פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 895
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ח בכסלו התשע"ט (26 בנובמבר 2018), שעה 12:30

דיווח לוועדה על פי חוק האומנה לילדים סעיף 56(י) – דוח שנתי של פעילות נציבות תלונות ילדים

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
מאיר כהן
סופה לנדבר
שולי מועלם-רפאלי
אברהם נגוסה
דן סידה
טלי פלוסקוב
נורית קורן
איציק שמולי

קארין אלהרר
ניבין אבו רחמון

סימונה שטיינמץ - נציבה, נציבות תלונות ופניות ילדים, השמה חוץ ביתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רקפת בן גיא - ס' ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יהלי שמעוני - רכזת פניות ילדים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - יועץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

לידיה רבינוביץ - ממונה ארצית ייצוג קטינים, משרד המשפטים

שני שדה - ייצוג קטינים, משרד המשפטים

יוסי מיכל - מדריך ליישום חוק זכויות התלמיד, משרד החינוך

טובה בן ארי - מפקחת ארצית-זכויות התלמיד, משרד החינוך

דבורה לילך בן ישעיהו - מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

ורד וינדמן - מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד

כרמית פולק כהן - יועצת משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

ח'אלד דגש - ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין

שחר שומן - מנכ"ל העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה בישראל

יואב אפלבוים - יו"ר העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה בישראל

יניב בן-ציון - מנהל כפר מגדים SOS, העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה בישראל

חאלד חיגאזי - מנהל פנימיית אלאזדהאר, פורום כפרי הנוער והפנימיות

ירון בראון - מנכ"ל ילדים בסיכוי-המועצה לילדי פנימיות

עופר ירום ישי - אב אומנה, ועד הורי אומנה

מור שמש - יועצת משפטית, רשת אמי"ת

אביתר אילעאי שאקי - מנהל בית הילד אמי"ת ירושלים

עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים

אליס היימן - דוברת ארגון הנכים

דוד גולן - מתנדב, נציבות פניות ילדים

אריאל בן עמרם - מוזמן/ת

יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אהב"ה-ארגון הנכים בישראל המיוחד)

גל גולן - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את הפורום הציבורי הפרי הנוער והפנימיות בישראל, ילדים בסיכוי-המועצה לילדי פנימיות, מטב

ענת כהן שמואל

סמדר לביא, חבר תרגומים



דיווח לוועדה על פי חוק האומנה לילדים סעיף 56(י) – דוח שנתי של פעילות נציבות תלונות ילדים

צהריים טובים, היום ה-26.11.2018, י"ח בכסלו תשע"ט, השעה 12:33 דקות. אנחנו שמחים, ממש כבוד גדול, לקבל את הדוח הראשון שמוגש לוועדה לפי החוק של חברתי קארין אלהרר על נושא האומנה ובזכות הנציבה, נציבות תלונות הילדים, סימונה שטיינמץ. זה ממש שהחיינו והגיענו לזמן הזה ומי שרוצה להוסיף ברוך אני בעד.

אני חושב שזה באמת רגע חשוב, גם אם כמו כל דבר טוב יש לו כמה דברים שחייבים לשפר. הדוח שקיבלנו מסמן כיוון טוב של הדוח, למרות שחלק אחד שהיינו רוצים לראות, לפי רוח הדיונים שקיימנו בדוח זה, היינו רוצים לראות יותר ויותר ילדים מגישים תלונות, מגישים בקשות הבהרה, מגישים הערות לנושאים שקשורים בהם וקשורים לטיפולם, בעיקר במסגרת החוץ ביתית שאמורה להיות המסגרת הביתית החדשה שלהם, כי זאת הכוונה של האומנה.

אנחנו קיבלנו רק היום ממשרד העבודה והרווחה את התקנות הקשורות לכם ולכן בלי מרירות נקיים דיון נוסף אחרי שנוכל לעבור על התקנות והייעוץ המשפטי יעשה את העבודה הנדרשת ואת ההבהרות הנדרשות בעניין הזה. קארין, אם את רוצה לפתוח אני אשמח, אם לא, אני ישר אלך לנציבות.

כן, תודה. אני כמובן רוצה גם לשמוע את הנציבה, אבל ממש שלושה משפטים. קודם כל תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קיומו של הדיון הזה. רק בשבוע שעבר הפניתי את תשומת ליבו של אדוני והוועדה לעובדה שלא הוגשו תקנות וראה זה פלא הוגשו תקנות וגם, לא מתפלאת בכלל, שאדוני לקח ברצינות את בקשתי ובאמת הדיון הזה מתקיים.

אני אומר שני דברים. להבנתי הוגשו התקנות ויש תקציב, שאני אשמח לדעת מהו, אבל אני לא הבנתי אם יש אמירה בנוגע לתקינה. יש היום נציבה והיא באמת סוג של וונדרוומן.

One woman show. מותר להגיד דבר כזה?

זהו, זה לא צריך להיות one woman show. אין ספק שהיא אמורה לעמוד בראש הנציבות, היא נבחרה והיא יותר ממסוגלת ויש לומר באמת להוטה לעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר, ויש לברך על כך שנבחרה האישה המתאימה, אבל אני חושבת שכדי לתת מענה, כפי שכתוב בחוק, מענה גם לאומנה וגם למסגרות פנימייה, אין די באישה אחת, מוכשרת ככל שתהיה, וונדרוומן ככל שתהיה, כדי שהדבר הזה יקרה ולכן הייתי שמחה לשמוע, גם בעניין התקינה, על כמה אנשי צוות שיעבדו איתה מדובר, מתי הם ימונו וכו' בעניין הזה.

וגם לברך אותך, סימונה, על הדוח הראשון. ייאמר, אדוני, הדוח הראשון, 43% מהפניות שמוזכרות בדוח הן פניות שהיא הלכה ובדקה, עשתה ריצ'ינג אאוט לאנשים עצמם. אדוני, כשאני חשבתי על נציבות תלונות הילדים וכשהבאנו את זה לדיון כאן בוועדה המטרה הייתה שיהיה לכל ילד פה ורמקול לפה, כי אנחנו מבינים שיש משפחות אומנה שהן לפעמים מצוינות ולפעמים פחות, שיש הורים ביולוגיים שהרבה פעמים לא מסתדרים עם משפחות האומנה ויש המון אינטרסים מעל הראש של הילדים, רצינו שלילדים יהיה פה, יהיה להם קול והקול הזה אמור להיות בנציבות. ולכן אני מברכת על הדוח הזה ורוצה לעודד את המשרד, להפציר במשרד, לקדם את הנציבות למקום שתעזור למשרד לעשות את העבודה שלו בצורה הטובה ביותר. תודה רבה.

תודה. אז, בבקשה, סימונה.

ברשותך אני רוצה להתחיל בכמה מילים לפני שאני מציגה את הנתונים כי בעיניי כל זה לא היה קורה כמובן בלי החקיקה, אבל בנוסף לחקיקה היו לי כמה שותפים לתחילת הדרך, גם המועצה לשלום הילד וגם פנימיית 'אהבה' וגם ילדים בסיכוי.

לאן היא ברחה, המועצה לשלום הילד?

יש לה שדולה במקביל.

השדולות יותר חשובות.

השותפות הזאת הייתה לאפשר לי להגיע ראשית לקולם של הילדים, כי לי היה ברור שהקמת הנציבות ושתהיה נגישה ומותאמת לילדים צריך לשאול את הלקוחות מה יהיה מתאים להם ואיך הם ירגישו בטוחים להשתמש בנציבות הזו, ולמעשה הם אלה שאפשרו לי מפגש, גם עם בוגרים וגם עם ילדי פנימיות. בפועל מאוחר יותר גם פגשתי ילדי אומנה שיכלו לספר ולשתף ולתת עצות לנציבה וגם, אני חייבת לומר, שהתקנות שנכתבו נכתבו בשיתוף של בוגרי פנימיות ותוך כדי התייעצות עם הלקוחות על מנת שהדברים ייענו.

