פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
37
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/12/2018
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 735
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ה בכסלו התשע"ט (03 בדצמבר 2018), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 03/12/2018
השוואה בהכרה ובתקצוב בין תנועות הנוער וארגוני הנוער
פרוטוקול
סדר היום
השוואה בהכרה ובתקצוב בין תנועות הנוער וארגוני הנוער
מוזמנים
¶
מנהל אגף חינוך חברתי קהילתי, משרד החינוך - איתן טימן
מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך - חגי מנשה גרוס
מנכ״ל מועצת ארגוני הילדים והנוער - לביא זמיר
מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער - שלומי קסטרו
מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער - זיו רוזנברג
מנהל שותפויות וקשרי רשות, מועצת ארגוני הילדים והנוער - אור ברוך
מנהלת עמותת תנועת תרבות, מועצת ארגוני הילדים והנוער - מורן כהנא
מועצת ארגוני הילדים והנוער - אליהו ליפשיץ
רכז ארגון ארצי, מועצת ארגוני הילדים והנוער - אברהם כהן
חבר הנהלה, מועצת ארגוני הילדים והנוער - מרדכי קליין
ניו מדיה, מועצת ארגוני הילדים והנוער - מורן בלכר
מנהלת תוכנית נעורים, מועצת ארגוני הילדים והנוער - רנא גאנם-זין אל דין
מזכ"ל, מועצת ארגוני הילדים והנוער - אסתר כהן
צלמת, מועצת ארגוני הילדים והנוער - מאירזון דנה
דוברת, מועצת ארגוני הילדים והנוער - לירון עזרתי
דוברת, מועצת ארגוני הילדים והנוער - טל שטיינרייך
סמנכ"ל מעשה, מועצת ארגוני הילדים והנוער - דניאל ולעל
מזכ"ל תנועות נוער - נפתלי דרעי
מזכ"ל תנועות נוער - יאיר זעפרני
מזכ"ל תנועות נוער - יאיר שחל
מנהלת הגשמה, תנועות נוער - נעה זמיר
סמזכ"ל, תנועות נוער - רועי תשובה
מזכ"ל השומר הצעיר, תנועות נוער - איתי זידנברג
מטה הנוער העובד והלומד, תנועות נוער - פז רונן
תנועות נוער - אהרון ביסמוט
מנכל תנועת צופי השלום, תנועות נוער - עלי איוב
יו"ר חוגי הסיירות של הקרן הקיימת לישראל - עוזי דיין
סמנכ"ל חוגי הסיירות של הקרן הקיימת לישראל - גלעד ליבן
מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון מקומי - הדר אליהו
נציג ועדת החינוך, פורום ועדי הורים יישוביים - זאב גולדבלט
מנכ"ל האות הבינלאומי לנוער, מוזמנים נוספים - יוסי פרידמן
יו"ר הפורום הציבורי למען שוויון הזדמנויות בחינוך, מוזמנים נוספים - אורה חכם
מנהל הארגון צבאות השם - לוי נחשון
סמנכ"ל, מוזמנים נוספים - אלי יפה
סמנכ"ל חינוך, ארגון נוער מוביל שינוי - אביעד שטראוך
נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית - רבין אבו חמיד
רכז מטה, המחנות העולים - נבט כהן
נציג איג"י - נדב גורדון
נציג האגודה לשמירת זכויות הפרט - עודד פריד
אלי יפה
סאמר טאפש
ואחיד אלצאנע
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. ה-3 בדצמבר 2018, כ"ה בכסלו תשע"ט. הנושא: במסגרת יום השדולה המארגנת את תנועות הנוער וארגוני הנוער שמנהלת אותו חברת הכנסת מירב בן ארי ביחד עם חברת הכנסת מיכל בירן. חמד עמאר הקים תנועת נוער.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני לא הולך לדבר היום על המלצות המשטרה, לא מועד הבחירות ולא כלום. ישר – צולל לעניין הזה. זה גם דבר שלא מובן מאליו, אבל בסדר. כל עוד הנר דולק אפשר לתקן. אנחנו עובדים כל עוד הנר דולק עד שמישהו ירצה לכבות אותו. מירב, בבקשה גבירתי.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
תודה אדוני היושב-ראש, תודה רבה גם על קיום הדיון הזה. בערך כל חצי שנה לדעתי אתה מתגייס לטובת האירוע החשוב הזה. היום הזה ימשיך לשדולה שאנחנו נעבור אליה מכאן, יחד עם חברתי חברת הכנסת מיכל בירן. אמנם אנחנו מתעסקות בתנועות וארגונים אבל היום השדולה תהיה בסימן ארגוני הנוער בהתאם לבקשה וגם בתיאום שעשיתי עם נפתלי דרעי מתנועות הנוער. אנחנו עובדות ביחד עם הארגונים והתנועות כבר תקופה ארוכה.
ראשית, צריך לברך, אנחנו בחג – חג החנוכה – פעילות חנוכה, חג החגים, גם אצל המוסלמים והנוצרים זו תקופה שבה יש פעילות רבה מאוד בקרב ארגוני הנוער וצריך לברך עליה.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
נכון. לכיתות א' עד ג' אבל ארגוני הנוער זה יותר חבר'ה גדולים, חבר'ה שבאים לפעילות בלתי פורמלית. אני מלווה את הארגונים כבר תקופה ארוכה. מבחינתי ארגוני הנוער נוגעים בכל החברה הישראלית כולה, מ - - - בדרום שאני רואה אתכם עם החולצות האדומות – ועכשיו אני אעשה פאדיחות כי אני לא אגע בכולם – עד החברה החרדית עם בנות בתיה, וכמובן מד"א, ו-"לתת", ו- "נועם", ואני אסתבך פה אבל אני אגע רק בקצוות כמו IGY – ארגון הנוער הגאה, ארגונים של החברה הערבית, הדרוזית, שציינו עכשיו עם חמד עמאר והשדולה של האישה הדרוזית, ארגוני הנוער נוגעים בכל החברה הישראלית, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולכן מצאתי שם שותפים רבים. אני רוצה לומר גם שארגוני הנוער מתרחבים. לא מזמן הייתי באירוע גדול של מכינות אופק עם חגי גרוס שגם נמצא פה ובטח ידבר. אנחנו מבינים את המשמעות של עזרה וסיוע של החבר'ה האלה, ואת התרומה האדירה שלהם אחר כך לחברה הישראלית. ולכן, אני מוצאת את עצמי יותר ויותר בתוך ארגוני הנוער. צריך גם להגיד לשלומי קסטרו המנכ"ל שנמצא כאן ולומר לו תודה על הפעילות.
