פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



33
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 350
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ב' בטבת התשע"ט (10 בדצמבר 2018), שעה 12:30

א. מעקב אחר יישום דו"ח פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה - במסגרת יום זכויות האדם הבינלאומי המצויין בכנסת; ב. מחיקת רישום פלילי לבני הקהילה האתיופית - בהתאם להצעת נשיא המדינה ושרת המשפטים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב

פנינה תמנו-שטה

אמי פלמור - עו"ד, מנכ"לית משרד המשפטים

טלל דולב - ראש המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

אודית קורילנדי סירקיס - עו"ד, לשכת נשיא המדינה

אווקה קובי זנה - עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

יובל גורן - דובר, משרד המשפטים

נוחי פוליטיס - עו"ד, מנהלת מחלקת חנינות, משרד המשפטים

אלי מוגילבסקי - עו"ד, עוזר למנהלת הכללית, משרד המשפטים

לירז פרץ - רמ"ד חנינות, צה"ל, משרד הבטחון

ברוך עדיקא - רע"ן תכנון כלכלי, המשרד לבטחון פנים

שי יאסו - רפ"ק, ראש תחום שילובם של יוצאי אתיופיה במשטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

ווגאי טבג'ה - הרשות הלאומית למלחמה באלימות סמים ואלכוהול, המשרד לבטחון פנים

מאיר דב ברקוביץ - משטרה, המשרד לבטחון פנים

שרה כהן - מנהלת שירות הרווחה, משרד העליה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת מנכ"ל, משרד העליה והקליטה

אלה אדוה גרצן - דוברת, משרד העליה והקליטה

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה וכשירות תרבותית, משרד העבודההרווחה והשירותים החברתיים

עירית בירן - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

מספין אלמיהו - מנהל המחלקה לקליטה ושילוב יוצאי אתיופיה, עיריית ירושלים

מזל נייגו - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

אורית צגאי - יו"ר ועדת עליה, לשכת עורכי הדין

אורי נרוב - עו"ד, המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ידידיה וולף - הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

לורין-יהודית פוריס - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

סופיה עדי - מנכ"לית, דור לדור

אן סוצ'יו - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

מיכל פנט פלג - רכזת צוות קשרי ממשל, נשות הדסה

חיה עבו - חברה, נשים עושות שלום

נחמה הולמן - פעילה, נשים עושות שלום

יוהאניס אזנאו - פעיל חברתי

צינה מספנט - מוזמן/ת

בני פרץ - פעיל חברתי

מתן אלקלעי - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים


א. מעקב אחר יישום דו"ח פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה - במסגרת יום זכויות האדם הבינלאומי המצויין בכנסת; ב. מחיקת רישום פלילי לבני הקהילה האתיופית - בהתאם להצעת נשיא המדינה ושרת המשפטים

ברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אנחנו מקיימים היום דיון במסגרת יום זכויות האדם הבינלאומי שמציינת הכנסת. אנחנו מקיימים ישיבת מעקב לגבי יישום דו"ח פלמור למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה.

כמובן קיימנו דיון לפני שנה ב-5 לדצמבר 2017, בהשתתפות מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור שנמצאת איתנו. נמצא איתנו גם מנכ"ל משרד הקליטה מר אלכס קושניר וחבר הוועדה חבר הכנסת יואל רזבוזוב, משרדי ממשלה וארגונים.

הוועדה מקיימת את ישיבתה במטרה לעקוב אחר יישום דו"ח פלמור בדומה לדיון שהתקיים בשנה שעברה בנושא.

דו"ח פלמור הוגש ב-31 ביולי 2016 לראש הממשלה. הדו"ח כולל 53 המלצות ליישום במשרדי הממשלה שונים. בין ההמלצות המרכזיות הקמת יחידה ממשלתית במשרד המשפטים לתיאום המאבק בגזענות. מינוי ממונה על אפליה בגזענות בכל משרד ממשלתי, יצירת מסגרת לנקיטת הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה ובעלי מקצועות מסודרים במקרים של הטרדה גזענית, קביעת נהלים להגדרת סמכותם של שוטרים לפנות לאדם בדרישה להזדהות באופן מימוש הסמכות בנסיבות שונות, ייצוג משפטי חינם בתביעות שעניינן אפליה על רקע גזעני בכניסה למקומות ציבוריים, המלצות נוספות להגברת נוכחות חיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי, התרבותי והתקשורתי, מנגנון חדשני לקליטה מהירה של אקדמאים יוצאי אתיופיה לשירות הציבורי, הרחבת הפיילוט לנשיאת מצלמות גוף על ידי שוטרים בתחנות משטרה בערים שבהן שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה.

בדיון שהתקיים בשנה שעברה בנושא זה צוין כי לא כל המלצות הדו"ח יושמו. לא כל משרדי הממשלה מינו ממונה על אפליה בגזענות, סוגיית הייצוג המשפטי לא הוסדרה, הרחבת פיילוט נשיאת מצלמות גוף לשוטרים לערים נוספות ועוד.

בדיון הנוכחי המטרה היא לעקוב אחר יישום המלצות הדו"ח שנתיים מיום הגשתו, ובעיקר לשמוע כיצד והאם בכלל הושגו היעדים המרכזיים להקמת הצוות. היחידה לתיאום המאבק בגזענות הוקמה בפברואר 2017, מאז הקמת היחידה כמה תלונות הגיעו בנושא גזענות. מספר התלונות הוא נושא מהותי. בזכות התלונות והנושאים שעליהם מתלוננים, נחשפים למציאות העגומה. המקרים הפרטניים של צערי חווים בני העדה האתיופית יכולים להביא לשינוי למען כלל האוכלוסייה האתיופית.

למרות כל מאמצי הממשלה בנושא, הגזענות בארץ קיימת לא רק כלפי האוכלוסייה האתיופית אך הגזענות כלפי יוצרי אתיופיה המקרים הקשים ביחס לגודלם באוכלוסייה הם משמעותיים וכואבים. השינוי צריך לבוא גם ממערכת החינוך. חינוך הדורות הצעירים. תכניות הלימוד בנושא הגזענות צריכות להיות כחובה ולא כרשות במערכת החינוך. העבודה צריכה להתבצע בשילוב החברה האזרחית.

בחודש מרס מציינים את יום המאבק הבינלאומי בגזענות. בהזדמנות זו אני מבקש לברך על הודעת נשיא המדינה ראובן ריבלין, ושרת המשפטים איילת שקד, בהודעתם לבני הקהילה האתיופית ב-5 בנובמבר 2018 לכבוד חג הסיגד, להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי. מדובר ביוזמה מבורכת וחשובה עבור הצעירים בקהילה האתיופית, שכן כמות התיקים הפליליים וכתבי האישום נגד צעירים וקטינים יוצאי אתיופיה גבוה באופן משמעותי משיעורים באוכלוסייה.

הנשיא ציין בפנייתו "כוחו של מוסד החנינה ביכולתו לדון בסוגיות ישראליות הדורשות שיקול דעת לפנים משורת הדין לטובת האינטרס הציבורי. יוצאי אתיופיה חוו יחס מפלה מצד הממסד ומצד החברה הישראלית. הם סובלים מסטיגמות וסטריאוטיפים שליליים וחשופים להדרה ואפליה ואף לגילויי אלימות פיזית ומילולית. חובתנו כחברה לעשות הכל על מנת להתמודד עם הגזענות שבתוכנו ולעקרה מן השורש וחובתן של כל הרשויות להילחם בתופעות של תיוג, הדרה ואפליה בכל סוג".

הקריאה שלנו הינה צעד נוסף במלחמה בתיוג ובהדרה. צעד נוסף לאיחוי השבר שנוצר באמון בין יוצאי אתיופיה לממסד ולחברה.

כדי לממש את הצהרת הנשיא ושרת המשפטים חשוב מאוד לקבוע גורם מוסמך אחד שיטפל בכל בקשות החנינה. מדובר במהלך חיובי וחשוב. חשוב שכל צעיר יוצא אתיופיה יידע על זכותו לפנות למחיקת הרישום הפלילי. יש צורך ליזום מהלך פרסום אפשרות הפניה למחלקת חנינות.

מדובר במהלך משמעותי שיקל ויסייע לצעירים בעלי תיק פלילי לפתוח דף חדש ונקי בחייהם בישראל. הטפסים והבקשות צריכים להיות כתובים בבהירות ונגישים לכל מי שמעוניין בכך. אני אומר זאת לאור פניות רבות שמגיעות אלי בגלל שהם לא יודעים למי לפנות. גם אתמול בבית הנשיא העבירו לי מכתב ולינק לאינטרנט איך לפנות, אני מודה שקיבלתי את זה אתמול, הפצתי את זה בדף הפייסבוק שלי. תיכף נשמע על זה. זה יהיה טוב מאוד, נציגת בית הנשיא נמצאת כאן ואנחנו נשמע ממנה.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. קודם כל נשמע ממנכ"לית משרד המשפטים בעניין, בין היתר אני מבקש גם להתייחס לנקודות שהעליתי.

אני אתייחס להכל. שלום לכולם, אני כמובן מברכת גם את יו"ר הוועדה, גם את חברי הכנסת על ציון יום זכויות האדם ועל הבחירה במעקב אחרי הדו"ח הזה. אני חושבת שהמעקב של הכנסת הוא מאוד חשוב ומבורך ואני באופן אישי וגם אנשי משרדי, ואני מכירה פה גם את כל השותפים האחרים, בין אם זאת היועצת המשפטית של הנשיא ובין אם אנשי המשטרה ואנשי משרד רוה"מ ומשרד הרווחה וכן הלאה, שכולם היו שותפים לתהליך של הדו"ח הזה, אנחנו מוכנים לבוא ולהתייצב, בעיקר מכיוון שאנחנו פועלים יום יום ושעה שעה לראות את ההמלצות האלה מממומשות.

אתה תסלח לי על חוסר הצניעות אבל הדו"ח הזה הוא אחד הדו"חות שיושם במהירות הגבוהה ביותר. תיכף עו"ד אווקה זנה, שעומד בראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים ייתן דיווח מפורט ממש על היישום של כל המלצות הוועדה. ביקשתי ממנו הפעם להמחיש את הדבר הזה, אנחנו נמצאים היום בלמעלה מ-80% מההמלצות ביישום מלא, עוד 16% ביישום בשלבים כאלה ואחרים ומספר בודד של המלצות שעדיין לא יושם. אז קודם כל, באופן יחסי ליכולות הביצוע של הממשלה אנחנו במצב טוב, ולא רק זה, באמת כמו הסיפור הזה של החנינות שאני אשמח להסביר את ההקשר שלו, נמצאים גם במהלכים חדשים שאנחנו מנסים לקדם, כדי לממש את המטרות שממשלת ישראל הטילה עלינו כשהיא הקימה את הוועדה הזאת.

אני קודם כל רוצה להגיד משהו שאני לא מתעייפת להגיד אותו. בסוף כל התהליך הזה יצא לדרך כתוצאה מהמחאה של יוצאי אתיופיה. בלי המחאה, ואני רוצה להגיד, יש פה כל מיני אנשים שמדי פעם תורמים לתהליך בצורה כזאת ובצורה אחרת. בסוף בלי אלפי צעירים וצעירות, וגם קצת פחות צעירים, שיצאו לרחובות וטלטלו את החברה הישראלית לא הייתה יוצאת לדרך הוועדה הזאת. הם היו שותפים גם לכתיבת הדו"ח, חשוב לי להגיד את זה, זה אחד האירועים יוצאי הדופן בעבודה הממשלתית שבאו אנשים ולקחו חלק בעבודת הוועדה, קיבלו טיוטות, לא רק שלקחו חלק בגיבוש העמדות, אבל קיבלו את הטיוטות, העירו הערות, נלחמו על כל מילה ועל כל פסיק, והתוצר הזה בסופו של דבר לטוב ולרע, הוא תוצר שלא היה יוצא לדרך בלי המאבק הזה, ויושבת פה פנינה שישבה בכל הישיבות אצל ראש הממשלה בהקשרים של "דרך חדשה" וגם היא, כל המנטרה הזאת של אי אפשר יהיה לטפל לא בחינוך, לא בגיוס לצה"ל, לא בדיור, לא ברווחה, לא בקליטה, בלי להגיד את המילה "גזענות" זה בהחלט מהלך שהחברה הישראלית כולה בעיני חייבת תודה ליוצאי אתיופיה.

למה הקדמתי ואמרתי את זה? כי היחידה שעוסקת היום בתיאום המאבק בגזענות לא עוסקת בתיאום המאבק בגזענות נגד יוצאי אתיופיה. היא עוסקת בתיאום המאבק בגזענות. נקודה. ואתם תראו בשיקוף של התלונות שזה אמנם לא באותם מספרים, אבל אנחנו מקבלים תלונות מיוצאי ברית המועצות, אנחנו מקבלים תלונות מאזרחי המדינה הערבים ואנחנו מקבלים תלונות על גזענות על רקע מזרחי, יש פה באמת "בלי עין הרע" החברה שלנו עתירה בגילויי גזענות וחשוב לי להדגיש את הדבר הזה, כי הציבור פחות מודע.

אמרת בצדק שהנושא הזה צריך להיות במודעות ציבורית, בכמות התלונות, בשאלה מי מתלונן, ואיך זה מגיע, זה בהחלט דבר חשוב. גם היו לי על זה חילופי דברים עם מנכ"ל משרד הקליטה לפני שנכנסת, ובהחלט יש פה לא מעט קבוצות שכל אחת בתורה או באופן מתמשך זוכה לגילויי גזענות.

אנחנו נציג את עבודת הוועדה ואני אשאיר לזה זמן, אבל אני רוצה רגע להתייחס לנושא של החנינות. מכיוון שיש המון בלבול ביחס לדבר הזה, וגם טענות של קבוצות כאלה ואחרות בחברה הישראלית שלא מבינות למה נעשה המהלך הזה רק כלפי יוצאי אתיופיה, בפרט אחרי מה שאמרתי עד כה.

אז אני אגיד, לצד העבודה של היחידה בהקשר הזה הכלל ישראלי, ה יא גם עוסקת בהנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה, כלומר כן יש ליחידה גם משימות שהן בלעדיות ביחס ליוצאי אתיופיה, ולצד זה אנחנו מנסים כל הזמן לשאול את עצמנו איך אפשר לתקן ולפעול ביחס לעוולות העבר, והשנה הקיץ עמדנו לציין עבור עצמנו שנתיים להחלטת הממשלה, ולפרסום הדו"ח, וחשבנו מה הדבר הנכון לעשות והגענו למסקנה שיש אפשרות לתקן את העוולה שנקראת "שיטור יתר".

אני רוצה להגיד מילה, ואני מבקשת קשב לאמירה הזאת, כי קשה לשמוע אותה לפעמים. הנתונים ביחס לשיטור היתר כלפי יוצאי אתיופיה לא דומים לנתונים כלפי שום קבוצה בחברה הישראלית, כולל האזרחים הערבים. חשוב לי להגיד את זה כי קיבלתי פניה מהאגודה לזכויות האזרח, גם אני וגם היועצת המשפטית לנשיא, ואני רוצה לחזור על הנתונים הכל כך מטלטלים שהדו"ח הזה משקף. הדו"ח הזה שיקף פתיחת תיקים בשיעור של פי 5 מהשיעור של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה.

