פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 739
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י' בטבת התשע"ט (18 בדצמבר 2018), שעה 10:00

תקנות צער בע"ח (הגנה על בע"ח)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
איתן ברושי
מנחם אליעזר מוזס

יעל גרמן
יעל כהן-פארן
דן סידה

אורי צוק בר - סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר דגנית בן דב - ממונה לפי חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר שגית נגר - מנהלת מרחב דרום, מערך בריאות העוף, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צפניה שאולקר - יו"ר מועצת הלול, מנהל מחוז השפלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגית ארזי - ממ"ר מטילות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משה ויין - יועץ מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת ורד - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

כמאל עטילה - דוברות משרד החינוך

גלי דוידסון - ראש אגף בעלי חיים, משרד להגנת הסביבה

הגר סלקטר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תמר לוי בונה - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ליאור פנחס שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

אברהים אלהואשלה - ראש מועצה אזורית נווה מדבר

שלמה שטרית - הנהלת ארגון מגדלי העופות

מוטי אלקבץ - מזכיר ארגון מגדלי העופות, תושב ספסופה

משה רודנסקי - ארגון גדלי עופות

שמואל לויט - מנכ"ל המועצה לענף הלול

אמנון קרן - עו"ד, הקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים, אוניברסיטת תל אביב

תמיר גור - הקליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי חיים, אוניברסיטת תל אביב

עידן מיכל - הקליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי חיים, אוניברסיטת תל אביב

יוסי וולפסון - תנו לחיות לחיות

ענבל לב - אגודות צער בעלי חיים

דניז קטלוניה - אגודות צער בעלי חיים

איל פנקס - אגודות צער בעלי חיים

רוני פורסטנברג - אגודות צער בעלי חיים

מיכל בריסקמן - ארגון מגמה ירוקה

אברהם פנקס - יושב ראש עמותת אנימלס

אלון איזק - עמותת אנימלס

יסמין בכר - עמותת אנימלס

שירה גרינוולד - עמותת אנימלס

עדי אליה ברקת - עמותת אנימלס

עדי גילאי דותן - עמותת אנימלס

אלה יער - עמותת אנימלס

שמואל כץ - עמותת אנימלס

הילה קרן - עמותת אנימלס

ניתאי שביט - עמותת אנימלס

גל אלפסי - עמותת אנימלס

עידו זיו לי - עמותת אנימלס

איילת אלפסי - עמותת אנימלס

לבנה צליל - מוזמנ/ת

ניר שמואלי - מוזמנ/ת

אורי רבה - מוזמנ/ת

עופר דגן - מוזמנ/ת

אלכס שפרלינג - מוזמנ/ת

ראסם עמאש - מוזמנ/ת

גאולה קשת - מוזמנ/ת

אלירן זרד - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

יעל גויסקי אבס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי, קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אנונימוס

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


תקנות צער בע"ח (הגנה על בע"ח)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-18 בדצמבר 2018, י' בטבת התשע"ט. על סדר היום תקנות צער בע"ח (הגנה על בע"ח) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן), התשע"ו-2016. נכון שהכותרת היא תקנות אבל הלוואי ויכולנו לתקן אותן היום ולהצביע עליהן. לא נשלים עם מצב שהתקנות יהיו על המדף ויעלה אבק כי בסוף נצטרך לתקן גם את התקנות כי הן לא יהיו עדכניות כי העולם כנראה מתקדם לכיוון כשאנחנו דורכים במקום.

ברוך השם חברי חבר הכנסת דני סידה לקח אתך הנושא לידיו והוא אומר לי שאתפלא לשמוע - אני הרמתי גבה כשהוא פנה אלי כי בדרך כלל החקלאים והמגדלים הם אלה שמבקשים לא להזדרז עד שיקבלו שיפוי נאות מהמדינה - שבסוף, לפי דעתו, ותקן אותי אם אני לא מצטט נכון, זה קודם כל אינטרס שלש החקלאים להתחיל לקדם את זה כי יהיה מצב שלא תהיה להם אפשרות לשווק את הסחורה שלהם אם הם לא יתקדמו או שאנחנו מול העולם ניתקע בצורה שלא נהיה חלק מהשוק הגלובלי בתחומים רבים ובמוצרים רבים.

אני נעניתי לקריאה שלו. זה נדמה בגלל אילוצים כאלה ואחרים אבל הנה היום זה נמצא כאן וברשותכם ניתן את רשותך הדיבור ליוזם הדיבור, חבר הכנסת דני סידה שיציג את הרציונל.

תודה אדוני היושב ראש. את הפתיח אני אקרא מהכתוב, מפאת רגישותו של הנושא מבחינת החקלאים שאותם אני מייצג כאן בכנסת וגם חשוב מאוד שהדברים ייאמרו עוד בתחילת הדיון.

חברי היושב ראש. בראש הדברים ברצוני לציין לשם הגילוי הנאות שאני עצמי בן ממשיך במשק חקלאי שענף ההטלה הנו מרכיב חשוב במשקנו. אני מציין בפירוש שאינני זקוק ולא יחול לגבי שום דבר בשום שלב כל שינוי או הטבה שיועלו בדיון במידה ויתקבלו. כל מה שנוגע בי, ,אני מסתפק במה שכבר סוכם בנושא זה טרם כניסתי לכהן כחבר בכנסת ישראל. טרם הדיון ולשם מניעת לזות שפתיים פניתי לייעוץ המשפטי של הכנסתך כדי לשלוח תצהיר בגין כך אך נאמר לי לומר את הדברים בפתח הישיבה לפרוטוקול.

הדיון החשוב הזה שנוגע לענף המטילות הוזמן על ידי בעקבות מידע אליו נחשפתי בחודשים האחרונים כפי שאני מפרט בהמשך. הקטליזטור שגרם לי לבקש דיון הוא התייחסות השוק האירופי והאמריקאי לגידולי סוללה ואת ההחלטות שקיבלו תאגידי המזון הגדולים בעולם המערבי בדבר אי שימוש בעתיד הלא רחוק במוצרים שיכילו מרכיבים של מוצרי מזון מביצים ומגידולי סוללה, כלובים.

במכלול הדיונים בדרג המקצועי עלתה ועולה סוגיית לולי החופש והצעות לגביה נכללות ברובן במסגרת הרפורמה המוצעת. בהיבט זה נוצר מצב של אי שיתוף כלן החקלאים במכלול השיקולים שנלקחו במסגרת הדיונים שהובילו לרפורמה המתוכננת ואי הבאתם לתודעת החקלאים בצורה נאותה ומספקת, לא מאפשרת להם לשקול את צעדיהם בבואם לקבל החלטות באשר לאופן גידול העופות במסגרת הרפורמה.

צריך להבין שלול נבנה פעם אחת בחייו של חקלאי ממוצע, כך שחשוב שהשקעת המגדל וסיוע המדינה יתבצעו בצורה מושכלת.

כמה זה עולה?

לול ממוצע של חקלאים של הגליל, בסביבות מיליון שקלים. הערכה גסה. חשוב שהשקעות המדינה וסיועה יתבצעו בצורה מושכלת ויילקחו בחשבון כל היתרונות והחסרונות כאשר ניגשים להשקעה גדולה כזו של פעם בחיים, כדי שהשקעתם לא תרד לטמיון בעקבות שינויים במגמות צריכת הביצים בשוק הבין-לאומי ובארץ.

