פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



14
ועדת החינוך, התרבות והספורט
28/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 734
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ' בכסלו התשע"ט (28 בנובמבר 2018), שעה 10:05

מאסר אלים של תלמיד יוצא אתיופיה בתחומי ביה"ס מפת"ן חרמון באשדוד - דיון יזום של חברת הכנסת פנינה תמנו

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
מרדכי יוגב
מאיר כהן
אברהם נגוסה

סעיד אלחרומי
אילן גילאון
פנינה תמנו

נעמה כץ - האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

יחיאלה ארבל - מנהלת השירות לשיקום נוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עומר אונגר - מנהל אגף שירותים חברתיים, עיריית אשדוד

לירון אשל - עורכת דין, המועצה לשלום הילד

אנגדה קוני - אוניברסיטת בן גוריון

משה סולומון - עמית, מכון מנדל

פידה עודי - מכון מנדל

ענת יצחק - מכון מנדל

נאדיה כנאנה - מכון מנדל

יעל בן יפת - מכון מנדל

תקוה אליו - מכון מנדל

לילי הלפרין - מרכז אמת לסובלנות

דורית קמחתי ערמון - מרכז אמת לסובלנות

גילה שיין - מרכז אמת לסובלנות

אלמיתו זגיה - אזרחית מודאגת, רכזת בתנועת נוער

אוריה אלקיים - כתב, "כאן"

ראובן טגניה - נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דללין דסטאו - נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אייצ'לותם מסלה - עורך דין, מלווה את משפחת הילד המוכה

ז' - אם הילד המוכה

יהודה פרדו - פעיל חברתי

אשר סיום - איש חינוך, פעיל חברתי

יצחק טיים - איש חינוך, פעיל חברתי

ציון ליפשיץ - חיילת

ליאוניד קאן - חיילת

אסף נגש - חיילת

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

מאסר אלים של תלמיד יוצא אתיופיה בתחומי ביה"ס מפת"ן חרמון באשדוד
דיון יזום של חברת הכנסת פנינה תמנו

בוקר טוב לכולם, אני מתנצלת על האיחור. היום 28 בנובמבר 2018, כ' בכסלו התשע"ט. אני פותחת את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הנושא הוא מאסר אלים של תלמיד יוצא אתיופיה בתחומי בית ספר מפת"ן חרמון באשדוד. הדיון הוא יוזמה של חברתי, חברת הכנסת פנינה תמנו. אין כאן נציגים של המשטרה, של הבט"פ. זה חמור מאוד. אנחנו כוועדה גם נוציא להם תגובה על זה. זה לא מקובל עלי בכלל. זה לא אמור להיות ככה, בטח לא בדיון כזה חשוב.

זה מפת"ן של הרווחה?

משרד החינוך ומשרד הרווחה ועיריית אשדוד.

כן. על מפת"ן אנחנו נדבר, אבל בט"פ היו צריכים להיות כאן.

הבנתי מחברת הכנסת שאנחנו מתחילים בסרטון. את רוצה להתחיל?

בסרטון, ואז אני אדבר.

אוקי.

זו בעצם הכתבה שעשה אוריה אלקיים והוא נמצא איתנו כאן, מחדשות "כאן". יישר כוח לך. זו לא פעם ראשונה שהוא באמת עוקב אחרי הקהילה ועל עוולות שקשורות בגזענות.

(הקרנת סרטון)

אוקי, תודה רבה. נתחיל עם חברת הכנסת המציעה. בבקשה, חברת הכנסת פנינה תמנו.

בוקר טוב גבירתי היושב ראש, אני רוצה קודם כול להודות לוועדה על כך שפיניתם מסדר היום שלכם דיונים אחרים, ובמיידי, איך שפניתי ליושב ראש, למרגי, הוא באמת נרתם לנושא והיה מזועזע בעצמו כיושב ראש ועדת חינוך לראות את הסרטון הזה. הוא היה בחוץ לארץ והוא באמת בחר להגיב ולדאוג שהדיון הזה יתקיים.

אמרה ד' האחות של הילד שהיא בעצמה בת 15, שזה מאוד קשה, וטלטל אותי לשמוע אותה בעיקר איך ילדה בת 15 נאלצת להתמודד בשיעור אזרחות הגרוע ביותר שיכול להיות במדינת ישראל לילדים בבית ספר. היא אמרה, אולי בנו, בקהילת יוצאי אתיופיה מתעללים יותר כי אנחנו שותקים, אז אני רוצה להבהיר, אנחנו לא נשתוק. גם אם הבית הזה ימשיך להתנהל כסדרו, אנחנו לא נשתוק. הילדים שלנו הם לא שק חבטות של החברה הישראלית.

לי היה מאוד קשה להגיע לכנסת, גבירתי היושב ראש, בשבוע שעבר, כשעולם כמנהגו נוהג. אני אמרתי, אם זה היה ילד בצפון תל אביב או ברמת השרון, אני בטוחה שיותר חברי כנסת היו מתעניינים בזה וראש הממשלה אולי היה מגיב לזה ולא רק החבר'ה הטובים שנמצאים כאן ואכפת להם, ובמסירות אותם חברי כנסת מתעניינים בדבר הזה. יוצאי אתיופיה ב-2015 זעקו את הזעקה ואני אומרת לעצמי, מה עוד צריך לקרות אם אחרי שהכיכר כולה בערה, כיכר רבין, מה עוד צריך לקרות כדי שילדים יוצאי אתיופיה יהיו מוגנים?

ילדים יוצאי אתיופיה במדינת ישראל לא מוגנים לא על ידי צוותי חינוך, לא משטרה, לא ברחוב, לא גזענות יום-יומית שאנחנו פוגשים. אנחנו כאן כדי להישאר. אנחנו לא נארוז את הפקלאות ונלך למקומות אחרים, ולמי שקשה לעכל יהודים שחורים, שיתחיל לשלם את הדין.

