פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 898
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ט (27 בנובמבר 2018), שעה 12:15

דיון במסגרת ציון יום הפג הבינלאומי: 1. המשך יישום מודל התמריצים לפגיות מצטיינות של משרד הבריאות
2. הטמעת חוזר הפג בקהילה בקופות החולים

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

ד"ר ורד עזרא - ראש חטיבת הרפואה, משרד הבריאות

טובה דוד - מנהלת מערך נהלים וסטנדרטים, מינהל סיעוד, משרד הבריאות

מועאוויה כבהה - מרכז בכיר תוכניות התערבות, משרד הבריאות

ד"ר ליזה רובין - מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

אייל בסון - דובר, משרד הבריאות

רועי רייכר - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר שמואל צנגן - יו"ר האיגוד לניאונטולוגיה, ההסתדרות הרפואית

ד"ר אלונה בן-נון - בית חולים שערי צדק, נציגת האיגוד לניאונטולוגיה, ההסתדרות הרפואית

ד"ר חוסאם עומרי - נציג האיגוד לניאונטולוגיה, ההסתדרות הרפואית

יעל שמעיה - יו"ר ועד מנהל, לה"ב – למען הפגים בישראל

רומי שחורי - מנכ"לית, לה"ב – למען הפגים בישראל

ד"ר לידיה גביס - מנהלת המכון להתפתחות הילד, תל השומר, לה"ב – למען הפגים בישראל

הילה בונן - חברה, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

שני הקר - מתנדבת, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

שלי ברנס - מנהלת קבוצת התמיכה, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

רינת פרבר מלומד - פעילה, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

יונה אמזלג - מתנדבת, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

שושנה בודינשטין - חברה, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

לילך יהודיוף - אם פעילה לפגה, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

אפרת יהודיוף - נולדה כפגה, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

סאלי ארוילי - חברה, לה"ב – למען הפגים בישראל

זהבית דבש - חברה, לה"ב – למען הפגים בישראל

דנה דורית נאור - מנהלת קבוצת אובדן, לה"ב – למען הפגים בישראל

נטליה טליה אומנסקי - מתנדבת, לה"ב – למען הפגים בישראל

אילנה כהן - יו"ר, הסתדרות האחים והאחיות בישראל

שאול סקיף - יו"ר חטיבת בתי החולים, הסתדרות האחים והאחיות בישראל

מוריה אשכנזי - הסתדרות האחים והאחיות בישראל

עבד מסאלחה - אחראי מחלקה, בית החולים הצרפתי נצרת

ד"ר אגנטה (אגי) גולן - מנהלת מחלקת ילודים ופגים, בית חולים סורוקה

קרן מקדש - אחות אחראית, בית חולים שיבא תל השומר

אסתר בוכמן - אחות אחראית בפגייה, בית חולים איכילוב

ד"ר אבינועם פירוגובסקי - סגן מנהל, בית חולים שניידר

פרופ' גיל קלינגר - מנהל פגייה, בית חולים שניידר

פרופ' יוסף מאירוביץ - רכז רפואת ילדים, שירותי בריאות כללית

פרופ' יעקב קווינט - מנהל מערך רפואה ראשונית, מכבי שירותי בריאות

ד"ר דורון דושניצקי - מנהל מחלקה, חטיבת רפואה, קופת חולים לאומית

ד"ר אפרת ווקסלר - מנהלת תחום רפואת ילדים, קופת חולים מאוחדת

טל בן ארי - רכזת הנקה בשירותי בריאות כללית + אחות פגייה בבית חולים כרמל + ועדת היגוי של בנק החלב

תמר שטיין זקן - אימא לפגים

רינת כהן - מרצה, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

זכי אנדראוס - סטודנט, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

אנסטסיה אקסיונוב - סטודנטית, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

עדי גבארין - סטודנט, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

אנסטסיה גינזבורג - סטודנטית, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

שי גלפרין - סטודנט, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

נוי דניאל - סטודנטית, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

מריה פריחודקין - סטודנטית, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

הודיה רטה - סטודנטית, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

נירה זרייק - סטודנטית, בי"ס דינה לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב

דפנה כהן-איוניר - שדלן/ית (כהן, רימון, כהן), מייצג/ת את לה"ב – העמותה למען הפגים בישראל

מתנאל זאב רנד - שדלן/ית, מייצג/ת את מכבי שירותי בריאות

חן קדר סיני



רועי אליה



סטפני בנדיבה



אבשלום ששוני



נוי חממה



ציפורה רוזנברג



מאיה קופציק

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת

1. המשך יישום מודל התמריצים לפגיות מצטיינות של משרד הבריאות
2. הטמעת חוזר הפג בקהילה בקופות החולים

ברוכים הבאים. היום יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ט, 27 בנובמבר 2018. אנחנו מציינים היום את יום הפג בכנסת, יום שמובילה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שגם עומדת בראש הפורום ביחד עם נציגי עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל), רופאים, אחיות וכל מי שניאונטולוגיה יקרה לליבו.

רק אפתח ואגיד שהיום הוא י"ט בכסלו, שהוא יום לדברים טובים. בחב"ד מציינים את חג הגאולה שבו הרבי יצא מן הכלא, ובציונות הדתית מציינים את האזכרה של הרב נריה, שהוא אבי דור הכיפות הסרוגות. אני מקווה שהטוב הזה יבוא לידי ביטוי גם בדיון שלנו.

יש לנו שני נושאים שנדון עליהם בשעה הקרובה.

ברוכות הבאות. אין לי מושג מי אתן, אבל אתן נראות לי כמו קבוצה, אז ברוכות הבאות.

הן מעמותת לה"ב.

יפה. אז הזכרתי אתכן רגע לפני שנכנסתן.

יש לנו שני נושאים לדיון היום. בחלק הראשון נעסוק במודל התמריצים בפגיות, אותו מודל כוכבים ידוע, ובחלק השני נדבר על ההטמעה של חוזר הפג בקופות החולים.

נמצאת אתנו כאן בדיון חברתי גברת אילנה כהן, חברת כנסת לשעבר, יושבת-ראש הסתדרות האחיות. בעיניי זה מצוין. אני חייבת להודות שבדיון הקודם, שבו עסקנו בהקמת בנק חלב אם, לא ישבו אחיות סביב השולחן וזה ציער אותי ברמה האישית.

לא מזמינים אותנו.

חבל מאוד. אדאג לתיקון של העוול הזה.

אני אחות במקצועי. כאחות עבדתי רוב חיי עם פגים ובטיפול נמרץ ילדים. אני מומחית בטיפול נמרץ ילדים. בניתי את הקורס העל-בסיסי בטיפול נמרץ ילדים ופגים במשרד הבריאות. אני ממש שמחה על ההזדמנות גם בנושא הזה לעסוק.

ורד עזרא, נפתח איתך. ד"ר ורד עזרא, ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות תציג לנו את הנושא הראשון ואז נפתח בדיון. בבקשה, ורד עזרא.

בוקר טוב. אני ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות. שלום לכל המכובדים.

אציג כמידי שנה תוצאות של השנה. הבנתי ושמעתי שיש קצת מצוקת זמן. אנסה לעשות את זה מהר ולהתקדם מהר במה שכולם כבר מכירים ומה שידוע.

אנחנו מדברים באופן כללי, נבין את המספרים, שבשנת 2017 נולדו בישראל 189,000 ילדים, בערך 188,000 לידות, כאשר פגים שמשקלם מתחת ל-1.750 קילוגרם, שזה מה שנחשב פג, נולדו 2,669 בשנת 2017.

אנחנו יודעים שיש בישראל 30 פגיות, 871 עריסות פגים, כאשר הפגייה החדשה ביותר היא פגיית בית חולים אסותא אשדוד שנפתחה בשנה האחרונה.

בשנת 2014 כאשר התחלנו את המודל הועסקו בפגיות 142 ניאונטולוגים – רופאי פגים ו-587 אחיות בעלות קורס על-בסיסי בטיפול נמרץ בילוד.

