
זאב מידן
כן.
היו"ר משה גפני
מה אתם אומרים על מה שאומר אמיר דהן לגבי התאריכים?
שגית אפיק
ביחס לחודש אפריל.
זאב מידן
זה קצת מוזר לי. מנכ"ל המועצה. היינו בסיור ביד מרדכי והם הראו לך שאין משמעות. זה לא צימר שבאים בחודש הזה ולא באים בחודש הזה. יש עונת קיץ שהיא נפגעת כתוצאה מהשריפות. אין משמעות לחודש אחורה או חודש קדימה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לכם זה לא משנה?
זאב מידן
לא.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לא אכפת לכם.
היו"ר משה גפני
מי מהתיירנים נמצא כאן?
ליאורה סלע דוד
מנהלת עמותת התיירות האזורית. אמיר צודק. אנחנו ישבנו ביחד אחרי שהתייעצנו גם עם התיירנים. אני מדברת על התיירות. ישבנו ביחד עם התיירנים ואחר כך חזרנו לרשות המיסים, לאמיר. אנחנו ביקשנו להחיל את זה מה-1 במאי ולא ללכת על מרס ואפריל מהסיבה המאוד פשוטה כי בחודש מרס חל פסח ופסח הוא חודש חזק בתיירות באזור שלנו. אם היינו מכניסים את מרס ואת אפריל לאובדן ההכנסה, היינו מפסידים כי חודש מרס היה חודש חזק. עשינו את החישובים.
חיים ילין (יש עתיד)
לא אמרנו חודש מרס. אמרנו אפריל.
מיקי לוי (יש עתיד)
אם הם הולכים לשיטה שלך, הם מפסידים.
ליאורה סלע דוד
זה היה עם התיירנים וחזרנו בחזרה לרשות המיסים עם האמירה הזאת.
היו"ר משה גפני
יש מישהו שמתנגד לתאריך?
רויטל בן ארי
מה עם העסקים האחרים? לא התיירנים והדבוראים.
היו"ר משה גפני
אני שואל.
רויטל בן ארי
עסקים שניזוקו.
היו"ר משה גפני
אני כנראה היום לא כל כך ברור ואני לא יודע למה. אומר אמיר דהן, וקיבלנו לזה אישור מהדבוראים ומהתיירנים, שאם נרחיב את זה, יכול להיות שזה יעשה נזק. אני שואל האם יש קבוצות שכתוצאה מהאמירה הזאת – אני מדבר על ההתחלה ולא על הסוף – האם המועד מפריע למישהו.
אריק קטורזה
אני רוצה להתייחס. לשכת רואי חשבון, סניף באר שבע. אני חושב שכן צריך להכניס את חודש אפריל מהסיבה הפשוטה שמי שרוצה, יתבע. אתם צריכים לתת את האפשרות הזו. אמיר, לא לקבוע בצורה חד משמעית, לבוא ולומר ה-1 במאי. מי שרוצה, יעשה את זה ויתבע כי זה מגיע לו.
גדי ירקוני
אמנם אנחנו מפסידים חודש אבל אנחנו הסכמנו כי הדבר שאנחנו הכי חוששים ממנו הוא שאחרי שיעברו התקנות האלה, לבצע אותן יהיה קשה. מה שאמיר אמר זה לפשט אותן. אנחנו רוצים לפשט את זה כמה שיותר על אף שחודש אחד אנחנו יודעים שיורד.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אבל יש לך גם עמדה עקרונית לגבי המועד? הבנתי את מה שאתה אומר.
גדי ירקוני
כן. זה התחיל ב-30 במרס.
מיקי לוי (יש עתיד)
הוא מסכים עם הרשות.
גדי ירקוני
מסכים כי אנחנו רוצים לפשט ושהכסף יגיע כמה שיותר מהר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בשורה התחתונה, אין לך בעיה עם המועד.
היו"ר משה גפני
אנחנו הולכים אתך בעניין של המועד שהוא במאי ואנחנו רוצים לדעת מתי זה מסתיים. בישיבה הקודמת אנחנו ביקשנו שההוראה תהיה הוראת קבע ולא הוראת שעה. אנחנו נמצאים בסוף דצמבר, מאוד יכול להיות שאתם תצטרכו, לפי הבקשה שלכם, לבוא לכאן בעוד שבועיים ושוב להתחיל את כל הסאגה הזאת מחדש ללא סיבה, כאשר אפשר לעשות את זה הוראת קבע ובהוראת הקבע כל הדבר הזה מסתדר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
היושב ראש צודק.
מירי סביון
אנחנו נתייחס. הסיבה שאנחנו כרגע חושבים שנכון לעשות הוראת שעה ולא הוראת קבע היא מכיוון שכאשר אנחנו יוצאים בתקנות כאלה, אנחנו צריכים גם לקחת בחשבון את הנושא התקציבי של הדברים ואת גודל האירוע. ברגע שאנחנו מדברים על הוראת שעה, אנחנו יכולים להתאים את התקנות לסיטואציה ולמצב הנוכחי.
היו"ר משה גפני
לא מפריעים לכם.
מירי סביון
בדיוק כמו שעשינו לדוגמה עם ענף הדבוראים וענף התיירנים. אנחנו חושבים שתקנות כאלה בדרך קבע עלולות להגיע לעלויות תקציביות מאוד מאוד גבוהות, במיוחד לדוגמה מה שעשינו כרגע עם השכר. לכן אנחנו חושבים שכמו שעשינו בעבר לפי המקרה אנחנו קובעים את הפיצוי שאפשר לתת כשאנחנו לוקחים בחשבון את המכלול כי יש מצבים שבאמת יש לנו פגיעה מאוד רחבה בכל הארץ ויש מצבים בהם הפגיעה יותר מצומצמת וצריך לתת מענה לאזורים אחרים.
היו"ר משה גפני
לא הבנו. אני אומר לך בשם כל חברי הוועדה – לא הבנו.
מירי סביון
אני אנסה להסביר.
היו"ר משה גפני
את לא משלמת יותר. העלות התקציבית לא יותר גבוהה, הבירוקרטיה נעלמת, חצי הווילון של עמיר פרץ, אנחנו כבר יודעים מה עושים עם זה.
מירי סביון
במיוחד בהקשר של השכר.
היו"ר משה גפני
נגיע לשכר. יכול להיות שנוותר על השכר. יכול להיות שלפי מה שאתם נותנים עדיף לקבל אבטלה. נגיע לשכר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני לא חושב שצריך להוסיף אבל יש עוד נקודה אחת וזאת שאלת השיהוי. שיהוי בזמן הפיצוי. עד שאתם מתקנים תקנות חדשות, זה לוקח זמן ולא בגלל שאתם אנשים רעים. אתם אנשים טובים אבל זה לוקח זמן ובזמן הזה אנשים נפגעים כלכלית. לכן לא ברור לנו למה זה כך. אם אתם יכולים להחריג, אם אתם רוצים להחריג סוגיה אחת, בסדר, אבל את כל התקנות?
מירי סביון
יש כאן עוד בעיה שחשוב לי להעלות. בכל הנוגע לשכר, כמו שאמרתי, מדובר כאן בעלויות מאוד גבוהות אם אנחנו מרחיבים את זה כהוראת קבע ואנחנו לא יודעים לאן המצב יגיע. זה גם מה שנעשה בעבר בכל הנושא של תקנות.
גדי ירקוני
את רוצה שהתושבים ישלמו את השכר הגבוה?
מירי סביון
לא. אנחנו לא רוצים.
שגית אפיק
גם על היעדרות בשכר, זה רק אדם שנעדר לפי ההנחיות.
היו"ר משה גפני
עוד לא הגענו לשכר.
גדי ירקוני
היא צודקת. השכר חשוב.
שגית אפיק
היא אומרת שהשכר הוא זה שמונע.
היו"ר משה גפני
על השכר נדבר כשנגיע להוראת השכר. קודם נדבר על מה שהבאתם עכשיו. הוא מיותר לגמרי, הוא עושה נזק מכיוון שזאת בירוקרטיה שמתחילה מחדש. אין לזה עלות כספית כי מי שמגיע לו, מגיע לו. זה רק מונע את השיהוי. זה רק מונע את ההתבזות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני אשאל אותך עוד שאלה. יש מצב שחס וחלילה יהיו נזקים לאנשים בגלל מצב מלחמתי. ברור שזה פתור. זה רק עניין של זמן ואם זה רק עניין של זמן, אז ראוי שנעשה את זה עכשיו.
מירי סביון
כן חשוב לנו להתייחס לדברים. גם בתקופות קודמות אנחנו תחמנו את התקופה של הפיצוי. בין השאר לדוגמה בנושא של מחזורים, מכיוון שזה מתבסס על דיווחי העבר, מאוד חשוב לתחום את הדברים ולדעת מראש. כשאנחנו יכולים למדוד את הנזק, אנחנו יודעים שדיווחי העבר הם דיווחים סגורים ולא משהו שיכול אחר כך לשמש איזשהו בסיס לתביעות. לכן חשוב שהדברים יהיו תחומים בזמן. אני חושבת שלאורך השנים אנחנו גם הראינו שאנחנו יכולים, גם אם זה בדיעבד, להביא תקנות שמותאמות למצב. לכן אנחנו חושבים שהתוספות האלה שנמצאות בתוך התקנות האלה כהוראת שעה, באמת נכון שיישארו במתכונת של הוראת שעה.
היו"ר משה גפני
את מבינה מה יקרה? אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שזה לא יקרה. אני כיושב ראש הוועדה והחברים בוועדה, אנחנו נצטרך לבוא לכאן ב-3 בינואר ולהתחיל לדון על הכול מחדש. את מבינה היכן אנחנו נהיה? אני לא עובר פריימריס ביהדות התורה.
אמיר דהן
בכל אירוע ביטחוני שהגענו אחריו לכאן כדי להתקין תקנות, התקנו אותן עד סיום המועד הביטחוני, כמו למשל במקרה של צוק איתן. בנושא המחזורים מאוד קשה לתת עכשיו חצי שנת 2019.
גדי ירקוני
תן כל חודש. כל חודש יהיה פיצוי.
היו"ר משה גפני
אנחנו מדברים על אירוע מתמשך. לא שיש עכשיו אירועי ירי.
שגית אפיק
זה שונה מהתקנות הקודמות שהבאתם כי שם היה ירי מוגבל בתקופה מסוימת של 10 ימים, חודשיים. כאן אנחנו מדברים על שמונה חודשים. הוועדה הזאת קיימה דיונים גם על הדבוראים וגם על התיירנים. המצב הזה באמת לא נגמר. גם כשעושים הוראת קבע, אפשר לבחור תקופות. להחליט שתעשו את זה על כל שלושה חודשים, להחליט שתעשו את זה על כל חודש ותמשיכו לפצות. כ
חייל
שאתם מביאים לנו תקנות בדיעבד, הוועדה נמצאת במצב הרבה יותר קשה מאשר שהיא רואה את המסלולים מראש.
היו"ר משה גפני
נמשיך הלאה.
מירי סביון
כן חשוב לציין.
היו"ר משה גפני
את ציינת. אני לא מסכים.
מירי סביון
לגבי הישובים עשינו הוראת קבע. מבקשים לתקן כהוראת קבע. זה בהמשך.
היו"ר משה גפני
את יודעת שיש לכם מדיניות לבלבל אותי. פתאום את מדברת על הישובים שיש בהמשך, שם יש הוראת קבע. אחר כך אני אחשוב שהכול הוראת קבע. כרגע זאת הוראת שעה. בסעיף הזה, זאת הוראת שעה. אנחנו חולקים על זה. נמשיך הלאה. נגיע למה שהוא הוראת קבע, נגיע לשכר, נדבר.
חיים ילין (יש עתיד)
הערה. כל הזמן, מ-2007, כל פעם שנה, שנה, שנה.
היו"ר משה גפני
זה מה שאמרנו.
חיים ילין (יש עתיד)
גם על עוטף עזה. שוחחנו עם גפני שאפשר גם להביא חקיקה. אתם רוצים שנביא חקיקה? נביא.
היו"ר משה גפני
לא. אני אתם בשיתוף פעולה.
חיים ילין (יש עתיד)
במס הכנסה הבאנו חקיקה לארבע שנים. אני מנסה לומר שאם הכול שקט, אז מה אכפת לכם? אם הכול שקט, הרי אף אחד לא יתבע. אתם יודעים יפה מאוד שרק כאשר פיקוד העורף מורה שהיה טיל, אתם יכולים.
אמיר דהן
כאן זה במחזורים. זה בלי קשר.
חיים ילין (יש עתיד)
עזוב את המחזורים. אתה תפתח את זה לאירועים ואז אתה לא צריך לבוא כל פעם מחדש לכאן. החשש הזה שכל פעם תהיה התפרצות ויוציאו מכם את כל הכסף, חבר'ה, בגלל מה אתם מפחדים?
מירי סביון
זה לא עניין של מפחדים. זה עניין של לתת מענה לסיטואציה. התקנות האלה לא דומות לתקנות של צוק איתן.
חיים ילין (יש עתיד)
לא דיברתי על צוק איתן. אנחנו במלחמת התשה כבר שמונה חודשים ואני אומר לך שכנראה בעקבות הגשם זה לא ממשיך. זה ימשיך. במרס זה ימשיך.
מירי סביון
לכן הכוונה כאן היא לתת מענה לאירוע.
חיים ילין (יש עתיד)
מה שאומר גפני זה שאתם תגיעו לכאן שוב בחודש מרס.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה לא כל אירוע, מירי, ואת יודעת את זה יותר טוב ממני. זה לא נפסק.
היו"ר משה גפני
אנחנו סיכמנו שמדובר בהוראת קבע. נמשיך הלאה. אנחנו סיכמנו. אתם לא סיכמתם. אנחנו נדבר ואני אשכנע אתכם.
לילי אור
(1) בתקנה 1 -

(1) במקום ההגדרה "שווי נזק עקיף" נאמר:

