פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
28/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 901
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ' בכסלו התשע"ט (28 בנובמבר 2018), שעה 10:00

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

רפרנט-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עילם שניר

עוזר יועמ"ש, המשרד לשירותי דת - עובדיה ויזל סנקרי

מתמחה בלש' המשפטית, המוסד לביטוח לאומי - דלית כהן

מנהל תחום דמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי - שמעון נבון

מרכז - דמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי - דנה צרפתי

עו"ד, ביטוח לאומי - שלמה מור

עוזרו של משה בר, תנו יד לחירש נכים למען נכים - דן קדרון

ענת מימון

ענת כהן שמואל

הדס צנוירט


הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018, פ/4266/20 כ/812, הצעת ח"כ רויטל סויד

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. חברים, אנחנו עם איחור קל, אבל עם פחות איחור מהיוזמת של תיקון החוק. נקיים את הדיון בזמן. היום 28.11.2018, כ' כסלו התשע"ט. השעה 10:10 כמעט. על סדר-היום: הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36) (מקום קבורתו של נפגע והוראות לעניין הוצאות קבורה), התשע"ט–2018, לא עלינו. הצעת חוק של רויטל סויד, יחד עם מספר חברים. מעניין למה הצעות החוק האלה הן כמעט מסיעה אחת.

בבקשה, ענת מימון, היועצת המשפטית הנהדרת שלנו, כמו כל היועצות המשפטיות.

אנחנו נמצאים אחרי הקריאה הראשונה, אנחנו מכינים אותה לשנייה-שלישית. בדיון שנערך לפני הקריאה הראשונה למעשה החלטנו על כמה עקרונות שבאו לידי ביטוי בנוסח, והדגש של חברת הכנסת המציעה וחברי הכנסת בוועדה והיושב-ראש היה שהרצון של בני המשפחה של אותו נפטר יוכלו לבחור את בית העלמין, והם לא יהיו מוגבלים בשל מקום הפטירה או מקום המגורים. בנוסף, דובר על נושא המימון. אמרנו שמלוא המימון יעבור על-ידי הביטוח הלאומי ישירות לחברה שעוסקת בקבורה, מבלי שהמשפחה תהיה מעורבת בנושא - בלי השתתפות, סכום שהמשפחה תעביר, והסכום מוגבל בעד כפל הסכום שמופיע בתוספת לחוק שירותי הדת. בוועדה אני מדגישה שנאמר, שלא יהיה מצב שבעקבות הסכום המוגבל הזה הם לא יוכלו לקבור במקום מסוים או בסוג קבורה מסוים, כלומר הסכום הזה שמועבר אמור לכסות את מלוא ההוצאות של המקום שהם יבחרו ללא הגבלה במקום הקבורה. אלה העקרונות. נקריא את הנוסח אחר כך, אבל אלה היו העקרונות שהבאנו לידי ביטוי בנוסח.

בבקשה.

בוקר טוב. שלומי מור, הביטוח הלאומי. ההצעה מצוינת ואנחנו שמחים עליה. אני רק רוצה לוודא – אני לא יודע אם יש פה נציגי חברות קדישא, שהמנגנון שלפיו הם לא יגבו שום דבר נוסף, כולל בתי עלמין סגורים?

דובר על זה במפורש בראשונה.

אני לא בטוח שזה בא לידי ביטוי בנוסח, ואני גם לא בטוח שבא לידי ביטוי בנוסח העובדה שהם לא רשאים לגבות דבר מהמשפחות הללו.

כתבנו במפורש: לא יישא קרובו בתשלום כלשהו בשל הקבורה, כלומר מבחינתנו זה אמור לכסות את כלל המצבים, בלא שייגבה סכום מסוים. הוספנו את זה בדיון לקריאה ראשונה. השילוב בין זה שהם לא ישלמו כלום, והוא יכול לבחור, קרוב המשפחה, בכל מקום, אמור להביא לתוצאה שלא ישולם סכום נוסף – הבחירה בידיהם.

בית עלמין סגור – כדאי לציין את זה?

זה כתוב בנוסח החדש.

נקרא, ואם זה לא יהיה מספיק, נתקן בהתאם. לא נעים לי לנזוף בחבריי חברי הכנסת, אבל אני לא מעריך חוסר נוכחות גם בנושא שנראה קטן, ולדעתי לא שולי. לא חותמים על הצעת חוק בלי לקחת את האחריות, אז שיראו את זה כנזיפה.