אם היינו מדברים על ערביי ישראל שהם היום קרוב ל-21%, אנחנו מבינים שפי 5 היה מביא אותנו בכלל למקומות שהם לא קיימים ואין אותם. כשהסתכלנו על הקצה של התהליך הזה והסתכלנו ברגע נתון כמה קטינים יוצאי אתיופיה נשלחו למאסר בפועל, היה רגע שיא שבוא 40% מכלל הכלואים בכלא אופק היו יוצאי אתיופיה.

חשוב לי להבהיר בהקשר הזה גם כן טעות ששגורה באזניהם של אנשים כאלה ואחרים - - -

אני ביקרתי אותם. ראיתי אותם.

אני יודעת. כשאנחנו אומרים 40% מהדיירים בכלא אופק אנחנו מדברים על כלא שמחזיק בדרך כלל סדר גודל של 120 איש. יוצאי אתיופיה במדינת ישראל הם כמעט 2% מהאוכלוסייה, 200,000 איש. זה לא ש-40% מכלל יוצאי אתיופיה היו בכלא. כי היה איזה שהוא סוג של - - -

לא, כולם - - -

לא כולם. תאמיני לי. כבר שמעתי דברים כאלה ואחרים, ואגב סוגיות של הנכחה חיובית והנכחה שלילית, חשוב לברר ולהבהיר את הדבר הזה.

דיברנו סביב הנושא של החנינות לפני חודש, התראיינתי בנושא ונכון לאותו בוקר עשיתי בדיקה מה קורה בכלא אופק, נכון לאותו בוקר היו ארבעה קטינים יוצאי אתיופיה כלואים בכלא אופק. אז בסוף כל המהלך הזה של נגד מי פותחים תיקים, על מה פותחים תיקים, על דברים של מה בכך, ונמצאת פה גם מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים וגם היועצת המשפטית של הנשיא, שבסוף ביום יום הן הכתובת שתטפל בפניות האלה.

חשוב להגיד, ההבנה הייתה שיש תיקים שבאמת נפתחו סתם. אנחנו לא מדברים על תיקים שהתפתחו לאלימות, וחשוב להגיד את זה, קשה לדבר על הנושא הזה ולנסות לגזור את הגבול, אבל בסוף אנחנו כן יודעים שיש מסה של צעירים שמסתובבים היום עם רישום פלילי על עבירות קטנות שנפתחו אך ורק בגלל ששוטרים ניגשו בלי סיבה וביקשו להזדהות או ביקשו לעשות איזו שהיא פעולה מול הקטינים האלה, בזמן שהם יושבים ליד הבית שלהם או יושבים באיזה שהוא פארק, ואת הדבר הזה אנחנו מנסים לתקן.

אני רוצה להגיד שאין דרך לתקן הכל. במקרה יצא לי לאחרונה להביא את הבמאי דוד דרעי עם סרטו "סאלח פה זה ארץ ישראל", והייתה לנו שיחה מאוד מעניינת, אני מבינה שהוא גם יגיע לכנסת מחר, אני ממליצה לכולם ללכת לראות את זה ולפתוח את הראש ולחשוב על מדיניות גזענית שלפעמים יכולה להיות מתוך כוונות הכי טובות שיכולות להיות, מתוך אילוצים כאלה ואחרים ועדיין זה מה שקורה.

אני חושבת שפה נעשה מהלך מאוד מאוד עקבי וזהיר ועדין בניסיון לתקן את מה שאפשר, ובעיקר למנוע מעתה ואילך. חשוב גם להגיד, בסוף הנשיא והשרה איך שהוא בחרו את הקרבה לחג הסיגד, אבל לא מדובר באירוע – ראיתי אחר כך את ה"דחקות" בטוויטר – "האם לכבוד המימונה נמחק עכשיו למרוקאים ולכבוד הסהרנה נמחק לכורדים – רבותיי, זאת לא בדיחה. החג הוא בסך הכל נבחר כאיזה שהוא אירוע, זה לא אירוע חד פעמי, זאת החלטת מדיניות. גם אם יקום צעיר יוצא אתיופיה בעוד שנתיים ובעוד חמש שנים ויגלה רק אז – אנחנו כמובן נשמח שזה לא יקרה אלא יקרה עכשיו – יגלה רק אז שיש החלטת מדיניות לשקול את מחיקת הרישום הפלילי שלו על בסיס הנתונים שנאספו, וחשוב לי להבהיר את זה, זה מבוסס על נתוני אמת של משטרת ישראל. זה לא מבוסס על אוירה, זה לא מבוסס על סרטים כאלה ואחרים שהם חשובים והם משני תודעה וזה הזמן להזכיר את הסרט של גל גבאי, "החשוד המיידי" שבוודאי השפיע על המודעות הציבורית לסוגיה הזאת. זה מבוסס על עבודה סדורה.

לכן אני קוראת לך, אגב, לפנות למשטרת ישראל. אנחנו אמורים לפרסם דו"ח מעקב אחרי הפעולות של היחידה לתיאום המאבק בגזענות ביישום הדו"ח. אנחנו מצפים לקבל ממשטרת ישראל נתונים מלאים, בדיוק את אותם נתונים שיאפשרו לנו לבסס את הטענה שהיה פה שיטור יתר, אנחנו רוצים נתונים עכשוויים. אני אומרת את זה מתוך אמונה, שאני חוזרת עליה תחת כל עץ רענן. נעשה שינוי מהותי במשטרה. גם אם השינוי הזה לא מספיק, גם אם השינוי הזה עדיין בשלבי שינוי והדרכה ותודעה וחינוך של שוטרים. בלי לקבל את נתוני האמת, ואני יודעת ממקורותיי, שיש ירידה של עשרות אחוזים בפתיחת תיקים, יש ירידה של עשרות אחוזים בהגשת כתבי אישום. בסוף זה לא מקרי שאנחנו רואים פחות קטינים בכלא, את הקצה של השרשרת הזאת.

אבל בלי שהמשטרה תדווח, ואני רוצה להגיד – הלחצים שהיה צריך להפעיל כדי לקבל את הדיווחים בזמן עבודת הוועדה, אין שום סיבה שנחזור על המהלכים האלה. אין שום סיבה. משטרת ישראל זה גוף ממשלתי, מוסדי, יש לו את כל האינטרס להציג את הנתונים האלה, הנתונים האלה לא שייכים למשטרה, הנתונים האלה שייכים לציבור, לציבור יש זכות לדעת את הנתונים האלה ואני לא מעלה על דעתי שבסוף נגיע למצב שהיחידה הממשלתי לתיאום המאבק בגזענות תגיש עתירת חופש מידע נגד ממשלת ישראל. אבל אם צריך, גם את זה אנחנו יודעים לעשות. אני אשמח אם עו"ד אווקה זנה להציג את התוצרים של עבודת היחידה.

אני חוזרת ומפנה את תשומת לבכם למצגת הזאת כי בסוף הולכת להופיע שקופית שאנחנו מפיצים אותה בוואטסאפ בימים האחרונים, שמסבירה בדיוק איך להגיש את בקשות החנינה, ואני אשמח אם כל מי שנמצא פה יעזור להפיץ את זה, לדעתי מספיק שפנינה לוחצת וחצי מדינה על זה, אבל אנחנו באמת נעשה את זה גם באמצעים שלנו כמשרד המשפטים, פייסבוק, טוויטר, רשתות חברתיות כאלה ואחרות.

אנחנו עומדים לצאת בקמפיין, זו אחת המשימות של היחידה, אנחנו עומדים לצאת בקרוב בקמפיין שיעלה את המודעות לקיומה של היחידה לאפשרות להגשת תלונות ואני מזמינה את כל מי שנמצא פה ואני מבינה שהנושא קרוב לליבו, להפיץ את המידע הזה הלאה. אווקה אני אשמח שתדבר.

תודה. עו"ד אווקה בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני אציג את פעילות היחידה. אסביר ואתאר איך היחידה פועלת, בכל זאת, זו יחידה מקצועית במשרד המשפטים ואנחנו רוצים למקד את הפעילות בנושאים מרכזיים כדי שנוכל להציג תוצאות משמעותיות.

זה מבנה היחידה. כמובן לצד היחידה עובדת מועצה ציבורית שאת הרשימה שלה גם אפרט בהמשך. אנחנו ארבעה עובדים, והעובדים למעשה גם מרכזת פניות והתיאום וגם עו"ד ביסאוו, שאגב, נמצאת עכשיו בהכשרה של ממונים למניעת גזענות ואדבר על זה גם בהמשך, וד"ר גליה בונה, מניעים תהליך משמעותי.

בגדול על פי החלטת הממשלה תפקידי היחידה מוגדרים, אנחנו היחידה שמתאמת את פעילות הממשלה למניעת גזענות. אנחנו למעשה קולטים פניות, מאפיינים ומזהים מי הגורם הרלבנטי שיכול לתת מענה ולטפל בצורה משמעותית, אנחנו מנתבים את הפניה ולאחר מכן אנחנו עושים תיאום בין הפונה לגורם המטפל ואנחנו כל הזמן עוקבים אחרי הטיפול עד שיש תוצאה.

כתבנו ופרסמנו השנה דו"ח שנתי, הצגנו שם גם את פעילות היחידה, גם את החלטות הממשלה וגם את הפניות שהתקבלו ביחידה. כמובן שאפשר לראות את כל זה גם באתר היחידה, גם הדו"חות, גם החלטות הממשלה וכל הפעילות נמצאת שם.

למעשה עשינו חשיבה איך אנחנו לוקחים את הדו"ח המשמעותי שמביא בשורה לחברה הישראלית וממקדים את הפעילות כדי באמת שנוכל להיות שיטתיים ולתת מענה לציבור שפונה אלינו.

הבסיס לעבודה שלנו זה הפניות שמתקבלות, ותיכף אתאר. אנחנו לא מסתפקים בטיפול בפניה הפרטנית אלא כל הזמן חושבים איך אנחנו מנסים לזהות ולאתר או השפעות רוחב, או מדיניות ממשלתית כזו או אחרת, ואני פה מחדד ואומר שהמנדט שלנו הוא לטפל בגזענות הממסדית, בגזענות של מוסדות ציבור, שזו תוצאה של תיקון חוק הסיוע המשפטי וחוק - - - ותיכף אתייחס לזה.

הנושא הנוסף, באמת גילינו שקודם כל משרדי הממשלה, הבעיה היא במודעות ולא שיש אנשים שקמים בבוקר והם גזענים, ולפתח את הידע גם כדי להעביר אותו למשרדי הממשלה וגם להיות מוקד שבו מתייעצים איתו, ואנחנו עוזרים בהתמודדות עם נושאים שמגיעים אלינו.

למעשה מבחינת היישום דו"ח פלמור, זה בכותרת – אני מיד אפרט את כל ההחלטות – אנחנו נמצאים במצב של 32 החלטות מיושמות, הן בוצעו, 16 נמצאות בהליך ביצוע, בשלבים שונים של הליך ביצוע, אנחנו מאמינים שעד הדו"ח הקרוב אנחנו נגיע למספרים מאוד יפים וגם נתאר את חלקם בהמשך, ויש ארבעה שטרם בוצעו בין היתר על רקע נושאים תקציביים, ככל שיוותר הזמן נתייחס לזה.

מה ארבעת הנושאים שלא בוצעו?

ברשותך, אני מבקשת שכן תאפשר, נערכנו לזה, כן תאפשר רגע להציג את הדברים שבוצעו. אני חושבת שזה כן נותן איזו שהיא תמונה מלאה ומרשימה של היקף הפעילות של דברים שכבר קורים, שינוי הנחיות, תיקוני חקיקה. אווקה אני מציעה שנעבור על זה.

נעבור עליהן. זה למעשה החלטות שאדוני התייחס אליהן בפתיחה, לגבי הנושאים המרכזיים.

אם זה בהמשך, זה בסדר.

יש פירוט של כל ההחלטות מה יושם ומה לא, אלה למעשה ההחלטות שאדוני התייחס אליהן, חוק הסיוע המשפטי, חקיקה חשובה - - -

תעבור לטבלה המפורטת.

נעבור שקף-שקף על החלטות הממשלה לפי המספרים, מה בוצע ובהליך ביצוע. אפשר לראות שמבחינת משרד המשפטים חלק גדול מההחלטות בוצעו. ביטול אגרת בית משפט – כבר הפצנו את התקנות, אנחנו נמצאים בשלבים של יישום.

אני רוצה רגע להתעכב על הנושא של תיקון הסיוע המשפטי. הגענו למסקנה שהיכולת של הפרט להגיש – ושוב אני אומרת, זה כל אזרחי המדינה שחווים גזענות, זה לא רק יוצאי אתיופיה – אפליה בשירותים ומוצרים, הגענו למסקנה שהיכולת של האדם הפרטי להחליט שהוא מגיש תביעה נגד מועדון, נגד אוטובוס שהוריד אותו, נגד קופאית בסופר שאמרה לו לצאת, ואנחנו יודעים שהדבר הזה קורה לכולם. היכולת של הפרט למצוא עורך דין, לנהל משא ומתן עם עורך דין, איך הוא ישלם לו שכר טרחה וכן הלאה, הוא מאוד מאוד נמוך, לכן חשבנו שהאגף לסיוע משפטי במדינת ישראל במשך שלוש שנים ייקח על עצמו את הייצוג, יקבל פסקי דין והחלטות עקרוניות בנושא, כדי לייצר תקדימים כי בסוף צריך את הכוח המדינתי כי בסוף גם לפרט יש אינטרס להתפשר, ולנו כמדינה – זה בדיוק העניין שאווקה הזכיר אותו – להשפיע על מדיניות ולזהות תופעות, כאשר הסיוע המשפטי ינהל תביעה כזאת הוא יבין שיש לו הזדמנות לייצר תקדימים שישרתו את כלל הציבור והנטייה להתפשר ורק להשיג תוצאה מהירה, תהיה נמוכה יותר ומהצד השני הסיכוי של הפרט לקבל פיצוי ולזכות בתביעתו, יהיה גבוה יותר.

המהלך המשלים הוא הפטור מאגרה, פטור מאגרה בסופו של דבר נועד לאנשים שרוצים בכל זאת לעשות את זה בעצמם, כי בסופו של יום, הסיוע המשפטי עדיין, כאשר הוא ינהל את התביעות האלה, הוא משלם את האגרה. אז מבחינת הציבור הוא נושא בדבר הזה. זו הערה בהקשר הזה.

אנחנו נמשיך, נושא חשוב שכבר הופצה הנחיה של פרקליט המדינה זה בנושא של לאתר תיקים שמגיעים לגורמי תביעה ויש להם חשד לפרופיילינג, של פניה של שוטר על בסיס מוצא או על בסיס השתייכות לקבוצה כזאת או אחרת. ההנחיה הזאת כבר הופצה גם לתובעים, גם לפרקליטות, ואני מקיים שיחות עם הגורמים הרלבנטיים כדי להטמיע את התהליך.

