פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



40
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 769
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ו בכסלו התשע"ט (04 בדצמבר 2018), שעה 10:30

הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16) (מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין עיסוק בקנבוס לצרכים רפואיים ולמחקר), התשע"ט-2018

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

איתן ברושי
חיים ילין

יועמ"ש, בטחון פנים - ענת מסאסא קינן

ר.אגף אכיפה וחקיקה-ר.מלחמה בסמים, בטחון פנים - אסתר כהנא

יועמ"ש, בטחון פנים - יואל הדר

יועמ"ש מדור אח"מ, בטחון פנים - איה גורצקי

ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים - ליאת אליהו סבאן

קמ"ד חקירות אח"מ, המשרד לביטחון פנים - יובל קוקוש

ר' חו' מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים - קרן לרנר

מנהל היחידה לקנביס רפואי, משרד הבריאות - יובל לנדשפט

לשכה משפטית, משרד הבריאות - שירלי אברמוביץ

עו"ד במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אוסנת חיטרון

עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה

משפטנית-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אפרת טפליץ

עו"ד מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שחר ישראל

עו"ד, משרד המשפטים - עביר מטאנס

מנהל לשכת מנכ"ל, משרד החקלאות - טל שמחה

מנהל תחום שירותים והשקעות , סחר חוץ - מ, משרד הכלכלה והתעשייה - ניר ברנגה

יועץ מנכ"ל, משרד האוצר - שאול כהן




סגן ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, רשות המסים, משרד האוצר - ציון אפרתי

סמנכ"ל קשרי ממשל, התאחדות האיכרים - הגר יהב

התאחדות האיכרים - דובי אמיתי

CEO - אדם שוסטר

רוקח ראשי - מיכאל עופר

פעיל חברתי - אליהו יצחק

איילת לוי נחום

לאה קריכלי

אתי אפלבוים


הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16) (מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין עיסוק בקנבוס לצרכים רפואיים ולמחקר), התשע"ט-2018

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים. על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16) (מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין עיסוק בקנבוס לצרכים רפואיים ולמחקר), התשע"ט-2018.

חשוב לי לסיים את ההקראה ואת החקיקה כמה שיותר מהר וזה ברור לכולם. להערכתי, לא נספיק היום לעשות את זה וכבר אני אומר לכם שיהיה דיון ביום ראשון. אני עוד לא יודע בדיוק באיזו שעה.

אני אומר גם למשרד הבט"פ וגם למשרד הבריאות. אני הולך לסגור את הוויכוח על הסמכויות, על הווטו וכיוצא בזה. אם אנחנו הולכים לנוסח אחד, הווטו מבחינתי הוא אצל משרד הבריאות. אני תכף אגיד למה אני מתכוון בנוסח אחד. אם אנחנו עושים חוק אחד שדן בכל מה שקשור לקנבוס רפואי במדינת ישראל, מקומי וייצוא, לצורך העניין, תיקון למצב הקיים היום, אז אני אומר שלמשטרה לא תהיה זכות עודפת על משרד הבריאות, כמו שזה קיים היום בחוק. לזה אני מתכוון בנוסח אחד.

אם המשטרה אומרת שזה מטריד אותה והיא רוצה זכות עודפת, אני אומר למשרד הבריאות שהחוק הזה ידון אך ורק במי שרוצה רישיון ייצוא. ואז, מי שמגדל, או כל אחד בשרשרת, שרוצה להיות מעורב בייצוא יצטרך לעבוד לפי החוק הזה. אם הוא ירצה לעשות רק מקומי, זה לא יהיה רלוונטי בפסיק וזה לא ישנה כלום מהחוק המקומי. זאת אומרת, המקומי יישאר כפי שהוא. זה יוגדר בצורה הכי מפורשת שהוא עוסק אך ורק במי שמבקש רישיון ייצוא. אז תהיה לנו הפרדה. המקומי לא נוגע בכלל בסמכויות שלכם ולכן לצורך העניין לא צריכה להיות לכם התנגדות. אתם יכולים לא להסכים לזה שאנחנו בייצוא נותנים תעדוף לביטחון פנים, אבל זה סוג אחר של התנגדות, כי זאת לא פגיעה בשום דבר מזכות קיימת שלכם היום.

אני אוסיף עוד סייג אחד. חשוב להבין שמי שיפנה למסלול הייצוא ויקבל את האישורים במסלול היותר מורכב, אוטומטית גם יוכל לעשות לשוק המקומי. בגלל שהוא היותר מבוקר והיותר מפוקח, אם הוא עומד בהגדרת של ייצוא, אז כמובן שהוא מיידית גם יוכל לעשות ייצור קנבוס לשוק המקומי.

בסיטואציה הזאת בט"פ יקבלו עדיפות בנושא של מי שמבקש רישיונות ייצוא.

הפנים הם לייצוא ורוב החקלאים מחכים לייצוא, ששם יש את האופציה הגדולה לכלכלה.

גם היום יש שוק מאוד גדול של קנאביס רפואי מקומי.

הוא לא גדול. יחסית לממד העולמי הוא קטן מאוד. יש לנו בסביבות 4 מיליארד רצון. אם אנחנו לוקחים רק את המכפלות הישראליות, המדינות שרוצות לאמץ את המתודה הקלינית - - -

כמה היום השוק המקומי?

בסביבות ה-150 עד 180 מיליון שקלים בשנה. אפשר להוסיף לזה שני אפסים.

לא שני אפסים, הגעת ל-11 מיליארד.

המדינות שמתעניינות באימוץ המתודה הקלינית בהכרח יצטרכו לקנות את המוצרים שלנו, כי רק הם ידעו להיות מסומנים ב-EP באלגוריתם הזה. אם אכן הן תאמצנה את המתודה הקלינית למדיקליזציה, וייווצר פה ממש שוק פארמה חדש, אפשר להוסיף שני אפסים. זה רק לגבי גודל האוכלוסייה שלהם מול גודל האוכלוסייה שלנו.

לכן ההנחה היא שרוב החוות יהיה תחת הייצוא. זאת אומרת, אם ההחלטה הזאת תהיה רק לנושא ייצוא, הרוב ילכו לשם.

איפה נוצרת הבעיה? בהנחה שלמשטרה יש יכולת סגירה של חווה והם יסגרו חווה מסוימת שפועלת בשוק הייצוא, אבל היא גם מספקת למטופלים הישראלי.

אז היא לא יכולה, היא תוכל לסגור להם רק את הייצוא. זה מה שאמרתי.

זה בסדר. רק את אופציית הייצוא ולא את החווה.

ברור שלא.

אין דבר כזה.

רגע. היום יש רישיון לייצור קנביס רפואי והוא נכון למדינת ישראל ואי-אפשר לייצא. עד כאן אני צודק?

צודק.

מבחינתי, אותו רישיון ימשיך להתנהל בדיוק כפי שהוא מתנהל היום. יתרה מזאת, דווקא מה שאמרת לי חידד לי. בוא נשתמש במילה מגדל לתאר את כל שרשרת הערך כולל היצרן, שחקן בשוק, בין אם הוא חדש או לא חדש. לאלה הקיימים כיום אוטומטית יש להם את הרישיון המקומי. אם ירצו לעבור לשוק הייצוא הם יצטרכו לעבור את התהליך ואז יקבלו גם רישיון לייצא קנאביס. אז הוא יחזיק שני רישיונות, ייצוא ושוק מקומי.

