פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 894
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ח בכסלו התשע"ט (26 בנובמבר 2018), שעה 11:00

סגירת עמותת "אל סם"

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
מאיר כהן

אהרון שבי - מנהל השרות לטיפול בהתמכרויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - עוזר ליועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

סימונה שטינמץ - פקידת סעד ראשית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

טובה בן-ארי - מפקחת ארצית, זכויות התלמיד, משרד החינוך

חגי ברוש - ראש תחום בכיר, טיפול ושיקום, הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, המשרד לביטחון פנים

אביב ישראלי - יעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

עפר בן אליעזר - ראש מועצה מקומית רמת ישי, מרכז השלטון המקומי

סיגלית ברזני - עוזרת ראש המועצה המקומית רמת ישי, מרכז השלטון המקומי

אלי ליכטר - יו"ר, עמותת "אל סם"

אורנה לשם - מנכ"לית, עמותת "אל סם"

ענת הוצלר - מנהלת סניף "אל סם" ת"א גוש דן, עמותת "אל סם"

אורי שנבל - חבר הנהלה, עמותת "אל סם"

איתן גורני - חבר הנהלה, עמותת "אל סם"

טוהר נעים - מטופל לשעבר, כיום מאמן מנטלי רגשי, עמותת "אל סם"

נחום מיכאלי - מנהל היחידה הארצית לטיפול, עמותת "אפשר"

ורד וינדמן - יועצת משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

שמואל סלוטקי - נציג ארגון "צהר"

ד"ר עמיחי תמיר - ארגון הנכים

אליס הימן - דוברת, ארגון הנכים

יואב אפלבוים



ירון בראון



יהלי שמעוני



שני שדה



דוד גולן



יניב בן-ציון

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים

סגירת עמותת "אל סם"

בוקר טוב לכולם, היום אנחנו ב-26.11.2018, י"ח בכסלו התשע"ט. אנחנו הזמנו דיון דחוף בנושא סגירת עמותת "אל סם".

לי יש רק דברים טובים להגיד על "אל סם". בתפקידי הקודם בקרן רש"י ובכלל גם בסוכנות היהודית ראיתי את "אל סם" כשהתחילו לעבוד כשאף אחד לא התעניין בנושא. זה אתגר בלתי רגיל שלקחתם על עצמכם ובעיניי גם אם כל מערכת ניתנת לטיפול ולשיפור וכו', אני לא יכול להבין למה צריך לסגור דבר כזה. אולי לשפר אותו, אולי לבוא בטענות או בצורה של דוח. חיפשתי בכתובים אצל החברים שלי ביקשתי מהם לראות אם יש דוח מזהיר על "אל סם". לא ראיתי, אז פה ההחלטה כנראה נבעה מרצון של משרד העבודה להגדיל את ההיקף של הפעילות בזכות זה שאם זה יעבור לרשויות המקומיות, אז גם משתחררים מאחריות, דבר שאני לא אוהב, שאנשים משתחררים מאחריות, וגם זה יותר גרוע. זה גם להשיג מצ'ינג של השלטון המקומי, של הרשות המקומית.

לעניות דעתי, ואם זה לא נכון, תתקנו, "אל סם" זה לא מרכז מקומי ברוב היישובים, זה מרכז אזורי. אם "אל סם" נותן שירות ליישובים שבהם הוא לא נמצא, אבל מטפל בילד. אני זוכר את המרכז של רמלה שקיבל ילדים מכל האזור, לכן אני לא מבין למה ההחלטה הזאת להעביר את זה לרשויות המקומיות ולתת להם אחריות.

שמעתי שב-48 השעות האחרונות החליטו לא לסגור את זה. אני לא סוגר, לא משנה צורת תפעול של מערכת שקיימת, שמתפקדת ושמטפלת בילדים. אי אפשר לעשות הפסקה ולהעביר את התיק. פה רוצים להעביר ילדים שהם זקוקים לכל דקה של עבודה אינטנסיבית איתם, לכן אני מצאתי לנכון להזמין לדיון דחוף אתכם, את אנשי האוצר, ואני שמח כפי שאמרתי, שחברי מאיר נמצא פה והשלטון המקומי נמצא פה. אנחנו נעשה הכול כדי שמשרד הרווחה יקבל את ההחלטה האחרת הנדרשת לעניות דעתי.

יש פה מישהו ממשרד העבודה והרווחה? בבקשה, נציג המשרד.

אהרון שבי, מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות שבמסגרת השירות מופעלת העמותה ועמותות נוספות.

כמה עמותות יש?

בעיקרו של דבר עמותות בקהילה, יש לנו שתי עמותות שמופעלות. הנוספת היא עמותת "אפשר" שמטפלת באוכלוסייה מכורה לאלכוהול והימורים.

כמה עמותות מטפלת בסמים?

בעיקרו של דבר יש לנו 11 עמותות, תשע מהן במסגרות חוץ-ביתיות ועוד שתיים שהן מטפלות בקהילה.

לאורך שנים התהליך של העברה מעמותות לקהילה, לרשויות המקומיות הוא לא תהליך שהתחיל עכשיו.

שתיים בקהילה?

שתיים בקהילה, "אל סם" ו"אפשר".

בני נוער וצעירים בלבד, "אל סם".

"אל סם", בני נוער וצעירים, "אפשר", לבוגרים.

לאורך השנים כל פעם שהייתה איזושהי התחדשות של ההסכם או מכרז עם העמותות הללו, הרשויות המקומיות קיבלו הזדמנות לקבל לעצמן את הטיפול באוכלוסייה הזאת ובמשך השנים היו איקס תקנים או איך שנגדיר את זה, והם עברו בחלקם בכל תקופת זמן לרשויות המקומיות, אלו שהיו מוכנות לעשות את זה. זו לא הפעם הראשונה, ובתהליך ארוך של שנים זה נעשה במקבץ.

הפעם הזאת, באמת סוג של התקבלה החלטה להפעיל את כל המערכת של הטיפול בבני נוער, גם מבוגרים, אבל אנחנו בענייננו כאן בנושא הנוער, ברשויות המקומיות גם בשביל לעבות את העשייה, לאפשר עשייה מורחבת יותר, ואני חייב לציין שבאמת העמותות ועמותת "אל סם", עמותה ותיקה, נתנה ונותנת שירות טוב לאורך השנים בהקשר הזה. דרך אגב, מירב השירות פועל במסגרת הרשויות המקומיות.

השירות לטיפול בהתמכרויות מטפל בסך הכול ב-14,200 איש כאשר מתוכם כ-1,400 נמצאים במסגרות החוץ-ביתיות וכל היתר נמצאים ברשויות המקומיות ומקצתם בעמותות. אם אני אכוון ואגדיר את סדר הגודל שקיים בעמותות, נעשה את זה בתקנים שזה לא יבלבל בסוגיית ההועדות, אנחנו מדברים בתקנים מלאים על סדר גודל של 48 בשתי העמותות ואנחנו מדברים על 15 תקנים. כמובן שזה מפוצל לעובדים בחלקיות משרה ויש ורסיה מסוימת, אבל בגדול מדובר על 15 סוג של תקנים. אפשר להגדיר את זה קצת יותר, תלוי איך זה נעשה.

בהקשר הזה הרעיון היה בעצם להשלים איזשהו מהלך ולאפשר לרשויות המקומיות לתת את המענה ולאפשר את זה בצורה של מתן תקנים לפעילות הקיימת, מעובה ברשויות. שוב אני אומר, מירב המערכת פועלת ברשויות המקומיות לאורך הרבה מאוד שנים. השנה הזאת הוקצו לרשויות המקומיות כ-90 מסגרות חדשות שכולן הלכו כמובן למחלקות הרווחה בהקשר הזה, זאת אומרת גם במקומות שהמערכת פועלת. יש כאן איזושהי תמה שנמשכת לאורך - - -

ברשויות המקומיות יש מצ'ינג?

כן, 75% זה משרד, 25% רגיל, וגם דרך אגב במסגרת ההועדות אותו דבר. גם כאן זה 75% ו-25% גם במסגרת העמותה.

