פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
הוועדה לפניות הציבור
17/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 157
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, ט' בטבת התשע"ט (17 בדצמבר 2018), שעה 14:06

פניות ציבור בנושא: 1. הרחבת רפורמת הרב-קו לגוש דן. 2. הפסקת טעינת כרטיסי רב-קו אצל נהגי האוטובוסים - מעקב

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

יעל כהן-פארן

רן שדמי - מנהל אגף כלכלה, הרשות לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אהוד בקר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אחיקם שמעוני - סמנכ"ל פיתוח עסקי, חברת דן

מצליח קזיס - דירקטור, חברת דן

מיכאל אוחנה - מנהל מח' פניות ציבור, חברת אגד

לרה פארן - קמפיינרית, "15 דקות – ארגון צרכני התחבורה בישראל"

יחיאל רודמן - חבר ועדת התחבורה, ירושלים

שמעון בריטקופף - כתב, עיתון המשפחה

ישי בלך - רכז תחבורה ציבורית

יצחק אליהו - פעיל חברתי

גד וקנין - שדלן/ת (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), אינו/ה מייצ/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: סיטיפס)

אתי שבתאי

א.ב., חבר תרגומים

1. הרחבת רפורמת הרב-קו לגוש דן. 2. הפסקת טעינת כרטיסי רב-קו אצל נהגי האוטובוסים – מעקב

אנחנו פותחים את דיון הוועדה לפניות הציבור בעניין הרחבת רפורמת הר-קו לגוש דן והפסקת טעינת כרטיסי רב-קו אצל נהגי האוטובוסים, עובדה שבירושלים זה כבר קורה אבל בגוש דן זה משהו חדש. זה דיון מעקב. קיימנו כבר דיונים בנושא הרב-קו גם ב-19.2.2018 וגם ב-4.2018.

האמת היא שהנושא של הרב-קו, כבר הגשתי הצעת חוק בנושא הרב-קו לפני שנים. זה כבר עבר בקריאה טרומית והיה בוועדת הכלכלה, עבר גם קריאה ראשונה, ובוועדת הכלכלה צירפו את זה להצעת חוק ממשלתית שהפכה להפעיל את מרכז השירות של משרד התחבורה. אולי מנהל אגף כלכלה ברשות לתחבורה ציבורית יספר לנו. אולי תספר לנו במשך הדיון איך מרכז השירות הזה כבר עובד, לא עובד או מה הוא כן עושה, מה הוא לא עושה.

אנחנו מתמקדים היום בפניות הציבור. קיבלנו עשרות פניות שמלינים כי השינוי בגוש דן מקשה על הנוסעים. יש הרבה נוסעים שיורדים מהתחבורה הציבורית, יש להם הרבה סיבות לא להשתמש בזה, אבל הסיבה של הרב-קו שאי-אפשר לשלם לנהג, יוצר שאלות. מה קורה עם נוסע שאין לו כרטיס טעון? מה קורה עם נוסע מזדמן? איפה זכויות האדם לנסוע באוטובוס לא בתנאים שקובעים לו מראש שהוא צריך שיהיה לו כרטיס?

הייתה בקשה, הרבה פעמים כבר החלטות של הוועדה לתת אפשרות לעליה מכל הדלתות, לפחות בירושלים שכבר חודשים ארוכים אדם לא יכול לקנות כרטיס אצל הנהג, ושלא ייווצר פקק לא אצל הנהג ולא אצל הנהגים שבאים אחריו. אני ארצה לשמוע גם מה קורה עם הדלתות הפתוחות, מה עם המדיניות? מצד אחד מבשרים לנו, אוטובוסים שכולם יכולים לעלות. מי היום ממונה במשרד התחבורה על התחבורה הציבורית?

קרן.

המנכ"לית.

אמור להיכנס בקרוב מנהל רשות חדש, אמיר אסרף.

יש לו ניסיון בעניין התחבורה הציבורית?

הוא היה לפני כעשר שנים רכז תחבורה באגף תקציבים. בשנים האחרונות הוא עבד בנתיבי ישראל, לאחרונה סמנכ"ל כספים של נתיבי ישראל והוא אמור להיכנס אי שם במחצית השנייה של ינואר לתפקיד מנהל הרשות.

נברך אותו בהצלחה כי הנושא הזה של עליה מכל הדלתות הוא מאוד חשוב דווקא עכשיו כשהנהג לא צריך לזהות כל נוסע ולבדוק לו את הכרטיס.

ביקשנו שגם תהיה אפשרות להטעין את כרטיסי הרב-קו בקופות כאלה באוטובוסים עצמם. מה נעשה בעניין, מה התקדם?

יש הרבה פניות בעניין זכאות להנחות ללא רב-קו אישי. מה עושים עם ילדים, בני נוער, נכים, תיירים, קשישים? האם יש להם את ההטבות, יש להם את ההנחות או רק כשיש להם את ההטענה מבחוץ? מה קורה עם מי שיש לו תעודת נכה, תעודת סטודנט? האם הוא יוכל לקבל גם אצל הנהג הנחה? כל השאלות האלה, אני חושב שהתשובה היא אחת, לא. מי שבא, לא מקבל שום זכויות. למה? האם ניתנת להם אפשרות לקנות כרטיס בודד?

נשאלת עוד שאלה, האם עמדות הטעינה פרוסות באופן שיש כיסוי מספק בשביל כל האזרחים? אני יודע שבירושלים הוסיפו הרבה מקומות ועדיין חסרים. בגוש דן עדיין לא יודעים מזה כמעט. אנשים יכולים ללכת לחפש בכל תל אביב ולמצוא במרחקים גיאוגרפיים, וגם לגבי שעות השירות של אותם מקומות שמוכרים.

אני הייתי מציע, וביקשנו שתהיה עמדת טעינה בכל תחנה שיש שם הרבה נוסעים או בכל אוטובוס שיש בו הרבה נוסעים. כבר הייתה החלטה של הוועדה שבירושלים יציבו עמדות אוטומטיות בתחנות העמוסות, מרובות נוסעים. אנחנו נרצה לקבל תשובות האם יש דבר כזה. יש עוד הרבה שאלות שיעלו בהמשך הדיון.

אני רוצה קודם כל להתחיל עם מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהכינו עבודה. אהוד בקר, מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, הוא הכין מסמך. אולי חלק מהשאלות שהצגתי ועוד דברים, יש להם תשובות פה במסמך שלך, אז בבקשה.

אהוד בקר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. תודה ליושב-הראש.

כפי שאמרת, הגשנו לך ולוועדה מסמך שסוקר את השינוי המתוכנן בכל הנוגע לטעינה של כרטיס הרב-קו בגוש דן.

אני גם רוצה לומר לצופים, זה מסמך פתוח שכל אחד יכול להיכנס לאתר הכנסת, למחקר המידע והוא יפורסם. מתי הוא יפורסם?

מייד לאחר הישיבה.

מייד לאחר הישיבה יפורסם. כל אחד יוכל לקרוא ולקחת שם את כל הנתונים שהוא רוצה.

גם באתר הוועדה וגם אצלנו.

כן, באתר הוועדה ובאתר מרכז המחקר והמידע.

בכל מקרה, המסמך סוקר את השינוי שמוצע בטעינת הרב-קו בגוש דן ואת השאלות שעולות מזה. המהלך עצמו צפוי להתחיל בסוף דצמבר 2018 והוא בא בעקבות המהלך שיש היום בירושלים, שבו כבר היום בירושלים אי-אפשר לטעון כרטיסי רב-קו אצל הנהג. הוא סוקר את הפרטים השונים. אני יכול להיכנס אליהם בעצמי. אני מניח שנציג הרשות הארצית לתחבורה ירצה להציג את זה בעצמו.

לא, אני רוצה שאתה תציג את זה.

בסדר גמור. בקצרה, מדובר על זה שמהות השינוי היא הפסקת המכירה של כרטיסים בודדים לרוב הנוסעים, למעט אזרחים ותיקים ונוסעים שמלווים נוסעים עיוורים. הם עדיין יוכלו לרכוש כרטיס נייר בודד ויתר הנוסעים יצטרכו בעצם לטעון את כרטיסי הרב-קו מחוץ לאוטובוס בעמדות הטעינה השונות או באמצעים מקוונים שונים און-ליין.

נוסע שיגיע לאוטובוס ושלא יהיה לו כרטיס רב-קו טעון, יצטרך לרכוש מהנהג ב-10.90 כרטיס רב-קו אנונימי שעליו תיטען נסיעה אחת באותו מעמד. זה חמישה שקלים עבור הכרטיס ו-5.90 עבור הנסיעה.

ממש כפל קנס, אני קורא לזה כך.

כן.

שגם לא מקבלים אותם חזרה.

נכון, לא מקבלים את הכסף הזה בחזרה. על פניו, הכרטיס עצמו נשאר אצל הנוסע והנוסע יכול להשתמש בו כדי לטעון אותו לאחר מכן לשימושו, אבל הכרטיס הזה לא ילווה בהנחות שניתנות לאוכלוסיות זכאיות כי הוא כרטיס אנונימי.

גם אחרי שהוא יורד מהאוטובוס והוא מטעין את זה, הוא לא יקבל את ההנחות שמגיעות לו?

הכרטיס עצמו אנונימי.

מה זה ההנחות שמגיעות לו? בוא נדייק.

הוא זקן, הוא קשיש, הוא סטודנט.

זה לא קשור.

אני לא מדבר על הנסיעה. אני אתן לך לדבר. אני רוצה לשמוע אותו עד הסוף.

סליחה, לא קשור לשיטה אם קונים אצל הנהג, לא קונים אצל הנהג. הנחה ייעודית אפשרית רק בכרטיס פרסונלי עם זכאות ייעודית על הכרטיס. לא שינינו בנושא הזה כלום.

תציג רק את שמך לפרוטוקול.

רן שדמי, אני ממשרד התחבורה.

אני אוסיף בהמשך למה שרן אמר, שבאמת כדי לקבל הנחה שהיא לאוכלוסייה זכאית כמו סטודנטים או נוער צריך להשיג כרטיס רב-קו אישי.

כן, אבל על מה אני משלם חמישה שקלים על כרטיס? אני משלם את המחיר המלא בלי הנחות, אני מבין. אתה אנונימי, אין לך זכויות, אבל למה אני צריך לשלם על הכרטיס שאני לא יכול להשתמש בו אחר כך לפי הזכאויות שלי?