יש ארגון של בוגרי פנימיות?

יש בוגרי פנימיות שישבו בתוך ה - - -

יש ארגון כזה?

יש לנו קבוצת מנהיגות.

תגיד את שמך לפרוטוקול.

ירון בראון, ילדים בסיכוי. אנחנו מובילים תכנית ביחד עם משרד הרווחה של בוגרי פנימיות, אנחנו מלווים אותם עד גיל 26. יש לנו קבוצת מנהיגות של צעירים שמובילה את התכנית וחיברנו אותם עם סימונה, הם תמכו בה לאורך כל הדרך.

בדיוק. הם היו גם שותפים, הם היו באמת שותפים לחשיבה עם הרבה מאוד עצות טובות וגם ילדי פנימיית 'אהבה' היו בהחלט שותפים לחשיבה.

ולכן המנהל של 'אהבה' פה. אתה רואה? אני זוכר.

לא היה לי ספק.

הוא יחליט באיזה כובע הוא יושב, אבל כן, אני חייבת לומר שמשם הייתה תחילת הדרך. הילדים למעשה נתנו כמה עצות חשובות לגבי אמצעי הנגישות שצריכים להיות, המרחב הווירטואלי שבו הם מסתובבים, השאלה של ההזדהות והמיקום של הנציבות בתוך הנושא של רווחה, בעיקר הם אמרו שזה אמור להיות לא מזוהה עם הרווחה. והיכולות של הדיבור כאשר בניית אמון היא באמת חלק מהשיח שאנחנו עושים עם הפניות הפרטניות שמגיעות אלינו ויחד עם הילדים אנחנו חושבים איך לברר את הפנייה, כי לא תמיד זה ממש תלונה, לפעמים זו פנייה שהיא שאלות ואנחנו חושבים ביחד. זאת אומרת אם יש משהו שאני יכולה להגיד על הנציבות, הנציבות עובדת באמת במשותף עם ילדים ולא מעל הילדים ומקפידה בסופו של דבר שתלונות של ילדים יהיו אלה שיתבררו, גם אם הפונה הראשון הוא לא הילד עצמו.

אז כמה נתונים. ברשותכם, נעשה את זה מהר. הנציבות אמורה להוות כתובת ל-13,500 ילדים ובני נוער וצעירים כי בתחום הילדים עם מוגבלות או הצעירים עם מוגבלות זה עד גיל 21. מתוך ה-13,500 קרוב ל-4,000 ילדים נמצאים באומנה כאשר מתוך ה-13,500 2,400 ילדים - - -

מזכירים לי שהמצגת נמצאת באתר של הוועדה.

אוקיי, מעולה. על מה היו הפניות אלינו? אנחנו עשינו את זה מהגבוה לנמוך, אבל רוב הפניות היו בנושא של יחס פוגעני כאשר היחס הפוגעני מתחלק מבחינתנו לשלושה דברים עיקריים. האחד זה שיח מעליב, שיח מעליב זה העלבות, שימוש בשמות לא ראויים כמו 'כחבה', 'מי רוצה אותך בכלל?' 'הלוואי שכבר יעיפו אותך מפה'. ענישה לא תואמת ולא מותאמת, זה יכול להיות ענישה קולקטיבית, זאת אומרת שאם יש ילד שעשה מענישים את כולם ומכבים אורות מוקדם. וענישה מוגזמת יכולה להיות ענישה לדוגמה של ילדה שלא הייתה לה דרך, דרך אגב, לפנות אלינו והיא נעזרה במחלקה לשירותים חברתיים לשלוח אלינו מכתב וסיפרה על עונש שנמשך כבר למעלה מחודש ימים של ניקיונות מבוקר עד הערב, כולל של מזרונים של ילדים שמרטיבים בלילה. פנייה שנמצאה מוצדקת, דרך אגב, בבירור.

איפה? בפנימייה?

כן, בפנימייה. הוצאת ילדים ממקום המגורים, כולל בלילה, באחת הפנימיות זה קרה בלילה, בתשע בלילה הוציאו ילד מהמשפחתון והשאירו אותו בחוץ. אלה הענישות המוגזמות. יש ענישות שהן פשוט בניגוד לנהלים, כמו למשל אם הנוהל אומר שאין להעניש במניעת דמי כיס או אין להעניש באי מתן אפשרות לצאת הביתה בשבתות, אז גם הדברים האלה מסתבר שקורים. אלה היו מרבית הפניות של הילדים.

אלה פניות ישירות של הילדים?

כמעט רובן. מעט מאוד היו פניות – זה יכול היה להתחיל בזה, למשל, של סבתא שפנתה ואני ביקשתי מהסבתא שתיצור קשר עם הנכד ושתעודד את הנכד לדבר איתי באופן ישיר, וזה בדרך כלל קרה. לכן אני אומרת שהתלונות התבררו באמת רק כאשר הילד עצמו סיפר את הסיפור שלו.

הפנייה של הילדים מאופיינת בהרבה מאוד חשש. לא אצל כולם, חלקם, אין להם שום בעיה, 'גם תגידי את השם שלי, אני לא מפחד', אבל רובם מתאפיינים בחשש ואנחנו כמובן מבטיחים חיסיון ומבטיחים לא לזהות מיהם, מה שגם דורש לחשוב יצירתי איך אנחנו בכלל יוצרים קשר עם המסגרת במצב כזה.

אז כמו שאתם רואים, ההמשך מתמקד בנושא של המזון וטיב המזון. בחלק הזה אני אוסיף ואני אומר שחלק מהפנימיות, דרך אגב השתיים הראשונות מאפיינות את הפנימיות. הנושא של המזון, גם לפעמים הצד של הפנימיות מזדהה עם הבעייתיות של המזון והקושי שלהם לעמוד אל מול אי שביעות הרצון של הילדים מהתפריט, אבל הם מחויבים לאיזה שהוא תפריט שהוא אולי בריא, אבל לא מיטיב לנפש מבחינתם.

הדבר הנוסף שגם לדעתי היה יחסית באחוזים גבוהים, תיכף נדבר על מספר הפונים, אבל באחוזים גבוהים, היה הנושא של מדריכים ועובדים סוציאליים, כשמרבית הפניות התאפיינו בעובדה של יחס קשה של מדריכים, מעורבות של מדריכים. ילדים למשל סיפרו שמדריכים יודעים עליהם הכול ולעומת זאת הם מתחלפים הרבה ואז הם מרגישים שהם נורא נחשפים ושהכול יודעים עליהם, אבל הם לא באמת יוצרים אמון עם המדריכים כי המדריכים מתחלפים.

עובדים סוציאליים, הפניות היו סביב העובדה שאין שיחות עם עובדים סוציאליים, או לחילופין שיש תחלופה רבה של עובדים סוציאליים. בנושא של עובדים סוציאליים הדברים עלו גם באומנה, של תחלופה של עובדים סוציאליים וקושי ליצירת אמון עם העובדים הסוציאליים. היתר זה באמת הנושא של חוסר בחוגים, שעות פנאי משעממות, חוסר בטיולים, מחסור בביגוד. דרך אגב מרבית הפניות על מחסור בביגוד נמצאו מוצדקות, מסיבות כאלה או אחרות.

מה זה אומר מחסור בביגוד, סימונה?