בעיקרון של דבר היה תהליך גם מבחינת משרד האוצר, גם מבחינת החוק בשביל לקבל את זה כאיזושהי הוויה של תקנים. נקודת המוצא הייתה שחלה איזושהי התעכבות בתהליך הזה של האישור שיאפשר זמן מספק בכדי לעשות העברה מסוימת. אחת המחשבות היו וישנה עדיין, שהעובדים שנמצאים במערכת המסוימת הזאת של העמותה ושל העמותות יקלטו בתוך הרשויות המקומיות. אני חושב שיש כאן אלמנט של ניסיון להתייחס למומחיות שהעובדים קיבלו אותה.

תרשה לי הערה. שבוע שעבר קיימנו דיון על אחת הדרישות שאתמול דיבר עליה אפילו ראש הממשלה ואשתו, על נושא של נשים מוכות, וכבר שנה וחצי נמצאים אצלכם אישור תקציבי, חוק של טיפול בנשים מוכות מחוץ למקלט לנשים מוכות, סל תמיכה, תקציב מלא. היה ב-2017 וב-2018, כל פעם 11 מיליון שקל. בתיקון של המכרז שאמור היה לצאת, בגלל טעות שמצאו, וכדי לתקן טעות זה עוד חודשיים. מה שמפתיע אותי, שהחלטתם להתעלם מזה שיש 14 מקלטים לנשים מוכות שנותנים שירות יום-יום והם לא יוכלו לתת את השירות כי זה צריך ללכת לשירות ארצי, למכרז של גוף יחיד שיעשה את הפעולה. איך יש היגיון כזה לעשות את זה עם נשים מוכות והיגיון אחר שמדברים בילדים מ"אל סם"? למה פה זה משקל א' ושם זה משקל ב'? איך תיאום בתוך המשרד?

כאן ההיבט הוא לא ללכת למכרז אלא ללכת לפעולה, וזה בעצם החלק שהיה בו עיסוק לנסות בעצם לייצר בתהליך של זמן. שוב אני אומר, היה באמת עיכוב בהודעה שנוגעת למתי בעצם יש לנו את התקנים הללו, לעשות איזושהי פעולה יחד עם המשרד, מרכז השלטון המקומי בשביל לייצר בסופו של דבר איזשהו מועד להעברה המסוימת. זה שונה מאוד ממכרז.

אבל התהליך המחשבתי-ארגוני הנדרש, לא להמשיך ברמה ארצית, להמשיך ברמה מקומית.

נכון.

ובטכניקה כזו או אחרת.

נכון.

אצל נשים מוכות זה לא אותו דבר? 14 המקלטים, גם הם עשו עבודה שנים. הם הקימו את המערכת ופתאום באה החלטה מנהלית שהורסת את התפיסה הטיפולית וזה הכי חשוב. פה יש תפיסה. זה לא רק פיונים.

אני רוצה להגיד משהו, אדוני. אני מכיר את הנושא הזה. יש כמה נקודות שצריך להתייחס אליהן, בראש ובראשונה זו הנקודה שאתה העלית עכשיו שהיא הנקודה החשובה ביותר. חבריה, אני אמרתי את זה גם כשר רווחה כשהנושא הזה עלה. א', אנחנו השארנו את זה לשיקול דעת של רשויות. מעולם לא באנו ל"אם סם" ואמרנו, חבריה, אנחנו סוגרים אתכם, כי "אל סם" הצליחה לייצר מיומנויות שלא נמצאות ברשויות המקומיות, ובבקשה, כשראש רשות מקומית מצא את האנשים המוכשרים לכך, כי לטפל בבני נוער מכורים לסם זה פטנט גדול, זה לא איזה דבר שאם אני מעביר לרשות, בזה זה נגמר. זה לא דבר שאם מישהו במערכת הרווחה הרשותית אומר לי, העו"סית הזאת או העו"ס הזה יכול לטפל, בזה זה נגמר. אין מיומנויות היום יותר טובות בשום גוף במדינת ישראל חוץ מ"אל סם", לכן החיפזון הזה קצת מדליק נורה אדומה, ממה נפשנו? זה אחד. לא לוותר על המיומנות.

ב', היות ובאמת מדובר ב-45 או 50 תקנים, בשברי תקנים, אז אני גם לא רואה מה ההתעקשות של המשרד לבוא וסגור את "אל סם"? אלא אם כן יש דברים שאתם לא אומרים כאן. מה ההתעקשות? אני מכיר את "אל סם", הוא לא השתנה בשנים שאני לא שם. זה לא איזה גוף שהוא גוף שבע או גוף שיש בו תקנים מיותרים. זה גוף איזוטרי, קטן, אנשים שעובדים עם הנשמה שעושים עבודה מצוינת. גם כמנהל בית ספר 25 שנה, הם היו אורחים בבית הספר שלי באיזושהי עבודה יוצאת מן הכלל.

הדבר החשוב לא פחות, יש רשויות קטנות שיש להן, כמו עפר שיושב כאן, שיש לו שניים-שלושה ילדים שצריכים טיפול. האם בשביל זה הוא יחזיק שמינית משרה? יש לו את "אל סם" והוא יכול לפנות ל"אל סם" ו"אל סם" באים לרשויות. אם אנחנו מחברים רשות קטנה ועוד רשות קטנה, אנחנו מגיעים למאות בני נוער שצריכים את הטיפול הזה, ואין טיפול. שאף אחד לא יגיד לי שעובד סוציאלי שנמצא במגדל העמק יכול לעבוד בעוד שני רבעי משרה אצל עפר ברמת ישי או בעוד מקום אחר, לכן עמותה שיש בה את המיומנויות האלה, תשמרו עליה.

הדבר האחרון, תראו, אני משער שמי שיבוא לעבוד זה העובדים הסוציאליים. כל עובד סוציאלי, העומס עליהם הוא מטורף. אני שם את הכובע של ראש רשות. הדבר הזה יהיה כל מיני רבעי וחצאי משרה בכדי להשלים ולהגדיל לעובדים סוציאליים טיפה את משרתם. המסכנים האלה שממילא עבודתם היא קשה. זה יוסיף עליהם עומס.

לסיכום הדברים, אדוני, צריך לקבל החלטה. א', אני חושב שמשרד הרווחה טועה בגדול בזה שהוא מנחית מכת מוות על עמותת "אל סם". ההיפך, ככל שאתה בוחן, ב-OECD תבדוק את זה, שבי, אתה מכיר את זה, יש היום חיזוק של עמותות שבאות עם מיומנויות. מחזקים אותן, לא מפרקים אותן. מה שעמותה כזאת יכולה לתת לעובדים שלה, אני כראש ראשות או מנהל אגף רווחה, אני אומר לך שבדרך כלל הוא לא יוכל לתת כי הוא צריך להתפרס על אלף ואחד. אלה מפתחים מיומנות נקודתית. אם בכל זאת תחליטו, אני חושב שצריך לחזור להצעה שלי לא לפגוע ב"אל סם", להשאיר את זה לשיקול דעת של ראשי הרשויות.

הדבר האחרון, יושב כאן נציג הרשויות, עפר. הוא בא בשם השלטון המקומי. השלטון המקומי מתנגד. לא יעלה על הדעת שמשרד, את קבלני הביצוע שלו, את ראשי הערים ואת מרכז השלטון המקומי הוא לא שואל אלא הוא בא וכופה עליהם.

אני רוצה להשלים ולומר כך, בגדול, תראו, גם המיומנות שקיימת בעמותה היא מיומנות שנרכשת בתהליך שאנחנו בעצם כמשרד - - -

אני יודע.

העובדים מחויבים להשתתף בתוכניות ההכשרה שהשירות מקצה, שהמשרד מקצה וכו', ויש גם את המיומנות שנרכשת במסגרת העמותה עצמה.

אני חייב לציין שגם המערכת הקיימת כיום ברשויות המקומיות עובדת בצורה אזורית ונותנת מענה על ידי הרשויות עצמן למקומות קטנים.

אני מכיר טוב את היחידה בבאר שבע. יש לנו קצת "אצבעות" שם, נכון? היא תקבל ילד מאופקים?