אקרא את הנוסח.

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36), התשע"ט–2018.

תיקון סעיף 7ב. 1. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970‏ , בסעיף 7ב –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "מקום קבורה והוראות לעניין הוצאות קבורה"; (2) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא: (א) נפגע שנפטר יובא לקבורה בבית עלמין אשר בחר בו קרובו, ולא יישא קרובו בתשלום כלשהו בשל הקבורה [לרבות בבית עלמין סגור כמשמעותו בסעיף 14א לחוק שירותי הדת היהודיים ובחלקה חריגה כמשמעותה בהוראות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]; בסעיף זה, "קרוב" – הקרוב ביותר לנפגע לפי הסדר הזה: (1) בן זוגו; (2) בניו ובנותיו; (3) הוריו; (4) אחיו ואחיותיו; (5) אחיהם ואחיותיהם של הוריו.";

(3) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "נוסף על האמור ובלי לגרוע מהוראות כל דין, ישולמו הוצאות בשל רכישת חלקת קבר לקבורת נפגע שנפטר בבית העלמין שבחר קרובו לפי סעיף קטן (א), בסכום הנהוג לגבי קבורה באותה חלקה ובאותו בית עלמין ושלא יעלה על כפל התעריף הקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏; הסכום ישולם ישירות לחברה, כהגדרתה בהוראות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, שטיפלה בקבורה ויתווסף לדמי הקבורה המשולמים לחברה כאמור לפי סעיף 266 לחוק הביטוח.".

תחולה. חוק זה יחול על קבורה של מי שנפטר עקב פעולת איבה ביום התחילה ואילך.

אדגיש כמה נקודות. בסעיף קטן (א) יש בסוגריים: "לרבות בבית עלמין סגור ובחלקה חריגה". ככל שאנחנו לא מחריגים את זה בנוסח, לכאורה אין צורך בתוספת הזאת, אבל עלתה בקשה, להדגיש את זה בכל זאת. כנראה שניסוחית זה אפשרי, ולכן נוסיף את זה.

מבחינת ההגדרות של בית עלמין סגור וחלקה חריגה, ההגדרה של בית עלמין סגור היא בחוק. ההגדרה של חלקה חריגה היא בתקנה 3א2 לתקנות הביטוח הלאומי. נבדוק את זה ניסוחית, בדיוק איך נפנה, אבל ברור לכולנו שהכוונה היא לאותה חלקה חריגה כפי שמוגדרת באותן תקנות, שמדובר על קבורה בבתי עלמין בשטחים מוגדרים שהוסכם עליהם בין המוסד לחברה ושמסומנים במפה וידועים.

בנוסף, בפסקה (3), גם פה מדובר על הגדרת חברה. בנוסח לקריאה ראשונה דובר רק על חברה קדישא, אבל מבירור שעשינו, עלה שלא תמיד חברה קדישא היא שמבצעת את הקבורה; לפעמים מדובר במועצה דתית, רשות מקומית, ועד מקומי בישוב שיתופי, ולכן אנו מגדירים את זה כמו בתקנות הביטוח הלאומי, דמי קבורה. גם פה נמצא בנוסח איך נפנה.

אדוני, בישיבה הקודמת דובר לגבי מי שהקבורה שלו מתבצעת בחו"ל, ונציגי הביטוח הלאומי הסבירו שמשולם להם סכום של 1,300 דולר, שזה בנוסף לסכום שמקבלים לפי התקנה פה, ונאמר שמבחינתנו, הוועדה אמרה שזה מספיק.

שאלה נוספת ששאלתי לקראת הקריאה השנייה ושלישית היא לגבי מי שאינו יהודי, כי בנוסח שהיה לקריאה ראשונה דיברנו רק על חברה קדישא, ורצינו לראות מה קורה במצב שמי שלא יהודי, שנפטר במסגרת פעולת איבה, ואז הקבורה שלו מתבצעת בבתי עלמין שחברה קדישא לא מבצעת את הקבורה, אבל ברגע שאנחנו מפנים להגדרה של חברה, שכוללת גם את הוועד המקומי ומועצות דתיות וכל אדם אחר שמורשה לעסוק בקבורה, אנחנו מחילים את החוק הזה גם על מי שאינו יהודי- -

אז למה אנחנו מציינים פה בית קברות יהודי?