ביקשנו את הדיון הזה, כמו שאמרתי, כדי לבוא ולבחון, ישנו סקר מאוד משמעותי שאתם תציגו שמצביע על התרומה הכול-כך חשובה של ארגוני הנוער לחברה הישראלית. אני רוצה עוד מילה אחרונה: ארגוני הנוער לא התחילו מאפס, הם התחילו ממינוס, כי מראש אמרו למה שחניך ילך לארגון כזה, למה שחניך שהולך ל-"אחריי" צריך לשכנע אותו ללכת לפעילות. זה קצת יותר קשה, זה קצת יותר מורכב, לכן אני אומרת התחיל ממינוס והגיע לפלוס והראה מה התרומה העצומה של חניך שנמצא בארגון נוער לחברה שלנו. אז אני מודה לך, אני מודה לכל הארגונים ואני מצטערת אם לא הזכרתי מישהו אבל אתם יודעים שאני אוהבת את כולכם, גם את לביא וחוגי סיור ואת כולם. אני מודה לך שוב על קיום הדיון הזה וכמובן מזמינה אתכם לשדולה שתתקיים מיד לאחר הדיון. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רק משפט, הדיון יהיה אחרי התייחסות של חבריי הכנסת. נתקתק אותם מה שנקרא, סליחה על הביטוי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, כל אחד יבחר בתורו כי הנושא בסוף הוא סוגיית התקצוב וההשוואה. אנחנו רואים שהייעוד הוא אותו ייעוד ומסורות טוב ששומרים אותן אבל לא בנושא תקצוב. בבקשה, מוטי יוגב, בקצרה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
ברשות היושב-ראש והיוזמות, גם אני שייך, כולנו באותו צד, וברשות כלל המשתתפים פה ראשי תנועות הנוער וארגוני הנוער. אני רוצה להגיד דברים קצרים מאוד. כי אני הולך לאירוע אחר באודיטוריום בו אנחנו מעניקים פרסים חברתיים, במקרה שלי למי שהקים בתים למכורים נקיים בבית שמש. אני צריך להיות כבר שם. כל ארגוני הנוער ותנועות הנוער אין לי ספק, אדוני היושב-ראש, שהם מבורכים ועושים טוב גם לשותפים בהם: לנערים , לנערות, לילדים ולילדות, והם נותנים מענה, אמרתי את זה לשר החינוך כשהוא נכנס לתפקידו, הם נותנים מענה לא פחות מהחינוך הפורמלי, אולי יותר. החינוך הפורמלי נוגע באנשים בין 08:00 בבוקר ל-14:00 בצהריים בממוצע, גם זה הרבה, וארגוני ותנועות הנוער נותנים מענה בין 14:00 ל-02:00. במקום שישוטטו באינטרנט או ברחוב הם עושים דברים הרבה יותר טובים. יותר ויותר בני נוער גם שותפים כתוצאה מכך שנפתחו עוד ועוד גם תנועות הנוער שמגיעות לכל מיני מקומות שלא באים אליהם, וגם ארגוני הנוער שלא שנוגעים בנוער שלא היה מגיע לתנועות הנוער. יחד עם זאת, וזו השורה התחתונה שאני רוצה לומר, יש מקום לתקצב אבל אין מקום לפגוע מזה לזה אלא צריך פשוט למצוא פה תוספת, במקרים מסוימים אף לתת וואוצ'ר לכל ילד שהוא יוכל להיות פעיל אם בארגון אם בתנועה ולא על חשבון זה מזה. לא נכון שהוועדה תבוא פה כרגע לעימות שיפגע בתנועות הנוער - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני קצתי בזה שבמדינת ישראל נפרצו כל החומות, סוף סוף אפשר לדבר על דברים שדיברו עליהם אבל המועדונים הסגורים הם בבחינת "אל תגעו במשיחי". שמונה אוניברסיטאות כשיש 70 גופים אקדמים, יש לנו סגל בכיר ויש לנו מנהלי מחלקות בבתי חולים – כל מיני נושאי טאבו שאסור לגעת בהם. עם כל הכבוד, אם נרצה להביא עוד כסף אני אביא עוד כסף אם לא, וצריך לעשות Frish mish נעשה Frish mish . מה לעשות, לא נבהל השמיים לא נופלים ואנחנו לא חייבים להסכים. בבקשה אדוני.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
אדוני היושב-ראש, אני אסיים. הדאגה של החברה ושלנו כנציגי החברה לבני ובנות הנוער בשעות של החינוך הלא פורמלי, קריא בשעות החופשיות שמסיום בית הספר, היא משמעותית מאוד. יש רשויות כמו רמת הגולן ששמו את זה בראש מעיניהן, ואנחנו צריכים מפה להוביל מציאות שהיא תתוקצב גם לא על חשבון אלא לפרוץ את תקרת הזכוכית, ולכל ילד בישראל או ילדה בישראל תהיה היכולת להגיע את אותו ארגון נוער שבו הוא ימצא את עצמו ומזה הוא יהפוך להיות טוב יותר לעצמו ולחברה בישראל.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אני מברכת על הדיון וכן את כל האנשים והגופים שעוסקים במלאכה. כל אדם שבוחר להקצות את מרצו ומאמציו לפעילות של בני נוער אני חושבת שזה מבורך. בניגוד אליך אני כמובן כן רואה הבדל. אני חושבת שיש פה רצף מבית ספר דרך חוג קראטה דרך ארגון נוער דרך תנועת נוער. ששוב, כנראה שלילדים גם חוג קראטה, אני מכירה ילדים כאלה, זה לפעמים עולם ומלואו, וגם בית ספר לחלק מהילדים. בעיני - - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אנחנו מסכימים במאה אחוז שיש לאפשר לכל ילד בישראל למצוא את המקום שבו הוא יוכל לממש את כישוריו ויכולותיו ושנעים לו וטוב לו. אני כן חושבת שמה שמבדיל על הרצף הזה את הארגונים זה כן מידת האוטונומיה של בני הנוער. את זה אני לא רוצה לפספס. אין דין מקום שבו מבוגרים מארגנים את הכול והילד מגיע לחוג קראטה כמו מקום שיש בו חברת נעורים שבמידה רבה מסדירה את עצמה, שאנשים מדריכים אחד את השני, מחדדים את הערכים שיש בהם גם מרד והתחדשות, ולא בכדי לתנועות הנוער היה חלק כל כך מרכזי בהקמת מדינת ישראל ובכל המאמצים שהיו קשורים בזה. אגב, מימין ומשמאל יש משהו בעצם תנועות הנוער ובאופן שבו מתאגדים בני נוער שהוא קריטי לקיומה של החברה הישראלית. אני ממש בעד העלאת התקצוב לארגוני הנוער, אני חושבת שזו טעות לשים או לדבר על זה באותה נשימה. יש קווי דמיון אבל יש גם קווים מפקידים. צריך לראות שלכל אחד מהארגונים נענים הצרכים שלו מצד שני, אני לא יכולה מרגי, יש משהו בנימת קולך כאילו המועדון הסגור שהוא צורם לי מאוד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, אני כל פעם שמישהו מגלה רגישות אני קופץ. איני אוהב את רגישות היתר הזו. מותר לדבר על הכול. מה בסוף יהיה? מה שטוב.