עוד רקע לכל התהליך הוא שיולדת בוחרת היכן היא הולכת ללדת.

אבל לא לידה של פג. בדרך כלל בלידת פג זה הפתעה, זה טראומה.

לפעמים היא בוחרת לאן היא הולכת. כבר אדבר על כך.

כשיצאנו לדרך בשנת 2014, ואפילו קצת לפני, מיפינו את כשלי השוק ואת הקשיים שהיו בדרך. בגלל הסיבה שהיולדות בחרו ללכת לאן שהן רוצות, מחלקות היולדות, שבעצם היו משאב של הכנסה לבית החולים, התחרו מאוד על הבחירה ועל השירות ולפעמים מעט שכחו את הפגיות.

במודל שלנו רצינו לשים את הפגיות על השולחן, בחזית, כי בעצם רוב הנשים לא בוחרות – צריך להגיד את האמת – את מקום הלידה לפי איכות הפגייה. רצינו לשים את הנושא הזה בפרונט. ראינו שהפגיות לא היו ב-CT Fartan, המערך לא היה מושלם, היה חוסר ברופאים ובאחיות, תשתיות מיושנות. כך יצאנו לדרך.

מי שזוכר כותרות מאז, אני חייבת לומר שגם היום יש כותרות, למרות שלדעתי אין כל כך הצדקה, אבל אלה היו אז הכותרות. מה היו הבעיות? היו לנו עומסים ואחוזי תפוסה גבוהים בפגיות, הרבה אירועי זיהומים בקרב פגים, חווינו מחסור ברופאים, אחיות וכל מקצועות הבריאות בפגייה, חווינו תשתיות מיושנות וחוסר בציוד לפגים, וראינו שיש חוסר תיאום ברצף הטיפול בפגים בין האשפוז לבין הקהילה.

לכל זה ניסינו לתת מענה. הוקמה ועדה מקצועית לבחינת הנושא. הנושא הוסדר בחוזר חטיבת הרפואה דאז, חוזר מינהל רפואה. הניאונטולוגיה הוגדרה בזמנו בהסכם האוצר 2011, הסכם הרופאים, כמקצוע במצוקה והרופאים הניאונטולוגים זכו למענקים. הוגדר קורס לאחיות ניאונטולוגיות, קורס מומחיות, נושא שהיה חדש, כאשר האחיות קיבלו סמכויות מורחבות לטיפול בפגייה וניתנה תוספת תקציבית.

כאשר התוספת ניתנה לטובת הפגיות חשבנו איך לייצר מודל שיגרום לכך שהכסף יגיע לפגיות. לכן בחרנו במודל הכוכבים, מודל ששם את הפגיות בסוג של בקרה, עם יעדים בתוכנית תחרותית כלשהי, כאשר המטרה היא גם כמובן שהכסף יהיה מוכוון איכות לפגיות, שיגיע גם לבתי חולים קטנים בפריפריה ולא רק לגדולים. המודל שבחרנו מודד מדדים, כולל כוח אדם, תשתיות ואיכות.

החלטנו על בקרות שנתיות בכל הפגיות על ידי צוות רב-מקצועי. המודל והתוצאות מפורסמים לציבור. הבוקר פורסמו הציונים של המודל בשנת 2018.

עוד החלטה שהייתה היא שהמודל דינמי ומשתנה לכיוון שיפור האיכות. כלומר מידי שנה מאז תחילת המודל הוא משודרג ומשופר ובעצם הדרישות מהפגיות הן דרישות גבוהות יותר. חשוב להבין את זה כי כאשר אנחנו מודדים בציונים במספרים אבסולוטיים אנחנו רואים עלייה, אבל צריך להבין שזה עלייה גדולה יותר מעליית הציון כי הדרישות גבוהות יותר.

דיברנו על כסף – החלטנו בשנתיים האחרונות לצבוע כספים ייעודיים להצטיידות פגיות.

האם צבענו גם כספים ייעודיים לאנשי צוות בפגיות?

צבענו במודל ציונים להימצאות אנשי צוות, ובהמשך תוספת של תקינה לאחיות.

אני אגיד.

אני מניחה שאילנה כהן תתייחס.

לגבי ציוד לפגיות, על מנת שחלק מהכסף יגיע לכל פגייה, מעבר לתחרות שמעודדת שיפור, בשנתיים האחרונות ניתנו כספים לציוד ספציפי שאנחנו אישרנו אותו, מה שאנחנו חושבים שצריך להיות הבייס-ליין בכל הפגיות.

ב-2014, שהיא השנה שבה יצאנו לדרך, ניתנה תוספת לתעריף הבסיס, 5 פגיות מצטיינות קיבלו תוספת כפולה ו-8 פגיות בציוני ביניים קיבלו תוספת פעם אחת. בשנת 2015 החלנו את סיפור הבונוס על שיפור בין השנים. חשבנו שנכון לתמרץ את מי שעושה מאמצי שיפור ולא רק מי שהתחיל במקום מסוים. נתנו ציון גבוה יותר במודל לאיכות. ב-2015 הגדלנו את המגמה של הוספת פרמטרים של איכות. התקנו הכשרת החייאה לצוותים מתוך המודל. הוספנו פרוטוקולים להפחתת קרינה. ב-2017 הוספנו עוד מדדי איכות. הכנסנו למודל התייחסות למקצועות בריאות נוספים, שזה חשוב מאוד, העבודה בצוות רב-מקצועי, אנחנו יודעים. ב-2018 הוספנו סקר חוויית המטופל לראשונה בפגיות. הכנסנו עוד מקצוע בריאות, פסיכולוגים, לפגיות, והוספנו מדדי איכות נוספים.

לגבי 2019 את רוצה לראות ציונים?

לכם יש כיוון ל-2019?

יש לנו כיוון. אני רוצה לומר שאנחנו עובדים בצוות רב-ממדי, כולל נציגי האיגוד. יש ועדת היגוי שמלווה אותנו, ד"ר צנגן שותף נאמן בתוכניות עוד מן היום הראשון של התוכנית, אם לא לפני כן, אם לא עוד מהפגוּת שלה. אנחנו יושבים ביחד ומחליטים, כאשר הרעיון הוא למקסם ככל שניתן את התקציב. אתם יודעים, יש סדים גדולים לתקציב. אנחנו עוסקים בוועדה הזאת בהרבה מצוקות אחרות ואנחנו רוצים למקסם את התקציב.

באיזה אופן בא לידי ביטוי הפער, המוכר בקירות האלה, בין המרכז והפריפריה ביחס לפגיות?

זו שאלה מצוינת. יש לי שקפים בעניין זה. אם אפשר לראות את הציונים הממוצעים מתחילת המודל של כל הפגיות, בלי דיפרנציאציה, כפי שאמרתי, העלייה, ועכשיו אמנם לכאורה יש מיתון, אבל היא גבוהה יותר מהעלייה האבסולוטית מכיוון שבכל שנה הקשחנו את המדדים. זאת אומרת, ציון 85 של השנה הזאת דורש הרבה יותר דברים מאשר ציון 85 של סוף שנת 2017. בסך הכול אפשר לראות, מעבר לזה שכאשר אתה מגיע כבר לציון גבוה יחסית תמיד השיפור מעט יותר קשה, אבל הגרף מדבר בעד עצמו.

זה השקף בשבילך, ויש עוד כמה נוספים: בסגול בהיר אפשר לראות את ציוני הפגיות בפריפריה ובכחול כהה רואים את הממוצע הכלל ארצי. אפשר אפילו לראות, ולא בזהירות, זו מגמה שנמשכת כבר מספר שנים, שהציונים של פגיות בפריפריה אפילו עולים על הממוצע הארצי. זה מדבר בעד עצמו.

מבחינת תוצאות האיכות, שיעור ספסיס נרכש – רואים את הירידה היפה עם השנים. עוד פעם רואים את ההשוואה בין פריפריה למרכז. אני שמה פה כוכבית, כי בסוף בתי חולים גדולים הם עם פגיות יותר גדולות ויותר מורכבות אז יש פה עניין נוסף.