לצערי המדינה הזאת לא עושה כלום חוץ מלהגיד, אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו נגד גזענות, אבל אף אחד לא משלם את הדין. לא בכדי המשטרה לא נמצאת פה. המשטרה לא נמצאת פה כי השוטרים בתפקיד. מח"ש לא נמצאים פה כי מח"ש יודעים שהם סוגרים את מרבית התיקים. כל התיקים של יוצאי אתיופיה, כל הפרשות הגדולות, אם זה המוהלים ואם זה פרשת יוסף סלמסה ואם זה פרשות אחרות, כולן נסגרות. אף אחד לא משלם את הדין ואסור לנו להרפות בנושא הזה.

הילד הזה שבור. אני הגעתי אליו הביתה. הוא פצוע נפשית ופיזית, הוא לא מסוגל לדבר. הילד במצב קשה, ואנחנו מדברים על ילדים בסיכון. ככה נוהגים בילדים בסיכון? גם זו שאלה למה יש שם כל כך הרבה יוצאי אתיופיה?

אתמול התפרסמה כתבה על כך שאולי 3% מהתלמידים יוצאי אתיופיה ניגשים לבגרות חמש יחידות, שזה נושא אחר. אמרתי לכתב, תגיד לי, אתה עושה צחוק? מלכתחילה מסלילים את התלמידים יוצאי אתיופיה לבתי הספר הכי חלשים, הכי פחות מוגנים, ואני חושבת שצריך לעשות סדר בעניין הזה. תודה גבירתי היושבת ראש.

תודה רבה. חבר הכנסת אילן גילאון.

תודה, גבירתי. צריך לראות את הבעיה במכלול הגדול שלה עוד לפני שניגשים למשטרה, אבל כאן יש היבט נוסף וזו מערכת החינוך בתוך המערכת הזאת. אני לא צריך לומר הרבה. יש מראה עיניים. בגדול, הבעיה עם עולי אתיופיה, שהם כמו כלה שנישאה על כפיים והיא נכנסה על סף הדלת ונחבטה לרצפה. זה מה שקרה כאן.

הייתה הרבה הרואיות בהבאת עולי אתיופיה במבצעים שונים ומשונים ולאחר מכן שום דבר לא קרה. בכל אופן, יש לנו בעיה עם העיוורון של צבע, דת, מין, גזע, נטייה מינית וכו', וכך הייתה צריכה להיות הציניות והיא איננה כזאת, ולכן הבעיה במכלול מקבלת רוח מפקד מאיזשהו מקום שאיננו דווקא המשטרה, אבל המשטרה נוהגת בנורמות אלימות. אם אנחנו היינו צריכים כאן להקים לובי נגד אלימות במשטרה בשם כל המודרים ביחד, האתיופים, הנכים, הערבים, הדתיים החרדים, כל האנשים האלה, סימן שהאלימות היא כלי בידי המשטרה. מה שמחריף את העניין עוד יותר, כמו שאומרים, לחילופי חילופין, שזה מתרחש בתוך מוסד חינוכי. איך אמר אוריה? זה המקום שהילד צריך להרגיש בו הכי מוגן שיכול להיות והוא איננו מוגן, ומה הוא כבר עשה לכל הרוחות והשדים?

אני בא בתור תפקיד מרובע, גם בתור אשדודי כי זה נוגע אלי. אני מכיר את מפת"ן חרמון ואני מכיר את הילדים שנמצאים במפת"ן חרמון, ולהיפך, אני דווקא חושב שבמקומות כאלה צריך להיות הרבה יותר רגישים ולהיזהר פעמיים כאשר מכניסים את המשטרה פנימה. גם בתור כמובן מי שחושב שנעשה עוול לקהילה הזאת בחבלי הקליטה שלה, וגם שיש לי סימן שאלה גדול אם בתוך מערכת החינוך שלנו, וכאן צריך להיות בירור מאוד מעמיק עם המנהל.

הדבר האחרון ואמרה כאן פנינה, אפשר להדגיש אותו, 3% בלבד מן הפניות למח"ש נגמרות בהעמדה לדין, שיהיה ברור לגמרי. זה פשוט דבר בלתי סביר, בלתי אפשרי, לא יכול להיות. במח"ש אנשים שופטים את עצמם ובדרך כלל הם גומרים בנזיפה. נזיפה חמורה, הם קוראים לה, לכן מצאתי לנכון להיות בדיון הזה.

תודה רבה, חבר הכנסת גילאון.

בבקשה, סעיד אלחרומי.

תודה, גבירתי יושבת הראש ותודה לחברתי פנינה על ההצעה ועל הבאת הנושא החמור הזה לתודעה גם הציבורית וגם לחברי הכנסת.

אני חושב שאנחנו ראינו מופע חמור ומזוויע. כאיש חינוך לשעבר שהתמודד עם סוגיות כאלה, ואני חינכתי כיתות ברמה הזאת של מקצועי ואני מכיר את סוג הילדים האלה, אני חושב שמנהל בית הספר עשה מעשה נוראי. אם הוא לא יודע לנהל בית ספר, אז שיעשה טובה לכולם ויעבור למקום אחר. אם הוא לא יודע להתמודד עם גיל הנערים האלה של 15-16 ועם כל המטען שהם מגיעים איתו, אז יש לו בעיה רצינית ואני חושב, גבירתי יושבת הראש, צריך ממש שיעבור מסר ברור למשרד החינוך ולעיריית אשדוד בנושא הזה.
הדבר השני, משטרת ישראל. ריבונו של עולם, לא מצאו זמן מתאים לעצור את הילד הזה דווקא בבית הספר בשעות הלימודים? כל היום וכל הערב לא יכלו להגיע הביתה ולהזמין את ההורים ולקחת את הילד למשטרה, רק כשהוא נמצא בבית הספר מצאו את הזמן להיכנס בכוח ולעצור את הילד הזה? זה מדליק נורה אדומה. אני מצטרך למה שאמר אילן לגבי מח"ש. אני חושב שהפך להיות גוף לא רלוונטי בכלל. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני.

גבירתי היושבת ראש, א', אני מודה לך, פנינה. אני חייב לציין שביום שני פנינה טיילה, וכדאי שידעו את זה החבר'ה שיושבים כאן. פנינה טיילה עם דמעות בעיניים כל היום. היא לא הפסיקה לבכות. כמעט ולא תפקדה. הכאב שלה היה כל כך גדול ואני באמת מודה למרגי ולמירב שארגנתם מיידית את הישיבה הזאת.