היו"ר יעקב מרגי
¶
את יודעת, אני הבנתי ב-15 שנותיי בכנסת שדווקא אלה שמדברים על הכלה רגישים לשמוע דעות מנוגדות משלהם. ואלה שמגינים על עמדות מסורתיות דווקא יכולים לשמוע ולא להתפוצץ ולהתפלץ. אז זו תשובה למה ששאלת. בחיוך אמרתי את זה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
הכול בסדר, ואני מכילה וגם שומעת את העמדה האחרת, אבל גם חשוב לי להגיד שאני רואה ייחודיות לתנועות הנוער, זה נכון, צמחתי בכזו ונכון שאני לא אובייקטיבית ואני ביקרתי בכמה וכמה ארגונים, חושבת שהפעילות מאוד חשובה, שצריך לתקצב אותה, אבל מציעה לא להפוך את זה לקרב גלדיאטורים שבו - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
מאה אחוז. שמונה כנגד שישים ככה זו מסורת טובה במדינת ישראל כנ"ל באקדמיה כנ"ל בנוער. אבל זו דעתך ואני מכבד אותה. חבר הכנסת עודד פורר בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
תודה אדוני. בקצרה, אולי בהמשך למה שנאמר פה. יש פה שני נושאים שהם נפרדים ומנסים להכניס אותם תחת אותה המטרייה. יש תנועות נוער ויש ארגוני נוער. שני תחומים נפרדים שני נושאים נפרדים. אני חושב שהניסיון לכרוך אותם יחדיו ולא סתם אנחנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אין ניסיון. הרגישות הביאה לכך שמדברים על זה כאילו זה בא על חשבון זה. רק אמרתי שלא צריך להיבהל גם כשיגידו את זה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר כי כך זה הופיע בנושא הדיון. מכאן אתה אומר לעצמך שאם כורכים אלה באלה השלב הבא זה באמת כמו שאתה אומר, אדוני היושב-ראש, בוא ניקח ונעשה Frish mish אלה באלה. עכשיו זה כמו לקחת שני נושאים שאינם קשורים אחד לשני ולומר בואו ניקח את התקציב של משרד הכלכלה עם - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
שאלה עודד, ברשותך, אחרי 70 שנה, לו יצויר שהיה בא מישהו ואומר סליחה, צריך לקיים דיון אם באמת תנועות הנוער מקיימות את אותה תכלית ראויה ואם צריכים את אותה התכלית הראויה שהייתה בעבר. עצם הדרישה לקיים דיון היא פגיעה בהם?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
מה שנוצר פה, גם קצת מדבריך אני חייב לומר. אין פה איזה מועדון סגור. תנועות נוער קמות וקמו תנועות נוער חדשות. אין פה איזה עניין אין פה לא אלה ולא אלה אני חושב שלא צריך להביא את אלה להילחם באלה. אגב, אני חושב שלא פעם זו המדיניות של האוצר. להתחיל שיילחמו אלה באלה. ראינו את זה גם - - -
מירב בן ארי (כולנו)
¶
זה ממש לא נכון. נו, די עם הקשקוש הזה. מי שהכניס בינתיים את הכסף זה אוצר, חינוך, וחרדים - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני נורא ששמח שנכנסת לחשבון הבנק האישי שלך, משכת כסף מהכספומט, והבאת כסף לתנועות הנוער. הכסף הזה הוא לא כסף שלך. ותפסיקו להגיד: אני הבאתי את הכסף.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
את לא הבאת את הכסף, וגם לא כחלון הביא את הכסף, זה כסף שהוא מתקציב המדינה, הוא לא שלכם, הוא של המדינה. עכשיו, בעניין הזה, להביא את שני הנושאים האלה כרוכים אלה באלה לא כורכים אותם.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אז אולי לא נוח לך שקבעת את הנושא של הדיון לא בצורה הנכונה והצגת אותו לא נכון. זה השטויות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הנושאים אינם כרוכים זה בזה. הכותרת של הדיון - - - ההשוואה היא דרישה לגיטימית, לא על חשבון אף אחד. יכול להיות, אני הגבתי מיד כי שמתי לב שיש פה רגישות. רבותיי, אני אנטי-רגישות, אני אוהב לדבר על הכול מכל כל. חוטף לפעמים ומקבל קומפלימנטים לפעמים. בסדר, אוהב לדבר על הכול. עכשיו, הדיון לא הולך לשם. הנה, אני אומר לכם מעכשיו – צפירת הרגעה– הדיון לא הולך עכשיו לא לפתוח את תנועות הנוער לא את תקציב תנועות הנוער, אנחנו מדברים היום על ארגוני הנוער. הנה, אני שהדלקתי את מדורת החנוכה כיביתי אותה. עכשיו אפשר להיכנס לנושא.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הלו, הלו, הלו. היו פה דיונים על תנועת נוער מסוימת שעדיף שידברו ולא יעשו מה שהם עשו.
אילן גילאון (מרצ)
¶
על הפליליסט של גלי צה"ל עוד לא דיברת, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני כן רוצה לכרוך בדבר אחד: ככל שהמקום של החינוך הפורמלי הופך לבעייתי יותר כך הארגונים ותנועות הנוער הופכים לחשובים יותר וזו להבנתי המגמה של כולם כאן. כולם מבינים את זה. עכשיו, אין בהכרח סתירה ולכן אחד לא נלחם בשני.
אילן גילאון (מרצ)
¶
אני מכיר ארגונים שרוב יוצאיהם באים מתוך תנועת הנוער. זה הזמן המשלים. בעוד שתנועת הנוער היא בית ספר לחיים, והיום היה בית הספר המרכזי לחיים, יש בית ספר, משפחה, תנועת נוער. אני אומר שתנועת נוער מבחינת ערכה הסגולי עדיין היום היא הדבר הסגולי ביותר. ולכן, הבור לא מתמלא מחולייתו וזה ברור לכל האנשים. אגב, זו פעם שנייה בחיים שלי שאני מסכים עם מוטי יוגב. לא זוכר מה הייתה הפעם הראשונה. אבל זו הפעם השנייה. ולכן, בהחלט, בעניין הזה - - -
אילן גילאון (מרצ)
¶
אז אני אומר: אין הבור מתמלא מחולייתו. אני מתקן את פסק ההלכה הזה משום שזו בדיוק הנקודה.
אילן גילאון (מרצ)
¶
בסדר. הוא תיקן אותי בעברית ואני מתקן אותו בחיים. הנקודה המרכזית שצריכה להוביל את כולנו בדיון היא שללכת ולעשות Upgrade לכל הנושא כולו. אני צופה שככל שהעולם נהיה יותר - - - ככל שמעמד בית הספר הולך ויורד ככה המעמד של אותה תנועת הנוער, בכל המישורים: יהודים, ערבים, אחרים הולך להיות מכובד יותר ומרכזי יותר. אני שמח שזו האווירה שמצאתי. חשבתי שאצטרך לריב עם כל האנשים וזה הכול, תנועת הנוער וארגון הנוער קודמים, יכול להיות גם ארגון וגם תנועה. הכי טוב מי שהולך גם לבית ספר, גם לתנועת נוער, גם לארגון נוער ויש לו גם זמן לבקר את המשפחה לפעמים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
תשמע, אני היחידי שיושב כאן שאין לו ניגוד אינטרסים. אני ייסדתי תנועת נוער וגם ארגון נוער. אין אחד כזה בחדר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אז אני מכאן ומכאן. לכן, אני רוצה להגיד לכם שחשיבות תנועות הנוער וארגוני הנוער היא חשיבות שאנשים לא מבינים. אני מרגיש את זה בעדה הדרוזית, יש המון חניכים שם, אני מרגיש איך אני משנה את הילדים, איך הופך ילד למנהיג, איך הופך ילד שלא יכול לעשות כלום למדריך, איך אני הופך ילד מבן אדם מוגבל פיזית לבן אדם שיכול להוביל קבוצה למקומות שאף אחד לא יכול לתאר לעצמו. אני עושה את זה יום-יום. נכון שאני יושב בכנסת אבל הראש שלי והלב שלי עם תנועות הנוער וארגוני הנוער. אני חושב כאן ואני אומר לך: תנועות הנוער פעלו שנים רבות וטפסו מדרגה אחר מדרגה. אסור לנסות להגיע לסוף הסולם מהר. צריך לעבוד לאט. ואני אומר לכם - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני בא משני הגופים: ב-2001 ייסדתי תנועת נוער, לפני חמש שנים ייסדתי ארגון נוער, אני יודע מה זה עושה ומה זה עושה. שניהם עושים דברים מאוד חשובים. אבל אסור להגיע למצב שאנחנו מתחילים להסתכל אחד בצלחתו של השני. ברגע שנתחיל לעשות זאת כולנו ניפול.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אף אחד לא יסתכל על הצלחת של השני. תקנת תנועת הנוער זו תקנה אחרת לגמרי. אתה רוצה שאומר לך משהו? אני בארגוני הנוער, אם נכניס את תקנת תנועות הנוער לארגוני הנוער 50% מארגוני הנוער ייפלו, 50% מארגוני הנוער ייפלו. לכן, בואו נתאפס, בואו נעבוד ב - - -, ואני ישבתי איתך, יותר מפעם ואמרת לך שעולים בסולם מדריגה מדריגה, אסור לקפוץ למעלה. לאט לאט אנחנו יכולים להגיע. התפקיד של כולנו כאן הוא לדאוג לתקציב לארגוני הנוער אבל לא התפקיד שלנו להילחם בתנועות הנוער, זה לא התפקיד שלנו. אני לעולם לא אהיה שם. אני רוצה שזה יצליח ושזה יצליח אבל כל אחד בדרכו, כל אחד בדרכו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר לך, בגלל שאני בא משם, אני עברתי מפקד לפני שנתיים בתנועות הנוער, שנתיים, עבודה בלתי-רגילה, כל ילד של התנועה נבדק.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כל ילד, כל מדריך, כל מדריך שלא עבר הכשרה פסלו אותו במקום. אפילו אם עבר הכשרה של ארבעה ימים במקום חמישה ימים הוא נפסל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
