פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
06/12/2018



מושב חמישי


פרוטוקול מס' 763
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, כ"ח בכסלו התשע"ט (06 בדצמבר 2018), שעה 10:00

סיור בת"א, שילוב קומה ציבורית במבנים במסגרת דיוני הוועדה בפרק ט'-תכנון ובנייה

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעקב אשר

טלי דותן - סגנית מתכננת המחוז, משרד האוצר

דרורי לסקר שפירא - יועצת משפטית, משרד האוצר

ארז בן אליעזר - יועץ מנכ"לית, מנהל התכנון

עופרה כרמון-אבן - מח' תכנון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אלעד לב - מנהל אגף תכנון ובנייה, משרד הפנים

רוית קלפנר - ממונה על גופים נלווים ברשויות המקומיות, משרד הפנים

אורי דביר - אגף תקציבים, משרד האוצר

נועם הירש - תחום תכנון ובנייה, משרד הבריאות

יצחק מולדובסקי - אגף אדריכל ראשי, משרד הבינוי והשיכון

יוני ויצמן - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובנייה, התאחדות בוני הארץ

ניצן פלדמן - עוזרת סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובנייה, התאחדות בוני הארץ

רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב-יפו

שרון בלום מלמד - מנהלת מינהל שירותים חברתיים, עיריית תל אביב-יפו

אורלי אראל - סגנית מהנדס העיר, עיריית תל אביב-יפו

עוזי סלמן - יועמ"ש, עיריית תל אביב-יפו

אלמוג כהן - דוברת עיריית תל אביב-יפו

מאיה אלקובי - מנהלת מרכז קהילתי פלורנטין, תל אביב

ניר מועלם - ראש המעבדה למדיניות התכנון, הטכניון

ניר ברק - הטכניון

ליאור אוליניק - הטכניון

אייל סלינג'ר - הטכניון

סטלה אבידן - עמותת 'יד אליהו הירוקה'

שאול שטקלר - חברת יזמים וקבלנים

חן שטקלר - חברת יזמים וקבלנים

דויד סונינו - עיתונאי רויטר

רבקה קנריק - דוברת הוועדה

שוש אזולאי

ס.ל., חבר תרגומים



סיור בת"א, שילוב קומה ציבורית במבנים במסגרת דיוני הוועדה בפרק ט'-תכנון ובנייה


(בסיור במרכז מעיין)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח סיור של ועדת הפנים. לצערי, אני חבר הכנסת היחידי שהגיע, אולי בגלל הגשם, אחרים פחדו להירטב. אמרתי לראש העיר רון חולדאי, שמארח אותנו, אל"ף, זו יוזמה שלהם, נושא החקיקה שיש בוועדה בנושא קומה ציבורית, מאוד חשוב לעיריית תל אביב, אולי העירייה שהכי מושפעת, ובעצם העירייה גם הכי מתקדמת בעניין, וזו שדחפה למהלך הזה, ואנחנו פה באמת בשביל לראות. זה הפרויקט הראשון, אחרי זה נלך לעוד פרויקט, נקווה שנספיק. יש פה גם את הצוות של השלטון המקומי, משרד האוצר, משרד הפנים וגם קבלנים וגם אנשים שמתעניינים. ככה זה בסיורי הוועדה. צוות הוועדה, שוש פה נמצאת איתנו. משרד הרווחה גם פה, וגם הרווחה של תל אביב,

אנחנו תיכף נשמע מרון ומהצוות שלו, איך שתרצו, אבל באופן עקרוני מה שיש פה זה פרויקט יחסית חדש, כמו שאתם רואים, של שילוב, בדיוק הדברים שאנחנו רוצים לדבר עליהם, אנחנו רוצים לראות איך זה חי ביחד. אמרתי שמה שלי חשוב להבין זה גם את כל ההליך המקדים לאירוע שקרה פה, זאת אומרת איך זה בא עם הקבלן, עם הדיירים שרכשו, איך כל הדבר הזה מצליח לחיות.

אין ספק, ובזה אנחנו גם לא חלוקים, שבמציאות האורבנית שאנחנו הולכים אליה, מה שנקרא במקומות שיש צפיפות עירונית, חייבים למצוא פתרונות שכאלה לנושא צרכי הציבור, כי אחרת לא יהיו. לפעמים אני שומע קולות אחרים, מכל מיני בעלי קרקע ויזמים וקבלנים, אבל זו מציאות שאנחנו הולכים אליה, חייבים להבין את זה. משמעות אחרת היא הפקעות ובהפקעות, גם זה כבר משהו שאי אפשר לעשות, לכן בסיטואציה הזו אנחנו פה בשביל ללמוד ולראות איך הדברים האלה קורים.

אז תודה רבה, רון, שאתם מארחים אותנו, אנחנו שמחים להיות פה ובבקשה, הבמה שלך, להסביר מה קורה. אתה או הצוות, מה שאתה רוצה.