היום זה לא עובד כך. המגדלים מקבלים את הגידול עצמו והייצוא זה עם המוצר.

אין בעיה, אז אני מפריד. אתם מביאים אותי למקום הזה בגלל חוסר ההסכמה שלכם. אם הייתם מסוגלים להגיד שמה שאני קבעתי, למשל מנגנון שאם יש ויכוח זה עולה לשר הבריאות. אני מזכיר לכולם מי זה שר הבריאות היום.

זה לא שר הבריאות של היום.

בסדר, אבל שר הבט"פ יכול לדבר איתו וזה כבר אינסטנציה גבוהה.

אולי תעשה הפוך.

לגבי נושא של רישוי עסקים, הרי מי שנותן את הרישיון בחוק החדש הוא גם יכול לבטל את הרישיון. אתה לא רוצה לקבל את המנגנון הזה כי לכאורה המשטרה היתה יכולה כי היא זאת שנותנת את האישור.

רצינו מלכתחילה לעשות את זה ברישוי עסקים ולא רציתם.

לא משנה.

נניח שזה מקרה חריג. במקרה חריג אפשר לעשות. אנחנו מדברים רק על מיגון ואבטחה ולא לגבי שאר הבדיקות שהמשטרה עושה, זה יעלה לרמת השר לביטחון פנים ושר הבריאות. השר לביטחון פנים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, הוא זה שיקבע כי הוא אחראי לתחום הזה.

ואם זה בנושא בדיקות אחרות?

את זה לא ביקשנו.

רגע. אם יש אי הסכמה לאחר שימוע?

אנחנו מדברים רק על מישהו שמפר את תנאי האבטחה. בהנחה שעושים לו שימוש והשימוע יהיה משותף, אם יש הסכמה אין בעיה. אם אין הסכמה, זה יעלה לדיון משותף של שני השרים והם יחליטו.

מי זה הם יחליטו? בסוף צריך שר שיכריע. שר הבט"פ יקבע.

השר שיקבע זה שר הבריאות כי הוא אמון - - -

אז זה הוויכוח. הוויכוח ממשיך רק ברמת השרים.

אם זה מיגון ואבטחה אני רוצה שזה יהיה שר הבט"פ ואם זה על האישיות, התאגיד, חומר מודיעיני, אני רוצה את שר הבריאות. אתה מבין את ההבדל? אנחנו נלך לשם.

אני עוצר לרגע. אני כן רוצה להמשיך בניסיונות של נוסח אחד כדי לפשט לשוק את העניין. אני אומר לכם עוד פעם, אם לא נמצא פתרונות כמו שאנחנו יכולים למצוא עכשיו, אז הסיטואציה תהיה שזה יהיה רק לייצוא ויהיה רישיון לשוק מקומי. בן אדם יכול להיפסל בייצוא ולהישאר עדיין שחקן בשוק מקומי.

אדוני היושב ראש, לזכותך ייאמר שהבאת את החוק ולצערי לא קיבלו את ההחלטות בזמן הנכון בלי החוק. עכשיו אסור שהחוק יהפוך למצב שלא מתקדמים. גם אני וגם חיים מביאים את הבשורה לחקלאות ויש פה מהלך היסטורי. אם אנחנו נסבך אותו עד כדי כך שלא יקרה כלום אז לא הועלנו. כל דבר מורכב צריך לעשות פשוט. אם אתה תשלח את היזם ואת כל מי שעומד להשקיע לכל משרדי הממשלה – אתה העברת גם את החוק להקלה ברישוי עסקים. אנחנו מחזירים את העסק הזה אחורה לדבר לא נורמלי.

אתה עוד לא יודע מה עשינו אז למה אתה אומר?

דקה. אני אומר שהעיקרון של הפשטות. אנחנו ראשי הרשויות הופכים להיות המתאמים של הממשלה בהמון נושאים. מה אתם רוצים, שמי שהולך לגדל קנאביס לייצוא ייקח 100 לוביסטים.

זה לא כל-כך מסובך כמו שזה נראה ולא צריך להפוך את זה ליותר מסובך. מי שלא יעמוד בכללים, אז כמו בכל תחום יישלל ממנו הרישיון. אבל עשית את זה גם בנושאים אחרים. אני מבקש שזה יהיה פשוט כדי שנוכל להתקדם. אל תפילו את זה בבירוקרטיה.

אם לא נעבור את המשוכה עליה דיברנו כרגע, זה לא משנה כמה נדון על החוק, אנחנו ניתקע שם כי זאת נקודה מהותית. אמרתי כבר שבנושא מרכיבי ביטחון לא מוכן להתפשר עם אף אחד. אני אפילו יותר קיצוני מהרבה אנשים. אם המצלמה מזהה אדם שלא שייך לאותם אנשים שעברו את הבידוק, מבחינתי זה בכלל לא שיקול דעת, זה אוטומטי נסגר.

עכשיו אני בא לצד השני. תן את הסמכות ואת האחריות גם לגוף השני כשלא מדובר על מרכיבי ביטחון.

אתה חוזר על מה שאמרו.

איפה הבעיות? תמיד הבעיות יהיו בתחום האפור. מה זה התחום האפור פה? הם עומדים בכל מרכיבי הביטחון אבל לכם יש מידע מודיעיני.

זאת החלטה של משרד הבריאות, סיכמתי.

זה לא על מידע מודיעיני, זה רק מיגון ואבטחה.

בגלל שהטכנולוגיה מתקדמת אתה רשאי להביא את העדכון כל פעם שצריך היתר. בקב"א על פעם שצריך היתר חדש הם מעדכנים.

אני מהייעוץ המשפטי של המשטרה.

אני רוצה להבהיר. אנחנו נמצאים בהליך החקיקה הזה מתוך הבנה שהמקומות שבהם עוסקים גם בגידול, גם בייצור וגם בייצוא, הם מקומות שמחזיקים כמות גדולה מאוד של סמים מסוכנים. החשש הוא מפני זליגה של הסמים האלה לציבור. זה מבחינתנו זה הנושא העיקרי.

תדעי לך שזליגה תהיה גם אם מגדלים פה וגם אם זה מגיע מחו"ל. זה בכל מקרה יהיה.

הסיכון הזה שמפניו המשטרה נכנסה לסיפור הזה וניתנו לה הסמכויות, הוא לא שונה כשמדובר בגידול או כשמדובר בייצוא. הסיכון הוא אותו סיכון.

היום יש מצב קיים ותיאורטית אני, תיאורטית, לא רוצה לשנות את המצב הקיים.

אבל הליך החקיקה הזה נועד לתת למשטרה את הכלים לבצע את תפקידה, שזה לשמור על ביטחון הציבור מפני הזליגה.

מצד שני, אנחנו לא הופכים את זה עכשיו לעסק שרק המשטרה אחראית עליו. מי שאחראי עליו זה משרד הבריאות, עם כל הכבוד.

נכון, ולכן - - -

אני לא מסכים עם מה שאמרת. אמרתי לך בצורה הכי ברור שיש שתי אפשרויות. או שתשכילו להגיע להסדר שישמור על מקומו של משרד הבריאות בהליך כמו שהצענו כרגע. אם לא, אני אפריד. למה לחזור ולדבר עשר פעמים על אותו דבר?

אני מבקש להמשיך עם ההקראה.

ההפרדה תיצור את הבירוקרטיה.