ברור שזה לא מספרים אבסולוטיים. אם יש עשר מיטות או 20 מיטות – יש הבדל.

כאשר המקרים קשים יותר אז יש הבדל.

שימו לב שאנחנו רואים ירידה מתחילת המודל של 72% בכמות אירועי הזיהום. אני חושבת שזה דרמטי.

קצת על השיפור בכוח אדם – ראינו תוספת איוש של 311 תקני אחיות. אני מניחה שאילנה כהן תדבר על זה. הסמכת 158 אחיות בקורס על-בסיסי בטיפול נמרץ פגים, ועוד יוסמכו עד ינואר 2019. יש כרגע 32 אחים ואחיות מומחים בפגיות. נוספו 58 רופאים. נוספו 131 תקנים של מקצועות הבריאות. יש תקן ייעודי של אחות למניעת זיהומים בפגיות ותקן ייעודו של פסיכולוג קליני בפגיות.

אנחנו רואים שיפור בתשתיות, ממש השלמת פערי ציוד. כל הפגיות כמעט בתנופת בנייה. הייתי הבוקר בהלל יפה, שם יש ממש דרמה בפגייה. אין ספק, המנהל אמר שלמודל יש חלק גדול מאוד בתהליך. בכל הפגיות בארץ יש מכשיר רנטגן דיגיטלי, נוספו עריסות חדשות, חדרי הורים, חדרי הנקה, מטבחי חלב, חדרי תרופות, חדרי בידוד – כל הנושאים.

רק תתרשמו בעיניים מתוצאות סקר שביעות רצון שעשינו השנה לראשונה. יש עוד מה לעבוד, אבל הציונים בסך הכול יפים.

תודה. משפט סיום, בבקשה.

אציג את התוצאות של מודל 2018.

מדובר במודל שיש בו הרבה הצלחה. הוא היה בסיס למודלים אחרים שערכנו ועורכים לאחר מכן הן במלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) והן במניעת זיהומים. אנחנו רואים באמת מגמה יפה של שיפור. כמובן תמיד יש עוד מה לעשות ותמיד אנחנו ממשיכים לעבוד.

תודה לכל השותפים שלנו, גם מבתי החולים שעושים את העבודה, וגם לאיגוד, לאחיות ולכולם, לאנשי הצוות שעושים את כל העבודה.

כידוע בחדר הזה רגילים לשמוע אותי אומרת שני דברים. הראשון, שמערכת הבריאות שלנו טובה בזכות האנשים שנמצאים בתוכה, ואת זה אולי השקף שלה הראה הכי הרבה. השני, שעל כל שקל שנשים במניעה נחסוך עשרה שקלים בטיפול. זה בהמשך.

חברת הכנסת לוי אבקסיס, בבקשה.

תודה רבה לך. כמו בכל שנה אנחנו מציגים בוועדה הזאת מין דוח מצב, איפה התקדמנו, עם מה אנחנו צריכים להתמודד. ביחד עם לה"ב, הארגון למען הפגים בישראל, של הורים לפגים, וביחד עם ארגון הניאונטולוגיה בראשות ד"ר צנגן.

טיפלנו בנושאים רבים מרגע שנכנסנו לתמונה. המצב היה בכי רע, ולא בגלל שלידת פג לא מתוקצבת. דיברנו על כך שבתי החולים גילו את הפוטנציאל הכלכלי של חדרי הלידה וכמה כסף כל לידה, אפילו רגילה, מכניסה למערכת. הדבר עבד באופן הפוך לחלוטין לגבי הרציונל עם הפגיות. הפגיות היו מתוקצבות יפה על ידי הביטוח הלאומי, אבל גילינו שהכספים לא הגיעו לפגיות. כל מנהל בית חולים יכול להחליט מה חשוב לו יותר. הוא מבחינתו יכול לעשות איזה אירוע לעובדים בכסף הזה, הוא מבחינתו יכול לשלם את החשמל, אם יש לו קשיים, הוא מבחינתו יכול להסיט את זה למחלקות אחרות שהוא סבור ששם זה חשוב מאוד.

הניסיון שלנו לצבוע את הכספים האלה כדי להציל חיים וכדי להביא לשיפור אמיתי בפגיות, כי הצפיפות הנוראה, כי יש מחסור בכוח אדם וכדומה גרם לכך שהיו הרבה יותר נפגעים. כשאני אומרת נפגעים – זה תינוקות רכים, פגים קטנים וזעירים שמתו בתוך התהליך הזה של חוסר ההשקעה, לא בגלל שאין כסף אלא בגלל שהכסף לא הגיע לייעודו.

בניסיון שלנו לצבוע את הכספים נתקלנו בחומה בצורה מול משרד האוצר. אני זוכרת שישבתי מול רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ישבנו עם ד"ר צנגן וניסינו לחשוב איך אנחנו עושים תרגילים כדי לצבוע כספים, כדי להכריח את מנהלי בתי החולים להשקיע, כי בעיקר בפריפריה אל תשכחו שאין כמעט תורמים. מה שקורה, הקושי לגייס כספים גרם לכך שאם זה לא היה בראש מעייניו של מנהל בית החולים אז הכספים הלכו למקומות אחרים והפגיות לא התפתחו. ועובדה, הן לא התפתחו. היינו מאבדים הרבה חיי אדם, וגם איבדנו כוח אדם שלא רצה להיכנס למקצוע. עמדנו מול שוקת שבורה בכל מה שקשור למספר הניאונטולוגים.

אכן במסגרת של ההסכם עם הרופאים ב-2011 הכרזנו על ניאונטולוגיה כמקצוע במצוקה. התמריצים הביאו כניסה של אנשים חדשים. אבל מודל הכוכבים הוא מינימום כסף ומקסימום יצירתיות. לקחנו את הטייס האוטומטי ואת הכספים שהיו אמורים לעלות בכל שנה כתקצוב בעבור פגים, ופגים קטנים בעיקר, והחלטנו לחלק אותו באופן כזה שיכריח את בתי החולים להשקיע בפגיות.

כאשר בנינו את המודל הזה – אני חייבת לומר, הצוות המקצוע עשה פה עבודה יפה, ואנחנו דחפנו מן הבחינה הפוליטית והפכנו את זה גם לבר-ביצוע וגם עקבנו אחרי זה – הבאנו תוצאות מן ההתחלה. כלומר בתי חולים הבינו שכלכלית שווה להם להשקיע במקומות האלה. מה גם שכאשר אנחנו רואים שבכל שנה הדירוג מתפרסם, יש להם גם את התמריץ להישאר טובים או להשתפר.

רמת הזיהומים ירדה פלאים. ראינו – ותודה לאילנה כהן – שנושא הפגיות וכוח האדם בהן הפך להיות חלק מרכזי מן הדרישות גם של האחיות, מה שקודם לא כל כך היה במרכז העניינים.

אילנה כהן, את הדוברת הבאה.

האבסורד הוא שמישהו היה צריך לשלם ולהכשיר את הצוות בהתמחות-העל, וזה בדרך כלל היה הצוות עצמו. מנהלי הפגיות היו צריכים לוותר על כוח אדם בשביל להכשיר אותם שיהיו מספיק טובים.

מה שהיום עומד לפתחנו הוא האיומים של משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, ובעקבות הקיצוצים שהוכרזו לאחרונה ושיוכרזו בעתיד הפרויקטים העיקריים שייפגעו הם הפגיות והמלחמה בזיהומים. שני הדברים נוגעים לפגיות – זיהומים הם הרוצח מספר אחת של הפגים הקטנים, וזה הרבה פעמים גם בגלל צפיפות.

אבל כל מודל הכוכבים הזה, אם הוא לא יתנהל כפי שצריך – אני רוצה לומר לך משהו ולגלות לך: כבר עכשיו, כבר בשנה שעברה חל כרסום במודל הכוכבים. 20 מיליוני שקלים שהיו צבועים, כי בכל שנה ידענו כמה כסף עומד לנו באותו טייס אוטומטי, פתאום גילינו ש-20 מיליוני שקלים מתוך אותו מודל כבר נלקחו והוסטו למקומות אחרים ולא למודל לשיפור התנאים בפגיות. אני אומרת לך, זה קרה עוד לפני הקיצוץ האחרון. בקיצוץ האחרון – שמענו את המנכ"ל אומר שזה יבוא על חשבון הפגיות ומודל הכוכבים.