אני רק אתחיל בדבר אחד שהוא, לפי דעתי, הדבר העיקרי והחשוב ביותר. אנחנו צריכים להבין שאנחנו כולנו נמצאים בתקופת מעבר מבחינת התפיסה האורבנית וההצטופפות במדינת ישראל. מדינת ישראל בכלל היא אחת המדינות שמצטופפת הכי מהר בעולם. המציאות הזאת ייצרה תפיסות עולם שונות לחלוטין ממה שהן היו. קחו ערים שלמות, שהן כולן עדיין שכונות מגורים בלבד. אם אתה נמצא בערים שהן שכונת מגורים בלבד, המשמעות היא שבן אדם קם בבוקר, הוא נכנס לאוטו ויוצא מהעיר. הוא לא עובד בעיר, הוא לא מקבל שירותים ויש בעיה איך מספקים לו את השירותים.

אנחנו צריכים לייצר מציאות שבה אזרח מקבל את מרבית השירותים שהוא צריך, מה שאני קורא בתפיסה שלי קיבוץ חיים, לייצר מציאות שבן אדם שקם בבוקר, מסביבו יש - - - התפיסה כאילו יש דבר שנקרא, אחת, מגורים, השני, האזור של מבני ציבור, השלישי של מבני תעסוקה, פשטה את הרגל לחלוטין, ומי שמסתכל על העולם גם רואה את זה. הבן אדם רואה שברחובות שלמים בכל העולם, יש מתחת מסחר, יש מתחת כל מיני דברים ולמעלה מגורים. והמסחר וזה, אנשים חיים עם מסחר מתחת לבניין. אם הוא חי עם מסחר מתחת לבניין מדוע שלא יחיה עם מבנה ציבורי מתחת לבניין?

הדבר השני קשור לעניין של רזרבות קרקע. במציאות של התפתחות של מדינת ישראל כפי שהיא התפתחה, מסיבות כאלה ואחרות, לא אכנס לכל דברים, לא פעם אחת אכלו את שטחי הציבור לכל מיני שימושים שנוגעים למציאות שבה איפה שאנחנו היום מצטופפים אין לנו איפה לשים גן ילדים, אין לנו איפה לשים טיפת חלב וכן הלאה וכן הלאה ועוד הרבה שירותים. זה עד כדי כך שמשרד הבריאות מחפש פתרון לאיזה שהוא שירות ואין לנו מקום. ודרך אגב, תמיד כשרוצים לחפש מקום מתחילה התנגדות של השכן, התנגדות של הקבלן, התנגדות של משה, התנגדות של דוד, זה לא משנה מה שקורה, במציאות שלנו הגענו למציאות שבה - - -

סליחה, אני כן אשתמש בדוגמאות. תחשבו על עיר כמו, ואני מאוד מכבד את ראש העיר אשדוד ואני אוהב את ראש העיר אשדוד וכו', אבל תסתכלו על העיר כעיר. זאת עיר של שכונות שבהן כל תושב בבוקר לא יכול לקבל את השירות בשכונתו, הוא תמיד חייב לצאת החוצה. יש מרכז מסחרי, יש שם כמה דברים, אבל בגדול המציאות חייבת להשתנות. המדינה הולכת למציאות שבה, וזה קורה בתל אביב, ברמת אביב או ברמת אביב ג', היום אנחנו מתקנים את פגעי העבר ותוך כדי התכניות אנחנו מייצרים רחובות שבהם יש עירוב שימושים ושכונות שהיו שכונות מגורים קלאסיות.

לכן אנחנו נדרשים לפתרון הזה. למדנו שאם מטפלים בו נכון, ועל אחת כמה וכמה אם מתכננים אותו מראש, תמיד ניתן לייצר את הנתונים האופטימליים של החיים המשותפים אחד עם השני. המקרה הקיים היום הוא מתקן של שירותי הרווחה, שכאלה יש לנו הרבה. כמה?

88 מתקנים.

88 מתקנים כאלה, שחיים בהרמוניה יוצאת מן הכלל עם התושבים. את התושבים זה לא מעניין מה שקורה פה, יש להם כניסה, יש להם חיים, הם לא יודעים מה קורה כאן, זה לא מפריע להם. עכשיו, אני אעשה עוד יותר רע לאנשים, דירת airbnb בבניין מגורים היא הפרעה הרבה יותר גדולה מכל מבנה ציבור שנמצא בבניין מגורים.

לכן אנחנו מצפים מהוועדה, במקרה הזה חברי כנסת לא הגיעו, סיורי ועדה בדרך כלל זה היושב ראש, ואנחנו מצפים שתבינו שהשד הזה הוא לא שד ושהזעקות של היזמים כאילו מקלקלים להם את הסחורה זה גם לא נכון.