היא מקבלת אוכלוסייה מסביב. היא מקבלת מרהט.

והיא תקבל משגב שלום?

כן. היא מקבלת, לא תקבל.

אתה חושב שישלחו משגב שלום לשם?

זו כבר סוגיה אחרת.

זה דו סטרי כזה, לא חד סטרי. אין רשות שבאה ולוקחת את הילד ואומרת לו, אתה תטופל בבאר שבע. מישהו צריך להעביר את הנער הזה לבאר שבע. מי יעביר אותו?

זה בדיוק קו העבודה. קו העבודה של המשרד, לרשת את כל הרשויות בכוח אדם.

בגדול, הכוונה היא להקצות כוח אדם חדש, לא תוספת על העומס הקיים בהקשר הזה. אני חייב לציין שמרכז השלטון המקומי תומך ברעיון הזה ככלל בתהליך מסוים של זמן. הוא כמובן לא ראה את הזמנים שהם היו באמת בעייתיים בהקשר הזה. גם ציין שהרעיון הזה שהרשויות המקומיות יטפלו הוא בהחלט הגיוני לחלוטין, זאת אומרת מסגרת שלטונית שעושה את זה, אבל שוב, הריווח בתהליך מסוים של זמן.

מה שבסופו של דבר סוכם הוא לתת את הארכה עד ה-30.6 למסגרות בכדי לקבל את התקנים הללו, להקצות אותם בזמן בתאום עם מרכז השלטון המקומי ועם עוד - - -

אבל לא עשיתם את זה מראש. עכשיו בלחץ שלנו פתאום אתם התעוררתם.

בעיקרו של דבר אני אומר שאכן היה כאן לוח זמנים בעייתי בהקשר המסוים הזה. דרך אגב, מייד לאחר מכן גם כאשר ציינו את העניין הזה, נאמרו גם בשיחות פנימיות שמתוכננת אורכה מסוימת.

בסיום העניין אני רוצה לומר שהכוונה של המשרד היא להקצות תקנים חדשים. הם יהיו אזוריים, הם יהיו תקנים שבעיקרו של דבר יאפשרו אולי עיבוי מסוים של התהליך, ולציין שוב שבעיקרו של דבר זה כבר תהליך ארוך שנים.

יש לי שאלה משפטית. אתה רשאי לפרק עמותה?

העיסוק הוא לא עיסוק בעמותה. יש כאן איזושהי פעילות מסוימת שמשרד העבודה והרווחה הפעיל וההחלטה שלו כמו שאמרתי, לאורך שנים, היא להפסיק את הפעילות הספציפית הזו בהקשר הזה.

תודה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

יש לי כמה שאלות אליך. המשרד החליט שבתחום הזה של הטיפול בנערים שמכורים לסמים הוא לא רוצה לטפל? האם עדיין את אותו תקציב שהוא מעביר ל"אל סם" הוא יעביר למקומות אחרים או שהוא רוצה לחסוך בתקציב הזה? אם הוא מעביר את זה מהרשויות המקומיות ואנשים ברשויות המקומיות אומרים לך, תשמע, אנחנו רוצים להמשיך לעבוד עם העמותה, אז מה ההיגיון בזה שאתה מעביר?

הרשות תוסיף מצ'ינג.

לא, עוד לא הגענו למצ'ינג אבל אני אומר, אם המשרד, את אותו סכום איקס כסף שהוא מעביר היום לעמותה הוא יעביר לרשויות, אז למה להעביר את זה לרשויות? עד שהם מכינים את האנשים המומחים שידעו לטפל בזה אנחנו נפסיד הרבה נערים, אלא אם אתם באים ואומרים, תשמע, התחום הזה לא מעניין את המשרד ואנחנו רוצים לקצץ בו, אז אנחנו נתחיל להתווכח בצורה אחרת. זה אחד.

שניים, אם אנחנו מעבירים לרשויות המקומיות, רשויות מקומיות חלשות, אין להן את המצ'ינג. הרי הן מפסידות הרבה כסף ותקנים בתוך לשכות הרווחה. הן מפסידות כי אין להן את המצ'ינג כדי להשלים את העלות של המשרה לאותו עובד סוציאלי, ואפילו גם פעולות הם מפסידים.

הנושא של אזורי – באזורי אתה תמצא כי זה מגוון. דיברנו על באר שבע כדוגמא. אמרתי שגב שלום שזה לא רחוק, שזה ממש ליד. שגב שלום, יהיה שם עובד סוציאלי או עובדת סוציאלית שידברו את השפה הערבית? כי הנער הזה בגיל הזה גם צריך אנשים שיבינו את המנטליות, שיבינו את הבעיות שלו, שיבינו את השפה שלו. אתם תשקיעו גם בזה?

אם נתחיל בתשובה על העניין התקציבי, כי המצ'ינג זה אומר לסגור. המצ'ינג אומר חלקיות של המשרה של עובד סוציאלי מסוים שאי אפשר לבוא היום ולהגיד על זה, אני מתעסק עם הנערים, כי העבודה הזו היא לא היום הזה. יש לו גם תיקים אחרים שהוא צריך ואנשים יגיעו אליו. אני מבקש לקבל תשובות.

אוקי. ברשותכם, אתן ל"כלה". היום זה "אל סם", אז הייתי שמח שקודם כול נשמע.

אלי ליכטר, בבקשה, יושב ראש "אל סם".

בוקר טוב, אני מודה לכבוד היושב ראש חבר הכנסת אלי אלאלוף שזימן אותנו היום בדחיפות, כי בהחלט הנושא הוא ראשון במעלה בסדר היום החברתי.

אני אלי ליכטר, אני משמש כיושב ראש עמותת "אל סם" מזה שש שנים. עמותת "אל סם" פועלת מעל 40 שנה ב-18 סניפים ברחבי הארץ. העמותה הוקמה על ידי גברת עדה מכנס לזכר ביתה שניסתה להתאבד כתוצאה משימוש יתר בסמים ונשארה נכה עד עצם היום הזה.

במהלך שנות קיום העמותה טיפלנו בהצלחה יתרה באלפי בני נוער אשר נפלו לסמים, אלכוהול והימורים. החל משנת 2010 אנו פועלים במסגרת מכרז חוזר של משרד הרווחה. ב-1 בנובמבר 2018 נפלו עלינו השמיים.

סליחה אדון ליכטר, מתי היה המכרז הקודם?

2010, אחר כך ב-2015 והמכרז הוא עד 2020 אמור להיות.

יש תאריך יציאה.

את האופציה של ההארכה.

בדיוק, ולא חידשו את ההארכה.

בבקשה גברת, רק את השם שלך לפרוטוקול.

אורנה לשם, מנכ"לית "אל סם".

ב-1 בנובמבר הודיעו לנו במפתיע כי המשרד לא ימשיך להשתמש בשירותי "אל סם" כספק שירות לאחר 31 בדצמבר 2018. למה? איך משרד שאמור להיות רגיש ובקיא בתחום הטיפולי עושה מעשה נמהר כזה? יש בטיפולנו בעת הזאת כ-300 מטופלים שנמצאים באמצע תהליך טיפולי וחלק המחכים לתחילת טיפול. משרד שמסוגל כך להתנהג עם העמותה שרק טובות אפשר לומר עליה ולזרוק לרחוב 300 בני נוער שנמצאים בסיכון, פשוט לא יאומן. שלא יגידו לנו כי הם יקלטו אותם מיידית במחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות. אי אפשר.

משרד הרווחה כנראה חושב שבני הנוער המטופלים הם פיונים בלוח השחמט, שניתן להזיזם ממקום למקום בלי התרעה ובלי הכנה מראש.

אנחנו, עמותת "אל סם" עם כל העובדים הסוציאליים המומחים שלנו, עד שהצלחנו להגיע לנער, לשכנע אותו לבוא לטיפול, ליצור קשר חם עם המטפל, לעבור תהליך טיפול ממושך ומוצלח, ומשרד הרווחה רוצה למוטט מפעל חיים זה בהינף גרזן אחד. פשוט לא אנושי בעליל.