נכון, אני נגד זה.

בוא ניקח לדוגמה שלא היתה הסכמה עכשיו. הייתם אומרים: אנחנו לא מקבלים את הזכות לבטל וזה אצלנו ולא מוכנים שזה יעלה בקונסטלציה לשר הבריאות. אז הייתי אומר שזה נשאר שוק מקומי, רישיון מקומי X ומי שרוצה ייצוא זה יהיה Y ואז יהיו כללים אחרים.

כל עוד שראש הממשלה לא לקח את הבט"פ על עצמו זה בסדר.

כרגע אנחנו ממשיכים ברישוי אחד. יש לנו שאלות שנצטרך לתת להן פתרון בהמשך. אנחנו ממשיכים בהקראה. דברים שאמרנו שאנחנו צריכים לבדוק, נמשיך איתם אחר-כך אבל קודם אני רוצה להמשיך בהקראה.

אנחנו בעמוד 5, סעיף 25ד.

לגבי השימוע אני רוצה להגיד מה אני סוגר כדי שיהיה ברור. זה נמצא בסעיף הקודם.



"(ג) לא יבוטל רישיון אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו."


השימוע יתקיים בהובלת המנהל בנוכחות המשטרה. נציג המשטרה חייב להיות מתואם שהוא מגיע לשימוע. אם אחרי השימוע אין הסכמה בין המנהל לנציג המשטרה וההחלטה היא שונה לכאן או לכאן, אזי, אם מדובר בעבירה על מיגון ואבטחה, זה עולה להחלטת השר לבט"פ עם התייעצות עם שר הבריאות. בכל מקרה אחר, החלטת שר הבריאות עם התייעצות עם שר הבט"פ. זה הנוסח.

תמשיכי עם 25ד.

עכשיו יהיה חוק. אם מסכימים אז יהיה חוק.

"סמכויות פיקוח

25ד.

(א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה בלבד רשאי שוטר שהסמיך מפקד מחוז של המשטרה –

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות לפי פקודה זו או להקל את ביצוען; בפסקה זו – "מסמך", לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏;

(2) לבצע בדיקות, לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים וכן למסור את הבדיקות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(3) להיכנס למקום שמתקיים בו עסק בתחום הקנבוס לצרכים רפואיים או מחקר, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט."

יש פה שתי הערות.

בגדול זה סעיף סטנדרטי. יש ויכוח על מי מסמיך? העמדה שלכם זה מפקד מחוז של המשטרה.
מה העמדה שלכם?

אני מהמשטרה.

אנחנו מבקשים שזה יהיה דווקא אצל גורם ארצי. מכיוון שסמכויות פיקוח צריכות להיות גם לחוליית הקנאביס הרפואי שתהיה במטה הארצי, שהיא לא כפופה לגורם טריטוריאלי שזה מפקד המחוז. אותו גורם ארצי אחד יסמיך למעשה את כל בעלי התפקידים. זה מצמצם.

למה את לא מסכימה עם זה? זה נראה לי הגיוני.

אפשר לקבל כל החלטה. אני חושבת שבסמכויות פיקוח אנחנו מדברים פה על הגורם המסמיך לאותם שוטרים שיפעילו את הסמכות. מדובר פה בזכות שניתנת ביחס לעסקים. אני חושבת שהסמכות שנותנת את ההסמכה צריכה להיות סמכות בכירה.

מה הדרגה שלו?

הוא תת ניצב.

אתם מבקשים את ראש אגף

זה תת ניצב לעומת ניצב.

אתם מבקשים את ראש אגף חטיבת האבטחה?

ראש חטיבת האבטחה, קצין בדרגת תת ניצב. זאת הפונקציה הבכירה המקצועית ביותר.

מי מעליו?

ראש אגף השיטור שהוא ניצב.

לזה הסכמנו, שיהיה ראש אגף השיטור שהוא ניצב.

למה שזה לא יהיה הוא?

אני רוצה שהוא יהיה המסמיך.

אני חושב שזה אפשרי. זה נקרא ראש אגף השיטור והוא בדרגת ניצב.

אני מבין את החשיבות שזה יהיה במטה כדי שירכז ויתכלל את הנושא וגם שיוכל לתכלל יחידה ארצית ולא רק מקומית.

הייתי כותב קצין בדרגת ניצב. במשטרה מתחלפים בתפקידים ואני לא רוצה שייווצר מצב שלא יהיה מי שיסמיך.

אני ממשרד המשפטים.

מבחינתנו היה מקובל גם ראש אגף אבטחה. אחד העקרונות החשובים, שיהיה גורם אחד ושיהיו קריטריונים אחידים. אם אנחנו אומרים מפקד מחוז, אז יש כמה מפקדי מחוז.

ירדנו ממפקד מחוז.

בגלל זה אני אומרת שחשוב שזה יהיה גורם אחד. אם הבנתי נכון את ההצעה של יואל - --

לא, ההצעה של יואל זה שאותו גורם אחד יכול להתחלף בין הניצבים במטה.

את משנה את המבנה הארגוני. כמו שפעם היה שרל"ש של ראש הממשלה היה אלוף והיום הוא תת אלוף. אז מה, משנה חוק בגלל זה?

פונקציה שנשארת זה רח"ט אבטחה. זאת פונקציה קיימת שכנראה לא תשתנה. הנושא של אגף שיטור זה משהו חדש כי קודם היה אגף מבצעים.

מה הדרגה של רח"ט הבטחה?

תת ניצב.

זה גם בכיר.

זה בכיר מאוד וזה העיסוק היום יומי המקצועי שלו.

זאת רק הסכמה. צריכים שתהיה פונקציה קבועה.

אני רוצה שהוא יהיה ניצב במטה המרכזי, שיהיה הגורם המתכלל היחידי. זה מה שאני רוצה. אין לי בעיה שהיום זה יהיה - - -

זה יהיה ניצב במטה הארצי.

בסדר.

כל נציב במטה?

לא. הם רוצים גמישות. שאם יתבטל תפקיד או שיהיה שינוי מבני.

"לשם פיקוח בפרק זה יהיה גורם מרכזי אחד בדרגת ניצב שהוא זה שיוכל להסמיך את השוטרים לכך."

אני יכולה להציע ראש אגף השיטור או קצין אחר שיקבע המפכ"ל בדרגת ניצב.

בסדר, נוסח טוב.

אם התפקיד ישתנה או שתהיה רפורמה כזאת או אחרת, אני לא רוצה להיות בסיטואציה שהחוק עוצר להם.

תקריאי את הנוסח עוד פעם.

"לשם פיקוח על הוראות פרק זה, יקבע שוטר שהסמיך ראש אגף שיטור או קצין אחר בדרגת ניצב שיקבע המפכ"ל".

יש הערות לסעיף 25ג?

למשרד המשפטים יש הערות.

הנוסח מוסכם. התבקשתי להבהיר למה הורדנו את המשפט של "בלבד". באופן כללי, כמו שהיושב ראש ציין, בסמכויות פיקוח יש איזה מודל שלפיו אנחנו בכל החקיקה מסתמכים עליו וחשוב שהוא יהיה אחיד. לעניין סמכות כניסה למקום, אנחנו מבחינים בין כניסה למקום מגורים, שברור שהפגיעה שם היא יותר פוגענית ולכן נדרש צו בית משפט. אם לא מדובר במקום מגורים, אפשר להיכנס לצורך הפעלת סמכויות הפיקוח.

"ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד". אני אבהיר שהכוונה היא שאם יש מפעל שיש בו מיטה שעובד נח בה בשעות הצהריים, לא מדובר במקום מגורים. הכוונה היא שנדרש צו רק כאשר באמת מדובר בחדר מגורים או בית.

תמשיכי עם ההקראה.

"(ב) אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכויותיו של שוטר על פי כל דין."

סעיף 25ד1.

25"ד1.

א. היה יסוד סביר להניח כי מקום בו מתקיים עיסוק בקנאבוס לפי פרק זה פועל בניגוד לתנאי הרישיון, ובשל כך קיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בביטחון הציבור, רשאי מפקד מרחב של משטרת ישראל / מפקד המחוז של משטרת ישראל לצוות בכתב על בעל הרישיון המפעיל מטעמו או המחזיק מטעמו, להפסיק או להגביל את העיסוק בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, כדי להביא למניעת הסכנה או החשש לפגיעה בביטחון הציבור, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש.

ב. לא יינתן צו הפסקה מנהלי, אלא לאחר שמפקד משטרת המרחב (או מפקד המחוז, תלוי מה תחליט הוועדה – א.ל) התייעץ עם המנהל; ואולם מצא מפקד משטרת המרחב כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מנהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתיתו והצו יובא לעיון המנהל כאמור, להבעת עמדתו, ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן.

ג. צו הפסקה מנהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שיקבע בצו ונותן הצו רשאי לבטלה או להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים.

ד. בית משפט שלום רשאי, על פי בקשה בכתב של מי שהוציא את צו ההפסקה המנהלי להאריך את תוקפו של הצו, בתנאים שיקבע, לתקופה נוספת, שלא תעלה על 60 ימים, אם שוכנע כי הצו חיוני לצורך המשך מניעת הסכנה או החשש לפגיעה בביטחון הציבור שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן."

מה זה אומר "רשאי הוא לצוות"?

60 יום ועוד 60 יום.

זה לא מוגבל רק ל-60?

נראה שזה לעוד 60 יום.

כבודו שופט בית משפט עליון? שופט בית משפט שלום? יועץ משפטי?

ממש לא.

אז למה אתה חושב שאתה יודע לענות לי על השאלה?

משרד המשפטים, אתם יכולים להסביר לי מה הכוונה "רשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן"?

אני חושבת שאין מגבלה להגיד מראש שהצו יהיה ל-60 ימים נטו ואי-אפשר לחרוג מזה.

בגלל זה אני לא מבין.

צריך לפנות אליו בבקשה להאריך.

אנחנו אומרים שהצו יכול להיות עד 30 יום ברמה מנהלית. עולים לבית משפט עוד 30 ימים נוספים, נכון?

עוד 60 ימים.

סה"כ אנחנו ב-90 יום. מעבר לזה יש אפשרות לתת בבית משפט שלום?

כן, אבל צריך בבקשה חדשה. הוא נותן את הצו בסך הכול ל-60 ימים. אם רוצים - - -

זה לא מגביל את הזמן, זה מגביל את הזמן לבקשות. הבנתי.

"ה. הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו מנהלי, יעמוד הצו בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

ו. צו הפסקה מנהלי יכלול את כל אלה:

(1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין;
(2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
(3) תקופת תוקפו של הצו והמגבלות שנקבעו במסגרתו;
(4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו;
(5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

ז. צו הפסקה מנהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.

ח. ניתן צו לפי סעיף זה יודיע נותן הצו למנהל על מועד תחילת תוקפו והמגבלות שניתנו במסגרתו.

ט. על צו הפסקה מנהלי ניתן לעתור לבית משפט שלום בתוך תקופת הצו. בדונו בצו כאמור יקיים בית המשפט ביקורת שיפוטית על צו ההפסקה המנהלי. הגשת העתירה לא תעכב את ביצוע הצו כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת. עתירה לפי סעיף זה תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת העתירה."

משרד הבריאות. היום אין לכם צו הפסקה מנהלי?

לא.

זה נושא חדש מבחינתכם לסמכויות משטרה.

נכון.

ברישוי עסקים יש לנו צו הפסקה מנהלי. בגלל שזה לא ברישוי עסקים, בגלל זה אין?

נכון.

משרד המשפטים, מה העמדה שלכם?

הנוסח מוסכם.

מי נותן את הצו.

אה, נכון. הזכרתי לי משהו שאני לא מסכימה למשהו.

המודל הזה מבוסס על רישוי עסקים. המשטרה חוזרת ואומרת שמהבחינה הזאת זה מאוד דומה לרישוי עסקים. אני אזכיר, שברישוי עסקים מי שנותן את צו ההפסקה המנהלי כפי שנקבע ברפורמה זה מפקד מחוז. זה גורם יותר בכיר ממפקד מרחב.

כמה מרחבים יש?

יש 17. יש שניים שהם לא רלוונטיים, נתב"ג והעיר העתיקה.

אני אחסוך רגע לאפרת. בדיונים המקדימים היתה כוונה שרח"ט הבטחה ורישוי יהיה הגורם שהולך לביטול רישיון. עכשיו, כשהדבר הזה הוסדר ברמה יותר גבוהה ולא רצינו להעמיד את רח"ט הבטחה ורישוי מול החלטה של ממ"ז שכבר ניתנה, שמצפה שכביכול. אין בעיה שיהיה ממ"ז.

אני ממשרד האוצר.

יש נקודה שאני מבקש לשים עליה את הלב. יתכן פה מצב שבו יוצא צו הפסקה מנהלי. יכול להיות שיוצא צו הפסקה מנהלי ל-30 יום על-מנת לבדוק איזה נושא או להסדיר אותו. מכיוון שמדובר בגידול חקלאי, יכול להיות שלא רק יופסק המסחר ל-30 יום אלא שכל החווה וכל הגידולים ייהרסו. ההשלכות יכולות להיות הרבה יותר רחבות.

את אומר שההשלכות של סגירה יכולות להיות קטסטרופלית.

מה ההצעה שלכם, משרד המשפטים.

הנוסח עכשיו מדבר על הפסקה או הגבלה. הכוונה היא שרק כשיש סכנה ממשית שהיא באמת ממשית שהיא באמת משמעותית. זה לא שכל הפרה של תנאי מובילה לצו סגירה.

כתוב כאן: "סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בביטחון הציבור".

זה משהו שהוא מאוד משמעותי. אני מחזקת את דבריו של שאול שצריך להגביל. אם לא צריך לסגור את המקום לגמרי ואני חושבת שגם המשטרה מסכימה, לא תהיה סגירה הרמטית של העסק.

בגלל זה גם יש התייעצות עם המנהל, כך שהוא יוכל לתת את המקום של השיקולים שהמשטרה אינה יודעת.

אני מבין אבל הנוסח כפי שהוא עכשיו לא מגביל את זה ומשאיר את הנושא לשיקול מפקד המחוז. מכיוון שיש השלכות, אני מציע לתת בנושא הספציפי - - -

אתה חוזר על עצמך.

אני רוצה להציע משהו. בסיפה כתוב: "והכול במידה שלא תעלה על הנדרש". זה כביכול מכסה לתפיסתכם את העניין. אני מבקש להוסיף שם: "בשימת לב לנושא הגידול עצמו". זה כדאי לאפשר להשקות, למשל, כדי שלא יגרם נזק.