והזעקות של הדיירים שיש להם דירות? זה לא הקבלנים פה. אנחנו נמצאים במקום שהיה תעשייה, תעשייה מוזנחת, ולכן אנשי פלורנטין שמחו שהתעשייה המוזנחת של פלורנטין הופכת למשהו אחר. אבל אנחנו, ומזרח העיר, שאתה לא לוקח אותו לראות את הגינות שלנו ואת המרחקים שלנו, האם אנחנו נמצאים בקטגוריה של ביזנס? לא.

אני לא יכול להתייחס כרגע למה שאמרת משום שלא הבנתי אף מילה.

לא הבנת.

לא.

אני יכולה לחזור, אין לי שום בעיה.

את יכולה. את התפרצת לדבריי - - -

אנחנו נמצאים בשטח שהיה תעשייה - - -

את התפרצת לדבריי. כבוד היושב ראש ייתן לך את זכות הדיבור, אז אל תפריעי. אני לא מבין מה אמרת.

אנחנו ניתן זמן גם לשאלות.

תודה רבה.

לא הצלחתי להבין. בכל מקרה, בבניין מגורים אין שום בעיה, במיוחד כאשר מתכננים מראש להכניס לבניין מגורים בצורה שלא תפריע לדיירים. החיים בעיר מחייבים איזון תמיד. בכל דיזינגוף חיים דיירים יחד עם מה שקורה מתחתיהם. רחוב אבן גבירול, כשנכנסתי לתפקידי, זה היה אותו רחוב, מחירי הדירות באבן גבירול היו חצי מרחוב גדרה וחדרה, היום המחירים באבן גבירול, זה אותו רחוב, אותו נפח נסיעות, אותם אוטובוסים, הכול אותו דבר, מחירי הדירות לפחות כמו גדרה וחדרה. זאת אומרת התפיסה, ההתנגדויות, האמירות, הן לא דווקא - - - כך גם ברחוב דיזינגוף.

התנגדויות תמיד יש. אין דבר שעושים בעיר שאין מי שמתנגד. זה שהוא מתנגד זה לא אומר שהוא צודק. אנחנו, המתכננים, חברי הכנסת וכן הלאה, צריכים לראות את התמונה הכוללת לגבי איכות החיים העתידית של כלל התושבים לגבי איך מתנהלת עיר, כמה תחבורה ציבורית נצטרך לספק ועוד אלף ואחד דברים. וכל בן אדם שהולך לטיפת חלב ברגל, במקום לנסוע באוטובוס או ברכב, חוסך אנרגיה ציבורית מיותרת.

תודה. מה שאני מציע, נשמע על המקום, מי פה תסביר לנו על המקום?

אני אסביר בכמה מילים.

אז נשמע על המקום, נעשה סיור ואז אחרי זה יהיה זמן לשאלות ונשמע גם התייחסויות.

בוקר טוב. אני שרון, מנהלת מינהל לשירותים חברתיים ואחראית על רווחה ובריאות הציבור. כמו המרכז הזה שאתם נמצאים בו היום ונפתח לפני חודש, יש לנו הרבה מאוד שירותים שאנחנו מפעילים בעיר במבני ציבור, אחרת לא היינו מספקים שירותים לתושבים. מרכז 'מעיין' מטפל בטראומה מינית, יש לנו יחידות לטיפול משפחתי בבניין מגורים, טיפת חלב, יחידה לטיפול בנפגעי התמכרויות שעובדת כבר מעל 20 שנה, דירות לנערות שמגיעות לסוג של בית חם אחר הצהריים.

אני אגיד עוד יותר, אין לי דרך לספק שירותים לתושבים בשכונה שבה הם גרים בלי שאני אעבוד בצורה כזאת. תושבים לא נוסעים ממקום למקום. תושבת כפר שלם לא תיסע לרמת אביב כדי לצרוך שירותים. ראינו את זה, כשיש לי שירות מרוחק אנשים לא צורכים אותו ואני פותחת פה בדירה הנוספת ואני רואה שם מרכז לטיפול באלימות במשפחה.

מה הכוונה דירה נוספת? זה שלכם?

תיכף אתם תראו, בפרויקט הזה. השטח הזה משמש לטיפול בטראומה מינית.

זה היה אמור להיות דירה?

לא.

לא. אפשר רגע להסביר את הרקע התב"עי?

כן.

זה אזור תעשייה על פי תב"ע. אנחנו בתהליכים של חשיבה להפוך חלק מהאזורים האלה לאזורי מגורים ולספק מענה לצרכי המגורים בעיר. עשינו תב"ע, הפכנו למגורים ובמסגרת הזאת נעשתה פרוגרמה לצרכי ציבור שאומרת שבהיקף השטחים למגורים הזאת נדרשים 10% מהשטח עבור צרכי ציבור, זה סדר גודל של 300 מטר מרובע, ואחרי שהתב"ע אושרה, לפני הוצאת היתר הבנייה, עשו מהלך בעירייה כדי להגיד מה העירייה תשתמש בשטחים האלה שעוברים לרשותה.