היבט נוסף אליו אנחנו צריכים להתייחס הוא הפער של צער בעלי חיים ורווחת העוף. אני עצמי כבר מעל שמונה שנים בודק אפשרות מעבר לגידול אחר, זאת בהיותי חקלאי שרואה מדי יום ביומו, פעמיים ביום, את הצורה בה גדלו העופות. אני אישית מחזיק בלול סוללות והחלטתי כבר לפני מספר שנים לבדוק חלופה לגידול מטילות בסוללות, חלופה שתיחשב יותר ויותר לרווחת העוף. ההחלטה שלי נבעה מסיבות שונות כאשר העיקרית בהן היא מההיבט של צער בעלי חיים.

לגבי כלל המגדלים, צריך להבין שהקשיים של משפחות דור המייסדים במושבי הצפון ותלאות החיים אילצו את המגדלים, שרובם היו ועדיין מקפידים על שמירת מצוות, להעדיף את קיומה הפיזי של המשפחה על פני רווחת העוף, לצערנו. כיום, כאשר רווחת החיים של המשפחות מספקת, אני חושב שצריך להקדיש תשומת לב גם לרווחתם של בעלי החיים ולסוגיית צער בעלי החיים ולעוד היבטים שנכסה במצגת שתוצג עתה.

אני מבקש כבוד היושב ראש לאפשר למר שמואל כץ להציג בפני הוועדה מצגת שהכין לדיון זה ולאחר מכן נוסיף עוד דברים בעקבות התפתחות הדיון.

לפני כן אני אתן לנציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג נתונים וכך זה ישלים אחד את השני.

תודה רבה כבוד היושב ראש. אני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו נתבקשנו על ידי חבר הכנסת סידה לבחון את התקנים, מה שקורה היום, בנוגע לגידול תרנגולות מטילות בארץ, בעיקר האם יש איסור או צפוי איסור על כלובי סוללה, מה קורה היום מבחינת התקנים האלה ומה המצב כיום בחוץ לארץ בדגש על המעבר ללולי חופש או לולים ללא כלובים בהכללה.

מצאנו שכיום אין תקנים מוגדרים לאופן אחזקה וגידול של תרנגולות מטילות. מבחינת תנאי החיים שלהן, רק חוק צער בעלי חיים מגן עליהן כאשר מדובר במצבי קיצון של התעללות והזנחה. לפי משרד החקלאות, בתשובה לשאלות שלנו, מצב הלולים, גם מבחינה תברואתית וגם מבחינת רווחת התרנגולות, בכי רע.

יש רפורמה עליה הוחלט ב-2007 – מי שנמצא כאן, מכיר אותה – שעדיין לא יצאה לפועל. היום משרד החקלאות אמר לנו שהושגה איזושהי הסכמה לקדם את הרפורמה הזאת עם איזשהו מיזם ניסיוני ראשוני שלטובתו כבר התפרסם קול קורא לבקשת תמיכות.

נתבקשנו לבדוק את המצב באירופה ובעולם והצלחנו בזמן הזה – עד שהוועדה התכנסה – לבדוק משהו ראשוני. את הבדיקה הזאת צריך להעמיק אבל כן מצאנו שכבר אין שם שימוש בלולים בכלל, לולים מהדגם הישן שבעיקר משתמשים בו בארץ אלא רק לולים משודרגים לפי הדירקטיבה האירופית מאז 2012 שמחייבת את זה. זה המינימום שם. כמעט כמחצית מהתרנגולות משוכנות בלולים ללא כלובים. כל הנתונים מופיעים במסמך שיפורסם באתר הוועדה ואחר כך באתר מרכז המחקר והמידע.

בחלק מהמדינות יש עדיין אחוז גבוה של שימוש בכלובים – ספרד, צרפת, פורטוגל ואחרות – ובחלקן כמעט ואין. בשוויץ כבר אין ובעוד מדינות קרובות למאה אחוזים של לולים ללא כלובים. כאן בארץ, לפי הערכות של משרד החקלאות ל-2017, כארבעה אחוזים מהביצים שמשווקות לצרכן – שני אחוזים הם ביצי חופש ושני אחוזים גידול אורגני.

איפה הנתונים שלנו? זה חסר לי.

נכון. אני אומר את הנתון כאן והוא מופיע בתוך המסמך. אני מדבר על הביצים המשווקות בסופרמרקטים ולא מכלל הביצים המיוצרות. קשה להשוות את זה לנתונים שמופיעים בטבלה כי בטבלה מופיעים אחוזים בתרנגולות, איך הן מגודלות. הנתון בארץ מדבר – מה שהצלחנו למצוא, ושוב, זו חקירה ראשונית שעוד לא הספקנו להיכנס לעומק – על ארבעה אחוזים מהביצים המשווקות בארץ, לפי דוח שיצא לשנת 2017 של משרד החקלאות, מיוצרות בלולים ללא כלובים שזה חופש או אורגני.

חלק מהביצים הולכות לתעשייה.

את הנתונים האלה אני צריך לברר כי אני לא בטוח לגבי זה.

מהבירור באירופה ראינו שבמקביל לרגולציה יש גם חברות מסחריות גדולות שמתחילות לעבור - יש את ההיבט הצרכני - לשימוש בלעדי בביצים מלולים ללא כלובים. מצאנו כמה חברות שמודיעות על כך. למשל בבריטניה חלק גדול מרשתות השיווק הגדולות, הסופרמרקטים, הכריזו שעד 2025 רק ביצים מלולים ללא כלובים. שתי ספקיות מזון בין-לאומיות שפועלות גם בישראל הודיעו דבר דומה. יוניליוור ונסטלה שאסם היא בבעלותה.

ההשלכות של העניין הזה, עוד לא לגמרי ברורות ומצריכות עוד בחינה מעמיקה שלך הנושא וההשלכות שלו.

המסמך יתפרסם באתר של הוועדה. תודה רבה.

המצגת.

אני מושבניק. אני גר במושב בארותיים. אני חקלאי.

יש כאן אדם אחד שלא יודע איפה זה בארותיים.

עמק חפר המזרחי. יש לי ארבעה ילדים וחמישה נכדים. במסגרת החיים, לפני מספר שנים, החלטתי שאני רוצה ללמוד ועשיתי תואר ראשון במדעי המדינה ולאחרונה סיימתי את לימודיי בתואר שני רגולציה כאשר ההתמחות הייתה בלול חופש. לכן אני גם חקלאי, גם עושה ביצים וגם יש לי את ההכרה האקדמית.

כדי שיהיה הסבר ובלבול, יש בעולם מושג שנקרא לול עם כלובים וללא כלובים. זה כמו כשרות. או שזה כשר או שזה לא כשר. לכן כל החלוקה הפנימית בכשרויות, אני לא נכנס אם זה לול חומות, לול אסם, לול אורגני וכולי. במדינת ישראל כיום ההגדרה היחידה שיש למועצת הלול היא עם כלובים או ללא כלובים.

לולי סוללה. היות ואני מציג היכן אני הייתי, זה הלול הישן שלי, שם הייתי במשך 30 שנים והבנתי שאני לא רוצה להיות שם יותר אבל לקחת לי לא מעט זמן על מנת לעבור את זה. עוד מעט אני אראה לכם כמה זמן זה לוקח כשמישהו מתחיל לחשוב שהוא רוצה לעבור ללול, עד שהוא רואה את הלול.

זה הלול החדש שבניתי. אנחנו רואים שהלולים הם במשטח אחד, מסתובבים עם תאי הטלה, כאשר המטילות חופשיות להסתובב, להיכנס וצאת בזמנן החופשי ולהטיל.

מה שחשוב לנו כיום זה הנושא של עמידה בתקנים. אם לא נעמוד בתקנים, השכנים שלנו ידאגו שנעמוד בתקנים. זה הטיפול בזבל, באבק ובתרבות החקלאית. אי אפשר יותר לגדל בג'ונגל, להסריח ולגדל במושב.