אפשר לתת פה איזה פרק זמן בתוך הנוהל. לתת לחקלאי אופציה לתיקון הליקוי.

אנחנו מדברים על צו הפסקה מנהלי כשקורה כשיש סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בביטחון הציבור. לצורך העניין, הם זיהו אזור שמבריח סחורה החוצה.

על זה אין מה לדבר.

על זה אנחנו מדברים. מה זה סכנה ממשית או חשש ממשי? גם שם אתה מזהיר אותו, נותן לו קנס.

יש מדרג של אכיפה עוד לפני כן.

גם שם, יכול להיות שהם חושבים שאולי זה לא באמת ככה. יכול להיות שהם לא חייבים מייד לגרום לו מייד לסגור ולא להשקות. הם יגידו לו: אתה לא מוציא יותר שום סחורה. יש לך עובד אחד שיכול להיכנס בשביל להשקות והם מגדירים לו את התנאים. לכן הוספתי את הסעיף "תוך שימת לב לגידול עצמו". למנוע נזק לגידולים עצמם.

חשוב להדגיש, הצו לא ניתן אוטומטית ל 30 יום.

יכול להיות שגם 4 ימים יהרגו לו את הגידולים.

יכול להיות. תמיד שוקלים ומתייעצים.

זה שהמשטרה תוציא צו, אני לא מניח שמי שהוצא נגדו צו יחכה ויגד אמן למשטרה. מי שיקבל את הצו ויש לו עסק הוא ירוץ ישר לבית משפט. לכן החשש שמא יקרה משהו הוא חשש מאוד קטן.

בסדר, אבל זה לא פוגע ובא לציין את המשמעות שאפשר לעצור פעילות בלי לגרום להרס של כל הגידולים באופן קבוע, זה הכול.

אפשר לבקש שבמידה ויש הארכה בבית משפט שלום, תובא גם עמדת בעל הרישיון?

תקרא את הנוסח.

היועצת המשפטית, בבקשה.

אני רוצה להגיד שבחוק רישוי עסקים, כשמדברים על צו הפסקה מנהלי, יש מנגנון שאומר שאם ניתן צו הפסקה מנהלי, העיסוק יופסק בתוך 15 ימים. רק אם יש נסיבות מיוחדות או נסיבות מיוחדות – זה משתלב עם מה שאתם מציעים כרגע. אתם כבר מתחילים ממקום של סכנה ממשית.

רק להוסיף את הסיפא שמדברת על שים לב למנוע נזק לגידולים עצמם. כמובן שזה במידת האפשר. שאול, קיבלתי את ההערה וסיכמנו.

יש עוד הערות?

אנחנו עוברים עכשיו לצו הפסקה שיפוטי.

אני ממשרד המשפטים.

אני רוצה להעיר לגבי סעיף קטן ט. אנחנו מבקשים שהביקורת השיפוטית על צו ההפסקה המנהלי, תיערך בבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. זה נוסח שהוא מקובל ומעוגן בשורה ארוכה של חוקים שנוגעים לביקורת שיפוטית.

אדוני, אנחנו מתנגדים. היה לנו דיון ארוך על-כך.

למה?

נשיא בית משפט שלום, תלוי באיזה מחוז מדובר. כשמדובר במחוז תל-אביב, יושב הנשיא בבית משפט השלום בתל-אביב וכולם מגיעים לאותו בית משפט ואין בעיה.

יחד עם זאת, יש במדינה מחוזות מבוזרים, כמו מחוז הצפון ומחוז המרכז. זה אומר שאם הנשיא יושב בראשון לציון, תחנת נתניה שיושבת במרחק של שעה מראשון לציון, תצטרך להגיע לשם, כולל המבקש עצמו שנמצא במקום אחר. זה נהיה הרבה יותר גרוע כשמדובר באילת וצריך לנסוע לבאר-שבע. איפה יושב הנשיא זה לא משנה, כי לא הנשיא בעצמו דן. אין הבדל בין בית משפט שלום לבית משפט שלום ולכן כל בתי משפט השלום במחוז צריכים שיהיה להם שופט שבקיא בתחום הזה?

איך את מתייחסת להערה שהיא אמרה שזה סטנדרט בחקיקה?

אני לא ראיתי את זה בשום חקיקה את הסטנדרט הזה. העברנו כאן את חוק הכניסה לישראל, חוק הגבלת השימוש במקום. באף אחד מהחוקים האלה זה לא נמצא.

יש פה ויכוח על עובדות. אם תראי לי בחקיקה נוספת שזה קיים, אני הולך איתכם. המשטרה אומרת שזה לא קיים ואני לא עושה פה תקדים. אם זה קיים בחקיקה נוספת, כמו שאמרת, אז אני אקבל את הדברים. אומרת המשטרה שזה לא קיים, זה מיותר וזה מכביד. אני מקבל את עמדתם.

אתם תקבלו את עמדת משרד המשפטים אם זה יהיה בחקיקה נוספת. תביאו לי את זה, אני לא קובע כרגע.

אני רוצה להסביר את ההנמקה שעומדת מאחורי הבקשה הזאת. מדובר פה בהליך מנהלי שבא לביקורת ששיפוטית בערכאה שהיא ערכאה כללית. כידוע, בבית משפט שלום אין היום ערכאות שהן מנהליות. לכן אנחנו רואים שדיונים רבים שנוגעים לעניינים מנהליים לא נידונים לפי המשפט.

אבל אז היית מבקש מחוזי ואז אני מבין את ההיגיון. את הלכת להיגיון אחר. לא ביקשת מחוזי, אמרת שאת רוצה את הנשיא ואמרת שזה קיים בחקיקה אחרת. אני לא רואה הבדל בין אם זה בית משפט של הנשיא או לא אלא אם זה קיים בחקיקה אחרת.

לכן יש שתי אפשרויות. את יכולה להגיד: סליחה, טעיתי, אני רוצה שזה יהיה במחוזי. אפשר לדבר על זה האם נכון שזה יעלה למחוזי. זאת שאלה לגיטימית.

לבוא ולהיסמך על זה שזה קיים בחקיקה אחרת, אני מבקש לראות את החקיקה.

לא, זה נסמך על שני הטעמים. הסיבה שבגללה זה עוגן בשורה ארוכה של חוקים היא בגלל שרוצים לרכז עניינים מנהליים בבית משפט שבו יושב נשיא בית המשפט, כדי שתיווצר שם מומחיות הנוגעות למשפט מנהלי.

זה מחייב שהנשיא יהיה בדיון?

לא.

אז מה עשינו בזה?

אני לא רוצה להיכנס לזה יותר. אם תביאי לי חוקים אחרים שבהם זה נמצא, אז אני אקבל את הגישה. אם זה לא קיים בחוקים אחרים, כפי שטוענים במשטרה, זה יישאר בנוסח הנוכחי.

בחוק הגבלת שימוש במקום, בחוק הכניסה לישראל, בחוק רישוי עסקים זה לא מופיע.

חוק רישוי עסקים שהוא מאוד דומה ברציונל לרעיון הזה, מופיע בית משפט שלום או בית משפט לעניינים מקומיים.

סיכמנו, הלאה.

אני רק אגיד שברישוי עסקים זאת גם היתה העמדה שלנו.

את לא לוקחת בעל עסק ממקום למקום שעה נסיעה.