אתה יכול להשתמש בו. זאת הזכאות שלך.

לא, הוא אמר שלא.

הכרטיס האישי ניתן לך בחינם אבל הוא אישי, הוא לא הכרטיס האנונימי.

לכל תושב במדינת ישראל מגיע כרטיס פרסונלי ראשון חינם שהוא מנפיק אותו במרכזי השירות.

כן, אבל אני שילמתי עכשיו חמישה שקלים לכרטיס. לא קיבלתי חינם. אני רוצה להטעין אותו לפי הזכאות שלי, אני לא יכול.

מה זו הזכאות שלך?

אני זקן בן 64 כמעט.

אם אתה אזרח ותיק ואתה רוצה ליהנות מהזכאות של אזרח ותיק, אתה צריך או באמצעות האינטרנט או להגיע למרכז שירות. אם עד היום לא היה לך כרטיס רב-קו, אתה מנפיק כרטיס רב-קו עם הזכאות שלך ויש לך כרטיס רב-קו. פשוט עושים לך שינוי בזכאות. ברגע שאתה שינית את הסטטוס שלך לאזרח ותיק, אתה נהנה מהנחות של אזרח ותיק.

טוב, אנחנו נמשיך אחרי שהוא ידבר.

אני רוצה להעיר איזו הערה בהקשר לזה, שתבינו. יש יותר בין הפרסונלי, שבן אדם מגיע לו את כל הזיכויים, כלומר, אם הוא איבד משהו, שכח, יש לו בעיה כספית, בפרסונלי, ונותנים את זה חינם. לעומת זה שבן אדם רוצה להיות אנונימי ולא לדעת כלום, הוא צריך לקחת בחשבון שאי-אפשר לזכות אותו בכלום.

כן, אבל למה להוסיף לו עוד חמישה שקלים? את זה אני לא קלטתי.

אגב, מיכאל תיקן אותי. יש גם כרטיס חצי אנונימי שהוא מאפשר לך את ההנחה אבל הוא מאפשר לך אותה בלי המעקב במערכות.

בדיוק, בלי הזהות. אנשים לא רוצים להזדהות.

בסדר, אז יש גם את האפשרות הזאת אבל גם אותה צריך ללכת למכרז או להוציא את זה באופן און-ליין.

כן, כן.

הלאה.

וזה כאמור כמו שהזכרתי קודם ואתה גם שאלת ספציפית על אזרחים ותיקים. אזרחים ותיקים גם עם השינוי אזרחים ותיקים יוכלו לרכוש כרטיס נייר עם הנחה.

על האוטובוס?

כן, אצל הנהג.

אמרת רק עיוור.

אמרתי אזרחים ותיקים ומי שמלווה נוסע עיוור. העיוור עצמו לא צריך לשלם.

נחזור רגע לרפורמה עצמה. המטרה שלה במסגרת השינוי הזה לאפשר לנהג להתמקד בנהיגה ולהפחית את הצורך שלו לטפל בנוסעים ודרך זה בעצם לאפשר נסיעה מהירה יותר, עליה מהירה יותר של נוסעים, ונסיעה. זה אמור למשוך הרי בסופו של דבר נוסעים לתחבורה הציבורית. אם זאת המטרה הסופית, אנחנו מתחברים לאחת מהשאלות העיקריות, אני חושב, בדיון כאן, שהיא מה הלקחים שעולים מהרפורמה בירושלים ואיך מיישמים אותם בתל אביב, כי בסופו של דבר אי-אפשר לנתק בין מה שנעשה היום בירושלים לבין מה שהולך להיות בגוש דן. אפשר לראות את מה שקורה עם נוסעים בהמשך גם לפניות שמגיעות לוועדה, לראות איזה קשיים יש.

אם אני מבין נכון, יש פניות לוועדה וכפי שגם הוצג בדיונים הקודמים שהיו, שהמהלך הקשה על חלק מהנוסעים יצר בלבול ואולי הרתיע אנשים מלהשתמש בתחבורה ציבורית, אולי עיכב נסיעות, וזאת נקודה שצריך באמת לשמוע מה נעשה כדי לשנות את זה.

שאלנו בנוגע ללקחים שהופקו מירושלים ונאמר לנו שהלקח העיקרי היה שצריך לפרוס יותר עמדות, לדאוג לפריסה של העמדות כך שיהיו יותר אפשרויות טעינה.

אני ארצה להעלות כאן עוד שאלה, איזה לקחים הופקו בנושא ההסברה, בנושא הפניה לתושבים ולנוסעים, ולראות כמה הם מודעים למהלך הזה ומהערוצים שפתוחים בפניהם, והאם הזמן שהוקצה לזה והערוצים שהוקצו לפרסום הזה, לפי מה שנמסר לנו, שלושה שבועות עד השינוי עצמו, זה מספיק כדי לחנך את הציבור ולהנגיש את המידע הזה לכל האוכלוסיות הזכאיות במיוחד, ולמי שתלויים במיוחד בתחבורה ציבורית.

אוקי. כתבת פה עוד דברים לגבי פיקוח ואכיפה. הולך להיות מצב, מה שקרה בסיטיפס והרבה תלונות הגיעו בשנתיים האחרונות על זה שאנשים חשבו שהם תיקפו והמכונה לא קלטה, כן קלטה. הם קיבלו 180 שקל קנס, יכלו לדבר לקירות, כולל בושות ומשטרה וכל זה. אני מבין שהולכים לתת באוטובוסים גם אפשרות לתת קנסות.

כן, נכון להיום יש בוועדת הכלכלה דיון בתיקון לפקודת התעבורה, שיאפשר סמכויות דומות לאלה שיש לפקחים של סיטיפס, גם לפקחים של חברות התחבורה הציבורית, שיופעלו במסגרת ההוראות שיינתנו על ידי משרד התחבורה ותנאים שונים שמפורטים בתיקון המוצע.

מתי זה יבוא?

זה עדיין נמצא בדיונים בוועדה. למיטב ידיעתי יש עוד דיון שנקבע גם ל-1 בינואר. אני לא יודע כמה זה ימשיך אחר כך.

מתי התקנה נכנסת?

התיקון עצמו, עדיין לא החליטו עליו, הוא עדיין בדיונים.

עדיין אי-אפשר לתת קנס של 180 שקל?

קנס אפשר לתת אבל יש סמכויות נוספות שמתבקשות.

מה, להביא משטרה?

לעכב נוסעים שלא מוכנים להזדהות בפני הפקח.

כי אנחנו קיבלנו פה תלונה שהקנס קיים. אדם כותב שהוא עלה לקו 161 בגוש דן עם שני ילדים. "תיקפתי שני כרטיסים. הכרטיס שלי טעון חופשי-חודשי וכרטיס נוער עם ערך צבור. המכשיר צפצף לי שוב. אני המשכתי, התיישבתי בין האנשים. עולה מבקר אדיב ונעים ואני לשמחתי הגשתי לו בביטחון את שני הכרטיסים, ואז נודע שכרטיס הנוער לא חויב. נאלמתי דום. אני אזרח מסודר, שומר חוק, אדם שומר תורה ומצוות, חונכתי על איסור גזל. הפקח לא שעה לשום הסברים או תחנונים, בקושי הקשיב, לא הזדהה למרות בקשתי, וזאת עבירה על החוק, ולקח פרטים, רשם דוח שאפילו את ההעתק לא קיבלתי. אומר שוב, אני העברתי את הכרטיס ואף שמעתי צפצוף ויתכן והמכשיר היה תקול". זה יסביר את העובדה שהכרטיס שהיה טעון חופשי-חודשי חויב בכרטיס הנסיעה והוצג לפקח, "והכרטיס השני שתיקפתי באותו רגע לא נקלט. פניתי לחברת דן ולמשרד התחבורה. לא הצלחתי להגיע אליהם".

הוא מבקש מאיתנו, "כיצד ניתן להטיל את מלוא האשמה על אי-תשלום על הנוסע, בעוד המכשירים לתיקוף הרב-קו מיושנים ורבים מהם תקולים? יש בידי הוכחות שמדי פעם בשיטת מצליח כרטיס הרב-קו שלי ושל אשתי מחויבים כרטיס נסיעה למרות שהם טעונים תמיד בכרטיס חופשי-חודשי". קורה לפעמים שהמכונה מחייבת אותו על נסיעה כאשר הוא בחופשי-חודשי, והוא לא יכול לקבל פירוט תנועות אחרונות. זו שאלה שאני שואל אותך, רן, נציג משרד התחבורה, מדוע אין אפשרות לקבל פירוט תנועות אחרונות? אני מוריד סכום כסף ואין לי כל בקרה על הכסף. הוא לא ידע אם זה ירד לו. ירד לו, הוא יודע שהוא שילם. לא ירד לו, אז הוא יודע שהוא לא שילם, אז יש פה בעיה. למה הוא צריך לחכות לפקח? מדוע אי-אפשר לבטל נסיעה לאחר תיקוף של כרטיס נוסף? הוא שילם על חופשי-חודשי וזה חייב אותו במשהו אחר. בקיצור, יש בלגן גדול מאוד בתפעול של המכונות. אני שומע הרבה פעמים שהמכונות מיושנות והולכים להכניס חדשות. תמיד הנוסע אשם וזה ממש בלתי אפשרי.

עוד דבר, ילד עד גיל חמש פטור מתשלום, אבל אם הוא מביא שני ילדים בני פחות מחמש, כבר אי-אפשר ואז הוא צריך לקנות לו כרטיס, אבל לא מנפיקים כרטיס לילד בן פחות מחמש.

מנפיקים, למה לא?

מנפיקים כרטיס לילד בן פחות מגיל חמש?

גם לילד בגיל שנתיים. הוא יבוא עם ההורים, ננפיק לו. אין שום בעיה.

אז התלונה הזאת, אנחנו נענה לו לפחות חצי, שלגבי הילד השני הוא כן יכול לקנות כרטיס עם הנחה.

אם אני מבין נכון, אתם מתכוונים להנפיק רב-קו אישי לילד.

מה עושים עם אנשים שהם לא נוסעים קבועים בתחבורה ציבורית ואין באזור מגוריהם מכונת הרכשת רב-קו? זו הדילמה הכי גדולה. הם לא יכולים לנסוע בתחבורה ציבורית.

על זה דיברנו עכשיו, שבגוש דן, זו הבעיה הבסיסית של הדיון הזה, להבדיל מירושלים שכבר הציפו, לא מספיק אבל יש הרבה מקומות, בגוש דן עדיין אין לאדם איפה.