נושא של חידוד נהלים למעשה זה הגדלת מתחם הענישה בעבירות ממניע גזעני, זה נושא שנמצא בעבודה והוא אמור להשליך השלכות רוחב.

חידוד נהלים איפה, במשרדי הממשלה?

בפרקליטות ובתביעה המשטרתית. חשוב להגיד שבעבר גילינו שהיו כתבי אישום שהוגשו שבהם בהתחלה היה סעיף שעסק במניע הגזעני לעבירה ובמסגרת הסדר טיעון הדבר הזה נמחק, כשהדבר הזה גם מביא להכפלת העונש, אבל בעיקר הדבר הזה מייצר מודעות לזה שיש עבירות שמתבצעות על רקע גזעני והבנו את החשיבות של לחדד את הנהלים גם בפרקליטות, גם בתביעה המשטרתית, שלא לוותר על הסעיפים האלה מכיוון שהוויתור בעצם מייצר סוג של השטחה של העובדה שבעצם יש אינטרס ציבורי להילחם בתופעות האלה על המשמעות שלהן, דווקא בקונטקסט של גזענות ולאו דווקא עוד עבירת אלימות.

אני מתקדם. נושא חשוב זה הליכים משמעתיים בשירות המדינה, למעשה גם פעם ראשונה בעקבות הדו"ח היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה לנציבות שירות המדינה ולאגף משמעת להגביר אכיפה משמעתית בעבירות על רקע גזעני. הנושא הזה נמצא ביישום, אנחנו בקשר רציף עם אגף המשמעת ואנחנו כבר העברנו כמה וכמה מקרים שכרגע הם נחקרים על רקע גזעני.

זה על מעסיקים?

בתוך שירות המדינה. עובדים - - -

קודם כל על עובדים. יש פירוט לאחר מכן, על מדריך במשרד העבודה שבמהלך קורס התבטא בצורה גזענית כלפי עובדי מדינה אחרים, אחד יוצא ברית המועצות, אחד יוצא אתיופיה, והוא עמד לדין משמעתי על הדבר הזה, והוא כבר לא מדריך.

מה היכולות שלכם מול הצבא?

את שמעת אותי הרבה פעמים מתייחס בנושא הזה, נתייחס לזה בהמשך. זה אתגר בפני עצמו, הצבא הוא לא נציבות שירות המדינה, הוא לא כפוף לנו, אנחנו מנסים להוביל מהלך.

בוא נשמע את הסקירה ואחר כך נשאל שאלות.

זה האתגר. את מכירה את האתגר.

סליחה, אבל חברי כנסת נוהגים לשאול. אתה לא תעשה את הסדר פה, בשביל זה יש יושב ראש ויש פה מנהלת.

אנחנו מבקשים שתהיה סקירה - - -

אבל בתור אזרח אתה לא יכול להעיר לחברת כנסת - - -

אני לא הערתי, אני רק ביקשתי.

אז אתה לא מנהל את הוועדה.

אוקיי. אמנם יש זכות לחברי הכנסת לשאול באמצע, אבל הסוג של הדיון, אנחנו רצינו לשמוע את הדיווח על היישום, לכן אפשר לשאול אבל אם אפשר לרשום ולהתאפק ואז לשאול.

זה קצת בעייתי אדוני היושב ראש לשאול אחר כך על 20 סעיפים. למשל סעיף 15, סדנאות למעסיקים בשירות המדינה. יש את נושא השופטים. רק היום גם הגיע אלי מקרה של שופט שבאמת מערכת המשפט לא נתונה הרבה לביקורת בכל מה שקשור ליוצאי אתיופיה, ואני אומרת לך, זה אחד הנדבכים שבעצם רוב הדברים זולגים למערכת המשפט, ואני שואלת למשל אם יש הכשרות בבתי משפט. כל השאלות האלה צריכות לעלות תוך כדי המצגת, כי אחר כך הן לא יהיו רלבנטיות ולא ניתן לו עוד פעם לחזור על דבריו.

תמשיך.

נדבר על הממונים, חלק מהממונים זה למעשה גם להוביל הכשרות בתוך הארגונים, בתוך משרדי הממשלה ויחידות הסמך. היום יש כבר 50 ממונים למניעת גזענות וקידום הגיוון. 18 מהם הם למניעת גזענות בלבד, על פי החלטה של הנציבות בשיתוף פעולה איתנו, ההחלטה הייתה שמשרדים שהם נותני שירות מוגבר ויש להם ממשק עם הציבור, אנחנו נמנה ממונה נפרד שיעסוק בנושא של מניעת גזענות. חשוב לציין שאנחנו לא מסתפקים, המינוי הוא חלק ראשוני למאבק בגזענות והחשיבות היא למעשה בהכשרה שיטתית ומסודרת שאנחנו מובילים אותה כדי שקודם כל הממונים ידעו ויבינו מה זה גזענות, איך היא פועלת, איך הפרקטיקות פועלות ואיך משנים אותה, שהם יבינו להוביל תהליך בתוך המשרד שלהם - - -

יש ממונה בהנהלת בתי המשפט?

יש ממונה בהנהלת בתי המשפט, לפני שבוע מונה.

אז אפשר לפנות אליה.

בדיוק. זה חשוב.

אני אומר שבאתר שלנו כל הממונים, הפרטים שלהם מפורסמים וגם נתייחס לנושא הזה, כדי להנגיש לציבור את הממונים ואמצעי הקשר איתם. יש משרדי ממשלה שעדיין נמצאים בתהליך מינוי, אנחנו כל הזמן במעקב להשלים את המנויים.

הזכרתי בהתחלה לגבי הפניות שאנחנו מקבלים ואני כבר מעיר ואומר, כמות הפניות לא מעידה על המציאות הקיימת בחברה הישראלית או על המציאות בכלל, זה רק מעיד כמה פניות התקבלו אצלנו ביחידה וכמה אנחנו מכירים וכמה אנחנו מנהלים וכמה אנחנו מנתבים ועוקבים.

בסך הכל ב-2018, בשנה שעברה הוגשו אלינו, צריך לציין, נכון שהיו"ר ציין שהיחידה הוקמה בפברואר 2017, אני התחלתי בפברואר 2017 וקבלנו כבר 70 בלי שיצאנו לפרסומים וקמפיינים. השנה יש עליה, אנחנו נמצאים כבר במעל 200 פניות ואני צופה שכשאנחנו נצא בקמפיין מסודר לציבור הפניות רק ילכו ויגדלו, צריך לזכור שאלה פניות על משרדי ממשלה ומוסדות ציבור.

חשוב לומר עוד דבר, ששיתוף הפעולה שלנו עם הארגונים האזרחיים, ותיכף אראה שאנחנו מקבלים פניות מהם, אתם יכולים לראות שמבחינת הפניות, רוב הפניות מגיעות אלינו ישירות ליחידה באמצעים שאנחנו פרסמנו שיכולים להגיע אלינו, 75 פניות מארגונים חברתיים שאנחנו פועלים איתם בשיתוף פעולה. אגב, יש גם מקרים שאנחנו רואים - - -

קיבלנו הערה, חברי כנסת שמפנים. ורובריקה נפרדת לחברת הכנסת - - -

אנחנו מעבירים אליהם.

תראו, אני באמת רואה חשיבות בכך, וזו גם באמת קריאה, שכל מי שמקבל פניה יעביר אלינו, אנחנו נוכל לטפל במענה, נבדוק אותה. אגב לפעמים כשאנחנו רואים שהפניה היא לא על גוף ממשלתי ולא על הממסד, אנחנו יוצרים שיתוף פעולה עם הארגון האזרחי שהם יוכלו גם לטפל בזה. זאת אומרת שיתוף הפעולה הזה הוא חשוב לנו ואנחנו רוצים לחזק ולהרחיב אותו.

מבחינת זהות הפונים, 82 מהפניות הם מיוצאי אתיופיה, 71 אזרחים ערבים. יש גם פניות שאנחנו מקבלים מאזרחים יהודים בכל מיני סיטואציות, שהם פונים אלינו ואומרים שהם מופלים. יש חרדים שפונים אלינו, עולים מברית המועצות, כך שהיחידה באמת מטפלת בפניות של כלל החברה הישראלית ואת זה אנחנו רוצים להעביר, זה המסר שאנחנו רוצים לחזק כדי שנוכל לתת מענה יותר מסודר ושיטתי לכלל הפניות ולתת מענה ראוי.

אני נותן דוגמאות לפניות שהתקבלו ביחידה. חלק מהפניות שאנחנו מקבלים אנחנו נותנים מענה כשיש פניה שמתקבלת ביחידה והיא מניעה של רישום ילד, אנחנו רואים שזה חשוב ודחוף וצריך לפעול. אתם יכולים לראות שהרבה פעמים אנחנו מדברים על חקיקה וסמכויות, הפניה שלנו במקרה זה לרשויות מקומיות, מכתב שלנו לרשויות מקומיות או בכלל למשרדי ממשלה, עושה אפקט מאוד משמעותי והרבה פעמים התוצאות - - -

אני רגע עוצרת כי אני רוצה להגיד שהיה ויכוח לאורך השנים – אמנם אנחנו בסך הכל שנתיים אבל עוצמת הוויכוחים גרמו לי להרגיש שאלה שנות כלב – ביחס לסמכויות של היחידה, והיחידה היא באמת יחידת תיאום. אבל אנחנו התעקשנו לשים את היחידה הזאת במשרד המשפטים ואני אגיד יותר מזה, אני התעקשתי שהיחידה גם תשב בלשכה הראשית. הוצאנו אנשים מהבניין. רק מי שמבין קצת את יחסי הכוחות בממשלה, מבין את החשיבות, ומנהלת מחלקת חנינות שיצאה מהבניין מחייכת, אני מתנצלת אבל זה היה למטרה טובה, בין השאר.

אני רוצה להגיד, כשיוצא מכתב עם הכותרת של משרד המשפטים, של הממונה על תיאום מאבק בגזענות לראש רשות מקומית על כך שהוא לא שיבץ ילד יוצא אתיופיה בכיתה, מסיבות לא ענייניות, כי הוא רוצה להפריד את הילדים, למרות שהאח של אותו ילד כבר נמצא בבית ספר, ראש הרשות לא צריך לא חוק והוא לא צריך כתב אישום, הוא לא צריך שום דבר. הוא רואה את המכתב הזה, אני גם אגיד בנימוס, אנחנו בדרך כלל נותנים לזה גם פומבי, כי אנחנו מבינים את האפקט של ההיבט התקשורתי וראש רשות באותו רגע, וצריך להגיד לזכותו, באותו רגע מבין שיש לו סוגיה שהוא חייב לטפל בה.

לכן חשוב לי לקחת את הדוגמה הזאת כדוגמה אחת מני רבות. לפעמים עצם העובדה שאנחנו יודעים מי הגורם הנכון לכתוב אליו, שאנחנו כותבים את זה מתוך המקום הרשמי שממנו פועלת היחידה, שראש היחידה בסוף עולה במדרגות – כמו שאנחנו אומרים אצלנו במשרד המשפטים – יחד עם היועץ המשפטי לממשלה או עם פרקליט המדינה והוא אומר לו "דע לך, הגיע אלי דבר מהסוג הזה" והוא אומר "רגע, תעביר את זה לעוזר שלי, אנחנו כבר מטפלים" לדבר הזה יש משמעות וצריך לדעת לעשות שימוש בדבר הזה.

לכן אני חושבת שככל שנקבל יותר תמונות וככל שנראה תמונה יותר כוללת של תופעות כאלה ואחרות, כך היכולת לייצר אימפקט על תבניות של פעולות כאלה ואחרות, ראש הרשות הוא האחד שטיפל אבל ראשי רשויות אחרים שפתחו את העיתון וקראו מה קרה אצל ראש הרשות הזה, כבר חושבים פעמיים כשהם לקראת הרישום לכיתה א' מתחילים לעשות מדיניות של הפרדת ילדים. זה דוגמה אחת, אבל יש הרבה דוגמאות כאלה ואנחנו עובדים צמוד עם אגף הדוברות של המשרד, כדי לנסות ולתת כמה שיותר תפוצה לכל אירוע מהסוג הזה, באמת כדי לייצר הרתעה וגם כדי לייצר מודעות.

עוד דבר חשוב להזכיר וזה חלק מהמורכבות של העבודה שלנו, למשל פרשת יינות ברקן, כולם מכירים, לכאורה מדובר בגוף פרטי ואין לנו סמכות עליו, לכן היה חשוב שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמי שעובדים איתנו הם טיפלו בנושא הזה ווידאו שהעובדים לא יפגעו, אבל ראינו במקרה הזה שיש בעיה של מדיניות מצד אחד, יש את משרד הכלכלה שיכול להוביל מהלך ומשרד המשפטים, אמי ציינה קודם שאפשר להוביל מהלך כדי שהתופעה לא תחזור על עצמה. אני לא אפרט הרבה אבל אנחנו נמצאים בעבודה עם הגופים הרלבנטיים כדי ליצור שינוי מציאות בנושא הזה. ונספר כשתהיה תוצאה.

מעבר לזה שעזרתם לכך שהעובדים לא ייפגעו, האם הלכתם גם לכיוון של ענישה?

אני אומר, אני קודם כל לא מעניש. אבל אני אומר, יש חשיבה - - -

לא, הליך משפטי נגדם.

זה נושא מורכב. כי בסופו של דבר אף אחד מהם לא פוטר, היה איזה שהוא תהליך שבאמת זכה לתהודה ציבורית והציבור הגיב בצורה ראויה להערכה וחשוב להגיד את זה. הנושא הוא מורכב, לכן היה צריך להושיב את כל הגורמים הרלבנטיים, גם משרד המשפטים וגם משרד הכלכלה, כדי שבפעם הבאה - - -

צריך להגיד דבר נוסף אם לא ראיתם את זה בכתוביות. הפניה של היחידה הייתה ליועץ המשפטי לממשלה גם בהקשר של הרבנות הראשית. לא רק בהקשר של חרם הצרכנים.

בסוגיה עצמה.

בסוגיה עצמה לעומק שלה. ואלה סוגיות מאוד מורכבות שאנחנו מבינים, זו דוגמה למשל, הציבור מה שהוא הבין ועשה ובאמת להוריד את הכובע בפני הציבור, זה חרם צרכנים על יקבי ברקן.

נכון. זה חרם שהתחיל אגב ב- - -

אבל הבעיה לא מתחילה ונגמרת ביקבי ברקן.

אבל ברור שיש את בד"צ העדה החרדית, ואני רוצה להזכיר לך אדוני היושב ראש, שכבר ידעה לעשות הממשלה מעשה כשהיה קשור בארגון "להבה" וארגונים אחרים. אין ספק בכלל, גם אם הם זהירים, בד"צ העדה החרדית, הארגונים של מהדרין שמבקשים התניות גזעניות לצורך מתן תעודת כשרות, אני שואלת איפה המדינה.

אמנם אתם לא מייצגים את היועץ המשפטי לממשלה, אבל זו באמת שאלת השאלות. האם גוף פרטי שמבקש התניה גזענית, אולי הגיע הזמן לשים אותם מחוץ לחוק, אולי שהם יבינו שהם יקרסו כלכלית וגם לא יוכלו לפעול בשטח מדינת ישראל.