אותו משרד רווחה הונה אותנו לאורך כל הדרך החל מחתימה על ההסכם הראשוני שכלל סעיף תגמול של 740 שקל בגין הועדה ו-328 שקל בגין טיפול בהורים. מייד לאחר חתימת ההסכם התנער המשרד מסעיף תגמול בגין טיפול בהורים והחליט פשוט לא לשלם לנו. כל אדם שמבין קצת בטיפול בבני נוער מבין כי ההורים הם חלק אינטגרלי וחיוני בהצלחת הטיפול, אבל המשרד לא עוסק בהצלחות אלא בטכניקות.

בשנת 2008 בעידוד ובהמלצת המשרד פתחנו סניפים חדשים בפריפריה הרחוקה, מג'דל שמס, גליל עליון, ועמדנו לפתוח בימים אלה סניף בגן יבנה. כל פתיחת סניף חדש מהווה עבורנו הפסד כלכלי ניכר למשך שנתיים לפחות, אך אנו כמובן עושים את העבודה הנדרשת למען בני הנוער ללא חישובים כלכליים ולמשרד פשוט לא אכפת. אחרי כמה חודשים הודיע לנו במפתיע על סגירת העמותה. זה הגיוני? זה מקצועי? זה הוגן? זה אנושי? הרי אתם הנציגים שלנו בממסד. איך אתם יכולים להתנהג ככה?

אנחנו צברנו ידע, ניסיון, הצלחה ושביעות רצון מצד כל הגורמים. כך זורקים לפח פעילות של 40 שנה? המשרד פשוט לא מבין משמעות טיפול בבני נוער. בני הנוער רוצים אותנו ופחות את לשכות הרווחה. לקחת משהו טוב שעובד בהצלחה ולעשות ניסיונות על גבם של בני הנוער? למה?

אנו מעסיקים כ-40 עובדים חדורי מוטיבציה וביניהם עובדים סוציאליים שעובדים עם הלב והנשמה ואשר התמחו בטיפול בהתמכרויות בבני נוער. למה להרוס מפעל כל כך טוב רק כדי לסדר את המשבצת לשכות הרווחה של הרשויות המקומיות? מה יקרה אם עמותה כל כך משמעותית תמשיך לפעול ולטפל בהצלחה בבני הנוער? למה לסגור דבר טוב כזה?

בענווה אומר, אנחנו עושים עבודתנו טוב יותר, יעיל יותר מכל לשכות הרווחה של הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות שאמורות לקלוט את המטופלים שלנו שלא יגיעו אליהם, לא ערוכות, לא יכולות ואף חלקן לא רוצות בכך. ראה מכתבם מתאריך 13 בנובמבר 2018 למנכ"ל משרד הרווחה.

במדינה פועלות כ-47,000 עמותות שאנחנו בתוכן. מה עושות עמותות אלה? הן פועלות בתחומים רבים וחשובים, עושות עבודת קודש שהמדינה הייתה צריכה לטפל בהם ולהיות שם, והיא לא שם, ורק אותנו רוצים לסגור? המדינה סגרה לאחרונה את הרשות למלחמה בסמים. עכשיו הם רוצים לסגור את עמותת "אל סם" וגם את עמותת "אפשר". מה המסר שהמדינה משדרת לאוכלוסיית המטופלים? אתם לא מעניינים אותנו.

לסיכום, למען הבת של עדה מכנס ז"ל, שניסתה להתאבד ונשארה נכה, למען שחף בר ז"ל, בנם של ורדה ויהודה בר, חבר הנהלת "אל סם", שגם התאבד לאחר שימוש יתר בסמים, ולמען אלפי המטופלים שטופלו במסירות על ידנו עד כה ולמען המטופלים הרבים שיבואו אלינו בעתיד, עזרו לנו בבקשה למנוע את סגירת העמותה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, אלי ליכטר. דברים מרגשים בנוסף לזה שהם מאוד אמיתיים. נעשה הכול כדי שלא יקרה.

מותר לי לשאול אחרי נאום כל כך מרגש גם קצת דברים טכניים? תקציב כולל של "אל סם", כמה הוא?

4.5 מיליון שקל.

כמה משרד הרווחה?

בערך 60%. היתר מתרומות.

ברור.

יש לכם סניפים ביישובים הערביים?

כן.

יש לנו סניף בסח'נין ושלוחות מסח'נין, בעראבה, במג'דל שמס.

בועיינה, במג'דל שמס, במג'ד אל-כרום, כל האזור כולו.

כל האזור כולו מטופל על ידנו עם עובדים סוציאליים מהמגזר הערבי שהתמחו בטיפול.

כולם דוברי ערבית.

עפר.

עפר בן אליעזר, ראש המועצה המקומית רמת ישי, בשם השלטון המקומי.

קודם כול, אלי, תודה רבה על הדיון הדחוף. זה לא מובן מאליו שמרימים דגל ואומרים, רגע, יש פה קרייסס. אלי, אני רוצה להגיד לך, ריגשת אותי בנאום שלך. פשוט כל הכבוד.

בואו נעשה קצת סדר בכל האמירות שנאמרו פה. אחד, משרד הרווחה על דעת עצמו החליט שהוא מוציא הודעה והוא סוגר את "אל סם". לא התייעץ לא עם שלטון מקומי. הוא פשוט הוציא הודעה, מה-1 בינואר אין "אל סם".

הדבר השני, עמדת השלטון המקומי בצורה חד משמעית אומרת שהרשויות החליטו, מי שרוצה לעבוד עם "אל סם", שיעבוד עם "אל סם". מי שלא רוצה לעבוד עם "אל סם", שלא יעבוד עם "אל סם".

זה גם היה בעבר כך.

תודה רבה על החיזוק, אלי. זו עמדת המרכז. היא לא השתנתה. היא אומרת דבר אחד מאוד פשוט: רוב הרשויות במדינת ישראל הן לא רשויות גדולות. בואו לא נתבלבל. מתוך 257 רשויות יש 200 רשויות קטנות. בואו ניקח את רמת ישי לדוגמא, והיא רק דוגמא, שיש לי שני מכורים. אני לא יודע לטפל בהם ואף אחד לא יספר לי, לא משרד הרווחה ולא שר הרווחה ולא מנהל אגף הרווחה שאני יודע לטפל בהם, ואני אומר לך כבוד היושב ראש, היום הגיע מכתב לרשויות, חבר'ה, יש לכם תקן לחצי משרה לעובדת למבוגרים, לקשישים, ואם לא תנצלו אותו, אנחנו ניקח לכם את התקן הזה. עכשיו אני רוצה לראות את הרשויות באות ומוצאות מישהו בחצי תקן שייקחו אותו ויעשה את העבודה הזאת ואם לא, הוא ילך להם כי הם צריכים להביא מצ'ינג של 25%, אבל כשאתה שם את זה בפעולות, זה עובד אחרת, זה לא בכוח אדם. כשאתה לוקח בן אדם, אתה צריך להתחייב בו.

המכורים זה on-off. זה יכול להיות שיש לך מכור ויכול להיות שאין לך מכור. אנחנו מדברים כרגע על הרשויות הקטנות, לא מדבר על גדולות ולכן אני אומר, ההחלטה הזאת היא החלטה הזויה בעיניי, לא פחות מזה, ולזה צריך להוסיף, זה לא רק כוח אדם, כבוד היושב ראש, יש לזה נלווים. יש לזה מנהלה ושולחן ומבנה ורופא למי שלא יודע, ש"אל סם" מתעסק בו. איפה זה נמצא? מאיפה נביא את זה?

בשורה התחתונה, מכת הסמים תהיה יותר גדולה ובמיוחד בעבודה המקודשת שעושה "אל סם" עם הנוער, כי אנחנו מדברים פה על "אל סם", אבל זה לא רק "אל סם", יסלחו לי, זה גם "אפשר" שמתעסקת באוכלוסייה היותר מבוגרת. אסור לתת לעמותה הזאת להיסגר. לא לתת לה זמן עוד שנה לראות איך מסתדרים.