"אזור מיוחד" –

(1) לעניין נזק עקיף שנגרם בתקופה המזכה בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה, או אטרקציה כהגדרתה בסעיף 40א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – אטרקציה) – ישוב כמפורט ברשימת הישובים בתוספת השנייה.
שגית אפיק
מה זה התוספת השנייה?
עמיר פרץ (המחנה הציוני)
מה זאת אטרקציה?
לילי אור
זה מפנה לחוק לעידוד השקעות הון. ההגדרה שמופיעה שם היא "מיזם תיירותי ייחודי שאינו מתקן תיירותי ללינה המספק בתמורה פעילויות נופש, תרבות או פנאי והמהווה מוקד משיכה תיירותי באזור שבו הוא ממוקם".
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
השימוש במילות בלעז הוא לא ראוי. יש לזה מילה באקדמיה והיא נקראת מוקד עניין.
שגית אפיק
את יכולה להסביר את התוספת השנייה? איך הגעתם אליה?
אמיר דהן
רשימת הישובים שנכנסה. התיירות היא לא 7-0. זאת רשימת ישובים בתיאום עם עמותת התיירות בעוטף עזה. כל הישובים, גם ישובים שנמצאים ב-20 קילומטרים כמו צאלים ואורים, גם הם בפנים. יש רשימה. התקנות מתחלקות במרחקים 0-40 זה שכר, אחר כך לתיירות יש רשימת ישובים ספציפית ולדבוראים יש מתחם של 7-0, היכן שהיערות נשרפו. עם כל אחד מהם עברנו וראינו שזה נותן את הפתרון. אלה לא 40 קילומטרים ככללי או 7 קילומטרים ככללי.
שגית אפיק
רשימת הישובים הזאת למעה עונה על כל התיירות הכפרית.
אמיר דהן
התיירות הכפרית.
שגית אפיק
מי יצא ממנה?
פנינה בן דוד
המלונות באשקלון.
שגית אפיק
יש ישובים שנכללים ברשימה הזאת, ישובים הייתה בהם פגיעה בתיירות והם לא נמצאים כאן?
אמיר דהן
מי שפנה בפעם הקודמת כאן בדיון – אשקלון, מלונות באשקלון שנפגעו מהירי שהיה ב-12-11 בנובמבר. ביום הספציפי ולא בכל התקופה שהתחילה ממאי. התקנות שאנחנו נותנים כפתרון הם לא לימים בודדים. אף פעם לא הבאנו תקנות לימים בודדים. הן לתקופה מתמשכת. התקופה המתמשכת, וזיהינו אותה יחד עם ראשי המועצות, היא בעוטף עזה ולא על היום הבודד הזה. אתם מבינים שגם בצוק איתן היו נזקים בכל הארץ.
פנינה בן דוד
התאחדות המלונות. אני רוצה לתקן. זה לא יום בודד. אנחנו מדברים על התקופה של נובמבר עת נפלו טילים על אשקלון. המלונות באשקלון, באשדוד, בבאר שבע, כל מי שהיה – עזב. הם לא היו אמורים להיות יום אחד אלא הם היו אמורים לפעמים גם שבוע ושבועיים. אנשים שהיו צריכים להגיע, לא הגיעו בתקופה הזאת וגם אחרי התקופה הזאת ביטלו. כלומר, יש לנו ביטולים של מאות אלפי שקלים על כל נובמבר. אני לא מדברת על היום האחד כי בתיירות זה לא שאתה בא ושוהה רק יום אחד וזהו.

אנחנו היינו במגעים עם רשות המיסים, עם אמיר, בהמשך להוראה שלך שימצאו לנו פתרון לאותה תקופה ולצערי הרב נענינו בשלילה. אני מבקשת מהוועדה שתמצא לנו פתרון.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
איזה תקופה?
פנינה בן דוד
אנחנו מדברים על נובמבר. כלומר, אני באמת לא מבקשת על מאי וכולי, אז עוד היה בסדר. אנחנו בסבב האחרון נפגענו, המלונות ב-40 קילומטרים.
יצחק וקנין (ש"ס)
יש לי הערה מאוד חשובה לדבר הזה. בדרך כלל גם אצלנו זה נעשה. כשיש ויכוח כזה, הם מבקשים מהם את המקבילה, נובמבר שנה לפני כן עת לא היה כלום ואז נבדוק מה המצב.
פנינה בן דוד
זה מה שאני מבקשת.
יצחק וקנין (ש"ס)
כך היה נהוג לעשות.
מירי סביון
התקנות, בשל מכלול השיקולים של קרן הפיצויים, מפצות את אותם עסקים שנפגעו בצורה הכי קשה ולכן הן באות לתת מענה לעסקים שהפגיעה בהם היא קריטית וקשה ולשם אנחנו מכוונים את כספי קרן הפיצויים. בגלל המצב המיוחד של מדינת ישראל יש ישובים נוספים שסובלים ממתיחות ביטחונית ומאירועים ולכן הישובים האלה במסגרת הרבה מאוד חקיקה הרבה יותר רחבה שנותנת הקלות לישובים בכל מיני נושאים מקבלים הטבות שונות שלוקחות בחשבון את המיקום שלהם ואת הסמיכות שלהם לגבול ואת הסבל שלהם מאירועים ביטחוניים כאלה ואחרים. לכן אנחנו חושבים שנכון להמשיך ולכוון את הפיצויים שהקרן מעניקה לאותם עסקים ואזרחים שהפגיעה בהם היא קריטית, אנושה וקשה, כדי שנוכל להמשיך ולפצות אותם. זאת התכלית של הקרן וזאת המהות שלה.

ההקלות הנוספות שניתנות לישובים שנמצאים באזורים שיש בהם סיכון ביטחוני יותר רב נעשות באמצעות ההקלות האחרות בכל חקיקת המיסים שנותנת הקלות לישובים שנמצאים במקומות סמוכים לגבול.
היו"ר משה גפני
מה את עונה לטענה הזאת שאומרים לך שיש מלון שנמצא באזור כפי שהוזכר כאן קודם, אני לא רוצה לומר דווקא שמות כאלה או אחרים, והוא נפגע מאותו אירוע בכך שאלה שהיו במלון עזבו ואלה שהיו אמורים להגיע, לא הגיעו וזה על פרק זמן מאוד מוגדר. מה את עונה להם? הם נפגעו.
אמיר דהן
אנחנו יודעים שהתיירות היא תחום מאוד רגיש והוא רגיש לכל מתיחות ביטחונית והוא נפגע. אנחנו ראינו את זה גם בצוק איתן, עת היינו כאן בוועדת הכספים כאשר מעבר ל-40 קילומטרים אין ספק שהתיירות נפגעה, אבל בסופו של דבר נתנו גם בצוק איתן וגם במקרה הזה, כמו שמירי אמרה, למי שנפגע במשך תקופה, למי שיש לו פגיעה יותר מהותית ולא יום בודד.
היו"ר משה גפני
זה לא יום בודד. אל תגיד את המילה יום בודד.
אמיר דהן
זה אירוע של יום בודד שגרם להם נזקים עתידיים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה יום בודד ועוד יום בודד.
היו"ר משה גפני
לא. זה לא המקרה.
אמיר דהן
בחקיקת הוראת שעה אי אפשר לתת פתרונות כל הזמן לאירועים נקודתיים.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
זה לא אירוע נקודתי.
יצחק וקנין (ש"ס)
זה לא אירוע נקודתי.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
ההשוואה לצוק איתן היא לא רלוונטית. בצוק איתן באמת הייתה פגיעה כולל בתל אביב, כולל בחדרה, כולל בנתב"ג. הייתה פגיעה. במקרה הזה – לא. הייתה פגיעה רק בעוטף ובמלונות עד 40 קילומטרים.
אמיר דהן
זה קיבל את הפתרון.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
אנחנו לא מדברים על העוטף. אנחנו מדברים על מלונות באשקלון ואולי בבאר שבע. שם הייתה פגיעה יותר מצומצמת, לא שמונה חודשים, אבל במשך חודש, סדר גודל, הייתה פגיעה.
יצחק וקנין (ש"ס)
אי אפשר להגיד על בתי המלון שזה נקודתי. זה לא נקודתי. מי שחי בתוך האזורים האלה יודע שיש ביטולים, הם ביטולים של כל השבוע. זה לא מישהו שאומר בעוד יומיים יהיה בסדר. באשקלון, במיוחד בתקופה הזאת, אני חושב שהפגיעות היו כל כך קשות שכאן צריך לקחת את זה בחשבון.
היו"ר משה גפני
על כמה בתי מלון אנחנו מדברים?
פנינה בן דוד
אני מדברת בערך על עשרה מלונות בכל האזור של באר שבע, אשקלון ואשדוד.
היו"ר משה גפני
איך עשרה? את מדברת גם על מרחקים יותר גדולים?
פנינה בן דוד
לא. באר שבע, אשקלון ואשדוד. אין שם הרבה בתי מלון. באשקלון יש כארבעה מלונות.
היו"ר משה גפני
נשקול. נדבר על זה.
לילי אור
(2) לעניין נזק עקיף שנגרם בתקופה המזכה בענף הדבורים – אזור שכוורות ושטחי המרעה בו הם במרחק של בין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.
שגית אפיק
זה בעצם פותר את הבעיה של כוורות שנמצאות בין ישובים כי אתם נותנים את כל ה-0-7 בצורה רצופה.
לילי אור
(3) לעניין נזק עקיף בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית בתקופה המזכה או בשל הוראה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים בתקופה המזכה – אזור במרחק של בין 0ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.
שגית אפיק
זה לגבי עובדים שנעדרו מהעבודה שלהם. אתם מפצים את המעסיק בעד שכרם. נראה את זה בהמשך. איך החלטתם כאן על 40-0?
אמיר דהן
בחנו את כל הנחיות פיקוד העורף. עקרונית זה התחיל מאוגוסט אבל התקנות מתחילות ממאי בגלל הענפים האחרים. בחנו את ההנחיות. כל ההנחיות שהיו עד היום מדברות על 0 עד 40. לא היו הנחיות מעבר לזה. נתנו את הפתרון לכל ההנחיות שהיו.
לילי אור
"חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:

(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא הייתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות).

(2) עיקר הכנסתו בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות הייתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה.
שגית אפיק
תסבירי. לגבי מוסד ציבורי זכאי. אלה הגדרות שהשתמשתם בהם גם בתקנות קודמות.
גיא גולדמן
רוב הנוסח זהה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
רק תאמרו מילה על ההיגיון של הסעיף מההכנסות וכולי.
אמיר דהן
אם יש מלכ"ר שבעצם נהנה מתמיכות ותרומות שהן לא מפסיקות בתקופה הזאת, וזאת רוב ההכנסה שלו, הוא בעצם לא נפגע והוא יכול להמשיך לשלם את השכר לעובדים שלו.
קריאה
אבל זה לא מדויק.
היו"ר משה גפני
רגע, סליחה, לא מדברים בלי רשות.

זאת אומרת, אם שליש מהכנסתו של הגוף הזה היא לא מתמיכה.
אמיר דהן
ממכירת שירותים. הוא ייכנס ויהיה מלכ"ר זכאי. אם רוב ההכנסות שלו הן מתמיכות ותרומות, ובעצם התמיכות והתרומות האלה לא נפגעות, אין פגיעה. נניח אני מלכ"ר שכל ההכנסות שלי הן מתמיכות, לא נפגעתי. גם אם עובדים לא הגיעו לעבודה, אני אמור להמשיך לשלם להם כי אני לא נפגעתי בהכנסה שלי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אבל אם הפעילות שלך גדלה כמו למשל מרכזי החוסן.
היו"ר משה גפני
מה זה רלוונטי? לא על זה מדברים.
אמיר דהן
אף פעם לא הייתה בעיה.
היו"ר משה גפני
הוא מדבר על מלכ"ר.
אמיר דהן
לא הייתה בעיה באף אחד מהמבצעים, לא בעמוד ענן, לא בעופרת יצוקה, לא בצוק איתן. תמיד אותן הגדרות ולא היו לנו בעיות.
שגית אפיק
שאלה לגבי פסקה (3). זה או שסגרו מוסד חינוך ואז הורה נשאר עם הילד שלו או בשל הוראה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים. לא היה מצב שבו פיקוד העורף נתן הנחיה על איסור התקהלות.
אמיר דהן
היה. לכן הכנסנו את זה.
שגית אפיק
לאו דווקא סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים אלא אסור יציאה מהבתים.
אמיר דהן
אם יש התקהלות והיה אירוע והאירוע הזה לא היה יכול להתקיים, זה אותו דבר.
שגית אפיק
זה לא מופיע לך כאן.
אמיר דהן
אי התקהלות זה לדוגמה סגירת אולם אירועים.
שגית אפיק
כן, אבל זה לא מופיע לך כאן. יש לך כאן או סגירת מוסד חינוך או סגירת מקום עבודה שאינו חיוני.
אמיר דהן
סגרו את האולם. הוא לא חיוני.
שגית אפיק
אבל זה לא מקום עבודה.
אמיר דהן
לאנשים שעובדים באולם, זה מקום עבודה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
הייתה למשל הוראה להישאר סמוך לממ"דים.
חיים ילין (יש עתיד)
אותם אנשים לא יכולים ללכת לעבודה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אז זאת הוראה של פיקוד העורף.
חיים ילין (יש עתיד)
אפילו הבחירות באשקלון נדחו על ידי פיקוד העורף.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
זה מכיל את כל המקרים שאתם מכירים.
אמיר דהן
את כל המקרים.
היו"ר משה גפני
אם לא סגרו את מוסד החינוך ולא סגרו את מקום העבודה אבל פיקוד העורף נתן הוראה לא להתקהל. אני לא יצאתי מהבית בגלל ההוראה הזאת. לא הלכתי לאולם שם מקום העבודה שלי.
אמיר דהן
היה צריך להיות אירוע עם מעל 500 אנשים ופיקוד העורף אמר אין התקהלות מעל 500 אנשים. זאת בעצם הנחיה לאולם לא לפתוח את המקום. לכן העובדים זכאים לקבל פיצוי כי לא היה להם לאן להגיע ואז זה נכנס לכאן.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אתה אומר שבכל מקרה זה אותו אירוע. מה שאומרת לך היועצת המשפטית שלנו זה שזה חייב להיות ברור מעבר לכל ספק, שלא יכול להיות מקרה שבו לצורך העניין בן אדם כן היה אמור להגיע לעבודה אבל היה איסור התקהלות. שלא ייווצרו מצבים מוזרים שיאמרו לו שהוא לא זכאי לפיצוי.
שגית אפיק
העובדים לא הגיעו לעבודה כי הייתה הנחיה של פיקוד העורף.
מיקי לוי (יש עתיד)
לכן הוא הולך ברצף להנחיה של פיקוד העורף. יש לו כיסוי מקסימלי עם ההנחיה הזאת.
שגית אפיק
לא. כמו שהוא מנסח, אין לו כי הוא מנסח שני דברים ספציפיים.
אמיר דהן
אם נרשום התקהלות, בדרך כלל אלה אולמות אירועים.
היו"ר משה גפני
אנחנו רוצים שזה יהיה ברור ממה שאתם מסבירים, שזה עונה על המקרים.
אמיר דהן
זה עונה על המקרים.
היו"ר משה גפני
גם מה שמובן מאליו, ראוי שייאמר. ראוי שייאמר שבכל מקרה שבו פיקוד העורף כתוצאה מההוראה שלהם, האיש לא יכול לצאת מהבית ולא יכול ללכת למקום העבודה שלו, אפילו שמקום העבודה לא נסגר, הוא לא יכול ללכת, הוא גם כלול בתוך ההוראה הזאת. אני חושב שזה ברור.