מחסור בביגוד זה ילדים שמתלוננים שאין להם מספיק בגדים. דוגמה של ילדה שסיפרה, יש לה שני טייצים ושלוש חולצות. בבירור שעשינו, בוא נאמר ככה, הפנימייה התקשתה להוכיח שהיא אכן רכשה ביגוד עבור הילדה, כי אני מבקשת להראות לי קבלות של הביגוד של השנה האחרונה, לפעמים אני מבקשת של השנתיים האחרונות, ממש את כל הקבלות אני מבקשת, להראות שזה מכוון לילדים. במקרה למשל של הילדה הזאת הפנימייה לא הצליחה, אבל ייאמר לזכותה של הפנימייה שהם לקחו את זה לתשומת ליבם ומיד הלכו ורכשו את הבגדים.

לעתים אני חייבת לומר שמה שקורה זה שיש מחסור בביגוד ואז במקרה של אחת הפנימיות מה שעלה זה שהפנימייה קונה את הביגוד רק מתרומות שמקבלים ולא מנצלת את התקציב שמשרד הרווחה מעביר לצורך רכישת הביגוד. זאת אומרת במובן הזה הילדים האלה יכלו ליהנות מיותר בגדים ממה שהיה להם והם הסתפקו רק בתרומות שקיבלו.

ברשותכם, אני אעבור הלאה כי הדברים כתובים בדוח וחבל פשוט על הזמן. אני רוצה להגיד בנושא של האוכל, היו שלוש תלונות, לא יותר, של ילדים שממש דיווחו על רעב וגם במקרים האלה הבירור שלהם נמצא מוצדק. אני רוצה לציין שזה הפתיע את הצוות. אני גם ציינתי את זה בדוח, שאחת הסיבות שזה קרה שמידת הקשר – זאת אומרת זה בפנימיות שבהן ההיררכיה בתוך הפנימייה היא כזו שהמנהל או מנכ"ל הפנימייה מקבל את הדיווחים באמצעות המדריכים ולא בקשר ישיר אל מול הילדים עצמם. מה שקרה, כשאין אמון של ילדים בצוות הראשון הם גם מפסיקים להתלונן והם לא מספרים והם לא מדווחים. אני שמחה לדעת שלפחות בשתיים מהפניות הדברים טופלו, בפנייה שלישית אנחנו עדיין במעקב סביב העניין הזה.

טוב, אז על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על 110 פניות שהגיעו לנציבות. כמו שאתם מבינים, רובן לא היו בהתאם ללשון החוק, מה שאומר שלנציבות לא הייתה סמכות לברר, או שלחילופין הן בכלל לא היו קשורות. הורים בסכסוך זוגי והורי מהר מאוד מצאו את הנציבות וביקשו להשתמש בנציבות כמקום לבירור התלונות, שזה ממש לא תואם לחוק, אבל 19 פניות כן היו בהתייחס לילדים שנמצאים בפנימייה או במצוקה בביתם שלנציבות אין סמכות לברר אותן.

את מוכנה להבהיר מה זה לא מותאמות לחוק ואת לא יכולה לטפל בהן?

אם אתם רוצים להיכנס לשיח, תבקשו רשות.

לא מותאמות לחוק זה למשל אמא שמתקשרת ואומרת: לילד שלי לא טוב להגיע לאבא שלו בשבת ואני רוצה את ההתערבות. זה בכלל לא קשור. לא בסמכות הנציבות זה אבא שמתקשר על העובדה שהוא כל הזמן קונה בגדים לילד שלו ובמכבסה מעלימים כל הזמן את הבגדים החדשים של הילד. היות שזה אבא והוא לא נכלל בלשון החוק אני לא יכולה לקבל. במקרים כאלה מה שאני עושה, אני מחברת את האבא לפיקוח והתלונה שלו מתבררת באמצעות הפיקוח. או לחילופין יכול להיות מצב של ילדים שנמצאים בבית שמתלוננים על מצבים של קושי בתוך הבית ואז אני מחברת אותם למחלקה לשירותים חברתיים. או מצבים שהם לפי לשון חוק העונשין ויש בהם חובת דיווח, אז הם מועברים לחוק הנוער.

מראים לי שבתקנות זה כלול וכשנקיים את הדיון בתקנות נראה מה שאולי יש צורך לתקן.

אוקיי.

בואו נזדרז טיפה.

בסדר. אני רוצה עכשיו להתמקד ב-67 הפניות שמותאמות ללשון החוק. אני לא סתם בחרתי להשתמש בביטוי 67 פניות. אני רוצה להבהיר שלא מדובר ב-67 ילדים, 16 פניות מתוך ה-67 זה של קבוצות ילדים וכשאני מדברת איתכם על קבוצות ילדים זה יכול להיות קבוצות ילדים של בין עשרה ל-30 ילדים שמעלים קשיים בתוך הפנימייה כקטע קבוצתי ולא כקטע פרטני. אז אנחנו לא מדברים על 67 ילדים, אנחנו מדברים על למעלה מ-100 ילדים. אני בחרתי שלא לעשות את החישוב הזה, אבל אנחנו מדברים על יותר מ-67 פניות פרטניות. מתוך ה-67 בסופו של דבר הנציבות הצליחה לברר רק - - -

מה זה אומר? זה אומר שילדים התארגנו בפנימייה והגישו תלונה ביחד?

לא, זה אומר ביוזמה של הנציבות, בגלל שאין פרסום לנציבות וילדים לא יודעים על הנציבות - - -

בינתיים.

כן. אז אני הגעתי לפנימיות. גם בשביל ללמוד מהם, אבל ילדים מיד בחרו להתלונן ולהגיד דברים. אני יכולה להגיד, אני מרשה לעצמי, יואב אפלבוים יושב פה, הוא באמת הפנימייה הראשונה שפתחה את שעריה ואפשרה, הילדים לימדו הרבה מאוד, אבל גם ביקשו להשתמש בנציבות ויואב ודני, מנהל הפנימייה, לקחו מאוד מאוד ברצינות את הדברים שהילדים העלו ועשו שינוי מיידי. היום זאת הפנימייה הראשונה שלילדים יש קשר ישיר אל הנציבות בלחיצת כפתור, בכל בית יש טלפון.

לטובת הפרוטוקול תגידי את שם הפנימייה.

פנימיית 'אהבה'. פנימיית 'אהבה', כשהיא הבינה שיש קושי לחלק מהילדים ליצור קשר באופן ישיר לנציבות, בעיקר לקטנים שאין להם פלאפונים, הם דאגו לזה שיהיה בכל בית טלפון עם חיוג ישיר לנציבות, הקימו מועצת תלמידים, בקיצור מיד לקחו - - -

היום זה יום של בשורות חדשות. ברוכה הבאה, לחברת הכנסת החדשה מהרשימה המשותפת, לישיבה הראשונה.

ניבין אבו רחמון.

ברוכה הבאה.

תודה.

הנושא מעניין אותך.

כן.

שמעתי אותך בנאום הראשון שלך במליאה ואמרת שחינוך - - -

מתוך ה-67 פניות למעשה רק 54 פניות הנציבות סיימה את הבירור, תשע פניות לא הצליחו להתגבש לצורך של בירור. יש פירוט למה בתוך הדוח ובגלל שאין מספיק זמן אז אני אמשיך. נכון להיום אנחנו כבר בפחות מארבע פניות פתוחות, אבל בנתונים לעת הגשת הדוח היינו עם ארבע פניות פתוחות.

בואו נראה את ההתפלגות. באופן טבעי יותר קל לילדי פנימיות לפנות לנציבות מאשר לילדי אומנה.

כמה תלונות או פניות היו מתלמידים מתוך כמה פנימיות? כמה פנימיות היו?

אין לי כרגע את המידע להגיד לך לגבי כמה פנימיות היו, אבל אם זה חשוב אני אשלח לך את המידע.