תודה פנינה, אבל מעבר לבד"צ העדה החרדית, ואת מכירה טוב ממני את הנושא, יש נושא שהוא חשוב שנמצא בתוך הרבנות ויש צורך וזה גם הפניות החוזרות שלנו, גם - - -

ואני מציעה שלא נדבר עליו פה כרגע, מכיוון שאת מבינה שזה נושא שאם תהיה בו פריצת דרך היא תיעשה לא באמצעות זה שנתהדר בזה כרגע בכנסת, אבל אני כן אגיד שהיחידה מבינה שהנושא הוא נושא הרבה יותר עמוק מאשר להעביר עובדים ממקום אחד לשני, אלא דברים שיורדים לשורשם של הזהות היהודית ושל המהלכים, חשוב להגיד שהיחידה נמצאת בקשר גם עם המשרד לשירותי דת – אגב גם שם יש ממונה למניעת גזענות – ויש תהליכים שאני חייבת להגיד ואני תמיד אומרת את זה בזהירות הנדרשת, עבור האדם שסובל מתופעה כזו או אחרת, אגב, זה מאפיין גם את העולים מברית המועצות בהקשרים כאלה ואחרים, כל עולמו הוא ברגע אחד שבו הדבר הזה פוגע בו. לכן אני אומרת, יש תהליכים שלוקחים זמן, זה לא עוזר לפרט, אבל אני כן אומרת את זה כשאני בתור ממשלה באה לדווח לכנסת על תהליך, אני רוצה להגיד שהעיסוק בדבר הזה הוא כבר לא עיסוק שלך אדם פרטי כזה או אחר, אלא יחידה ששמה את הפוקוס על הנושאים האלה ומנסה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות הגורמים המדינתיים הסדורים, להבין שזה כבר לא רק שאלה של מתח מול הסמכויות הדתיות והרבניות במדינת ישראל, יש פה גם סוגיה של גזענות, יש פה סוגיה שהממשלה מנסה להתמודד איתה, לתת לה מענים, לתת לה פתרונות ואנחנו מקווים שנצליח להגיע לתוצאות.

להגיד לך שאת כל מה שלא הצלחנו לפתור ב-70 שנה או ב-30 השנים האחרונות, אם אנחנו מדברים רק על יוצאי אתיופיה ועל מקומה של הרבנות, אני לא חושבת שאנחנו מתיימרים לעשות את הדבר הזה, אבל כן להיות יותר זהירים ביחס להשלכות שיש לפסיקות כאלה ואחרות, ויחס לאזרחים שמוכרים כיהודים ועובדים במקומות כאלה ואחרים.

אבל חסר פה נתון אחד, דיברתם מי הפנה, לאיזה מגזרים הם שייכים, אבל 211 הפניות האלה לאיזה משרדים הן שייכות. אם זה רווחה, חינוך. זרקתם את הרשות, אבל לא שמענו כדי לראות האם באמת אותם נהלים תוקנו. זה חסר. הנתון הזה חסר.

זה מיון שאנחנו נעשה אותו ואנחנו נעביר דיווח לוועדה. אתה יודע להגיד באופן כללי למי רוב הפניות?

זו הערה חשובה כי אז אנחנו - - - קהילת יוצאי אתיופיה.

אנחנו נעביר פירוט מסודר, יש לנו פירוט, אבל אני אומר בגדול שקיבלנו פניות על משרד החינוך בנושא קליטת מורים, רישום תלמידים. בנושא של תעסוקה יש פניות, משטרת ישראל יש פניות, גם בנושא של אכיפה כוחנית וגם בנושא שאנחנו עובדים מול אגף החקירות, אי מיצוי חקירה כשיוצאי אתיופיה מתלוננים. זה נושא גם שאנחנו מזהים כנושא שצריך לעקוב אחריו לבדוק ולוודא שאכן החקירות מתבצעות כראוי.

קודם ציינתי, אבל הנושא של ברוך פינטו עובד משרד הכלכלה שהורשע בדין משמעתי וננקטו נגדו צעדים, יש כבר שני הליכים שמתנהלים היום על ידי הסיוע המשפטי, אחד מהם אתם מכירים, חברת דן על ילדים שלא עלו לאוטובוס על רקע מוצאם, מתנהל הליך משפטי ואנחנו - - -

הם מקבלים ייצוג על ידי הסיוע.

הסיוע המשפטי. ויש נושא נוסף שמתנהל כרגע בעניין של חברת - - - מסוימת, שהייתה בעיה במתן שירות ולמעשה יש גם תביעה שמתנהלת נגד החברה הזו, כך שבנושא הזה חשוב מאוד גם להעביר, כל אחד ביכולות שלו לציבור, שיש היערכות לטפל בפניות האלה.

המועצה הציבורית למעשה מורכבת, אפשר לומר, מפסיפס של החברה הישראלית. יו"ר המועצה, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט רובינשטיין, אתם יכולים לראות את הרשימה המכובדת. המועצה מורכבת מעובדי מדינה בכירים, מתוך מטרה שככל שנצליח להטמיע ולהוביל שינויים נוכל לעשות זאת, וגם נציגי ציבור שהם מכירים את השטח, יודעים לשקף לנו את האווירה הציבורית. אנחנו מתכנסים אחת לרבעון.

למעשה המועצה פנתה כבר עם תחילת עבודתה לשרי הממשלה להנחות את הגורמים הרלבנטיים להימנע מאפליה וסוג של גזענות, היא פנתה גם לרבנות להתכנס כדי לנסות ולהוביל לביטול החלטות כאלה ואחרות, לאחרונה פנינו לוועדת הבחירות המרכזית בעקבות פרסומים מאוד בעייתיים במהלך הבחירות המקומיות, כך שהמועצה היא גורם חשוב בפעילות היחידה.

זה פרק שעוסק ביוצאי אתיופיה, החלק של ה- - - החיובית, הנושא המרכזי שאנחנו מפעילים היום זה את מאגר "טופליסט", מאגר של דוברים ומומחים יוצאי אתיופיה שמטרתו לייצר שינוי במרחב הציבורי שהציבור יצרוך את יוצאי אתיופיה כדוברים מקצועיים, אנשי מקצוע, כמומחים ולא בנושאים מגזריים. יש במאגר 49 מומחים. אתם יכולים לראות דוגמאות לנושאים שיכול להיות ששמתם לב וראיתם איזה אייטם שהוא מאוד חיובי וכללי בתחום המומחיות, אנחנו רוצים שבסופו של דבר התקשורת תהיה שותפה לשינוי לפחות בעמדות ובתפיסות של הצופה בבית.

אמי דיברה על היוזמה לחנינה.

זאת השקופית שאנחנו עומדים להפיץ גם בוואטסאפ וגם ב- - - אנחנו מתחילים להפיץ את זה בכל מיני דרכים, גם בוואטס אפ, גם בטוויטר, גם בפייסבוק. אנחנו יודעים שהוואטסאפ היום הוא אחד הערוצים המהירים ביותר בקהילה.

אני סיימתי. תודה רבה אדוני היושב ראש.

תודה. אני יודע שגם נציגת בית הנשיא רוצה להתייחס. לאחר מכן חברת הכנסת פנינה.

אני רק אגיד בקצרה שאנחנו, אמי פלמור הגישה את דו"ח פלמור לנשיא, הנשיא עוקב אחרי הדו"ח הזה מאז שהוא פורסם, הוא מאוד בירך על הדו"ח הזה, על החשיבות שלו, על הייחוד שלו. כמו שאמי אמרה, הדו"ח הזה הוא דו"ח לא פשוט, דו"ח שמסתכל פנימה ואומר "חטאנו, פשענו", זה לא קל להגיד ואין הרבה דו"חות שעושים את זה, ואני בעניין הזה גם ברמה האישית מודה ומעריכה מאוד, אני חושבת שגם האופן שבו משרד המשפטים מתייחס ליחידה ולדו"ח הזה ככלי לטיפול בגזענות בחברה הישראלית, מעבר ליוצאי אתיופיה, זאת אומרת יוצאי אתיופיה פה מברכים אותנו בזה שבזכות המחאה שלהם הם עוזרים לנו להתמודד עם התופעה הקשה הזאת של גזענות שלא מופנית רק כלפיהם אלא כלפי אוכלוסיות אחרות ובעיני זה מבורך וחשוב נורא, ואני שמחה לראות בסקירה שהפאי הזה כולל גם פניה משמעותית של אזרחים מאוכלוסיות אחרות שמוצאים בכם כתובת, וזו בעיני ההוכחה לזה שאתם כתובת גם לאוכלוסיות אחרות, וזה בעיני מאוד מאוד מבורך.

בהקשר הספציפי של החנינות אנחנו באמת הרמנו את הכפפה הזאת מתוך רצון להשלים ולהרחיב את המהלכים של הדו"ח ולהזמין ולקרוא ליוצאי אתיופיה שבאמת נפגעו כתוצאה מתהליכים של חיכוך יתר עם המשטרה, כפי שפורט בדו"ח – ולא אחזור על מה שאמי אמרה – ואנחנו מזמינים את כולכם, כל מי שנמצא פה, כי הדבר החשוב ביותר זה להגיע לאנשים, שיוכלו לפנות אלינו. כשאנשים יפנו אלינו, אני מבטיחה ואומרת, אנחנו נותנים לזה עדיפות עליונה - - -

אני אגיד לך שחלק מהאנשים נמצאים פה, אבל אמרתי להם שלא ידברו. אז אולי בסוף יפנו אליכם.

בסדר גמור, אני אומרת, באמת כשתגיע אלינו בקשה - - -

יש כבר פניות אליכם?

יש פניות אבל הן מעטות, לכן האתגר שלנו שיגיעו אלינו הפניות. כשהן יגיעו אלינו נטפל בהן בדחיפות, ניתן להן עדיפות עליונה ואנחנו מתייחסים לפרויקט הזה כפרויקט מאוד חשוב, גם עם ערך סמלי אבל גם עם ערך קונקרטי עבור כל אחד ואחד מהפונים.

יש מענה אנושי שם?

יש מענה טלפוני אנושי אצלנו בבית הנשיא כל יום מ-9:00 עד 11:00, לקבל כל אינפורמציה בכל דרך.

גם אני וחבר הכנסת נגוסה רתומים ואנחנו נעלה - - -

אני כבר אתמול חיפשתי.

את זה?

לא את זה, מה ששלחתם לי בלינק.

אנחנו שלחנו לחברי הכנסת, אנחנו שולחים למי שאנחנו יכולים גם באופן לא שיטתי ומסודר, אבל אנחנו נשמח לסיוע של כל מי שמעורב בזה כדי להגיע ולעודד את האנשים לפנות אלינו. תודה רבה.

רק אשיב ברשותכם בהקשר הזה, שגם לשכת עורכי הדין התחייבה לנושא הזה ואנחנו מעמידים עורכי דין שעוזרים בבקשות והכל על מנת שזה באמת - - -

תודה.

מנהלת מחלקת חנינות רוצה להשלים.

אני מנהלת מחלקת חנינות. אני לא אחזור על דברים שנאמרו אבל אומר שיש לנו באתר מחלקת חנינות במשרד המשפטים טופס מקוון שמאפשר לכל אחד להגיש בעצמו בקשת חנינה בצורה פשוטה וקלה. הטופס מכוון אותו לטפסים שצריך להגיש, אפשר להעלות טפסים, אפשר לכתוב נימוקים. לכן הפעולה עצמה מאוד פשוטה, רק להכנס לאתר, למצוא את הלינק של הגשת בקשת חנינה ולהגיש.

אני אומר גם שיצרנו בינתיים כמה ממשקים כדי להגיע לכמה שיותר צעירים יוצאי העדה, יש לנו כבר שיתוף פעולה עם קצינת המבחן הראשית לנוער במשרד הרווחה, אנחנו ניצור ממשק יחד עם צה"ל, יחידת - - -

נגיע לכולם. רק לדבר בתמצית.

בתקופה האחרונה הוקם פורום במשרד המשפטים שעוסק בשיקום וטיפול משפטי בבני נוער, אז גם כל חברי הפורום קיבלו את הלינק וכל אחד יפנה את הקטינים, הן מצד הפרקליטות או הסנגוריה הציבורית או הסיוע המשפטי, כל מי שעשוי.

אבל אנחנו באמת מקווים שהציבור עצמו יפנה וכמו שאמרה היועצת המשפטית של הנשיא, אפשר לפנות בכל דרך, לשאול שאלות בטלפון, יש תיבת דואר, יש אפשרות להגיש בקשות בפקס ואנחנו נבחן כל בקשה במהירות.

כמה זמן משך מענה צפוי?

מספר חודשים, אולי פחות. תלוי באופי הבקשה.

שלא יתקשרו אחרי שבוע, כלומר יש צפי של - - -

אנשים בסופו של דבר כשהם מגישים את הבקשה הם מקבלים אחר כך מענה, מכתב מסודר של מה קורה עם הבקשה, והם יכולים להתקשר אחר כך ולברר סטטוס.

כן אבל לדעתי, שוב, מה שאני חושבת שצריך טווח זמן שהם יודעים שזה בטיפול. תגדירו חודשיים, שלושה, שהם יודעים שטווח הזמן הזה, וכמובן שאם זה קודם אז זה טוב, אבל שיהיה להם סוג של זמן מוערך למענה. אני חושבת שזה משהו מאוד עקרוני, כלומר שלא יצפו אחרי שבועיים ולא יצפו אחרי חצי שנה. תגדירו אתם כאנשי מקצוע כמה זמן ייקח לכם לבדוק את הבקשות.

טוב. חברת הכנסת פנינה.

ראשית אני רוצה לברך על הדיון הזה ביום שאנחנו מציינים את יום זכויות האדם הבינלאומי. תמיד יש סוג של תחושה שבמדינת ישראל אנחנו נמצאים בדיבייט מתמשך ובדיבייט המתמשך הזה סביב ערביי ישראל, פלשתינים וכל הסוגיה המאוד מאוד טעונה, נדמה שמצד אחד הצד השמאלי של הפוליטיקה ניכסו לעצמם את זכויות האדם, הצד הימני איפה שהוא נטש, אולי לא נאבק מספיק על הדבר הזה, בזמן שכולנו צריכים להבין שעבודה על הגנת זכויות אדם ואזרח זו עבודה שאין בה ימין ואין בה שמאל, וצריך לשים את זה בפרונט של החברה הישראלית.

הרבה פעמים אני נשאלת "איך את יכולה מצד אחד להיאבק על גזענות ואפליה ומצד שני להיות עם עמדות של מרכז-ימין" ואני באמת חוזרת על זה ואומרת גם בבית הזה, ששיתופי פעולה על מאבק בגזענות ואפליה, הוא שיתוף פעולה חוצה מפלגות. זה דבר ראשון שהיה חשוב לי להבהיר.