כך נראה הלול שלי והטיפול בזבל. הלול הוא שתי קומות כאשר קומה בקומה התחתונה הזבל, מטפלים, מרססים, ובצד ימין אנחנו רואים את הירק ואת הסביבה. כך נראה הלול, דקה אחרי השטיפה, לפני שאני מוריד את כל הציוד ומקבל פרגיות חדשות. הלול מבריק, נקי ואפשר לאכול מכל פינה. אין שום פינה עלומה בלול שלא ניקו אותה. מהרגע שהוצאתי את המטילות עד הרגע שאכלסתי, לקח 48 שעות.

כאן אנחנו רואים שמרגע שחשבתי שאני רוצה לעשות לול ב-4 בנובמבר 2012 עד הרגע שקיבלת את ההיתר. אני חושב שגם בזה היה כדאי להתעסק ולשאול למה זה לוקח כל כך הרבה זמן.

שלוש שנים?

חמש שנים.

שש שנים.

כאן אני מגיע לחלק האקדמי. מה בעצם בדקתי. כאשר מדינה עוזרת, יש עבר יותר גדול או שזה מפריע. מצד שני, האם האזרחים מוכנים להכניס את היד לכיס ולקנות את המוצר הזה. כאן אני בודק כל מה שמשפיע על המטילה. מה שמבחינתי הכי חשוב זה רווחת המגדל ומשפחתו, האם יש הכנסות נוספות כתוצאה מבניית הלול, רווחת העוף, תקני איכות הסביבה ולבסוף אמינות ושקיפות הצרכן.

אני חושב שכולם יסכימו אתי שמה שהחקלאי צריך זה שקט, ביטחון ושוק מאוזן. משני הצדדים אלה הנכדים אליהם אני אחזור בהמשך ואומר למה הם חשובים לי.

הכנסות נוספות מהגג. אני חושב שברגע שאנחנו נקבל מסלול מהיר להתקנה של לול של 6,000 מטילות, זה בערך משהו כמו 100 קילוואט חשמל, הוא יכול לייצר עוד כרגע מההכנסות של הלול כאשר בתזרים מהוון הוא מחזיר את כל ההשקעה של הלול. אם משקיעים כ-500,000, על ציר של 20 שנים, מקבלים הכנסות של מיליון שקלים. גם כאן היה כדאי שמישהו ייתן את הדעת ויהיה איזה ביטחון ואז נוכל לבנות את הלול כמעט בחינם.

במקביל אני מארח אנשים שבאים לשמוע מה שיש לי לומר, כמו שאני אומר כאן. זאת קבוצה מסין או חקלאים מישראל או קבוצה מהודו. הם באים לשמוע. חקלאי ישראל בחודש האחרון, לפני שאני מחליף את הלהקה, הביו סקיוריטי כבר פחות חשוב, עלו למעלה וראו את הלול.

חשוב שהצרכן יקבל ביצה איכותית ושתהיה שקיפות בשיטת הגידול. אני החקלאי הבודד בארץ שביו טיוב נכנסים, רושמים את השם שלי ורואים בדיוק יחד עם אבי פנקס איך הלול נראה מבפנים ואני מסביר את שיטת הגידול.

לי אין מקרר אלא יש לי אולם ממוזג שעובד במשך 24 שעות והביצים נשמרות בו ולא באיזו פנה במקרר שפעם עובד ופעם לא עובד. גם אני רוצה שיהיה לי נוח בעבודה ולא יהיה לי חם.

אלה הממצאים מתוך העבודה שלי.

היקף ייצור ביצי החופש מכלל הביצים. בשוויץ 100 אחוזים, באנגליה כמחצית, ואני חולק על אלירן. יש לנו מסמך נפלא שהוגש לפני מספר שבועות לבג"ץ שאומר מה היקף ביצי החופש, מסמך שחתום על ידי מנכ"ל מועצת הלול והוא מדבר על 1.5 אחוז ובואו נשתמש במסמכים המשפטיים.

כאן אנחנו בודקים את גודל הלהקה ומספר המגדלים. אחר כך אני אתייחס לזה. בשוויץ יש הגבלה עד 12,000 למגדלים. מספר המגדלים בירידה. באנגליה אין הגבלה, אין נתונים היות ובאנגליה הבינו שכל מגדל שאוחז חמישים מטילות, מבחינתם הוא מגדל. ברגע שיש לו חמישים מטילות, יש לו אישור למכור לשכנים והוא נהנה והשכנים נהנים ממוצר זול. גם יוקר המחיה נהנה וגם השכנים נהנים מתוצאת זולה. לעומת זאת בישראל אין הגבלה ומספר המגדלים בעלייה מתונה. בישראל יש את דוח השירותים הווטרינריים שאני הולך להתייחס אליו.

לפני כשבועיים-שלושה היה כנס של האגודה למדע עופות ודוקטור ענת וייסמן הציגה שם מצגת של ניטור הסלמונלה במשקי מטילות לביצי מאכל. יש שם קשר מאוד מעניין בין גודל הלהקה לשיטת הממשק. אני חושב שאם אנחנו נפנים את הדבר הזה, אנחנו נראה ש-100 או 200 מיליון או אפילו 500 מיליון שקלים שאולי המדינה תיתן, זה בטל בשישים לעומת הנזקים התברואתיים שנגרמים כתוצאה לאזרחים במדינה, כתוצאה מכך שהם צורכים מוצר שאינו בריא.

כאשר אנחנו מדברים על סלמונלה בישראל לעומת אירופה, נתוני החורף של מדינת ישראל די דומים לנתונים באירופה. זאת אומרת, המחלות באירופה ברמה נמוכה ונשמרת, גם כאן אנחנו רואים. לעומת זאת, מדינת ישראל שמצאת על סף המדבר – יש לנו חודשים חמים – בחודשים החמים כרגע מהלולים נפגעים בסלמונלה. לסלמונלה יש מחיר במערכת הבריאות הציבורית.

אני לקחתי את המצגת והיא הוכנה לפי נתונים של מועצת הלול והשירותים הווטרינריים. מה שהם אומרים, בשבילי זה קדוש. כתוב ב-25 אחוזים מהלולים חיובי, בסוגים שונים של סלמונלה. סוגים שונים. כאן נמצאת הבעיה. אנחנו מוצאים מתאם ישיר. ככל שבלהקה יש יותר מטילות, יש יותר הימצאות של סלמונלה. בלולים קטנים זה כ-10 אחוזים ובלולים מעל 50,000 מטילות זה בינגו. זה או יש או אין. אין אפשרות שלישית. אני חושב שזה נתון שצריך להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות.

לעומת זאת, כאשר אנחנו בודקים את צורת הממשק עם כלובים או ללא כלובים, אנחנו מוצאים שיש חמישה אחוזים. זאת אומרת, כמעט פי עשר יותר כאשר הלול קטן, מגודל בשיטה מסורתית לעומת לולי הענק.

אני רוצה לציין שהשיטה לגדל בסוללות כ-80 עופות למטר היא לא נולדה במדינות חמות אלא היא באה מאירופה ממדינות קרות. לא כל דבר שהאירופאים יודעים לעשות, אנחנו מיד חייבים לרוץ ולאמץ את זה. אנחנו מדינה חמה שגידלו כאן אלפי שנים את הלולים על הרצפה בלהקות קטנות. מסתבר שאולי זאת השיטה שהיא יותר בריאה לציבור.

כאן אני בודק את האפשרות במה שקיים בעולם במכירה ישירה במשק ובשווקי איכרים. אני חושב שהדבר הזה יוסיף לירידת יוקר המחייה ולדברים נוספים. בשוויץ היא קיימת, באנגליה היא בין 10 ל-15 אחוזים ולעומת זאת במדינת ישראל היא קיימת והיא לא רשמית.