תגידו, מישהו ב"אל סם" עצבן מישהו במשרד הרווחה?

ממש לא. בדיוק להיפך. אנחנו מקבלים רק מחמאות.

כבוד היושב ראש, צריך החלטה שתוך שנה יסדירו איזה רשויות רוצות להיות בפנים, איזה רשויות רוצות להיות בחוץ, אבל בטח לא לסגור את עבודת הקודש הזאת. יתרה מזאת, על אחת כמה וכמה ששמענו כמה כסף הם מביאים מתורמים שאני כרשות בחיים לא אצליח להביא, אז קודם כול שוב תודה רבה ואני מצפה שהוועדה תקבל החלטה שתוביל לשינוי ההחלטה הנמהרת הזאת של משרד הרווחה. לצערי הרב אני אומר את זה, שבי.

תודה רבה. כן, בבקשה.

איתן גורני, אני היום כבר לא הרשות למלחמה בסמים. את הרשות למלחמה בסמים מייצג חגי שיושב פה.

אני היום חבר הנהלת "אל סם". פרשתי והדבר הראשון שעשיתי, פניתי ל"אל סם" להתנדב, להיות שם בהנהלה וזה משום שאני יודע מה "אל סם" עשתה. "אל סם" קיימת 40 שנה. אני עובד איתם, עבדתי איתם כ-20 שנה. אתה יודע את זה.

העבודה שנעשית היא נהדרת. מה החוכמה לפרק את הרשות, לפטר את אנשיה, 25 עובדים סוציאליים ואנשים מסביב ולהקים גוף חדש, להקים פירורים-פירורים ברשויות מקומיות ואז צריך לגייס אנשים, להכשיר אותם, ולהכשיר אנשים לטיפול בנוער זה לא עניין של יום-יומיים, וכאן יש לך גוף עם 25 עובדים מנוסים וטובים, מטפלים כרגע ב-300 כי זה התקציב. אם היה יותר תקציב גם היה אפשר לטפל ביותר אנשים, ואלה הולכים הביתה. אין שום התחייבות לאף אחד לקבל אותם חזרה לעבודה, וזה לא ילדים קטנים, זה אנשים בגיל הביניים. הם ילכו הביתה, הכוח הטכני ילך הביתה ויישאר חור, וכבר נאמר, ילדים זה לא מזוודות ולא מעבירים בן אדם באמצע טיפול ולא מעבירים בן אדם מעובד בעל ניסיון לעובד מתחיל שאתמול גמר את ההכשרה שלו וצריך לקבל מישהו באמצע הטיפול. על כל הדברים האלה צריך לחשוב קודם ולא לעשות סוף מעשה במחשבה תחילה. תודה.

תודה. נציג הרשות למלחמה בסמים, חגי, בבקשה.

חגי ברוש, ראש תחום בכיר, טיפול ושיקום, הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, המשרד לביטחון פנים.

א', אני רוצה להדגיש שהרשות לא נסגרה. היא חיה, נושמת ובועטת במבנה ארגוני אחר. יש לזה גם לא מעט יתרונות. הרשות החדשה הולכת לפעול בכמעט כל הרשויות המקומיות בארץ, כ-255, לפחות ברמת התכנון ב-1 בינואר עם משאבים מתוגברים ביחס למה שהיה בעבר, אז קודם כול, אלי, לא סגרו אותנו, אנחנו בוורסיה אחרת.

אני מבקש לומר כמה מילים לגבי השירות להתמכרויות במשרד הרווחה שלהערכתי בשנים האחרונות עושים עבודה יוצאת מן הכלל במגוון רחב של תחומים. לא צריך פה לשכוח, יש פה מערכת שרק בשנה האחרונה פיתחה מסגרות לטיפול בנשים בצורה בלתי רגילה ופועלת רבות ועושה דברים יפים וטובים.

יותר טוב מ"רוח במדבר"?

"רוח במדבר", דרך אגב, הם עכשיו פתחו יחד עם שותפים נוספים קהילה טיפולית לסובוקסון, שזה טיפול תרופתי, ממש בימים האחרונים.

דברים מסוג זה לא המשרד יזם. העמדנו אותו בפני עובדה מוגמרת אז בקרן רש"י. זה הכוח של העמותות, לקחת אחריות להתחיל ואחר כך להביא את המשרד למלא תפקידו, אז למה הולכים לפגוע בו?

כל מה שאני רק מבקש לומר, שבאמת בראיה לאומית אנחנו רואים את זה גם בסוגיה של כל מה שקורה פה במדינה בסוגיה של הקנאביס עם כל הבלבול שקיים בציבור. הגורם הכי מבולבל זה בסופו של דבר הילדים ובני הנוער. אנחנו מקיימים ממש בתקופה הזאת סקר מקיף לגבי רמות השימוש בסמים בקרב בני נוער. אני חייב לומר ברמה האישית שאני לא כזה אופטימי. אנחנו יודעים שכתוצאה מכל מה שקורה פה בשבע-שמונה שנים האחרונות רמות השימוש בקנאביס צמחו באופן משמעותי לפחות על פי הסקר שעשינו ב-2016 בקרב האוכלוסיות של 18-65 ואין לנו סיבה להניח שבבני הנוער חלה נסיגה או ירידה.

מה עם הניסיון שלכם עם "אל סם"? באנו לדון ב"אל סם" היום.

אני רוצה לומר שהניסיון שלנו מצוין. אני חושב שמהווים תחליף פנטסטי באמת למציאות.

לא תחליף, פתרון.

סוג של פתרון, כי לפי דעתי הוא פחות כובל את תקציב המדינה, הוא פחות כובל את תקציב הרשות המקומית, הוא נותן מענה שלא מכביד ונותן מענה שביכולת שלו על פי התקשי"ר של העבודה ב"אל סם" יכול לתת גם פתרון אזורי והגעה לפעמים לחמישה מטופלים באיזשהו קיבוץ מסוים. יש להם נגישות וגמישות הרבה יותר רבה מאשר לנו יש כעובדי מדינה, ואני חושב שבסופו של דבר, ואנחנו נעשה את זה מול משרד הרווחה, יש לנו רעיונות, יש לנו הצעות איך באמת להתמודד עם הסוגיה הזאת. אנחנו רק יכולים להציע, אנחנו לא יכולים להחליף את המשרד. זה סדר העדיפות בסופו של דבר של משרד הרווחה ואנחנו נעשה את זה בקרוב.

יש לי להגיד על "אל סם" לאורך ההיסטוריה והיא היסטוריה רחוקה של 30 שנים, רק דברים טובים.

לפרוט את זה לפרוטות. והיה ו"אל סם" לא נמצאים ובא עפר ואומר לך, יש לי שלושה-ארבעה חבר'ה צעירים שצריכים לטפל בהם. אין לי את המיומנויות, אין לי את הכוחות. משרד הרווחה נתן לי רבע משרה. מה אתה יכול לתרום לו? אתה מדבר על שיתופי פעולה. מה אתה יכול לתרום? אם תגיד לי משהו, אז חל שינוי ואני מצדיע לך, כי כשאני הייתי ראש עיר הגוף שלך לא יכול היה לתרום לי כלום.

ברמה האמיתית שהולכת לקרות כמות המשאבים שהרשות החדשה הולכת להוריד לשטח ל-255 רשויות, גדולה לאין ערוך ממה שהרשות הלאומית בזמנו הייתה מורידה.

באיזה סוג תקציב? אם תוריד 250 מרכזים, לא עשינו כלום.

זה עיר ללא אלימות ומציל"ה שמאחדים אותם ביחד.

אני רק בא ואומר שבסופו של דבר המהלך שנעשה, הוא לא עשה לעם ישראל. שניים, אני לא יכול כמשרד ממשלתי לבוא לדוגמא ולהחליף את פאולה רושקה ממשרד הבריאות בטיפול התרופתי הממושך.

מה אתה הולך לממן שם?

אנחנו הולכים להפעיל תוכניות למניעת אלימות, אנחנו הולכים להפעיל מערכים של שיתופי פעולה בתחום שיקום של מכורים, מתואמים עם השירות להתמכרויות. אנחנו הולכים להיכנס לתחום האיתור. יש נישות שהן בנסיגה מאוד ברורה.