בואו נשים את חוק רישוי עסקים בצד כרגע. תראו לי באיזו חקיקה היא קיימת ואז אני אחליט אם זה רלוונטי, כי לא בהכרח זה רלוונטי לעניין.

זה לטרטר את האנשים.

יש משמעות למקום ומצד שני, יש גם משמעות לביקורת השיפוטית, אז נשמע.

אני חייב להגיד גם למשרד המשפטים וגם למשטרה, שמה שאחליט, זה לא סוף העולם. בעניין הזה גם אתם יכולים לחיות עם זה וגם הם יכולים לחיות עם זה.

תמשיכו בהקראה.

"צו הפסקה שיפוטי

25ה.

(א) היה יסוד סביר להניח כי מקום שמתקיים בו עיסוק בקנבוס לפי פרק זה פועל בניגוד לתנאי הרישיון או כי יש סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בביטחון הציבור, רשאי בית משפט שלום, לבקשת תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982, לצוות על בעל הרישיון, על בעל המקום, המפעיל, להפסיק או להגביל את העיסוק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא להפסקת הפרת תנאי הרישיון למניעת הסכנה או החשש לפגיעה בביטחון הציבור והכל במידה שלא תעלה על הנדרש (בפרק זה – צו הפסקה שיפוטי).

(ב) בבואו לתת צו הפסקה שיפוטי ישקול בית המשפט בין השאר את הפגיעה בבריאות הציבור ותובא בפניו לעניין זה עמדת המנהל.

(ג) תוקפו של צו הפסקה שיפוטי יהיה לתקופה שלא תעלה על 60 יום, ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.

(ד) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי פרק זה."

מה ההערה שלך?

קראנו עכשיו שני סעיפים של צו הפסקה מנהלי וצו הפסקה שיפוטי. לעמדתי, לא ניתן לתת צו הפסקה מנהלי אם הלכתם כבר בתהליך של צו הפסקה שיפוטי. יש סעיף דומה בחוק רישוי עסקים.

"צו ההפסקה המנהלי לא יינתן אם הוגש לבית המשפט צו הפסקה שיפוטי".

אולי אפילו כתב אישום, מה עמדתכם?

נראה לי הגיוני.

אני מתלבטת לגבי כתב האישום כי אני לא יודעת אם זה רלוונטי או לא.

אני מסכימה.

איזה נוסח?

אני לא רואה את הרלוונטיות של כתב אישום כי בית משפט שדן בכתב האישום זה לא בהכרח בית משפט שידון בצו. אבל כשיש בקשה תלויה ועומדת לבית משפט, לא ראוי שאנחנו נלך ונסגור.

הוועדה תנסח את זה וזה יוסף.

עוד הערות?

אני ממשרד החקלאות.

בסיכומים המוקדמים בינינו סוכם שנכניס סעיף שאם יינתן צו הפסקה שיפוטי תוגש לאחר מתן הודעה למנכ"ל של משרד החקלאות. הסיבה לכך נובעת מחוק ההתיישבות. היום, מי שמקבל היתר לגידול ומתחיל לפעול בתחום צריך בעצם לקבל היתר ממשרד החקלאות. אם, לצורך העניין, מתקבל צו כזה, אנחנו נשמח לדעת על זה.

לפני שאשכח, להוסיף בסיפה של 25ה(א) גם את מה שכתבנו בסעיף הקודם, תוך תשומת לב לא לפגוע בגידול.

עכשיו לגבי השאלה שלך. למה במנהלי לא ביקשת את זה?

כי אתם אמרתם שהשיפוטי גובר על המנהלי.

אמרו שאם יש הליך שיפוטי, לא ילכו להליך מנהלי. זה מה שאמרו. יכול להיות הליך מנהלי שגם שם אולי תרצה להיות מיודע, לא?

אז בשניהם, אדוני.

ישנם עוד משרדי ממשלה שאולי רוצים לדעת מה קורה. אם אנחנו עושים את זה, אנחנו יכולים לפגוע בייצוא אז צריך לדווח למשרד הכלכלה. יש גם את משרד האוצר.

נכון. אז מה עושים?

אמרנו שמשרד הבריאות הוא המרכז. הוא יעביר לכל הגופים הרלוונטיים.

אפשר להוסיף סעיף שהמנהל יעדכן את המשרדים.

לא צריך בחוק, זה יקרה. יש דברים שאם אני מכניס לחוק זה רק מסבך. בסוף נהפוך אותך לעבריין כי שכחת לדווח.

לגבי 25ד(1) בהתייחס לצו מנהלי. בשורה הרביעית כתוב: "סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בביטחון הציבור" אפשר להוסיף: "או בריאותו" להוסיף אחר-כך "גם המנהל".

מה הטעם? אם אנחנו רואים בביקורת משותפת משהו שיכול לפגוע בבריאות הציבור.

זה לא נדון איתנו קודם.

למה את מתפרצת? אני אתן לך להגיב.

אתה אומר דבר שונה. היום בחוק אין לך צו סגירה מנהלי בגלל בריאות. עכשיו אתה רוצה סמכות נוספת להמשך הסגירה אם זה חשש לבריאות.

אני מצטער, כמו שאני אומר למשטרה שהם חיפשו כל מיני סמכויות, אני לא הולך עכשיו לתת למשרד הבריאות סמכויות שלא היו לו עד היום.

בסדר.

עוד הערות? סיימנו גם עם צו הפסקה שיפוטי. אני רוצה רגע לרכז כי אלה שני נושאים מאוד חשובים.

מישהו רוצה להעיר לגבי הצו השיפוטי או המנהלי בנוסף לתיקונים שעשינו?

אני רוצה להתייחס לנוסח. אני רוצה להתאים את הנוסח לגבי על מי חל צו הפסקה שיפוטי בדומה למנהלי, שזה בעל רישיון או המחזיק מטעמו או המפעיל מטעמו. שזה יהיה אותו נוסח.

ההערה התקבלה, התאמת נוסח.

לא היתה לכם הערה לגבי התיעוד בצו הפסקה מנהלי? הדיון בבקשה למתן צו יתועד בפרוטוקול?

זה לעניין סדרי דין.

עוברים לסעיף 25ו, חומר חסוי.

"חומר חסוי
25ו.
(א) בדיון בבקשה כאמור בסעיף 25ה וסעיף 25ו (צריך לעשות כאן התאמה של הסעיפים אבל הכוונה היא בבקשה לפי צו הפסקה שיפוטי וצו הפסקה מנהלי – א.ל), רשאי התובע לבקש לפרט או להציג לפני המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם מבסס את טענותיו (בסעיף זה חומר חסוי); בקשה כאמור תוגש בכתב ותהיה מנומקת, ככל שהדבר מתאפשר בנסיבות העניין, וככל שאין בכך כדי לפגוע בטעמים אשר עומדים בבסיס הבקשה עליהם מבקשים להגן."

רגע, לא הבנתי את הסיפה הזה.

גם אני לא, כי אני לא מסכימה איתה.

מה המשמעות?

הם רוצים לא לנמק במצבים מסוימים. הרי הבקשה היא לבית משפט, אז בפני בית משפט אתם לא רוצים לחשוף את הנימוקים?

לא. הבקשה מוגשת לבית המשפט אבל היא פתוחה גם לצד שכנגד. לכן בבקשה אנחנו רושמים נימוקים כלליים ומציגים את המידע המודיעיני או המידע החסוי במעמד צד אחד לבית המשפט.