את זה חייבים לעצור. אסור שניתן לזה יד, כי במו ידינו אנחנו מחליטים להעלות בחזרה את מספר הנפטרים במחלקה הזאת. כשאנחנו מדברים על נפטרים – זה הדבר הכי עדין, הכי קטן והכי חסר ישע שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו, וההורים המסכנים האלה, שנמצאים במצב מטורף, אנחנו מנסים להקל עליהם בהארכת חופשה לידה ומנסים להקל עליהם בדברים אחרים, אבל הכול מתרכז לאותו ילד, שאם לא נשקיע בו, גם אם הצלחנו להציל את החיים שלו והוא ייקח איתו איזו לקות בגלל חוסר הטיפול וההשקעה באותה נקודת זמן, ברור לנו לחלוטין שגם כלכלית זה חֶלֶם, מעבר לכך שזה לא אנושי. אנחנו נהפוך את הילד הזה, את התינוק הקטן הזה לילד, ואחר כך למתבגר עם בעיות, שהמדינה תשלם עליהן לאורך כל חייו של אותו ילוד. אם לא נדע לתת את התנאים האופטימליים עכשיו, פרט לטרגדיה האישית והלקות שהוא ייקח איתו אנחנו נשלם מכספי משלם המיסים כנראה על נכות או על משהו אחר לאורך כל חייו. עכשיו תגידו לי, גם כלכלית וגם אנושית, מה מתבקש.

שקל במניעה חוסך עשרה שקלים בטיפול.

אני מקווה מאוד שמן הוועדה הזאת נבין שיוחזרו 20 מיליון השקלים שכבר נלקחו ושלא יגעו בתקציבים הנוספים שצריכים להינתן, כי זה הצלת חיים. תודה.

תודה רבה. לפני שאני נותנת את רשות הדיבור לאילנה כהן – ברשותכם, כולנו מכירים, אקרא לכם בשמות פרטיים, אם בכל רגע אחפש את התארים שלכם אני לא אגמור – עלינו עכשיו מהדיון על בנק חלב אם ואני רואה שבשנת 2018 אחד ממדדי האיכות שהוספתם היה חלב אם. אחת השאלות שאיתן סיימתי שם את הדיון, ולא קיבלתי עליה מענה, היא בעזרת השם כשיוקם בנק חלב אם ובכל בית חולים תהיה יחידת חלב אם, שאלתי שאלה שצריך לדבר עליה בין הניאונטולוגים, בין מנהלי בתי החולים ובין המשרד: מתוך מה יבוא האיש או האישה שהם המתאמים של חלב האם? זאת אומרת, אנחנו אומרים שחלב אם הוא מדד איכות, אבל מי ישלם עבור התפקיד החדש הזה שעכשיו ייוולד, בעזרת השם, בכל בתי החולים? מתאמת בכל מרכז רפואי לבנק חלב אם. אני מציגה את השאלה. אני לא מצפה לתשובה בכזאת התרעה.

גברת אילנה כהן, בבקשה.

אחרי ששמענו על כל הציונים, אני רוצה להגיד לכם: הפגים לא רצים עם הציונים. צריך להבין דבר אחד, שאת הפגיות לא ספרו, רבותי. במהלך שנים לא ספרו אותן. אם למשל התקינה נעשתה בשנת 1995, אי אפשר להשוות את המשקל של הפג שנחשב בשנת 1995 – הוא כבר מזמן גמר צבא. רבותי, איך אני תמיד אומרת, בגריאטריה היד מתארכת ובפגיות הפגים נעשים כל הזמן קטנים יותר.

גם לפני שנים ניתנו תקנים לפגיות. הם נעלמו. ופה אני פונה גם למשרד הבריאות. אין לכם בקרה על זה. אתם יכולים לעשות בקרה, איפה התקנים, לבקש כל פעם מידע. למה אני אומרת את זה עכשיו? אני מפחדת שהתקנים שאנחנו השגנו ייעלמו. אגיד לכם למה – משרד הבריאות נמצא בתת תקצוב כזה שכל פעם כל יחידה, כל דבר שהם מקימים, הם לוקחים.

הרופאים לא ידעו לתת בתוך הפגיות את הטיפול הנמרץ. אציג לכם דוגמה: סורוקה – בית חולים עם 60 פגים. כאשר עשיתי את התקינה לא הייתה מיטה אחת של טיפול נמרץ בפגייה. איפה נשמע דבר כזה? ואז חקרתי ושאלתי למה זה קרה – כי זה עניין של "פַאצֶ'ה מַאצֶ'ה" של הכסף. הם ידעו שאם הם יכתבו "טיפול נמרץ" הם יצטרכו לתת הרבה יותר. כלומר בכלל לא התייחסו לטיפולים.

אני רוצה להגיד לכם, עד שלא הבאתי את אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר – ואני מוכרחה לציין, הלבשנו אותם והבאנו אותם לאיכילוב לראות בעיניים את הפגים האלה. אמרתי: אחרי הביקור או שישלחו אתכם להתאוששות או לטיפול נמרץ אחר כדי שיתמרצו אתכם. אני מוכרחה להגיד לכם שבאו לקראתנו. נכון שרצו יותר, 3.5, להעלות את המקדם. אמרתי: בין 3.5 לבין 1.4, אז לפחות שניקח את ה-2.5, זה שיפור. המדינה נתנה 121 תקנים, ובקופת חולים קראו ל-50–60 תקנים.

בשנה הראשונה נתנו שיהיו 40% מן התקנים. אי אפשר להגיד לפג: תחכה עוד שנה, עוד שנתיים עד שיביאו תקנים. בכל פעם אנחנו שומעים על המטלות. עכשיו יש מטלה של בנק חלב – כל מיני מטלות, שאף אחד לא נותן שום תקן, רבותי. זה עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם מטיל עומס על האחיות, שגם כך קשה להן מאוד.

אני כתבתי מכתב לראש הממשלה על הקיצוץ, כאשר שמעתי על הפגיות והכול. יושב פה רועי רייכר מאגף התקציבים. שאלתי אותו, כי בנובמבר היה צריך לתת את התקנים של הפגיות. מישהו חשב שאני אאפשר שלא יתנו את התקנים לפגיות? אני עררתי, ובאמת הם צלצלו אליי, וגם אלון מסר אמר לי: אילנה, כל ההתחייבויות לגבי הפגיות, שעכשיו צריך לתת את התקנים, וורד עזרא, שניכם יושבים פה - - -

רועי רייכר, כרגיל נשמח שתצטרף לשולחן. הוא נחבא אל הכלים.

אמנם אנחנו דנים על הפגיות אבל בעוד חודש אני צריכה לקבל את התקנים לחדרי המיון, 208 תקנים לחדרי המיון, שהשגנו אותם עוד לפני הכתבות האלה.

רבותי, צריך לצבוע את התקנים גם.

זאת השאלה, ורד עזרא, אני לא יודעת אם אליך או אל רועי רייכר: אני מבינה שתפיסת העולם בבית הזה היא שלא צובעים כסף, אין כסף צבוע.

זו בדיוק הנקודה והגדוּלה של המודל. דבר אחד, אתה מקבל ניקוד על שיפור, ודבר שני, אתה מקבל ניקוד על סטנדרט של כוח אדם. אם תרד מן הסטנדרט – וזה לא מה שיש לך בשנייה שבאו לביקורת אלא יש בדיקה מקיפה לראות שזו הסיטואציה - - -

ורד, סליחה שאני מפריעה.

אבל, ורד, כדי שהם יהיו בסטנדרט צריך לתקנן אותם. האם כשנותנים תקנים לפגייה אתם יכולים לוודא שזה הולך לפגיות ולא מתפזר במערכת הזועקת?