מה שהבנתי, שאין לך תשובה לשאלות.

של מה?

הלכת לכיוון של אלימות ואנחנו מדברים על סמים.

לא, לא.

סגרו את "אל סם". אתה יכול למלא את מקומם? מה אתה יכול לתרום ואיך? אתה מסביב הולך.

לא, אני לא הולך מסביב. כל מה שאני בא ואומר, "אל סם" יכולים להמשיך ולפנות לקרן החילוץ שתומכת בפעילות שלהם מקדמת עדן. הקרן מנוהלת על ידי הרשות ואני מניח שנוכל להמשיך ולתמוך בהם, אבל בסופו של דבר הגורם המרכזי זה החברים שלי במשרד הרווחה. אני אומר שלנו יש רעיונות אבל שקודם כול נצטרך לדון בהם יחד איתם כדי לקדם את הנושא הזה ולראות אם אפשר לטפל בזה טוב יותר. זה הכול.

אוקי.

כשאתה מדבר על איתור, בישיבות ביניכם יושבים אנשי משרד החינוך?

בוודאי.

שפ"י יושבים שם?

בוודאי.

אני שמח לשמוע את זה, כי לאיתור אתם צריכים אותם שם.

מאיר, ברשותך, ניתן לכמה אנשים פה לדבר בקיצור. כן, בבקשה.

ד"ר עמיחי תמיר, ארגון הנכים. הפעם הד"ר בגלל הרלוונטיות כמומחה לנוירופרמקולוגיה.

אין בכלל ויכוח שהטיפול מאוד מקצועי בנושא התמכרויות בעיקר בבני נוער ועמותת "אל סם" זה מפעל חיים שפועל כל כך הרבה שנים ולכן אני כאן.

אני רוצה לשאול את נציג משרד הרווחה האם שר הרווחה מר חיים כץ מודע באופן אישי לכוונה לסגירת העמותה? תודה.

תודה. נציג משרד הבריאות, בבקשה.

שלום, ד"ר פאולה רושקה, מנהלת מחלקה להתמכרויות.

אני מוכרחה לומר שאני מאוד מודאגת מההכרזה על הסגירה של שתי עמותות, גם "אל סם" וגם עמותת "אפשר" שדרך אגב משרד הבריאות עובד ומעביר כסף עבור הרופאים שעובדים שם. ההחלטה נלקחה ללא התייעצות עם המשרד וללא שיתוף פעולה למרות שאנחנו, שני המשרדים אמונים על הטיפול.

אני מאוד מודאגת מזה שעמותה כמו עמותת "אפשר" שנותנת מענה לנוער הולכת להיסגר.

"אל סם" לנוער ו"אפשר" למבוגרים.

נכון. אנחנו בתור משרד הבריאות מטפלים במקרי קצה, אלה הקשים יותר שלא הצליחו בטיפול שהם נותנים ומגיעים אחר כך לאשפוזית בשביל גמילה או שהם מפתחים מחלת נפש ומגיעים אחר כך לתחום שלנו. זה יהיה בהחלט חסר. חסרה נישה חשובה מאוד שזה מניעה, זיהוי, איתור וטיפול נכון בקהילה.

תודה. עוד מישהו? בבקשה.

אורי שנבל, חבר הנהלת "אל סם" ואבא למכור נקי.

קודם כול אני מודה לך ולחברים פה על הדיון הזה. ההדים שאני מופתע לחיוב לשמוע מהצד שלך ושל ראש מועצת רמת ישי הם מאוד מעודדים.

אני רק רוצה לחזק את הצד האנושי והאישי. אני כמובן בהתנדבות בהנהלת "אל סם" ואני באתי רק על מנת להשמיע את הקול, אני יכול להגיד, עוד מעט הבכי על מה שעוברת משפחה כשהבן שלה פתאום הופך להיות מכור, ומה קורה למשפחה הזו כשהבן הזה הופך להיות מכור נקי ומנסה לשמור על עצמו כמכור נקי, כי כולנו יודעים שיש לזה המשכיות.
אני לא מאחל לאף אחד פה ואני מציע לכל אחד מאיתנו לחשוב טוב פנימה, כולל לאנשי משרד הרווחה שמסתכלים על מספרים ועל טכניקות וכו', ולהסתכל טוב פנימה ולחשוב מה היה קורה אם בתוך המשפחה שלהם היה קורה. הם היו נזעקים. ישנו פה גוף שעושה עבודת קודש. ישנם פה אנשים כמו היושב ראש שעושים עבודת קודש. כולם, דרך אגב, בגילאים של כבוד היושב ראש.

צעירים.

צעירים, כן. כולנו צעירים ועושים את המיטב שאנחנו יכולים.

אמרו פה פיונים. לא פיונים. יש פה ילדים, יש פה נערים. יושב לידי בחור שתיכף יאמר את שלו, שהוא התנקה ועבר את כל הטיפול ב"אל סם" והיום הוא כבר מטפל בבני נוער אחרים. גם הבן שלי כבר עוזר ומטפל בבני נוער אחרים והיום הוא עוד הולך לתת הרצאה. אני מקווה שככה זה ימשך ולא יקרה לו משהו אחר. הדבר הזה לא יכול להיפסק וצריך לתת למומחים לטפל בזה ולאלה שאמונים ויש להם את הניסיון לטפל. זה לא איזשהו דבר שאפשר להזיז עכשיו לרשות מקומית כזאת או אחרת, מה עוד שהם לא צריכים את זה בדיוק על הראש שלהם עכשיו. אין להם גם את המומחיות. אני מבקש מכם להסתכל על הפן האישי האמיתי של העניין.

תודה. כן, בבקשה.

שלום לכולם, שמי טוהר נעים, אני מכור נקי שמונה שנים, תשעה חודשים, ארבעה ימים, אבל מי סופר? אני הגעתי ל"אל סם" אחרי שברחתי מקהילת אילנות. אני אתן לכם בקצרה, מכמה עולמות. כיום אני גם מרצה, גם מאמן מנטלי, שנה שלישית ללימודי הדרכה לנוער בסיכון.

באיזו מסגרת?

אצל יוסי חקלאי בתל אביב, דרך מכללה, אבל זה פחות רלוונטי כרגע לדיון. אני הגעתי ל"אל סם" אחרי שבחרתי מאילנות והמטפלת שלי הייתה תמי קידר. אני הייתי חריג גיל. אני טופלתי שם במשך שנה וחצי. חריג גיל זה אומר שעד גיל 24 אפשר להיות מטופל ב"אל סם". אני הייתי מטופל עד גיל 24.5.

בעקבות זה שהייתי חריג גיל והאישור הופסק, העבירו אותי לעיריית רעננה לטיפול ברווחה, לצורך העניין. אני הייתי שם מספר פגישות והפסקתי להגיע.

בואו, אני אספר לכם בתור אחד שהיה מטופל, מטפל היום ועובד עם נוער, על כל הנושא הזה של העבודה. ברמה האישית זה שאני יוצר אמון עם מטפל ואני משתף אותו ברבדים הכי אישיים שלי, שאני נעזר בו גם ברמה הרגשית ומה אני עובר ביום-יום במהלך השבוע. ברמה הסביבתית, מה המחירים שאני משלם מעבר לקבוצות תמיכה, כי אני תמיד צריך את העזרה המקצועית, המטפל שיעבוד איתי. ברמה האישית זה רכישת כישורים חדשים בעצם להתמודדויות.

טוהר, סליחה שאני מפריע לך. כשעברת לרשות, לרעננה - - -

בוא אגיד לך משהו על רעננה. רעננה היא עיר של 80,000 תושבים. אין בעיר הזאת תוכנית מניעה מוסדרת מטעם העירייה. אני יכול להגיד לך שברעננה יותר קל להשיג סמים מאשר להשיג קולה. אני יכול להביא לך לכנסת סמים. אם אני צריך שירותים אני צריך ללכת לקנות, נכון? לפה אני יכול להביא לך סמים בלי לזוז.