ומבחינת התנהלות מול היזם בשלב התב"ע, מה סוכם? האם הוא ידע והוא שיווק לדיירים פה שפה הולך להיות - - -

הייתה לו רשימה של שימושים של חינוך, רווחה.

ואת זה הוא יידע את הדיירים שבאו לקנות את ה - - -

מה היזם אומר לדיירים אני לא יודעת.

ומה מבחינת עלויות הבנייה פה, איך זה הלך? מי מימן פה את הבנייה?

אני חושבת שפה, בהסכם עם היזם הוא מימן את הכול.

זאת אומרת תלוי פר הסכם.

את ההתאמות הסופיות עשינו אנחנו, אבל את הסך הכול קיבלנו. את ההתאמות עיריית תל אביב מימנה.

אבל היום זה יורד לו מההשבחה.

רגע, אורלי, בהיתר בנייה הוא ידע מה זה. לצורך העניין, אם אני הייתי קונה פה את הדירה, הייתי מסתכל על ההיתר הייתי יודע שיש פה מוסד רווחה.

אבל מוסד רווחה זה מילה רחבה, אני מזכיר לך כמה היא רחבה.

אני חושבת שאנשים לא כל כך יודעים מה זה מוסדות רווחה. כי כשיש בבניין הזה, אם יש קליניקה של פסיכולוג פרטי אף אחד לא יידע ולא יבין. מה אנחנו עושים פה? את אותו שירות נותנים בחינם לתושבים, לכל תושבי העיר שמגיעים לפה, וכך יש לנו בהרבה מאוד מקומות.

אמרנו שרק מהאזור באים לפה.

לא, ממש לא.

אבל לפני רגע אמרנו שאם זה היה רחוק לא היו באים לפה.

לא, תלוי איזה שירות. יש לנו שירותים שממוקדים בתוך השכונות ויש - - -

כמה שיותר רחוק פחות מגיעים, זה ברור.

יש לנו גם כאלה וגם כאלה.

יש גם שירותים שהם שירותים על אזוריים ויש גם שירותים, אין מה לעשות, יש המון דברים שהם על זה. גם הבימה היא כלל מדינתית.

טוב, אני מציע שנעשה פה סיור.

רק אנחנו מקפידים תמיד בהיתר הבנייה שיש כניסה נפרדת, זאת אומרת זו לא אותה כניסה.

אפשר לחייב את זה בחוק? זה יכול לפתור הרבה בעיות.

זה בתב"ע. אבל לפעמים יכול להיות שזה בתוך מגדל.

האמת שאם יש כניסה נפרדת אז למה – כל הבעיה זה הלחיות ביחד. רעיון מצוין.

אבל לפעמים יש את הכניסה הראשית ואתה פונה אל ה - - -

נכון, אתה תראה את זה בפלורנטין.

אז נראה את זה, כי אין ספק שפה, אני אגיד לך למה אני מרגיש מאוד נוח, ברגע שזה בכניסה נפרדת, אז ואללה, אני יכול להבין את ההיגיון. אני, מה שמפריע לי, כביכול מפריע, זה לא מפריע, מצדי תעשו מה שאתם רוצים, מה שאני חושב, אני חושב על אותו דייר שצריך לבוא לגור בבניין, אם באותה כניסה גם נכנסים ויוצאים עכשיו ו –

מה לגבי התשלומים השוטפים? ועד הבית פה איך עובד?

משלמים, מה שצריך.

משלמים כמו דייר רגיל? דמי ניהול?

כשהגינה פה מתקלקלת או טיפה הפרחים לא יפים, מי שעושה ומסדר, כי אנחנו נורא מקפידים, זה אנחנו.

לא, אבל יש פה חברת ניהול, אתם משלמים פה ניהול?

אין פה חברת ניהול, לדעתי.

אין פה?

בבית של 24 דירות - - -

יש ועד בית, לא יודע.

ברור שכן, התשובה היא כן.

יש ועד בית.

אני יודע שבהצעת החוק כתבו שאפילו ועד בית, לא יהיו פה כפופים לזה. ניסו להרוג את הקבלנים מכל ה – באים לגור בתוך בניין ולא שייכים לבניין. עד לשם זה היה. וכשאני מקבל כזאת טיוטה, אז אני אומר לך - - -

עכשיו זה הוכנס בטיוטה - - -

אני תיקנתי, מה זה עכשיו זה הוכנס? יש דברים שהם הגיוניים והוגנים, אי אפשר להתנהל בצורה אגרסיבית.

בסדר, אף אחד לא אומר ש - - -

רון, אני אגיד לך מה הבעיה שלי. באירוע שאנחנו נמצאים פה עכשיו כל הכוח הוא בידיים של העירייה, נקודה. עכשיו, נכון שבסוף הקבלן - - -

לא, כל הכוח הוא קודם כל בידיך.

לא. בסדר, וזה מה שאני עושה עכשיו.