כן, זה חשוב.

זאת ההתפלגות בין פנימיות לאומנה. אגב, כשאני אומרת פנימיות חשוב לי להגיד שאנחנו לא מדברים רק על פנימיות ילד ונוער. איכשהו תמיד כשמדברים על פנימיות אז חושבים ילד ונוער, אז לא, זה לא רק פנימיות ילד ונוער, אנחנו מדברים גם על חסות - - -

אני שמחה שאת מציינת את זה.

אחרת אני הייתי מציין את זה.

אז להוריד לחץ, הדברים בשקיפות מועברים. אנחנו מדברים על פנימיות - - -

אתם רוצים להחרים את הפרוטוקול? אז תמשיכו בהערות ביניים. אם אתם רוצים שזה יהיה בפרוטוקול, שם ותפקיד ותקבלו אישור.

הם רק איששו את מה שאמרתי. אנחנו מדברים על פנימיות לא רק של ילד ונוער, אנחנו מדברים גם על מסגרות של אגף של מינהל מוגבלויות ואנחנו גם מדברים על חסות הנוער. באופן טבעי תמיד באחוזים, גם ההשמות באופן טבעי, יש יותר ילדים בפנימיות של ילד ונוער מאשר במינהל מוגבלויות.

בטעות לא הגיעו פניות של פנימיות של החינוך?

לא, לא בטעות. אפשר לפתוח את הנושא אחר כך, אבל לא בטעות. זה סיפור לגמרי אחר. ילדים במשפחות אומנה, מתוך תשע פניות שמונה פניות נבדקו, אחת לא התגבשה היכולת לבדוק אותה, שש פניות נמצאו כמוצדקות. אני חייבת לציין שהתלונות שנמצאו מוצדקות לא היו בגלל מצב בעייתי בתוך המשפחה, אלא בגלל דברים חיצוניים שקרו מחוץ למשפחה האומנת והשפיעו על חיי היום יום.

אלה האנשים שפנו בעניינם של ילדי אומנה. כמו שאתם יכולים לראות, בנושא של ילדי אומנה יותר מבוגרים פנו מאשר ילדים. תכלס יש לנו שתי פניות, רק שני ילדים באופן ישיר פנו אל הנציבות, אחת מהן, דרך אגב, אני כל הזמן מביאה אותה, הייתה בין הראשונות שפנו, היא הייתה ילדה פחות מבת שש שפשוט הקליטה את עצמה בווטסאפ, אבל בעידוד האב האומן, זאת ילדה שהייתה חסרת מעמד והתלוננה על זה שבגלל חוסר המעמד שלה היא תמיד נשארת בבית והמשפחה נוסעת לחו"ל. עכשיו, זה לא שכל המשפחה נסעה לחו"ל, אבל הבר מצוות של האחים או של הילדים הביולוגיים נחגגו גם בנסיעה לחוץ לארץ, כשהיא לא יכלה להצטרף. הילדה הזאת היום נושאת דרכון ונוסעת לחו"ל עם המשפחה. זאת אחת הילדות. הילדה השנייה הייתה כבר בת 13 וגם הפנייה שלה נפתרה בפחות מ-24 שעות.

לגבי ילדי פנימיות, היו 58 פניות, 50 מתוכן נבדקו, 32 נמצאו מוצדקות, שש פניות היו לא מוצדקות. אני רוצה קצת יותר להתעכב דווקא בחלקים של הסובייקטיביות. יכולות להגיע אלינו פניות שבסופו של דבר זה משהו שמפריע לקטין, אבל זה לא משהו שבאמת הפנימייה עושה. זה שלפנימייה למשל יש שמונה חוגים שונים, אבל הילד לא מוצא את עצמו בשום חוג וקשה לו ולא נעים לו ומשעמם לו והוא סובל בחוגים, אז זה משהו שהוא סובייקטיבי. עדיין אני חושבת שהוא זקוק לטיפול, אבל זה לא הופך את התלונה מבחינתי לתלונה מוצדקת. אלה בדרך כלל התלונות הסובייקטיביות. המוצדקות באופן חלקי זה אומר שהתלונה כללה מספר סעיפים ורק חלק מהסעיפים נמצאו מוצדקים, חלק מהסעיפים לא היו מוצדקים.

כמו שאמרתי, חלק מהן עדיין בבירור ושתיים מהתלונות, אי אפשר היה לקבוע אם הן מוצדקות או לא כי צריך לעבוד עדיין על המדיניות בעניינן.

שימו לב לשוני בין הפנימיות לאומנה. בפנימיות מרבית הפניות היו של הקטינים עצמם. יש מרחק שמאפשר לקטינים ליצור קשר באופן ישיר, יש יותר יידוע, וצריך לקחת את זה בחשבון. בעיקר בפנימיות ילד ונוער המינהל לקח על עצמו לתת הנחיות, לוודא שההנחיה הזו מתבצעת ויש שלטים בתוך הפנימיות. אנחנו עדיין לא במאה אחוז, לצערי הרב רק לפני יומיים גיליתי פנימייה שאין בה את המידע הזה, אבל אני כן יודעת שבמרבית הפנימיות יש את השלטים האלה שתלויים ואני חושבת שזה עושה את העבודה וילדים יכולים לפנות.

אז אלה מקורות הפנייה. אחד הדברים שהיה לנו מאוד חשוב, כי אנחנו עדיין במצב של בניית מנגנון, המנגנון הזה עוד לא הושלם, הוא בסדר, אבל רחוק מלהיות מושלם, יש בהחלט עוד על מה לעבוד. היה לנו חשוב לבדוק אם הקטינים - - -

תספרי לנו בשלב יותר מאוחר מה זה המנגנון הקיים היום?

אוקיי, כן. זה יהיה מאוד קצר. היה חשוב לנו לשאול את הקטינים איך הם ידעו על הנציבות בהינתן העובדה שאין פרסום רחב, אין יידוע רחב, שוב, למעט באמת אותם שלטים בפנימיות, בעיקר, כמו שאמרתי, בילד ונוער.

גם הקמפיין שעשית באינסטגרם היה מאוד יעיל.

הקמפיין שעשיתי באינסטגרם זו הבת הגדולה שלי שהתמזל - - -

אז תמסרי לה שהוא מאוד יעיל.

התמזל מזלי שהיא בתחום שהיא קשורה להרבה ידוענים בארץ והיא פשוט גייסה אותם ביום מתסכל שלי, היא רצתה לעודד ואז היא חיברה הרבה מאוד ידוענים ובקיצור יצא הרבה קמפיין. טוב, זו הייתה עברית קלוקלת, אבל לא נורא, נמשיך.

בכל מקרה שאלנו את הילדים איך הם ידעו ואלה בעצם מקורות המידע. חשוב לי לומר שמרבית הפניות שהביאו את הילדים לפנות זה כאשר היה מבוגר שסיפר להם, היה לצדם ועודד אותם. זה מידע שהוא מאוד מאוד חשוב. זה הסיפור.

מה הזה המנגנון? המנגנון רצה לעמוד בשלושה יעדים עיקריים מבחינתי. האחד זה שייתן ביטחון לילדים לפנות, הדבר השני זה שכל הילדים יידעו, ואני חשבתי ששנה זה מספיק זמן שכל ילדי ההשמה החוץ ביתית יידעו, אני לא בטוחה שעמדנו ביעד הזה, אני לא יכולה להגיד שעמדנו ביעד הזה ליידע את כלל ילדי ההשמה החוץ ביתית. הדבר השלישי זה להיות נגישים בכל האמצעים עבור הילדים.