אפילו לא בגוש דן ובכלל מחוץ לגוש דן. אתן לך דוגמא אישית. הבת שלי, היא לא נוסעת הרבה בתחבורה ציבורית. בחנוכה היא רצתה לנסוע. אתה יודע מה עשיתי? נתתי לה את הרב-קו שלי, לא הרב-קו של חברי הכנסת כמובן, רב-קו שהיה לי.

באיזה אזור?

פרדס חנה. אין לנו מכונה להרכשה. היא הייתה צריכה לנסוע לתל אביב או לחיפה.

אין בפרדס חנה מכונה?

לא.

מכונה להטענה?

לא, אבל היא צריכה את הרב-קו הראשון. אין לה איפה לעשות.

יש לה בזיכרון.

היא לא יכולה לעלות על אוטובוס וזו רק דוגמא. אנחנו רואים כמה תלונות מגיעות פה, גם פניות של חברי כנסת.

מיכאל, מה שאתה אמרת עכשיו בתום לב, שהיא תיסע לזיכרון, זו הבעיה של כל המערכת הזאת, כי אתה בונה מערכת על דעת שרוב האנשים נוסעים קבוע, וזה יכול להיות, אבל יש זכויות גם לאנשים שלא נוסעים קבוע. תאר לעצמך אדם שמקבל קנס כזה בגלל שהמכונה הייתה מקולקלת, אין לו אפילו איפה לערער. יש ועדת ערעור ואנחנו יודעים כמה - - -

כמה זה מסובך לאנשים.

לא רק מסובך, אין להם שום סיכוי. בסיטיפס היה לנו ריב גדול איתם ואין שום סיכוי. אנשים מבוגרים, לא גנבים ולא שום דבר. עוד יותר, אנשים ששילמו על הכרטיס אבל לא תיקפו, זאת אומרת, התיקוף לא נקלט. לא עזר להם שום דבר. הם הוכיחו שהם שילמו, הם הוכיחו שהם ניגשו. היו להם עדים שהם ניגשו לתקף והמכונה לא עבדה, לא קלטה. זה הרי דברים אלקטרוניים.

אני רוצה שתסכם את הדברים שלך.

אני לא חושב שהרשות הארצית לתחבורה ציבורית צריכה שאני אסנגר עליה, אבל אני רק אוסיף בהקשר הזה שנכון להיום גם אפשר להזמין רב-קו גם עם הנחות של נוער או אוכלוסיות אחרות און-ליין, וזה נשלח אליהם הביתה, אבל זאת הפעם האחרונה שאני מסנגר עליהם. הם יושבים כאן והם ידברו בזכות עצמם.

אתה מביא את העובדות, אתה לא סניגור ולא קטגור.

אני מנסה, אבל כן יש שאלות שעולות גם על הפריסה של עמדות הטעינה. אמורות להיות בגוש דן, זה גם לא כל גוש דן, זו טבעת אחת. זה אזור מאוד מרכזי בגוש דן. מתוכננות כ-2,300 עמדות טעינה בסך הכול מהן 850 במזומן.

הרוב זה בכרטיס אשראי.

כן.

הנחת היסוד שלכם, שנוסעי התחבורה הציבורית הם אנשים בעלי כרטיס אשראי. אני חשבתי שבעלי רכבים, יש להם כרטיס אשראי. אני מדבר על הרוב.

גם בעלי תחבורה ציבורית, יש להם כרטיס אשראי. פשוט כרטיס אשראי, יש יותר יכולת להנגיש את זה במקומות שונים כמו כספונט, כמו תל-אופן, כמו אינטרנט, סלולר. הדברים האלה הם דברים שעובדים עם כרטיס אשראי. מזומן, אנחנו צריכים שיהיה מגע אנושי עם מישהו שיקבל את הכסף.

למה? יש מכונות שמקבלות מזומן.

יש מכונות שמקבלות מזומן. לפרוס מכונות ברחובות לטעינת מזומן זה עסק מורכב, מסובך ומאוד ממושך ועם ונדליזם מאוד גדול. אנחנו מעדיפים להימנע מלעשות את הצעד הזה שגם דורש בחלק מהמקרים היתרים והסכמות של הרשויות, פה כן אפשר ושם אי-אפשר, ולכן אנחנו מעדיפים ללכת לגישה של רשתות קמעוניות וקיוסקים שדרכם לבצע את המכירה, ולא להציף את המדינה במכונות טעינה.

בקיוסקים כן אפשר במזומן?

בקיוסקים אפשר במזומן.

ה-850 זה לא רק עמדות אוטומטיות.

עמדות אוטומטיות אנחנו שמים בתחנות מרכזיות. בחלק מהקניונים אפשר למצוא.

איך זה עובד עם קיוסקים? כל קיוסק יכול להציע את עצמו להיות פינת ממכר?

כן. אנחנו פרסמנו, כל קיוסק שרוצה, הוא מקבל מאיתנו סוג של מסופון, שהמסופון הזה זה מסופון שאפשר באמצעותו לטעון את כרטיס הרב-קו.

מה מרוויח בעל הקיוסק?

הוא מקבל עמלה. נכון להיום הם רוצים. בהתחלה היה לנו קשה לשווק את זה.

המכירה היא עם עמלה גם לנוסע?

לא. המסופון הזה מאפשר טעינה הן בכרטיס אשראי וגם במזומן. כמובן שכל עלויות הסליקה בכרטיס אשראי הן לא על בעל הקיוסק.

כמה קיוסקים בתל אביב יש לכם?

בתל אביב נכון להיום יש לנו 218 קיוסקים ו-656 עמדות של אשראי.

הקיוסקים, אתם עושים איזושהי פעולה יזומה כדי שזה יהיה בפריסה?

כן. עשינו את זה בשני שלבים. בשלב ראשון קודם כל הפצנו את המידע ואמרנו, מי שרוצה, אנא פנה, וגם אנחנו הלכנו ועניינו בעיקר גם רשתות קמעוניות. יש לא מעט רשתות קמעוניות שנענו למשימה וגם אצלם יוכלו לטעון באשראי ובמזומן. לאחר שקיבלנו איזושהי פריסה ראשונית, אמרנו, נראה איפה יש לנו עכשיו "חורים", אזורים שאין. מיקדנו את המאמץ שהיה לנו להשיג באותם מקומות נקודות לפריסה במזומן ובאשראי. אנחנו בתחושה שהפריסה שלנו בגוש דן היא בסך הכול די טובה.

כשאתה אומר די טובה, מה הכוונה?

אם בבני ברק יש לנו סדר גודל של 122 נקודות מזומן ו-85 אשראי. ראשון לציון, יש לנו 88 נקודות של מזומן ו-107 נקודות אשראי. אנחנו הולכים וגדלים כל הזמן. בתל אביב יש לנו 656 נקודות אשראי ו-218 מזומן. רמת גן-גבעתיים יש לנו 95 נקודות במזומן ו-107 נקודות של אשראי, וכן הלאה.

לכל אחת מהערים שתלויות בטבעת אחת יש לנו מידע לגבי מספר נקודות. אנחנו עדיין בתהליכים של קליטה או של חיפוש מקומות במקומות שאנחנו חושבים שצפויה לנו בעיה.

אתה רוצה שאני אתייחס למה שעלה פה עכשיו?

לא. אני קצת חרגתי מהסדר של הדברים אצלי. אני פונה לפונים, אחרי זה למתלוננים ואחרי זה למשיבים, אבל עכשיו עשיתי קצת רב-שיח כזה כדי שגם הצופה בבית וגם אנחנו נבין במה אנחנו מדברים.

אנחנו ניתן לפונה יחיאל רודמן, חבר ועדת התחבורה בירושלים. יש לך הרבה ניסיון מירושלים. מה תוכל ללמד את הגוש-דנים?

למרות שאני בוועדת תחבורה, אני רוצה דווקא לדבר בנימה אישית. מה שאנחנו חווים באופן אישי למרות שאני מכיר את הנהלים, מכיר הכול, כמה אני באופן אישי והמשפחה שלי סובלת. יש לי פה את השותף שלי שהוא יביא יותר נתונים סטטיסטיים על ירושלים, על הפריסה וכו'.

אני אספר פה סיפור מחנוכה האחרון. כל המשפחה שלנו הלכה להורים עם רב-קו מוטען כדת וכדין והגענו לבית של ההורים. באמצע החלטנו להתפצל, חלק מהמשפחה חוזרת הביתה וחלק חוזרת יותר מאוחר. יש לנו גם שני רב-קווים, אבל רב-קו אחד לא מוטען. מה עושים? איפה נטעין? קיוסקים לא פתוחים ב-23:00 בלילה. כרטיס אשראי, איפה יש פה באזור? לך תרוץ. כל המשפחה חזרה למרות שרצינו מאוד ליהנות, חלק מהילדים להיות אצל הסבתא. רק להבין, כל פעם כשיוצאים מהבית, המתח הגדול הזה.

אנחנו כחלק גדול מאוד מהציבור החרדי, אין לנו אינטרנט. אין לי דרך אפילו לבדוק אם הכרטיס, יש לו הטענה, אין לו הטענה, וכל פעם לצאת מהבית, להתפצל באמצע נסיעה הוא סיוט.

מה שמדברים פה על המזומן, בירושלים מדובר פה בבלוף גדול. המכשירים היחידים שפועלים במזומן זה ברכבת הקלה, חוץ אולי מתחנה מרכזית בקומה השלישית. אין מכונות במזומן.

בקיוסקים?

יש רק את הקיוסקים. הקיוסקים, אתה פתוח למצבי הרוח של הקיוסקים, לפי שעות הפתיחה שלהם.

אני רוצה לספר סיפור אישי. הבן שלי לומד בישיבה קטנה, לומד במוסד חינוכי עם משמעת של זמנים מאוד חמורה. הוא קם בבוקר מוקדם, רוצה ללכת לישיבה ולהגיע בזמן. אומר לי, אבא, נגמר לי הרב-קו. לא היה לו זמן ללכת להטעין באשראי באחד הכספונטים. אמרתי לו, קח 100 שקל. הוא אמר לי, אני אלך ברגל לרכבת. אנחנו גרים ברוממה, זה לא רחוק מפה. לא עובר 20 דקות, הוא חוזר חזרה. אמרתי לו, מה קרה? ברכבת אי-אפשר להטעין ערך צבור, רק כרטיסייה. ברכבת אי-אפשר להטעין 100 שקל. לא מקבלים עודף יותר מ-20 שקל, אז אם יש לו שטר של 100 שקל וב-06:30 לא היה לו אצל מי לפרוט, אין לו דרך בעולם להטעין. אגב, זה בניגוד לחוק.