אני חושב שכדאי לכתוב את זה.
שגית אפיק
כן. נכתוב את זה.
היו"ר משה גפני
בסדר.
לילי אור
"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן ולמעט פיצוי ששולם לפי החוק.

"מס תשומות" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.

"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי.

"שווי נזק עקיף" –

(1) לניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אטרקציה, ובענף הדבורים, כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירות הניזוק:

(1) מסלול שכר עבודה. לעניין זה -

"מסלול שכר עבודה" –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (5) – אחד מאלה:

(1) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123 אחוזים משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני.

(2) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני – לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – 330 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק), לכל ים עבודה ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני.
היו"ר משה גפני
אתם העברתם לנו שהסכום הוא 370 שקלים. איך כאן כתוב 330 שקלים? על זה היה מדובר כל הזמן. למה אתם עושים לי את זה? מה אתם רוצים להשיג? תגידו ישר על השולחן.
מירי סביון
לאחר בדיקה נוספת שלנו, הבסיס - - -
היו"ר משה גפני
זה נכון שאמרתם 370 שקלים?
מירי סביון
נכון.
היו"ר משה גפני
מה השתנה?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
התייקרות החשמל. הגירעון בתקציב.
היו"ר משה גפני
מה אתם רוצים בתמורה?
מירי סביון
הסכום שמופיע כאן הוא סכם שמתאים לתקופה חציונית.
היו"ר משה גפני
אל תסבירו לי. אני הבנתי שכל דבר שאתם עושים הוא מקצועי. מה אתם רוצים?
מירי סביון
זה מה שהסברנו.
היו"ר משה גפני
הסברתם. אני יודע. אתם מסבירים יפה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
מה השתנה?
היו"ר משה גפני
אני מבקש לחזור למקור. אני איש מסורתי. 370 שקלים.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
טעות הקלדה אחת בנוסח של 30 עמודים.
היו"ר משה גפני
לא הייתה טעות הקלדה. אתם אמרתם 370. מה אתם רוצים להשיג?
מירי סביון
הסכום שנמצא כאן הוא הסכום של השכר החציוני לטווח של 0 עד 40 קילומטרים. זה השכר שאנחנו מפצים ולכן נראה לנו שזה הסכום שנכון לשים.
היו"ר משה גפני
אני לא אתווכח על זה. זה סתם. משהו כאן אתם לא מגלים לי.
אביב חצבני
התאחדות התעשיינים. אנחנו בדיונים מוקדמים יחד עם אמיר והצוות דנו על הנושא של שכר חציוני שאמור להיות הוגן. השכר החציוני עצמו משתנה בין 0 עד 7, 7 עד 20, 20 עד 40, כאשר באפס עד 7 קילומטרים למעשה השכר החציוני גבוה באופן משמעותי. משם מגיע הסכום של 370 שקלים כמו שאתה ראית אותו. בסיכומו של עניין רשות המיסים בחרה לשים סכום אחר שלא תואם אתנו בהתאם לנתונים המקצועיים שלנו ואנחנו מבקשים שיופיע 370 שקלים כמו שדנו אתם בישיבות המוקדמות.
היו"ר משה גפני
אני מבקש להוסיף שהחוק לא מחייב אתכם להעביר את הכסף לעובד. זאת אומרת, אתם מקבלים את הכסף ואתם יכולים לא להעביר. אתם תסכימו שאני אבקש מהחברים או מרשות המיסים שאנחנו נקבע ביחד בחקיקה שחייבים להעביר את הכסף. אתם יכולים להוסיף את זה בתקנות?
שגית אפיק
זה מופיע בתקנות אבל זה צריך להופיע בחוק ההגנה על עובדים לשעת חירום, תיקון שנמצא בהצעת חוק שהגשת.
היו"ר משה גפני
בחקיקה ראשית.
שגית אפיק
כן. בחקיקה ראשית. עושים את התיקון הזה מעת לעת כאשר מובאות לכאן התקנות האלה. אפשר לעשות גם שם איזשהו תיקון קבוע.
היו"ר משה גפני
אנחנו הנחנו הצעת חוק ואחד הסעיפים שם הוא זה. אני לא יודע, יכול להיות שזה אף פעם לא קרה, אבל זאת לקונה.
אמיר דהן
בכל המבצעים היה הסכם משולש.
ישראלה מני
לשכת המסחר. אני מדברת כרגע ממש בשם כל המגזר העסקי כי כשעשינו את ההסכמים ב-2006 למלחמת לבנון, אחת השאלות שנשאלה על השכר הייתה איך הכסף יגולגל לעובדים. אני יכולה לומר בוודאות, כי אז ישבנו גם עם רשות המיסים, שלא הייתה סיטואציה שעסק השאיר את הכסף אצלו ולא העביר אותו לעובד. לכן האמירה קצת הפריעה לי, אני מצטערת, כי באמת המגזר העסקי כאן פעל בשקיפות מלאה מול העובדים.
היו"ר משה גפני
אני מאוד משבח אתכם, גם את התאחדות התעשיינים וגם את לשכות המסחר על שאתם מעבירים לעובדים את מה שמגיע להם כי הכסף הזה מתקבל אצלכם עבור העובדים. אני יכול להביא מקרים כאלה ואחרים שאולי היו אבל בכל מקרה אני לא חושב שזה ראוי שאנחנו נשאיר את הלקונה הזאת. המציאות היא מציאות. תוך כדי התשבחות שאני נותן לכם. לא רלוונטי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני מצטרפת לאמירה.
אמיר דהן
היא מדברת על כך שהכסף עובר אחרי שהוא קיבל פיצויים מאתנו. בגלל שאלה ימים בודדים, יכול לבוא עסק ולומר על יום אחד הוא לא תובע ואז הוא בכלל לא קיבל כסף כדי להעביר לעובד. בדבר הזה אנחנו רוצים לחייב אותו.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
שאלה. בקטע שהוקרא כתוב שנזק שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה.
שגית אפיק
זו ההגדרה של נזק עקיף לפי החוק. נזק מלחמה, זה הנזק הישיר שנגרם.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
רק לוודא. במקרה זה לא הייתה הכרזה של מלחמה או משהו כזה.
שגית אפיק
לא צריכה להיות הכרזה. זה לא מותנה בזה.
חיים ילין (יש עתיד)
הערה. הבעיה בממוצע שאתם קובעים היא שזה די מסוכן כי בסופו של דבר יכול להיות שאו שהמעביד ירוויח או שהוא יפסיד ותכף אני אנסה לנמק. המעביד, אם הוא משלם את השכר, כאילו שהעובד עבד והוא תובע אתכם, הוא כבר שילם. אם הוא נמצא במפעל עתיר ידע והשכר לדוגמה הוא 600 שקלים ליום, המעביד משלם מהכיס שלו כדי להשלים. אני אומר שנעשה שני מסלולים, האחד, שהוא כזה כמו שאתם אומרים, והשני, שהמעביד יכול ללכת באדום ולומר שנתתם לי 330 או 370 שקלים, אבל אצלי זה 600 ו-700 שקלים ולכן למה הוא צריך לממן את המלחמות של מדינת ישראל? תסבירו לי.

מצד שני יש מקומות, כמו אולם אירועים, ויכול להיות שהמשכורת היא מינימום לחלוטין.
היו"ר משה גפני
ואז מה אתה מציע? אנחנו לא בדיון פילוסופי. צריך להצביע.
רועי פולקמן (כולנו)
זה הרעיון של ממוצע.
חיים ילין (יש עתיד)
בסופו של דבר יקרה שלמישהו יהיה כסף ולמישהו לא. אני מדבר במושגים של מעביד.
שגית אפיק
אבל תשים לב שהם כן עשו, ואני חושבת שזה דווקא נכון במקרה הזה, הבחנה בין נזק שהוא מעל 10 ימים לבין נזק שהוא מתחת ל-10 ימים. מעל 10 ימים אתה יכול באמת להוכיח נזק שהוא גדול יותר. מתחת ל-10 ימים, הרבה מחברי הוועדה דיברו דווקא על מסלול ירוק שהם רוצים שבן אדם יוכל לבוא ולהגיש. אם קובעים גם שכר שעה, 370 שקלים, שהוא שכר יפה, אני לא חושבת שנדרש במקרה של פחות מ-10 ימים.
חיים ילין (יש עתיד)
אבל אני לא מסתכל על זה. אני מסתכל על אמדוקס.
שגית אפיק
אבל זה פחות מ-10 ימים.
רועי פולקמן (כולנו)
אם זה חמישה ימים, על חמישה ימים.
מיקי לוי (יש עתיד)
הם רוצים את זה כי הכסף מתקבל במיידי.
היו"ר משה גפני
אם כך נתווכח, לא נגיע לשום דבר. אני חושב שההצעה היא הצעה טובה. פחות מ-10 ימים - את מה שקבעו, מעל 10 ימים - את מה שקבעו. רק הייתה כאן טעות סופר.
חיים ילין (יש עתיד)
אבל זה יהיה באדום.
היו"ר משה גפני
אם לא תגידו לי מה אתם רוצים להשיג בטעות הזאת, אנחנו ב-370 שקלים. תגידו מה אתם רוצים. תאמיני לי, נכון שלא למדתי ליבה ואתם מנצלים את זה כל הזמן אבל האמת היא שזה 370 שקלים.
מירי סביון
יכול להיות שאנחנו עושים טעויות אבל לנסות לבלבל אותך, אנחנו ממש לא מנסים.
היו"ר משה גפני
בסדר. 370 שקלים.
לילי אור
(2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – אחד מאלה:

(1) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123 אחוזים משכר העבודה היומי ששילם בשל ים היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ. לעניין זה, "שווי עבודת חברי הקיבוץ" – סכום השכר המוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם.
היו"ר משה גפני
יש הערות על זה?
אמיר דהן
זה נוסח שהיה קודם.
שגית אפיק
אלה תקנות קודמות.
לילי אור
(2) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל מי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם.

(3) לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – אחד מאלה:

(1) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123 אחוזים משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני.

(2) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – שווי הנזק לכל יום העובד ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני.

(4) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – אחד מאלה:

(1) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל מצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (בפסקה זו – הכנסה אחרת) בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס 2017, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב-123 אחוזים משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני.

(2) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, כשהוא מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני.

(5) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה בלבד (להלן – עובד עצמאי) – אחד מאלה:

(1) לגבי ניזוק המגיש תביעה לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – סכום הכנסתו החייבת ליום, כשהיא מוכפלת במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני וב-0.7 והכול לא פחות מ-330 שקלים ליום היעדרות בשל המצב הביטחוני.
שגית אפיק
370 שקלים.
חיים ילין (יש עתיד)
אל תרשמו 0.7. תרשמו 0 עד 7.
שגית אפיק
לא. זו מכפלה ב-0.7. תסבירו את הנוסחה ונראה גם למה כאן זה 370.
חיים ילין (יש עתיד)
זה 70 אחוזים. למה 0.7?
לילי אור
לעניין זה – "סכום הכנסתו החייבת ליום" – הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה, כשהיא מחושבת לפי הדוח השנתי לשנת 2017 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, מחולקת ב-278 והכול לא יותר מהשכר המרבי ולא פחות משכר המינימום ליום, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.ף

(2) לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי עשרה ימי היעדרות לעובד, לכל היותר – שווי נזק בעד כל יום היעדרות בשל המצב הביטחוני.
שגית אפיק
הנוסחה לגבי העצמאים היא שונה? היא דומה? תנו הסבר למה שהקראתם עד עכשיו.
אמיר דהן
לעצמאים לא הייתה נוסחה עד היום, במקרים הקודמים. במקרה של עד עשרה ימים, הוא מקבל כמו כל שכיר אחר.
שגית אפיק
את ה-370.
אמיר דהן
עד 370. 330. לא פחות מ-330. למה עשינו לא פחות? כי זה עלה כאן בדיון הקודם. יכול להיות שניקח את ההכנסה החייבת ונחלק אותה, בסוף יצא שיום עבודה שלו הוא בהפסדים. אמרנו שלא רוצים לתת לו את ההפסד, אז לפחות הוא יקבל כמו העובד שלו למרות שאנחנו יודעים שיש הרבה עצמאים שלא נמצאים בהפסד. יש עצמאים שיש לו חנות בגדים אבלה הוא לא נמצא בעסק אלא רק העובדת שלו שם. למרות שהוא נעדר, אנחנו נותנים לו כאן את הפיצוי הזה. אנחנו הולכים אתו לקולה לחלוטין.
היו"ר משה גפני
אני מאוד משבח אתכם על העבודה הזאת. באמת. משרד האוצר, רשות המיסים, עשה עבודה יוצאת מן הכלל בעניין הזה ואני מאוד משבח אתכם.
חיים ילין (יש עתיד)
המדליות בדרך.
היו"ר משה גפני
לא מדליות, אבל באמת הם עשו עבודה. אין ויכוח לגבי העניין הזה. אנחנו יודעים להעריך עבודה מקצועית, נכונה וטובה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אתה ממש צודק.
לילי אור
לא עבד העובד בחלק מיום העבודה – אם הוגשה תביעה בשל היעדרות עובד לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה, ואם הוגשה תביעה בשל היעדרות עובד לתקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – היה הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, והכול ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת.

לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה.

"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים מאי, יוני ויולי 2018, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה.

"שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים מאי, יוני ויולי 2018, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים.

"השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים) כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:

(1) הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק.
שגית אפיק
לכאן נכניס גם את אותה הבהרה שאנחנו מכניסים בהתחלה, שיהיה ברור לגבי מי שנעדר לפי הנחיות פיקוד העורף.
היו"ר משה גפני
בסדר.
אמיר דהן
על התקהלות.
לילי אור
(2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:

(1) מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעביד אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה.

(2) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה לגביה נתבע הפיצוי.

והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב) בשינויים המחויבים.

(3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד.

(2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל ים היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אות ילד. לעניין זה –

"אומן" - הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה.

"הורה יחיד", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.
שגית אפיק
בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, קוראים לזה הורה עצמאי. למה קראתם לזה הורה יחיד? כל יתר ההוראות זהות לתקנות שעשיתם קודם. נכון? הורה שנעדר בשל היעדרות ילדו בתנאי שבן הזוג שלו וכולי, ועכשיו לגבי הורה יחיד?
אמיר דהן
לא נגענו בזה. כך זה היה.
שגית אפיק
שם זה הורה עצמאי.
היו"ר משה גפני
אז תכתבו הורה עצמאי.
שגית אפיק
נבדוק את זה.
היו"ר משה גפני
תכתבו מה שהיה כתוב.
אמיר דהן
כך זה היה כתוב בכל התקנות הקודמות.
שגית אפיק
אתם מפנים לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום ולחוק סיוע למשפחות.
היו"ר משה גפני
שלא תהיה הגדרה אחרת. מה שהיה כתוב, יהיה כתוב גם כאן.
רויטל בן ארי
עד איזה גיל הילד?
אמיר דהן
גיל 14.
שגית אפיק
גיל 14. זה מופיע.
אמיר דהן
בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, שם זה מוגדר עד גיל 14.
לילי אור
(ב) מסלול מחזורים. לעניין זה –

"מסלול מחזורים"

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת.

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2017 או 2018 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס 2017 מחולקת ב-12 כשהיא מוכפלת ב-8, לבין סכום ההכנסה בתקופה המזכה, כשההפרש האמור מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת.

"הכנסה בתקופה המזכה" –

(1) לגב ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בתקופה המזכה שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודשים שלגביהם נתבע הפיצוי.

(2) לגבי ניזוק שבשנת המס 2017 או 2018 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בתקופה המזכה, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין.

"הכנסה בשנת המס 2017" –

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכא לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה.

(2) לגבי ניזוק שבשנת המס 2017 או 2018 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין.

"הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי עד דצמבר 2017, לבין מחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2018. ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר.

"מחזור עסקאות בחודשים מאי עד דצמבר 2017" –

(1) לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – במחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי עד דצמבר 2017 כפי שדווח לרשות המסים בישראל.

(2) לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ו' באייר התשע"ז (2 במאי 2017) עד יום ט"ו באייר תשע"ח (30 באפריל 2018), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט"ו באייר תשע"ח (30 באפריל 2018) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש אפריל 2018 מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-8.

"מחזור עסקאות בתקופה המזכה" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי עד דצמבר 2018 כפי שדווח לרשות המסים בישראל.
שגית אפיק
אתם עושים השוואה של כל התקופה מול כל התקופה. כאשר חבר הכנסת מיקי רוזנטל שאל קודם אם הוא רוצה לבחור לא על כל התקופה אלא לתבוע ביחס לחודש מסוים או חודשיים מסוימים, אתם לא מאפשרים.
אמיר דהן
אין אפשרות כזאת. האפשרות, כמו בכל התקנות, כל התקופה מול כל התקופה.
שגית אפיק
אם אנחנו רוצים כן להפוך את זה להוראת קבע וכן לאפשר, אנחנו לא רוצים להימצא במצב שבו המצב הקשה יימשך, לאנשים ייגרמו נזקים והם כן ירצו לתבוע. איזו תקופה מול איזו תקופה אתם מאפשרים?
גיא גולדמן
זו בדיוק הסיבה שמנגנון של פיצוי לא מתאים להוראת קבע.
שגית אפיק
אני נותנת לכם הזדמנות להתייחס.
גיא גולדמן
פיצוי מעצם טבעו הוא אחורה, לאירוע שאתה יודע מהו ויודע איך לתת לו טיפול ומענה. ברגע שיש לך מצב קבע, המענה לשיטתנו צריך להיות בעולם התקציבי ולא בעולם שקוראים לו פיצוי. פיצוי הוא על נזק שקרה אחורה.
שגית אפיק
אבל גם כאן בסך הכול אנחנו מדברים על מצב של שמונה חודשים. זה שונה ממה שהיה בתקנות קודמות בנושאים האלה.
רועי פולקמן (כולנו)
אם אתה רוצה להיטיב עם אזורים בעוטף עזה, עסקנו בזה הרבה. אזורי עדיפות לאומית, הטבות מס לישובים, אלה מנגנונים.
שגית אפיק
אבל גם כאן במצב המתמשך, עובדה שהם לא באו ונתנו פיצוי תקציבי. הם הביאו תקנות.
רועי פולקמן (כולנו)
בזמנו הייתה תוכנית מיוחדת לשדרות.
קריאה
אבל זה לא פיצוי על זה.
רועי פולקמן (כולנו)
פיצוי על אתגרים שקשורים במצב הביטחוני. פיצוי הוא מנגנון אחר שבו אתה רואה אירוע. זה אירוע מיוחד בגלל השריפות. לכן יש הבדל בין מודל שבו אנחנו רואים פגיעה, מנתחים אותה, זה תמיד לוקח קצת אחרי ואז אומרים, בסדר, כאן היה אירוע מיוחד עם הדבוראים וצריך לפצות אותם. יש אירועים שונים ומשונים. היה אירוע כזה בירושלים שנפגעה התיירות, גל הסכינאות שהיה, הבאנו תוכנית מיוחדת של 100 מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
נשאר הוויכוח לגבי אם זה קבוע או לא.
רועי פולקמן (כולנו)
לכן אני מתנגד לעניין הזה של הקבוע.
היו"ר משה גפני
ברור לי.
רועי פולקמן (כולנו)
זה לא נכון מקצועית.
היו"ר משה גפני
אני אומר לך שמקצועית זה חייב להיות קבוע.
רועי פולקמן (כולנו)
חד משמעית, לא.
היו"ר משה גפני
הם לא עושים את זה קבוע כי הם רוצים לחסוך כסף.
רועי פולקמן (כולנו)
יש הבדל. כשהיה גל הסכינאות בירושלים, הבאנו תוכנית מיוחדת של 100 מיליון שקלים לירושלים.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
יש פתרון מאוד פשוט. עושים הוראה קבועה. לא צריך לבוא לכאן כל פעם.
רועי פולקמן (כולנו)
לא. זה בדיוק העניין. יש מנגנונים שונים. כאן עכשיו אנחנו נותנים פיצוי מיוחד לאירוע.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
מה יקרה אם יהיה אירוע בעוד חודשיים? נתחיל את הכול מחדש?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מה יקרה אם פתרון יירו 500 טילים על הדרום?
היו"ר משה גפני
אני יכול לבקש בקשה שביקשתי גם קודם? אם אתם רוצים עכשיו להתחיל לנהל ויכוח אם זה קבוע או הוראת שעה, אני חושב שהוראת קבע היא יותר נכונה, נשאיר את הוויכוח הזה לסוף. קודם נסיים את התקנות ונראה או לי יש עוד בעיות. זה מה שאמרתי קודם כשהיה הוויכוח.

נניח רגע לוויכוח לגבי הוראת הקבע או הוראת שעה, אם אני תובע על חודשים מסוימים, אני צריך לתבוע על הכול?
שגית אפיק
זה מה שאמרתי. כן. הם עושים השוואה של תקופת הוראת השעה, ממאי עד דצמבר, ואז הם משווים את כל התקופה הזאת מול כל התקופה הזאת בשנת 2017.
היו"ר משה גפני
ואם אני תובע על חודשיים?
שגית אפיק
אתה לא יכול.
גדי ירקוני
למה? אם חודשיים היו קשים וחודשיים לא היו קשים?
היו"ר משה גפני
אני הולך לייצג אותך לרגע. אני איש ישר, אני גר באזור וצריך לפצות אותי. אני הסתדרתי בחודשים האחרים. נכון, לכולם היה נזק של מספר חודשים אבל אני הסתדרתי. עשיתי כל מיני דברים שאפשרו לי לעבוד ולא נפגעתי בחודשים אחרים. חודשיים נפגעתי. למה אני לא יכול לקבל?
אמיר דהן
קודם כל, במידה ולא נפגעת חודשיים ובשנה קודמת לא נפגעת חודשיים, זה מתקזז אחד עם השני בתוך הנוסחה.
היו"ר משה גפני
לא הבנתי.
אמיר דהן
נניח שבמאי ויוני הצלחתי להתמודד והייתה לי תפוסה של 100 אחוזים. אני משווה את זה לשנה קודמת וגם בשנה קודמת הייתי בתפוסה של 100 אחוזים. אז זה מתקזז אחד עם השני. זה לא רלוונטי בכלל.
שגית אפיק
זה במצב אחר כמובן. אתה נותן דוגמה מצוינת.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הממוצע שלך במצב כזה הוא יותר טוב. זה ברור לחלוטין. הממוצע הוא שהוא יקבל פחות כסף כי אתה לוקח ממוצע על ארבעה חודשים ואתה אומר או שהיו ארבעה חודשים רעים ואז הכול בסדר, אין בעיה, אבל אם חודשיים רעים וחודשיים טובים – אחר כך אתה לוקח את הממוצע ואתה מכניס פנימה גם חודשיים שהם טובים ואז הסך הכול הוא שונה.
אמיר דהן
אבל אני משווה אותם לשנה קודמת.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אתה משווה אותם לארבעה חודשים בשנה קודמת.
שגית אפיק
לא, לאותם חודשים הוא משווה.
אמיר דהן
לאותם חודשים.
שגית אפיק
מאי עד דצמבר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
את כל חמשת החודשים.
אמיר דהן
כן. זה יוצא אותו הדבר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
לא, זה לא יוצא אותו הדבר.
שגית אפיק
זה לא יוצא אותו הדבר.
מירי סביון
יש כאן החלטה שהיא סבירה. אני אומרת שוב שההחלטות של עסקים ורווחים של עסקים הם לא מורווחים ברמה יומית או שבועית. אנחנו עושים כאן איזשהו מיצוע. צריך גם להגיע לרמה של פשטות.
שגית אפיק
גם ביחס למה שהיה בתקנות קודמות. שבעה חודשים היא תקופה ארוכה.
מירי סביון
דרך אגב, כל מה שנאמר כאן – ושגית אמרה את זה נכון – זה בדיוק אחת הסיבות למה אנחנו חושבים שנכון לעשות כאן הוראת שעה שמוגבלת לתקופה שבה הנזק הוא הכי כבד לעסקים הרלוונטיים, כי ככל שאנחנו מנתחים את התקופה וככל שחוזרים לשגרה, ההפרש - - -
היו"ר משה גפני
תמיד את משכנעת אותי. גם עכשיו. הבנו. אם אנחנו מוותרים על הוראת קבע, אתם תתנו לנו את החודשיים האלה. אני כל הזמן מחפש את ה-דיל ולא מוצא אותו.
מירי סביון
תגיד מה אתה רוצה.
היו"ר משה גפני
שמתי על השולחן. אמרתי הוראת קבע.
מירי סביון
אני אתן דוגמה.
היו"ר משה גפני
לא. אני לא פותח. אני רוצה קודם לסיים את כל הדברים האחרים. אנחנו יודעים שיש לנו על זה ויכוח והוויכוח הוא נוקב.
חיים ילין (יש עתיד)
כי הם עשו את זה ארוך כמה שיותר. גם כשהיה צוק איתן, גם כשהיה עופרת יצוקה וגם כשהיה עמוד ענן, זאת אף פעם לא הייתה תקופה של שמונה חודשים. אי אפשר דרך ענף שנפגע בפעם הראשונה שאנחנו מנתחים אותו, עכשיו לסובב את כל עוטף עזה סביב זה. כשאשקלון באים ומבקשים נובמבר, רק תבינו, הם היו יכולים להיות לארג'ים. לא הייתם מקבלים שקל אחד לפי התפיסה הזאת ואני אסביר לך למה. הם היו יכולים ללכת אתכם עד הסוף ואתם הייתם עושים את המחזור של השמונה חודשים ולא הייתם מקבלים שקל אחד. הייתם יכולים לצאת לארג'ים אתם. אתם לא הבנתם את זה. זאת בדיוק הנקודה. לא היו אף פעם תקנות בתקופה כזאת.