הדבר הנוסף, דווקא כמישהי שנאבקה באמת על כך שתעבור החלטת ממשלה שאומרת שצריך לדון על גזענות כי הניסיון לטפל בחינוך, רווחה וכל התחומים, ולהביא תכניות שהן ראויות וחשובות זה מצוין, אבל בסוף מדינת ישראל אני חושבת שעשתה פה מעשה שהוא חשוב בשלוש השנים האחרונות, וזה דו"ח הגזענות, ואנחנו באמת כולנו במבחן. גם אתם כמשרד משפטים, אבל גם אנחנו כחברי כנסת, כדי לפקח שבאמת הדברים האלה מתבצעים.

אני אבל חייבת לומר שיש תחומים שאני ממש לא מעודדת. למשל, בוודאי שבירכתי את שרת המשפטים שקד ואת הנשיא היקר שלנו על ההודעה המשותפת ועל הרצון לעשות, באמת בלי למצמץ, מה שנקרא, מבלי לחשוב שתהיה ביקורת לכאן ולכן ואמרו "אנחנו מודים, היו טעויות, אנחנו מוכנים לסגור". אבל מה עם המשטרה? אני מקבלת לא מעט פניות ואני פה רוצה לומר לכם, רבים מהצעירים יש להם רישום פלילי שנסגר בטרם היה משפט. אתם לא יכולים לעמוד מהצד ולהפוך את זה סוג של, מצד אחד יש את שי יאסו, באמת, השוטר שנמצא איתנו ועושה עבודת קודש ופונים אליו ומנסים, אבל כמה באמת הוא יכול לטפל? אתם צריכים לצאת עם אותה הצהרה, וגם אם אתם לא רוצים לעשות את זה בריש גלי כי אתם לא רוצים לקחת אחריות על כך שיש אלימות משטרתית, לצערי, כי ראינו מה קרה עם הילד באשדוד, עד היום לא קיבלנו שום גינוי לא מהשר ולא מהמשטרה, אבל בכל זאת, גם אם אתם לא רוצים להודות שהיה שיטור יתר ושנפתחו יותר מדי תיקים, הדבר הראשון שאתם צריכים זה לשנות את המציאות של אותם צעירים שכרגע תקועים מבחינת עבודה, רבים לא יכולים להתגייס, ואתם גזרתם עליהם את החיים שלהם שהם ילכו באמת להיות בעבודות כפיים עם עתיד שהוא לא מאפשר ובטח לא נותן להם שוויון הזדמנויות.

אז את הקריאה הזאת אני מבקשת, ידידי, שאתם תרשמו ותציעו איזו הצעה כדי שנוכל גם להפנות אליכם אבל גם שתצאו בקריאה לציבור.

זה כבר נעשה אבל אני אתייחס.

הדבר הנוסף, בשבוע שעבר התפרסם מקרה עם חייל דרוזי שעבר התעללות. נכמר הלב. אבל לא חדש, אני חייבת לומר. היה את הבחור יוצא אתיופיה שדרך הצבא שירת בשב"ס ואזקו לו את הידיים והתעללו בו במשך תקופה, היו חיילות שערקו כי אמרו להן "את מתאימה למדבר" ויש כל פעם מקרים של חיילים יוצאי אתיופיה ופעם אחר פעם, תוך כדי "הדרך החדשה" אמרנו שחייב לייצר שיח עם הצבא על פתרונות ראויים על איך מטפלים בצבא בגזענות, כי דווקא הצבא, שזה ילדים בני 19 שמגיעים לשם, זה ראי של החברה הישראלית, אבל רבים מהם לא פגשו מעולם יוצאי אתיופיה, רבים מהם בכלל באים ויש להם, הסימפטום של הגזענות מתפרץ מול חיילים יוצאי אתיופיה.

אתם חייבים לקחת את זה בשיא הרצינות כי בזמנו היה דו"ח של חיל חינוך שלא נעשה איתו כלום, שמו אותו בצד, על גזענות ואפליה. אני חושבת שאנחנו צריכים לבקש ולדרוש מהצבא לבוא עם תכנית סדורה איך מטפלים בגזענות.

דבר נוסף שהוא בלבי ובנשמתי ואולי אי אפשר להגיד שזה, זה מה שנקרא אפליה ממסדית, אבל אתה לא יודע להגיד זו אפליה כי אמרו אותה. היא לא אפליה על השולחן, היא לא גזענות. אבל הוצאת היתר של ילדים יוצאי אתיופיה מהבתים, ורק הבוקר קיבלתי טלפון מאמא שהוציאו לה את הילדה למרות שהיא לא רצתה שהיא תלך לפנימיה. אז אוקיי, הבנו, אנחנו האתיופים הפכנו להיות מי שמאיישים להם מיטות בכל מיני פנימיות של הרווחה ושל משרד החינוך, 40%, 30% יוצאי אתיופיה, כדי שהעסק הזה לא יקרוס, אבל אנחנו לא נמשיך לספוג את זה. ובסופו של דבר האמא הזאת, לא רק שהוציאו את הילדה הזאת בכוח, גם נתנו לה כדורים פסיכיאטרים דרך בית משפט, בלי לתרגם לה, בלי להסביר לה, ובעיני זו גזענות. בדיוק כמו ששופט יגיד להורה "תספור עד עשר" כדי לראות אם הוא יכול להיות משמורן. אומר להורה "תספור עד עשר" כדי לבדוק אם הוא יכול להיות משמורן. ואז פונים לנציב תלונות שופטים, ומה אומר הנציב? שזה לגיטימי. לא לגיטימי. גם להורים עולים חדשים. גם לאוכלוסיות מוחלשות יש זכויות אדם ויש זכויות אזרח. ומדינת ישראל לא עושה מספיק בזה.

דבר אחרון, החוק הזה שאגב, אתה הצלחת להוביל לביטול האגרה, אני מרגישה שזה כסת"ח של משרד המשפטים. אתמול בבוקר הפילו לי עוד פעם את הצעת החוק שעולה פעם אחר פעם, אתה וקארין אלהרר העליתם בכנסת הזאת, אני העליתי אותה בכנסת הקודמת.

בגלל זה עבר.

לא, זה לא עבר. הם ביטלו את האגרה. אבל תחשבו, בהטרדה מינית הקפיצו את הפיצוי מ-50,000 שקל ללא הוכחת נזק, ל-100,000 שקל כי הבינו שהטרדה זה דבר שצריך להיאבק בו. אבל לא יכול להיות שבבתי המשפט מה שפוסקים נגד אפליה וגזענות זה 20,000 שקלים בממוצע שאנחנו עשינו בלשכה. הם זורקים לנו מה שנקרא, את הגרושים האלה? זה לא מרתיע. אנחנו לא צריכים את הכסף שלהם. אנחנו רוצים הרתעה במדינת ישראל, ששופט יסתכל בעיניים ויבין ש-70,000 זה מרתיע בעל עסק. 20,000 שקל זה שיטת מצליח וזה לא מזיז לאף אחד.

אז אם אנחנו נאבקים, אני חושבת שאתם גם, כי אני יודעת שאתם רתומים לעניין של אפליה וגזענות, אתם צריכים להגיד להם. אגב, השרה שקד הסכימה. מי שמתנגד זה החרדים. ואני אומרת שאתם צריכים להגיד לשרה להיאבק בחרדים. זה לא בסדר. אף חרדי שחושש שחלילה לא נתבע את בית הספר שלו כי הוא מפלה מזרחיות, לא צריך לבוא על הגב שלנו. תודה רבה.

תודה. נשמע עכשיו את נציג המשטרה. עו"ד ניצב משנה מאיר דב ברקוביץ.

שי יתייחס לעשיה היותר רחבה, אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות שעלו פה והן מאוד חשובות, גם חברת הכנסת - - -

אני רוצה לשאול אותך, תתייחס באמת, למרות כל הזה, המשטרה לא השתנתה. המשטרה עדיין מעלימה, מרביצה, כי אנחנו ראינו באשדוד וחדרה, בחדרה אדם היה במהלך חקירה ופשוט מקבל מכות. תתייחס גם לדברים האלה, מתי המשטרה תשתפר.

אני אתייחס גם לדברים האלה קודם כל, את העלית גבירתי את העניין של הרישומים. אז אני רוצה לעדכן, זה אמנם פורסם אבל זה מסוג הדברים שאחרי שמפרסמים אותם זה נשכח ולא נמצא על השולחן באופן קבוע. אבל למעשה את המהלך המבורך שמוביל הנשיא ביחד עם שרת המשפטים ביחס לרישומים פליליים, אנשים שנשפטו, שהוא על בסיס קריטריונים מסוימים שאחרים יכולים להציג אותם, ייבחנו פניות של אנשים שיפנו ואז הנשיא ידון במחיקת הרישום.

אנחנו במהלך השנה הזאת בהחלטה שהייתה בהתאמה או בהלימה עם ההחלטה הכללית יותר של הנשיא לגבי שנת ה-70 נעשה מהלך בתוך המשטרה של בדיקת כל האנשים באופן יזום, לא בפניות של האנשים. שוב, זה לא שווה כי מי שנשפט זה כמובן דורש תהליך בדיקה אחר. כל האנשים, לא קשור דווקא אם הם יוצאי אתיופיה או לא, שהיו להם עד שני תיקים, דהיינו תיק אחד או שני תיקים, שוב, לפי קריטריונים שנקבעו, כל מי שעמד בקריטריון הזה בוטלו לו הרישומים באופן יזום בלי פניה שלו בכלל. במהלך הזה בוטלו 339,000 רישומים ל-300,000 אנשים, מתוכם 34,000 קטינים.

איך עם כל הדוברות של המשטרה, אפילו אנשים שקרובים לנושא הזה לא יודעים על זה. איך אתם לא מפרסמים? זה דבר דרמטי.

האם אותם 300,000 יודעים? נשלח להם מכתב שהתיק שלהם נסגר?

תראו, אני לא דובר המשטרה. דיון על מה דוברר ואיך דוברר, אגב – זה דוברר.

לא, אבל יש חשיבות שאדם ידע על הדבר הזה.

הם לא יודעים. אני אומרת לך. אנחנו לא מחפשים סתם להגיד.

אני מבקש בואו ניתן לו להסביר מה שהוא יכול להסביר. אל תלכו מעליו.

קודם כל המהלך הזה אני חושב שהוא מאוד חשוב- - -

אפשר לקבל את הנתונים?

בוטלו 339,000 רישומים ל-300,000 אנשים, מתוכם 34,000 קטינים. זה אומר שלגבי חלק מהקטינים שהם גם יוצאי אתיופיה, כי אנחנו כאמור עשינו את זה בצורה גורפת דרך המחשב, בלי פניה יזומה של האנשים - - -

והאנשים יודעים שזה בוטל?

כמה יוצאי אתיופיה מתוכם?

אמרתי, 34,000 קטינים.

יש ביניהם יוצאי אתיופיה?

לא, אז תקשיבו.

לא, אנחנו כל כך בהלם שאף אחד - - -

סליחה, זה לא כך, אי אפשר לנהל את הדיון בצורה כזאת. כל אחד מדבר ואז אי אפשר לשמוע. מי שיש לו שאלה, אני מבקש שירשום. בבקשה תמשיך. אל תפריעו לו. תרשמו ואחר כך תשאלו.

זה הנתון. הביטול הוא לגבי המון אנשים, לא נעשה פילוח מי מתוכם מגזר כזה או מגזר אחר כי מה שעניין זה הקריטריון. אני מניח שאם יבדקו בתוכם יהיו הרבה אנשים שהיה להם רישום והיום הוא לא קיים. לכן, כשאומרים שאנחנו נעשה את אותו מהלך שמוביל הנשיא, אני מתאר לעצמי שעל פי אותם קריטריונים, אלה שעומדים בקריטריונים זה בוטל להם כבר במהלך השנה מהסיבה הפשוטה שאנחנו הלכנו על משהו רחב מאוד של עבירות עוון ופשע.

אתם בורחים מיוצאי אתיופיה. זה שאתה עושה לכלל האוכלוסייה זו בריחה מלבוא ולומר "אני עושה תיקון כלפי יוצאי אתיופיה". אנחנו רוצים משהו ממוקד.

זה שני דברים שונים.

פנינה, זה שונה. הוא עכשיו מציג לנו באופן כללי, מתוכם יש גם יוצאי אתיופיה.

הוא אומר שאין פה יוצאי אתיופיה, זה מה שאני מבינה.

לא אמרתי דבר כזה.

אז לא הבנתי אותך. תבהיר.

לא אמרתי דבר כזה. אמרתי שאם את שואלת אותי עכשיו כמה מה-34,000 קטינים האלה למשל הם יוצאי אתיופיה, אני לא יודע להגיד לך מהסיבה הפשוטה שזה לא נעשה לפי השאלה אם הוא יוצא אתיופיה או לא. ברור שכל מי שהיה יוצא אתיופיה ועמד בקריטריונים, זה בוטל לו.

המהלך של הנשיא יוצר שני פערים שבשניהם אנחנו יכולים לעשות עוד משהו, ואנחנו בנפש חפצה. אני אומר את זה פה, זה אמור עוד להבחן בצורה מסודרת כי אנחנו עוד לא קיבלנו פניה מסודרת מבית הנשיא או ממשרד המשפטים שאומרת מה הקריטריונים. אז אנחנו יכולים לסייע בשני דברים: אחד – לנסות לאתר את התיקים שהם עונים לקריטריון שהנשיא יקבע, כדי שגם מישהו שאולי לא פנה אפשר לפנות אליו, הנשיא יפנה אליו או משרד המשפטים, באופן יזום, להגיד לו "תפנה". כי היום הרי זה בנוי על כך שמי שיודע יפנה, מי שקרא את הפרסום. אבל אולי מישהו לא יודע והוא ייתקע בזה בהמשך, זה יחסוך את - - -

אבל הנה, אנחנו שואלים מה אתה עושה בשביל הרישום הפלילי, אל הנשיא אנחנו יודעים לפנות. עכשיו נגיד מה עם אלה שיש להם רישום פלילי ולא הגיע למשפט, זה אצלכם במגרש.

דיברתי לפני שניה על זה, אני לא מבין - - -

לא, אתה אומר קריטריונים כדי לעזור - - -

כל ה-300,000 שדיברתי עליהם - - -

יש ביניהם כאלה שאת מדברת עליהם.

יש שני סוגי רישומים. יש מה שהחוק קורא רישום פלילי, שזה רק סמכות הנשיא. יש תיקים סגורים שזה לפי החוק נקרא רישום משטרתי. אנשים קוראים להכל רישום פלילי, אבל זה נקרא רישום משטרתי, זה בסמכות שלנו. אנחנו השתמשנו בסמכות שלנו באופן שלא נעשה, לא זכור לי שהוא נעשה, הוא נעשה פעם אחת בשני נושאים שאני זוכר ובהם זה היה תלוי בפניות יזומות. משהו כזה שהוא יזום על ידינו לא נעשה עד כמה שאני יודע, המון שנים.