הכוח הוא קודם כל בידיים שלך והידיים שלך הן לאו דווקא, הן לא יותר טהורות מהידיים שלי לגבי הרצון לטפל ב - - -

אני מסכים איתך, יכולים גם לטעות, אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד - - -

החזקים זה אתם.

יש דבר אחד שלא יקרה, דרך אגב, אם הקבלן יחליט שזה לא כלכלי לו אז הוא לא יבנה. זה אני מסכים איתך במאה אחוז. זאת אומרת אם בסוף בנו את הפרויקט הזה אז הקבלן הרוויח. מסכים איתך, אין ויכוח, עכשיו השאלה איך עושים את זה, אני אומר עוד פעם, בצורה מאוזנת.

אני לא אומר שההצעה שהוגשה היא מדויקת ולא מדויקת וזה, אני לא נכנס לזה, ואני לא אומר שלא ניתן לעשות תיקונים, אפשר לעשות תיקונים וצריך, הנקודה היא להבין את הדבר הבסיסי - - -

שזה מחויב המציאות.

לא רק שזה מחויב, שזה ניתן ואפשרי ואין הבדל בין הדברים שקורים מסביבנו בכל ההוויה האורבנית לבין הדבר הזה, ואין הבדל בין מוסד ציבורי לכל מה שקורה בשוק הפרטי.

רון, אבל גם אתם יכולים לתכנן יותר טוב ולעלות לגובה, גם בשטחים החומים שלכם. לא יכול להיות שהיום יש גן ילדים שעומד ליד מגדל ענק. גם אלה צריכים לעלות לגובה.

אתה צודק. לכן אין אף גן ילדים אצלנו שהוא לא בקומות.

מהחדשים.

כבר מזמן.

מהחדשים.

אבל על מה אני מדבר איתך?

בואו ניכנס לראות, חברים, יהיה זמן אחר כך. אין ספק שמה שעשיתם פה, רון, זה שדרוג משמעותי לסביבה.

וגם את הגינה אנחנו משפרים. תראו את הגינה.

תפתחו את החלון ותראו, תבינו מה היה פה קודם.


(בסיור בפלורנטין)

זו דוגמה של שכונה שהיא מהשכונות הראשונות של תל אביב, פלורנטין, יש לה זכות גדולה, כי זוגתי נולדה בה. שטחי הציבור בה, או שלא היו או שהושמדו לאורך השנים. עד כדי כך שעיריית תל אביב קנתה שטח שהיה שטח לבנייה, דרך אגב גם כן סיפור עם בניין שנבנה באזור גימנסיה הרצליה, היו הרבה השגות ואמרנו שהרווחנו לפני את מה שאנחנו בונים והכסף של הרווח הזה ייועד לקניית שטחים ציבוריים נוספים וקנינו שטח ציבורי בפלורנטין שעכשיו בונים עליו פארק. החוסר בשטחי ציבור חייב אותנו למצוא פתרונות והנה שכונה של 260 יחידות דיור, בתוך ה-260 יחידות דיור באנו לקבלן ואמרנו שאנחנו צריכים שטח ציבורי כדי לעשות מה שצריך לעשות. יש כאן מתנ"ס פעיל של השכונה, שאילו הדבר הזה לא היה קיים פשוט לא היה מתנ"ס בשכונה.

גם פה זה כניסה נפרדת.

במרבית אם לא בכל הבניינים אנחנו דורשים כניסה נפרדת.

זו דרישה שלנו, אפריורית אנחנו - - -

אז אתם מסכימים עם זה.

אבל יש מקומות שזה לא ניתן.

יש מקומות שהבינוי לא מאפשר את זה ואנחנו כן צריכים ל - - -

זה מקומות יותר רגישים מטבעם.

כמו שאמרנו, איפה שאנחנו מצליחים לייצר את ההפרדה, אז גם יש הפרדה בנשיאת ההוצאות. איפה שאנחנו נכנסים לתוך הבניין כדייר מן המניין יש נשיאה שוויונית בהוצאות.

ברור, כי אם אתה לא מקבל שם שירות.

נכון.

נגיד פה, אם אתה מתפעל לבד את הנכס - - -

אם אני מצליח לנטרל - - -

אם אתה מנטרל אז אין שום סיבה, ברור, אבל אם אתה על אותן מעליות, אותם - - -

אז הוא משלם כמו כל דייר. אין הבדל.

אני מציע ככה, רון, מכיוון שיש לנו פה עוד 20 דקות ואנחנו צריכים לצאת ולחזור, אני כן רציתי הזדמנות לשאלות, אז אולי ניתן איזה שתי שאלות לאנשים. בבקשה.

אתה הזכרת את גדרה, חדרה, אבן גבירול, עשית איזה שילוב שם, אבל אני שואל אותך, לעזאזל, הרי הרחוב הוא כל כך רחב - - -

למה עזאזל?