לכן אני חושב בקול רם יחד אתך, אם אתה רוצה לעשות את זה קבע, גם בתוך הקבע אתה צריך לבוא ולומר ועדת כספים תקבע את התקופה המקבילה. למה? אי אפשר לקבוע עכשיו שנה מול שנה.
אמיר דהן
היו פעם תקנות של שנה מול שנה.
שגית אפיק
תמיד היו מצבים נקודתיים.
חיים ילין (יש עתיד)
לא אצלנו.
אמיר דהן
אתה לא היית בכנסת. היה את זה ב-2009 אחר שהוגש בג"ץ. היה שנה שלמה. זה היה קיים.
שגית אפיק
היו תקנות והתקנות היו בנויות אחרת מהתקנות האלה.
ליאורה סלע דוד
משהו מאוד חשוב לדיון. בפעם הראשונה שנפגשנו כאן בדיון לגבי הנזק העקיף לעסקי התיירות, זה היה בחודש מאי. כל הדיון הזה הוא באמת על איזשהו אירוע שהוא יוצא דופן והוא ייחודי. זאת פעם ראשונה שקורה דבר כזה. כל האירוע הוא טרור העפיפונים ובלוני התבערה, משהו שמתמשך לאורך זמן ומנע מאנשים להגיע לאזור לאורך זמן. אנחנו לא מדברים כאן על סבבי טילים של יומיים שבאמת אנשים מבטלים את ההגעה שלהם לאותו שבוע או לשבוע אחר כך. אנחנו מדברים על שמונה חודשים בהם אנשים לא הגיעו לאזור בגלל אירוע אחד מתמשך. אתם מאוד מאוד צודקים אם אלה צריכות להיות תקנות שעה או הוראות קבע וקטונתי. יש כאן ועדה שתדון.
היו"ר משה גפני
יש שני סוגי תיירות.
ליאורה סלע דוד
אני מאוד מאוד מבקשת שתאשרו את התקנות האלה, תנו את החמצן לעסקי התיירות.
היו"ר משה גפני
איזה תקנות?
ליאורה סלע דוד
את התקנות הקיימות, את אלה, את תקנות השעה לפי האזורים שנקבעו, על פי אובדן ההכנסה למחזורים.
חיים ילין (יש עתיד)
אף אחד לא מתווכח עם זה.
ליאורה סלע דוד
אבל אתה מחזיר את הדיון לאשקלון.
חיים ילין (יש עתיד)
לא. לא הבנת.
היו"ר משה גפני
מה את מבקשת?
ליאורה סלע דוד
אני מבקשת להתייחס לתקנות האלה שהן נכונות לעסקי התיירות באזור שנפגע לאורך זמן. גם אם מחליטים להאריך את התקנות, וזה נכון כי המצב לא נגמר, הוא לא נסגר.
שגית אפיק
זאת אומרת, את בעד.
ליאורה סלע דוד
תאשרו קודם את זה. תנו להם משהו.
קריאה
האוצר שם אותנו בני ערובה חצי שנה ומשאיר אותנו בלי אוויר לנשימה.
ליאורה סלע דוד
אחר כך תנו לנו את הוראות הקבע, אבל תנו משהו.
היו"ר משה גפני
זאת אומרת, את מבקשת שנאשר את זה כמות שהוא.
ליאורה סלע דוד
אני מבקשת שתאשרו כמות שהוא ואחר כך תמשיכו את הדיון לגבי הוראתה קבע או תקנות שעה.
יובל חג'בי
אני הבעלים של חברת פליי אוויי, כדורים פורחים בדרום. אני חושב שאין מענה לחברות בצמיחה, שלא רלוונטי בכלל להשוות אותן לשנה קודמת.
שגית אפיק
אבל יש התייחסות לעסק שפתח. יש התייחסות לניזוק שפתח את עסקו או הרחיב את העסק. זה לא נותן לכם מענה?
יובל חג'בי
צריך לבדוק.
שגית אפיק
בדיוק עכשיו זה הוקרא. ניזוק שפתח את עסקו בתקופה וכולי. יש מענה?
יובל חג'בי
כן.
היו"ר משה גפני
תמשיכי.
לילי אור
"שיעור ההוצאה הנחסכת" –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.85.

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס 2017 שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2017.

(3) לגבי ניזוק שבשנת המס 2017 או 2018 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2017 ומוכפל ב-0.85.

(4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2017 ומוכפל ב-0.85.

"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק.

(2) לניזוק אחר – מסלול שכר עבודה כהגדרתו בפסקה (א).

"תשומות שוטפות" – התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור.

(2) בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – מס לפי החוק ולפי הפקודה".

(3) בתקנה 5(ב) במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה),התשע"ט-2018".
היו"ר משה גפני
מה זה?
אמיר דהן
אפשר להגיש תביעה מיום הפרסום. ארבעה חודשים. כל ניזוק יכול להגיש את התביעה שלו.
היו"ר משה גפני
אין כאן מקדמות?
אמיר דהן
אין כאן מקדמות.
מירי סביון
בדיון הקודם אמרנו שאנחנו מאמינים שממה שאנחנו יודעים, מבחינת כמויות הנתונים, שאנחנו נוכל בפרק זמן מאוד קצר לשלם את כל התביעות.
אמיר דהן
מבחינתנו הכנסנו בשכר את המסלול המהיר יותר שאין בו כמעט בדיקה.
שגית אפיק
אנחנו בתקנות קודמות עשינו שאם הם לא נותנים מענה בתוך 45 ימים, הם צריכים לתת מקדמה. אתם כאן סבורים שבתוך 45 ימים אתם תצליחו לשלם את מלוא הנזקים?
אמיר דהן
אני מעריך שכן.
היו"ר משה גפני
ואם לא, תתנו מקדמות.
שגית אפיק
צריך לכתוב את זה בתקנות. את המקדמות.
קריאה
אני מציע שתכתבו את זה.
מירי סביון
מקדמות, משהו כמו 50 אחוזים.
אמיר דהן
50 אחוזים אחרי 45 ימים, אפשר להוסיף. כמו שהיה בצוק איתן.
מירי סביון
ושוב להגביל את זה כי מהניסיון שלנו חלק מהנושא של תשלום המקדמות בצורה מהירה גרם אחר כך לבעיות לאותם מקרים שהגישו תביעה מוגזמת ומופרזת.
מיקי לוי (יש עתיד)
יש בעיות של החזרה של אלה שהגישו מוקדם מדי ולא חישבו.
היו"ר משה גפני
יש אנשים שאנחנו לא יכולים לקפח אותם. יש אנשים שמחכים ויש להם דיונים עם רשות המסים והם לא מקבלים כלום והם במצב כלכלי קשה. הוא יכול לקחת והוא יכול לא לקחת.
רועי פולקמן (כולנו)
אנשים נוטים לקחת.
היו"ר משה גפני
אבל מה עושים עם אלה?
רועי פולקמן (כולנו)
אתה צודק.
אמיר דהן
בתקנות צוק איתן הייתה מקדמה נוספת של חצי שנה שמביאה ל-90 אחוזים. בבדיקה שלנו גילינו ששם היו הפערים הגדולים. ה-50 אחוזים הראשונים הם בסדר יחסית. אין כמעט החזר מה-50 אחוזים הראשונים. אני מציע שנעשה את המקדמה הראשונה כמו בצוק איתן, אחרי 45 ימים, 50 אחוזים מהתביעה שלך אבל בלי היתרה הנוספת.
היו"ר משה גפני
בסדר.
אמיר דהן
כדי לא לסבך.
רועי פולקמן (כולנו)
לא לסכן את המקבל.
אמיר דהן
בדיוק.
מיקי לוי (יש עתיד)
זה הוגן.
לילי אור
(4) בתקנה 8 -

(1) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:

"(ב1) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב".

(2) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:

"(ד) לסכם הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום".

(5) בתוספת -

(1) במקום הכותרת נאמר "תוספת ראשונה?

(2) בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי הנזק העקיף".

(3) אחרי התוספת הראשונה נאמר:

"תוספת שנייה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")

רשימת היישובים הנכללים בתחום האזור המיוחד

אבשלום חוות השקמים עלומים

אוהד חולית עמיעוז

אור הנר כרם שלום פרי גן

אורים מבטחים צאלים

איבים מגן צוהר

ארז מלילות רוחמה

בארי מעגלים רעים

בית הגדי מפלסים שדה אברהם

בני נצרים נווה שדה ניצן

ברור חיל ניר יצחק שדרות

גבולות נירים שובה

גבים נחל עוז שוקדה

גבע ניר עוז שיבולים

גברעם ניר עם שלומית

גבעולים נתיב העשרה שרשרת

דורות סופה תושיה

דקל סעד תלמי אליהו

זיקים עין הבשור תלמי יוסף

זמרת עין השלושה תקומה

זרועה מבקיעים יבול

יד מרדכי יכיני ישע

יתד יושביה כיסופים

כפר מימון כפר עזה כרמיה
היו"ר משה גפני
השמות של היישובים ייכנסו לפרוטוקול.
שגית אפיק
אבל זאת למעשה, תגידי אותה שוב.
אמיר דהן
רשימה של התיירות.
שגית אפיק
אלה ישובים לצורך התיירות בלבד.
אמיר דהן
לצורך התיירות.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
צורם כאן הפער הזה בין זה שבסוף מכירים בזה שהיישובים האלה כמו אורים מכיוון אחד וברור חיל מכיוון אחר, הם בסוף התחום אבל בשביל הוראות הקבע, כמו יישובי ספר, לא הוסיפו את אורים שלדעתי הם לא בפנים. הוסיפו רק את צאלים. בברור חיל ובדורות לא טיפלו.
שגית אפיק
באזורי עדיפות לאומית.
אמיר דהן
ברור חיל ודורות, זה לא קשור בכלל. זה משהו אחר.
שגית אפיק
ברור חיל ודורות, זה קשור לאזורי עדיפות.
מיקי לוי (יש עתיד)
זה לא לדיון הזה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אני אומרת שבסוף במשמעות של זה הם נפגעים מזה. לא בכדי הם נמצאים כאן ברשימה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני רוצה לחזק את חברת הכנסת בירן. שלא נשכח אותם.
היו"ר משה גפני
תמשיכי.
לילי אור
2. סייג לתחולה

(1) תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:

(1) המדינה.

(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

(3) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

(4) קופת חולים.

(5) מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי.

(6) הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת התקופה המזכה.

(7) עסקו לא היה פעיל לפני תחילת התקופה המזכה. לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת התקופה שברישא, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל.

(8) הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני. לעניין זה, "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" ו"שכר העבודה היומי" – כהגדרתם בפסקה (1)(א) להגדרה "שווי נזק עקיף" בתקנה 1 לתקנות אלה.

(2) פסקה (1)(א) בהגדרה "שווי נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל החודשים שלגביהם נתבע הפיצוי, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993.

(3) פסקה (1)(ב) בהגדרה "שווי נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שבשלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף בשל שנת המס 2018, הוא דיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס. לעניין זה "מחזור עסקאות" – כמשמעותו בחוק האמור.

3. שמירת דינים

(1) אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.

(2) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול לגבי ניזוק שמתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה "שווי נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה.
תמיר עידאן
בתוך אלה שמוחרגים, מועצה אזורית בפנים, רשויות מקומיות בפנים? אני שואל האם בגופים המוחרגים, המועצות האזוריות נכללות כי יש כאן גוף מתוקצב ומוסד ציבורי.
אמיר דהן
בעניין שכר – לא. הם לא זכאים לקבל. גם חברות ממשלתיות.
תמיר עידאן
אז מה החכמה? אלה בעצם רוב העובדים שלנו.
חיים ילין (יש עתיד)
אמיר, אתה לא צודק.
אמיר דהן
כך זה היה.
חיים ילין (יש עתיד)
לא נכון. העובדים במועצות האזוריות תמיד, בגלל שבמצב חירום הם עובדים שעות נוספות וימים נוספים כדי להשלים משמרות של 24 שעות סביב השעון ולפחות היו מקרים כאלה שבין שלושה לארבעה ימים נפתחו חמ"לים, תמיד המועצות פוצו. אני לא אומר שאתם פיציתם או משרד הפנים אבל מישהו צריך לתת את הדעת על כך כי אחרת זה נופל בין הכיסאות.
רועי פולקמן (כולנו)
אין ויכוח. אני חושב שהדיון הוא כל הזמן על המנגנון. זה שצריך לשלם לרשויות ולפצות אותן, זה ברור.
חיים ילין (יש עתיד)
כן, אבל הם לא מופיעים כאן כיישובים.
אמיר דהן
כמו עובדי מדינה שגם מחכים שהתקנות יפורסמו וגם להם ייתנו פיצוי כי גם יש עובדי מדינה באזורים האלה.
רועי פולקמן (כולנו)
ברור. יש מנגנון קבוע במשרד הפנים?
חיים ילין (יש עתיד)
לא. אין. אמיר, הם אחריכם. אחרי התקנות שלכם. בדרך כלל המועצות האזוריות משופות גם בנושא השכר והן לא מופיעות כאן, או על ידי מס רכוש או על ידי מע"מ כי הם חייבים לעבוד גם במכלולי חירום וגם בחמ"ל. המערכת חייבת להמשיך לתפקד.
רועי פולקמן (כולנו)
זאת הרי לא פעם ראשונה. איך זה עבד?
גדי ירקוני
אבל זה אירוע מיוחד.
רועי פולקמן (כולנו)
למה?
גדי ירקוני
אני אסביר. האירועים כאן שלא עבדו הם חד יומיים או דו יומיים. בגלל זה גם העובדים שלנו במועצות, חלקם, כשלא היו בתי ספר, הם לא באו לעבודה על אף שהם מחויבים לבוא. אנחנו שילמנו את השכר שלהם. כאן אנחנו מבינים שלא יהיה לנו פיצוי.
רועי פולקמן (כולנו)
לא דרך זה, אבל איך זה היה בעבר?
גדי ירקוני
בעבר, תקשיב למה שחיים אמר. בדרך כלל הם עבדו שעות נוספות.
חיים ילין (יש עתיד)
זה משהו אחר. אלה שני דברים נפרדים.
תמיר עידאן
אלה שני דברים נפרדים. אתם מבלבלים כאן.
היו"ר משה גפני
אתם הבנתם את הטענה לגבי המועצות האזוריות?
מירי סביון
שהם שילמו שכר ולא מקבלים. מה שאנחנו אומרים זה שגם בעבר קרן הפיצויים לא פיצתה את הגופים המתוקצבים האלה. המדינה דואגת לפצות בדרכים אחרות ולא דרך קרן הפיצויים. בכלל אין כאן פיצוי לגופים המתוקצבים האלה.
תמיר עידאן
דפקו אותנו בעבר ועכשיו ממשיכים.
היו"ר משה גפני
תסביר לי. אני רוצה להבין למה. האיש לא בא לעבודה בגלל אירוע חירום שהיה. למה לא מפצים אותו? אם זו תהיה מועצה מקומית או עירייה?
שגית אפיק
תסתכל על כל הרשימה. קופת חולים, עובדי מדינה וכולי.
מירי סביון
בהיגיון הכלכלי, אם להסביר את זה, ברגע שגוף מתוקצב, בעצם ההכנסות שלו לא נפגעות מכך שיום אחד לא הגיעו לעבודה. התקציב שלו הוא אותו תקציב.
חיים ילין (יש עתיד)
אני רוצה להסביר.
מיקי לוי (יש עתיד)
הוא לא יכול לקבל תקצוב כפול.
חיים ילין (יש עתיד)
יש כאן שתי סוגיות. סוגיה אחת היא שלא באים לעבודה כאשר חלק מההורים שיש להם ילדים קטנים, לא באים לעבודה וממשיכים לקבל את השכר. את זה המועצה משלמת. במנגנון הזה אין כרגע אפשרות לפצות כי זה לא עסק. הנושא השני הוא אחר. אותם עובדים שאין להם ילדים בבית או שהם צריכים להחזיק את המנגנון במועצה במצב חירום ועובדים סביב השעון. השעות הנוספות שהמועצה משלמת גם להם, אין כאן.