רק להטעין את כל ה-100.

לא, גם את זה הוא לא יכול לעשות כי אין ערך צבור, וכרטיסייה, הוא יכול לקנות רק אחד. אין לו מה לעשות. הוא עמד חסר אונים. זה מדהים וזה נגד החוק, כי החוק מחייב בתחבורה ציבורית שעד פי חמש, אם יש לבן אדם מה לשלם, מותר לשלם, וכבר העברתי לכנסת כמה פעמים לכל מיני גורמים, חבר'ה, תקנו את החוק. הרי החוק מדבר על מפקח ועל נהג וכו', אבל אם רכבת הקלה זו הדרך היחידה לנסוע דרך התשלום, אז גם הוא צריך לעמוד באותה חקיקה. שלחתי לסיטיפס גם כן את לשון החוק והם ענו לי: "אנחנו פועלים בהתאם לחוק והחוק מדבר על אוטובוס ואנחנו קשורים לפקודת מסילות הברזל ואנחנו לא מחויבים". אז קרעתם אותנו לגזרים. זו תחבורה ציבורית הרי, זה לא בינעירוני, זו לא מסילת ברזל. אוקי, הילד חוזר הביתה. נתתי לו את האשראי.

בעניין של העודף, כבר כמה וכמה פעמים הוועדה הזאת ישבה על זה והובטח לנו שזה יסודר. אמרו לנו בסיטיפס, בגלל שהמכונות ישנות אי-אפשר להחליף את המכונות. זאת שערורייה שאין כדוגמתה. מה זה נקרא שב-100 שקל לא נותנים עודף? מה זה נקרא שב-200 שקל לא נותנים עודף?

יש היום מה שנקרא waze. גם בכל התחנות בגוש דן יש איזה שהן מפות ויש הודעות קוליות והודעות כתובות, כל מיני, יעדים של הקו. למה שלא יהיה כתוב שורה אחת, המקומות הקרובים ביותר להטענת רב-קו נמצא ברחוב זה וזה או בסמוך בשכונה. מה הבעיה?

לא אמרתי שיש בעיה. אנחנו כן רוצים ללכת לכיוון הזה. כמובן שבאינטרנט רואים את זה. גם באינטרנט אפשר לקבל את המידע הזה וגם תמיד אפשר להתקשר ל-8787* ויגידו לך מקומות טעינה הסמוכים למקומך, אז ניתן להגיע למידע הזה. כמובן שמי שיש לו אינטרנט, אז זה יותר בקלות.

מתי אתה חושב שזה יהיה על התחנות?

על התחנות זה סיפור קצת יותר מורכב. זה דורש לפתוח שם באמת את הרישום וכמובן צריך לתקן את כל השלטים. זה שילוט סטטי - - -

ב-1.1 זה מתחיל?

ב-21 בדצמבר.

אז למה לא חשבתם להוסיף את השורה הזאת? לפני שגוזרים גזירה לציבור צריך לאפשר להתמודד עם זה.

תן דברים שעוד לא אמרת, מר רודמן. אל תחזור על דוגמאות נוספות למה שכבר אמרת.

אוקי, אני לא חוזר על דוגמאות, אני רק אומר, אפשרויות הפריסה הן לא מספקות. הציבור עובר סבל איום ונורא.

אני פעם פניתי לאיש קשר במשרד התחבורה. הוא אמר, "הציבור מטעין ואין תלונות". בטח שהציבור מטעין ואין תלונות, כי הציבור מוריד את הראש, וככה אני מחנך גם הילדים שלי. כשהם באים בתלונות אני אומר, תקשיבו, זה מה שיש. איך אומרים? אנחנו לא רוצים לגדל דור של ממורמרים, אבל הציבור בהחלט סובל והעסק לא הולך קדימה אלא רק אחורה, אז ללכת לייצא את הכישלון הזה לגוש דן כשבירושלים עוד הפיילוט הזה לא הצליח? תעשו סקר, הציבור סובל. אנחנו מתחננים על עצמנו, ודאי על אחינו בגוש דן. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת פארן רצתה להגיד משהו.

אני רוצה רק להגיד משהו כי אני צריכה לצאת, אני מתנצלת, לישיבת סיעה.

תראו, מדינת ישראל היא חלם, כבר אמרנו את זה והרבה פעמים, והנה עוד דוגמא. יש פה פתרון נורא פשוט, אנחנו יכולים לעשות את זה וכל השיחות האלה יהיו מיותרות - תחבורה ציבורית חינם. לא צריך את ההתעסקות הזאת. הרי מדינת ישראל מסבסדת. זה עולה כסף.

כמה?

מיליארדים. יש לנו כסף. זה לפתור כל כך הרבה בעיות. אם היום אנחנו רוצים להגיד לאנשים תיסעו בתחבורה ציבורית כי יש כאלה פקקים קטסטרופה, אחד הפתרונות, כמובן צריך לשפר מאוד את המערכת, לקרוא לאנשים לעזוב את האוטו שלהם בבית ולתת להם את הפתרון הזה - - -

יש מדינה בעולם שיש את זה?

כן, יש הרבה מקומות. יש ערים בבלגיה. יש כל מיני דוגמאות באירופה. בטאלין באסטוניה החליטו לעשות תחבורה ציבורית חינם. זה הפך את העיר למקום אחר לגמרי. אנשים הפסיקו להיות תקועים בפקקים, לקחו את התחבורה הציבורית.

יש אזורי תיירות שמעוניינים בפנים שם - - -

לא רק תיירות. הם עשו את זה קודם כל בשביל תושבי העיר. אני גם שואלת את עצמי איך התיירים מתנהלים פה. הם בטח עוברים על החוק כי אין להם ברירה.

הם לוקחים מונית והוא לוקח להם 100 שקל על 100 מטר.

בדיוק, או נוסעים באוטובוס בלי לשלם וגם לא יתפסו אותם, כי אם יתפסו אותם זה יהיה לא נעים למדינת ישראל. יש את הפתרון הזה. נכון שזה נשמע מופרך מהירח, אבל צריך להתחיל לבדוק אותו. זה אחד.

שניים, אני באמת לא יכולה להבין, עם מדינת הסטרטאפ שאנחנו, איך אנחנו תקועים על השטויות האלה. זה פשוט לא יאמן. למה אנחנו לא התקדמנו לזה שאנשים פשוט יעלו עם הטלפון שלהם, ועם כל טלפון, ובטח עם החכמים ולשלם דרך הטלפון מיידית כשאתה עושה, שלא יתפסו אותך, כן היה לך את הרב-קו, שכחת אותו בדיוק במשרד או בבית, כמו פנגו. יש אותו גם בטלפונים לא חכמים. אפשר לפתור את זה. זה פשוט עניין של רצון פוליטי.

תודה רבה. הנה, יש לך משימה להתחיל להעביר בכנסת.

ביחד.

בשמחה רבה.

אני רק אוסיף בקשר למה שאמרה חברת הכנסת, שבדיונים בוועדת הכלכלה אמרו שתחבורה ציבורית חינם תעלה בערך 3 מיליארד שקלים.

היום משלמים 4 מיליארד סבסוד.

זה לא בשמיים.

עוד.

עוד 3 מיליארד.

יש תחשיבים של העלות של הפקקים למשק, שהיא עלות הרבה יותר גבוהה מזה. זה היה השיח סביב זה.

לפחות אפשר לעשות את זה בערים צפופות.

כן, במטרופולינים. להתחיל בירושלים ובגוש דן.

או להוריד קצת את המחיר או לא להעלות לפחות.

בוא נוריד אותו לאפס ונראה איך גם השטויות האלה יעברו לנו וגם כל התחבורה תיראה אחרת לגמרי. תודה.

תודה רבה. נמצאת פה נציגת ארגון "15 דקות". איפה הבחור הקבוע, גיל?

היום אני מחליפה. הוא בישיבה אחרת.

פה בכנסת?

לא בכנסת.

קודם כל אני כמובן מברכת על הדיון החשוב הזה ועל הפעילות של חבר הכנסת אייכלר לטובת נושא התחבורה הציבורית, כהרגלו. אנחנו גם כן מברכים על המהלך של להפסיק להטעין כסף אצל הנהג. זה יאפשר לנהג לנהוג יותר מהר, יותר בטוח, יקל על החיים שלו וגם של הנוסעים בסופו של דבר. אנחנו חוששים כפי שהדברים שכבר עלו פה, שבמהלך שאמור לקרות ממש או-טו-טו יש הרבה דברים שלא מוכנים. אני קצת אחזור על דברים.

אם אפשר, דברים שעוד לא נאמרו. הרעיון של לוס אנג'לס מצא חן בעיניי.

אוקי, אז קודם כל אני אגיע אליו, לא לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו. עלה פה העניין שמישהו על האוטובוס ומסתבר לו שאין לו מספיק יתרה בשביל נסיעה. יש בהרבה מקומות בעולם אפשרות להיכנס למנוס קטן בכרטיס החכם של נסיעה אחת או שתיים. בזמן הבא שהוא מטעין את הכרטיס, אז זה מתקזז לו עם המינוס.

הרעיון שלהם הוא ממש מצוין. אדם מגיע, גם אדם מבוגר או סתם סטודנט או ילד, אין לו כסף. כמובן שחברות התחבורה לא צריכות לממן אותו, אבל עושים לו מינוס לנסיעה אחת או שתיים, הצעתם, ואז כשהוא קונה את הערך הצבור, מייד יורד לו נסיעה. זו כאילו הלוואה ליום-יומיים, לא יותר, של מחיר נסיעה. זה לא הרבה.

יחסוך כאב ראש של נוסעים וגם לנהג, במקום שהוא יצטרך לקנות כרטיס אנונימי עם הקנס הזה. גם לנהג זה בעייתי, אז אנחנו מאוד ממליצים לבדוק את העניין הזה.

עוד דבר, עמדות של מזומן כפי שהוזכר פה. יש הרבה אנשים שאין להם אשראי ואין להם טלפון חכם וגם אי-אפשר להטעין באייפון. לא יתכן שאין מספיק עמדות הטענה במזומן, בייחוד באוטובוסים גדולים רבי-קיבולת, רבי-נוסעים. למה לא להציב בהם מכונות להטענה במזומן? לא מובן לנו הדבר הזה.