לא, בסדר, התבטאות. תוריד את זה. הרחוב נורא רחב, למה אתם לא מאשרים שם בנייה לגובה? בלי חניות. על כל הרחוב הזה שנקרא אבן גבירול.

תקשיב, אל תיכנס איתי עכשיו למה שנקרא תכנון אורבני, זה לא הנושא של הוועדה הזו - - -

אבל זה גם.

זה לא נושא של הוועדה הזאת. אני יכול לתת פה הרצאה שלמה על מה זאת עיר ומה זאת העיר הלבנה ומה זה מרקם אורבני ואיך מייצרים את כל הדבר הזה ותל אביב היא לא דבר שנולד היום.

טוב, בסדר. באמת, לגבי קומה ציבורית.

אני ממאבק על הבית ובינוי שפוי, מייצגת היום את שתי הקבוצות ביד אליהו. במקרה אנחנו נמצאים במקום שאני כיועצת שיתוף ציבור עשיתי את שיתוף הציבור לפיפקו מול הציבור לבניין הזה. זו הייתה תב"ע של אזור תעשייתי מחוזי שעמד לפוג תוך שנתיים, פיפקו שינה את כל התכנית שתתאים לדרישות הציבור כי הציבור פה היה צמא לשטח ציבורי ולמרחקים שאנחנו רואים בין הבניינים וכו'. אנחנו אומרים שהצעת החוק שלכם, בנושא איחוד וחלוקה - - -

לא, היא לא איחוד וחלוקה, קומה ציבורית.

קומה ציבורית במסגרת איחוד וחלוקה של קרקעות נוגע בעיקר בתהליכים של פינוי בינוי של שלושה, חמישה ושישה בניינים. שם לנו יש מגורים ואין לנו בעיה עם עירוב שימושים. מה שכן יש לנו בעיה, שהם עושים את זה באופן גורף ואוטומטי. אם בתוך הקו הכחול, לדוגמה, שהעירייה הפקידה תכנית, שלנו, של 63 דונם, יש מגרש חום שהם אומרים שמתוכנן בנפרד והם לא מוכנים להגיד לי מה ואז הם רוצים בתכנון שמתחת לדירות לשים גני ילדים ומתנ"ס וכו', זו גזלה. יש לך שטח חום, תתכנן את השטח החום עם המוסדות בתוך הקו הכחול.

אם זה פרויקט איחוד וחלוקה לא יהיה קומה ציבורית שם. זאת אומרת באיחוד וחלוקה הם ייקחו את החלק שלהם ויעשו, אנחנו מדברים על מקומות שאין בהם איחוד וחלוקה.

אני מדברת כרגע - - -

יש אצלכם איחוד וחלוקה?

יש איחוד וחלוקה, יחד עם זאת אנחנו משלמים את ה - - -

אני לא טועה, נכון?

יכול להיווצר מצב שצרכי הציבור יחייבו גם לקחת קרקע לצרכי ציבור, לשצ"פים, לדרכים - - -

לא, אבל אם יש לך איחוד וחלוקה זה סיפור אחר. אני לא טועה?

לא, באיחוד וחלוקה הם כבר שם, יש להם שטח.

אבל שייבנו בחוץ, לא בתוך הבניין.

הם יכולים גם – לצורך העניין, יש לי 10% מהשטח, אני נכנס עם 10% בתוך הבניין.

יש סיטואציה שבה בתכנית של בינוי פינוי אנחנו נכנסים עם מספר יחידות דיור גדול בשטחים יחסית גדולים בגודל יחידת דיור והמקדם הכלכלי מחייב, כדי שזה יהיה פרויקט כלכלי ליזם ולתושבים - - -

ולעירייה, כדי לקחת 20%.

רגע, סטלה, את זה שמענו. תני לה, אני רוצה לשמוע.

אנחנו צריכים מקדם של 1 ל-3, או 1 ל-3.6 ובאזורים - - -

על היחידות את מדברת?

כן.

בסדר, אבל אני שואל לגבי השטח הציבורי.

אוקיי. במסגרת הזאת חובה על העירייה לתת מענה לתושבים החדשים שייכנסו.

מאה אחוז, אבל אם קיבלת שטח חום בנפרד?

לא, לפעמים אני מקבלת שטח חום שהוא לא מספיק, כי אם אני צריכה לבנות בית ספר – אני אתן לך דוגמה, היום מקדמים תכנית בהדר יוסף ששם הפינוי בינוי הוא כזה, כשאני צריכה שטח חום, אם הייתי מפקיעה יותר שטח לצרכים ציבוריים התכנית לא הייתה בסמכות ועדה מקומית, היו צריכים לבנות מגדלים של 40 קומות, יוקר המחיה ויוקר הבנייה היה עולה הרבה יותר. לכן יחד עם התושבים הגענו להסכמה שאנחנו נקבל שטח קרקע חום של שני דונמים ויתר השטחים הציבוריים יהיו במבנה הסמוך, במגדל, בשלוש הקומות הראשונות.