משפט אחרון: בואו נרגיע ונעבוד יחד. בואו הקדם ביחד, בואו נדאג לתקציב לתנועות הנוער כל אחד לחוד ולא קשור לשני.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה. אני רוצה לדבר על הצד שלא נמצא בשיח הזה והוא הצד של בתי הספר הערבים והנוער הערבי. כולכם דיברתם על התפקיד והחשיבות של ארגוני הנוער ותנועות הנוער. אצלנו הדבר הוא כמעט בלתי-קיים. האופי הפוליטי - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
היא מדברת על תפיסה, לא יודע. תנו לה להתבטא, היא יודעת להתבטא. חנין, סליחה שהפרעתי.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
הניכור בין תנועות הנוער הקיימות, מירב, את פועלת בנושא ואני רוצה שגם תיכנסי אולי לעולם הפסיכולוגי ולא רק לתקציב. בתקציב את פועלת ואני חושבת שאת פועלת בכיוון הנכון גם לגבי תנועות נוער בבתי הספר הערבים אבל אני רוצה לספר לך על צד של הניכור בין החברה הערבית, הנוער הערבי, התלמידים הערבים לבין תנועות הנוער. את לא תמצאי אף חבר כנסת אף איש ציבור ידוע בחברה הערבית שיאמר לך שתנועות נוער היו חלק בחינוך שלו, שבזכותן הוא פעיל פוליטי ובזכותן יש לו מודעות לחברה שלו כי זה לא. כי כאשר את מדברת על המציאות שלך ועל הזהות שלך ועל ההיסטוריה שלך את לא יכולה להיות שם. את צריכה או להיות ציונית או להסכים או שלא תהיה לך זהות. את לא יכולה להכניס את ההיסטוריה ואת הזהות שלך. אני לא יכולה לדבר, נוער שהוא אומר שהוא חלק מהעם הפלסטיני אנחנו רוצים גם להיות אזרחים מאה אחוז וגם להיות פלסטינים מאה אחוז. שזו ההשוואה הכי בעייתית שאפילו אנשים חיוביים ובאים בגישה חיובית כמוך לא מצליחים להבין. אנחנו רוצים להיות פלסטינים - - -
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני פונה למירב, להזמין תנועות נוער וגם תלמידים שאינם חברים בתנועות נוער שיגידו לך למה יש את הניכור הזה עם תנועות הנוער. ולמה הם כן לפעמים מסתפקים במעט ולפעמים הם דורשים לפי גג מסוים, אני לא רוצה להסתפק - - -
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה ישיבה מיחדת לדון בתכנים ובמטרות, לדון בקשר בין המציאות של ההיסטוריה ושל המציאות שלנו לבין תנועות נוער אלה ואחר כך בתקציב.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
אם אנחנו מוסלמים בסדר אבל אם אנחנו פלסטינים זה לא? אני לא רוצה (אומרת מילים בשפה הערבית).
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אבל חייב, יש תנועות נוער ערביות שעושות תנועה מעולה. יש הצופים המוסלמים, הצופים הקטולים, האורתודוכסיים - - -
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
בדיוק, בתור עדות אבל לא בתור עם. אנחנו לא רק עדות, מוסלמים ודרוזים ונוצרים אנחנו עם פלסטיני ואנחנו עם ערבי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה, בקצרה, לחזור לנושא העיקרי שהתכנסנו אליו בזכות חברת הכנסת בן ארי. יש פה אווירה נפיצה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתמול הייתה הדלקת נרות חנוכה. נראה יותר כמו מדורת ל"ג בעומר. רבותיי, אני לא מצליח להבין והייתי עסוק בעניין הזה כבר הרבה זמן גם בקדנציה זו וגם בקודמת לגבי ההבדל הזה בהבדל הזה בתקצוב במיוחד, איני בטוח למה לא עושים את הכול בתקנה אחת ומקשה אחת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
מעבר לזה שמצאתי את ההבדל בגימטרייה בין תנועה לבין ארגון, שבגימטרייה זה יוצא הרבה יותר כסף לתנועה אני חושב שאין שום הצדקה שבעולם, גם אם יש שוני, בואו נסתכל גם מי הצרכנים של הארגונים ומי הצרכנים של התנועות, איפה יש יותר פריפריה ואיפה פחות, איפה ישנו סוג אוכלוסייה כזה או אחר, אני אומר דבר אחד – איני רוצה לקחת ממישהו אחר – לא לפגוע בתנועות הנוער, אני חושב שהם עושים עבודת קודש בהרבה מאוד דברים. אבל, לא יכול להיות שיהיה הבדל כזה, ואני מצטרף בכל לב למה שאת אמרת חברת הכנסת בן ארי ואחרים, חייבים להשוות את זה, חייבים להוסיף תקציב לארגוני הנוער, אפשר גם לבוא ולקחת דברים שצריך לתקן אם צריך לתקן. אני לא ראיתי שזה הגיע מאיזושהי סיבה שיש בעיה בארגוני הנוער.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אז אני דיברתי על להשוות ככה. אבל אם אין ברירה אז מישהו צריך לחשוב מה עושים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אנחנו לא מבינים, את מבינה טוב. תודה. אני הייתי בתנועת נוער כמה שנים. אל תראוני שאני שחרחורת, הייתי בתנועת נוער.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הייתי גם בבני עקיבא וגם בעזרא וצבעתי קירות ולכלכתי קירות והדלקתי לפידים ויצאתי לגיחות והכול בסדר. בואו, אל תגעו במשיחי, תירגעו, שבו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלומי קסטרו מארגוני הנוער בבקשה. אל תענה לאף אחד, אני שואל אותך שאלות ואתה עונה. תגיד לי מה זה ארגוני נוער כי חלק לא יודעים. כמו שיש חלק שלא יודעים מה זה תנועות נוער ועברו 70 שנה אנא אמור לי מה התכלית של ארגוני הנוער. אל תדבר בשם התנועות דבר בשם הארגונים. מה המטרות, התכליות, ואת האני מאמין שלך. חבל ששאלתי כי הביאו לי פה מסמך, אולי עדיף שלא תדבר.
שלומי קסטרו
¶
כבוד היושב-ראש. ראשית, אנחנו מודים לך על כינוס הדיון החשוב הזה והאמונה בצדקת המאבק שלנו. אנחנו רוצים לומר שזכינו בשר חינוך שמאמין בכל מאודו בחשיבות החינוך הערכי הבלתי-פורמלי, עושה מהלכים חשובים בנושא, לחברת הכנסת מירב בן ארי שאנחנו קוראים לה האימא של החינוך הבלתי-פורמלי. יש לה ילדה – אריאל – שהיא הכי חשובה אבל מבחינתנו היא באמת בשנים האחרונות האימא של החינוך הבלתי-פורמלי. המאבק, כבוד היושב-ראש אם אתה שואל הוא קודם כל מאבק חברתי בעינינו. אנחנו מבינים שמשמעות האפליה והתקצוב של 30% פחות לחניך בארגון נוער אל מול חניך בתנועת נוער, ואני אומר את זה באופן ברור, ואמרנו את זה בתחילת הדרך לחברינו מתנועות הנוער, וגם לכל המודאגים כאן, וגם לך, חבר הכנסת עמאר, שבחרת לנזוף בי אני לא יודע למה - - -
שלומי קסטרו
¶
אנחנו לא רוצים לקחת כסף מתנועות הנוער ולא רוצים לפגוע בתנועות הנוער. זה בכלל לא על הפרק. ברמת שיתוף הפעולה הכול עובד והכול קורה בשטח. אף אחד לא יודע מה ההבדל בסיפור הזה. ולכן, חשוב שזה ייאמר כאן.