מה זה נגישים? יש את כל הנגישות הטכנולוגית, יש את הנגישות הטלפונית, יש את הנגישות שנהיה שם כשהם מתקשרים ויש את הנגישות שנוכל לדבר איתם כאשר הם מתקשרים. בחלק השלישי אנחנו עמדנו באופן חלקי ביעד הזה. נכון להיום אנחנו נותנים מענה חלקי ביותר לילדים דוברי ערבית.

מי עונה?

זה מוקד?

יש טלפון. יהלי ואני אלה שעונות, יהלי בעיקר בשעות הבוקר.

כמה שעות בשבוע? איך זה עובד?

יש טלפון במשרד ויש פלאפון שהוא של הנציבות. בדרך כלל בבוקר יהלי עונה והפלאפון אצלי ולכן אני עונה בערבים ואחר הצהריים.

זה מצלצל במקביל? אני לא מבינה את זה.

אל"ף, זה יכול לצלצל במקביל. כן, יכול להיות שאני למשל מחוץ למשרד עם הפלאפון, רוב הפניות הן לפלאפון, צריך להגיד, זה ככה יותר משהו שמדבר אליהם. רוב הפניות הן לפלאפון, בדרך כלל מי שמחזיק את הפלאפון הוא זה שמקבל את מרבית הפניות. לאחרונה, בגלל שהטלפון הנייד לרוב אצלי אני כן בשעות הבוקר עושה הפניה ליהלי, כי אם אני למשל עכשיו בישיבה, אני לא יכולה לענות, אז השתכללתי, ביקשתי מיהלי שתלמד אותי איך עושים הפניה מהנייד אל הטלפון ואז יהלי נמצאת במשרד ועונה. וכמו שאמרתי, מאחר הצהריים זה אני. זה מה שיש בתוך הנציבות.

רגע, אני באה ואני אומרת שהקושי הוא כאשר עכשיו ילד דובר ערבית מדבר ומבקש כרגע תשובה, אני אגיד בכנות, אנחנו לא ממש זמינים. למרות שיש לנו בהודעה הקולית יש גם הודעה דוברת ערבית - - -

אבל זה הכי מתסכל.

הם גם לא יבינו את זה.

אני הכול אומרת בשקיפות, אנחנו ביעד הזה - - -

אבל יש לי שאלה, הנתונים האלה הם גם - - -

הפרויקט הוא בשלב ראשוני, שנה ראשונה.

אבל מה זה שלב ראשוני? אם נותנים לה את המנדט צריכים לתת את הכלים לנהל את המנדט הזה, מה זה שלב ראשוני?

שלום, בוקר טוב.

זה לא לפרוטוקול.

לא לפרוטוקול לא מדברים.

כמו שאמרתי, היו לי יעדים - - -

לחברת כנסת מותר.

אני רציתי רק לשאול לגבי הנתונים, הם כוללים גם פניות של ילדים מהחברה הערבית?

כן.

יש לך את זה במובן - - -

מה שיש לנו, לא הצגנו את זה כפילוח בתוך הסיכום, אבל זה לא בעיה להוציא, יש לנו את הנתון הזה במחשב.

כן, זה חשוב, כי - - -

אני רוצה להגיד שמה שכרגע עשינו, עשינו איזה שהוא קווץ' כרגע בגלל הנתונים, בגלל שלא רציתי לוותר על הילדים דוברי הערבית אנחנו מקבלים עזרה ממפקחת של משרד הרווחה, שכמו שאמרתי זה לא אמור להיות, זה אמור להיות יחידה עצמאית - - -

כן, מה קרה לעצמאות שדיברת עליה?

בדיוק. אני הכול אומרת בשקיפות. זו אמורה להיות יחידה עצמאית, אבל בלית ברירה ומתוך רצון לקדם את הדברים אנחנו היום נעזרים במפקחת מטעם משרד הרווחה שדוברת ערבית שנמצאת לרשות הנציבות עשר שעות בחודש ולפחות - - -

לחודש?

לחודש, זה לא משמעותי.

יש לי שאלה. יכול לקרות מצב, לא נראה לי בלתי סביר, שהמצוקה שהילד או הילדה יחוו יהיו בשעות הלילה המאוחרות.

זה קורה.

זה קורה, אוקיי, אז את עונה? בואי נאמר זאת כך, זה התחלתי וזה בהקמה והכול בסדר, מה החזון שלך לגבי הדבר הזה?

השאלה הזאת היא מאוד מאוד חשובה.

יש עוד שאלה לניבין.

לא, רציתי להדגיש גם ש – קודם כל תודה על נושא הדיון, זה מאוד חשוב ורואים שיש עבודה ממש רצינית, אבל חלק מהפתרון זה גם לתת הזדמנויות לילדים, כל הילדים, לדבר ולהביע דעה ומה עובר עליהם בדיוק. לא יודעת איפה זה עומד עכשיו לגבי החברה הערבית, אבל רואים שיש בעיה רצינית בזה ולא יודעת עד כמה, בטח אתם דיברתם על זה כמה פעמים, אבל אני רוצה להבין איפה זה עומד ולמה זה לא - - -

לא, זו פעם ראשונה שיש דוח על הנושא. פעם ראשונה, כי כל היחידה קמה לפני שנה בול.

כן, והם מדברים על עשר שעות בחודש, זה ממש ממש לא רלוונטי ולא עקרוני וזה לא - - -

ברור, הכול זה לא מספיק.

זה לא עניין של נציגה, זה עניין של שפה ותכנית עבודה שלמה. צריכים לעבוד על זה באופן עצמאי, כאילו למען החברה כי בסופו של דבר את לא הכתובת לילדים מהחברה הערבית כי אין להם את השפה ואין להם איך להגיע אליכם. זו בעיה רצינית.

לחלקם יש איך להגיע אלינו.

איך מגיעים?

יש להם איך להגיע, הבעיה זה הקצה השני, שכשאני עונה ואני לא דוברת ערבית, אז שם יש בעיה. אז אני אומרת, כמו שהתפקיד שלי זה לבוא ולעשות ביקורת, גם אני עומדת כאן ואני אומרת שיש יעדים שאני שמתי לעצמי לגמור אותם בתוך שנה, מעבר לתקנות שהתחייבתי כשנכנסתי לתפקיד וכולם היו סקפטיים, אבל עשינו את זה, יש יעדים שטרם הצלחנו לעמוד בהם. בטח לא באופן מלא, אני אגיד את זה בצורה כזו.

לשאלה שלך, קארין, השאלה שלך מאוד מאוד במקום. אני בעצמי עוברת תהליך עם גיבוש תשובה מלאה לשאלה הזאת. אני כן אגיד שבהתחלה עניתי לכל טלפון בכל שעה וכן הגיעו, כן הגיעו ב-11, ב-11 וחצי, לא סתם הם הגיעו, הם הגיעו כי לפעמים אז המדריכים לא נמצאים והם יכולים להתלחשש. רוב הפניות האלה היו פניות של מצוקה של כאן ועכשיו ולא משהו יותר מהותי מתמשך ואז באיזה שהיא תקופה ניסיתי לחשוב האם הנציבות הזו היא קו חירום, האם המטרה שלה היא להיות קו חירום, אני לא בטוחה שהתפקיד שלה להיות קו חירום. מצד שני, אני חייבת לומר שלפני שבועיים - - -

כבר יש קו חירום לילדים במשרד הרווחה.

לא לילדים.

יש קו חירום, לא בהכרח של ילדים. למשרד יש קו חירום. אני לא משוכנעת שילדים יודעים את קו החירום הזה.

חבר'ה, אתם ממשיכים לדבר בלי אישור, בלי להגיד את שמכם.