זה בסדר, אבל הנוסח פה לא ברור.

זה פשוט הועתק מחוק אחר. אפשר לנסח את זה אחרת.

את הסיפה לא ראיתי בחוקים אחרים.

יש. זה הועתק מחוק הגבלת השימוש במקום האינטרנטי. אני מסכימה, גם שם חשבנו שהנוסח לא טוב.

זה לא ברור, אני מבקש לתקן את זה.

תמשיכי עם ההקראה.

"(ב) בית המשפט רשאי להיענות לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) ולהסתמך על החומר החסוי, אם מצא כי גילויו בנוכחות המשיב עלול לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; החומר החסוי יסומן, יוחזר למבקש לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול."

מי זה המבקש, המשטרה?

התובע.

בסדר. אני מבין שזה נוהל רגיל כאשר את עוסקים בחומרים מודיעיניים?

כן.

"(ג)בית המשפט יודיע למבקש ולמשיב על החלטתו בבקשה לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.

(ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של החומר החסוי לפי סעיף קטן (א), רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר החסוי, ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון המשיב והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.

(ה) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של החומר החסוי לפי סעיף קטן (א), רשאי תובע לערער על החלטת בית המשפט בעניין זה בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט של ערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.

(ו) הודיע תובע לבית המשפט שהחליט כאמור בסעיף קטן (ה) כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור באותו סעיף קטן, לא יעביר בית המשפט את החומר החסוי למשיב עד להכרעה בערעור."

מה זה בית משפט של הערעור?

אם מי שדן זה בית משפט השלום, אז זה יהיה בית המשפט המחוזי.

זאת אומרת, הוא בא עם חומר לשופט ואומר שזה חסוי. השופט יכול להגיד שזה חסוי, מחזיר וזה נשאר כשיקול דעת וזה עדיין במעמד צד אחד. נכון?

כן.

הצד השני לא יודע מזה?

הוא יודע שיש חומר אבל לא יודע מה.

הוא יכול להגיד שהוא לא מקבל ואז יש לכם אפשרות לומר שאתם מקבלים את דעת השופט ואתם שומרים אצלכם ונמחק מהפרוטוקול והיה כלא היה. יש אפשרות להגיד שאתם מוכנים שזה לא יהיה חסוי ואז להגיש את זה אבל זה כנראה לא יקרה. או להגיד: אני מערער, הולך לשופט דרג גבוה תוך 15 ימים. הוא בוחן את החומרים ומחליט אם הוא פוסל. במידה והחליט כמו השופט בדרגה הנמוכה החומר לא עובר. הבנתי.

כשיש החלטה שיפוטית להעביר, אנחנו צריכים החלטה אחרת שמעכבת את ביצוע ההעברה.

אתם צריכים להסכים להחלטה להעביר?

לא. ברגע שבית משפט השלום החליט לחשוף את החומר החסוי, אני מחויבת במקום לתת אותו לצד השני.

הבנתי, את לא יכולה להגיד שזה חסוי ואת לא רוצה וכי את הולכת לערער.

אין דבר כזה. אני צריכה לתת לו מייד ואז אני צריכה לקבל שהות לפנות לערעור.

זאת אומרת, שאין מצב שאתם מביאים חומר שהוא חסוי מבחינתכם. יש אי הסכמה של בית המשפט שזה חסוי ואתם עדיין יכולים להגיד: זה לא יהיה לדיון ואני שומרת את זה אצלי בתור חסוי. אין מצב כזה. אם בית משפט אמר שזה לא חסוי, אתם חייבים למסור.

אלא אם כן החלטנו שאנחנו לא מסתמכים על זה ומבקשים למשוך.

אז אם אתם מושכים את זה, אז למה סעיף ו' קורה.

אם אנחנו מושכים את זה, אין בעיה. סעיף ו' קורה במצב שבו אנחנו מתעקשים להסתמך על חומר.

איפה זה כתוב שה' קורה רק במצב שאתם מתעקשים?

אני שוקלת להגיש ערעור רק במצבים שבהם אני רוצה להסתמך על החומר.

קשה לי להבין, במהות אין לנו בעיה.

בה' אנחנו אומרים שהוא החליט שלא להיעתר לבקשה. אז למעשה, ברגע שהוא החליט לא להיעתר לבקשה אנחנו עוד פעם בצומת. זה לא מופיע פה. יש פה שלושה דברים: אפשר לערער, אפשר למשוך ואפשר להמשיך לגלות. ו' מתייחס רק כשהסכמתם לגלות.

זה יוסדר בנוסח.

אני מנסה להבין את ההצעה שלך.

אני אסביר. הגענו לסעיף ה'. בסעיף ה' החליט בית המשפט שהוא לא מאשר שזה חומר חסוי. אז ראשי התובע לערער תוך 15 ימים. אם הוא לא מחליט לערער מה קורה?

או שהוא יחשוף את המידע.

הוא יכול למשוך את המידע. אז רק לשנות את הסדר של הנוסח.

בסעיף ד' הוא יכול למשוך.

ה' קורה רק אם ד' לא קרה. אז רק חידוד במקרה ולא משך.

בגלל שהמודל הזה קיים בעוד חוקים כמו חוק הגבלת שימוש במקום, להישאר עם הנוסח הזה ולא לשנות.

אז רגע, אני אקרא מהתחלה. מה לעשות? זה לא ברור בחוק. אני מצטער לעדכן אותך שהנוסח שלכם לא ברור. תקראי את סעיף ו', לצורך העניין הוא לא מתייחס לד'.

בואו נגיד שאדם נורמטיבי שלא מחפש התפלפלויות עורכי דין אז זה יתקבל, אבל אם אתה מסתכל על הנוסח הוא לא מסדיר את זה בצורה ברורה.

אפשר לרשום בסעיף ה': החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי גילויו של החומר הסעיף לפי סעיף קטן א' וביקש תובע להסתמך על המידע החסוי - - - "

נכון. "ולא השתמש בזכותו לפי סעיף ד'".

תגידי לי אם אני לא צודק.

בסדר. אני חושבת שזה ברור אבל אין לי התנגדות.

אז נתקן את סעיף ה' כמו שאמרנו. בה' יהיה ברור, שבמקרה שהמשטרה לא השתמש בסעיף ד'.

"ולא הודיעה כאמור בסעיף קטן ד'".

בדיוק. זה מה שהיה חסר.

תמשיכי.

"
(ז) בדיון בערעור לפי סעיף קטן (ה) רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי ולקבל פרטים נוספים מהתובע בלי לגלותם למשיב."

המודל הזה של ראיות חסויות לקוח מחוקים אחרים. בחוקים אחרים יש גם התייחסות לסדרי דין. אנחנו חושבים, שאם אנחנו כבר מסדירים את כל העולם הזה, להוסיף גם התייחסות דומה בחוקים אחרים לעניין סדרי דין.

למה הכוונה?

שלדיון בבקשה יזומן בעל הרישיון או ההיתר, הדיון יתועד בפרוטוקול בלי שיהיה בתיעוד כדי לגלות חומר חסוי כמשמעותו בסעיף הקודם.

אני לא רואה בעיה עם זה.

ועוד: לשם החלטתו בבקשה, רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

אין בעיה, מקבלים.

הגענו לסעיף 25ו.