לכן אני מבקש שאם הם לא הכתובת כמו שהם אומרים, ואני יודע שלא הם הכתובת, השאלה אם אנחנו רוצים שהם יתחילו להיות הכתובת או שתמשיך להיות הכתובת שהיא משרד הפנים.
היו"ר משה גפני
אני הבנתי מתמיר שמדובר על המועצות האזוריות. לא מדובר על המועצות האזוריות אלא מדובר על גוף מתוקצב שזאת המדינה, קופת חולים, רשויות מקומיות שממילא נניח שהם ישלמו לעובד, הם יפוצו אחר כך מכיוון שהם גופים מתוקצבים.
תמיר עידאן
מנכים לעובד יום חופש.
היו"ר משה גפני
הבנתי שזה הנושא הכללי. יש בזה גם הגיון אבל הוא מעלה דברים והדברים האלה כן צריכים להיפתר. הרי העובדים נפגעים.
רועי פולקמן (כולנו)
תקן אותי אם אני מבין נכון. המטרה של קרן הפיצויים היא לסייע לשוק הפרטי.
מיקי לוי (יש עתיד)
כאילו המדינה משלמת לו פעמיים.
היו"ר משה גפני
הוא מעלה דברים שנוגעים לעובדים עצמם.
רועי פולקמן (כולנו)
ברור ולכן זה לא אותו מנגנון.
אמיר דהן
הרשות המקומית מקבלת גם כך. זה לא אומר שעובד לא הגיע לעבודה, הורידו להם מהתקציב.
שגית אפיק
ולכן הוא לא צריך לנכות לו.
תמיר עידאן
איך אני לא אנכה לו את החופש? אני מחויב לנכות. אדוני, אני חייב לנכות לעובד חופש. אי אפשר להתעלם מזה. תנו לנו הוראה לא לנכות. שמשרד הפנים יאפשר לא לנכות. אני חייב לנכות לו חופש.
רועי פולקמן (כולנו)
זה לא פוגע בתקציב שלך.
תמיר עידאן
לא משנה, אבל אני חייב לנכות. העובד נפגע.
מיקי לוי (יש עתיד)
אל תנכה לו יום חופש.
שגית אפיק
למה אתה חייב לנכות לו יום חופש?
היו"ר משה גפני
בואו נעשה סדר. תמיר, אתה קובל על זה שאתה צריך לנכות לעובד את החופש.
תמיר עידאן
כן.
אמיר דהן
אני לא יודע. זה משרד הפנים.
שגית אפיק
תסביר לנו למה אתה צריך לנכות לו יום חופש.
תמיר עידאן
הוא לא מגיע לעבודה בגלל שהוא נאלץ להיות עם הבן שלו בבית כתוצאה מהנחות התגוננות. אני צריך לנכות לו חופש. הוא נפגע בסוף.
שגית אפיק
מכוח מה?
תמיר עידאן
מכוח הנחיות של משרד הפנים.
רועי פולקמן (כולנו)
אם תאמר למשרד הפנים שזה אירוע מיוחד, לא ישחררו אותך?
תמיר עידאן
אמרו לנו שחייבים לנכות. שמשרד הפנים ישנה את ההנחיות שלו. אף אחד לא רוצה פעמיים תקציב. הכי קל זה להתנגח.
היו"ר משה גפני
רבותיי, לא הבנו כלום אבל הבנו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ההערה של תמיר במקום וצריך לבדוק מה עושים עם זה.
אריק קטורזה
מדובר בדבר אחד שנקרא חוקי עבודה. אותו עובד לא הגיע, מנכים לו יום חופש.
מורן אוריה ספקטור
אני מבקשת שיירשם בפרוטוקול שנמסור את ההתייחסות שלנו, של לה"ב, בסעיף בתקנות הנוגע לעצמאים בדיון הבא.
רועי פולקמן (כולנו)
מה זה דיון הבא? אנחנו מאשרים את זה היום.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. לגבי מה שתמיר אמר, אנחנו נבדוק את העניין הזה, האם באמת חייבים לתת על פי חוקי העבודה, על פי איזה חוקים, על פי הוראות. בכל מקרה, אם אכן יתברר שאתה צודק, אנחנו נבקש להכניס את זה בחקיקה של העובדים שכאן במקרה הזה של בשעת חירום, הוא לא חייב לעשות את זה בניגוד למה שקורה במשק, אם קורה, שיש חובה לנכות יום עבודה. אני לא בטוח שאתה צודק אבל אם אתה צודק, אני לא מתווכח על זה ואנחנו נמצא לעניין הזה פתרון. אני מקווה שלא יהיה קשה.
זאב מידן
אני מבקש לשאול שאלה קטנה. כל כך הרבה לא הבנתי. בסוף, דבוראי שיש לו כוורות בעוטף, הוא מראה את הרמה שהייתה לו בשנת 2017, מראה את מה שיש לו ב-2018, על ההפרש באופן יחסי – כי הלא לא הכוורות שלו בעוטף – הוא מקבל את הכסף?
אמיר דהן
כפול משלים הוצאה נחסכת. לוקחים את הפרש המחזורים שנוצר ומכפילים אותו במה שנקרא משלים הוצאה נחסכת. יש הוצאות שהוא חסך.
זאב מידן
שיהיה ברור. הוא מקבל את ההפרש בין 2017 ל-2018 פחות ההוצאה הנחסכת. נקודה.
אמיר דהן
כן.
זאב מידן
טוב מאוד. הרבה יותר ממה שאנחנו הצענו. אנחנו הצענו מסלול ירוק.
חיים ילין (יש עתיד)
אל תגיד מה הצעת כי עוד מעט הם ייקחו לך את זה.
היו"ר משה גפני
אני לא משבח אותם פעם נוספת. שיבחתי אותם קודם גם על העניין של הכוורות.

תודה רבה. רבותיי, אני מבקש לעבור לצו שנמצא כאן בסדר היום. אני אבקש לעשות הפסקה. לפני אנחנו נצביע על התקנות האלה, אני ארצה לשבת אתכם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לגבי 370.
היו"ר משה גפני
לא לגבי 370. לגבי 370 זה סוכם כבר. לגבי הנושא של הוראת הקבע. לגבי השכר אנחנו ב-370.
שגית אפיק
והמלונות.
היו"ר משה גפני
אני אבקש לעשות הפסקה ולשבת אתכם.
קריאה
אפשר להגיד משהו על הצו הקבוע ולעזור לך?
היו"ר משה גפני
רגע. אני הולך עכשיו לצו. אני מבקש לקיים את הדיון על הצו ואחר כך אני אשב אתכם, לפני שנצביע. יש ראשי רשויות שביקשו לשבת אתי ולכן נעשה הפסקה.

אני עובר לנושא של הצו. מי מסביר את הצו?
שגית אפיק
יש לכם את ההודעה של יישוב ספר. אולי לפני הצו תעשה את ההודעה של יישובי ספר.
היו"ר משה גפני
בסדר.

הודעה בדבר יישובי ספר לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, התשכ"א-1961
שגית אפיק
תסבירי.
מירי סביון
בהודעה הזאת הוועדה מתבקשת לאשר הוספת יישובי ספר לרשימת היישובים שיהיו בזכאים בעתיד בתוך הוראת הקבע לפיצוי בגין נזקים. מדובר כאן בישובים שרוב הישובים האלה הם ישובים שנוספו כנראה אחרי החקיקה המקורית.
היו"ר משה גפני
למה הם צריכים? תסבירי לוועדה למה הם צריכים להגדיר יישובי ספר? מה זה נותן להם?
מירי סביון
ברגע שהיישובים נכנסים לתוך הרשימה הזאת, הם זכאים לפיצוי בגין נזק עקיף בלי הוראת שעה. זה למעשה נותן מענה לכל הנושא של הוראת הקבע. אנחנו לא צריכים לעשות כל פעם הוראת שעה כדי לתת להם פיצוי. אלה יישובים שנמצאים בתוך האזור שזכאי לפיצוי. מכיוון שמדובר כאן ברשימה שמזכה ספציפית את היישובים, אנחנו מכניסים את כל היישובים שרלוונטיים ואז אם חלילה יהיו אירועים נוספים בעתיד, הם יהיו זכאים בהתאם לתקנות הקבע לפיצויים.
חיים ילין (יש עתיד)
אל תטעי את האנשים.
מירי סביון
אני ממש לא מטעה.
חיים ילין (יש עתיד)
כאן מדובר על כך שבקו 7-0 את מכניסה עכשיו חלק מהיישובים שהם נמצאים בתוך עוטף עזה שלא הוגדרו עד היום מבחינה משפטית או חוקית כאזור ספר.
מירי סביון
נכון.
חיים ילין (יש עתיד)
גם אם את אומרת שכל זה הופך להיות קבע, את צודקת, אבל כל מה שמעבר לשבעה קילומטרים, הוא לא קבע בפיצוי. בנושא נזק עקיף, כל ישוב יכול לתבוע בכל רגע נתון. עקיף. אין לו צורך בתקנות אם זה משהו מאוד ייחודי. מה שקורה כרגע זה שאם זה עובר משבעה ל-40 קילומטרים, צריך את התקנות כי רוב היישובים הם לא ספר.
היו"ר משה גפני
אפשר היה לא להביא את זה וזה היה נשאר באותה בעיה. שר האוצר הביא את זה.
חיים ילין (יש עתיד)
לא הבנת.
היו"ר משה גפני
הבנתי. תאמין לי שאני יודע מלכתחילה. אנחנו נלחמים על זה.
חיים ילין (יש עתיד)
7-0, למעט היישובים האלה, יכולים לתבוע עקיף בכל רגע נתון.
היו"ר משה גפני
מה דעתך שהבנתי?
שגית אפיק
לא. לאו דווקא 7-0. חוק מס רכוש וקרן פיצויים, יש רשימה ארוכה מאוד של יישובים, לאו דווקא 7-0 אלא ישובים נוספים שהם זכאים למעשה לנזק עקיף. יישובים שלא נמצאים ברשימה של יישובי הספר האלה, הם לא זכאים לנזק עקיף בחיי היום יום ולצורך העניין לדוגמה אותם 40-0 בתיירות או יישובים אחרים, היה צריך להוסיף בתקנות האלה.

עכשיו מציעה רשות המסים להוסיף כאן רשימה של כעשרה יישובים נוספים. שר האוצר מציע להוסיף עשרה יישובים נוספים לרשימת יישובי הספר. אתם מציעים את זה באופן קבוע?
מירי סביון
כן.
שגית אפיק
11 יישובים. הם מציעים את זה באופן קבוע.
אמיר דהן
זה נותן פתרון לשני מקרים מתקנות הוראת השעה. היה מקרה ב-12 בנובמבר שאמרו לא לפתוח עסקים ב-7-0. בעיר שדרות אמרו לא לפתוח עסקים. עקרונית, אם היה את זה, הם היו זכאים לשכר, המעסיקים. הייתה פגיעה ביום הזה במאפייה בשדרות כאשר הנזק הוא ארבעה חודשי שיקום. בעצם את השיקום אנחנו מפצים אותו, לנזק עקיף הוא לא זכאי. מתוקף ההגדרה שלו כיישוב ספר, הוא יהיה זכאי גם לזה.
חיים ילין (יש עתיד)
מבורך.
שגית אפיק
לכאורה אדוני היושב ראש, יכולת לבקש למשל את עניין הדבוראים להכניס לרשימת יישובי הספר שזה מה שביקשת במקום. להכניס את כל השטח של 7-0 באופן קבוע לרשימת יישובי הספר ואז לכאורה לא היית צריך לבקש מהם עכשיו שהם המסלולים שהם עשו הם יעשו אותם כהוראת קבע. זו שיטה אחרת שבשיטה הזאת עת פנית אליהם לראשונה, ביקשת. אבל אז באמת אני חושבת שגם מבחינתכם זה פותח לכם משהו שהוא רחב יותר ולכן מה שהוא מציע לכם עכשיו, להפוך את התקנות, זה סוג של פשרה שהיא נכונה יותר עבורכם.
מירי סביון
אני התבלבלתי.
חיים ילין (יש עתיד)
הייתם יכולים להחיל את 40-0. כל ההתיישבות 40-0 כאזור ספר ואז לא צריך קבע.
שגית אפיק
במקור, עת קיימנו כאן את הדיונים, אמר לכם היושב ראש.
היו"ר משה גפני
אפשר להקריא.
לילי אור
הודעה בדבר יישובי ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961

בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "יישוב ספר" שבסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ו באישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מודיע כי היישובים הפורטים להלן הם יישובי ספר:

אבשלום איבים גברעם

זמרת יכיני כפר מימון

שובה שדרות שלומית

תושיה תקומה.