אז זאת שאלה וצריך לתת את הדעת אם רוצים להפוך את זה גם לאיזה שהוא קו חירום - - -

לא, אני רק אומרת כי בסופו של דבר מבחינתי הייתה מטרה מאוד מאוד גדולה שלילדים תהיה כתובת. יכול להיות שהמצוקה היא באמת רגעית, שהיא יכולה להשפיע גם להמשך, ויכול להיות שלא, והשאלה מה באמת נגיד לילד הזה: זה לא אני, תלך למישהו אחר?

ב-11 בלילה.

לא, זה לא יקרה.

לא, אני יודעת שאת לא תעני ככה, אבל אני חושבת שככל שתגבר המודעות לקיום הנציבות מספר הפניות יעלה, לצערי, כי יש תקלות בכל מקום. זה דבר אחד. אני לא רואה, באמת, אני לא חושבת שגם תהיי מסוגלת לעמוד בזה, בעשרות פניות שהן לתוך הלילה, אני גם לא חושבת שזה התפקיד שלך. מה שמחבר אותי, אדוני היושב ראש, לשאלה איך משרד, שלצערי לא הצלחתי שזה יהיה עצמאי לחלוטין, זה עדיין המשרד סוג של אחראי מבחינת תקנים וכסף, אז אני אשמח לדעת, אל"ף, מה התקציב שייעדתם לנציבות - - -

אני מציע שנשאיר, ברשותך קארין, את הדברים האלה. זה לא ברור. כשנשב על התקנות, לפני הדיון אפילו, אנחנו נבקש הבהרות.

אז גם לגבי התקציב וגם לגבי כוח האדם. ואם חשבתם על חלוקה או שאתם משאירים לנציבה לעשות את החלוקה.

אני רוצה, ברשותך, שני משפטים לסיום. אחד הדברים שאני רוצה להביא זה איזה שהוא אני מאמין של תפקיד הנציבות וחשוב לי לומר את זה. כנציבה אני לא רואה את התפקיד שלי כנציבה ולא של הנציבות שאני עומדת בראשה, לבוא ולערוף ראשים ולתפוס אנשים לא מוכנים. אני רואה בפניות האלה זרקור שעוזר למנהלי הפנימיות ולמנחות האומנה ואולי גם למשפחות האומנה לראות איפה הילדים נמצאים ומה הם צריכים.

אני אשמח גם שהם יקבלו את הדברים ואת התוצאות של הפנייה כרצון להביא את הדברים לשינוי כדי שכולם ירגישו טוב, כי אם אנחנו מוציאים ילד מביתו ומעבירים אותו למקום שהוא לא מרגיש בו טוב אז לא עשינו בעצם שום תועלת עבור הילד הזה. זה מסר שחשוב לי מאוד שייאמר בקול רם, כי לצערי הרב לעתים אנשים מקבלים את הדוחות כביקורת על עצמם ולא כזווית ראייה של הילד וניסיון, כמו שאנחנו כהורים, גם אם הילדים שלנו מבקרים אותנו בסופו של דבר אנחנו רוצים שיהיה להם טוב ואנחנו מגיעים איתם לאיזה שהיא התדיינות ומשא ומתן. תודה.

תודה. נציגת משרד הרווחה רוצה?

כן. אני פה אייצג את החלק הארי שהתקיים הדוח הזה, פנימיות ילד ונוער, למרות שבשלב זה אני לא יכולה לענות על החלק של האומנה. אני רוצה קצת מבחינת מספרים, כי מאוד חשוב לי, יש בדוח הזה דברים לא פשוטים וחשוב לי שגם מבחינת פרופורציות לא ניצבע באיזה שהיא דרך חס וחלילה, אחת, שאין טיפול בנושא, ושתיים, גם האתגרים שזה מציב לנו. בפנימיות ילד ונוער יש 7,000 ילדים ובמחזור שנתי יש 8,658 ילדים, זאת אומרת יש לנו 1,558 ילדים שמתחלפים מדי שנה.

כפי ששמעתם מסימונה אנחנו רואים בכניסה של הנציבות דבר חשוב מאוד, איזה שהוא חלון הזדמנויות וגם עשינו עבודה מאוד מסיבית כדי להטמיע את עבודת הנציבות בתוך הפנימיות, עד כדי כך שאנחנו הכנסנו את זה לתוך תהליך הרישוי שלנו, כשאנחנו עושים בדיקה, שאכן פרטי הנציבה נמצאים בשני מקומות בפנימייה, שני מקומות גלויים לחניכים, כמו חדר האוכל והמועדון. אנחנו עצמנו כצוות עובדים בצורה מאוד ישירה עם הנציבה, כמעט שאין תלונה שמגיעה לנציבה ואנחנו - - -

הצוות של המטה?

הצוות של המטה וגם צוות הפיקוח. אנחנו עשינו חשיפה מוחלטת של כל מסגרת על ידי איזה מפקח היא מפוקחת ואני גם אומר שהרבה פעמים בחדר הזה יש טענות על הפיקוח, אבל מרבית הפניות שהגיעו לנציבה היו ידועים גם כן לפיקוח.

מאוד חשוב לי גם להתייחס לפרופיל. באמת אלימות כלפי ילדים זה דבר לא נסבל בכל צורה שהיא, אני חושבת שגם המילה אלימות, אנחנו נצטרך לפצח אותה. יחד עם זאת אני גם רוצה לומר עוד משהו, אנחנו מטפלים באוכלוסייה מורכבת, אני רק אציין מספרים, אנחנו מדברים על 1,500 ילדים שנמצאים על הרצף של פוסט אשפוזי וקצה. פוסט אשפוזי זה ילדים שנמצאים מרמה של מניעה וכניסה לאשפוז ועד רמה של ילדים ששהו בין שבעה לעשרה חודשים באשפוז פסיכיאטרי.

יש שתי צורות אשפוז, לא רק פסיכיאטרי?

לא, יש מניעה מאשפוז, מניעת אשפוז, שילד נכנס לטיפול - - -

זה מה? איפה? באיזה מסגרת?

אצלנו. כשילד נכנס לטיפול - - -

זה על רקע פסיכיאטרי כולם.

כולם על רקע פסיכיאטרי?

כולם על רקע פסיכיאטרי. אני רק אחזק ואומר שיש לנו 300 ילדים שהם ילדים שהיו גם במערכות של חסות הנוער, ובגלל שפרצה מחלה פסיכיאטרית או סממנים פסיכיאטריים, הם הוצאו מהמערכת הלכאורה עבריינית ועברו אלינו. אני מזכירה שלילד ונוער אין כלי טיפול שקיימים במנגנון בריאות הנפש, מותר שם לסגור ילדים, מותר לקשור ילדים, לצערנו, מותר לסגור אותם בחדר סגור, ואין לנו גם את המנגנון שקיים בחסות הנוער שבו מותר על פי הממונה להכניס ילד ל - - -

גם בהתייעצות עם רופאים?

גם בהתייעצות עם רופאים. אנחנו מסגרות פתוחות לחלוטין. לאיש, גם לי, אם מגיעה אליי מצוקה על ילד, מה שהיה לנו השנה, ילדה שבורחת מפנימייה, עוצרים את כל כביש 4 בגלל שהיא מאיימת להתאבד, עצרו משני הכיוונים את כביש 4 ולנו אסור לגעת בילדה. זאת אומרת יש כלים שקיימים לרשות בריאות הנפש שלא קיימים לרשות עובדי פנימיות ואנחנו נדרשים הרבה מהפעמים להפעיל כל מיני שיטות, עד כדי להוכיח לעצמנו ולאחרים שהילד או הילדה נמצאים בסכנת חיים ורק אז מותר לנו לעשות איזה שהוא אקט פיזי.

מה זאת אומרת? אין רופא לפנימייה, לבוא ולהגיד מה המצב של הילדה?