לכן שינינו מחברה קדישא לחברה, ובית עלמין.

למה זה?

חוק שירותי הדת היהודיים, בית עלמין סגור מוגדר שם. אני לא יודעת אם בקבורה של לא יהודים יש המושג הזה, בית עלמין סגור.

אין. לא קיים.

לכן לרבות בית עלמין סגור, זה רלוונטי לקבורה של מי שהוא יהודי, אבל כמובן שהחוק הזה יחול גם על קבורה של מי שאינו יהודי.

רק אעיר שלפי מה שנאמר לי, יכול להיות ששם התשלום כן ייעשה ישירות למשפחה, כי לא תמיד יש חברות – אם תוכלו להרחיב על זה.

שמעון נבון, ביטוח לאומי. מאחר שתשלום דמי הקבורה משולם אצלנו בהגדרה לחברה, יש מקרים שבהם אנחנו משלמים ישירות למשפחה. בדרך כלל זה רק בנפטרים שאינם יהודים, ושאין חברת קבורה כלשהי באותו ישוב בו הוא נקבר. לכן במקרים שבהם אנחנו משלמים ישירות למשפחה שעסקה בקבורה, ואנחנו לוקחים את זה מתוך ההגדרה של חברה. אם כתוב חברה, זה יכול להיות חברה מכל סוג – מחברת קדישא ועד – ועד דתי או ועד מקומי וכן אדם אחר, יכול לעסוק בקבורה. ומי שיכול לעסוק בקבורה זה רק אדם שהתקנות של חברות לענייני קבורה בחוק שירותי הדת היהודיים לא חל לגביו, וזה לא חל לגבי נפטר שאינו יהודי.

וזה מצוין פה?

זה מצוין בתקנה לגבי ההגדרה, בתקנות הביטוח הלאומי, דמי קבורה, בהגדרת חברה. לכן הכנסנו את ההגדרה פה, שזה חברה, בהגדרה, ובמקרים האלה שיש נפגע אינו יהודי שמובא לקבורה על-ידי המשפחה – ובאמת כמעט אין מקרים כאלה שבהם נצטרך שלם את הסכום, כי בדרך כלל במגזר הלא יהודי אין רכישות של חלקות קבר. אולי במקרים מיוחדים, אבל יהיו מועטים ביותר.

טוב.

עוד דבר אעיר – כל התוספת הזאת היא מעבר למה שמשולם למשפחות נפגעי פעולות איבה על-פי התקנות שזה בגין ההוצאות הנלוות בגובה השכר הממוצע במשק, בגין הוצאות ההלוויה ודברים נלווים, שזה משולם בפרד. זו תוספת על כך. למען הסר ספק, זה מיתוסף על מה שניתן כבר היום.

אם אפשר עוד שאלה לחדד את זה, למשרד לשירותי דת – כי הנציגים של חברה קדישא לא פה – בדיון הקודם הם אמרו שלא יגבו סכום נוסף, והם כן יאפשרו קבורה גם בחלקות היקרות ביותר. אני רוצה לוודא שזו הכוונה.

עו"ד ויזל סנקרי, מהמשרד לשירותי דת. קודם כל, המשרד שלנו מברך על הצעת החוק המצוינת הזאת. צריך היה ליזום אותה לפני עידן ועידנים. שלא נצטרך להשתמש בה.

אמן.

לפי גישת המשרד שלנו, אנחנו מצטרפים להצעה הזאת, כלומר משפחה שתבחר לקבור את יקירה בכל סוג של חלקת קבורה שקיימת בבית עלמין מסוים, תהיה החברה קדישא מחויבת להיענות לדרישתם.

טוב מאוד.

אני רוצה לתקן אמירה שלי מתחילת הדיון. אמרתי שזו הצעת חוק של סיעה אחת. טעיתי – עשיתי שיעורים. אני כלול פה, אז זה לא סיעה אחת. רוב סיעות הכנסת פה מיוצגות. סליחה על הטעות שלי. עוד הערות?

מי בעד? מי נגד הצעת החוק? זה בעצם הצעת תיקון.

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36), התשע"ט–2018, נתקבל.

הצעת תיקון חוק הזאת אושרה. זה עולה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25.