גם למהלך שהוא לא בסמכות שלנו, אלא בסמכות הנשיא, יש לנו אפשרות א. לסייע בהיבט הזה, ודבר שני שהוא כן בסמכות שלנו, כאשר הנשיא ימחק רישומים פליליים לאנשים, זה ייצור קבוצה שלמעשה היא לא עמדה בקריטריון שלנו על התיקים הסגורים כי יש להם גם רישום פלילי ואז אנחנו לא מבטלים. אין לנו שום בעיה בתיאום עם משרד המשפטים, לקבל את הרשימה של אלה שבסופו של דבר – והם רק יוצאי אתיופיה כי זה חל אצלם, מבחינתם – את הרשימה שבסופו של דבר מחקו להם כדי שאנחנו נפעיל את אותו עקרון לראות אם עכשיו הם הפכו לכאלה שיכלו לעמוד בקריטריונים, אז אנחנו נעשה את אותה פעולה. זה אנחנו צריכים לעשות בצורה ממוקדת.

אני חושב שמבחינת ביטול רישומים, אנחנו נמצאים במענה שהוא טוב, אני חושב שהוא רחב הרבה יותר ממה שאנשים פה חשוב.

אתה יכול להגיד מה היו הקריטריונים למחיקת מידע משטרתי?

הקריטריון היה , כמו שיש תנאי סף בחוק, אנשים שעברו חמש שנים בעבירות עוון ושבע שנים בעבירות פשע שזה תנאי סף שכתוב בחוק, לא הגבלנו את זה בכוונה לסוגי עבירות, למעט, הוצאנו עבירות מאוד חמורות, זאת אומרת אלימות מאוד חמורה, עבירות מין, עבירות בטחון. על זה זה לא חל, אבל לא הגבלנו את זה למשל, כמו שהביטול האוטומטי בחוק חל רק על עבירות עוון. פה לא הגבלנו את זה לעוון, החלנו את זה גם על פשע והתנאי הוא שאין לו במקביל משהו שהוא פתוח או רישום שהוא בסמכות הנשיא שאנחנו לא מבטלים רישום אחר.

רק רישום משטרתי סגור.

נכון. זה לגבי ההקשר של הרישומים.

האם כל ה-300,000 יודעים, האם הודעתם להם שהתיק נסגר?

לא יצאו מכתבי הודעה אישיים ל-300,000 אנשים. מה שכן עשו, הייתה דוברות בזמן שזה בוצע, זה היה במהלך אפריל-מאי השנה, יצאה דוברות שאמרה לציבור מה הדבר שנעשה, מי שהכיר את הרישומים שלו לפני כן יראה שהרישום שלו בוטל. לפחות זה לא יפריע לו כשהוא יבוא למקום עבודה.

אבל היה מספר שהציגו של יוצאי אתיופיה שהמשטרה מחקה, אז מאיפה זה נובע? אם אתה אומר שאתה לא יודע לעשות פילוח, אני זוכרת שהייתה – ושי תקן אותי אם אני טועה כי אני זוכרת שאתם יחד עם אותה ועדת היגוי פרסמתם ש-X תיקים נבדקו. אז אתם יודעים גם כמה מחקתם ליוצאי אתיופיה.

ברור.

וזו נראית לי תשובה שהיא סבירה לבקש מכם.

אז אני אגיד לך, מה שדובר, הוועדה ישבה ועשתה בדיקה מקיפה של תיקים. אנחנו עשינו במקביל, קודמיי עשו במקביל בדיקה של התיקים האלה, ואז בסדר גודל של עשרות בדקו תיק-תיק ואמרו "אנחנו נבדוק האם מוצדק לעשות או לא". פה הייתה החלטה גורפת שאמרה "אנחנו מחילים כלל מסוים על כולם" ולכן נהנו ממנו הרבה מאוד אנשים שלא היו צריכים לעבור את המסלול של הפניה היזומה ולא נכנסנו לבחינה האישית שלהם ומהבחינה הזאת זה פתרון רחב הרבה יותר ונותן מענה.

ככל הנראה יש עכשיו טיפול בפניות, בגלל שזה פורסם בזמנו, למה אנחנו יודעים שכן היה לזה פרסום? כי זה העלה את הפניות של כל מיני אנשים למוקד 110 שרצו לדעת האם זה חל עליהם, לא חל עליהם, האם ביטלו להם או לא ביטלו להם ואנחנו לא מוצאים כאלה שהמחשב פספס אותם.

אני אומרת לך שיהיו הרבה יוצאי אתיופיה שלא יבדקו את זה ובגלל זה לא ילכו לכל מיני עבודות ש- - -

אבל הם לא צריכים, זה בוטל. הם לא צריכים לבדוק. זה בוטל. הם לא יודעים אבל מקום העבודה לא יכול לקבל מידע שבוטל.

מאיר, אבל הם לא יודעים שמקום העבודה יבקש מאותו יוצא אתיופיה רישום כלשהוא, הוא יפחד לבוא בכלל לבקש והוא לא ילך לעבודה. ההצעה שלי כן לעדכן.

רגע, עוד שאלה אני רוצה לשאול אותך. אמרת שאתם לא מודיעים את זה בכתב לכולם, אבל אם מחקתם האם אוטומטית במחשב זה מעודכן?

כן. תקשיבו, ביטול רישום תיק סגור הוא ביטול שהמופע שלו הוא הרבה יותר אפילו ממחיקה שמוחק הנשיא, כי מחיקה שמוחק הנשיא, יש גורמים מאוד מצומצמים שעדיין רואים רישום מחוק. בביטול, אין אף גורם שיכול לראות את זה מחוץ למשטרה.

אני חושבת שהפתרון המעשי הוא צריך להבין את זה, שכל אדם, פנינה, - - - להביא את המידע הזה, כל אדם זכאי ללכת לתחנת משטרה ולבקש תמורת אגרה של 30 שקל - - -

לא, אין אגרה כבר.

אין אגרה. עוד יותר טוב. לבקש עותק של תדפיס הרישום הפלילי שלו, ואז הוא יכול לראות במו עיניו מה הסטטוס. אז קודם כל אני מציעה, גם יו"ר הוועדה, גם חברת הכנסת פנינה תמנו, תוציאו קריאה לציבור שזה מעניין אותו, להוציא תדפיסים. אנשים שידעו שכל מה שיש להם זה רישום משטרתי, להוציא תדפיס כזה ולוודא שאכן הרישום נמחק. ובמידה ולא, יכול להיות שהם לא עומדים בקריטריונים אבל בכל אופן זה יעלה את המודעות לזה שבעצם הנושא טופל על ידי משטרת ישראל.

אני חושבת שאפשר לומר מילה טובה למשטרה בהקשר הזה, חבל שאתם עושים מעשה טוב והציבור לא יודע. חבל. אני מתנצלת אדוני, אני צריכה ללכת. תודה.

תודה. נסתפק מזה בכל הקשור למשטרה ונפנה לצבא. בבקשה.

אני ראש מדור הדין המשמעתי והחנינות מהפרקליטות הצבאית בצה"ל. אלינו בקשות מהסוג שהוצגו כאן יכולות להגיע באחד משני המסלולים: אם מדובר בחייל שהוא במהלך השירות הצבאי, יש את הדרך של ועדת קח"ר, ועדה בראשות קצין חינוך ראשי שממליצה לנשיא המדינה ולשרת המשפטים למחוק רישום פלילי.

אמרתי ליושב הראש שהגיע הזמן לקרוא לצה"ל למנות ממונה על מניעת גזענות גם בצה"ל. צה"ל לא מינה ממונה כזה ואנחנו חושבים שמן הראוי שגם הצבא ימנה ממונה. כמו שיש יועצת לרמטכ"ל לענייני נשים, מן הראוי שיהיה ממונה בצה"ל למניעת גזענות. הצבא יודע לפעול במישורים האלה ומן הראוי שהדבר הזה יקרה, זה יטפל בהרבה מאוד אוכלוסיות שמרגישות שהן סובלות מהדבר הזה בצבא ואין למי לפנות. דווקא הצבא שבאמת כל כך הרבה אוכלוסיות מגיעות אליו, הגיע הזמן שהוא יעשה את זה ונשמח אם המסר הזה יעבור.

אני אעביר את המסר הלאה, אני מהפרקליטות הצבאית אבל אני אעביר - - -

אנחנו נכתוב מכתב גם אליכם.

טוב. אז אני אומרת שזה יכול להגיע אלינו באחד משני מסלולים, אחד דרך ועדת קח"ר, ועדה שעומד בראשה קצין החינוך הראשי והוא דן בבקשות של חיילים שהשלימו חלק משמעותי מהשירות שלהם, בערך 2/3 מהשירות שביצעו שירות משמעותי ותורם.

איך החייל יודע לפנות אליו?

זהו, עד לא מזמן כעקרון החייל היה צריך לפנות בעצמו ושולחים לו סמסים, שולחים אגרות. אבל בשנה האחרונה נערך שינוי בתחום הזה ויצרנו מנגנונים פרו אקטיביים יחד עם אגף כח אדם שתחתיו פועל קצין החינוך הראשי בשיתוף עם הפרקליטות, יצרנו מנגנונים פרו אקטיביים. במקום שהחייל יחפש אותנו ויפנה אלינו קצינת רישום פלילי במקח"ר מקבלת ממיט"ב את כל הרשימה של האנשים שהתגייסו עם רישום פלילי, שאחרי שהשלימו בדרך כלל 2/3 מהשירות עדיין נושאים ברישום הפלילי, ופונה אליהם בעצמה. היא פונה אליהם, מסבירה להם על הוועדה, אומרת להם מה הכדאיות בפניה לוועדה, מה הם צריכים להגיש ואם הם נותנים אוקי, היא נותנת להם מסמך בקשה שהם צריכים למלא, ובמקום שהם בעבר הם היו צריכים ללכת ולפנות ולגייס את כל המסמכים המשפטיים בבית המשפט לנוער, היום היא עושה את זה במקומם. היא מקבלת מאותו חייל את הבקשה וייפוי כח והיא פונה גם לבתי משפט לנוער ומקבלת את המסמכים המשפטיים, גם למפקדים לקבל המלצות וכל מה שנדרש, אם החייל עומד בקריטריונים זה לבוא בפני הוועדה ולהציג את הבקשה שלו. והוועדה תחליט אם כן או לא.

חשוב להדגיש שהוועדה הזו רלבנטית עם אנשים שיש להם רישום פלילי מהתקופה שלפני הגיוס לצבא. אם הם הורשעו במהלך השירות הצבאי בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי, הם לא זכאים לגשת לוועדה. זה בא להגיד לחייל: "עשית שירות משמעותי, הייתה לך מעידה חד פעמית לפני שהתגייסת אבל פה שיפרת את דרכיך, אנחנו נותנים לך הזדמנות לפתוח דף חדש" ואם הוועדה ממליצה, מרבית הסיכויים שגם ההמלצה הזאת תתקבל בהמשך גם אצל שרת המשפטים ואצל נשיא המדינה. זה מסלול אחד של המתווה שהוצג, המחווה שהוצגה על ידי נשיא המדינה ושרת המשפטים יכולים להגיע אלינו.

רק אתיופים יכולים להגיש?

חשוב להדגיש שזה רלבנטי לכולם. כל מי שבשירות הצבאי ולא הורשע במהלך השירות הצבאי, ויש כל מיני קריטריונים שהוועדה בוחנת, שהוא לא נעדר מעל X ימים, לא הורשע מעל עשר הרשעות וכולי, זה יכול להיות כל חייל, ואז נותנים לו הזדמנות לצאת מהצבא ללא רישום פלילי. זה מסלול אחד.

מסלול שני, החייל כבר השתחרר, הוא כבר לא בצבא, הוא אזרח ועכשיו הוא נתקל בקושי בגלל הרישום הפלילי. הוא יכול להגיש בקשה, הוא לא זכאי לגשת לוועדת קח"ר, יש תקופה מסוימת אחרי השחרור שהוא יכול לגשת, אחרי התקופה הזאת זה כבר לא רלבנטי כי צריך זיקה לצבא. כשהתקופה הזאת חולפת הוא יכול לפנות במסלול הרגיל לנישא המדינה להגיש בקשה. אם הוא מגיש בקשה למחיקת רישום פלילי גם על הרשעה בבית משפט אזרחי וגם על הרשעה בבית דין צבאי, בעצם מלשכת הנשיא זה מתפצל לשניים. לגבי הרשעה אזרחית זה הולך למשרד המשפטים מחלקת החנינות, והרשעה צבאית יורדת למשרד הביטחון, דרך משרד הביטחון ולשכת הרמטכ"ל אלינו לפרקליטות הצבאית. ואז אנחנו גם יכולים לשקול כמובן אם מדובר בעצם באחד מהמקרים שנכנס אל תוך המחווה, אנחנו כמובן נשקול את ההיבט הזה במסגרת השיקולים. כמובן זה תלוי איזו הרשעה הוא קיבל במהלך השירות הצבאי, ובהתאם לזה נגבש את ההחלטה, כל מקרה נבחן לגופו. זה בגדול שני המסלולים.

לגבי הממונה למניעת גזענות, זה לא רלבנטי לפרקליטות, אבל אעביר את הפניה הזאת הלאה ונראה מי הגורם שמוסמך לטפל בזה ולמנות.

תודה. מספין מעירית ירושלים.

תודה אדוני היושב ראש. ראשית רציתי להציע שתי הצעות ייעול, אחת בנושא של חנינה, גם של בית הנשיא וגם של משרד המשפטים. ברשויות המקומיות ישנם רפרנטים שמטפלים באוכלוסייה האתיופית שאליהם מגיעות המון פניות גם בנושא חנינה וגם בזה, שווה להיפגש איתם או להעביר דרכם גם את הנוסח של המכתב, את הטופסולוגיה, כדי למלא, הרי לא תמיד כולם יודעים ולא תמיד כולם משפטנים ומבינים את התהליך, לכן שווה להציע את המהלך הזה.

החלק השני שאני מדבר עליו, הנושא של שיטור יתר, התכנית במסגרת "הדרך החדשה". אחד הדברים שאנחנו מנסים לייצר אמון או תהליך שלהפנמת או חידוד נהלים, במסגרת המשרד לביטחון פנים, הנושא הזה לא יצר עור וגידים בשטח, אנחנו גם בתיאום עם שי הראינו לו איך הדברים בשטח, השוטרים שלשמם הגיעו אל האזורים המסוימים שהציבו אותם, הפכו להיות חלק מהכוח הסדיר של היחידות עצמן והם לא נותנים שום מענה. זה לא רק בירושלים, זה בכמה רשויות מקומיות, אנחנו רואים את זה באמצעות הוואטסאפ שרץ, השוטרים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מסגל תחנת המשטרה והקהילה לא פוגשת אותם, הם לא נגישים אל הקהילה, חלקם גם אינם דוברי השפה.

לכן יש פה פער, יש רצון טוב, אבל מצד שני היישום בשטח יש פער עצום. לכן זה בדיוק מה שאנחנו אומרים, החלטות לחוד ומציאות לחוד. אם אנחנו רוצים ככוח אחד ליישם את הדברים האלה, בואו נרד לשטח. הדברים לא נמצאים במטה או במשרדים, אלא למטה. גם הפניות הרבות שהגיעו לאחרונה שדיברתם עליהן בתחנות המשטרה, לאור ההחלטה או פרסום שהיה לרגל חג הסיגד של שרת המשפטים וכולי, אחרת לא. לכן לא להתייחס רק לנקודה של אותם אנשים שנמצאים בכלא אופק ומספרם צומצם אלא אנחנו מדברים על אלה שבגיל 10, השטח מדבר על גיל 10, אפילו לא 12 או 17, שעדיין יש להם רישום בתחנות המשטרה אבל לא הגיעו להליך שיפוטי.