מה שאת אומרת, אני מנסה להבין אותך ותגידי אם אני טועה. את אומרת שבפרויקטים האלה לפעמים השטח החום מספק והוא מספיק גדול ואז אין בעיה. במקומות שהוא לא מספיק כדי לאפשר את ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט אתם אומרים שאתם לא תיקחו את ה-40% שאנחנו יכולים לקחת, אתם לוקחים 10%, אבל אתם רוצים יתרה בתוך מבני המגורים ש - - -

בדיוק.

לא, זה לא המצב בתכניות שהם מגישים בשמם שהופקדו לאחרונה. בתכנית, למשל 4123, יש את החום שהם אומרים שזה יתוכנן בעתיד. אין לנו מושג מה יקרה שם, בינתיים - - -

מה גודל השטח? את יודעת להגיד?

כמעט דונם, 750 - - -

מתוך כמה?

מתוך 63 דונם.

- - -

מה זה משנה? אבל אפשר היה לעבור, לעשות שירותים ב-750 - - -

הבנתי את הנקודה.

אבל בינתיים הם מתכננים אצלנו בלי לדעת מה עושים בשטח החום.

את היית מעדיפה שייקחו עשרה דונם ולא ייכנסו? אני שואל ברצינות.

מה שאני רוצה, שיגידו לי מה מתוכנן בשטח החום ואז אם לא יספק - - -

אז הצעת החוק אומרת שבמידע להיתר הם יגידו לך בדיוק מה.

לא, זה לא מה שכתוב בהצעת החוק.

זה הכנסנו - - -

שטחים ציבוריים לא תמיד יודעים מה צריך היום.

לא, אני ביקשתי מכם בוועדה שנוכחתי שהם צריכים להוכיח לפי היחידה האסטרטגית שלהם את הצרכים שלהם.

הם יעשו את זה.

אבל זה לא כתוב בחוק.

בסדר, אפשר להוסיף.

פינוי בינוי זה מוצר ייחודי, שמוסדר בחקיקה גם, שהרעיון שם שפינוי בינוי מבחינה כלכלית, הוא מפנים לתוכו את כל צרכי הציבור ו - - -

ומה התשומות שלנו? אנשים משלמים משכנתאות.

ואתה לוקח את צרכי הציבור בהתאם ל - - -

אני הבנתי. אני רוצה להיכנס.

אני משלמת מס הכנסה, שילמנו משכנתה ולוקחים לי בתוך ה - - - אנחנו קומוניסטים, פתאום אנחנו קומוניסטים.

- - - במהלך הבקרים יש לנו פעילות, מועדון לחופשת לידה, הורים בחופשת לידה, מועדון הנקה, בייבי יוגה, ליווי התפתחותי, רצפת אגן.

ואתן גרות פה בפרויקט הזה?

לא, אנחנו גרות בשכונה, לא בפרויקט. האמת שברוב המקרים יש פה הרבה יותר, פשוט הגשם הקשה על התינוקות לצאת החוצה. אז אלה האימהות האמיצות שבכל זאת יצאו. כמו שאתם רואים, החדרים די לא ישרים, הבנייה - - -

למעשה המרכז הקהילתי הפך להיות כאן עוגן שכונתי. היו פה המון צעירים, קרוב ל-70% יש כאן צעירים, חלקם התחתנו והחליטו להישאר כאן בשכונה, המרכז הזה, הם היו די לבד ופתאום הם הפכו להיות קהילה, יש להם ווטסאפ, מי מגיע למרכז הקהילתי. המורה הולכת והן נשארות כאן, מניקות, מחתלות, מרדימות.

תקשיב, באורבניקה, יש דברים שאתה רוצה והם קורים הפוך. יש שכונה שקוראים לה פלורנטין, היא אחת השכונות המוזנחות בעיר, מגיעים אליה צעירים שרוצים לעשות רעש. הם רוצים חיי לילה, הם מרביצים מסיבות רחוב, הם מרביצים והם אוונגרד של העיר, ואתה אומר נהדר שיש לי את זה, מתוך הנחה שהצעיר, כשיגיע לפרקו ייקח את עצמו, יעבור לשכונה שיש בה שירותים חברתיים ויאפשר לצעירים מהדור הבא להיות אוונגרד בפלורנטין. אבל קורה הפוך, הם גדלים והם מתחתנים - - -

והם נשארים.

ואז: למה אין לי גן ילדים ולמה אין לי זה ואני רוצה גם שקט, תוציאו את זה. אז זה כדי להבין שבחיים שלנו אנחנו לא חיים אלא במשהו דינמי. ופתאום אתה עושה מרכז קהילתי, ולא היה בית ספר, אז עכשיו יש בית ספר, ולא הייתה גינה, אז עכשיו בונים גינה. הכול יש מאין ובמחירים אסטרונומיים.