יש רופא לפנימייה, מה שהרופא רשאי לעשות זה להפנות לאשפוז. אני משערת שחבריי ידברו פה, אז אני אספר לכם שהמצבים הקיצוניים שאנחנו מגיעים לאשפוז ושולחים את הילדים חזרה הביתה באמתלה שהילד לא נמצא במצב פסיכוטי ולא מהווה סכנה, כי אנחנו מתמודדים עם אוכלוסייה לא פשוטה ועדיין אני חוזרת ואומרת, אלימות לא נסבלת בכל צורה שהיא, ואני רק אומר, דוח הנציבה חשוב, אבל אני חייבת לומר שיש גם תוצאות לדוח. המקרים של האלימות שהובאו לידיעתנו, מיידית, על פי נוהל - - -

הגבתם בכתב לדוח שלה?

הגבנו גם בכתב, השר גם הקריא את זה על בימת הכנסת, אבל אני רק אומר שהמקרים שהגיעו אלינו - - - את לא ידעת את זה? הוא נדרש על ידי חבר הכנסת יעקב מרגי - - -

לא, הייתה הצעה לסדר.

אנחנו הגבנו בכתב, אני גם אשמח לצרף לפרוטוקול את התגובה שלנו בכתב. אנחנו, מיידית, כשהנציבה אמרה על נושא של אלימות, שנמצאה, הפעלנו את נוהל 5.11 וביקשנו מאותן פנימיות שהנושא הזה קרה להרחיק את איש הצוות. זה קרה לנו גם - - -

בדרך כלל התגובות שלהם מהירות לממצאים של הנציבה?

זה אתה צריך לשאול את הנציבה.

לא, אני שואל אותך.

בעיניי מהירות מאוד.

אפשר לקבל זמנים? מה זה מהירות?

אנחנו עובדים ממש און ליין. ישנם מקרים שבהם אנחנו נדרשים על ידי - - -

באמצעות הפיקוח שלכם?

באמצעות הפיקוח לחלוטין.

כן, זו זרוע ממשיכה, זה טוב.

כן. אני רק אומר, אני בכל זאת כן רוצה לגעת ב - - -

גם לפי סעיף 56ח לחוק מחייב את הפיקוח לטפל.

אני חייב להזכיר לך, במקרה הייתי מעורב בהקמה של פנימייה אחת, לא אחת, אבל זאת, פוסט אשפוזית, כשהתחלנו אני קיבלתי טלפון ממנהל בית החולים הפסיכיאטרי של באר שבע שהודיע לי שיש לו 30 ילדים שאין שום סיבה שהם שם. הוצאנו אותם בשניים-שלושה שלבים, בעבודה מדהימה, בניית פנימייה, מדהימה גם לדעתי, אבל אחר כך היה המשך טיפול של בית החולים הפסיכיאטרי של באר שבע, על פי הזמנה של מנהל הפנימייה. איך יכול להיות ש - - -

טוב, זה לא המצב היום.

זה לא המצב? אין המשכיות בטיפול?

זה לא המצב היום, הרפורמה בבריאות הנפש החמירה את מצבנו. אנחנו למעשה נדרשים היום, משרד הרווחה עושה את כל העבודה הפסיכיאטרית גם כן, אנחנו - - -

מה, אין לכם נציגים של משרד הבריאות שיושבים איתכם?

לא.

אז יש לי הצעה. אל"ף, אנחנו אשמים בוועדה הזאת, גם חוק הבריאות הנפש עבר פה, ההחלטה, אני מציע שאנחנו נקיים דיון משותף עם שני המשרדים.

אל"ף, אני אשמח מאוד.

אז תפני בצורה מסודרת ותגידי מה הנקודות שרוצים לדון ביחד איתם ואנחנו לוקחים על עצמנו דיון בוועדה. זה נראה לי אבסורד. פוסט אשפוזי שלא בקשר עם משרד הבריאות, זה נראה חכמי חלם פה שחזרו לשלטון. אז בואו נטפל בזה.

אבל אני עדיין בכל זאת מתעקשת להגיד מה אנחנו עושים. מאחר שאין לנו - - -

לא, לא כרגע, כי אנחנו ממהרים, עוד שש דקות צריך לסגור.

אני רק רוצה להתייחס לדברים המרכזיים שעלו פה ולהגיד גם מה עשינו כי הייתה לנו תגובה מאוד מיידית. אז קודם כל לגבי האלימות, עשינו שני דברים מרכזיים, אחת, לגבי האלימות- - -

אני מתנצל, תסלחי לי, יש לי בעיית זמן שלא תלויה בכם וגם לא בי, אני חייב לסיים. אנחנו אמרנו שנעשה דיון ארוך, של שעתיים לפחות, במסגרת בדיקת התקנות והאישור שלהן, נעשה את זה בהקדם האפשרי, אני מאמין שתוך חודש נוכל לעשות את זה ושם תוכלו לפרט יותר.

בסדר.

עוד הערות? כן, בבקשה, אדוני.

אני אעשה את זה מאוד קצר. שמי עופר, אני אב אומנה. בנוסף להיותי אב אומנה אנחנו הקמנו לאחרונה ועד של הורי האומנה, ראינו פה את האחוז הקטן של הפניות לנציבה. אנחנו מאורגנים, יש לנו כמה מאות משפחות שמאורגנות ביחד, אני חושב שזו פעילות מאוד מבורכת ומה שאנחנו לוקחים על עצמנו לעשות זה לפרסם את הדבר הזה כי יש המון תלונות שאנשים לא יודעים למי לפנות. אז אנחנו ננסה לעזור ולקדם את הדבר הזה.

בשים לב שהתלונות הן של הילדים.

זהו, רק לחדד שאלה לא תלונות של הורי אומנה.

את זה אני אגיד בסיכום, בהחלט. כן, בבקשה.

כרמית, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד.

סוף סוף שלחו לנו נציגה?

לא, היא הייתה פה.

ראיתי אותך בוועדה לביקורת המדינה.

בדיוק, אני רצה, ולפני זה בוועדת חינוך. אני מולטי.

לא שהייתי שם, אבל הטלוויזיה המקומית.

כן. בכל אופן מה שרציתי לומר זה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם סימונה באמת לאורך השנה וקודם כל תודה על העבודה.

אין לכם ברירה, הייתם בין היזמים של החוק.

נכון. קודם כל תודה רבה על העבודה המדהימה. ראינו ש-24 מהפניות, שזה מספר לא מבוטל, היו באמת מריצ'ינג אאוט שלה ומנסיעות שלה. אמרת שנקיים דיון ארוך, אז אני כן הייתי רוצה לשים על השולחן למשרד הרווחה, הנתונים שאת דיברת עליהם פה, הם רק מוסיפים על הצורך בתקנים לסימונה, על הצורך בתקציב. לא יכול להיות שהנציבות, שבאמת מביאה פה נתונים, אמנם 110 ילדים, אנשים יגידו שזה קצת, אבל זה לא קצת, זה המון - - -

כל ילד הוא עולם.

ובעיניי זה ממש תמונת ראי על מה שהיא יכולה להביא לנו עוד ועל מה שהיא יכולה לתת לילדים האלה. את אומרת שהפיקוח ידע, אם הפיקוח ידע אז, עוד פעם, הילדים האלה לא היו מרגישים שהם צריכים לקבל מענה. הנציבות הוקמה על בסיס רציונל של שמיעת הילדים, יש פה רציונל מדהים ולא יכול להיות שיהיו 7,000 פנימיות, אבל נציבה אחת ויהלי.

7,000 ילדים, לא 7,000 פנימיות.