לכן יש פה פער מבחינת המספרים האלה שאנחנו לא יודעים עליהם. הפניות מגיעות, אנחנו רוצים לעזור להם. א ני רוצה לתת דוגמה לדברים שנאמרו כאן. יש פה חייל שהשתחרר לפני שלוש שנים מהצבא. הוא רצה להתגייס לשב"ס, עשה את כל ההליך, במיון הראשון הוא סיפר שהוא היה בצבא נהג משאית כבדה - - -

לא לתת שום פרט מזהה שלו.

לא. אני יודע. הוא עבר איזו שהיא עבירה, הוא ציין את זה. אמרו לו "אין בעיה". הוא המשיך, עבר גיבושון ואת כל התהליך, ויום לפני שהוא זומן לראיון קבלה התקשרו אליו "התגלה לנו משהו ואנחנו מצטערים תודה רבה, תפנה אלינו בעוד שנתיים". בדיוק אנחנו מדברים על הסיפור הזה. למה הוא צריך לחכות שלוש שנים או לעבור את כל התהליך הזה שהוא כבר בעצמו הצהיר מלכתחילה שהייתה לו עבירה והאם בעקבות זה אני יכול להתחיל את המהלך, אמרו לו "אין בעיה תמשיך". הוא עבר את כל התהליך, ואיזה ציפיות, איזה רצונות, הוא עבר את הכל אבל בדקה ה-90 אמרו לו. אז פה אין לנו.

תודה. האגודה לזכויות האזרח.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. קודם כל אני מברכת את הוועדה על קיום הדיון המאוד חשוב הזה. האמת שאני מאוד מתרגשת לשמוע, גם השנה שעברה וגם השנה על ההישגים המדהימים בעקבות הדו"ח ובעקבות העבודה הנהדרת שהיחידה עושה. אנחנו באמת רואים את ההשפעה לא רק על יוצאי אתיופיה אלא גם על אוכלוסיות נוספות שמאוד מושפעות מגזענות ומאפליה במשך שנים רבות.

נושא אחד שחשוב לי להדגיש אותו הוא נושא של סמכות שוטרים לדרוש להזדהות. זו אחת הנקודות המרכזיות שהדו"ח שם עליו את הדגש, שבעצם בנקודה הזאת שהשוטר פונה לאדם ומבקש ממנו תעודת זהות, בנקודה הזאת בעצם מתחיל הרבה פעמים איזה שהוא אפקט מתגלגל שמוביל בסופו של דבר לשיטור יתר, להאשמות בדברים שונים, והדו"ח קבע מפורשות שצריך להוציא נוהל, שהמשטרה צריכה להסדיר נוהל לגבי הסמכות הזאת שהיום היא סמכות שרירותית לחלוטין, אין שום דבר שמנחה את שיקול הדעת של השוטר, לא חשד סביר ולא שום דבר, ואנחנו רואים שזה ממשיך בפועל, אנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות מאוכלוסיות שונות לגבי השימוש בסמכות הזאת בצורה מפלה, אז אני חושבת שהגיע הזמן להוציא נוהל, ולא סתם נוהל אלא נוהל שבאמת הוא עם שיניים שקובע בצורה מאוד ברורה את האיסור על הפעלת הסמכות הזאת בפרופיילינג, ובין היתר גם מחייב איסוף נתונים.

ראינו פה לגבי כל מה שנאמר פה שאיסוף נתונים זה הדבר הקריטי ביותר. הדו"ח הזה לא היה קיים אם לא היה אפשר לפלח את הנתונים לגבי השיטור, לגבי מה שקורה עם אתיופים בכל אחת מהזירות החברתיות, ואני חושבת שזה הבסיס להכל בעצם, איסוף הנתונים ויכולת הפילוח שלהם.

תודה. אני מעדיף שהמשטרה תרכז את השאלות ואז ניתן לך לענות. אני בטוח שיעלו עוד נקודות אז עדיף שתתייחס ביחד. בני בבקשה אבל בקיצור.

אני אגיד בקיצור אבל יש דברים חשובים.

חשובים - - -

אדוני היושב ראש, גם עם כל הנושא הזה לגבי המשטרה ושיהיה להם צילומי וידאו לכל שוטר, צמוד אליו, אם זה יתבצע. אני אומר לך שאני חושב, לא רק את זה, אלא גם אולי ועדת הקליטה יחד עם ועדת הפנים, לבצע חוק שכל חקירה, כי אני לא רוצה לדבר ספציפית על אתיופים אלא על כולם, כללי, שיתחילו חקירות מצולמות. רק אז תוכלו לדעת את העובדות ומה קורה לאזרח, כפי שקיים במדינה מתוקנת כמו ארצות הברית. לא יכול להיות שאזרח שמוכנס לחדר חקירות ומדבר ויכולה לבוא עוד אחת ולהתערב פה, בלי לרשום שום דבר, ובסוף מפילים עליו תיק, וזה דבר שהוא טבעי וידוע.

אז כדי למנוע את זה אני חושב שכבר - - - מדינה מתוקנת, כל חקירה שהיא, לא רק ברצח, כל חקירה שהיא תתחיל להתבצע מוסרטת מתחילתה ועד סופה. כך אם נאמרו דברים על ידי אותו אדם ולא נכתבו שם או סולפו והחתימה או שהוא לא ידע לדבר עברית טוב, אפשר לזהות את זה על פי הצילומים. כי מי שלא מנוסה בפנים, לא ידע את זה. אני חושב שהגיע הזמן שוועדת הקליטה יחד עם ועדת הפנים לבצע, ושלא יגידו במשטרת ישראל שאין להם זמנים לדברים האלה, אין להם יכולות, יש להם הכל. כי התקציב שהם מקבלים ואין עליו פיקוח הוא יותר גדול מכל אחד ואחד אחר במדינת ישראל.

אז במקום שילך לבתי מלון או לדברים כאלה, שילך לדברים הקטנים האלה שהם חשובים למען האזרח.

תודה.

אדוני היושב ראש, אם אפשר שני דברים בקצרה. אני לא נרשמתי.

אם לא נרשמת את לא יכולה לדבר.

לא הספקתי.

אז תשלחי לנו. אבל קודם אלה שנרשמו מדברים. מקודם כששאלת שאלה נתתי לך לשאול. אבל תעבירי את שמך.

בסדר.

הגוס טמסגן בבקשה. אתה מדבר על מקרה שלך? אם זה עניין של תיק לא כדאי לדבר.

אחרי זה נעזור לך באופן פרטני. בדיון פומבי לא כדאי לדבר.

אדוני, אפשר להעביר גם פניות ישירות ללשכת עורכי הדין. אנחנו נוכל לעזור בעניין.

תחליט. כי זה משודר ומצולם. אבל את הפניה נעביר בצורה מרוכזת בסוף הדיון.

(מדבר באמהרית)

זו החלטה שלו. בגלל שהדיון משודר הוא יחליט אם הוא רוצה להיחשף או לא. מחובתי לומר לו את זה. אורי קריב בבקשה.

בקצרה בבקשה.

אני מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה. ראשית אני רוצה להודות על קיום הדיון לכבוד היושב ראש וגם להצטרף לכל מי שהביע פה הערכה רבה לפועלה של היחידה לתיאום המאבק בגזענות שהוא חשוב עד מאוד ואנחנו באמת עושים בו שימוש רב ומסתייעים בו רבות.

אני מרגיש קצת כמו זבוב טורדני כי גם בשנה שעברה כשקיימנו את הישיבה הזאת באתי לדבר על אותו נושא ובסוף הישיבה באו ואמרו לי "תשמע, זה לא יקרה כל הדבר הזה, זה לא יתקדם, תעזוב", אבל אני מוצא לנכון לבוא ולדבר על הנושא הזה שוב פעם משום שיש פה המלצה ספציפית בתוך הדו"ח שמדבר על הנושא הזה.

אני מדבר על מכתב שנשלח מטעם היועץ המשפטי לממשלה לאהוד פרוור, נציב שירות המדינה דאז, ב-24 בינואר 2018, שמדבר על כך שבין מסקנות דו"ח הצוות הבין משרדי נכללה המלצה מס' 11 בדבר הצורך בבחינת אפשרות לגיבוש הנחיה המפרשת את עבירת המשמעת של התנהגות שאינה הולמת בדיני המשמעת באופן שכולל גם התנהגות פיזית או מילולית של עובד או משרת ציבור שיש בה משום גזענות או אפליה, וכל זה במטרה לעשות שימוש במערך הדין המשמעתי כדי למגר את התופעה הזו.

הובהר בעמדה הזו שעבירת משמעת בדבר התנהגות שאינה הולמת שמצוינת בחוק שירות המדינה מפורשות, כוללת כבר כיום התנהגות פיזית או מילולית שיש בה משום גזענות ואפליה. מנדלבליט הבהיר מפורשות שצריך לשקול הגברת אכיפה משמעתית במקרים של התבטאויות או התנהגויות גזעניות מצד עובדי השירות הציבורי. זה דבר נהדר.

אנחנו פנינו ליועץ המשפטי לממשלה וציינו בפניו שהכל מאד טוב ויפה, פנינו אליו אגב כבר ב-13 במאי ואני עד היום לא קיבלתי מענה על הפניה הזאת, אבל זה לא מקיף את כל עובדי השירות הציבורי, זה לא כולל את הרבנים עובדי המדינה. חלקם, להזכירכם, כלולים תחת הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה שזה רבני מועצות אזוריות ורבני שכונות, אבל בכל הנוגע לרבני ערים ורבני מועצות מקומיות, זה נתון לדין משמעתי של שרת המשפטים.

אנחנו ביקשנו מהיועץ המשפטי לממשלה שיוציא הנחיה לשרת המשפטים שמבהירה לה שגם כשרבני ערים ורבני מועצות מקומיות מתבטאים בצורה גזענית ומסיתה, צריך להחיל את הדין המשמעתי ולהפעיל אותו גם עליהם, דבר שלא קורה, ואני מציין בצער רב שבשנה האחרונה אנחנו רואים שגם נציבות שירות המדינה הולכת ויורדת בנושא הזה. לא נעשה טיפול בפניות שאנחנו מעבירים בעניין רבנים שום דבר, הם ממשיכים להסית ופשוט אין לזה שום מענה.

זה נושא אחד שאני חושב שצריך לתת עליו את הדעת, אני שוב מציין שציינתי את זה בשנה שעברה ולא קרה עם זה שום דבר. ברשותכם עוד שתי נקודות קצרות.

אבל בקיצור.

בקיצור. בהחלט. שוב, אן נגעה בנושא הזה ואני רוצה להוסיף. יש פה שתי החלטות, אחת מדברת על העברת מידע למח"ש ולמחלקת משמעת במשטרה מגורמי אכיפה ותביעה, כאשר במהלך טיפול עולה חשד להתנהלות גזענית או פסולה, ויש עוד החלטה שמדברת על הדרכת שוטרים במניעת גזענות.

אני עובד גם כן במרכז לנפגעי גזענות ואנחנו מקבלים כל הזמן פניות ביחס לשוטרים שמתייחסים בצורה לא הולמת ולא ראויה בין ליוצאי אתיופיה ובין לאנשים מהמגזר הערבי. אני חושב שלא נעשה בעניין הזה די וצריך לתת על כך את הדעת.

עוד דבר בנושא הזה, הציבור הרבה פעמים נפגש יותר עם מאבטחים במקומות ציבוריים, יותר מאשר עם המשטרה. כל פעם שאנחנו נכנסים לקניון, כל פעם שאנחנו נכנסים לתחנת רכבת, למקום ציבורי כזה ואחר בודקים אותנו ונעשה במקומות האלה פרופיילינג גזעי אסור, צריך לתת על כך את הדעת. לא ראיתי התייחסות לזה בהחלטות של דו"ח פלמור אבל חשוב מאוד מאוד לתת על כך את הדעת כי יש מקרים אין ספור שגם מגיעים אלינו, לאגודה לזכויות האזרח, מגיעים לארגוני החברה האזרחית.

דבר אחרון שרציתי להתייחס אליו זה רק בעניין של משרד החינוך - - -

זה ממש דבר אחרון.

אחרון. רק החלק של משרד החינוך. מתוך כלל ההמלצות שיש שם, רובן או בהליך ביצוע או שהן לא בוצעו ואני רוצה לצטט לכם דבר אחד - - -

לא, אני מצטער. אין מספיק זמן. תעשה בתמצית.

בקיצור, יש פה משהו שאומר בצורה מאוד מפורשת "עניין זה לא חובה בתימרוץ מחייב תקציב" כלומר זו ההתייחסות של משרד החינוך להמלצה שנמצאת כאן בדו"ח ואני חושב שזה משקף את רוח הדברים שנושבת ממשרד החינוך, כשאני שומע שארגון "להבה" מצליח להכנס לבתי ספר וכשבנצי גופשטיין שעומד בראש ארגון "להבה" אומר שיש לו מהלכים בכל בית ספר במדינה, זה צריך להדיר שינה מעינינו וצריך לתת על זה גם את הדעת.

תודה. יוהאניס אזנאו פעיל חברתי בבקשה.

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה לברך את יושב הראש והצוות שלו שעושים עבודה מאוד נהדרת, אנחנו פנינו אליהם במספר תיקים והם נענו מיד. אני לא אפרט על כך. דבר שני, ועדת פלמור, אני ממש מברך על הוועדה הזאת למרות שיש חלק מסוים שאני לא מסכים לדברים שנעשים שם. אבל כשעושים דברים טובים צריך גם להגיד שנעשים דברים טובים, אז כל הכבוד.

אני חייב להגיד על המשטרה, אני כפעיל חברתי למעלה מעשר שנים, רוב שנותיי אני עוסק בפעילות חברתית ללא שום שכר. אני מנסה להציל הרבה צעירים שנקלעו למצבי אלימות משטרתית, אני קורא לזה, מכיוון שכן כשהמשטרה פותחת להם תיקים וקוראת לזה "תקיפת שוטר". אני עובד עם בני נוער ואני מכיר הרבה בני נוער שעד היום הם סובלים ולצערי האמון עם המשטרה הוא מתחת לכל ביקורת. אני אומר את זה בכאב. אין אמון במשטרה, המשטרה צריכה להפסיק לעשות את ועדת אינג'רה, זאת אומרת כל מיני טקסים האלה שעושים להכיר את התרבות, אני חושב שזאת לא בעיה של תרבות. זו בעיה בחלק מהמשטרה, ואני לא רוצה להכליל, המשטרה היא טובה אבל בתוך המשטרה - - -

- - - שיאכלו. זה טעים להם.

זה טעים אבל לא בדרך אכילה הם ישנו את הדברים שנעשים שם. אז אני אומר שבמשטרה יש שוטרים לצערי שצריך לעשות להם סוויצ' במוח, אני חושב ששם צריך לעשות את השינוי.