נאמר לי על התקנים שכבר ניתנו לבתי החולים ב"נגלה" הראשונה שלא כולם הגיעו לפגיות. לכן אני מבקשת - - -

מה המנגנונים שלכם להבטיח את זה?

באתי לכאן בכוונה היום בשביל שאתם תבדקו. יש לכם את ההסכם. אני מבקשת שתעברו בית חולים אחר בית חולים ותראו שאכן 24 התקנים הקודמים, של ה"נגלה" הראשונה, ועכשיו עוד 24, זה 50 תקנים לפגיות בשנה הזאת, זה לא מעט. עליכם לבדוק שהם אכן הגיעו לפגיות.

הוועדה תשמח לקבל את הנתון הזה, ורד, בחלוקה לבתי חולים.

אומר לי מר כבהה, שהוא הבקר, שיש תוספת של 50 תקנים. אנחנו עוקבים מאוד בדקדקנות.

אילנה כהן שואלת, ואני מבקשת לקבל נתון, האם 50 התקנים שיועדו לפגיות הגיעו לפגיות לפי בתי החולים שסוכם שאליהם התקנים יגיעו.

התשובה היא כן.

אל"ף, כן.

באיזה פיזור? אנחנו רוצים לראות פה את הרשימה, שנדע לזהות אותם, אילו פגיות קיבלו, ואז נדע לעקוב אם התקנים הגיעו לפגיות של בתי החולים אבל מישהו הסיט אותם למקום אחר.

בתי החולים התבקשו גם לשלוח, וחלק שלחו לנו, ויש בתי חולים שישלחו במהלך השבוע, רשימה שמית של כל תקן. שלחנו להם פירוט כמה תקנים קיבל כל בית חולים בכל פעימה. דרשנו רשימה שמית, עם תאריך הקליטה של האחות בפגייה.

יופי. צריך להעביר את זה גם לאילנה כהן, שתהיה להם ביקורת.

מצוין. אשמח שתעבירו גם לוועדה וכמובן לאילנה כהן.

קוראים לי דנה. אני מטעם העמותה למען הפגים בישראל. אני מדברת מן המקום הכואב שלי, כאימא שאיבדה שני ילדים. איבדתי שני ילדים ב-2012 בגלל שאין אחיות בפגיות, בגלל שהאחיות לא יודעות מה הן עושות, בגלל שאני ובעלי צריכים לעמוד 24/7, להסתכל על הגיליון ולהגיד להם: תנו להם, אל תשכחו. אז כן, זה חשוב. אני מדברת ממקום של כאב. אני לא מאחלת לאף אחד לחוות. אני חוויתי חוויה של תשעה חודשים וחצי מהמקום הכי כואב שיש. אחיות עבדו שתי משמרות ברצף עד שלא ידעו כבר מה הן עושות. באתי לאחות ואמרתי לה: את צריכה לתת לילדה שלי תרופה, היא צריכה לקבל את התרופה הזאת, בואי נעשה לה בדיקת גזים, בואי נעשה לה עוד בדיקות. "הא, טוב, את צודקת. יש לנו עוד פגים לטפל בהם." אני מבינה את זה אבל מהמקום הזה, ככל שאתם מקצצים, תבינו מהמקום הכי כואב שיש, אנחנו מאבדים את הילדים שלנו. אני מדברת מהמקום הכי כואב שיש – אימא, לידה ראשונה, לאבד שני ילדים. ילד אחד איבדתי אחרי עשרה ימים, את הילדה איבדתי אחרי כמעט עשרה חודשים. מהמקום הכי כואב. בבקשה, אל תעשו את זה. אלה הילדים שלנו. היום זה שלי, מחר זה של מישהו אחר. רק מן המקום הזה אני מדברת.

תודה רבה. ד"ר צנגן, בבקשה.

קודם כול, דנה, אין מילים. אנחנו רוצים שיהיו כמה שפחות מקרים כאלה. הלב כואב.

אכן לפני חמש שנים הפגיות היו בסכנת קריסה. אני צריך להסביר מה קורה. העולם לא עומד במקום, העולם המערבי מתקדם. בעוד העולם המערבי בונה מודלים לטיפול תומך וטיפול יחידני, ההורים יכולים להיות 24 שעות ביממה ליד הילדים, אנחנו ראינו בעיניים כלות איך אנחנו נשארים מאחור ואיך הפער הולך ומתרחב בין מה שקורה בינינו לבין מה שקורה בפגיות. על זה נוסיף את מה שוורד עזרא ציינה, אותם 800 מיליון שקלים, שדרך ביטוח לאומי היו אמורים להגיע בגין טיפול בפגיות, שלא הגיעו.

ד"ר ורד עזרא הייתה בתחילת דרכה, ביחד עם רוני גמזו, כמובן בגיבוי ובדחיפה של אורלי לוי אבקסיס, ובנינו את מודל התמריצים. לא אלאה אתכם שוב בכל מה שנאמר אבל הוא מהווה – וורד עזרא תאשר – מודל לחיקוי. עכשיו השם המדובר במשרד הבריאות, פרויקט הדגל הוא מודל תמריצים, אם במלר"דים ואם במניעת זיהומים. אנחנו סוף סוף מתחילים לקצור פירות, מתחילים לראות שיפור. עדיין יש לנו פי שניים זיהומים, עדיין יש לנו דימומים תוך-מוחיים יותר מאשר יש בעולם המערבי, אבל אנחנו רואים מגמה מסוימת של צמצום.

אני אומר לכן, שולי מועלם רפאלי ואורלי לוי אבקסיס, אם נקצץ את מודל התמריצים על פי האִיוּם, המכתב שראיתי במו עיניי ששלח מנכ"ל משרד הבריאות למנהלי בתי החולים, המשמעות היא שנפגע בהצטיידות של הפגיות, נפגע בהכשרות של הרופאים והאחיות, נפגע בשתי תוכניות שינוי, של שיפור איכות, של הורדת שכיחות זיהומים בפגיות ומניעות דימומים תוך-מוחיים, נפגע בהכשרת האחיות המומחיות שיושבות על המודל הזה, ועכשיו אוסיף עוד משהו: נפגע בבנק חלב אם, כי גם הוא יושב על מודל התמריצים. כל הדברים הללו הולכים להיפגע ואנחנו נחזור שוב לימי הביניים שבהם היינו לפני חמש שנים. אני מבקש מאוד לא לגעת במודל הזה.

שאלה ורד עזרא, ודיברתי איתה והיא יודעת, לאן אנחנו רוצים לקחת את המודל. אני רוצה לציין שמתוך 30 הפגיות במדינת ישראל, כשליש מהפגיות ממוגנות. אגי, ד"ר אגנטה גולן שיושבת פה, מנהלת את הפגייה בסורוקה בבאר שבע. לפני שבועיים – נראה כאילו עברה כבר שנה מאז – שוב רצנו, תוך סיכון הבטיחות של הפגים שלנו, הרצנו אותם לאיזו יחידה מאולתרת. מתוך 30 הפגיות – רק עשר ממוגנות. אם אנחנו רוצים לדעת איפה אני מציע לשים עכשיו את הכסף, זה בתוכנית רב-שנתית שתמגן ותרחיב את הפגיות שלנו, כדי שלא יקרו המחזות קורעי הלב. אגי ואני יכולים לספר, כשיש אזעקה ההורים נשכבים על האינקובטור הפתוח כדי להגן על התינוק שלהם. אלה פשוט מחזות קורעי לב. אין לנו 15 שניות – כך אצלי, וקצת יותר אצל אגי. זה מצב הזוי. אם יש מקום שבו אני כיושב-ראש האיגוד רוצה להגיד איפה לשים עכשיו בראש ובראשונה את הכסף, זה בתוכנית רב-שנתית למיגון והרחבת הפגיות שלנו.

תודה רבה. ורד עזרא, גם אנחנו כמובן ראינו את המכתב של מנכ"ל משרד הבריאות. יחד עם זאת, שמענו מרועי רייכר אך לפני רגע דברים הפוכים לחלוטין. תוכלי לסבר את אוזני הנוכחים – אני רוצה לסגור את החלק הזה ולעבור לשלב הבא – ביחס לשאלת הפגיעה של הקיצוץ שעליו כולנו התבשרנו בתוכניות הנוגעות לפגיות?