גם הבנו שיש היום כבר מכונות שיכולות למחזר עודף, כי הבנו שאחד מהחסמים של להציב מכונות של מזומן זה שצריך לתחזק אותן, לתחזק את כל עניין העודף, אז יש היום מכונות שממחזרות עודף. אנחנו לא יודעים למה משרד התחבורה לא שוקל להציב אותן בקווים גדולים. זה יחסוך הרבה מאוד טרחה לציבור ומבוכות של הטענה.

עוד דבר. הגיעו אלינו פניות לגבי החופשי-יומי. אי-אפשר להטעין חופשי-יומי מראש. מי שרוצה להטעין חופשי-יומי חייב לעשות את זה באותו יום בבוקר ולהתחיל לחפש עמדת הטענה, אז הצעה שלנו זה או שיהיה אפשר להטעין כמה ימים לפני זה חופשי-יומי ליום המדובר. אפשר לעשות את זה?

אפשר להטעין כמה ימים מראש.

אוקי, אז זה חדשות. בירושלים אי-אפשר. זה יהיה בגוש דן?

כן. גם כאן בירושלים - - -

אוקי, כי קיבלנו תלונות על זה שאנשים לא מצליחים להטעין מראש.

אם אני נכנס לקיוסק ואני מבקש ממנו חופשי-יומי לעוד שבוע, הוא יכול לעשות לי?

לעוד שלושה-ארבעה ימים.

בתאריך לועזי, לא בתאריך עברי.

אוקי. עוד טענה שקיבלנו זה שחלק מהכספונטים לא מוציאים את כל סוגי החוזים.

רק החוזה האחרון שהיה.

לא, לא. הוא כותב לך סכום. אם זה היה 30, אפשר 30. היה 50, היה 50. אי-אפשר לשנות.

נכון.

אוקי, אז זה דבר שדורש התייחסות. צריך להציע את כל סוגי החוזים.

כאמור, משיכת יתר מאוד חשוב ברב-קו. הנושא שחברת הכנסת פארן הזכירה, מה עושים אנשים שלא רגילים לנסוע בתחבורה ציבורית? אחד מהחסמים זה שהם פשוט לא יודעים איך לעשות את זה. הם לא יודעים איפה משיגים רב-קו.

יש אלפי תיירים.

גם תיירים, אבל כאן אני מדברת על הציבור הרחב. עלה גם רעיון שלנו, למה לא לשלוח לאנשים שמחדשים רישיון נהיגה, גם רב-קו, לעודד אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית. לשלוח לילדים בבית ספר כרטיס תלמיד, לעודד. שהמדינה תעודד ותשלח רב-קו מיוזמתה במקום שאנשים יתחילו לחפש ולנסוע לזיכרון ולמצוא איפה עושים את הדבר הזה. המדינה צריכה לעודד את זה.

בתי אבות, בתי ספר.

כן, בכרטיס סטודנט לתת את זה. פשוט לתת את זה, לא לשמור את זה אצלנו בכל מיני מקומות נחבאים. זה דבר מאוד חשוב.

דבר שהזכיר חבר הכנסת אייכלר זה הנושא של הפרסום לציבור, אז כן, יופי שיהיו דיילים וטוב שזה באתר אינטרנט, אבל הדיילים יעלמו ולא כולם חשופים לאינטרנט. זה היה נשמע הרבה יותר גאוני שלפני שיוצאים למהלך כזה, בכל תחנת אוטובוס יהיה מפורסם איפה עמדות ההטענה הקרובות.

חשבתי שאמרת שזו עבודה גדולה לעשות את זה אלקטרוני, אבל מדבקה פשוטה לשים בכל תחנה, באזור זה יש לך עמדת הטענה כאן וכאן. עד שאתם תעדכנו את המרכז לתחבורה ארצית ואת העירייה שהיא ממונה על השילוט ואת הבחור עם המפתחות שלא שכח את זה בבית ולמחרת הוא לא הגיע. אני הרי מכיר את משרד התחבורה. אני זוכר מה היה כאשר היו צריכים לעשות איזשהו תיקון קטן בכרטיס. לא מצאו, כי אותו בחור שעובד מול המחשב ונותן את ההוראות עסוק בפרויקט אחר. עד שהוא לא יגמור את הפרויקט ההוא, לא יוכלו לטפל בפרויקט הזה, אז לפחות מדבקה על הלוח הזה של המפות.

בואו נעשה סיור בירושלים, נראה איך זה נראה.

לא מבחוץ, מבפנים.

ברובם המוחלט זה קיים.

מבפנים שורפים.

בירושלים שורפים אבל בגוש דן לא שורפים.

גם בירושלים לא שורפים.

אני הגבתי בסרקזם. אני היה השורף, אבל בגוש דן אין הרבה שורפים, בתל אביב לפחות, אז אפשר לשים מדבקה.

אמרת על קופות שאי-אפשר להשאיר בגלל ונדליזם. אני רוצה לספר לך שיש מדינה, אני לא אגיד את שם המדינה לפני שאני אומר את זה. יש שם עיתונים למכירה עם קופסה שאנשים ישלמו וייקחו עיתון. אף אחד לא לוקח עיתון בלי לשלם. אין פקח. יש מדינות כאלה. לא חייב להיות ונדליזם. אפשר לשים מדבקה והיא תחזיק מעמד. מקסימום שמים עוד מדבקה בשבוע הבא.

גם מכונות של פחיות יודעות לתת עודף ואין ונדליזם וזה עומד יפה מאוד בכל הרחובות בכל ה-24 שעות ביממה.

על פחיות מקבלים ברחוב כסף חזרה?

מקבלים עודף, ודאי, מכשירים של פחיות שמוכרים פחיות וממתקים.

אה, פחיות עם שתיה. חשבתי המחזור.

רצית להוסיף על מה שעוד לא נאמר? לגבי ירושלים.

אנחנו דבר ראשון מברכים על הרפורמה.

אני רכז פורום של כל המנהלים הקהילתיים בתחבורה ציבורית בירושלים, ואני חייב להגיד שבירושלים במהלך הזה לא הצליח. אנחנו מבקשים דבר פשוט, שישימו מכונות מזומן. כמו ששמים כספומט עם מצלמה, שישימו גם מצלמות על המכונות של התשלום. אין שום סיבה שלא יעשו את זה. עיריית ירושלים שמה מצלמות איפה שיש שטחים חומים ומשתלטים על ידי הקצאות. למה שלא ישימו מצלמות במקומות שרוצים להטעין?

השאלה כמה עולה מצלמה לעומת הקופה הקטנה הזאת.

בסדר, ישימו במקומות מרכזיים. אני לא אומר לשים בכל תחנה. נגיד רחוב עם חמש תחנות, לא בכל תחנה.

זה הדבר היחיד שמפריע לך, העניין של המזומן?

המזומן, כן.

אבל הפריסה בסדר בירושלים?

הפריסה היא לא טובה. דוגמא, שכונת רמות. שכונת רמות זו שכונה עם 50,000 תושבים. רמות א, יש מקום אחד שאפשר להטעין. גם אם יגידו לי שיש כספונט, הכספונט נמצא צמוד למכולת.

זאת אומרת, באותו מקום.

כן. אנשים צריכים ללכת 20 דקות.

הסדרנו משהו בבתי הכנסת, לא?

בסדר, אבל לא בכל מקום יש בית כנסת. יש מכולת מרזייב ליד רמות פולין שהם כבר מחכים חצי שנה בתור כי הם ביקשו. אני ניסיתי לתווך.

אני לא מבין. אמר פה אחיקם שכל בעל קיוסק מקבל.

לא נכון, אז הם מחכים רשימה בתור. חבר הכנסת - - - שלח אותי לעשות סיבוב ברמות. רמות עם מלא מכולות.

אנחנו מדברים על תל אביב.

בתל אביב כל מי שרוצה מקבל? למה בירושלים לא?

גם בירושלים נותנים. מאיפה ה-200 האלה?

ברמות יש לי חמש מכולות שמחכים ברשימת המתנה ולא נותנים.

תרשמי את זה, כי אנחנו נעביר את זה למנכ"לית. שר התחבורה אמר לי שכל מה שיש לנו להעביר על תחבורה ציבורית, שנדבר עם המנכ"לית. אמרתי לו, היא יכולה לטפל בפרטים כאלה כאשר היא צריכה לנהל את שדות התעופה ואת הנמלים ואת הכבישים והמחלפים? היא תטפל באישה בעומדת בתחנת האוטובוס? הוא אמר לי, כן, זה הדבר הכי חשוב, תפנה למנכ"לית. אני לא יכול להגיד לה שברמות, מכולת, איך קוראים לו?

מרזייב.

מרזייב, הוא רוצה לקבל מכונה, שהמנכ"לית תלך להביא לו. זה לא עובד ככה. אולי אתה תעביר את זה. תרשום לך שבירושלים איפה שיש בקשה, שיעבירו מייד מכונה כזאת.

אליהו יצחק יסיים את הפונים ונעבור לתשובות.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר פה על שלושה-ארבעה דברים שמעיקים. קודם כל, אני גר בפסגת זאב. ליד הבית שלי אין בכלל מכשיר טעינה. אני אבא לששה ילדים ויש שם הרבה מהאוכלוסייה החרדית-דתית אצלי בשכונה שגם כן אין להם כסף מזומן באותו רגע. איפה שאני גר, אני רוצה להגיד לך, ב-04:30-04:45 כשאני צריך ללכת לפתוח את בית הכנסת, אני צריך לנסוע לקניון בפסגת זאב ולהטעין את הרב-קו של הילדה שלי, ולחזור. זה לגבי עמדות טעינה. אין עמדת טעינה בכלל לידי. אתה צריך ללכת 20-25 דקות עד חצי שעה.

בפסגת זאב.

בפסגת זאב.

אתה מכיר בעלי מכולת שרוצים לקבל מכונות כאלה?

מתחת לבית שלי יש "זול וגדול" והוא לא רוצה. למה לא שמים מכונת טעינה ליד התחנה? זה מרכז שעולים שם הרבה אנשים. גם באים מ"בנה ביתך" וגם מכל המקומות שם.