אמי ציינה קודם שהשינוי לא יבוא כל כך מהר. אני חושב שאם יהיה מפכ"ל אתיופי כן יהיה שינוי בנושא האלימות המשטרתית.

היה הכי קרוב שאפשר.

אם תעשו מאמץ אני בטוח ש- - -

יהיה.

אני חייב להגיד שהמשטרה באמת צריכה לקחת את היוזמה. אני כמובן רוצה לברך גם את בית הנשיא שעושים עבודה נפלאה ועשו החלטה מאוד נהדרת שבעצם הצעירים היום באמת מתחילים להאמין שמשתנה כאן משהו. אז ברכות לבית הנשיא שהם התחילו לעשות מה שהמשטרה הייתה אמורה לעשות מזמן. כדי שנבנה את האמון תעשו ולא תדברו, והדברור שלכם – אני באתי מעולם הדוברות – אין עיסוק בעניין הזה. אני גם מכיר את הדוברת האחרונה ואני חושב שהנושא הזה מאוד חשוב שמבחינת הדוברות תוציאו החוצה את הדברים האמתיים שאתם באמת רוצים לשנות כי אין אמון.

קיבלתי טלפון השבוע על מקרה של התנכלות שוטרים. לצערי הרב גם אותי עוצרים הרבה פעמים, לא יודע למה באמת. בכל אופן, כדי לבנות את האמון הזה תפסיקו לעשות ועדות אינג'רה ותעשו את העבודה. תודה.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים איך אתם רואים את הדו"ח הזה ומה שיתוף הפעולה שלכם ואיך אתם מעדכנים את העובדים הסוציאליים בכל הרשויות המקומיות כדי לשתף פעולה עם הצהרת בית הנשיא ושרת המשפטים, כדי שימחקו לכמה שיותר צעירים ויתחילו בדף חדש.

ראשית, באמת במשרד יש ממונה על הנושא של גזענות וגיוון. היא נמצאת בקשר עם משרד המשפטים. לגבי הרשויות המקומיות וצעירים זה קשור לשירות המבחן לנוער. נאמר כאן שיש קשר גם בין המשטרה לשירות המבחן לנוער, ידעו אותם, ובאמצעות שירות המבחן לנוער זו הדרך ליידע את הצעירים.

תודה. משרד החינוך בבקשה.

אנחנו הפצנו את הווטאסאפ שהגיע אלינו מהמשרד של טלל לכל הקב"טים וכל עובדי קידום נוער כדי שהם ידברו עם הילדים אישית, כל מי שיודעים שצריך שידעו איך להגיע ולעזור להם גם להגיע לאתר, להוציא את הטפסים וכן הלאה, אני מקווה שזה יעזור.

תודה. טלל, מתכללת התכנית הממשלתית לשילובם של יוצאי אתיופיה. יש לך מה להוסיף?

קודם כל אני חושבת שמה שצוטט כמה שנאמר בוועדה כל הזמן, עוד פעם, אנחנו, חינוך ורווחה כולם נותני שירותים. נותני שירותים יכולים לעזור קצת אבל המפתח הוא באמת בשינוי המרקם החברתי ואני חושבת שבזה אנחנו מנסים לעבוד בשיתוף פעולה כמה שיותר עם היחידה לתיאום המאבק בגזענות.

המסר הכי חשוב שהוא גם מסר חברתי, גם מסר ממשלתי וגם מסר של השירותים החברתיים, שאנחנו צריכים לעשות כולנו את העבודה הזאת ביחד. אני מאוד שמחה לשמוע על כל התחומים שבהם יש התקדמות, אנחנו גם יושבים ומקשיבים לגבי התחומים שאנחנו צריכים להמשיך לעבוד עליהם ביחד, אני חושבת שאנחנו צריכים לפצח את הנושא של המשטרה, גם הנתונים, גם הנושא של השוטרים הקהילתיים, אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה ואני חושבת שאנחנו נגיע לשם.

יש עוד כמה נושאים שאני מקווה שבהובלת היחידה, בסיוע שלנו, כמו בנושא של הרבנים וכולי אנחנו נצליח להגיע איתם לפריצות דרך. תודה רבה על הדיון ועל העבודה המשותפת.

תודה. נחמה מ"נשים עושות שלום" בבקשה.

נשים עושות שלום, אבל קודם כל חשוב לנו שיהיה השלום בינינו, בתוך העם שלנו. צריך גם להזכיר שהגזענות לא רק פוגעת במי שנפגע, גם הגזען עצמו הוא פגוע בנפשו והחברה שלנו לצערנו באמת פגועה מאוד מהגזענות.

אני חושבת שחלק מהתיקון יבוא דרך החינוך. נראה לי שבלימודי ההיסטוריה בבתי הספר ילמדו בצורה מאוד יסודית גם את ההיסטוריה המפוארת של העלייה מאתיופיה. לפעמים אני קוראת על זה בעיתונים, שומעים כתבות בטלוויזיה, אבל זה צריך להיות חלק מאוד אינטגרלי מההיסטוריה של העם, אחרי השואה, לצד העלייה הראשונה והשנייה ועולי תימן וכל שאר העליות, זה צריך לקבל חלק מאוד גדול, שהילדים של כולנו ידעו מה עבר עליכם ויבינו כמה שהיהדות חשובה והיא חלק מנפשכם. אני מקווה שתציעו אפילו חוק שזה יופיע לפני ועדת החינוך.

תודה. לפני שאתן לנציג המשטרה לענות, יש מישהו שרוצה לדבר? אז בבקשה נציג המשטרה. עלו גם שאלות תתייחס אליהן בבקשה.

אני אתייחס.

רוצה להתייחס גם לאינג'רה? עלה גם הנושא הזה. אתה מביא את האינג'ירה לשוטרים?

הבאתי גם את ה- - - אם זה בסדר. אני אגיד כמה דברים, אדוני היושב ראש. באמת אני כבר שנה רביעית במקום הזה, אני רוצה להגיד לך חזק ואמץ, לך ולכל חברי הכנסת שבאמת מקפידים שהדיונים יתקיימו באופן קבוע, חשוב למען החברה בכלל.

לגופו של עניין, כמו שאתה יודע אדוני, יש שיפור משמעותי במשטרה בהרבה נושאים, אבל אי אפשר שהכל יהיה בבת אחת. אני אתן כמה נקודות.

לגבי הנקודה של ההזדהות, המשטרה כבר הכינה מסמך, הכל מוכן, זה נמצא על שולחנו של חברי עו"ד אווקה זנה, להחלטה שלו בהקשר הזה.

לגבי זה שכל חקירה תלווה בצילום, הדברים מוסדרים בחוק, יש עבירות שמותר שיהיה שם צילום וידאו ויש עבירות שאי אפשר. פועלים פה באמת לפי חוק ולא לפי דברים אחרים. לגבי מצלמות גוף, היישום יהיה ב-6.1.2019. יש עיכובים טכניים כאלה ואחרים, אבל אני מניח שזה יגרום למהפכה חברתית. נתחיל ביישום באזור תל אביב, אחר כך מרכז ושאר המחוזות בהמשך.

לגבי הדברים האחרים, אני חושב שאנחנו באמת, התדריכים או - - - שוטרים, הכל מתקיים בשגרה, רק אתייחס לנקודה אחרונה בקצרה. שאלו כאן לגבי כמות השוטרים במשטרה, אני חושב שאנחנו נמצאים שם באמת בכמות גבוהה, בסביבות 1,000 שוטרים שזה 2.6% מכלל השוטרים במשטרה.

אתה יכול לציין באיזה תפקידים?

בתחילת התכנית היינו בסביבות ה-27 קצינים, אנחנו עומדים עכשיו על 66 קצינים. ממש יש פה יותר מהכפלה. נקודה נוספת, עורכי דין. בהתחלה היו ארבעה עורכי דין, עכשיו יש 15 עורכי דין שהם תובעים במשטרה, שלמעשה מטפלים בתיקים. יש שם אנשים בעלי תפקידים משמעותיים, למשל סגן מפקד תחנת נתניה, עוד בחור שהוא סגן ניצב שעומד לקבל משרה בכירה. יש לנו גם מינוי חדש, יש קצין מניעה מחוזי במחוז תל אביב, חדש, שבזכות - - - הצלחנו לגייס אותו לתפקיד משמעותי. או-טו-טו אמור להתמנות רב במשטרת ישראל שייתן שירותי דת לכל השוטרים וזה דבר משמעותי. בעזרת השם זה יקרה בקרוב. יש עוד תפקידים שאני יכול למנות אבל אני חושב שהכיוון הוא נכון וזה דבר שיביא להצלחה בהשתלבות הקהילה בכלל.

נקודה אחרונה, אדוני, אני חושב שאנחנו גם צריכים להבין שכל דבר קורה בתהליך. אי אפשר - - - שפתאום יש שינוי לקצה השני. גם בחברה בכלל. זה עניין של תהליך, דברים קורים. כל דבר שקורה מהר הוא לא טוב. לדעתי צריך להיות בצורה מבוססת רגועה ושקולה. אני חושב שהמשטרה היא בכיוון. אתה מכיר אותי, אנחנו מדברים ומתכתבים, גם עם האחרים, אני חושב שהכיוון נכון אבל יש עוד מה לעשות. אז תודה רבה לך ולחברים פה על כל מה שאתם עושים.

תודה.

משפט אחד לגבי נוהל ההזדהות. אני יכול לומר שהתחלנו לעבוד על הנוהל לפני שנה, הנושא נמצא בעבודה מול המשטרה כי המשטרה יש לה השגות רבות לגבי הנוהל, אנחנו רוצים בסופו של דבר שזה ימנע שוטרים להיטפל לאנשים על בסיס גזעני ולא לעשות משהו לצאת ידי חובה, זה לגמרי נמצא במגרש שלכם, אתה יכול לדבר עם מי שאחראי על הנושא, והוא יודע על הנושא הזה.

דבר נוסף אדוני שחשוב לומר, כשירות תרבותית לא מונעת אלימות שוטרים. יש לי עמדה ברורה בנושא הזה בנושא מקצועי, צריך לעבוד על שינוי תפיסתי, שינוי עמדות, ואמר חברי קודם, אין בעיה עם התרבות. כשירות תרבותית לא מונעת אלימות משטרתית. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה.

אין טעם - - -

לא, בסדר. זה ברור. אין צורך. אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל נכון שיש לנו הרבה מה לעשות אבל אנחנו בכיוון הנכון, בכיוון שאפשר להביא את השינוי הדרוש.

אני מברך את כל הגורמים על העשייה על מנת להביא את השינוי. כמובן שמענו היום את יישום דו"ח פלמור, ועו"ד אווקה שעומד בראש היחידה. אני מברך, יישר כח על העשייה שלכם. יש לנו מה לעשות אבל אתם בכיוון הנכון.

ועדת העלייה והקליטה מברכת על המאמצים והתהליך ביישום הדו"ח. ועדת העלייה והקליטה מברכת גם את נשיא המדינה מר ראובן ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד, שהחליטו לתת הזדמנות לפתוח דף חדש לצעירי הקהילה בעיקר. אני בטוח שעשיה כזאת יכולה להביא שינוי גדול בעיקר לדור הצעיר שנתקל במציאות הזאת שכולנו יודעים עליה.

הנתונים מאוד קשים, אבל אני חושב שאנחנו נהפוך ונשנה את הנתונים האלה ביחד בשיתוף פעולה עם כל הגורמים.

אנחנו קוראים לכל הגורמים, גם למשרד המשפטים וגם לבית הנשיא לפרסם את הדרך שהם יכולים לפנות וגם שהטיפול יהיה מזורז. אנחנו מקבלים פניות רבות, חלק מהפניות שקיבלנו נעביר אליכם. אני מכיר את עו"ד עידית, אביה נאבק ונלחם 40 שנה, עו"ד פרופ' קורינלדי, שנלחם למען זכויות הקהילה האתיופית גם בעלייתה וגם בקליטתה. לכן אנחנו שמחים שאת נמצאת בבית הנשיא ואנחנו בידיים טובות. אנחנו נעביר אליך את המקרים. תודה שבאת לכאן היום ושיתפת אותנו.

אני רוצה לברך את לשכת עורכי הדין שגילו נכונות והם מוכנים להתנדב למקרים של צעירים שנתקלים בקשיים בהגשת בקשה לחנינה והם מוכנים להתגייס ולעזור בהתנדבות מבחינה טכנית בנושא הזה. זה דבר חשוב מאוד.

הוועדה תפנה לשר לביטחון פנים בעניין המשטרה. אני חייב לומר שיש התקדמות ושינוי במשטרה, אבל עדיין יש בעיות. האירועים שקרו לפני שבועיים, אלה אירועים שממש הרסו לנו את המאמצים שאנחנו עושים ביחד כולנו כדי לחזק את האמון בין המשטרה לקהילה. לכן חשוב מאוד להגביר את ההסברה לשוטרים שלא ייקחו את החוק לידיהם. אנחנו נפנה גם בתחום הזה.

יש לקיים שיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה בנושאים מערכתיים. זה לא רק משרד אחד שיכול לפתור את הבעיה, העניין הוא מערכתי ולכן שיתוף הפעולה חשוב מאוד.

מהצבא אנחנו מצפים לקבל בקרוב מינוי של אדם, לפי דו"ח פלמור שדורש מינוי אדם שיהיה אחראי וכתובת למאבק בגזענות ובאפליה. דווקא הצבא צריך להיות הראשון שייקח את האתגר הזה. אנחנו נכתוב את הדברים האלה לאנשים האחראיים.

יש לקבוע זמן צפוי לפניות. אנשים פונים וזה לוקח הרבה זמן. חשוב לקצוב זמן שאנשים ידעו בדיוק את התשובות בעניין מחיקת הרישום הפלילי. חשוב הקשר, שיהיה קשר אנושי. זה לא מזכירה אוטומטית או רק עניין של לינק. חשוב מאוד בעיקר לאנשים יותר מבוגרים שלא מתמצאים בדיגיטל.

אנחנו קוראים לשיתוף פעולה בין המשטרה למשרדי הממשלה, בעיקר משרד המשפטים ולבית הנושא, בנושא מחיקת הרישום הפלילי. חשוב שהמשטרה תשתף פעולה, זה חשוב לנו לקדם את הנושא. חשוב להוציא תדפיס, שאדם יידע שהרישום נמחק. כי אנשים באים אלי ואומרים "אני רוצה להתגייס אבל אמרו לי שיש לי תיק במשטרה ואני לא יכול להתגייס" "אני הגשתי מועמדות לעבודה, עברתי מבחן, רצו לקבל אותי אבל אמרו לי שלמרות שעברתי את המבחן לא יוכלו לקבל אותי בגלל שיש לי תיק במשטרה". לכן אלה דברים שהמשטרה צריכה לקחת את זה, לא מספיק שמחקת את זה במחשב. כשאין אפשרות לכל אחד להסתכל מה שיש במחשב, לכן חשוב שאותם אנשים ידעו שאין להם רישום יותר.

אלה הדברים בסיכום שלנו ואנחנו פונים לכל המשרדים בבקשה לשיתוף פעולה. תודה שהגעתם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:35.