היו"ר יעקב מרגי
¶
ושמה הבחור מנהל אותם. אבל כשדנו בהטרדות מיניות בתנועות הנוער לא הופיעו פה הילדים לדבר. הופיע מנכ"ל שלא ידע אפילו לטפל בבעיה. אז אל תמכרו לי לוקשים. אתם מבינים למה אני היחיד שיכול לשים את הדברים על השולחן במרכז החדר ולדבר בבוטות? כי אני לא נוגע בשום ארגון נוער ובשום תנועת נוער. בבקשה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
כשאמר מוטי יוגב שהתנועה עושה טוב לנוער סיננתי בין שיני ואני לו יודע אם שמעו שעושה גם טוב למנכ"לים של תנועות הנוער ולא רק לחניכי התנועות. אז אני יודע לומר הכול מטוב ועד רע ואף אחד לא יהלך עלי אימים.
שלומי קסטרו
¶
להבנתנו המשמעות של לתמוך פחות בארגון נוער, דווקא בארגוני הנוער שבהם 64% מהחניכים מגיעים מהפריפריה זו פשוט אפליה לא הוגנת בעיני. אנחנו, כמו שאתה רואה כבוד היושב-ראש, במועצה שלנו בארגוני הנוער יש פסיפס אדיר של החברה הישראלית אמרה את זה מירב בפתח דבריה. אנחנו לא ניתן בטווח הארוך שנער מהפריפריה או נער בארגון נוער יקבל פחות, אנחנו לא חושבים שזה דבר נכון ואנחנו אומרים את זה מהיום הראשון שנכנסנו לתוך תקנת ארגוני הנוער, כולם יודעים את זה.
הפעילות בארגוני הנוער זהה לפעילות בתנועות הנוער.
שלומי קסטרו
¶
הממצאים של הרשות למדידה והערכה של משרד החינוך, הממצאים שלהם שהוצגו לאחרונה הוכיחו שלפחות 50% מארגוני הנוער - - -
שלומי קסטרו
¶
לפחות 50% מארגוני הנוער פועלים באופן זהה כמעט לתנועות הנוער באופן הפעולה שלהם. אלו ממצאים של הרשות למדידה והערכה של משרד החינוך, לא שלנו, ממצאים שאנחנו קיבלנו מהם. תכף כנראה יאמרו לך אנשים מכאן ומכאן שזה דבר שונה וזה דבר שונה, אני אומר לך שהמציאות לא מתכתבת עם הדבר הזה. תנועות הנוער וארגוני הנוער, בסך הכול, בסיס הפעולה, פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים, סניפי פעילות, חוזר מנכ"ל 7.3 מגדיר תנועות וארגוני הנוער. חוזר מנכ"ל משרד החינוך קבע את הדבר הזה בפנים. מחנות, טיולים, בסך הכול אופי הפעילות הוא זהה. אם יש כבר שוני הוא שארגוני הנוער עובדים יותר בפריפריה ושאנחנו נדרשים להעמיד סגל חינוכי בוגר אנחנו חייבים להעמיד מדריכים בוגרים לפעולה החינוכית שלנו שזה אתה מבין בוודאי עולה הרבה יותר כסף.
אנחנו לא הצלחנו לקבל תשובה מספקת ורצינית, שנים אנחנו מבקשים את זה, מדוע? תנו לנו תשובה, אולי היום הוועדה תפענח את המסתורין ויגידו לנו למה חניך בארגון נוער מתוקצב פחות מחניך בתנועת נוער. אנחנו היינו פה ביחד עם תנועות הנוער - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
הלוואי והיה לי, תקשיב, האינטיגריטי שלי הוא גבוה. הלוואי והיה לי גם בקטע הזה להגיד למה.
שלומי קסטרו
¶
אנחנו, כבוד היושב-ראש, מכלים את כוחותינו בדבר הזה במקום לעסוק בחינוך. אנחנו עוקבים באדיקות אחרי העשייה של הוועדה הזו וכבוד היושב-ראש סיפר את חלומו בעניין וגם דיברת על הסיפור הזה של מועדונים סגורים וקבוצה ב', אנחנו לא מרגישים דרג ב', לא מרגישים הקבצה ב', אנחנו עושים את הפעילות החינוכית שלנו בצורה טובה ומעולה. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו איתך במה שקשור לתקצוב, לתקצוב זהה. לגבי אופי הפעילות אפשר עוד להידיין. הנוער איתך, הרשויות איתך, אנחנו דורשים תקצוב זהה. איך אנחנו יודעים שדרישתנו זו היא נכונה? עשרות רשויות מקומיות, ביניהן הערים הגדולות, תל אביב, ירושלים, מודיעין – של יושב-ראש מרכז השלטון המקומי חיים ביבס – כבר קיבלו החלטה, או שהן עשו תקנה משותפת או שמתקצבים באופן כמעט זהה. בירושלים, חניך בארגון או בתנועת נוער זה לא משנה, אתה חניך – אתה מקבל כסף. זו רק הוכחה לזה שבעצם התנועה בשטח, ומי כמו הרשויות המקומיות יודעות את הדבר הזה.
האתגר המשותף לי ולחבריי מתנועות הנוער הוא להגיע ל70% מהילדים שלא משתתפים בפעילות חינוך ערכי . זה האתגר המשותף. אין כאן מאבק ביננו להיפך, בשטח ישנם שיתופי פעולה גוברים, זה רק איזו קבוצה קטנה שמייצרת מאבק לכאורה ביננו. אנחנו בקשר עם ראשי התנועות, עם הרבה מהם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה.
כבוד היושב-ראש, לסיום אני רוצה להעלות נושא כואב ובוער נוסף והוא אי-עמידה של ממשלת ישראל בהתחייבותה להקצות משאבים לחניכי ארגוני הנוער העקבים ויוצאי אתיופיה על פי החלטות ממשלה 922 ו-609.
שלומי קסטרו
¶
אני רק אומר שזה נושא בוער – יושבים פה חבריי הערבים וחברים שעובדים במגזר הערבי עם בני נוער.
שלומי קסטרו
¶
בחברה הערבית. אני חושב שעוד חודש מעכשיו, אני רק יכול להגיד לך שכסף יש, מתווה לפתרון יש, אנחנו הצענו גם מתווה לפתרון כי אנחנו מאמינים בפתרונות. הצענו למשרד החינוך מתווה לפתרון, מה שצריך הוא בחודש הזה, למצוא דרך ולהסדיר נושא זה. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, אני מעדיף את המהומה בסוף ולא בהתחלה. לימדו אותי אם אפשר לריב יומיים אז למה שבועיים. בבקשה.
חגי גרוס
¶
כל חיי חינכתי ואני איש חינוך, ואני בא לפה לדבר במתינות. יעיד שלומי ותעיד מירב ששיבחה אותי לפני כשבועיים שמאז כניסתי לתפקיד הנושא של החינוך הבלתי-פורמלי בעיקר תנועות וארגונים הוא על סדר יומי. אני רוצה להגיד שהארגונים והתנועות שניהם עושים פעילות נפלאה רק באמת אי-אפשר להשוות ביניהם כי אם אפשר היה להשוות ביניהם אז לא היו ארגונים ותנועות והיו עושים את הכול תקנה אחת. ופה אני מסכים עם חבר הכנסת עמאר שאם נעשה תקנה אחת חצי מהארגונים ייפלו. זה לטובתם שיש תקנות אחרות.
יש לי פה עשרה סעיפים שמדברים על ההבדלים, אני לא אכנס, אבל זה כמו שנשאל למה ילד בחברה למתנ"סים מקבל תקצוב אחר מתנועות נוער או ארגוני נוער. מדובר בזירות פעילות אחרות למרות שהיעד הוא אותו יעד.
חגי גרוס
¶
יש הבדלים והם ידועים. אני רוצה להתייחס לשני נתונים תקציביים. קודם כל, תקציב ארגוני הנוער גדל בצורה שאין לה אח ורע בחמש השנים האחרונות.