תחילתה של הו דעה זו ביום ד' בכסלו התשע"ט (12 בנובמבר 2018).
היו"ר משה גפני
למה רק אלה?
לילי אור
אלה היישובים לפי החלטת הממשלה.
היו"ר משה גפני
הממשלה לא מעניינת אותי. למה רק אלה?
אמיר דהן
מדובר בכל היישובים שנמצאים בטווח של 7-0 קילומטרים מקרבת עזה. אלה היישובים הכי מאוימים על ידי פיקוד העורף וגם בהחלטת הממשלה לחיזוק. אנחנו בעצם באנו וראינו איזה יישובים לא נכנסים לרשימה, כנראה הוקמו אחר והכנסנו אותם. כל ה-7-0 כלול ביישובי ספר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא יגידו לנו שיש אחרים.
אמיר דהן
לעניין חוק מס רכוש, אין יותר.
שגית אפיק
למה התחילה רק מ-12 בנובמבר 2018? מה קרה לפני כן?
אמיר דהן
לא היו מקרים רלוונטיים של נזקים כאלה. תקנות הוראת השעה נותנת את הפתרון. ה-12 בנובמבר, זה היום של הירי המסיבי.
שגית אפיק
זאת אומרת, ממאי עד 11 בנובמבר ממילא יחולו עליהם תקנות הוראת השעה.
אמיר דהן
בדיוק.
שגית אפיק
ומ-12 בנובמבר הם נכנסים באופן קבוע.
אמיר דהן
ואז זה נותן גם את הפתרון לאותה מאפייה שדיברנו עליה ולגופים שנפגעו פגיעות ישירות.
היו"ר משה גפני
בשבילי זה יום שמח. הייתה הרבה עבודה עם זה ואני משבח את שר האוצר על ההחלטה שלו.

ראש מועצת שער הנגב, ביקשת להתייחס?
אופיר ליבשטיין
לא.
דוד ביטן (הליכוד)
אתה לא מצביע?
היו"ר משה גפני
אני מצביע על הכול בסוף. נצביע על הכול יחד. אני רוצה לעשות הפסקה של כמה דקות ואחר כך להצביע.

אנחנו עוברים לנושא הבא.









צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018
מירי סביון
אנחנו עוברים לנושא אחר. אנחנו מדברים עכשיו על הטבות ליישובים. אנחנו מדברים עכשיו על חקיקה שמעניקה הקלות לתושבי יישובים באזור קו עימות דרומי. אנחנו כאן מבקשים להרחיב את ההקלות האלה לשני יישובים נוספים. הצו הזה נותן הקלה במס לתושבי יישובים שנמצאים באזור קו עימות דרומי. בעיקרון אלה יישובים שנמצאים סמוך לקו עד שבעה קילומטרים אבל ישנם מצבים שבהם אם לפי עמדת הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון והמלצת שר הביטחון מתקיימים ביישובים מסוימים תנאים ביטחוניים זהים לתנאים הביטחוניים שנמצאים בקו עימות דרומי, אפשר להוסיף את היישובים האלה לצו הסיוע.

לכן אנחנו מבקשים להוסיף שני יישובים לרשימת היישובים שזכאים להטבות שמוענקות ליישובי קו עימות דרומי. היישובים האלה הם נווה ובני נצרים. לאחר שזה נבחן על די הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים, נקבע שמתקיימים בהם אותם מאפיינים ביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה.
שגית אפיק
למה אתם עושים את זה רק מ-1 בינואר 2019? היו דיונים בוועדה הזאת כבר לגבי 2018 ביחס ליישובים האלה ולבעיות הביטחוניות שמתקיימות בהם בדומה ליתר היישובים של 7-0. למה רק מ-1 בינואר 2019?
מירי סביון
מכיוון שאנחנו חושבים שכאשר אנחנו משנים את ההטבות, אנחנו צריכים לקבוע אותן מכאן ואילך ולא להתחיל בתיקונים רטרואקטיביים. לא נראה לנו נכון להתחיל לעשות תיקונים רטרואקטיביים.
שגית אפיק
למרות שזה משהו שהיה צריך להיעשות כבר מזמן.
מירי סביון
היו דיונים ארוכים.
שגית אפיק
בסך הכול חצי תקלה שזה הגיע אלינו באיחור כזה.
מירי סביון
היו כאן דיונים מהותיים לגבי הנושא הזה ולכן חשבנו שנכון לקבוע את זה מכאן ואילך.
גיא גולדמן
אני גם רוצה להוסיף שלקח המון זמן לקבל את חוות הדעת מאלוף פיקוד דרום ומהצבא. חודשים. היינו אתם בקשר כדי לקבל אותה וזו הסיבה שזה התעכב. התאריכים שמופעים על גבי המסמך, אלה לא התאריכים שקיבלנו. היו עוד ישיבות נוספות.
היו"ר משה גפני
אנחנו קיימנו על זה דיון. גם ועדת חוץ וביטחון קיימה דיון על העניין הזה. אנחנו קיימנו דיון ב-26 ביוני אבל דיברנו על זה כמה פעמים והיינו בקשר אתם. אני שמח שהם מוסיפים את היישובים.
חיים ילין (יש עתיד)
אני רוצה לברך את כל מי שהיה בעניין. אני רוצה לברך על הכנסת שני יישובים נוספים. זה כבר הופך להיות תשעה כי יש לנו ארבעה יישובים באשכול, יש לנו שני יישובים ברור חיל ודורות בשער הנגב, ויש לנו את מבקיעים. שבעה ואליהם מתווספים עכשיו נווה ובני נצרים.

לגבי מבקיעים. הם נכנסו כבר לתוך עוטף עזה מבחינת המרחק. הם נמצאים בדיוק כמו שלומית, 6.8 קילומטרים. לקח לי שנה להכניס אותם לעוטף ואני חושב שצריך לבוא לקראת מבקיעים ולעשות את התהליך מהיר ואז במקום תשעה, יהיו שמונה כי אחד יהיה חלק אינטגרלי מעוטף עזה.

לגבי נווה ובני נצרים. אלה ישובים שנקראים, וקיבלו את זה. כל מי שמכיר, מכיר את המלחמה של דאעש ומה שקורה בין רצועת עזה לגבול מצרים והם היישובים בין היחידים שחטפו טילים מדאעש מגבול מצרים לתוך מדינת ישראל. אני מזכיר לכולכם שנווה ובני נצרים היו בתוך גוש קטיף. אלה שני יישובים שהוקמו בתקופתי על ידי מועצה אזורית אשכול וקלטו שם מעל 40 משפחות. היום בכל יישוב יש מעל 100 משפחות והוא יצמח על גבול מצרים.

הערה נוספת. אני אומר את זה כאן כי אני לא רואה כאן מתי אפשר לדחוף את מה שאני אומר עליו דיברתי אתך.
היו"ר משה גפני
לא הבנתי. מה אתה מבקש?
חיים ילין (יש עתיד)
אני קודם כל מברך. אני רוצה עוד נקודה. אני מבקש להעלות את הנושא של שני יישובים שנשארו לחלוטין יתומים ואני אנסה להסביר את זה כי הדיון הזה הגיע לכאן וגם היה לי דיון אתך וגם עם שגית. אני מדבר על דורות וברור חיל. אני מבקש שהדיון הזה יעלה כאן בכנסת ואני אסביר למה בוועדת כספים צריך לעלות הנושא הזה של דורות וברור חיל.

למרות שהם נמצאים בתוך שני היישובים שמקבלים את ההטבות וכבר שר האוצר בזמנו חתם, אלה שני היישובים היחידים שנופלים בין הכיסאות במפת עדיפות לאומית. היחידים. אין אף אחד. אין השלכות רוחב, אין שום בעיה בשום מקום של מועצות אחרות כי הן שייכות לנפת באר שבע והיחידים ששייכים לנפת אשקלון ולכן הוצאו מתוך החלטות הממשלה, אלה דורות וברור חיל.

אני מבקש כבודו להעלות את הנושא הזה כאן ולסגור את הפינה הזאת. לכל מי שמפחד מבחינת האוצר ומשרד ראש הממשלה לגבי השלכות רוחב, אין שום דבר כי הם נפלו בין הכיסאות בגלל ביטול של ה-50 אחוזים של המועצות האזוריות.
היו"ר משה גפני
דורות וברור חיל נמצאים בצו של הסיוע של שדרות. הם הושמטו מהעניין של אזור עדיפות לאומית.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
הם לא הושמטו. שינו.
שגית אפיק
שינו את הקריטריון אחרי החלטת ממשלה.
חיים ילין (יש עתיד)
הושמטו. הם היחידים שהושמטו.
היו"ר משה גפני
הם נמצאים בצו. הבטיחו לי במשרד האוצר באגף התקציבים שייתנו לי תשובה. ביקשתי מהם אם אפשר להכניס אותם לאזור עדיפות לאומית. אני לא קיבלתי עדיין תשובה. ביקשתי עוד כמה דברים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
פעם ראשונה שאתה לא מקבל מהם כלום.
היו"ר משה גפני
כן. פעם ראשונה לגבי דורות וברור חיל.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
אפשר להציע שעד שמשרד האוצר יואיל לתת תשובה, תושבים שנמצאים תחת אש כבר 15 שנים, שלא נביא לכאן את ההעברות התקציביות.
חיים ילין (יש עתיד)
למה 15 שנים ולא 18?
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
ידעו ראשי הרשויות מהעוטף שבהתנחלויות היום מקבלים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני מצטרף.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
הם צריכים לבוא לכאן פעם אחר פעם. היום הולכים להעביר 50 מיליון שקלים להתנחלויות, כאשר מתוכם 30 מיליון שקלים נגזלים מהרשויות המקומיות בתוך הארץ.
היו"ר משה גפני
יש שינוי במפת העדיפות של הכנסת. את אומרת שלא לתת כסף להתנחלויות ועודד פורר מסכים אתך.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
לא.
היו"ר משה גפני
זה מה שאמרת.
מיקי לוי (יש עתיד)
לדחות את ההעברות היום.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
מישהו זוכר אי פעם שסתיו שפיר לא עסקה בלסכסך אוכלוסיות אחת בשנייה?
היו"ר משה גפני
די. די. אני מבקש לומר לך שאנחנו עובדים על העניין הזה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כל ההעברות הן להתנחלויות. ארבעה מיליארד שקלים?
היו"ר משה גפני
אני הולך לענות לך ברצינות.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
בואו נגיע להעברות, נתחיל לריב.
היו"ר משה גפני
מספיק כבר, בצלאל. אתה שומע סתיו שפיר, אתה לא יודע מה. די. אני משיב לך. אנחנו עובדים באמת, אני אומר לך את האמת, יש כאן חברים שעוסקים בעניין הזה. אני מאוד עוסק בזה. הצוות כאן עוסק, היועצת המשפטית.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
מפרגנת לך על זה מאוד. אני מרגישה את ההתעסקות שלך.
היו"ר משה גפני
אנחנו לא מרפים מהעניין הזה. יש דברים שברור לחלוטין שההחלטות לגביהם הן אנכרוניסטיות, לא מתאימות לעידן בו אנחנו חיים היום. ייאמר לזכותם של שר האוצר ושל אנשי משרד האוצר שהם מבינים את העניין הזה. זה לוקח זמן. יש כאן תוספת של יישובים שנכנסים בכמה דברים. אני חשבתי שדורות וברור חיל צריכים להיכנס, וזה לא הנושא שלנו. זה נושא של הממשלה. אזור עדיפות לאומית, שזה צריך להיות שם.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
שהם היו שם עד לפני שנה.
היו"ר משה גפני
נכון וההחלטה להוציא אותם בקריטריון הזה, אני חושב שהיא החלטה שגויה. אמרו לי – אני כמובן לא אומר שמות כי אני לא מדבר לשון הרע בחודש טבת – מישהו שיש לו שם אמר לי שהיום הוא ייתן לי תשובה והוא היה צריך לתת לי תשובות על כמה דברים והיא בוששה לבוא. היות והשקיעה עוד לא קרתה ואנחנו עדיין באמצע היום, נראה. אם תהיה תשובה חיובית, אני אשמח. אם לא תהיה תשובה חיובית, אנחנו נמשיך להיאבק על העניין הזה. העברות, זו סוגיה אחרת. בהעברות יש כל מיני דברים. יש התנחלויות, יש ביטחון, יש חינוך.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
זה לא העניין. ברור שיש העברות לדברים חשובים.
היו"ר משה גפני
יש פקידים באוצר שלא אכפת להם שלא תעבירי את ההעברות.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
צריך לתת תשובה בנושא כל כך חשוב.
היו"ר משה גפני
את צודקת. אני בכלל לא מתווכח אתך.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
הם צריכים להגיע לכאן ולתת תשובות.
היו"ר משה גפני
אני מסכים אתך לחלוטין. אני חושב שצריך להמשיך לעבוד בעניין הזה. על כל פנים, אנחנו אמורים להצביע גם על זה. נכון?
שגית אפיק
כן.
אופיר ליבשטיין
ראש המועצה שער הנגב. אני רוצה לחזק את מה שאמרת. אנחנו צריכים ממש להיאבק על זה. שני היישובים האלה, חשוב להבין, מרכז החיים שלהם הוא בתוך שער הנגב. הילדים הולכים לבית הספר שם והמבוגרים מגיעים. אנחנו חיים שם. עד השינוי במפת העדיפויות הייתה החלטה שמועצה ש-50 אחוזים מהיישובים שלה הם נמצאים בעוטף, כל היישובים נמצאים בעדיפות לאומית. אנחנו צריכים למצוא את הפתרון לשני היישובים האלה ולהחזיר אותם לתוך העדיפות הלאומית. אם הם לא יחזרו, כל האפשרות של הצמיחה, קליטה, בנייה של בתים חדשים תיעצר לגמרי.
גיא גולדמן
רק להדגיש, אדוני, שההחלטה נסמכת על סכנות שנובעות מהקרבה לגבול עזה ולא לסכנות ביטחוניות אחרות שיכול להיות שיש ליישובים האלה. היינו שמחים אם נציגי הצבא ומערכת הביטחון היו כאן לפרט יותר אבל הם לא הגיעו לדיון.
חיים ילין (יש עתיד)
ציר ה-ח' הקטן, זה בדיוק החיבור בין עזה לסיני.
היו"ר משה גפני
גיא, היות ואני חבר שלך, אני מבקש ממך לא לדבר בלהט נגד. אנחנו הרי לא נוותר ובסוף זה יגיע ויהיה בעד.
רועי פולקמן (כולנו)
הוא רוצה חוות דעת ביטחונית. זאת רשות המסים, מה אתה רוצה מהם?
שגית אפיק
יש שני דברים לומר על זה. ראשית, בישיבה הקודמת שהייתה כאן הם היו והם אמרו לפרוטוקול את הדברים. הדבר הנוסף, יש לכם מכתב מאייל זמיר, אלוף פיקוד הדרום, מ-15 בינואר 2017 שכבר אמר את הדברים והוא ציין בדיוק את המילים שמופיעות בחוק שדרות ועוטף עזה והוא אמר שמתקיימים אותם שיקולים ביטחוניים.
היו"ר משה גפני
הפסקה ל-10 דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:16 ונתחדשה בשעה 13:02.)
היו"ר משה גפני
אני מחדש את הדיון.
דוד ביטן (הליכוד)
אני מצביע נגד החוק. שר הפנים קיבל סמכות לחלק את הכסף.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני ראיתי שהוא עשה פרסומת.
היו"ר משה גפני
אני מבקש לומר כדלהלן.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני צריך ללכת. יש לי דיון מהיר בוועדה אחרת.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
הצעה לסדר. אני רוצה לבקש דבר מאוד הוגן. גם הדיון הקרוב שהולך להיות על ההעברות של 4 מיליארד שקלים, הוא דיון שנוגע לעוטף עזה.
היו"ר משה גפני
לא. אני לא נותן לך. תכף נדבר. אני באמצע הדיבור.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
לא נוכל להיות בדיון הזה.
היו"ר משה גפני
אז לא.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
זה לא יתבצע בצורה הוגנת ולא נוכל לעשות פיקוח פרלמנטרי על התקציב.
היו"ר משה גפני
בסדר גמור. עכשיו אני רוצה לומר לכם כדלהלן.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
תודיע שאין העברות.
היו"ר משה גפני
אני קיימתי את הדיון הזה לאחר שחיכינו שהממשלה תביא את התקנות, לאחר שקיבלנו גם את התוספות של היישובים בנושאים השונים כפי שעלה מהדיון וחלקם הופכים להיות הוראת קבע שלגביהם התקנות הן פחות בעייתיות בגלל שהן הוראות קבע. אמרה לי רשות המסים שהוראת הקבע שאני מבקש על כולם, יוצר עיוותים ובעיות מאוד מאוד קשות מכיוון – אני אפילו לא רוצה להיכנס לפרטים – שהמציאות היא שבה יהיה עיוות בדיווחים, יכול להיות מצב שבו אני בעצם עושה עוול. יש כאלה שבכלל אינם מעוניינים בכל הנושא הזה והם הציעו כדלהלן ואין לי ברירה אלא לקבל את זה ואני מבקש מחברי הוועדה גם לקבל את זה.