אני מודה שלא שמעתי מה אמר רועי רייכר בדיון הקודם כי לא הייתי בו. אני יכולה לומר שהפגיות ושאר המודלים חשובים גם למנכ"ל. הוא כתב את המכתב מדם ליבו. אני מעריכה שיהיה דיון, כפי שיש בסוף שנה ובתחילת שנת תקציב חדשה, שבו יידון התקציב, מה יקרה לכל מודל.

ד"ר בן-נון, מבית חולים שערי צדק, את הדוברת האחרונה בחלק הזה ואז נעבור הלאה.

אני רוצה לדבר מהשטח ולהתחבר למה שאמרה פה דנה. כבר השנה כשהיינו צריכים להיערך למבדק של תוכנית התמריצים של משרד הבריאות, סמנכ"לית הכספים של בית החולים אמרה שהיא כבר לא מצליחה להבין מה החשיבות של ההיערכות לתוכנית הזאת אם מקצצים כל הזמן את התקציבים. כלומר, מה שאתם חושבים שמדברים עליו בעתיד – הוא קורה כבר היום. בעצם הקיצוץ של 20 מיליון שקל שהיה בתוכנית הקודמת כבר מרגישים אותו בכיס, הסמנכ"לים של הכספים.

כבר מתורגם היום למציאות.

אנחנו בית חולים שלא מתוקצב על ידי משרד הבריאות או קופת חולים. כל האחיות הנוספות שמתוקצבות, אלינו בשערי צדק הן לא מגיעות. אם סמנכ"לי הכספים של בית החולים, שרואים את הכול דרך החור של הגרוש, רואים שהתקציב הזה הולך ופוחת, זה אוטומטית, עוד הרבה לפני שחשבתם הם ראו כבר את המגמה. זה ילך וירד במספר האחיות שאנחנו מקבלים. להקציב כוח אדם שיישב אצלנו ויתחזק את בנק החלב – זה לא יקרה. אף אחד לא ייתן לנו את הכסף הזה כי זה לא חוזר אל ההנהלה של בית החולים ואז הם לא מעוניינים לקדם את זה.

תודה רבה. יש לנו מענה ביחס לבתי החולים שהם לא בתי חולים ממשלתיים? איך זה עובד? איפה הם בסיפור?

הם מקבלים את כספי ההצטיידות, וככל שהם עומדים בקריטריונים הם מקבלים גם את כספי המודל.

אם אנחנו מורידים 20 מיליון שקל בכל שנה, ואם גם בשנה הבאה נוריד 20 מיליון שקל, זה כבר 40 מיליון שקל. כבר לא יהיה להם תמריץ.

ד"ר ורד עזרא, גם את וגם אילנה כהן דיברתן על X תקנים שמחולקים לבתי החולים. זה מחולק רק לבתי החולים הממשלתיים?

הממשלתיים ושל קופות החולים.

בכל זאת, רק שאני אבין, מבחינת סדר הדברים והדרישות שלנו מבתי החולים זה זהה לכולם.

אבל המְקַדֵם כן הלך לשערי צדק. בדרך כלל שערי צדק, אחרי שמתקבלים ההסכמים עם האחיות, הם מיישמים אותם. כלומר, ההסכם נכנס. המקדם הוא לטיפול נמרץ, 2.5. אי אפשר לתת פחות.

הדרישות שלנו מהמודל הן דרישות זהות.

זה לכל הפגיות.

החברות בלה"ב – דנה דיברה. אני רוצה כבר לעבור לנושא השני, כי אין לנו הרבה זמן. סליחה, ורד, הפסקתי אותך באמצע.

אמרתי שהדרישות זהות. אני מכירה שסמנכ"לית הכספים של שערי צדק נערכת וחשוב לה מאוד, והיה חשוב לה גם להגיע לציון גבוה על מנת לקבל את המענק.

את מכירה את 20 מיליון השקלים שירדו מן התוכנית למקור לא ידוע? למה אתם לא משמיעים קול? יש לי הרגשה שמסתירים את זה מתחת לשולחן. ה"פיל" פה בחדר – עוד לפני הקיצוץ, 20 מיליון שקל נלקחו מן התוכנית של מודל הכוכבים, שאתם כל כך מתגאים בו. אם כך אתם פוגעים במודל שמצליח, שאתם מנסים לחקות אותו ולקחת אותו כאב-טיפוס לנושאים נוספים, למה אתם יושבים בשקט ולא אומרים לנו את האמת? 20 מיליון שקל כבר קוצצו מתוכנית הפגים. נכון או לא נכון?

השנה יש 40 מיליון שקל לתוכנית.

כמה קוצץ מתוך אותה תוכנית ארוכת הטווח, כספים שהיו אמורים להגיע ב-2018 ולא הגיעו למודל הכוכבים?

הסכום הוצג בשנת 2014. מאז חלו שינויים, צרכים ועוד ועוד.

אל תשחקי במשחקים של מניפולציות. השנה נגרעו 20 מיליון שקלים מהתוכנית למודל הכוכבים. את מודעת ל-20 מיליון שקלים, או לא?

את מסכימה לאמירה הזאת של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס?

נכון שלפני מספר שנים תכננו שהשנה התקציב יהיה 60 מיליון שקל, אבל מתחילת השנה ידענו שהסכום הוא 40 מיליון שקל.

כלומר עוד בעת אישור התקציב ידעתם שמורידים. מה קורה לגבי השנה הבאה? היא מתחילה כבר במינוס 20 מיליון שקל מאותה תוכנית ארוכת-טווח.

אורלי לוי אבקסיס, תאפשרי לוורד עזרא לענות, בבקשה.

עדיין אין לי מידע מכיוון שיש עדיין התדיינויות בנושא התקציב.

יכול להיות שלא יחזירו את 20 מיליון השקלים וכבר מראש יתחילו את השנה במינוס של 20 מיליון שקלים. כלומר, זה הופך כבר להיות 40 מיליון שקל.

האם את 2019 סימנתם מלכתחילה באיזשהו סכום?

אל"ף, סימנו, אבל כאמור יש התדיינויות כרגע ואני לא רוצה לומר את הסכום. אני רק רוצה לומר שחלק מהסכום יועד – אני מקווה שזה יפורסם בסוף חודש דצמבר, וזה היה אחד מן הדברים שרצינו ועמדנו עליהם, ובזמנו זה היה בברכה, או לפחות בידיעה של ד"ר צנגן – לנושא של התפתחות הילד, שהוא נושא לא פחות חשוב. כפי שאמרתי, אנחנו יושבים בחדר הזה אחת למספר ימים. כל פעם יש צורך אחר. אני לא סמנכ"ל תקציבים במשרד אבל בכל פעם יש צורך אחר.

"אלה כספים חונים. למה זה כספים חונים? המשרד מתכוון להשתמש ב-20 מיליון ש"ח שנלקחו ממודל התמריצים של הפגיות 2018 לטובת מבחני התמיכה של המכונים להתפתחות הילד שלא הבשילו ולא הוגשו לאישור." מה קורה עם הכסף הזה? לא זה קיבל, ולא זה קיבל את זה. מה קורה בשנה הבאה? מתחילים במינוס של 20 מיליון שקל?

תני לי לעדכן אותך, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס: המבחנים אושרו אתמול במשרד המשפטים ובעזרת השם יפורסמו בדצמבר.

הם יפורסמו בדצמבר. מה קורה בשנה הזאת עם הכסף שלא מומש? לאן הוא מגיע? הכספים לא נוצלו, לא מומשו. כסף שלא מומש – מה נעשה איתו? ה-20 מיליון שקלים האלה – גם אם המבחנים הבשילו – עוד לא מומשו בשטח. מה קורה עם ה-20 מיליון שקל האלה? הם בהחלט לא הגיעו לפגיות. אתם גם אומרים: ידענו, אבל מישהו פה החריש.