חגי גרוס
¶
משלושה וחצי מיליון ל-52 מיליון אין דבר כזה בעידן של קיצוצים אז כמו ששלומי אמר זה על סדר היום של השר ושל המנכ"ל ושל מינהל חברה ונוער. מעבר לזה, אם נעשה רזולוציה של זום אין, נראה שיש פה ארגונים קטנים שהתקצוב שלהם הוא פי שניים מהתקצוב של חניך בתנועת נוער. יש לי פה את הטבלה, זאת אומרת אולי צריך לשנות את התקנה קצת אחרת אבל זה לא נכון לזרוק את הסיסמא הזו שחניך בארגוני נוער מקבל פחות כי יש ארגונים - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, תן לי לדבר. חגי, רגע. אתה יכול לפרוס בפנינו נתונים שמראים שזה לא בפס רחב? יש חניכים בארגוני נוער שעלות התקצוב שלך כמשרד החינוך היא גבוהה יותר מאשר בתנועות נוער?
חגי גרוס
¶
כי התקנה בנויה למשל שהגודל בארגונים הוא 30% ובתנועות 50% אני לא נכנסת כרגע לרזולוציה הזו אבל בשביל לתמוך בארגונים התקנה היא בנויה אחרת ולכן יש ארגונים קטנים שאיננו רוצים שהם ייעלמו אז הם מקבלים הרבה.
חגי גרוס
¶
אז שוב, אנחנו מאוד מעודדים את הפעילות של הארגונים, אנחנו מאוד רוצים שהתקציב יגדל, אנחנו עובדים על זה, זה עניין של - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, אני אגיד לך, כדי לקבל את הקביעה שלך, שוב, אני אומר יכול להיות שכן ויכול להיות שלא לא לחינם המשרד פה ולא לחינם אמרתי שהתנועות קיימות 70 שנה ויותר ארגוני הנוער מאז שהם קמו, צריך לעשות סטופ ולחשוב – אם אתה אומר שאלו שני דברים שונים אנא תעשו דיון ותוציאו מסמך ובו תגדירו מה זה ומה זה ותחליטו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, יכול להיות שלא צריך אבל אני אומר לך, אני מנסה לברור את המוץ מן התבן ולבוא ולומר מה מונע ממך לראות בהם, אני רוצה הסתכלות מקצועית למה תנועת נוער היא שונה מארגון נוער. ואל תגיד לי בגלל שאלו עושים נושא אחד שהוא שונה מהשני, הם לא אותו דבר, הנה אני מסכים איתך, הסבר לנו במה מבחינה מהותית שונה תנועת נוער מארגון נוער.
חגי גרוס
¶
בתנועת נוער יש סעיף שנקרא "הגשמה". הם חייבים להביא את החניכים שלהם להגשמה. או לשירות לאומי או לשירות בצה"ל.
חגי גרוס
¶
סליחה. בארגוני נוער הדבר הזה לא קיים. למשל, דוגמה. עוד דוגמה: תנועות הנוער אינן יכולות לפעול בתוך בתי הספר וארגונים יכולים. אם הם פועלים או לא זה לא משנה. בתנועות הנוער - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה יודע מאיפה לקחו אותו בילדותי לתנועת הנוער? להסביר לך מי בא לבית הספר לשכנע אותי לבוא?
חגי גרוס
¶
לא אמרתי שלא באים לבתי ספר, השאלה היא איפה פועלים. למשל הדבר הזה שמדריכים, שנוער מדריך נוער לעומת מבוגרים זה שונה בצורה מהותית. אז אני אומר, מדובר פה על שני זרמים מאוד חשובים בחינוך הבלתי-פורמלי. הארגונים הוקמו כי ראו שתנועות הנוער אינן נותנות מענה לנוער מסוים: פריפריה, עולים וכולי, ולכן קמו הארגונים ולכן מתקציב של 3.5 מיליון עלה ל-52 מיליון פי 1400%, דבר שאין לו אח ורע, לשני הזרמים הנזכרים יש מקום מאוד חשוב בחינוך הבלתי-פורמלי ואין מקום להשוואה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הנה, תקשיבי, עכשיו חנוכה נכון? שבועיים מהיום אני רוצה תשובה למה לא התקיימה החלטת ממשלה בסוגיה הזו. נא להעביר תשובה לוועדה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
צריך לבדוק מה קרה עם החלטת הממשלה הזו ולאן הגיע הכסף ולמה לא הועבר. אם יש בעיה בירוקרטית אנא פרט מהי.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
את הדיון אני ניהלתי כבר לפני חצי שנה והיא לא סתם צועקת כאן. הבטיחו לי שהכסף יעבור. זה היה לפני כמה זמן? חמישה חודשים? ארבעה חודשים?
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. אני מקווה שהתשובה תגיע בתוך פחות משבועיים מכיוון שזה כבר עבר. אבל אם לא עבר אני מבקש תשובה למה לא עבר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יכול להיות שיש בעיות בירוקרטיות ואני רוצה לדעת למה. זאב גולדבלאט, שתי דקות לרשותך.
זאב גולדבלט
¶
אני מייצג את פורום ועדי ההורים היישוביים – הגוף היציג של הורי ישראל. על פי תפיסתנו ארגוני הנוער ותנועות הנוער חד המה מבחינתנו ותרומתם הערכית לבני הנוער זהה. השוני שחגי ציין קודם הוא בעיקר בירוקרטי אבל לא מהותי. אין כאן עניין של מהות. אין להעדיף תנועה על פני ארגון ולהיפך כי כל גוף פועל תוך הצבת מערכת ערכים שונה מעט, דגשים מעט אחרים, אבל כוונת כולם לשפר את סט הערכים של המתבגר ולהופכו לאזרח תורם, חיובי, וערכי יותר. אין לתת העדפה למי שהיה כאן קודם ואני מדבר על התנועות כי זה בעצם מה שמייחד אותן. כמו שאמר היושב-ראש מקודם – הן היו כאן מאז קום המדינה. חלקם אפילו לפני קום המדינה. למי שייצר בסיס כוח החלוקה הדמוקרטית והערכית יותר היא בדיוק כפי שאנו יחד עם מרכז השלטון המקומי מנסים לקבע תחת הכותרת "סל תלמיד". דהיינו לתקצב את החניך ולא את התנועה. הכסף צריך להיות מועבר לפי מספר החניכים הפעילים ולא לפי מספר החניכים הרשומים. היוצא מן הכלל שאולי אני יכול לחשוב עליו זה גופים שמי שתומך ומפעיל , המונח חוליה חלשה הוא לא נכון אבל למי שזקוק לסיוע. אני מכוון כאן דווקא לתנועת נוער מאוד ספציפית אני מדבר על תנועת הנוער כנפיים של קרמבו, שכאן יש גם לא סתם מערכת ערכים אלא משהו אחר לגמרי. החל מעזרה לזולת, תרומה למי שלא יכול לעזור לעצמו וכן הלאה. להם אולי צריך לתת פקטור נוסף.
לסיום, כפי שהבטחתי אני אהיה קצר, גם הארגונים - - -
עלי איוב
¶
אני לא אשתמש בו כי אני עובד חינוך ומייצג חלק קטן מהמגזר החינוכי. וגם כן אני לא אקח את צורת הוויכוח בוועדת החינוך כדי ללמד אותה לחניכים שלי.