אני ארצה ברשותכם להגיד כמה דברים. האחד, אני מחזק את מה שאתה אומר. 27 שנים מחיי ניהלתי בית ספר תיכון מורכב עם 1,300 תלמידים. מעולם שוטרים לא נכנסו בלי אישורי. יש אמירה מאוד ברורה. אגב, גם משרד החינוך מבהיר שמנהל בית הספר הוא האימפרטור בתוך בית הספר שלו ואם מנהל בית הספר אומר לשוטרים לא, זה לא, ואם כן הוא מאשר להם כניסה, תמיד, גם אם אלה חקירות שהן חקירות סודיות או לא יודע מה, בחדר, מנהל בית הספר נמצא או לחילופין מישהו מטעמו. אין דבר כזה. יש כאן התנהגות מופקרת של מנהל בית הספר.

היות ואני מכיר את מערכת החינוך באשדוד ויש לי רק מילים טובות להגיד על מערכת החינוך הזאת, זאת מערכת חינוך למופת עם מנהלים מצוינים.

חינוך ורווחה.

בוודאי, עם מנהלים מצוינים. חלקם אני מכיר אישית. יש שם מערכת חינוך נהדרת. מה צריך לעשות עם המנהל הזה? אם היו שואלים אותי, אני מציע לאנשי אשדוד להיפטר ממנו אתמול.

בבתי ספר כאלה שהם בתי ספר עמלניים, בתי ספר שמתעסקים עם נוער שהוא קצת יותר בסיכון מבתי ספר הטרוגניים, למנהלים צריכה להיות המון חמלה. למשטרה גם צריכה להיות איזו אמירה. כשמתעסקים עם ילדים כאלה, הם בראש ובראשונה גוף מחנך. נכון שהם אוכפים, אבל הם גם מחנכים. לפרוץ למוסד חינוכי, לכסח לו את הצורה, מה גם ששמעתי מפנינה שכשבדקו את זה, הוא לא חלק מהעניין.

כן, לא הבנו מה הוא עשה.

לכן אני רוצה לסיים ולהגיד, אחד, אני חושב שצריכה לצאת אמירה שלך גבירתי, עכשיו, במכתב, מיידית למפכ"ל, שזה מביש שהם לא נמצאים בדיון הזה.

כבר רשמתי את המכתב.

מצוין. יישר כוח.

פשוט לא להאמין.

כל כך הרבה שוטרים בשדרת הפיקוד, אף אחד לא מצא לנכון לבוא לכאן כי מדובר באתיופי? סליחה שאני הולך לשם, אבל כנראה שצודקת פנינה, שאם זה היה בן של מישהו שנמצא במקום אחר, אני משער שהם היו מגיעים לכאן ונותנים הסברים, אבל כשאלה הילדים השקופים, אז הם יכולים להרשות לעצמם לזלזל בכולם ואני משער שגם למכתב הם לא יענו.

עיריית אשדוד, יש לכם את הכלים, אתם עושים עבודה נהדרת. אתם יכולים להוקיע תופעות כאלה מתוככם בצורה הטובה ביותר. אני סומך עליכם.

דבר שני, אני מציע לחיזוק בית הספר הזה, גבירתי, שכמה חברי כנסת ילכו לשם לביקור אם יזמינו אותנו. אני חושב שצריכה להיות אמירה שאנחנו נבוא לכזה בית ספר לדבר עם הילדים. אם המנהל לא יודע לעשות את זה ואתם תרשו לנו, כי אנחנו לא רוצים להיכנס לבתי ספר בלי אישור של העירייה. אנחנו נבוא לשם. אני מוכן להתנדב עם פנינה, איתך, לבוא ולתת חיזוק לבית הספר. תודה.

גם לבדוק למה יש שם כל כך הרבה חבר'ה של ילדים יוצאי אתיופיה.

אני חייבת להגיד משהו אחד, כי בתחילה כשהגעתי פשוט עוד הייתי בניהול של הרווחה, אז אני רק אגיד משהו עלי. אני עשר שנים ניהלתי מרכזים לנוער בסיכון, ילדים בני 14-15-16. עשר שנים בנתניה בשכונות מורכבות מאוד, ואחרי זה פתחתי עוד אחד בהרצליה בשביב שהיא הייתה ידועה כשכונה קשה. היום ברוך השם באמת הם בשינוי. עשר שנים, נערים בני 14-15, חלקם כמובן יוצאי אתיופיה. מעולם לא נכנסה אלי ניידת. הסיבה היחידה שנכנס בלש, כי הזמנתי אותו להרצאה על הילדים, והיו לי נערים מורכבים מאוד. כל האתגר, מב"ר, אומץ, תל"ם, וכן, חבר'ה מאצלי היו גם ממת"ן וחלק מנתיב, מבתי ספר מורכבים, ומעולם לא נכנסה אלי ניידת, ואני נתקלתי באירועים קשים יום אחד עד כדי איום על חיי.

אם אנחנו, האנשים שצריכים לתת את ההגנה, לא יודעת מי המנהל הזה. אני לא אוהבת לשפוך דם של אדם אחר, אבל איך שהוא התנהל פה, זו בושה וחרפה. יש כאן אנשים שבאו ממערכת החינוך. אני באתי מהחינוך. אני חייבת לדעת איך זה קרה, אבל פשוט לא אמרתי את זה בתחילת הדברים שלי רק כדי לחדד את המסר. על בט"פ ועל המשטרה אנחנו נדבר ונשלח להם מכתב חמור, אבל איך זה קורה במערכת החינוך? אני אומרת לכם, הייתי בסיטואציות קשות עם נערים. מעולם לא חשבתי להביא שוטר שיכנס לי לתוך המרכז. הייתי הורגת את המרכז שלי ככה, כי אחריו לפחות 20 היו הולכים ולא באים יותר. יותר מזה, גם אם הייתי צריכה נוכחות, תמיד זה היה כשאני הייתי נוסעת עם הנער שלי לחקירת משטרה, יושבת איתו, לפעמים גם במקום ההורה, ורק אחרי שסיימנו וידעתי ודיברתי עם השוטר, היינו יוצאים, והיו לי מקרים של קטינים שלי שיצאו וחיכתה להם ניידת והם היו מתורגלים שהם לא זזים בלי מירב.