הם מציעים שתהיה הוראה, היא לא תסתיים ב-31 בדצמבר אלא היא תמשיך עד סוף פברואר. לתיירות זה יימשך עוד ארבעה חודשים, לתיירנים ולכל מה שנלווה לעניין הזה. באמצע פברואר תבוא רשות המסים לכאן ואנחנו נקיים דיון ואז אנחנו נקבל החלטה האם יש אפשרות להאריך את זה כמו שביקשנו לזמן יותר ארוך או שאם יהיה כאן שלום, בכלל לא צריך את זה אבל כנראה שאנחנו עדיין לא נמצאים בעידן הזה.

לכן בכפוף למה שאמרתי עכשיו אני מבקש להצביע על ההוראות. אני רוצה לומר לחברים שההוראות האלה הן הוראות טובות, הן הוראות שאנחנו שיבחנו אותן על העבודה שנעשתה בעניין הזה, הן הרבה יותר טובות ממה שהיה בעבר. כמובן שהשכר הוא יהיה 330 שקלים אלא יהיה 370 שקלים. בסופו של דבר ההוראות האלה הן מועילות מאוד לתושבי עוטף עזה והן מועילות מאוד, כל המכלול שעכשיו אנחנו נצטרך להצביע עליו, גם ליישובים בהם זה הופך להיות קבע, גם יישוב ספר וגם כאלה שנכנסים לתוך הצו. אנחנו בעזרת השם נמשיך הלאה לפעול בעניין הזה. בינתיים אנחנו שמחים על התוצאות שיש עכשיו ואנחנו מברכים על כך.

אני מבקש מהחברים להצביע.
לירון נעים
משרד המשפטים. אם אדוני ירשה לי רק הערה קצרה לעדכון הוועדה בעניין הצו לסיוע לשדרות. אנחנו יודעים משיחות עם משרד הביטחון שמשרד הביטחון ממתין לחוות דעת עדכנית לגבי השאלה האם אכן מתקיימים אותם שיקולים ביטחוניים בשני היישובים האלה. אנחנו יודעים שהם מצפים לקבל חוות דעת עדכנית כזו. ככל שהיא תגיע בימים הקרובים, אנחנו נלמד אותה ונבחן אותה.
היו"ר משה גפני
בסדר גמור. הייתה הוראה והיה מכתב מינואר.
לירון נעים
יש מכתב מלפני שנה וחצי.
היו"ר משה גפני
זה לא הגיע עד היום. אני לא יודע למה. אני לא הממשלה. לא הגיע עד היום. עכשיו את מגיעה היום ואת אומרת שאחרי ינואר שהיה מכתב ואחרי שלא הביאו אותו, אמרו שהתעכב ולא התעכב, היישובים האלה עכשיו יסבלו בגלל שאת אומרת שצריך עכשיו שיהיה מכתב עדכני.
שגית אפיק
אתם מושכים את הצו? אני לא מבינה.
לירון נעים
לא. אדוני צודק שזה עניין פנים ממשלתי. זה לחלוטין נכון.
היו"ר משה גפני
אז מה את רוצה להגיד בזה?
לירון נעים
מצאתי לנכון לעדכן את הוועדה שייתכן שתתקבל חוות דעת עדכנית כזו בימים הקרובים ואנחנו נצטרך לבחון אותה.
שגית אפיק
ואז יוסיפו ביישובים? אני לא מבינה מה יהיה בחוות הדעת העדכנית הזאת.
דוד ביטן (הליכוד)
אצלכם ימים קרובים, אלה שנתיים.
היו"ר משה גפני
יש רק אפשרות אחת. אני גיבשתי עמדה, החברים גיבשו עמדה. יש רק אפשרות אחת. אתם רוצים למשוך את הצו?
לירון נעים
לא.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. תהיה חוות דעת, אנחנו כאן, אנחנו אוהבים להתווכח בסברות.
מיקי לוי (יש עתיד)
אדוני, אני מצטרף לברכות שלך לרשות המיסים. נעשתה כאן עבודה טובה של תיקון עוולות גם לדבוראים וגם לצימרים וכולי וכל נושא התיירות אבל זה תם ולא נשלם. אנחנו לא נשקוט ולא ננוח עד שברור חיל ודורות לא יבואו על תיקונם.
היו"ר משה גפני
אני אתך לגמרי.
חיים ילין (יש עתיד)
את זה אמרנו.
היו"ר משה גפני
יש עוד כמה דברים שנצטרך לתקן. אנחנו מתקנים בשלבים. אתה רואה, כל רגע יש קושי אחר ואתה פשוט עומד נפעם אך אפשר לייצר כל כך הרבה בעיות בדרך. כמו שאמרת, תם ולא נשלם.
פנינה בן דוד
אדוני, מה הוחלט לגבי המלונות ב-40 קילומטרים?
היו"ר משה גפני
הם יבואו לכאן ואנחנו נראה מה לעשות.

מי בעד אישור תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) – כפי שאמרנו, עם המגבלה של אמצע פברואר, אז הם יצטרכו לבוא לכאן וזה מוארך בעוד חודשיים ובתיירות בארבעה חודשים - תשע"ט-2018? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט-2018 נתקבלו.
חיים ילין (יש עתיד)
אני במקום מיקי.
היו"ר משה גפני
התקנות אושרו.

אני מדבר עכשיו על הודעה בדבר יישובי ספר לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, התשכ"א-1961, ההודעה שהוקראה על ידי רשות המסים עם שמות היישובים שנכללים והם הופכים להיות בקבע. זאת אומרת, זה לא דבר שתלוי בהוראת שעה או בדיון אחר.

מי בעד אישור ההודעה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הודעה בדבר יישובי ספר לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההודעה אושרה.

צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018. אנחנו נרצה להוסיף יישובים נוספים. כפי שחבר הכנסת מיקי לוי אמר – תם ולא נשלם.

מי בעד צו הסיוע? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018 נתקבל.
היו"ר משה גפני
הצו אושר.

אני משבח אתכם. אני משבח את שר האוצר ואת החברים ברשות המסים, ואת המשנה למנהל רשות המסים.
מירי סביון
ואת אמיר דהן. כל הדברים הטובים זה אמיר דהן.
היו"ר משה גפני
אני משבח גם את אמיר דהן.
מירי סביון
גם את גיא ממחלקת חקיקה.
היו"ר משה גפני
ודאי. אני אבוא אליכם לעשות סדנה איך אפשר להתפשר בדברים רבים.
דוד ביטן (הליכוד)
התפשרתם על השנה. כל הכבוד.
תמיר עידאן
אדוני היושב ראש, בעניין היישובים ביקשנו הבהרה. סיכמנו את הדברים שלא מדובר בפריסה אלא מתן הטבות.
היו"ר משה גפני
מתן הטבות, נכון. על זה מדובר.
תמיר עידאן
זה צריך להיות ברור.
שגית אפיק
אני אגיד את זה בשתי מילים.
היו"ר משה גפני
העברות אני עושה עכשו.
דוד ביטן (הליכוד)
אנחנו נגד. תגיד לי מה תאריך הישיבה. אם לא, לא יהיה.
היו"ר משה גפני
בסוף יהיה שאני עושה את הישיבה בגללך ולא בגללי.
דוד ביטן (הליכוד)
תעשה בגללך, אין לי בעיה עם זה אבל אתה מושך אותי כבר חצי שנה.
היו"ר משה גפני
בשבוע הבא.
דוד ביטן (הליכוד)
בטוח. מילה של גפני.
היו"ר משה גפני
בשבוע הבא.
דוד ביטן (הליכוד)
גמור את זה. אנחנו בסוף שנה.
היו"ר משה גפני
אתה רואה מה שיש לי כאן על הראש.
דוד ביטן (הליכוד)
עם כל הכבוד לדרעי, הוא לא יכול לתת 40 מיליון לבני ברק.
היו"ר משה גפני
הוא נתן 40 מיליון לבני ברק?
דוד ביטן (הליכוד)
זה מה שאמרו לי. עוברים מטוסים בבני ברק?
שגית אפיק
חוק סיוע לשדרות ולתושבי הנגב המערבי מגדיר אזור קו עימות דרומי שבתוכו הוא מבחין בין שני סוגי יישובים. הסוג האחד, אלו יישובי עוטף עזה ששוכנים עד שבעה קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה והסוג השני של יישובים, אלו יישובים באזורים נוספים שיקבע שר האוצר בצו באישור הוועדה שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה.

היישובים שהובאו בפניכם במסגרת הצו נכללים בקבוצה השנייה של היישובים. עצם הכללתם בצו והאישור שלכם כרגע על ידי הוועדה, לא הופך אותם להיות יישובי עוטף עזה. הם נשארים יישובים שבקבוצה השנייה שזכאים אך ורק להטבות מכוח חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי שקובע הטבות מס. אלו הטבות המס שיחולו עליהם ולא יחולו עליהם הטבות המס שקבועות בחוק הטבות המס הרגיל.
פנינה בן דוד
אדוני היושב ראש, לא הבנתי מה התשובה לגב המלונות.
היו"ר משה גפני
עוד אין החלטה לגב זה. אנחנו ממשיכים את הדיונים.
גדי ירקוני
גפני, אפשר לומר כמה דברים? אני רוצה לומר לוועדה, לרשות המסים ולחברי הכנסת תודה בשם כל תושבי עוטף עזה. אני יודע שזה היה כאן קשה, אני יודע שגם הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים לזכור שחודש מרס הקרוב מגיע וכמו שאמרת, התקנה לשעת חירום לא תעזור לנו במרס הבא. אנחנו כבר מתארגנים למרס הבא אבל ברור שגם התקנה צריכה להתארגן למרס הבא.

כמי שעזר, אני רוצה לומר שיש כאן היום איזה תרגיל כאשר מצד אחד הם עוזרים לנו מאוד ומצד שני ליישובי העוטף ובכלל הנגב המערבי, המשאב הכי חשוב שלנו בחקלאות, את הנושא של המים – מייקרים. אני חושב שגם בזה ועדת הכספים יכולה לטפל כך שהדבר הזה ייעצר ועלייה של 20 ומשהו אחוזים בסוף יוקר המחייה נקבע גם מכך.
היו"ר משה גפני
דוד ביטן אומר כל הזמן שאני שייך לשמאל, מה שלא נכון.
יצחק וקנין (ש"ס)
תיקון המים, מאיפה אתה לוקח אותו? לחקלאות?
גדי ירקוני
כן. בחקלאות.
היו"ר משה גפני
אני לא מתחיל את הדיון הזה. אני רוצה להגיד לך משהו. היות ואני כאן ותיק, מפלגת העבודה לפני 12 שנים, יכול להיות שיותר, עד אז ועדת הכספים הייתה צריכה לאשר העלאת מחירי המים. ועדת הכספים בשום מתכונת, בוודאי לא במתכונת הנוכחית, לא הייתה מאשרת את העלאת המים לחקלאות במצבה הכלכלי של החקלאות כפי שהיא קיימת היום. אבל מפלגת העבודה העבירה את זה. אני צרחתי במליאת הכנסת. הנושא של המים הוא אחד הנושאים החברתיים המובהקים. זה מה שהיה. צריך לומר את האמת ההיסטורית.

אנחנו עוברים לסעיף הבא, העברות תקציביות.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:16.

קוד המקור של הנתונים