עלי איוב
¶
תנועות נוער וארגוני נוער שניהם דברים חשובים. מדינה שרוצה להתקדם ולהתפתח ולהיות פתוחה עליה להשקיע בנוער כי הנוער זהו דור העתיד. לכן, חשוב מאוד להשקיע בשני המישורים האלה ואין מלחמות בין שני המישורים האלה. אבל, הקונפליקט בו אני נמצא ולא יודע לצאת ממנו הוא שמשרד החינוך מאיץ בנו לדבר ולעשות על השוויון ועל הדמוקרטיה וכשאנחנו באים לדבר בפני החניכים שלנו וכשמדברים על התקציבים, יודעים שבתנועת נוער יש תקציב לחניך יותר מתקציב לחניך בארגון נוער. אז שואלים אותנו: "זה ילד ואני לא ילד? למה הוא מקבל יותר ממני?" אני אומר להם שאני לא קבעתי אבל אנחנו דורשים שיהיה שוויון. איך אני אחנך לשוויון ודמוקרטיה כל עוד זה פתוח ונמצא בסקטור הנוער. זו נקודה חשובה, זו אפליה, זו אפליה. איך אפשר לצאת מזה בפני החניכים? אני רוצה תשובה חינוכית איך לחנך לדבר הזה. הנקודה השנייה, אני רוצה - - -
עלי איוב
¶
לסיכום, ואני אקצר, צופי השלום נוסד ב-1956 מאז ועד 2013 לא קיבלנו שום תמיכה משום מקום אחר במדינה הזאת. התקיימנו בכוחות עצמנו והחזקנו את עצמנו עד 2014 כשנכנסה תקנת הארגונים במשרד החינוך והוכרנו כארגון, והתחלנו לקבל תקציב קטן וזעיר, התחלנו להתפתח ולגדול במספר הסניפים ובמספר החניכים. ב-2013 מנינו פחות מ-1,000 חניכים ב-9 סניפים ב-2016 גדלנו, השיא היה ב-2016 כשמנינו 4,000 חניכים ב-29 סניפים. כל זה יצא בעקבות ההבטחות והעידוד של משרד החינוך שאמרו שנפתח סניפים ונגדיל את הפעילות כי יש תקציב ויש מיליונים שנקבל אותם ובסוף כל ההבטחות הלכו לשווא. החלטה 922 קיימת רק בעיתונות.
עלי איוב
¶
רק עוד דקה, השנה אנחנו נאלץ לסגור עוד תשעה שבטים במידה ואנחנו לא נקבל תקציב עד סוף,החודש.
הדר אליהו
¶
צהריים טובים, הדר אליהו ממרכז השלטון המקומי, אחראית על נוער וצעירים. מבין כל הדברים אבקש, מפאת חוסר הזמן, להתייחס לשתי נקודות. משני צדי השולחן יושבים שותפים מאוד יקרים – נפתלי דרעי ושלומי קסטרו – אני מבחינתי לא רואה את הדיון פה תלוי אחד בשני אני מבקשת להתייחס רק לארגוני הנוער. מיום שתקנת ארגוני הנוער עלתה לאוויר בשנת 2013 מדינת ישראל הכירה בצורך. אנחנו עדים היום לכ-200,000 חניכים. המספר הזה אומר את שלו, צריך להבין את העוצמה של הדבר הזה, לקדם פה תקצוב נוסף, רשויות מקומיות מכירות בדבר זה ומתקצבות מעצמן אבל גם במסגרת היכולות המצומצמות שלהן בעיקר כי מדובר בפעילות שהמסה הקריטית שלה היא בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אני חושבת שבזה אנחנו צריכים להתמקד, זה לא קשור לתנועות, זה מפעל עצום אדיר ומרגש בפני עצמו. צריך להתמקד פה במספר ארגונים שהתכנסו לכדי מועצה עשו עבודה מופלאה, העלו את מספר החניכים שמקבלים חינוך בלתי-פורמלי בצורה שעלתה באחוזים מטורפים. צריך להוקיר תודה ולהמשיך ולתת להם את הרוח הגבית.
נפתלי דרעי
¶
נפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער. אני רוצה להתחיל באמירה שאנחנו תומכים בהגדלת תקציב ארגוני הנוער. אין לנו בעיה עם זה, אנחנו נשמח שיגדילו את התקציב ואנחנו חושבים שארגוני הנוער ופעילותם חשובים וכן ירבו. אבל, לא על חשבון תנועות הנוער, אין קשר בין אחד לשני. אני לא אחזור על הדברים שאמר חגי, ניתן להסתכל רק על תקנת ארגוני הנוער ועל תקנת תנועות הנוער כדי לראות את ההבדלים בדרישות מכל אחד מן הגופים. אנחנו נדרשים להרבה יותר דברים מחמירים בעוד שבארגונים יש דברים מקלים וזה בסדר גמור כי רצו שיותר- - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלומי, לא הפריעו לך. הוא שמע פה דברים לא פשוטים לאורך השעה האחרונה והוא לא הפריע. תלמדו ממני, אני חוטף מכל הכיוונים ואני לא מתרגש.
נפתלי דרעי
¶
ניתן להסתכל על תקנות התמיכה ולראות את ההבדלים, על מערכת החינוך הפורמלית שאפשר לעבוד בה ובתנועות הנוער אי-אפשר לעבוד במערכת החינוך הפורמלית, על מדריכים בוגרים לעומת מדריכים צעירים, על דרישה לגילאי כיתות דל"ת עד י"ב רציפה בעוד בארגוני הנוער אין חובה לעבוד בשכבה הבוגרת. יש הרבה דברים שמחשקים את תנועות הנוער בסוג הפעילות שלהם, וכשאנחנו מדברים על תמיכה שווה אפילו חוק יסודות התקציב 3א, מדבר על תמיכה בארגונים שמקיימים את אותו סוג של פעילות ולא פעילות שונה. אי-אפשר לחלק את אותו תקציב לארגונים שונים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אגלה לך סוד: אל תגיד אף פעם אי-אפשר כי כששר רוצה לחלק הוא יחלק, הוא יקבע תבחינים ויחלק.
נפתלי דרעי
¶
כל מה שביקשנו זה לא לתלות אחד בשני ולא לבוא אחד על חשבון השני כי יש מקום לכולם. אנחנו לכל אורך הדרך, כשנאבקנו על תקציבנו הוכחנו גדילה, הוכחנו פעילות בתחומים חדשים, שילוב ילדים עם מוגבלויות וכולי ועל זה קיבלנו תקציב נוסף. לא אמרנו שהמתנ"סים מקבלים כך וכך או מישהו אחר מקבל כך וכך. לכן, הארגונים צריכים לעשות עבודה בשטח על מנת שתהיה בהם הכרה ולא באמירות מהפה ולחוץ על מנת לקבל הכרה. תנועות הנוער עובדות כבר עשרות שנים והוכיחו את עצמן בשטח ועל זה זכו להכרה.
נפתלי דרעי
¶
הדבר האחרון שאני מבקש לומר: אין לנו בעיה שמשרד החינוך יגדיל את התקציב לארגוני הנוער. אף פעם לא באנו ואמרנו כך. גם בשנה שעברה כשהם קיבלו תוספת תקציב בסוף דצמבר לא באנו ואמרנו למה הם קיבלו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מר דרעי, תודה רבה שאין לך בעיה, בסדר נו, הערתי לך בדיון הקודם שאתה לא ה-"מאן דאמר".
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. רבותיי, אנחנו גלשנו בזמנים. ישנן כמה בקשות דיבור. אני הולך להיות קמצן, דקה לכל דובר. אנא אל תחזרו על דברים שנאמרו. כל אחד את המסר החזק ביותר ורקק מי שהגיש פתק.
רנא גאנם-זין אל דין
¶
שלום לכולם, קוראים לי רנא גאנם-זין אל דין אני מנהלת את תוכנית נעורים שעובדת ב-16 יישובים דרוזים וצ'רקסים. חבר'ה, 30% מכלל בני הנוער משתתפים בפעילות בלתי פורמלית כשבתי הספר היום הסירו מעצמם כל אחריות לחינוך ערכי במדינת ישראל. זה נתון שכולנו צריכים לקחת אותו איתנו הביתה והוא צריך להדיר שינה מעינינו. הגדולה של ארגוני הנוער היא בזה שהם הכניסו את הפעילות שלהם למקומות שאף אחד לא ראה לפני. ארגוני הנוער לא הלכו לזרם המרכזי ולמקומות הקלים והנחמדים אלא אפשרו לבני הנוער הדרוזים והערבים שכולם נמצאים באשכול 3 ומטה. אגב, המדד התפרסם לפני יומיים או שלושה ואתם יכולים לאמת את הנתונים. כולנו נמצאים אשכול 4 רק פקיעין נדמה לי והשאר באשכול שניים ומטה. אני לא אומרת שצריך להשוות את התקציבים, אני אומרת שצריך לתת לארגוני יותר. תקצוב דפרנציאלי הוא לא מילה גסה. אנחנו במשך שנים הופלנו וקיבלנו פחות וצריך לכפר על עוולה זו. מה שדובר פה על שנת ההגשמה של תנועות הנוער, חבר'ה זה עניין של גיל. הם בני 70 ומעלה התוכניות שלנו בנות 10 שנים. תנו לנו עוד כמה שנים ותהיה לנו מחלקת הגשמה. תנו לי תקצוב ואני מחר מקימה מחלקת הגשמה.