אתה אומר שתצטרך לעשות מרכז העסקה לקשיש.

דרך אגב, ברגע זה, עכשיו מתפתחת בשכונה אחרת הסצנה של הצעירים שעושים רעש וזה וזה וזה. ברגע שהם יגיעו לפרקם - - -

הם יישארו וירצו הלאה.

כן, ככה זה יהיה.

השכונה הבאה - - -

איזה שכונה, זה לא תלוי בי, זה פתאום קורה. פעם היא גרה בשנקין ואחר כך היא גרה בפלורנטין ופעם זה היה רמת אביב ג' והיום זה - - - ככה זה.

אני אספר לכם סיפור. עיריית תל אביב-יפו נותנת באופן קבוע מה שנקרא ציונים לשבח וכשיושבים פורום מנכ"לים, עם כל המנהלים וכל הזה, מביאים את אלה שעשו איזה שהם מעשים טובים. היום הגיע בחור שעשה מעשה טוב, הוא אמר: הייתי ברחוב שד' עמנואל, ראיתי קשיש בן 75, הולך כפוף עם הסלים, לקחתי לו. אמרתי לו: תיזהר כשאתה אומר קשיש בן 75.

כי עוד מעט תצטרך לעזור לראש העיר. תודה רבה.

רצינו טיפה להראות לכם את המתחם.

אנחנו נצטרך לזוז, לצערי.

יש לנו את 'תן וקח' ואת הגיל הרך, שזו הזדמנות ממש - - -

רגע, אתה יודע מה זה 'תן וקח'?

לא.

'תן וקח' זה בשכונה כזאת, גרים בדירות קטנות, אין מזווה ואין מחסן, סידרנו כאן מה שנקרא החסנה - - -

קהילתית.

זה בתשלום?

עשרה שקלים. מחצלות, בוסטר, עשינו בדיקה עם התושבים מה הם צריכים, סולם, שולחנות - - -

כל מה שתושב צריך.

אתה בא, משכיר ומחזיר?

לקראת החגים לוקחים שולחנות.

אתה לא משכיר, אתה משלם סכום סמלי.

עשרה שקלים.

אבל זה גם צריך לחזור מתי שהוא.

בטח. כן. יש גם את המחסן של מישה, את יודעת מה זה המחסן של מישה? אתה בא לגן ציבורי, אתה נותן את תעודת זהות שלך ומקבל בימבה ומשחקים וכל מיני דברים, אתה משתמש ומחזיר.

אלה בוסטרים שהעירייה קנתה ונותנת ל - - -

נכון, עשינו משאל איזה פריטים צריכים.

אם למישהו יש מסיבה בגינה בקיץ והוא רוצה מאוורר כזה גדול.

כלוב חתולים, שולחנות.

כמה מהציוד גם חוזר?

הכול חוזר. יחסית עד עכשיו, שנתיים וחצי, הכול פועל, אין בלאי. ,

ובסוף, אם זה רק עשרה שקלים - - -

זה דמי רצינות, כולם מחזירים.

אז איך את רואה שמחזירים? מישהו בסוף - - -

יש לנו מעקב, אני לוקחת פרטי אשראי.

תשמע, אני רוצה להגיד לך ככה, אנחנו הרי, המדינה, החברה, אנחנו כולנו מסבסדים שירותים כל הזמן. נניח שלא מחזירים וזה עולה לי בשנה 500 שקל הפסד, שירתי את הציבור?

לא, זה בסדר, אין בעיה, אני רק אומר שלא הגיוני שבאופן טבעי לא יחזירו.

לא, יש לנו היום ספריות ציבוריות בחוף. כולם אמרו שזה מיד ייעלם.

אנשים מחזירים. יש אחריות.

נכון, זה נעלם, אבל קצב ההיעלמות - - - יותר מזה, יש גם אנשים שבאים ושמים בספריות והספריות מתמלאות מחדש. זאת אומרת יש תהליכים. זה מתקיים. אנחנו מחזיקים היום המון כיסאות נוח וכיסאות ושולחנות ברחוב, במרחב הציבורי, לא קשור, בכיכר רבין, בשדרות רוטשילד, בהמון מקומות, הציבור בסוף מתרגל ולא לוקח. כמה לוקחים?

אחראי.

יש נזק של - - -

בלאי הגיוני.

בלאי הגיוני, בדיוק.

איך הדיירים נכנסים לפה?

יש להם כניסה נפרדת, סמוך אלינו. יש להם שתי כניסות, כניסה מהחניון, שזה מפה, מהמרתף.

זה אותו חניון?

כן. לי יש שישה מקומות חניה. ויש כניסה לבניין, מי שבא ברגל, מבואה - - -

איזה שירותים משותפים כאן יש בכל זאת?

לא, אין שום דבר משותף. מה שלא לקחו בחשבון זה פינוי אשפה, כרגע אנחנו מסתדרים איתם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.