אתמול היה דיון על יוקר המחיה.

כשאתה אומר קיימת ולא רשמית, זה השיווק השחור.

אסור לי להגיד את זה.

אני אומר את זה.

תכתוב בפרוטוקול.

זה נרשם. מה שאני אומר, נרשם.

אני בודק את המחיר למדף לתריסר ביצים. גם היום הייתה כתבה ב-דה מרקר על הנושא של הפטם, מי בעצם משלם את המחיר הגבוה ומי בעצם נהנה. אני לקחתי שלוש מדינות. בשוויץ הצרכן משלם 24 שקלים, המגדל מקבל 12 שקלים. באנגליה, הפלא ופלא, המגדל מסתפק ב-5.5 והצרכן משלם כפול, 12. במדינת ישראל, כמו במדינת ישראל, הצרכן משלם 21.5, כמעט הכי גבוה בעולם. מי שאומר שבמדינת ישראל משלמים הרבה, הוא צודק. לעומת זאת, שרשרת השיווק לוקחת כמעט שלושת-רבעי מהכסף. למה? אין לי תשובה. אלה נתונים שאפשר לבדוק בסופר, כמה החקלאים מקבלים וכמה הצרכן משלם. אין לזה אח ורע בעולם. כאשר מחפשים את הפתרון, תמיד הולכים למגדל, אולי להוריד לו את שתי אגורות ועם זה ניוושע.

אני חייב, לשם הגלוי הנאות, לומר שבאתי לכאן בגלל סיבה אחת מאוד פשוטה. אני לא צריך כסף מהמדינה. ברוך השם יש לו כסף, הרווחתי מספיק כסף, עבדתי בעולם הרבה שנים והרווחתי מספיק. יש לי ארבעה ילדים וחשוב לי שיהיה לי דור המשך במשק והאושר הכי גדול של הוא שהנכדים שלי באים לעזור לי לאסוף ביצים. אם נצליח לשמור על המשק המשפחתי גם לדורות הבאים, הנכדים שלי הם דור חמישי של אוספי ביצים. אין הרבה כאלה. אני רוצה שגם הם יעבירו את הלול. הלול בנוי בצורה כזאת שגם הם יוכלו לאסוף ולהתפרנס. אני חושב שזאת בעצם הציונות האמיתית היום. לשמר את החקלאות המשפחתית הקטנה.

תודה.

בדיון הזה אני רוצה לתת מספר דגשים בעקבות המצגת ולומר למה אני הזמנתי את הדיון הזה. כבר נעשתה עבודה לפנינו על ידי החבר'ה ממועצת הלול והמשרד. עשו עבודה טובה שכיסתה את התחום כולל ביצי חופש. לא ממציאים כאן את הגלגל ואף אחד לא בא לדיון הזה כדי לומר שממציאים את הגלגל. אבל מטרת הדיון היא לתת שניים-שלושה דגשים שאני חושב שלא הובאו לידיעת החקלאים בצורה מספקת.

הדבר הראשון, שינוי המגמה עליו דיברנו, גם אני בפתיח וגם כמו שראינו במצגת, של תאגידי המזון, החברות הגדולות והשוק האירופאי, השוק המערבי, ומעבר לדברים האלה, הוא חייב להגיע לתודעתם של החקלאים בבואם לעשות את המהלך.

משרד החקלאות לא מודע לכך?

אמרתי שהוא מודע. אמרתי שדיברו על זה. אמרתי שזה קיים אבל לא מספיק. החקלאי הרגיל מהמושב הפשוט לא יודע ולא נחשף לדברים האלה כמו שהוא צריך להיחשף להם. זה דגש ראשון.

הדבר השני שחשוב לי שידברו עליו הוא שמירה על המשק המשפחתי. נוצר רושם שעם הרפורמה הזאת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו כסניף של טקסס, כמה חוואים גדולים שיחזיקו את זה. יכול להיות שזה טוב, יכול להיות שזו המדיניות של ביבי, יכול להיות שזו המדיניות של הליכוד והיא טובה או לא טובה. אני לא כלכלן כדי להתווכח אתה אבל אני כן יודע שאם יהיו כמה חוות כאלה, איפה כל הפיזור של המושבים והחקלאים על כל אדמות המדינה, שמירה על אדמות, שמירה על הגבולות? מי שומע את האנשים של החפירות? תושבי זרעית ותושבי אביבים ותושבי דובב. הם שומעים את זה והם חיים בגבולות והם בפיזור כזה ולכן איזה תמריץ יהיה להם להישאר במקומות האלה כאשר זה ענף שגורם להם לקום בבוקר לעבודה? לול במשק המשפחתי חייב להתקיים וזו המטרה לשמה אני כאן, כדי לשמור עליו, במיוחד כשאנחנו שומעים שזה מתאים וזה הולך יד ביד משולב עם העניין הזה של הגידול הזה של החופש שהוא כזה שככל שהלול יותר קטן, הוא דווקא יותר בריאותי. הסלמונלה, מחקר עובדתי, יורדת למינימום האפשרי, כך שיש אינטרס גם של המדינה וגם של החקלאים לשמור על הדבר הזה.

נקודה נוספת. אנחנו נבקש בדיון הזה לרתום את כל הגופים, את כל מי שיוכל לסייע, כדי לגרום לכך שיהיו הקלות מהשירותים הווטרינריים כדי שהחקלאים יוכלו, היכן שאפשר. היכן שאי אפשר והגודל לא ניתן וזה ממש קיצוני, זה לא. אבל היכן שאפשר, שכן יהיה אפשר לשמור על הגידול במשק של החקלאי בביתו. את זה אפשר לעשות על ידי מתן הקלות מינוריות, לא בשמים. להרחיב את הלול במקום 50 מטרים ל-40 מטרים. זה נותן עוד איזה עשרות אחוזים של חקלאים.

לסיכום.

הכי חשוב שכספי המדינה לא ירדו לטמיון בהשקעות האלה. הכי חשוב, אמרתי ועם זה אני אסיים, שרווחתך העוף תגרום לנו גם כלפי שמיה להיות הוגנים יותר וטובים יותר לרווחת בעלי החיים.

משפט אחרון, לסיום. דיברתי על רווחת האדם לפני רווחת בעלי החיים ואני אביא את מוטקה כדוגמה. היא חבר שלי במושב. הוא מנכ"ל ארגון מגדלי העופות. מוטי הוא בן מושב שלי, הוא חבר שלי והיום הוא מנהל את הדבר הזה בשכל אבל אני רוצה להביא אותו כדוגמה. זו משפחה של 12 ילדים. גדלתי בבית הזה, חייתי אתו בבית. אבא שלו כפועל יערן גידל 12 ילדים לתפארת. הבן שלו מפקד טייסת והבן השני שלו מפקד בכיר בצה"ל, בוגרי הרווארד, אנשים משכילים וטובים. אני בכוונה מביא אותו כדוגמה כדי לומר שהיום גמרנו עם רווחת בעלי החיים. קצת רווח לנו כבני אדם ואפשר עכשיו להתחיל לחשוב ולדאוג לרווחת בעלי החיים.

תודה. אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. אני מבקש מחבריי קצת איפוק כי אני רוצה לשמוע את משרד החקלאות ואת משרד האוצר כדי לקבל תמונת מצב לגבי היכן זה עומד היום. אתם בטח חושבים שאני לא אאבד שעה וחצי דיון לריק. אני צריך לצאת כאן עם סיכום ועם אבני דרך. לכן אני רוצה לשמוע ממשרד החקלאות מה תמונת המצב היום. נכון שאתם מחכים לתקנות שלנו, אבל מה לגבי המגמות? האם יש משקים מגדלים שפונים? כמה האוצר שם. כמה נוצל או לא נוצל? כסף חוזר או לא חוזר? מה התוכנית בכלל? לו יצויר שמחר-מחרתיים אנחנו מאשרים את התקנות איך אתם נערכים לכל זה?