לא רק זה, אני ראיתי כמה ילדים שהלכו לתלמוד תורה, שהם הולכים ללמוד בחב"ד ברוממה, עלו, לנהג לא היה כסף, לקחו את ה-30 שקל, הלכו ברגל עד הקניון להטעין כדי שההורים לא יכעסו עליהם, כי אם אתה עולה באוטובוס, אתה צריך לקנות כרטיס בחמישה שקלים ועוד 5.90.

היה לי מקרה בשבוע שעבר ביום רביעי, פעילה חברתית באה מדימונה עם פוסט טראומה. היא לא באה עם האוטו. כשהיא באה היא שילמה חמישה שקלים עבור כרטיס וגם כן שילמה 5.90. בחזור כשנסעתי איתה הנהג אמר לה, לא, לא, אני לא יכול להטעין לך, תביאי עוד 10.90. עוד כרטיס. אני שילמתי לה מהכיס שלי כדי שהיא לא תקנה עוד כרטיס.

אם יש לי רב-קו, אני נותן אותו לנהג שימלא לי ב-.5.90, זה אסור לו, למה? הוא צריך לקנות, אבל לקנות בחמישה שקלים כשאני יכול לקנות בזה חלב לילד, אני צריך לקנות כרטיס ועוד 5.90? לאן הגענו. זה דבר אחד.

דבר שני לגבי החברים ממרכז הארץ שהולכים לעשות את התהליך הזה. אני אומר לכבודו, אימא שלי גרה בפתח תקווה ואני הולך לסעוד אותה פעם בשבוע. אני עולה באוטובוסים. יש לי רב-קו. כשאני באגד עולה, הכול בסדר. אני עולה באפיקים, "אין אצלך סטודנט שנתי". אמרתי לו, אתה יודע מה, אני לא משלם לך, תעלה מבקר. את ה-5.90, יש לי שתי אחיות עם 13 ילדים כל אחת. אני אתן להם את החלב הזה, אני לא אשלם לך. או שאני אומר לו, אדוני, אתה יודע מה, אני לא רוצה גזל. לוקח 3 שקל. תן לי קשיש, אני אומר לו, כי זכות שלי לקבל את ההנחה שלי של הסטודנט. מביאים קודם כל את הרכבת, אחר כך את הפסים?

יש שלטים בעברית שבדצמבר צריכים להחליף בגוש דן, לא יודע באיזה תאריך.

21.

למה אין באמהרית? למה אין ברוסית? יש שם אוכלוסיות קשות. אני מכיר את כולם שם.

איפה, בפתח תקווה?

פתח תקווה, בני ברק, פרדס כץ. אני נוסע מתל אביב לפתח תקווה לבית חולים וחוזר.

כמו שאני מכיר את היושב-ראש, והיושב-ראש יכול לעשות הרבה גדולות ונצורות כמו במקרה שלי שעזרת לי. אני חושב, הקרדיט, מה שכבוד היושב-ראש יכול לעשות, ואני אומר את זה בכנות, לחסוך את כל הבלגן של הרב-קו, לשבת, פשוט מאוד. לא מעניין אותי אם יש בחוץ-לארץ. למה אני צריך כל שלושה ימים להוציא 30 שקל כשאין לי ללכת לקנות לילדה? לשבת, לעשות חשבון-נפש.

כבוד היושב-ראש, 213 שקל חופשי-חודשי. יש לי שלוש בנות סטודנטיות. הם משלמים יותר מהחופשי-חודשי, 40 שקל, לא יודע כמה אתה משלם. אנא, למען השם, למען הנוער המסכן הזה, שאבא כזה לא יסבול. כל ילד, שאבא יעשה לו רב-קו, פשוט חשבון-נפש.

יש לקשיש חופשי-חודשי, 106 בחודש, אז תביאו לנוער 150 שקל חופשי-חודשי ואז אם הוא מאבד את הרב-קו, הוא הולך לשלם 10 שקלים - - - . למה אני ארוץ אחרי ששה הילדים שלי? גם נכים - - -

תרשמי את זה. אנחנו צריכים לדרוש את זה ממשרד התחבורה. נותנים 4 מיליארד שקל סבסוד. דווקא לנוער אי-אפשר לתת?

נותנים לנוער רק דרך כרטיסייה ולא דרך חופשי-חודשי.

אני נותן 30 שקל, זה 60 שקל, ואם אני מתחיל את זה ברכבת, זה 29.5 שקל לעשר נסיעות, אבל זה לא זה. למה אני בתור אבא, "אבא, נגמר לי הכרטיסייה", אני צריך לעזוב את הבית, ללכת לרכבת ברגל - - -

ברכבת אי-אפשר.

אני צריך ללכת לרכבת להטעין לה.

תודה, אני מאוד מודה לך.

ללכת לעשות חופשי-חודשי לנוער.

רשמנו את זה בהחלטות הוועדה.

גם לנכים.

נכים לא מקבלים חופשי-חודשי?

לא. 33%. נכה, מסכן, גמר את החיים שלו.

אני לא מבין את ההיגיון של הדבר. הרי נותנים לנכים הנחות.

אין. אני הייתי ממליץ גם לסטודנטים לעשות את זה.

תודה רבה. עכשיו אני מבקש שתהיה הקשבה ולא יפריעו להם. הם נציגי משרד התחבורה, אגד ודן.

קודם כל המחותן הראשי, דן. ברוכים הבאים לסבל האזרחי שאתם הולכים לעבור מה-21 בחודש, כי אני מבין שאם האזרחים סובלים, גם הנהגים סובלים.

אחיקם שמעוני, מנהל פיקוח עסקי, איך אתם נערכים לעניין הזה? רעיון המדבקות, אתם קונים? אתם יכולים לעשות מדבקה על התחנה – התחנה הקרובה להטענה, ברחוב זה וזה פה בשכונה, לא את כל הרשימה.

אני לא יודע אם זה יהיה עד ה-21 בחודש כיוון שיש שתי בעיות עם זה: אחת, הנושא של הקיוסקים הוא לפעמים גמיש. נסגר, נפתח-נסגר, נפתח. צריך שהמידע יהיה כמה שיותר מדויק כדי לא להטעות את הציבור. שתיים, יש עניין איך מדביקים על תחנות מבחינת נגישות, מה מדביקים. בתל אביב בכלל זה עולם אחר.

תבדוק את האפשרות שכל אזרח שעולה לך לאוטובוס, אומר לך, מכונה ליד התחנה, תגיד לו איפה כן.

מבחינתנו כמה שהמידע יותר נגיש וזמין, זה מבורך.

א, יש מידע באינטרנט על הנושא הזה. למי שאין אינטרנט, יש את הטלפון של משרד התחבורה. אנחנו בדן נערכנו במקביל במודיעין שלנו לתת גם קו חם לנושאים, שמי שמתקשר יגידו לו, איפה אתה נמצא? דרך רחוב זה וזה אתה יכול ללכת, שם יש קיוסק כזה וכזה וכן הלאה. יתנו לו הדרכה איך הוא יכול לטעון, מה הוא מטעין וכן הלאה, זאת אומרת אצלנו בבית גם אנחנו נערכנו מבחינת קו חם לנושאים.

במקביל יש לנו קו חם עם נהגים לבעלי תפקידים, שאם נתקלים בכל מיני סיטואציות, בין אם זה תפעוליות פשוטות, בין אם זה אוכלוסיות שיותר רגישות, ילדים שנתקעו בלי או מבוגרים או נכים כמובן, עם כל הרגישות שצריך לטפל בנושא הזה. גם לזה אנחנו נערכים בהתאם.

מה אתה עושה בחודש הראשון כשילד בא ופתאום הוא לא יודע שאין לו צבור?

אף אחד לא יישאר ברחוב.

טוב מאוד, זו הצהרה מאוד חשובה. לפחות בתקופה הראשונה עד שיפרסו - - -

יש לנו נהגים ותיקים שהם רגישים ומכירים, יודעים להפעיל שיקול דעת. זה לא אומר שלא נחנך את הציבור שצריך כבר לעבור לזה, אבל נדע גם לפעול ברגישות בנושא הזה.

מבחינת עמדות טעינה, באמת יש פריסה ברחבי גוש דן, ברגעים אלה ממש הולכת ונפרסת ועד סוף השבוע אנחנו מדברים על פריסה של מאות עמדות במזומן, בכרטיסי אשראי. יש את המסופונים האלה שאפשר לטעון איתם גם מזומן, גם אשראי, בקיוסקים, ברשתות כפי שציין רן מקודם, ובאמת הפריסה מבחינתנו היא פריסה רחבה ככל שניתן.

קודם ציינה חברת הכנסת למה אין אפליקציה בטלפון. יש אפליקציה בטלפון. אפשר לעלות עם אפליקציה של HopOn. עולים, משלמים איתה. אפשר לטעון בצורה פרסונלית, אפשר לעשות הכול עם הטלפון היום.

שמים את הטלפון ליד זה?

כן, יש איזה מזהה, ברקוד, כל מיני דברים כאלה שהוא יודע לקרוא את האפליקציה, יודע לחייב אותך ויודע לעשות את הדברים.

יש עוד חברה, און-ליין.

ראיתי בשדה התעופה שכולם עוברים בלי כרטיסים. אני הייתי הקשיש היחיד שהראה כרטיסים.

בירושלים זה לא קיים. זה מבוסס אשראי, זה לא מזומן.

יש, זה כבר עובד. מבחינתנו אנחנו ערוכים גם בערוץ הזה. אנחנו הרמנו את הכפפה בכתף לכתף, אפשר להגיד עם משרד התחבורה. תגברנו קודם כל את עמדות הטעינה של הרב-קו שלנו שקיימות, הוספנו עוד ארבע עמדות הטענה ברחבי גוש דן לטובת הנושא של כרטיסי רב-קו אישיים.

בנוסף, אנחנו מתכוונים בתקופה הקרובה באותן תחנות שציינו פה מקודם, שהן תחנות עתירי נוסעים או נקודות כאלה, שמבקרים שלנו או אנשים שלנו יסתובבו עם מסופונים כאלה ויתנו פתרונות בשטח לאנשים, אבל זה לתקופת ביניים, "נחיתה רכה", לא להשאיר אנשים בשטח. יסתובבו בשטח עם המסופונים האלה ויוכלו לתת אפשרויות תשלום נוספות.

זה חשוב מאוד שהם יעמדו לפחות בתקופה הראשונה בתחנות העמוסות.

כן, כן, אנחנו נערכים לזה.