אף אחד לא החריש.

ה-20 מיליון שקל האלה יהיו בבסיס התקציב לשנה הבאה למודל הכוכבים? אם לא, זה כבר מינוס 40 מיליון שקל. אני בכוונה חוזרת על המספרים, כי פעם אחר פעם בוועדות – כך קרה גם עם התוכנית אצל עאידה תומא סלימאן – גילינו שהכסף לא הגיע, ואז עאידה תומא סלימאן גילתה שרימו אותה ועשו לה מניפולציה ופרסו את זה על פני ארבע שנים.

אנחנו לא מערבבים את שתי השמחות האלה.

אבל זו אותה שיטה.

אני רוצה לנסות לנהל את הדיון ולקבל איזשהן תשובות. גברתי מן המכונים להתפתחות הילד, בבקשה.

שמי ד"ר לידיה גביס, אני מנהלת המכון להתפתחות הילד בתל השומר, המכון הכי גדול בארץ שעוסק בלקויות מורכבות, והראשון שהייתה בו מרפאה למעקב הפגים.

קודם כול, אני רוצה לברך על השארת הנושא הזה על סדר היום. זה מאוד לא מובן מאליו.

אני רוצה להתחיל עם כמה נתונים, אם יתאפשר לי, ממש בקצרה.

ממש במברק.

ממש בקצרה. קודם כול, צוין וידוע שכ-10% מאוכלוסיית הילדים הם פגים, אבל הם מעל לשליש מהלקוחות שלנו במכוני ההתפתחות, בייחוד במכונים של בתי החולים.

שכיחות הלקויות המורכבות יותר באוכלוסייה היא בסביבות 2%: בערך 1:2,000 שיתוק מוחין, המספר לא השתנה לאורך הרבה שנים; לקויות שכליות ואיחור התפתחותי – כ-1.5%; לקויות בספקטרום האוטיזם – 1:58 ילדים לפי המספרים האחרונים; ולקויות קלות כביכול, כגון סרבול, הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה – כ-15% מאוכלוסיית הילדים בארץ. כלומר בכל שנתון של ילדים שנולדים בארץ יש כ-35,000 ילדים שצריכים את השירותים שלנו של התפתחות הילד.

איתם מתחרים הפגים, שאצלם שיתוק מוחין נמצא בשיעור של כ-10% מן הפגים; איחור התפתחותי ולקויות שכליות – כ-10%–20% מן הפגים; ספקטרום האוטיזם, בעבודה שעשינו ממש לאחרונה, שעוד לא פורסמה, בפגים נמצאת פי ארבעה עד שמונה מן האוכלוסייה הכללית. כלומר 8% מן הפגים לוקים בספקטרום האוטיזם; הלקויות הקלות, שכוללות גם לקויות בחושים: ראייה, שמיעה, סרבול, לקויות למידה – כ-70% מאוכלוסיית הפגים, בייחוד כמובן במה שהוגדר כפג מורכב.

חוזר הפג הוא פריצת דרך והוא הפך להיות דבר משמעותי מאוד, אבל הוא מציין מעקב של רופא ילדים עד גיל שנה וחצי בלבד, פיזיותרפיה בלבד. על היישום שלו אנחנו יכולים להרחיב. אבל המענה אחר כך לכל אורך החיים במכוני ההתפתחות, כפי שאתם יודעים את מצבם, חסר כוח אדם בכל רמה, ואני חייבת לומר שאני מקנאה במודל הכוכבים, עם כל הקשיים שהעליתם.

אולי צריך אחד כזה לגבי טיפול בקהילה.

תודה רבה ד"ר לידיה גביס. העברת אותנו באופן ישיר אל שאלת הטמעת חוזר הפגים בקופות החולים ובקהילה. מוריה אשכנזי, את רוצה לפתוח?

שלום לכולם. אני מייצגת את אחיות בריאות הציבור, שזה למעשה טיפות החלב. כאשר הפגים יוצאים באותה מסגרת של הפגייה הם מגיעים אלינו, לטיפת חלב. ההתייחסות שלנו שונה, ונדרשת למקצועיות ספציפית, איך להתייחס. אם אנחנו מדברים על מנהלת מכון להתפתחות הילד – עוד עבדתי בזמנו עם ד"ר חרמון. כל הקריטריונים הללו, אני פשוט מציינת שוב שצריך לתת את הדעת. הרי הפגים האלה לא נשארים עד סוף ימיהם בתוך הפגייה, הם מגיעים לקהילה, הם מגיעים לטיפת חלב. התחום הזה של התפתחות הילד חייב להיות קשור בכוח האדם. צריך לתת את הדעת גם על התחום הזה, לתת את הדגש לבריאות הציבור, שבו אנו מצויות עכשיו בקריסה.

התשובות של קופות החולים לגבי ההיערכות לקליטת הפגים בקהילה – יש בזה חוסר תיאום משווע.

אין לנו זמן אבל בכל זאת אני רוצה לשמוע את נציגי קופות החולים, בבקשה.

שמי פרופ' קווינט ואני אחראי על תחום ילדים במכבי שירותי בריאות.

החוזר הזה נפל עלינו לאחר הכנות שהאיגוד עשה. החוזר מתייחס בעיקר לרופאי ילדים בקהילה וגם כמובן לטיפות חלב. החוזר הזה לא בא עם מתכונת של כוכבים. הוא בא למעשה עירום ועריה. ואתם יודעים את מצבן של קופות החולים ואת הגירעונות. אנחנו מנסים למרות זאת לעשות כמיטב יכולנו, אבל אם נאמץ את מודל הכוכבים לקופות החולים אז אפשר יהיה גם לראות פירות.

מה אנחנו עושים בינתיים? קודם כול, לפני החוזר, במכבי יצרנו דמות שנקראת ניאונטולוגיה בקהילה – גייסנו 10 ניאונטולוגים ברחבי הארץ, לא בכל הפריפריות אבל זה מהדרום ועד הצפון, שייתנו מעקב פגים, כפי שניאונטולוג יודע לעשות כי הוא ער לנושא ועושה את זה. בנוסף יש לנו היום ייעוץ וירטואלי, רופאי ילדים מהקהילה יכולים להתייעץ עם שני ניאונטולוגים שלנו מכל מקום, וזה כולל פריפריה כמובן, לגבי כל סוגיה שישנה. כמובן אותו ניאונטולוג לא בודק את הילד אבל יש לו את הגיליון הרפואי והוא יכול לענות. הדברים האלה מתרחשים כבר חמש שנים. זה לא מכסה את כל הפגים שלנו, אבל בהחלט זה נותן דבר יפה.

מרגע שיצא החוזר הוא הופץ לכל רופאי הילדים של מכבי, הם minded לזה. הבעיה היא שהחוזר למשל מבקש שפג שנולד בשבוע 33 או 34, גם אם הוא תקין לחלוטין, יגיע לפיזיותרפיה תוך חודש. מצוקת הפיזיותרפיסטים שעסוקים במכון להתפתחות הילד עם הפגים הקשים היא עצומה, כך שאם מישהו חשב שחוזר כזה יכול לקרום עור וגידים ושנקבל פתאום תקנים נוספים של פיזיותרפיסטים כדי שיטפלו גם בילדים הרכים יותר, בילדים לא עם הקשיים הקשים – כי הקשים מקבלים טיפול – הם יכולים לקבל טיפול קצת יותר מאוחר אבל הם מקבלים טיפול והם מגיעים למכונים להתפתחות הילד.

במכבי יש סימון של ילד שהוא פוסט-פג?

רצינו להקים מסד נתונים והיינו בקשר – ליזה רובין נמצאת פה – עם משרד הבריאות כדי לקבל מידע. אנחנו אפילו לא יודעים מי הפגים, באיזה משקל נולדו ובאיזה שבוע. לפני מספר חודשים בלבד – החוזר יצא ב-2016 – סוף סוף הגיעו אלינו הנתונים.

שנתיים.