משרד החקלאות. מינואר 2016 מונחות על שולחן הוועדה הזאת תקנות.

מודה באשמה.

גם לפני 2016 הייתי כאן עם תקנות בנוסחים קודמים וחיפשנו פתרונות איך אפשר להעביר את התקנות גם כאשר יש אי ודאות לגבי התקציב לשדרוג הענף והמשרד הניח פתרון גם לנושא הזה.

אני כבר לא זוכר מתי אבל לפני זמן רב הגענו להסכמות בין המשרדים ועם המגדלים, כמעט הסכמות על איזשהו נוסח לרפורמה בענף שייתן מימון לשדרוג לולים וגם תעשה לטובת הצרכן. בהתחלה החקלאים הסתייגו מהחתימה על הרפורמה הזאת, בהמשך הם כן רצו ואז האוצר לא רצה לחתום על הרפורמה. עד עכשיו היא לא נחתמה.

באיזה מצב זה עומד היום?

באותו מצב. יש טיוטת הסכם והוא לא חתום על ידי כל הצדדים.

האוצר לא רוצה לחתום? חזר בו?

האוצר יסביר.

אני רוצה לאתגר אותו.

יש הסכם שהמשרדים כבר החליטו ואז החקלאים לא רצו, וכשהחקלאים הסכימו, האוצר לא רצה. כך זה פחות או יותר.

לא הבנתי למה רציתם שגם ראש המועצות יחתמו על ההסכם.

תן לאוצר להסביר את העניין של החתימה.

ראשי המועצות חותמים ושר האוצר מממש.

משרד החקלאות נתן את ברכת הדרך.

אמנם זו ועדת החינוך. משרד החקלאות לא מרבה לפקוד אותי כאן כי חוק צער בעלי חיים עולה כאן פעם בזמן מה, אבל אני לא אוהב תגובות של משרדי ממשלה שהן כאלה פסיביות ואנמיות.

אתה רוצה יותר התלהבות.

אתה רגולטור. אני רוצה לשמוע יותר אש ולהט. אני לא שומע ממך להט. זה שהאוצר לא חתם, לא קרה כלום ואנחנו ממשיכים. אני צריך מדיניות. אתם רוצים את התקנות בכל מחיר – נעזור לכם.

אני אסביר. אני אגיע לזה.

אני צריך שתהיה אגרסיבי בכוונות שלכם ליישם את הרפורמה הזאת.

בכל מקרה, המשרד פועל כל הזמן לטובת רווחת בעלי החיים בכל המישורים ולא רק בנושא המטילות. גם בנושא הזה אנחנו לכן שמנו כאן תקנות ומצאנו פתרונות איך להתקדם אתן ואיך לעשות את הלולים יותר טובים.

הבאתם לנו את התקנות כמה פעמים. זה לא הפתרון. איך מיישמים? אתה יודע לומר לי איך מיישמים?

אנחנו דורשים דרישות מחמירות מפעם לפעם יותר ויותר מהחקלאים. כל לול חדש, אנחנו דורשים שהוא יעמוד בסטנדרטים שמתאימים לרוח התקנות האלה. תוספות מכסות שאנחנו נותנים, במסגרת הכללים שנותנים תוספות מכסות אנחנו כבר דורשים שהם יהיו בלולים שהם לפי הסטנדרטים האלה. זה מה שאנחנו יכולים לתת. אנחנו לא יכולים לאלץ חקלאי לפרק את הלול שלו ולבנות לול חדש לפי הסטנדרטים שזאת עלות, כמו שנאמר כאן, לול ממוצע של מיליון שקלים.

יש גידול בספר המגדלים? יש בקשות חדשות ללולים?

יש בקשות חדשות.

מה המגמה?

אולי מנכ"ל מועצת הלול יודע את המספרים המדויקים, אבל יש תנועה של כמה עשרות מגדלים כל שנה.

כמה מגדלים יש בכלל בארץ?

בסביבות 2,700, 2,800 מגדלים.

טיפה בלב ים.

ביחס לחקלאות, זה אחד הענפים הגדולים.

הרפורמה לא תתחולל אם לא יהיו תמריצים.

עוד לא הגעתי לתמריצים.

אני אאפשר לך. הרפורמה לא תתקיים אם לא יהיו תמריצים רציניים והמגדלים יבינו שאתם נחושים. זה בד בבד. אני לא זורק הכול עליך. אם תהיה נחישות של המשרד עד כדי לדעת בשוליים היכן לדגדג קצת את המגדלים, שתהיה להם מוטיבציה. תקשיב, אם אני מגדל היום במשק ביתי בלול הישן ואני שומע שחמש שנים לוקח לי ואני צריך להביא גם מהבית וגם מהאוצר עם הפרוצדורות והבירוקרטיות, אני מדבר כחקלאי עכשיו, אני אקבל רגליים קרות. צריך כאן שילוב ידיים. אל תצפו שהחקלאים בצוק העתים שלהם , בחיי היום יום, גם לנהל שגרה וגם להיכנס ולרוץ לירושלים לוועדות התכנון ולכל העולם ואחותו, להסביר למה הוא רוצה ולעבור בירוקרטיות והוצאות. צריך כאן שמישהו ייקח את זה.

תרשה לי לומר מה עוד עושים כי זה משמעותי. כשראינו שלא מתקדם הנושא של התוכנית הכוללת לשדרוג הלולים, בסיכום עם משרד האוצר הוקצו 50 מיליון שקלים. אני מניח שאם יצטרכו יותר, ייתנו גם יותר, על זה נשמע מאיתמר, אבל לנושא של הקמת משטחים, תשתיות ללולים, במאה אחוזים של הממשלה. כל יישוב שירצה להקים לולים חדשים על תשתיות חדשות, יוכל לקבל מימון מלא לתשתית הזאת. זה סדר גודל של שני מיליון שקלים.

המשטח שהוא כבר מתוכנן, משרד החקלאות השקיע כמעט 20 מיליון שקלים רק בתב"עות ובתכנון בשנים שחלפו על מנת לההביא כמעט את ה-26 יישובים, אולי פרט לשלושה שלא הצלחנו למצוא שם פתרונות תכנוניים.כמעט לכל היישובים במעלה יוסף ובמרום הגליל יש פתרונות של תב"ע, של תכנון להקמה.

הקמה של לול מרכזי או להמשיך לשמר את המשקים?

הקמה של לולים בסמוך ליישוב מחוץ לחצר הבית. בקרקע של המושב אבל מעבר לגדר של הבתים.

לאחר הערת חבר הכנסת סידה, האם כל לול בכל גודל? או שאתם נותנים מינימום גודל של לול כדי באמת לממן?

הקול קורא שיצא לנושא הזה דרש ממושב שירצה לקבל את המימון לתשתית, קודם כל זאת הסכמה של אגודת המושב כי זה משותף, הקרקעות האלה הן של כלל המושב, והם צריכים להראות שיש להם מספיק מגדלים שמעוניינים לעבור ללול החדש, כי אנחנו לא רוצים להשקיע במשטח כזה ואחר כך הוא יישאר ריק. יש לנו מושב אחד שעומד בו כבר שבע שנים משטח ריק שבנינו והשקענו בו כסף. גודל מינימלי של לול בקול קורא, נדמה לי 6,000 או 7,000 מטרים.

7,000 מטרים.

הייתה הערת ציבור להוריד ל-6,000. אנחנו עוד לא פרסמנו את קול הקורא הסופי כי קיבלנו כמה הערות.