אנחנו יודעים.

כמה המצב פה חמור ואני יכול להגיד לך שברגע שהעבירו אותי, לא מצאתי את עצמי. כשבאתי לטיפול אני חזרתי מאילת באוטובוס בשביל פגישה של שעה עם המטפלת שלי, וחזרתי באוטובוס בחזרה כי הייתי שם כבר.

אני מקווה שלא היית מסטול באילת, הולך-חזור.

לא, הייתי בסטרט כי אני גם קונדיטור.

איזה יופי.

אני יכול להגיד לך שגם שם התוכנית למניעת אלימות וכל הדברים האלה, אין. עד עכשיו אין, לא קוראים לבעיה בשמה במיוחד בהרבה רשויות. גם הרשויות שקוראים לבעיה בשמה, יש בעיה של תקנים. יש מקומות בערים מאוד מרכזיות שבעיית הסמים והפשיעה שם חוגגת, שאין שם תקנים, שהנוער, לוקח לו זמן המתנה בין חודשיים לארבעה חודשים זמן להתקבל. אין מקומות לתקנים בעיקר לנוער. אין את המקום הזה שהוא נבנה, שנער יכול לבוא, אז לבוא ולקחת את המקום הזה?

יש הרבה אנשים בהרבה מגזרים, מעבר למגזר של סוציו אקונומי נמוך, אם זה מגזר ערבי, סתם דוגמא, לא שהוא סוציו אקונומי נמוך, אני נותן כמה מגזרים. מעבר למגזר הערבי ומעבר למקומות של מעמד סוציו אקונומי נמוך יש גם מעמדים של מעמד סוציו אקונומי בינוני וגבוה שלא יכנס לרווחה.

בוודאי.

אתם שוכחים את זה. זו אוכלוסייה שאתם מפקירים אותה ללא טיפול. זה אחד. דבר שני נורא משמעותי, אני, שבחרתי מאילנות שהייתי באילנות 11 חודשים, אבא שלי לא יצא הבית. 11 חודשים בית-עבוד, בית-עבודה. אתם יודעים מתי הוא חזר לשגרה שלו? כשהיו לו קבוצות טיפול ב"אל סם". בוא תיתן לי ברווחה קבוצות טיפול להורים. אין את זה. זה לא קיים.

אני רק רוצה להגיד משהו, טוהר ואורי. זה לא סיפור של אנשים טובים ואנשים רעים. אתה אמרת משהו לגבי החבר'ה של שבי ממשרד הרווחה. הנשמה שלהם במקום טוב. העובדים, הנשמה שלהם במקום טוב. הוויכוח הוא ויכוח על קבלת החלטות, אז זה לא ש"אל סם" עושים את העבודה והחבר'ה האלה, זה הטובים וזה הרעים. אני לא מוכן לקבל את זה.

לא, לא, חלילה.

אני מכיר אנשי משרד הרווחה, הם המובחרים שבמובחרים, תאמינו לי. השאלה זה מדיניות, השאלה זה תקציבים. פה המקרה הזה, אני מתווכח איתם. ההחלטה של משרד הרווחה לסגור את "אל סם" היא החלטה שגויה. אסור שזה יקרה.

אוקי. בבקשה, אבל בקיצור.

שמי אורנה לשם, אני מנכ"לית של עמותת "אל סם". אני רוצה להגיד שמעבר לטיפול ש"אל סם" נותן, יש לנו עוד שתי יחידות: יחידת מניעה ויחיד של "קו חם". חשוב לי להגיד שאם חלילה "אל סם" ייסגר, יסגרו שירותים שהם חיוניים וחשובים ביותר למדינת ישראל, וענת תדבר אחר כך מה המשמעות של "קו חם".

חשוב לי להגיד שאם חלילה תתקבל ההודעה הזאת, אני רוצה להציף בעיות שיכולות חלילה לקרות. ראש עיר לא רוצה או לא יכול מכל מיני סיבות, לטפל בבני הנוער של העיר שלו. לאן הם ילכו? האם עיר אחת תקבל את העיר השנייה? לא יודעת. מי מבטיח מי יטפל בבני הנוער?

נושא הפריפריה – חשוב לי להתייחס לזה. עובדי "אל סם" מגיעים אל הפריפריה. הם באים לשם. גם אם תפתח מרכז אזורי, ידרוש מנער לעשות שניים-שלושה אוטובוסים. העובד שלנו הוא זה שמגיע לשם.

חבר'ה, הגענו לפרטי פרטים. אני חייב לסכם עוד שלוש דקות, יהיה מה שיהיה. אם את רוצה שהחברה תדבר, אז תסכמי את הנקודה שלך.

מה שאני צופה שיקרה חלילה, אחד, רשויות עשירות יתנו שירות.

הזהרנו מספיק. תודה לך. בבקשה, גברת.

לי קוראים ענת, אני מנהלת את "אל סם" תל אביב-גוש דן כבר 20 שנה, תיאורטית יכולה לצאת לפנסיה, אבל פה באמת מתוך הנשמה של מה שאני יודעת שזה עושה לבני הנוער.

תראו, "אל סם" זה מותג ולכן אני חושבת על הורה שנמצא בבית ופתאום מגלה שהבן שלו, כמו שיחה שקיבלתי אתמול, בן ה-15, אז הוא מדי פעם מעשן מריחואנה וכבר ההורים לגמרי מבולבלים, אבל פתאום האימא גילתה שהוא גם לקח קצת קוקאין והיא לא יודעת מה לעשות. מכיוון שזה מותג, מתקשרים אלינו מכל הארץ.

שבי, אתה יודע את זה, הרבה פעמים "אל סם" זה כמו מה שפעם היה אמ"ה. אנשים, יש להם בעיית סמים, מתקשרים ל"אל סם". אני לא אמורה לתת טיפול, אבל אני מפנה אותם הרבה פעמים כזרוע ליחידות המתאימות. אני עושה עבודה שהיא הרבה מעבר לעבודה של המטופלים האישיים ששייכים לתחום הטיפול שלי. זה דבר אחד שהוא מאוד משמעותי.

הורה במבוכה, מבוהל, לא יודע מה לעשות, יודע להרים טלפון ל"אל סם" כי זה הדבר הראשון שקופץ לו בראש ואז אנחנו מכווינים אותו לטיפול הנכון ובזה אנחנו מגדילים את עניין המניעה והמסוכנות של בני הנוער. זה דבר אחד. לא תהיה עמותה, הם יתחילו לחפש בתוך הרווחות למי להתקשר, כי כשאני נותנת להם טלפון ישיר ואומרת, תדבר עם מירה ממודיעין, הוא יודע מה לעשות. זה יתרון אחד.

היתרון השני, יש לא מעט בני נוער, ואמרו לי יועצות והתחננו בפניי, תייצגי אותנו פה בתוך הוועדה. הן אמרו, קשה לנו להפנות נער. ההורים כועסים עלינו, אומרים שיתנו לנו עורך דין, למה אנחנו - - - , אז אם זה עובר לרווחה אנחנו לא נצליח. אליכם עוד איכשהו מכיוון שזה לא מתויג.

ב"אל סם", בגלל שזו עמותה ולא הרווחה, נניח עולה הועדה 800 שקל, אומרים ההורים, אנחנו לא רוצים להיות רשומים ברווחה, אני משלם את זה, אני אעשה את זה במימון עצמי. למה לא פסיכולוג פרטי? הם אומרים, זה לא מפוקח. אנחנו מפוקחים, אנחנו מקצועיים. עם לב שלם יש להם משהו ביניים, זאת אומרת, אוכלוסיית הביניים שתמיד אוכלת מכל הכיוונים, אם אין להם לשלם 300-400 לפסיכולוג פרטי והם לא רוצים לרווחה, הם נופלים בין הכיסאות. ב"אל סם" הם לא נופלים בין הכיסאות, הם מקבלים טיפול יעיל, מקצועי, מפוקח במחיר מסובסד. לא תהיה "אל סם", אין לנו את השירות הזה, זאת אומרת, "אל סם" היא מעבר לטיפול של הרווחה, היא טיפול למען כלל האוכלוסייה בכל הדרגות, בכל הרמות ומאפשרת מגוון שירותים שלא נמצא דרך הרווחה. אני אומרת לך, שבי, ואתה יודע את זה.