איך נכנסים לכם לתוך בית הספר שוטרים ומכים ילד? זה כל הזמן אתיופי. זה שמכים ילד בכלל בתוך בית ספר. זה שמכים ילד אתיופי, זה הרבה יותר חמור, כי האוכלוסייה הזאת גם ככה בשלוש שנים האחרונות מרגישה את אלימות המשטרה, אז אני רוצה לומר לכם, הייתי חייבת להגיד משהו מאצלי, פשוט הייתי צריכה רגע להירגע מהדיון הקודם, אבל אני לא יודעת איך זה קורה ואני מבקשת ממשרד החינוך שתסבירו לי.

שעסק גם באלימות.

שעסק גם באלימות נגד צוותים רפואיים. תסבירו לי, משרד החינוך, איך זה קורה בבית ספר?

שלום, קוראים לי נעמה כץ, אני מהאגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון.

קודם כול כמובן שגם במשרד החינוך, המשנה למנכ"ל היא מי שמטפלת בנושא הגזענות והיא אמונה על "הדרך החדשה".

מי זאת?

גילה נגר.

למען הסר ספק, גילה נגר היא בחורה מדימונה, הייתה מנהלת בית ספר. חינכתי את הילדים שלה והיא האישה הכי ראויה לטפל בזה והיא תעשה עבודה מצוינת. היא פשוט נהדרת.

ממש מסכימה איתך.

קודם כול חשוב להגיד שהילד חזר לבית ספר ומתפקד בבית ספר כמו שהוא צריך להיות, וזה חשוב לנו.

האירוע שקדם לאירוע הזה הוא פתיחה של מיכל של גז פלפל בתוך מזכירות בית הספר. היו מעורבים ארבעה ילדים. מזכירת בית ספר נפגעה, פינו אותה באמבולנס ועל זה הוגשה תלונה במשטרה. שלושת הנערים האחרים הגיעו לתשאול בתחנת המשטרה בהתאם לבקשה. הנער האחרון לא הגיע לתשאול ואז בעצם הבלשים נכנסו לבית ספר. חשוב לציין שכשיש אירוע אלים נגד צוות בית ספר, ההוראות גם למנהל בית ספר זה להגיש תלונה במשטרה.

הכניסה של הבלשים, למיטב ידיעתי לפחות, לא הייתה מתואמת עם מנהל בית ספר באותו יום. הם הגיעו ולא היה שיח לפני זה כמו שמירב אמרה, ואני מסכימה.

המנהל עמד שם. גם אני יודעת שהוא הזמין אותם. זה לא נכון.

הוגשה תלונה במשטרה.

את אומרת את הדברים אחרי תחקור?

כן. הוגשה תלונה במשטרה בגלל אירוע של גז פלפל. הילד התבקש להגיע לתחנת המשטרה, לא הגיע ואז הבלשים הגיעו לבית ספר.

רגע, מה שאת אומרת, שלא היה אירוע חירום. אני מצטערת, לא הבנתי. אני הייתי בטוחה שהיה אירוע חירום. למה המנהל לא הוציא את הילד החוצה? למה הם נכנסו לבית ספר?

אסור על פי חוק להיכנס למוסד חינוכי.

אני חשבתי שהם נכנסו כי האירוע היה בעיצומו.

לא.

אז בגלל תשאול?

כן.

מה זה הדבר הזה? זה רציני?

אני אומרת את העובדות.

זה נראה הגיוני שבשביל תשאול נכנסים שוטרים ומכים תלמיד?

אפשר היה לנהל את האירוע הזה בצורה אחרת לגמרי גם אם בלשים רוצים לתשאל את הילד. תיארת מצב שאני חוויתי אותו גם כן בהיסטוריה האישית שלי. זה לא בהכרח שיקול הדעת הנכון.

מה עשיתם עם מנהל בית הספר? מישהו קרא לו לבירור משרד החינוך?

מצנעת הפרט נימנע, אם אפשר.

למה להימנע? הילד הזה, הרסו לו את צנעת הפרט, הרביצו לו ואת שומרת על המנהל?

רגע, פנינה, לא להרוג את השליח.

לא, זה לא השליח, זה הם. אני אגיד לך משהו, אני עובדת הרבה עם גילה נגר. אתם מתעלמים מגזענות. אני הובלתי את "הדרך החדשה" ואת יודעת את זה, ואני עובדת צמוד עם גילה, אבל כל פעם שיש לכם פנייה של גזענות, של אלימות כלפי ילדים, אתם עוד פעם מתחמקים ולא רוצים לקחת אחריות.

אנחנו רוצים לדעת פה בוועדה מה מתכוונים לעשות עם מנהל בית הספר הזה. צנעת הפרט, עניינים, תפתרו את זה בימים הקרובים ותדווחו לוועדה מה התגובה למנהל בית הספר. אנחנו לא נעבור על זה לסדר היום.

אין שום בעיה.

כן, מה רצית להוסיף?

שמי יחיאלה ארבל, אני מייצגת את משרד הרווחה, אני מנהלת את השירות לשיקום נוער.

בית ספר מפת"ן זה חינוך-רווחה ביחד, נכון?

כו, ואני מייצגת את הצד של הרווחה.

צדקתם ואמרתם שהמפת"נים הם אלה שצריכים להגן על הילדים, ואת, חברת הכנסת מירב, מכירה את מפת"ן הרצליה ואת יודעת שאנחנו עושים את זה נכון, כולל מפת"ן אשדוד, שאמרה הילדה החמודה הזאת שלפני שנה הייתה משפחה והמנהל הזה בא וקלקל את המשפחה, ולצערי הגדול היא צודקת.

האירוע הזה הוא אירוע של תוצאה של ניהול לא מותאם.

זה ניהול כושל.

כושל, לא מותאם, ואני לוקחת אחריות כי אני ישבתי במכרז של הבחור הזה ולצערי, אני כבר יודעת הרבה שנים שבמכרז מאוד קשה לעמוד על טיבו של אדם למרות שעשינו המון בדיקות. המנהל הזה כבר לא נמצא בעבודה עשרה ימים בערך.

בסדר. הוא לא נמצא בעבודה עשרה ימים.