מורן כהנא
¶
מורן מתנועת תרבות. אני מסכימה עם חברתי, כשהקמנו את מועצת ארגוני הנוער ראינו לנגד העיניים שאנחנו צריכים להקים פעילות שמגיע ל-70% מהנוער שלא משתתף פעילות ורצינו להקים משהו שונה מהתנועות. לא כי משהו רע בתנועות אלא מכיוון שיש לנו ייחודיות אחרת ואנחנו באים לעשות פעולה מקצועית ואיכותית בפריפריה עם מדריך בוגר וזה מה שתנועת תרבות באה לעשות וזה גם מה שכל החברים ואני מסכימה עם זה שיש לנו תקצוב חסר. אני לא אומרת שאנחנו לא צריכים תקציב אלא שאנחנו צריכים תקציב יותר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בסוף כשאני אביא את הכסף אני אשאל את ההורים אחר כך אם הם משלמים פחות. זה לא קרה לי במוסדות שלנו ואני לא מאמין שזה יקרה בתנועות הנוער.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אני כופרת באמירה שתנועות הנוער אינן בפריפריה. אני אישית הדרכתי באשדוד בפריפריה. אני ממש כופרת בזה.
מורן כהנא
¶
אני רק רוצה לשים דגש על מעורבות החברה הערבית. תנועת תרבות פתחה שמונה סניפים בחברה הערבית בהתאם להחלטת הממשלה ואנחנו לא רואים כסף. כל שנה מחדש אומרים לנו שזה בטיפול ואנחנו נפגעים מהסיפור הזה מאוד.
עוזי דיין
¶
ראשית אני בעל עניין מכיוון שאני יושב-ראש חוגי הסיירות. דבר שני, טעות לעולם חוזרת אני תיקנתי לא נכון ואני מתנצל: יש לומר: אין הבור ניזון מחולייתו, זה הציטוט הנכון, התנצלותי. אנחנו בחנוכה ויש שאלה למה את חנוכה חוגגים שמונה ימים אף על פי שהוא חג קיומי ואת פורים שזה להרוג להשמיד ולאבד את כל היהודים חוגגים רק יום אחד. אחת התשובות היא שלא היינו בארצנו ובנוסף איום על המהות הלאומית התרבותית של עם הוא לא פחות חשוב מאיום על עצם קיומו. למה אני אומר את זה? כי זה מה שתנועות וארגוני הנוער עושים ולכן בסף הכול אחרי שאומרים את כל ההתפלפלויות לא מוקדש לזה מספיק כסף.
אני ממליץ שלושה דברים: למשרד החינוך לפרמל את החינוך הלא פורמלי. זה חוזר בכל מיני מקומות עם השם הזה ולא ניתן לזה מספיק, דבר שני לגבי החלוקה זה שיש שתי תקנות - - -
עוזי דיין
¶
לפרמל, גם ככה יש לנו מכינות קדם צבאיות שכל כך מצליחות למה? כי כנראה ב-12 שנה לא הספיקו לעשות את מה שצריך ומוכרחים להוסיף לזה עוד שנה.
עוזי דיין
¶
למה זה מצליח? אפשר לעשות את זה ב-12 שנה. אבל, זה לא עניינו. דבר שני לגבי החלוקה: אסור לפגוע בתנועות הנוער לדעתי אבל צריך לזכור שתנועות הנוער היסטורית ופוליטית, יש לומר את האמת, יש להם תמיכה הרבה יותר חזקה. בגלל שזה כבר הרבה שנים, ככה נולדו ענייני התקנות, ככה היום התמיכה בתנועות נוער של השלטון המקומי, ושל הרשויות המקומיות היא הרבה יותר גדולה בתנועות נוער מאשר התמיכה בארגוני הנוער. למה? כי יש לזה משמעות אלקטוראלית בואו נגיד את האמת.
עוזי דיין
¶
דבר אחרון, לכן צריך להוסיף 20 מיליון שקל, זה בערך ההפרש להביא לכך שמשרד החינוך יציג את אמות המידה כמו שהוא חושב ואז, לפי הדיון הזה לחלק את הכסף בצורה צודקת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן, הערה קטנה, מבלי חלילה לפגוע באף אחד. אני מעריך את מר דרעי והכרנו ופעלנו ביחד. קרה פה עוד דבר, יש פה עוד דבר שהוא במהות התקציב. בזמנו התקציב של תנועות הנוער, גם אחרי שעזבו בגלל בעיות כאלה ואחרות כל מיני ארגונים עם כמות גדולה מאוד של נערים ונערות, התקציב נשאר אותו תקציב. זאת אומרת, יש כאן גם בעיה במהות. אני לא רוצה לקחת, אם אני טועה אז אחזור בי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רבותיי, הוועדה מודה לחברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת מיכל בירן על ליווי וארגון יום זה. אני חושב שהגברת המודעות היא חשובה גם לארגונים וגם למשרדי הממשלה וגם לציבור הרחב שיידע על הקיום כי עדיין חלק גדול מבני הנוער לא מוצא את עצמו עדיין בתוך פעילות. לא של תנועות הנוער ולא של ארגוני הנוער. אני שמח שהמספרים הולכים וגדלים, אני שמח שנענית, אני זוכר את השנה הראשונה שלנו כאן וקראתי לכם אפילו להפחית במבחני התמיכה על מנת שירבה הנוער והמספרים גדלו. אני שמח וגם מודה לשר החינוך, זה לא מובן מאיליו, שמצא לנכון להעצים את תקציב ארגוני הנוער. אני חושב שהתביעה להשוות את תקציב ארגוני הנוער היא תביעה לגיטימית. אף אחד לא אמר שזה יבוא על חשבון מישהו אחר. ההיפך הוא הנכון, אדרבא, אם תהיה טענה לעיוות תקציבי מצד תנועות הנוער אנחנו נהיה להם לסעד. אני כן לא אאפשר לאף אחד למנוע ממני לדבר על כל נושא שהוא. כל נושא במדינת ישראל הוא נושא לדיון ומותר לדון ולגעת בו, זו הייתה המחאה הראשונית שלי – לא באתי לדרוש לקצץ לאף אחד, ההיפך הוא הנכון. אנחנו חסידים של הגישה שלפני שהאזרח מכניס את ידו לכיס המדינה תכניס את ידה לכיס וככה יהיה. אני מודה לשלטון המקומי שפעם אחר פעם אנחנו מוצאים שהוא שותף לעשייה ואפילו עושה אף מעבר.
אני מזכיר את דרישתי ממשרד החינוך להגיש תוך שבועיים מהיום תשובה בכתב לוועדה מדוע אותו תקציב מהחלטת ממשלה 922 עדיין לא הגיע ליעדו. כל פעם אנחנו דנים בפלח אחר של החלטת הממשלה הזו ואיני מבין מדוע היא אינה מיושמת. אקווה שבתשובתכם כבר יהיה אישור על העברת התקציב ואם לא אני רוצה לדעת מהן הבעיות הביורוקרטיות. יש לי ניסיון בחילוץ פקקים ואני מקווה שאעשה זאת גם כאן.
תודה רבה, המשך יום פעילות פורה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:10.