הם מוטמעים עכשיו במערכות המידע שלנו ללא שום תקציב נוסף, ואני מנהל את זה, כי הייתי גם מנהל הפגייה בתל השומר ואני minded לזה. אנחנו מנהלים את זה כך שכאשר רופא יקבל פג הוא יידע מייד שזה פג שנולד בשבוע X ובמשקל Y ויידע מה לעשות בהתאם לחוזר.

אז אפשר לעקוב אחריו.

יותר מזה, אם הילד לא יגיע בכלל לרופא, מי שאמור להיות הרופא שלו יקבל על זה מידע מקדים וידאג לראות את הילד. אנחנו עושים את זה בלי תקציב בכלל אבל אנחנו משתדלים לעשות את זה. זה קשה ביותר, בעיקר לגבי מקצועות הבריאות, ששם יש מחסור, ואין לנו היום את אותם תקנים.

תודה רבה. קופות חולים אחרות – קופת חולים מאוחדת.

אני מנהלת תחום רפואת ילדים בקופת חולים מאוחדת. בסך הכול אנחנו נתקלים באותם קשיים במעבר מבית החולים לקופת החולים, בעיקר בנושא של זיהוי הפגים והסימון שלהם. אנחנו נתקשר למאגר של משרד הבריאות החל מתחילת חודש ינואר. יצרנו כבר קשר גם דרך ליזה רובין.

בינתיים מצאנו איזשהו פתרון זמני דרך יחידות הבקרה בבתי חולים, יחידות המטי"ב (מרכז טיפול יישובי), שהן היחידות המחוזיות, שלמעשה המכתבים מועברים. ברוב הפגיות יש לנו שיתוף פעולה טוב למדי. המכתבים מועברים דרך יחידות מחוזיות, שהחל מאמצע 2018 הן ממוחשבות, עובדות על מערכת CRM וכל הנתונים מוכנסים. היום כבר יש יכולת להעביר נתונים – זה בעצם רשימה ידנית אבל ממוחשבת – למחוזות, ובכל מחוז יש אחות שאחראית על זה. כן נוכל לעקוב הלאה. זה פתרון שהוא לא אידיאלי, הוא לא ארצי, אבל הוא כן נותן משהו.

נתקלנו בקשיים בתחום מעקב במקצועות הבריאות, למשל דיאטניות. נתקלנו בקשיים רבים לאתר דיאטניות שיש להן בכלל ידע ויכולת להשתלב במרפאות הפגים. לכן ערכנו הכשרות וקורסים ייעודיים, גם לרופאים, גם לדיאטניות. היכולת לתת מענה, שכל פג יגיע לדיאטנית בתוך חודש, נמוכה מאוד, אבל אנחנו עובדים על זה.

נקודה נוספת בחוזר שהיא קשה ליישום מבחינתנו, החוזר דורש שכל פג יהיה במעקב של רופא מומחה בלבד לרפואת ילדים. יש אזורים בארץ שבהם בלתי אפשרי לעמוד בזה. גם לא תמיד אנחנו יכולים לנתב את ההורים לרופא שאנחנו בוחרים עבורם, ויש אזורים שבהם מספר הרופאים המומחים והפריסה שלהם לא מספיק טובה.

תודה רבה. אדוני, יושב-ראש הוועדה, אנא המתן דקה כדי שנוכל לשמוע את נציג שירותי בריאות כללית ונסיים את הדיון.

קודם כול אני רוצה להגיד שהחוזר הזה, אנחנו גם מברכים עליו וגם היינו שותפים לכתיבה שלו. הוא נעשה בשיתוף פעולה.

מה שנעשה בשירותי בריאות כללית, דבר ראשון, יש לנו ועדת היגוי שכוללת את כל המעורבים בטיפול בפגים, זה גם בתי חולים וגם הקהילה וגם נושא מחשוב ונושא ציוד רפואי – כל ההיבטים האלה. לא אלאה אתכם בפרטים. אנחנו עוסקים בקידום הנושא הזה.

דבר שני, קיימנו מפגשים רב-צוותיים, בין היתר היה יום של השתלמות, עסקנו בהשתלמות בדברים האלה, דיברנו עליהם. כמובן גם בנושא מעקב פגים יש חוסר, או פערי ידע שאנחנו מנסים להשלים אותם.

גייסתם ניאונטולוגים לקהילה?

הרמת לו להנחתה למשפט האחרון שלו.

אני מניח שגם כל הפורום הזה יודע שיש מחסור ברופאי ילדים – זה "ממש" הפתעה גדולה. אנחנו חושבים שהתשתית שיש לנו היא תשתית טובה מאוד, של מרכזי בריאות הילד, שפרוסה בכל הארץ, ששם יש גם צוות רב-תחומי – דרך אגב, אנחנו חושבים שהאחיות הן שותפות מלאות לטיפול ובכל תהליך שלנו אנחנו מערבים אותן, וכנ"ל והמקצועות הפארה-רפואיים.

לכן אנחנו חושבים שכדי לנהל בצורה ריאלית, במצב הזה שהוא מצב מחסור, ואנחנו נורא רוצים לטפל בפגים הכי טוב אבל אנחנו גם רוצים לתת מענה הכי טוב להתפתחות הילד, לכן הדרך היחידה במצב הזה של מחסור, שאני מכיר גם מעברי בצבא, היא לנסות לעשות מיון. כלומר, מי שצריך – צריך לתת לו מענה בהקדם, ואלה שהדחיפות לטפל בהם פחותה – פחות. מי שאמור לעשות את זה הוא הרופא הראשוני, רופא הילדים המומחה, בסיוע של המקצועות הפארה-רפואיים. זו הראייה הכללית.

תודה רבה. אני צריכה לסגור את הדיון. אני מסכמת אותו.

אני פותחת בהתנצלות בפני כל מי שלא דיבר, גם הורים לפגים, גם אנשי מקצוע ואנשי המשרדים.

אני רוצה לפתוח בכך שאומר: חזק וברוך על מודל הכוכבים, על השילוב שבין המשרד לבין אנשי השטח וההתפתחות של הפגיות בשנים האחרונות.

אני כן חייבת להגיד שזה לא יוכל להתקדם אם לא תהיה שם גם השקעה כספית, אם הקיצוץ המיועד במשרד הבריאות לא ידלג על המודל הזה, שאמרה ד"ר ורד עזרא פה שהוא מודל שמייצג הצלחה משמעותית והוא מנסה להיות מועתק לנושאים נוספים במערכת הבריאות.

ברור לחלוטין ששאלת הטיפול בפגים לא מסתיימת בשהות של הפג בפגייה. הצורך גם בשיפור התקנים בפגיות, גם של רופאים, גם של אחיות, גם של אנשי צוות פארה-רפואיים ממשיך אל הטיפול בהם ואל הרצון האמיתי שכולנו חולקים בחיים טובים לפגים גם כשהם הולכים אל הקהילה.

אנחנו מודעים לפערים האדירים שקיימים בין מרכז לפריפריה, ואני שמה פה על השולחן את הפער הניכר בדרום באנשי צוות פארה-רפואיים, במענים ביחידות להתפתחות הילד.

גם בצפון.

גם בצפון, אבל אין ספק שבעבודה שהוצגה גם כאן אנחנו רואים פער בלתי נתפס בדרום במקצועות פארה-רפואיים.

אנחנו חייבים להמשיך את התקצוב לאנשי צוות פארה-רפואיים, את העלאת מספר התקנים גם בתוך הקהילות, גם בקהילה וגם במכונים להתפתחות הילד, מתוך ראיית עולם שאומרת שמדובר פה בילדים שאנחנו רוצים לאפשר להם חיים תקינים, הזדמנות שווה להיות אזרחים משמעותיים, בעזרת השם, לעצמם ולמדינת ישראל כולה.

תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אלי אלאלוף. אנחנו ממשיכים לעבוד ביחד.

לגבי משפחות הפגים – אנחנו ניפגש, מי שמעוניין, בוועדה לפניות הציבור למין מפגש, גם סיכום וגם דיון. כמובן אחרי כן יהיה דיון גם במליאה ואתם מוזמנים לצפות שם.

תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.