אנחנו תגברנו. אני יכול להגיד שיהיו לנו 220 נקודות של המסופונים האלה. אנחנו מתכוונים להגיע עד 350 כולל אלה שהולכים להסתובב ולעבות את התחנות.

מבחינת הסברה, אז משרד התחבורה בטח יפרט, אבל יש 150 דיילים ועוד מובילי הסברה. אנחנו מתגברים כוח אדם שלנו בנוסף, של עוד 50 איש. זה אנשים שיודעים את העבודה, יודעים להסביר, יודעים לתת מענה גם לנהג. צריך להבין, כשמתחיל לחץ, גם הנהג נכנס לאיזושהי מצוקה. להוריד ממנו קצת את הלחץ וגם לציבור, להסביר להם, גם בחוץ וגם על האוטובוס איך פותרים את המצוקה של אני הגעתי לאוטובוס ואין לי איך לשלם, אז אנחנו נערכים בכל החזיתות האלה.

תודה רבה. מיכאל, מנהלת מחלקת פניות ציבור באגד, איך אתם עומדים עם כל הטענות האלה?

אני לא ארחיב יותר מדי. אנחנו ערוכים מבחינתנו בעשר נקודות באזור המרכז, מרחובות ועד לכפר סבא. כל עשר הנקודות יהיו מצוידות באפשרות של קנייה במזומן, באשראי. בחלק מהמקומות שניתן שמנו tvm של מכירה במזומן, כלומר, אתה יכול לבוא עם מזומן וגם לקבל עודף. זה מהבחינה הזאת.

אני רוצה להעיר הערה על ירושלים. אני מכיר את ירושלים. אני מכיר גם את אגריפס לפני שהיה כל התהליך הזה. היית עומד באוטובוס, היה עומד באגריפס והיה אחריו תור של 50 מכוניות.

נורא ואיום.

היום אתה לא רואה את זה, אז יש צדדים גם לכאן וגם לכאן.

ברור. שכחתי להגיד בתחילת הדיון שאני מברך על הדבר הזה שהנהג יוכל להיות נהג ולא כרטיסן.

אז אני רוצה לומר מהבחינה הזאת שמניסיוני בירושלים התחלנו בתהליך. היו בעיות, יש תקלות, ברור.

אתה שומע שעדיין יש בעיות.

יש אבל מתקנים. כל הזמן מתקנים. לומדים תהליך, אתה חייב לתקן אותו כל הזמן ולהתקדם הלאה.

אגד מתקן או משרד התחבורה?

משרד התחבורה.

אבל אגד, אין לך שליטה.

יש שליטה אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, בהתייעצות.

למה לתקן אחרי שעושים? למה לא לעשות את זה מדורג?

אי-אפשר לעשות - - -

אפשר. בירושלים כבר סובלים שנה. תתחילו עכשיו.

את כל הבעיות האלה ציפו מראש. היה אפשר לעשות את זה מדורג.

חייבים לעשות את זה, זה לא יעזור. שר התחבורה מאוד כועס שמתעסקים בתחבורה ציבורית, אבל אין לי ברירה. אנחנו לא נעזוב את זה.

אנחנו הצענו גם איך לעשות את זה מדורג, בצורה שהציבור יתרגל.

חייבים לעשות.

עוד דבר אחרון. באזור ירושלים - - - פתחנו עמדות ניידות ואנחנו כנראה גם נעשה את זה באזור תל אביב בכל מיני מרכזי בתי אבות שאנשים לא יכולים להגיע ולא יודעים להטעין, על מנת ללמד אותם את הדברים האלה.

יפה מאוד.

הטענות האלה היו חד-פעמיות. זה מבצע פעם בשנה. זה לא קבוע.

זה תהליך, בהתחלה.

בסדר גמור. אני רוצה להודות לך, מיכאל. עכשיו זכות הדיבור לרן שדמי. אני לא הייתי רוצה לשבת במקומך. סך הכול אתה מנהל אגף כלכלה ברשות תחבורה ציבורית. הטילו עליך לסבול את כל הצרות של עם ישראל בעניין.

אני שמח להיות בתפקיד שאני נמצא. אני שמח שהפרויקט הזה קרה. אני שמח שנהייתי גם אחראי על יישומו ואני חושב שזו הצלחה מאוד גדולה גם בירושלים ואני מניח שגם בתל אביב הפרויקט יזכה להצלחה דומה.

רשמתי פה כמה נקודות ששאלת עליהן, אני רוצה להתייחס אליהן. דבר ראשון, הסיפור של עליה מכל הדלתות שזה בעצם צעד משלים לביטול הטעינה אצל הנהג, אז כמובן שמשרד התחבורה מאוד דוחף ליישם את זה. כבר כיום אנחנו בסביבות 10%-15% מקווי השירות במטרופולינים הגדולים, בקווי שירות, יש בהם עליה מכל הדלתות. אנחנו, עם העברת החקיקה לוועדת הכלכלה נפתח את כל קווי השירות, כל האוטובוסים בגוש דן. אנחנו מאוד מקווים שכבר בתחילת ינואר נסיים את העברת החקיקה לוועדת הכלכלה ומייד לאחריה נפתח את כל קווי השירות בגוש דן בטבעת אחת של כל המפעילים. המפעילים ערוכים לזה כבר בגוש דן. דן ערוכה כבר עם ולידטורים בכל האוטובוסים. אגד מסיימת את ההיערכות שלה בגוש דן.

על איזו חקיקה אתה מדבר?

לאפשר לפקחים של אוטובוסים כמו לפקחי סיטיפס.

לא היה יותר הגיוני לחכות שזה קודם יעבור ואז לעשות את זה?

לא, כי אני חושב שהדברים הם לא בהכרח תלויים, כי יש יתרון מאוד גדול. כבר היום אנחנו רואים, בירושלים בוודאי, שברגע שהנהג לא מתעסק בכסף, זה גם חוסך המון זמן וגם נותן לנהגים את היכולת לנשום, וזה יקרה בסיפור הזה של העליה מכל הדלתות. זה קורה, זה יקרה, ואם יש משימה שכל משרד התחבורה על זה, אז זה זה.

עליה מכל הדלתות מתי מתוכנן?

אחרי שיאושר החוק.

בגוש דן, מיידי, בירושלים, כמה חודשים לאחר מכן. בחיפה, כמה חודשים לאחר מכן. בגדול, במהלך 2019 אם לא ניתקע עם נושאי חקיקה אחרים, בכל המטרופולינים הגדולים כבר יעלו מכל הדלתות. כמובן שאנחנו מברכים על הצעד ואנחנו מברכים על הטעינה ללא נהג.

לעניין הטעינה ללא נהג, אנחנו מתמודדים פה עם שתי בעיות: בעיה אחת, הנושא ההסברתי, שבעצם אנחנו צריכים לגרום לשינוי התנהגותי אצל הנוסע. אנחנו יודעים שהכי קל, תזמין דייל ללכת ולקנות אצל הנהג, אבל זה לא הכי נכון. זה היה נכון אולי לאותו בן אדם שקונה, וכל אותם 50 איש שיושבים באוטובוס, מחכים - - -

והנהגים במכוניות מאחוריו.

והנהגים מלפניו ואחריו ומצדדיו. כולם יודעים שזה לא נכון. הנושא הזה של השינוי ההתנהגותי הזה, שמה לעשות, הציבור צריך להתרגל לטעון את הרב-קו שלו פעם בשבועיים, פעם בחודש במקום כזה ואחר, הוא שינוי שהציבור צריך להתרגל אליו. אנחנו נערכנו לזה הן בפן הפרסומי מצד אחד, והן בפן של ההנגשה.

אנחנו היינו רוצים בכלל באמת שיטענו בבית, שאנשים יטענו בסלולר או עם הקורא-כותב הזה במחשב שאפשר לטעון, והאתרים. ככל שאני יודע, האתרים האלה הם אתרים כשרים מבחינת אפשרות השימוש שלהם לציבור הדתי. זה החזון שלנו, שבכלל יטענו בבית, לא יצטרכו ללכת לשום מקום.

לאחר מכן יש בעצם את אותן רשתות קמעוניות, אותו ציבור שבא ואומר, אנחנו רוצים לטעון באמת במזומן. אז נכון, לטעון במזומן זה קצת יותר קשה, דורש קצת יותר מאמץ. פרסנו בירושלים סדר גודל של 200 עמדות.

אומר לך שבפסגת זאב צרכנייה גדולה לא רוצה.

לא רוצה, לא רוצה, אני לא יכול להכריח אותו.

הוא גם לא פתוח ב-06:30 בבוקר. הוא לא פתוח 24 שעות.

הוא אומר שבכלל הצרכנייה לא רוצה. מה תעשה אם רוב הקיוסקים יגידו לך, לא רוצה ניסיתי, לא כדאי לי?

היום רוצים. אם בהתחלה באמת היה יותר קשה, אני היום רואה שיש ביקוש. יש ביקוש ורוצים, וכנראה שמעבר לטעינה גם קונים אצלם עוד איזה מסטיק, אני לא יודע מה עושים שם, או קפה, ויש תנועה, ויש תנועה של רשתות קמעוניות שנכנסות, הן רשתות קמעוניות של המגזר הדתי.

איך קוראים לצרכנייה שלא רוצה?

"זול וגדול".

והן רשתות שלא היו מוכנות לחשוב על זה בעבר. היום כבר כן יש איתן סיג ושיח כדי שהן גם יכנסו לעולם הזה.

איזושהי מילה לנושא של המכונות טעינה. לצערי הצבת מכונות טעינה זה תהליך בירוקרטי מסורבל אפילו שהיה לנו שיתוף פעולה מלא עם עיריית ירושלים.

אפילו בכותל המערבי, שלט אחד לקח לנו כל כך הרבה שנים.

אז להציב מכונות זה סיפור.

הם התחייבו לפני שנתיים פה בוועדה שישימו מכונות בכל רחוב יפו.

אם היינו צריכים לבנות על מכונות הטעינה, לא היינו פותחים דלתות גם בעוד 200 שנה.

מה עם בתוך האוטובוסים?

אני יחד עם חברת דן ועוד בחור, אלון שני, ישבנו עם חברת דן. אמרנו להם, בואו נכניס מכונות טעינה לתוך האוטובוסים. דן הרימו את הכפפה בקו 1 ובקו 189. במקביל למה שעשינו בדן, הכנסנו את זה גם בשורה של מרכזים שלנו, בבאר שבע ובמרכז השרון. זה הכול היה במקביל. בבדיקה לאחור אני אומר לכם, אני חושב שזו הייתה טעות לעשות את זה.