אני מודה לך.

תודה. אני מדברת בשם ההורים.

מילה אחת מעמותת "אפשר".

בבקשה.

אוקי, ממש בקצרה. שמי נחום מיכאלי, עובד סוציאלי, מנהל היחידה הארצית לטיפול בעמותת "אפשר".

כל מה שנאמר לגבי "אל סם" נכון גם לגבינו, רק פי 2.5. אנחנו מטפלים ב-804 מטופלים נכון להיום ומשרתים 143 רשויות.

קיבלתם אותה הודעה כמו "אל סם"?

אותו דבר בדיוק. אנחנו קיבלנו רק למרץ כי זה החוזה שלנו, ועכשיו ההארכה לעוד שלושה חודשים, עד יוני.

מתוך 143, 94 רשויות מפנות אלינו לא יותר מאשר מטופל אחד עד שלושה. רמת ישי אחת מהן. יש לנו מטופל אחד.

בא המשרד ואומר, אנחנו לקטנות האלה נקים עירייה אחת שתטפל בהם, אבל יש כבר עמותה אחת שמטפלת בהם, אז מה שהולכים לעשות, סוגרים את העמותה ומקימים במקום זה עירייה אזורית. אין שום סיבה לעשות את הדברים האלה.

דבר אחד, חבר הכנסת חאג' יחיא, חשוב לי לומר. 30% מהאוכלוסייה שלנו הם מהמגזר הערבי בצפון ובפזורה מסביב לבאר שבע, מכל היישובים.

באזור המשולש, מהמרכז?

גם, כולל אזור המשולש. מטייבה, מג'לג'וליה מגיעים אלינו. 30% רשויות כולל מרכזים שנמצאים בתוך הרשויות האלה. אחת הבעיות הגדולות ברשויות הערביות, בעיקר המוסלמיות, שלא ממש רוצות לטפל באלכוהוליסטים, ודאי לא אלכוהוליסטים מבוגרים. הסיכוי היחידי לאותן הרשויות או לאותם האנשים לקבל טיפול זה שיש מערכת אזורית של עמותה שנותנת. זה המיינדד שלנו. אנחנו עוסקים רק בתחום הזה. ברשויות, יש להם אלף ואחד דברים. המטופלים האלה פשוט יגיעו לתחתית הרשימה מבחינת סדר עדיפויות.

אני מודה לך ואני מתנצל שלא כללנו מראש דיון על "אל סם" ועמותת "אפשר". אנחנו בסיכום נתייחס.

כן, בבקשה שבי, אתה רוצה לסכם?

כן, אז אני אומר כך. השר מודע לסגירת העמותות.

בעיקרו של דבר, הייעוד העתידי הוא לתת כפי שקיים היום גם. המערכת היא מערכת בחלקה אזורית שנותנת מענה גם על ידי רשויות מקומיות וגם על ידי "אל סם" ו"אפשר" לצורך העניין, למקומות קטנים ביותר. המצ'ינג, שאל חבר הכנסת, נמצא בכל מקרה. גם כאן יש מצ'ינג. כאשר אתה עושה את זה דרך העמותות, הרשויות כולן משתתפות ב-25%, לא משנה מה, בעניין הזה.

אני חייב לומר שהרשויות ככלל קולטות בצורה יפה מאוד את התוכניות. במגזר הערבי אנחנו הקצאנו עכשיו כמות מאוד נכבדה של תוכניות חדשות. הוקצו בצפון 37 עובדים סוציאליים. מתוך 90 שהיו, לפחות חצי אם לא יותר הלכו לרשויות המקומיות הערביות. כל הרשויות המקומיות הערביות לקחו את זה. לא היה סירוב אחד מכיוון שהבעיה של טיפול בהתמכרויות חשובה גם לראשי הרשויות הערביות ולמנהלי מחלקות הרווחה.

אני חושב שזה לא פייר במידה מסוימת לדבר כך על מחלקות הרווחה ועל העבודה שנעשית שם.

אני לא שמעתי שום דבר.

נאמר בהקשר הזה, נעשית עבודה מאוד מסורה על ידי עובדים סוציאליים במחלקות הרווחה. ניתנים גם שירותים אזוריים.

אתה יכול להגיד לי מה ההתייחסות שלך לדיון הזה? עם איזו משימה אתה יוצא מפה?

שבי, מה שאלי מתכוון זה שתגיד שבינתיים לא סוגרים את העמותה ונעשה דיון.

החלטת המשרד הייתה לעשות תהליך מסוים ולא לסגור עד לאמצע יוני, וזה נעשה גם עם מרכז השלטון המקומי ויצאה הודעה משותפת בנושא הזה.

עם איזו המלצה אתה חוזר למשרד אחרי הישיבה הזו? נשארת באותה עמדה איך שנכנסת או שאתה תמליץ משהו אחר?

בעיקרו של דבר אני חייב לציין ולומר כך שיש כאן סוגיה משמעותית. אני חושב שהמקום של הרשויות המקומיות הוא מרכזי.

הבנו. בשבילך זו הייתה ישיבה מיותרת?

לא.

זה מה שאני רוצה להבין.

אני ציינתי את המשמעות של העבודה שהייתה.

חברים, אני רוצה לסכם, ברשותכם.

אני שוב מודה ל"אל סם" שהביא לידיעת הוועדה את המצב. תרשו לי לצרף את עמותת "אפשר" שהיא באותו מצב ולא ידענו מראש. על כך אני מתנצל.

אני שוב אומר, הידע שלי על "אל סם" הוא לא מקרי. הוא לא מהיום. שנים רבות אחורה עם החיים שלי היו בתחום הרווחה והחינוך. זה עניין של עשרות שנים, אז אני מכיר את העמותה והאימפקט שלה לטיפול הפרטני המאוד חשוב שהיא מספקת.

אני נגד מערכות ממשלתיות ועירוניות בטיפול אישי. אין דבר כזה. אדמיניסטרציה, לא תפקידה לטפל באופן אישי באנשים, וטוהר נתן לנו פה דוגמא מדהימה של עצמו, לכן אני פונה עכשיו דרכך לשר, אבל אני גם אדאג לבד לעשות את זה.

אני פונה לשר לבטל את ההחלטה שלו לגבי סגירת שתי העמותות. זאת לא הסמכות שלו והוא לא יכול לקבוע תוכנית חדשה ללא התייעצות עם העמותות, עם מרכז השלטון המקומי ועם גורמים נוספים שהוא ימצא לנכון, כולל הרשות למלחמה בסמים.

משרד הבריאות, כמובן תודה, ועפר, ולקיים דיונים שאני מבקש להתכנס פה בישיבה נוספת תוך שלושה חודשים. במהלך חודש פברואר אנחנו נקיים דיון נוסף ובינתיים אנחנו נקיים שיחות גם ברמה אישית מקצועית וחברית עם השר ועם המנכ"ל של משרד הרווחה.

אני רוצה לציין שפה שמענו עדויות שרק מחזקות את הגופים האלה והעשייה שלהם, מה גם שזה תחום שתקציבו תמיד יהיה לא מספיק. אי אפשר לוותר על ההכנסות שבאות בזכות, הקשרים הנפלאים של "אל סם". "אפשר", אני לא יודע אם אתם גם מגייסים, אבל זה גם גיוס כספים וגם מוטיבציה שמנוצלת לטובת הגדלת הפעילות של הגופים האלה ואי אפשר היום לוותר על 2 מיליון שקל כך. אני יודע כמה זה קשה.

אני רוצה להודות לכם. אם אתם רוצים עוד ועדה, אני בעד. תלכו לאן שתרצו. אנחנו את המעקב נעשה פה כי זה בתחום הסמכות של הוועדה. משרד הרווחה זה מהות הוועדה ואנחנו נקיים את זה כפי שאמרתי, במהלך פברואר.
תודה לכולכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:06.