תודה רבה לך שאת אמיצה.

אני רוצה להגיד לך יותר מזה. בתפיסה שלי זאת הייתה גם התגובה שלי לכתב. הילד הזה הוא קורבן של המערכת.

את בטוחה שזאת הייתה התגובה של משרד הרווחה לכתב?

יש את התגובה. אני יודעת מה אני עשיתי. אני לא יודעת מה הדוברות שלנו בחרה להוציא מהתגובה שלי, אבל אני אומרת כאן. הילדים האלה לאורך זמן צעקו שלא טוב להם.

עם המנהל הזה.

אנחנו מאוד השתדלנו להקשיב. זה היה השיא של הצעקה. הם קורבן לניהול לא נכון. אנחנו נתקן את העניין הזה של הניהול. המנהל הזה כבר לא נמצא כעשרה ימים. אני לא מדייקת, אל תתפסו אותי, אולי תשעה ימים, אולי 11 יום.

אנחנו מודעים לזה, אנחנו מבקרים שם על בסיס יומי. כרגע שני מפקחים שלנו נסעו לשם, גם מפקחת ארצית וגם מפקח מחוזי. אני יודעת שעומר נמצא שם על בסיס יומי. אנחנו יודעים שהמפת"ן הזה במצב משברי גדול, גם הצוות, גם הילדים, גם אנחנו.

האם לילדים יש תיקים פתוחים במשטרה?

כרגע כן. אנחנו שם ומדברים עם הילדים ומבטיחים להגן עליהם. אנחנו עוד צריכים להרגיע אותם, ומאז שהמנהל לא שם הכול נרגע.

אני יכול ברשותך להקריא את תגובת משרד הרווחה שנמסרה?

כן.

משרד העבודה והרווחה מוסר בתגובה: "משרד העבודה והרווחה מגנה כל ביטוי או סממן של גזענות מכל סוג. האירוע המדובר נמצא בבדיקה".

כן, הוא הגיב והיא כבר נתנה תגובה אחרת שהיא תגובה הרבה יותר רלוונטית ומאוד משמעותית לדיון.

עומר, תציג את עצמך.

עומר אונגר, מנהל אגף שירותים חברתיים בעיריית אשדוד.

אנחנו החמאנו לכם והוועדה גם הייתה בסיור בעיריית אשדוד.

עומר, למה מימון מהחינוך לא נמצא כאן?

אריה מימון, נבצר ממנו להגיע. אני אייצג כרגע את עיריית אשדוד. באמת חלקכם הגדול מכיר את מה שקורה באשדוד גם בתחום החינוך וגם בתחום הרווחה. אין הנחתום מעיד על עיסתו. אתם אמרתם עד כמה הדברים בדרך כלל נעשים ברמה גבוהה.

בהחלט בית הספר הזה, גם בעבר החניכים בו הציגו בפנינו אתגרים לא מועטים. היו גם אירועים חריגים בעבר אבל הם טופלו בצורה אחרת. הגיע מנהל במהלך הקיץ. אופן התנהלותו, די בהתחלה היו לנו הערות כלפיה. ניסינו לעבוד. היו בבית ספר אירועים חריגים יותר מאשר היו בעבר. אנחנו הקשבנו לתלמידים מהרגע הראשון. ד', אחותו של החניך, שהייתה יושב ראש מועצת תלמידים נפגשה עם ממלא מקום ראש העיר, הרב אבי אמסלם עוד בחודש אוגוסט על דברים שקשורים לבית הספר, היא ועוד שלושה.

אני מקווה שלא תשלחו אותה להיפגש עם כנפו.

הם נפגשו עם הגברת רונית צור, ראש המינהל לשירותים חברתיים, שלוש פעמים.

מתי היה האירוע הזה?

הספציפי, ב-7.11. היו אירועים שהלכו והחמירו.

בוא נגיד, הכתובת הייתה על הקיר באירוע הזה עם המנהל הזה. זה פשוט התפוצץ באירוע הזה.

ננקטו צעדים עוד לפני זה. המנהל הוזמן ולקח חלק בשיחות בירור יחד עם אריה מימון ורונית צור.

אני מבקש סליחה.

תודה, מאיר.

כמה זמן הוא היה בתפקיד, המנהל הזה?

מספטמבר.

כלום.

בעקבות האירוע באותו יום שלישי והטלת הגז פלפל, התקיים דיון אצלנו למחרת ב-09:00 בבוקר. הגברת יחיאלה ארבל, מנהלת שירות לשיקום נוער ואני היינו בבית הספר. אספנו את כל התלמידים ואת כל הצוות, כולל המנהל לחדר, ניהלנו שיחה של כשעה יחד איתם, שיחה מאוד מרגיעה. הרגשנו שאנחנו באמת נכנסים לשליטה יותר מאשר היה באותו שבוע שלפני זה שבו היו כמה אירועים. התהליכים יצאו. המשטרה חיכתה. הם לא פה, אז אני לא בא לסנגר עליהם. הם יתנו את ההסברים שלהם.

אתה אומר, המשטרה לא הייתה מוזמנת על ידכם?

לא.

נגוסה, סליחה, אנחנו בדיון פה של חצי שעה. אני אעדכן אותך תיכף.

משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, עיריית אשדוד מקרות האירוע המשיכה בצעדים. היה קשר יום-יומי עם המשפחה.

לא היה.

היה ביקור בית.

לא היה.

אומרים לך לא היה, לא היה.

סליחה, אני מבינה שיש כאן הרבה אמוציות אבל אם אתם רוצים לנהל דיון, אתם תהיו חייבים להירגע. אין מה לעשות, אחרי זה לא נשמע אף אחד. עומר, תסיים.

אני מבין את סערת הרוחות. התלמיד חזר ביום רביעי. ביום שלישי נגמר צו ההרחקה שמשטרת ישראל הוציאה מבית הספר. הוא חזר בעצם ביום רביעי. הוא מתפקד בבית הספר, הוא חברותי בבית הספר.

למה מרחיקים את הילד ולא את השוטרים האלה מהתפקיד שלהם? באמת אני לא מצליחה להבין.

זה נשאל את המשטרה.