בבאר שבע היו בעיות, אני יודע.

בבאר שבע יש אותן בעיות שיש בקו 1 ובקו 189. אני אנסה להסביר בקצרה את הבעיות. ברגע שהבנתי שיש בעיות, אמרנו שאנחנו לא הולכים לכיוון הזה.

מה הבעיות המרכזיות שיש לנו עם זה? אחד, זה פוגע בזרימה באוטובוס. מי שעולה היום לאוטובוס, נוסעים, ברגע שהם חושבים שהם יכולים לטעון באוטובוס, הם באים לטעון באוטובוס ואז אנשים עומדים מול המכונה, לא בטוח שיש להם מה להחזיק. האדם השלישי כבר יורד לפני שהוא הגיע למכונה. אני ראיתי את זה במצלמות גם באוטובוס וגם הסתכלתי במרכז שליטה של דן בבאר שבע. הנוסע השלישי בכלל לא מגיע למכונה. זה דבר ראשון.

דבר שני, מדברים כולם על אזרח ותיק. אני רוצה שתלכו לראות אזרח ותיק קונה כרטיס במכונה הזאת. הוא לא מצליח. המטבעות נופלות על הרצפה. הוא מרים, הוא נופל או שהוא מבקש מאיזה ממישהו אחר שיקום ויטען לו. זה היה מאוד בעייתי.

אני מציע בתחנות, לא באוטובוס.

המכונות האלה, בגלל שהן כל הזמן בתנועה, יש להן בעיות תחזוקה. זה מכונות שכל הזמן רועדות בבמפרים, לא בבמפרים. התנועה בכביש בארץ היא לא תנועה חלקה וזה גורם להם להתקלקל ואז אנשים חושבים שהם יכולים לטעון באוטובוס אבל אין מכונה באוטובוס, היא לא עובדת. ברגע שהבנו את זה, החלטנו שכבר לא ממשיכים בכיוון הזה.

גם התפעול של כל הדבר הזה.

כן, אבל בתחנות חייבים לעשות.

התחנות עמוסות. אנחנו כן נרצה לשים. זה תהליך ארוך ובירוקרטי. מכונות באוטובוס, אנחנו חושבים שזו טעות לשים. ברוב המקומות בעולם שאני מכיר, יש בתחנות מרכזיות מכונות ויש פריסה בקיוסקים, ברשתות וכדומה, אותה שיטה שאנחנו - - -

באירופה יש בכל תחנה.

לא, אין בכל תחנה באירופה, יש בכל מטרו. אתה מסתובב בלונדון, אתה לא רואה בכל תחנה.

בלונדון יש בכל תחנה קיוסק. אתה נכנס לקיוסק. אתה לא רואה את הנהג בכלל, הוא סגור בקופסה.

אתה לא רואה, אבל אתה לא יכול לקנות אצל הנהג באוטובוס.

לא, בקיוסק שליד התחנה.

יש כל מיני מקומות בעולם שהעירייה מחייבת את הקיוסקים כחלק מרישיון העסק שגם ימכרו. יש אלף ואחת שיטות בעולם. אנחנו חיים ברגולציה של ישראל, לא מכריחים את הקיוסקים למכור, מעודדים אותם למכור. הם הבינו את הפוטנציאל הטמון בזה. אני רואה שיש התעניינות ובסך הכול אני חושב שהצעד הזה הוא טוב, הוא מבורך וגם הציבור יתרגל לשינוי וזה יעשה טוב לכולם, ואני מצפה שאתם תתמכו בנו.

מה עם רעיון המינוס?

רעיון המינוס בטכנולוגיית הרב-קו לטוב ולרע, זה בלתי אפשרי. מה שאנחנו כן רוצים לקדם בנושא הזה זה באמת מנגנון הרב-קו, ליצור סוג של הוראת קבע, שבעצם נוסע יוכל לתקף באיזשהו הסדר נסיעה את כרטיס הרב-קו שלו ולשלם בסוף החודש באמצעות הוראת קבע או באמצעות כרטיס אשראי והוא לא יצטרך שיהיה לו מזומן. הוא דורש איזשהו פיתוח. אנחנו הולכים לכיוון הזה. בדקנו את נושא החריגה.

אין היום הוראת קבע בזה?

היום אין הוראת קבע.

צריך לעשות את זה. זה דבר הכי פשוט. אמרת דבר מאוד הגיוני. בחברת חשמל, בחברת המים, בכל מקום אני משלם בהוראת קבע.

צריך ליצור זהות בין כרטיס האשראי לבין החשבון.

בעל החשבון, כן.

זה יקרה.

ומה עם החופשי-חודשי לבעלי ההנחות? מי צריך להחליט על זה?

זה בהחלט עניין תקציבי.

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו חרגנו ב-20 דקות מהשעה, כי היה לי מאוד חשוב הנושא של הרב-קו.

הוועדה מבקשת להציג בכל תחנת אוטובוס מידע אודות עמדות הטעינה הקרובות לתחנה. לפרסם בתקשורת לקראת הפסקת הטעינה בגוש דן, להביא למודעות הציבור.

הוועדה רשמה את הודעות חברת דן שבתקופה הראשונה יהיו שם דיילים ואנשים שיעמדו גם עם מסופי טעינה כדי לעזור לאנשים.

הוועדה מבקשת לעודד את החנויות והקיוסקים ביישובים בודדים, שיצרפו לאפשרות טעינת רב-קו ולא רק במקומות מרכזיים גדולים. אנחנו מבקשים שתהיה פריסה רחבה של עמדות טעינה ואשראי במזומן בכל התחנות העמוסות. אנחנו יודעים שיש קו חם לנוסעים, 8787* מטעם משרד התחבורה, שם אפשר לקבל מידע על כל השינויים האלה.

אנחנו מבקשים להנגיש את המידע לנוסעים בתחנות. אנחנו מבקשים ליצור את האפשרות, אנחנו מבינים שהיום זה אי-אפשר, אבל צריך ליצור אפשרות מינוס, שנוסע שיש לו יתרה נמוכה מדי או שהוא נשאר בלי נסיעה, לאפשר לו נסיעה אחת או שתיים והמינוס יקוזז בהטענה הבאה, והיא תאפשר נסיעה אחת או שתיים, ובטעינה הבאה זה יתקזז עם סכום ההטענה.

אנחנו מבקשים להנהיג הוראות קבע שאנשים יוכלו להטעין את הרב-קו באופן אוטומטי, אנשים שנוסעים באופן קבוע בדרך כלל, לפי רצונם ובקשתם. אפשר לעודד בכך אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית. שהמדינה תחלק את הכרטיסים האלה במוסדות ציבור, בתי אבות, בתי חולים, אוניברסיטאות, ישיבות, בתי ספר כדי שאנשים לא יצטרכו לעמוד בתורים לקבל את הכרטיסים.

אנחנו מבקשים שההנחה לילדים מתחת לגיל חמש תהיה בלי תלות במספר הילדים. כל מי שמתחת לגיל חמש, החוק מאפשר שהוא לא ישלם. אין צורך לחייב לשלם דווקא מי שיש לו שני ילדים מתחת לגיל חמש.

הוועדה רשמה את התלונה על פסגת זאב, שאין שם עמדות הטענה מספיקות. אנחנו מבקשים מהצרכניות ומכל מי שאפשר שם, להכניס את זה, וממשרד התחבורה, לאפשר לכל מי שביקש, כמו ברמות ובמקומות אחרים, להביא לו מייד מסוף הטענה כזה.

הוועדה מבקשת לבטל את הקנס, אנחנו קוראים לזה קנס, עבור כרטיס הנסיעה, חמישה שקלים הנוספים עבור כרטיס אנונימי. מספיק שאדם משלם את ה-5.90 בלי הנחות. לא צריך כפל קנס על זה שהוא לא עושה רב-קו. הגיעו הרבה פניות בעניין. אני לא יודע מי צריך, ועדת הכלכלה או מישהו שצריך להתקין את זה.

זה נגד חוק כוח המצרכים, הכרטיס הזה.

תסמוך עליהם, הרי מדובר באנשים שעושים את החוק.

שלחתי להם תלונה ולא הגיבו לי.

הנושא הזה היה בבג"ץ. עברנו את בג"ץ. בג"ץ אישר לנו את זה.

אין לי ספק. כל עוול שהמדינה עושה, היא עושה על פי החוק. אני מכיר את זה. אני אף פעם בוועדה לא אומר לאנשים, זה עובר על החוק. אני יודע שמגיעים פה מצוידים בחוות דעת משפטיות כמה שאתה רוצה, ואם צריך, יש עוד יועץ משפטי.

על פריסת עמדות הטענה בתחנות מרובות נוסעים באוטובוסים, רשמנו את ההודעה שיהיו עמדות הטענה, ואנחנו רוצים לעודד שוב שכל תחנה מרובת נוסעים, שיהיה שם מסוף הטענה קבוע או נייד. לא אכפת לי שזה נייד, אבל שיהיה.

הוועדה שואלת שאלה, למה מונעים מהאזרח את הזכות בעמדת הטענה במזומן? אנחנו יודעים את הבעיות של הוונדליזם ודברים כאלה, אבל כמו שהבנקים יכולים להציב כספומטים וכספונטים ומכונות שתיה וממתקים, כולם יכולים, גם משרד התחבורה יכול להציב עמדות הטענה לכרטיסים.

הדרישה האחרונה זה לעשות חופשי-חודשי לנוער, לנכים ולכל הזכאים. לא יתכן שאדם זכאי להנחה, בגלל שהוא עושה חופשי-חודשי, צריך לעודד את זה, אז לא נותנים לו את ההנחה.

הדבר האחרון, הנהג רואה בכרטיס כמה יש לי בכרטיס הצבור. אני רוצה שיהיה על צג האוטובוס, בדלת, באיזשהו מקום, שהנוסע יוכל לראות כמה נצבר לו בכרטיס. שהוא יוכל לבדוק בעצמו.

אבל אז זו תהיה פגיעה בזכות הפרט.

לא, הוא יכול לראות את זה. יש לו בצ'יפ. הוא מכניס ורואה שחסר לו כסף, אז הוא יודע שהוא צריך למלא. למה הוא צריך לעלות ולראות שאין לו, ולא יתנו לו וזה לא עובר וזה כן עובר. ככה הוא רואה בתחנה.

תודה רבה לכולכם שבאתם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:22.