7,000 ילדים. ואגב, אני רוצה להתייחס למה שאתה הערת קודם, שזה שלב ראשוני. אני לא מקבלת את זה שזה שלב ראשוני, ואני אומרת את זה במחילה. להגיד שזה שלב ראשוני כשבשנת 2016 החוק נכנס לתוקף ולפני שנה הנציבות התחילה לעבוד, זה לא בסדר. אם החוק נכנס לתוקף תיישמו, תביאו לנו עובדים מהמגזר הערבי, עובדים שיוכלו לתת מענה למגזר האתיופי.

את רוצה חוקים שלא יושמו?

לא, לי אתה לא צריך להגיד.

עוד מעט היא תקבל קנס על מהירות מופרזת, הנציבה הזאת.

לא, לי אתה לא צריך להגיד, אבל אני חושבת שיש פה משהו מדהים שעשינו, שאנחנו רואים את היתרונות שלו ומשרד הרווחה צריך לתת את המענה בדיון של השעתיים שיהיה.

אני נאלץ לסכם. אני רוצה להגיד לכם, באמת, סימונה, אני לא יודע איך להודות לך. לא יודע איך להודות לך מפני שפה אותי בלבלת באופן מוחלט על היחס שלי למערכת הממשלתית והמנהלית שלה. פה הצגת לנו דוח שלא הייתי מאמין שזו עבודה, של כמה חודשים? לא

ושל בן אדם אחד.

של בן אדם אחד.

שניים, יש לנו גם את יהלי.

אז אל"ף, להודות לך מכל הלב. שתיים, אני רוצה לפנות למשרד הרווחה ולכל המנגנון שלו, להשאיר את המנגנון הדל הנוכחי זו חבלה בעבודה של הנציבות, ואני לא אשתמש בשום מילה אחרת מאשר חבלה. זה אומר שלא מעוניינים בעבודה שלה, כי אין שום סיבה שלא יימצאו תקנים ראשונים, לעניות דעתי, ולא קראתי את התקנות כי הן הגיעו הבוקר, בין חמישה לשבעה תקנים מידיים, גם בלי אישור התקנות. כשהמשרד רוצה להזיז משהו הוא יודע לעשות את זה. אני חושב שזה מאוד דחוף. אני קורא למשרד ואני אפנה באופן אישי לשר ולמנכ"ל, על מנת להעמיד מיידית בין חמישה לשבעה תקנים לעבודה הקדושה של הנציבות.

שתיים, אני רוצה להזכיר דבר אחד שאותנו תפס, אני מרשה לעצמי להגיד גם בשם ידידתי קארין, אנחנו באנו לחפש את טובת הילד, בכל מחיר מה שטוב לילד, כי בסוף מה שטוב לילד טוב למערכת ולא ההיפך. אם הילד ירגיש טוב המערכת תרוויח, תחסוך, תעלה את הילד על דרך המלך ואז כל המנגנון המתקן עיוותים חברתיים לא יצטרך להתקיים. לכן המהירות של התגובה כלפי הילד היא מאוד מרכזית ואני שמח שכבר אנחנו רואים פה שיתוף פעולה מיידי, כמעט און ליין, בין השירות של משרד הרווחה לבין ההערות וההתייחסויות של הנציבה.

אבל אני מזכיר, לא צריך להיבהל מלבקר את המערכת, גם ברמה המקומית, זאת אומרת הפנימיות, או המשפחתית, כי לילד אין זמן לסבול, אין לנו זכות לתת לילד לסבול, לחכות עד ש- ועד ש-. תארו לכם שכל אחד מהילדים האלה זה הילדים האישיים שלנו, הייתם משאירים אותו סובל? נבהל?

נקודה מאוד מרכזית שאני מגלה מהדיון בזכותך, אי אפשר להיות רק גוף שמגיב ואין לו כלי ואין לו מערכת מחוברת קשורה לטיפול מיידי של הפניות של הילדים. ילד שמתקשר ב-11 בלילה הוא במצוקה, להגיד 'רגע , אני אפנה ל-', זו בעיה. לכן צריך למצוא את המנגנון הנדרש בתוך המערכת, אם יש כבר מענה טלפוני במשרד בואו נתחיל לעבוד עליו כדי שיהיה מענה שנותן תשובה מיידית כמה שיותר. זה המחבר של שירותי הרווחה, חייבים להגיב לילד. אז יש כאלה שזה סתם ילדים שקצת מתפנקים, זכותם אפילו, אבל זה יכול להיות מקרים של ילדים שסובלים מאוד ולכן צריכה להיות יכולת תגובה, לא דרך הנציבה, זה לא תפקידך לתת טיפול אישי, אבל דרך מנגנון שקיים במשרד שצריך להמשיך את העבודה ואת התגליות.

פשוט לחבר בין הקווים.

כן, וזה מאוד חשוב. אני לא ראיתי, האמת, שהמערכת של הפנימיות מגיבה כל כך מהר, בראבו, לא ראיתי שהמפקחים כבר בתמונה, בראבו, אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים תגובות באמצעות ההערות של הילד, הקריאות לטיפול דחוף, שתמצאו את שאר המערכת בתוך המשרד. ולא תמיד דברים חדשים, תנצלו את הקיים, אני חושב שאין יותר טוב מאשר לנצל את הקיים.

אני אסיים במשפט אחד לגבי הפנימיות. הפנימיות, זה לא יילך קל שיקבלו את הביקורת, אבל הם צריכים להבין שבזכות הביקורת יהיה להם טוב יותר, גם להם. מאוד חשוב שיבינו, לכן בלי להגיד עריפת ראשים, חס ושלום, אבל אתם גם צריכים להשקיע בקרב הפנימיות כדי שיבינו את הסיבות לתלונות, כדי שישתפרו, כדי שיתקנו את עצמם. לא עם מקל ביד, אלא עם הסברים, ולכם, הפנימיות, יש לכם תפקיד לקבל את ההדרכה הנדרשת ואת ההבנה של המנגנון החדש, שהוא לא מנגנון נגדם, הוא מנגנון איתם, כדי לשפר את תנאי הילד.

את רוצה להגיד מילה?

כן, אדוני. קודם כל להודות לך. שלא תגידו שאני כל הזמן רק אומרת דברים שלא בשבחו של המשרד, נאמר זאת כך, אני רוצה להודות למשרד, לעורך דין נועם פליק, על זה שהתקנות הגיעו. אני יודעת שנעשתה עבודה מאוד רצינית, היה שולחן עגול והמשרד עשה חשיבה בראשות הנציבה. הייתה חשיבה מאוד מאומצת בדבר הזה. אני באמת מצפה לדיונים בוועדה, כפי שאתה, אדוני, יודע לעשות ולקיים דיונים שהם מאוד משמעותיים כדי לתת בידי הנציבה לעשות את העבודה שלה. מעבר לזה שזה אינטרס של הילדים זה אינטרס של המשרד וחשוב שיידעו את זה כדי שנוכל באמת לקדם את הנושא מהר ככל שניתן. תודה רבה.

תודה. ניבין, רוצה לדבר? אנחנו לא שוכחים את ההערה לגבי השפה, היא מהותית.

כן, זה חשוב, אבל אני רציתי להגיד שוועד ההורים זה צעד מאוד חשוב, כל הכבוד לכם. ועוד דבר שאני רוצה להדגיש, שמה שחשוב לי שכל ילד בסופו של דבר יידע שיש לו כתובת משלו, שהקשר עם הילד יהיה מהעולם שלו, בשפה שלו וזה חשוב וכך נוכל לקדם כמה שיותר ולתת יחס טוב מאוד לכל ילד בלי שום הבדל מאיפה הוא בא ובאיזו שפה הוא מדבר. בסופו של דבר מה שמעניין אותנו, שילד יהיה שמח ועם ביטחון חיים שלם. תודה.

תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.