הוא אומר שאחרי האירוע של הגז פלפל הם עשו שיחה מרגיעה. אני לא מצליחה להבין, אם הם עשו שיחה מרגיעה, איך נכנסו אחר כך השוטרים?

לא, זה אחרי השוטרים.

לא. אחרי גז הפלפל הוא אמר. זה מה שאני לא מצליחה להבין.

היו 15 ילדים. לקחו אותו, היכו אותו. כל זה, לא ידעתי, לא שמעתי. אחרי זה הילדה סיפרה לי.

15 הילדים האלה, סליחה שאני מתפרץ, הם היו מהקהילה האתיופית?

לא. רק הוא היה.

סיימת, עומר? אוקי.

כשהילד נלקח למשטרה, העובדת הסוציאלית ליוותה אותו והייתה איתו לאורך כל - - -

באמת? אחרי שהיכו אותו.

נכון.

אחרי שהפרו את הוראות החוק. החוק ברור וחד משמעי לגבי כניסה למוסד חינוכי ושהות של קטין במוסד חינוכי והניסיון לעצור קטין במוסד חינוכי. זה אסור על פי חוק בלי לעדכן את ההורים שלו. היא אומרת פה חד משמעית.

פנינה, תודה. בבקשה, ז'.

אחרי שהלכתי, צודקת מה שהיא אמרה, היא הלכה איתי. עזבתי את העבודה, הלכתי, אחרי שהיכו אותו.

זה ברור.

היו 15 ילדים במשטרה, פתחו להם תיק. 2,600, אם הוא יוצא, אתם משלמים. כל אחד קיבל את זה כאילו לא קרה שום דבר. חזרתי ב-21:00.

איתו?

איתו, עם העובדת הסוציאלית.

רגע, כשנפתח לו כבר התיק - - -

אני הייתי. גם לא רק הוא. לכולם נפתח התיק. אמרו, עדיין קטין. הזמינו עורך דין, הוא נמצא בבאר שבע. הזמינו אותו והוא דיבר איתי. אמרתי לו, בכל מקרה תן לי את מספר הטלפון שלך, אחרי שקרה את זה. אחרי זה, לא ידעתי כל מה שקרה, שהרביצו לו. אחר כך הילדה אומרת לי, אימא, את יודעת מה קרה? שלא תהיי בהיסטריה, אני הולכת להראות לך משהו. ראיתי את זה, התעלפתי.

זאת אומרת שהיא ראתה את זה בסרטון בפעם הראשונה.

היא ראתה.

אז דרך סרטון הבת שלה בתושייה גם הצליחה איכשהו להקליט ולהוציא דברים, ילדה בת 15 שנאלצת להיות בלשית או לשמור ראיות. זה נורא ואיום.

נכון.

היא אומרת לי, אימא, שלא תיפלי לי. תסתכלי.

מי מלווה אותך מאז האירוע?

אין. היא אמרה, אם את רוצה, אני מביא עיתונאי, אני מביא זה.

איפה הילדה הזאת, למה היא לא באה לפה? היינו פה נותנים לה מדליה על האזרחות שלה.

אתמול היא הייתה פה.

הייתה כאן?

כן.

במח"ש, לא פה.

מזל.

כמה אפשר?

אני מזועזעת לא פחות ממך.

אתה עורך דין?

אני במקצועי עורך דין.

איך קוראים לך?

אייצ'לותם מסלה.

אתה עורך דין בהכשרה שלך?

בהכשרה שלי. יש לי משרד עורכי דין באשדוד, מכיר את המשפחה. מכוח המציאות נאלצתי לעזור למשפחה המסכנה הזאת. המקרה מאוד מזעזע ועצוב. במדינה מתוקנת היו מעיפים את השוטרים האלה. אני לא שמעתי בכלל מהמפכ"ל שום דיבור על זה. במקרים אחרים הייתה מתכנסת עכשיו אסיפת עיתונאים והיו מדברים וצועקים על זה. אף אחד לא מדבר על זה. ראש העיר, אחרי שעזב הפגנה, נאלץ תוך שנייה לעשות ישיבה כשהוא כבר יודע, מעודכן שבוע לפני על האירוע.

עומר, באמת הגעת למקום. היית צריך לעדכן את המשפחה, את הגורמים הרלוונטיים. יש פה כשל מערכתי וצריך לבדוק אותו לעומק. זה לא יכול להיות שהילדים שלנו חוטפים מכות כל יום. אני עבדתי גם בעירייה ואני מכיר את הנוער. עבדתי עם הנוער. הם פשוט נמצאים במצב של מצוקה. כל מי שיושב פה זה מהקהילה שלי. הסיפור הזה הוא לא סיפור של הקהילה.

לא, דווקא באו חברי כנסת. גם מאיר כהן היה פה ויש פה הרבה חברים. זה לא סיפור של הקהילה, זה סיפור של המדינה וזה מכוער.

בדיוק. במקרה אחר, אם היה מדובר עכשיו באוכלוסייה הערבית, היו חוסמים כבישים וזועקים.

תודה, אדון מסלה.

חבר הכנסת נגוסה, בבקשה אדוני, אם אפשר בקצרה.

קודם כול אני הגשתי שאילתה. השר היום צריך לעמוד במליאת הכנסת והוא צריך להגיב.

השר לביטחון פנים?

כן.

אישרו לך את השאילתה?

כן. אני הגשתי שאילתה לשר, שהשר יגיע במליאה ויענה.

יפה, אז כדאי שאתם תעלו למליאה לצפות בשאילתה של נגוסה, כל מי שנמצא פה, כי השר יעלה וידבר על האירוע הזה.

שניים, אני מאוד כועס על משרד החינוך, על בית הספר. רצחת וירשת. הילד, זה שהוא קיבל את המכות ואת האפליה, אתם להיפך? משהים אותו מבית הספר.

לא אנחנו השהינו אותו.

אז מי?

המשטרה הוציאה צו הרחקה.

פה אין היגיון. ילד שנמצא בבית ספר, נכנסים לבית ספר ועוצרים אותו עם מכות אלימות בתוך בית ספר בפני החברים שלו? אי אפשר להתעלם מזה. גם אותה משטרה, היא זו שדורשת להשהות אותו מבית הספר. איזו משטרה יש לנו?

זה מה שרציתי לשאול את השר היום.