כל העניין הזה נכשל. לא קרה כלום.

לכן אנחנו כאן.

שאל את האוצר למה הוא לא משלם.

6,000 מטילות, זה סדר גודל של כמו שני לולנים ממוצעים היום שיש בגליל. הם יכולים לעשות את זה או בגידול, או לבד או יחד עם מישהו, אבל במשטח מרוכז שיש בו מקום ל-70,000 מטילות.

מה שנקרא דו משפחתי.

יכול להיות דו משפחתי, אבל הוא יהיה מותאם ל-70,000 מטילות שזה התכנון המקורי שנעשה לפני שבע שנים בערך. אמרתי, הסתיימו האישורים בוועדות התכנון בשנה-שנתיים האחרונות. אם אני לא טועה, ל-23 יישובים יש תוכניות לכל יישוב, בין שניים לשלושה משטחים.

תודה. אני עוצר אותך בשלב זה.

שאלה. התייחסת להעברת כספים, לא ברור לי באיזה סדר גודל, למימון של לולים חדשים. אתה מתייחס לכל סוג של לול לפי התקנות? לא רק ללולים ללא כלובים?

כסף לשדרוג הלולים, כמו שאמרתי קודם, אין כרגע. אין תוכנית מאושרת. מה שיש כרגע, זה רק להקמת משטחים שאחר כך החקלאי יצטרך לבנות תשתיות עליהן יצטרכו לבנות לבד את הלולים. זה כרגע מבחינה תקציבית אם יהיה הסכם על הכול. לגבי סוג הלול, אנחנו ניתן את הכסף לכל לול שיעמוד בכללים שהם הסטנדרט האירופי המינימלי. יותר מזה, כאשר דיברנו, עת היה על הפרק המימון ללולים, דיברנו גם על תוספת של אחוזים נוספים ללול שייבנה כלול ללא כלובים וישבנו גם עם מר וולפסון מאנימלס או תנו לחיות לחיות.

ברבע השעה שנותרה לנו, אני רוצה להיות יעיל ואפקטיבי כי אני רוצה להוציא מכאן סיכום שיהווה תשתית לדיון הבא.

בקצרה תן לנו תמונת מצב לגבי העמדה שלכם ולאחר מכן נעבור לאוצר.

מזכיר ארגון מגדלי העופות, תושב ספסופה. אני אתייחס גם לדברים שאורי אמר וגם לדבריו של שמוליק.

תהיה הכי אפקטיבי.

נתחיל בזה שמול האוצר התקיים דיון ארוך מאוד ומתיש. האוצר תחת אג'נדה של יוקר המחיה בלי להתייחס לאפשרות קיום של המגדל לאחר שניישם את הדרישות של האוצר. קיימנו דיון והגענו לאיזשהו מתווה ולא נכון הוא שמשרד החקלאות חתם. משרד החקלאות סירב לחתום. המנכ"ל סירב לחתום והסיבה הייתה סיבה פרסונלית לא עניינית. באותה עת היה סכסוך בין משרד האוצר למשרד החקלאות על רקע אחר של התיישבות ביהודה ושומרון שלא קשור אלינו ומכאן שהנושא לא נפתר.

נכון שביקשנו את החתימה של ראשי הרשויות כי יש להם מעמד בכל זאת בתוך היישובים.

חשבתי שרק בוועדת כספים אוסרים נושא אחד בגלל נושא אחר.

לא. דיברנו על התקציב. סוכם על תקציב של 350 מיליון שקלים כאשר מתוכם כ-60 מיליון עבור תשתיות, במאה אחוזי תשתיות, ושאר התקציב היה אמור לממן סדר גודל של 60 שקלים לעוף כדי לצאת לרפורמה. הרפורמה לא התייחסה רק ללולי סוללה. היא מתוקצבת גם ללולים רגילים ולזה אני אתייחס.

מכיוון שזה לא יצא לפועל גם משרד האוצר וגם משרד החקלאות קיימו דיון ביניהם על פיילוט כאשר לדיון הזה אנחנו לא זומנו. המשמעות של הפיילוט הזה, מבחינתי יש בו ברכה אבל יש גם קללה. הפיילוט מדבר על 100 אחוזים תשתיות אבל ברור לנו שללא תקציב למגדל במשק המשפחתי, אותם אזורי גידול יהפכו להיות אזורי גידול לטובת טייקונים. הם לא ישרתו את המשק המשפחתי כלל וכלל. הטייקונים ייהנו מתקציב מדינה וישתלטו על הענף. כיוון שכך, אנחנו הוצאנו את העמדה שלנו, נייר עמדה ביחס לפיילוט.

יתרה מכך. משרד החקלאות – לא אנשי המקצוע במשרד החקלאות אלא הנהלת המשרד שזה המנכ"ל והשר – כדי להכביד עלינו ולהוביל אותנו בכוח לאיזשהו מתווה שבסופו אנחנו נצטרך להוציא את כל הכסף, מכבידים עלינו באמצעות דרישות של השירותים הווטרינריים, דרישות הזויות שבחינה מקצועית אפילו הן לא נכונות, כמו רצפות בטון שאנחנו נהיה אמורים ליישם אותן החל מה-1 ביולי 2019, כל מיני דרישות של רשתות בגודל של שניט סנטימטרים ואם הן יהיו 2.2, לא יאשרו אכלוס? אני לא יודע בדיוק. מה-1 בינואר יש דרישות נוספות.

חוץ מזה, אנחנו עומדים גם מול דרישות של המשרד להגנת הסביבה. שמוליק חושב שהוא נמצא באיזשהו מקום שהוא נותן פתרון לכל. טיפול בזבל עופות, זה לא מה שקורה אצלו. טיפול בזבל עופות המתייחס לטיפול בהוצאת הזבל ופיזורו לאחר מכן בשטחים חקלאיים, איך מטפלים בזבל. נכון להיום נתן לפזר אותו בשטחים חקלאיים ולחרוש וכך הוא משביח את הקרקע. המשרד להגנת הסביבה דורש טיפול לפני כן, דורש טיפול בנושא ריחות. הציבור צריך לדעת שיש מומחי ריחות שמסתובבים והם מומחים בריחות, איך עושים את זה, איך בודקים האמינות שלהם. כל זה מוביל אותנו לכך שהיום הפיילוט, כפי שאמרתי שיש בו ברכה, יהיו אזורי גידול, יש בו גם קללה בכך שהוא ישמש רק קבוצה קטנה מאוד שתשתלט על הענף ותוציא את המגדלים הקטנים מהענף הזה.

אנחנו דורשים בכלל, לא רק ביחס ללולי חופש, אנחנו דורשים קודם כן התייחסות תקציבית להוצאת הלולים מתוך המושב או שדרוג הלולים בהתאם לדוח צביקה כהן שזה דוח שמקובל על ידי השירותים הווטרינריים ועל ידי משרד החקלאות.

הוכן דוח שמקובל עליכם?

הוא מקובל עלינו. הוא נעשה בתיאום אתנו.

על ידי מי הוא הוזמן?

משרד החקלאות.

המנכ"ל הקודם של משרד החקלאות.

חשוב שייאמר.

נכון שיש שם מחלוקת מסוימת מול השירותים הווטרינריים אבל אני חושב שאפשר לסגור בנושא של מרחקים. אני דורש כאן, כדי ליישם כל תוכנית ושתהיה הכי נכונה, צריכה להיות מגובה בתקציב.. החקלאי ביערה, בזרעית, באביבים ובדובב לא יוכל לעמוד בהוצאה.

שמוליק ציין כאן איזה נתון שחלקו לקוח מהעיתונות לפי 25 אחוזים מהלולים במדינת ישראל נגועים בסלמונלה. לא נכון. נקודה.

המספר גדול יותר?