מורה חיילת?

מגוש עציון. היא שמעה על הדיון ורצה לפה.

בבקשה, איך קוראים לך?

קוראים לי ציון ליפשיץ, אני גרה באלון שבות. הייתי מורה חיילת לפני שלוש שנים במפת"ן. אני מחוברת ולכן הנושא הזה בוער לי וכואב לי.

המפת"ן הוא בית לתלמידים, הוא עושה הכול בשבילם. מ-08:00 יש מיתר שפועל עד 22:00 בערב. בחודשים האחרונים המיתר נסגר. אין לילדים הגנה. הילדים לא מרגישים מוגנים.

כרגע.

השנה.

השנה הנוכחית. צוות מדהים שאין דברים כאלה, עושה הכול ויעשה הכול, והמנהל שאני לא יודעת מה, אבל פשוט הילדים לא מרגישים מוגנים, לא מגיעים לבית הספר. הצוות, אין לו מה לעשות, הוא כבול כי המנהל לא מאפשר להם להמשיך בדרך שהם עשו. גם עכשיו למרות כל המורכבות, עושים הכול בשביל התלמידים ובשביל החניכים וזה פשוט לא פייר וזה אסון, והחניכים האלה צריכים ביטחון והגנה.

הם יקבלו ואנחנו נדאג לזה.

אפשר רק לשאול את משרד הרווחה האם המנהל הולך לחזור לבית הספר? אמרו עשרה ימים. מה הלאה?

זה לא נראה ככה.

אני דללין ממועצת התלמידים והנוער הארצית. קודם כול תודה רבה על ההזמנה לדיון.

בעצם כשאנחנו ראינו את הסרטון, ישר מה שעשינו, שלחנו את זה לקבוצה של מועצת התלמידים והנוער הארצית. כמו שאנחנו מגנים את האירוע, אנחנו לא מקבלים את מערכת החינוך שלנו, שנציגת משרד החינוך פה באה ומצד אחד מגנה על בן אדם שעשה פשע. הוא פושע. לא היה צריך להשהות בכלל את הילד. אתם הייתם צריכים לתת לו גב. אני גם לומד במערכת החינוך. אני יכול להגיד לכם שאני בבית הספר שלי גם מרגיש את הקטע של הגזענות ואני בטוח שהרבה בני נוער מרגישים את זה, ואני פועל בתוך הקהילה.

בקיץ האחרון כשנכנסתי למועצת התלמידים והנוער, מה שעשינו, אני וראובן השותף שלי, ראינו לנכון להקים את צוות שוויון משטרתי שמייעצת למפכ"ל יחד עם המועצה לשלום הילד.

אנשים, אני מסתכל עליכם בעיניים. חייבים למצוא פתרון לדבר הזה. נכון שאלימות משטרתית, אנחנו לא נצמצם ברגע, אבל אתם לא צריכים לתת גיבוי. אנשים במערכת החינוך לא צריכים לתת גיבוי. הילד בן ה-15 יעלה עוד שלוש שנים על מדים וישרת את המדינה.

הם לא יתנו לו לעלות על מדים. פתחו לו תיק.

לשרת את המדינה הוא יכול, אבל לקבל את הזכויות שמגיעות לו הוא לא יכול.

תודה רבה. יהודה, בבקשה.

שלום, קוראים לי יהודה פרדו, אני פעיל חברתי ואקטיביסט חברתי בקהילה שלנו. אני עוד עם הנוער של הקהילה שלנו.

אתה מאשדוד?

אני אשדודי במקור. כיום אני גר באשקלון, אבל אני גם באשדוד וגם יש לי קבוצה באשקלון וברחובות. אני מתעסק עם הקהילה שלנו בעצם.

אנחנו פתחנו קרן של שבעה בחורים שהם בעלי ערכים של חסד, אצלנו מהקהילה, ואנחנו מתעסקים עם הילדים, פותחים להם קבוצות כדורגל. בשבתות אנחנו עושים להם עונגי שבת.

יהודה, ספר על החיבור למקרה הספציפי הזה.

במקרה הזה כששוטרים מגיעים לבית ספר ונותנים מכות לילד, זה תחת המעטה של משרד החינוך. במקום הזה שהוא אמור להיות בטוח והוא מקבל מכות משוטר, ולא משנה, המנהל היה צריך להגן על הילד, להוציא אותו עם עובדת סוציאלית, עם כולם, לגשת למשטרה, להביא את האימא, לא לתת מגע לשוטר מעבר אולי להחזיק אותו ולקחת אותו לתוך הניידת. מעבר לזה הוא צריך להכות אותו.

אני למדתי בכל המסגרות של החינוך בארץ ישראל. נולדתי פה ואני יכול להגיד לך דבר כזה, הגזענות היא סמויה אבל לפעמים היא יוצאת החוצה, והילד, אם הוא לא מספיק מחוספס, אני מספיק מחוספס, צבר שנולדתי פה ויודע איך לקלוט את זה, אבל יש נשמות טובות שהולכות לאיבוד ואחר כך אנחנו לא מבינים איך הנוער שלנו מתדרדר למקומות מטורפים, אז אני מבקש מכם שתיתנו מענה. במקום שוטרים תעשו להם פעילויות, כי בתכל'ס הקהילה שלנו, ההורים שלנו לא הולידו אותנו עם דם קרימינלי שאנחנו צריכים מענה על ידי שוטרים ושיטור יתר. אנחנו ביתא ישראל.

גם הנושא של התקשורת. כל הזמן מביאים את הסוגיה שיש לנו בעיה, האתיופי. זה לא אתיופיה. אנחנו חלק מהעם. כל העם צריך לבוא להפגנה כזאת. כולם צריכים להיות חלק מהדבר הזה. כל פעם כשלוקחים חלק שיש לנו בעיה ומקטלגים אותה לבעיה שלנו, פה בעצם הגזענות מתחילה, והפתרון לא יכול לבוא בגלל שאנחנו מכסים אותה בקטלוגים שזו בעיה של אתיופים. זו בעיה של ארץ ישראל קודם כול, שלא מקבלים אותנו איך שצריכים לקבל אותנו, שווים. אם נותנים לילד מכות בגיל 15, מבינים שהוא לא כשאר הילדים. אם הוא היה כשאר הילדים, היו מביאים את ההורים שלו.

תודה רבה.

האירוע עצמו הוא אירוע קשה. הבנו, המנהל בחוסר אחריות, חוסר מקצועיות. המשטרה, הבנו, אבל אני רוצה לתאר לכם מצב שבו זה לא רק אירוע בבית הספר. יש מנהלים שהם יותר מקצועיים אבל מה שהם עושים, נפטרים מהבעיה, מוציאים את הילד מחוץ לכותלי השער ואז האירוע עם המשטרה קורה מחוץ לשער, מה שנקרא, לא ראינו, אז הדאגה צריכה להיות לא רק בכותלי בית הספר.

לא, זה היה צריך להיות איש חינוך שיוצא איתו מחוץ לשער, ואם צריך, וזה כולה תשאול, לבוא גם אחרי צהריים בשעה שנוח לו, ולא מה שהיה.

המנהלים לא רק צריכים להזמין משטרה ולטפל בהם.

אין לי מילים לאירוע המזעזע הזה. אני לא יודעת איך זה לא פתח את כל המהדורות.

אני רוצה להוסיף משהו. הסרטון הזה הוא סרטון אחד, בודד, ולפניו ראינו ב-2015 את האירוע של החייל שנתפס, שוטר מכה. חבר'ה, המציאות בחוץ היא הרבה יותר קשה. ילד שלי, חניך בן 13 מתאר לי סיטואציה. אני מתדרך אותם, חבר'ה, כבר אל תישארו, תבחרו משוטרים. זה מה שאני אומר להם. תברחו, אבל חניך מספר לי, אני לא מצליח להספיק, אז אני חוטף בשביל כולם יחד.

אנחנו לא יכולים לעודד דבר כזה. אנחנו צריכים להתנהל אחרת.

אני מנהל חברה של 600 עובדים. כבר מאסנו מהדיונים האלה. זה כבר 40 שנה. אני רוצה להגיד שקודם כול מדובר במגפה. מאסנו בוועדות. אנחנו מגיעים לפה, נותנים לנו מקום לוניטלציה לדבר, לשחרר, אבל תכל'ס לא עושים שום דבר.

כל מי שיושב פה וחושב שהוא חלק מהחברה הישראלית, לי יש 600 עובדים, אני האתיופי היחידי, אז תתעוררו, אנחנו לא חלק מהחברה הישראלית. אם תסתכלו קצת נתונים, 77% מהחברה הישראלית עם דעות קדומות כלפינו. גם כל המכובדים שיושבים פה שהם לא בצבע שלנו, תאמינו לי שאחד או שניים מהם גם עם דעות קדומות עלינו.

תודה. חבר הכנסת מוטי יוגב.

תודה גבירתי היושבת ראש וכל הבאים לכאן, והאימא של הבחור.

חשבתי שאני לא יודע לשפוט, אבל מסתבר לכאורה מהדיון פה, ואנחנו לא ועדת חקירה, שאנחנו כן מבינים, והשאלות שנשאלות זה מה משטרת ישראל מרשה לעצמה ועוד בין כותלי בית ספר. ללא ספק זה דורש חקירת מח"ש ואני מקווה שאתם שם ולא לעזוב.

מה משרד החינוך עושה, שוב, אני לא יודע לשפוט, שמעתי מעט מדי, עם המנהל ועם המוסד? אני מכיר כמה מנהלים שיכולים לקחת את המוסד.

כמה נערים אתיופים יש בבית הספר מפת"ן אשדוד? אני מקבל פה את ההערה של המורה החיילת שבית הספר מעולה. גם לגבי התלמיד, אם ניתן לו צו הרחקה מבית ספר ועכשיו באופן ספציפי - - -, יש ראש אגף חינוך, יש קב"סים, יש ועדות. אני חושב שצריך להביא את זה מייד להחלטה חריגה ולשקול מה עושים עם התלמיד.

אני חושב שאנחנו צריכים ועדת מעקב קצרה בקבועי זמן של שבועיים להבאת תשובות, ואם יש צורך, אני פונה פה למנהלת הוועדה, אז לעשות את זה כוועדה משותפת עם ועדת - - -

לא, לא צריך ועדה. אנחנו צריכים תשובות מהמשטרה ומשרד החינוך.

זה מה שאמרתי, לכן אמרתי ועדה קצרה - - -

אנחנו אנשי חינוך, אנחנו נמצאים בשטח. המנכ"ל קיבל דפים בכמויות עם שמות, כתובות ואירועים. ילדים שמסיימים פעילויות במתנ"סים מבקשים ממדריכים שילוו אותם לבית כי שוטרים נופלים עליהם ברחובות.

לכן דרשתי תוך שבועיים תשובות.

אני אתן לה דקה אחרונה. מה רצית להעיר?

אני גרה באשקלון, יש לי ארבעה ילדים. אני הפסדתי יום עבודה בשביל להגיע לפה, גם לשמוע. באמת ציפיתי שהמשטרה תהיה פה ותיתן את חוות דעתה. זה לא קרה. כנראה שיש חשובים יותר, חשובים פחות, אבל לא ניכנס לזה.

מתמקדים באירוע הזה כאירוע מכונן פתאום. זה לא האירוע היחיד. דברים קורים. זה הפך להיות נורמה שקורים דברים כלפי הקהילה הזאת וזה פשוט תופס הדים גם כשאנחנו כשיוצאים להפגין, כי מישהו שם לב שאנחנו מפגינים. אחר כך נרגעים ולא קורה כלום או שקמות ועדות ונופלות כפי שקמו. הדיון הזה חייב להיות נקודת מפנה למשהו מסוים.

הוא יהיה. אני מסכמת את הדיון.

משרד החינוך, תוך שבועיים תנו לנו תשובה מה קורה עם מנהל בית הספר. אני יודעת שמשהו שם קורה. דווחו בכתב לוועדה. אנחנו מצפים לתשובה מסוימת.

דבר שני, הוא מגיש עכשיו שאילתה. צפו בה במליאה. זה חשוב אם כבר הגעתם.

אנחנו רוצים תשובה מהמשטרה מה עושים עם השוטרים שנכנסו לבית הספר.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.