הרבה יותר נמוך. צריך לדעת שאנחנו כמגדלים יזמנו את מהלך ניטור הסלמונלה בלולים שלנו תוך כדי שאנחנו מתקצבים את הניטור. יתרה מכך, משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים אמורים לבצע ניטור פעם בשנה. אין להם תקציב והם לוקחים את זה מאתנו.

לא 25 אחוזים. כמה?

לא 25 אחוזים. סדר גודל של אחוזים בודדים. מול יתייחס לזה. הציבור צריך לדעת שיש 700 סוגי סלמונלה, מתוכם יש שלושה סוגי סלמונלה שמסוכנים לציבור.

סלמונלה היא סלמונלה.

לא. סלמונלה היא לא סלמונלה.

משרד האוצר. האם מבחינתכם יש רפורמה ויש תקצוב? היכן זה עומד? יש ניצול או אין ניצול של זה?

מילה על ענף ההטלה. יש לנו כאן ענף שמבחינת המגדלים זוכה לשלל תמיכות. יש גם תמיכה ישירה למגדלים בדמות חוק הגליל.

פתיחה מתבקשת ולגיטימית, אבל תעברי לנושא שלנו.

זה חלק מהמגדלים.

למרות כל ההגנות והתמיכות שניתנות כיום כבר לחקלאים, אנחנו החלטנו לממן מתקציב מדינה 50 מיליון שקלים לתקצוב 100 אחוזים מעלות המשטחים עליהם דיבר חברי ממשרד החקלאות אורי צוק-בר. זה הבסיס עליו ייבנו לולים. צריך להגיד שאנחנו בדרך כלל לא נותנים 100 אחוזים מענק. תסתכלו על נהלי התמיכה שמשרד החקלאות מוציא אתנו – אין דבר כזה 100 אחוזי מענק.

התכוונו למענק על התשתיות. לא נותנים 100 אחוזים מענק אלא נותנים לתשתיות 100 אחוזים.

בשל החשיבות החלטנו לתת לנוהל הזה של 50 מיליון שקלים, סכום גבוה מאוד ביחס לגודל הענף.

מה בגורל ה-360 שהיו אמורים להיות?

אתה שואל לגבי הרפורמה.

כן.

אנחנו ישבנו עם המגדלים.

אנחנו עכשיו אחרי. הם לא היו בסדר. הם לא חתמו.

חיכינו עד 5:00 בבוקר כדי לקבל את החתימה שלהם בליל התקציב ולהתניע את הדבר הזה אחרי באמת עשור של ניסיונות. לצערנו החתימות לא הגיעו.

לא שריינתם את ה-360.

ניסינו בשבועות לאחר התקציב עוד לעשות קרבות אחרונים ולהגיע ואז צצו עוד בעיות מצד זה ומצד זה.

כמה יש היום לטובת הרפורמה?

50 מיליון שקלים ששריינו לטובת המשטחים.

המשטחים בלבד. והם מנוצלים?

אנחנו יצאנו לנוהל רק עכשיו. לא הגענו להסכמות על הרפורמה ולמרות שלא הגענו להסכמות, בדרך כלל אנחנו לא עושים את זה, החלטנו להקצות באופן עצמאי 50 מיליון שקלים כדי כן להתניע את המהלך.

האוצר השיג את מטרתו. לא יקרה שום דבר. זאת הייתה מטרת האוצר, לתת אגוזים למי שאין לו שיניים.

אתה רוצה להגיע לתכלית ראויה? ברשותך, שאלה. אני אדם פרקטי. לו יצויר שמחר-מחרתיים אנחנו מתעוררים מהתרדמת שלנו ולוקחים את הנושא הזה ברצינות וגוררים את כולם לדחוף אותו. אם יהיה הסכם, האוצר יעמיד לטובת הרפורמה את ה-360?

לצערי בעת הזו, כיוון שבליל התקציב חיכינו עד 5:00 בבוקר, עד הרגע האחרון, ומרגע שבו לא קיבלנו את החתימות, התקציב לא ברשותנו.

אני אענה במקומך. אנחנו לא בית משפט שצריך לומר מי צודק ומי לא צודק. לי אין ספק, ואני אומר את זה בביטחון מלא, שמרגע שיחתמו כל הצדדים – ולא רק לחתום אלא באמת יהיה פרויקטור לנושא הזה שיקבע לוח זמנים, תאריכים, אבני דרך ולעזור למגדלים לעבור, לא פשוט, לסייע למגדלים לעשות זאת בצורה הכי נוחה וידידותית ולא בירוקרטית – אני חושב שגם האוצר ישים את הכסף. זה לא סכום גדול. אני הינוקא אומר לכם את זה. זה לא סכום גדול ואין לי ספק, למרות שבצדק את לא יכולה להתחייב לכך.

מנכ"ל המועצה לענף הלול. מאחר ונזרקו נתונים לגבי נתוני המועצה ובחרו את הנתונים הלא מחמיאים, אני אומר את הנתונים המעודכנים לשנת 2018. לא של שנים קודמות כי הסקר התחיל, כפי שאמר מזכיר הארגון, ביוזמת המועצה, המגדלים ומנהל השירותים הווטרינרים. אנחנו היום הגענו בטיפוסים המסוכנים ש הסלמונלה, שזה אינטריטידיס וטיפימוריום, לרמה האירופאית. האירופאים הגיעו לזה לאחר 15 שנות ניטור.

כמה הם מוכנים לסבול? כמה אחוזים באירופה?

ברמה של שני אחוזים. במסוכנים אנחנו ברמה האירופאית.

אדוני היושב ראש, אני אדבר ממש בקצרה. קודם כל, לגבי הסלמונלה. נכון שיש מספר סוגים של סלמונלה אבל אין אפילו סוג אחד שהוא בריא. זאת אומרת, אנחנו צריכים לדאוג לכך שלא תהיה בכלל סלמונלה כי גם אם היא גורמת לשלשול וגם אם היא חולפת כך, עדיין אנחנו צריכים לדאוג.

אני רוצה להזכיר שהווטרינר הראשי של תנובה אמר שלדעתו בכל התרנגולות שנמצאות באטליזים וברשתות השיווק, יש סלמונלה. לא אני אמרתי את זה אלא אמר את זה וטרינר ראשי.

אנחנו צריכים לצאת מהכלוב המנטלי שלנו, מהמחשבה שתרנגולות צריכות להיות בכלוב. אני התרגשתי גם מהדברים של דן סידה וגם מהדברים של שמוליק כץ. זאת פשוט הייתה ציונות לשמה. נכוןש זה עדיין לא האידיאל, אבל זה בדיוק צריך להיות.

הכול או לא כלום, זאת לא תוכנית עבודה אצלי.

נכון. אני מסכימה. יש לנו כאן דוגמה איך הוא מממן את זה. לא הספיקו כאן היום להציג את המצגת.

יהיה עוד דיון.

אני מתארת לעצמי שבמצגת ניתן יהיה לראות שעל ידי כך שאנחנו באמת נשלם, ואני מאמינה שהצרכנים כן מוכנים לשלם עבור ביצי חופש, אז אנחנו נוכל לממן.

יש לי הצעת חוק ששר החקלאות כל פעם מבטיח שהוא יסיים אבל כל פעם הוא לא נמצא בוועדה והיא לא עוברת. הצעת החוק לא תעלה שקל אחד למדינת ישראל אבל היא תקדם את כל מה שאנחנו מדברים.

אנחנו בעד הצעת החוק.

אני יודעת. לסמן את הביצים אפס - אורגני, 1 – חופש, 2 – לול וכן הלאה.

אלמלא משמעת קואליציונית, אתמוך בהצעת החוק.

בפעם האחרונה שהקימו לולים חדשים בגליל, זה היה בממשלה אחרת שהעדיפה את הגליל על יהודה ושומרון. הממשלה הזאת מקצה כל יום כספים ליהודה ושומרון ואין לה כסף לחקלאים שרק עכשיו דיווחו על מנהרות נוספות שנחשפו בצפון, מנהרות שיכלו לאפשר כיבוש הגליל. הייתי שם לפני ימים ספורים ונפגשתי עם המגדלים. מי שחושב שיעשו מכרז דמה על תשתיות ולא יבנו לולים, זה בדיוק מה שהאוצר רוצה, להגיד שהוא התכוון אבל לא יצא כלום. לא יקרה כלום בתקופה הקרובה כי אין למדינה כסף להרפתקאות. לכן אני אומר לחבריי מהגנת הסביבה, תהיו יותר מתונים בעת הזאת כי המלחמה היא לא אתנו. לאיכות הסביבה ולדואגים לשמירת הטבע אין יותר בני ברית יותר מאשר החקלאים. אנחנו השצ"פ הכי גדול של המדינה. בלעדינו אין שטחים פתוחים וירוקים ולא פעם אני מוצא אותנו בעימותים מיותרים.

לכן החקלאות היא הביטחון של השטחים הפתוחים והירוקים. ענף הלול הוא ענף מרכזי. הפטם וההטלה. הפטם וההטלה וחוק הגליל, אנשי צבא הקבע בצפון אלה הם החקלאים והם בבגדי עבודה כל החיים. הם לא באים עכשיו לחודש-חודשיים אלא הם כל החיים בקו העימות. מה המדינה עושה? היא מערערת את החוסן ואת הביטחון.

לכן אני חושב שחבריי צריכים לדעת שהלול הוא ענף מרכזי. אני רוצה לברך את משרד החקלאות. אתמול התבשרנו שהוסר הבג"ץ של כאילו אלה שדואגים לרווחת בעלי החיים ומתעלמים מכל היתר. החיים בנויים מאיזונים וצריך למצוא את האיזון הנכון בין שמירה על רווחת בעלי החיים ולא פחות דאגה לחקלאים. לכן הבג"ץ הוסר ואולי הגיע הזמן שתלמדו שאם לא תהיו יותר מאוזנים, הכול או לא כלום ייגמר בכלום. תשמרו על החקלאות. תודה.

בהמשך לדבריו של ברושי, אני מציעה לכולם להיות יותר מאוזנים ולהגיד משהו מאוד פשוט. אם היום המדינה תיתן מימון לכלובים שהם בסוללות, לחידוש כלובים, הנייר הזה הוא יותר ממה שיש מקום לתרנגולת בתקנות החדשות. צריך לשים את זה על השולחן. זה מנוגד לחוק צער בעלי חיים. אתם רוצים, שנו את החוק. תכתבו שמותר להתעלל בבעלי חיים אבל לא, מדינת ישראל חוקקה חוק כבר לפני הרבה שנים שאסור להתעלל בבעלי חיים. לכן הכיוון היחיד שאני רואה, אם המדינה הולכת לשים כסף, ואני רוצה שהיא תשים כסף, ברושי, ביחד יש לנו אנשים גם מהקואליציה שרוצים לזוז אתנו קדימה. הכסף צריך לתת רק לכיוון של לולים ללא כלובים. נקודה וסוף פסוק.

מיליארד שקלים.

אם זה מה שנעשה, לא יהיה שדרוג.

יהיה שדרוג. זה לא עולה יותר.

כפי שאמרה חברת הכנסת יעל גרמן, הגיע הזמן שהממשלה תצא מהכלוב. התקנות שאנחנו מדברים עליהן הן העתקה של חקיקה אירופאית מ-1999. עברו 18 שנים מאז החקיקה הזאת. בקליפורניה שהיא מדינה בארצות הברית אבל היא כלכלה מהגדולות בעולם, אסרו לגמרי על כל השיטות של הכלובים, כולל הכלובים המאובזרים שמשרד החקלאות עכשיו ומשרד האוצר רוצה לממן את התשתיות. מסצ'וסטס. כל שנה-שנתיים מתווספת עוד מדינה לרשימה הזאת. יצרנית הביצים הגדולה ביותר באירופה אסרה, שם בית המשפט אסר, על כל שיטות הגידול בכלובים, גם הכלובים המאובזרים שמשרד החקלאות רוצה בהם וגם כלובים מאובזרים קצת יותר גדולים. קליפורניה ומסצ'וסטס לא רק אסרו על הגידול בכלובים אלא גם על מכירה של ביצים.

אני מציע לך להתמקד בדברים החשובים ביותר למסר כמסרים לדיון הבא כי אני נועל את הדיון בדיוק בעוד דקה.

ב-2025 התעשייה בארצות הברית, בכל ארצות הברית, בעקבות דברי החקיקה האלה ובגלל מעבר של חברות לביצים ללא כלובים, רוב התעשייה בארצות הברית צפויה להיות ללא כלובים. מדברים על תאגידים כמו וולמרק, מדברים על תאגידים כמו סדקסו. הגיע הזמן לבנות את התקנות.

ידידי, אני אתן לך להמשיך את הדברים שלך בדיון הבא. אני חושב שהדברים הם חשובים.

אם נגיע לסעיף 13 בתקנות, נגיע ללול ללא כלובים.

אנחנו נותנים לך תשתית לעבודה בדיון הבא, בחודשים הבאים.

משפט אחד. אני חושב ששורש הבעיה – וכבוד היושב ראש ואני חברים במפלגה שלא חשודה לא בימניות יתר ולא בשמאלניות יתר אלא אנחנו במרכז – ואני אומר לכם בצורה הכי ברורה שמפלגת העבודה הובילה את החקלאות בישראל במשך כל שנות קיומה וידעה להוביל. תמיד כשהגענו לגליל, לנגב ולכל המקומות האלה, היא ניהלה את זה יפה והגענו עד הלום. עובדה שאנחנו כאן מדברים כך. אבל המפלגה שחשבנו שהיא התיישבותית במהותה, מפלגת הבית היהודי, שחשבנו שתוביל את החקלאות בישראל, כנראה שהיא מקובעת רק על גבולות יש"ע ורמת הגולן. זאת מהות הבעיה.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון ולתת שיעורי בית לישיבה הבאה. אני מבקש לקבל לוועדה את מדיניות משרד החקלאות בכתב לגבי יישום הרפורמה, כולל לוחות זמנים, אבני דרך, כולל עלויות וכל מה שרפורמה צריכה. אני מבקש לקבל לוועדה בכתב את כל המדיניות המפורטת, 30 ימים מהיום.

אני מבקש לקבל בכתב את מדיניות המשרד להגנת הסביבה לגבי יישום הרפורמה והמצב הנוכחי היום, אם הוא מניח את דעתו או לא ומה צריך לעשות לגבי יישום הרפורמה.

משרד האוצר. אני מבקש עמדה עקרונית של משרד האוצר במידה ויהיה הסכם, האם יהיה ניתן לחדש את ההבנות שהיו לגבי התקצוב המלא של הרפורמה.

30 ימים מהיום יתקיים בעזרת השם דיון המשך על הנושא הזה.

אני אומר לכם חד משמעית שאני כנראה לא הולך להרפות מהנושא. התפניתי קצת מבעיות החינוך, טיפלנו בהן בארבע השנים האחרונות, ויהיה לנו יותר זמן לרפורמה הזאת ולתקנות האלה. לכן אני אשב לכם על הזנב, סליחה על הביטוי, כדי להתחיל לנוע בכיוון מסוים.

תודה רבה ליושב ראש חבר הכנסת מרגי על זימון הדיון.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:02.