"ביצוע צו הפסקה מנהלי או שיפוטי

25ו. ניתן צו הפסקה מנהלי או צו הפסקה שיפוטי רשאי שוטר להיכנס למקום שלגביו ניתן הצו ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, הדרושים כדי להבטיח את קיום הצו."

אולי כדאי שתסבירו את התחלופה של הסעיפים מהמחיקה שהופיעה בקריאה הראשונה. יש פה את העניין של הרחקת טובין. אתם רוצים להסביר את זה? משרד המשפטים אתם מסכימים לנוסח הזה?

זה נוסח מוסכם על הממשלה להחליף את מה שהיה בקריאה הראשונה. מה שהיה בקריאה הראשונה זה נוסח ברישוי עסקים שזה נוסח ישן שאנחנו לא משתמשים בו יותר. הוא רחב מידי לטעמנו. יש פה הסכמה.

עוד מישהו רוצה להתייחס ל-26ו?

אני רוצה לעשות את ההתאמות. "אמצעים סבירים לרבות שימוש ברוח", זה יהיה ב"כוח סביר", כמובן.

בסדר.

עוד משהו?

יש להוסיף את הנושא של הפרת הצו.

זה אמור להיות בין 25ו ל-25ז. זה לא מופיע בנוסח.

הערות ל-25ו קודם.

יש 25 ופעמיים.

אני רוצה לשאול שאלת הדיוט בהקשר לחומר החסוי. המבקש, בעצם הנתבע, הוא יכול לערער על החלטת בית המשפט.

לא, יכול להיות שהוא אפילו לא יידע על זה. באופן עקרוני הם פונים למשטרה.

הוא יודע שיש חומר חסוי.

רק אחרי שהשופט אישר.

הוא יודע שיש חומר חסוי, הוא יודע שאנחנו מסתמכים עליו. בפרקטיקה, כשיש לנו אפשרות לגלות פראפרזה מהחומר החסוי, אנחנו גם עושים את זה במידת האפשר, אם זה לא חושף שיטות, אמצעים, מקורות או מסכן חיי אדם. הוא יודע על כל התהליך, הוא רק לא יהיה נוכח בו ולא יראה את כל החומר במו עיניו.

הוא יודע שאתם פונים בבקשה לחומר חסוי? זה מה שהתכוונת בסדרי דין?

לא. במסגרת הבקשה שלנו המפורטת אנחנו מציינים שיש לנו חומר חסוי ונבקש להציגו לבית המשפט במעמד צד אחד. זה מה שהוא יודע.

אם בית המשפט נענה לבקשתכם כאמור בסעיף ב', האם המבקש יכול לערער לבית משפט גבוה יותר?

לא.

זאת הפרקטיקה.

הוא יכול במסגרת ערעור על ההחלטה.

אם ההחלטה לטובתו זה לא משנה לו. אם ההחלטה לרעתו, הוא ממילא יערער. זאת החלטת ביניים בתוך הליך.

סיימנו עם 25ו.

מה רציתם להוסיף?

נשאלת השאלה מה קורה כשאדם מפר צו הגבלה מנהלי או שיפוטי? הוא מפר הוראה שיפוטית. בדרך כלל יש לנו הוראה כללית בחוק העונשין שמדברת על הפרת הוראה חוקית. דינה שנתיים או קנס ואפשר להעמיד לדין בגין העבירה הזאת.

יחד עם זאת, בחוקים המקבילים, שמהם שאבנו את ההשראה, כמו הגבלת השימוש במקום, חוק הכניסה לישראל, רישוי עסקים, יש סעיף ספציפי של הפרת צו הגבלת שימוש במקום. הוא זהה להפרת הוראה חוקית מבחינת העונש. זה מה שאנחנו מבקשים לעשות כאן.

גם ברישוי עסקים שמנו את זה?

כן.

זה כדי להבהיר לבן אדם את המסר שאם אתה מפר צו של בית המשפט, אתה צפוי - - -

זה נראה לי בסדר.

אפי, יש לכם הערה?

אין הערה.

תקריאי את הנוסח שאת מבקשת כדי שיהיה בפרוטוקול ונדע על מה אנחנו מדברים. את המהות הסברת, עכשיו תקריאי את הנוסח.

שמישהו יעבוד על הנוסח ואנחנו נמשיך עם ההקראה. כשיהיה לכם נוסח תעצרו אותנו ונוסיף בין 25ו ל-25ז את הנוסח.

תמשיכי ל-25ז.

"הפרת תנאי מתנאי הרישיון

25ז.

(א) הפר אדם תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר 18 חודשים (פה ביקשו לשנות ל-24 חודשים והם יסבירו – א.ל) או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ ; עבירה כאמור היא מסוג העבירות של אחריות קפידה."

מה זה הקנס ב-61(א)(3)?

75,600 שקלים.

מה המשמעות של אחריות קפידה.

ברגע שהפרת את התנאי ביצעת את העבירה.

לא צריך יסוד נפשי.

למה 24 חודש?

משום שזה הנוסח שקיים להפרה.

זה העונש הקבוע בחוק הכללי לעבירה של הפרת הוראה חוקית. אנחנו לא רואים הבדל בין העבירות.

עבירה של הפרת קפידה זה 24 חודש?

לא. עבירה של הפרת הוראה חוקית, כל הוראה חוקית, בין אם היא ניתנה על-ידי פקיד ממשלה ובין אם היא ניתנה על-ידי בית משפט, היא עבירה שעונשה שנתיים. כדי שלא ליצור זילות ולהגיד שזה פחות חשוב מכל הוראה חוקית אחרת.

מה עמדת משרד המשפטים?

מקובל אבל יש לי שני חידודים.

קודם כל, לעניין עבירה של אחריות קפידה, כמו שקבוע בחוק העונשין. בשביל לגזור עונש מאסר נדרש הוכחה של מודעות ולא ניתן להסתפק ביסוד נפשי של אחריות קפידה. מחשבה - - -

אתם בעד או נגד הנוסח?

אנחנו מסכימים לנוסח, זאת הערה לפרוטוקול.

את זה שאלתי והסבירו לי.

הערה שנייה. אנחנו כאן יוצרים עבירה חדשה של הפרת תנאי וחשוב לנו להבהיר לפרוטוקול שככל שנסיבות העניין מעלות שמתקיימים יסודות של עבירה אחרת בפקודת הסמים, יסוד עובדתי ויסוד נפשי של עבירה מקבילה, זה שאנחנו יוצרים פה עבירה חדשה של הפרת תנאי, זה לא גורע מסמכות התובע להגיש כתב אישום בעבירה חמורה יותר.

זה ברור, לא?

חשוב לנו להבהיר את זה.

העבירות האלה לא באות לגרוע מכל דין אחר שקיים. זה גם כתוב בהמשך.

אז אני מסכים. למשרד המשפטים יש הסכמה לעבור ל-24 חודשים וחוץ מזה אין לו הערות לנוסח.

אני מבקש לחזור לנוסח.

תני לי לסיים. יש הערות לסעיף 25ז, כמו שהוא כרגע? אנחנו עוברים ל-24 חודשים.

עכשיו אנחנו חוזרים לתוספת הסעיף שמדבר על מי שהפר צו מנהלי או שיפוטי. תקריאי, בבקשה.

"המפר הוראות צו הגבלה מנהלי או צו הגבלה שיפוטי, דינו מאסר שנתיים".

פה זה נקרא צו הפסקה.

זה כדי להראות את מה שברור.

יש את זה בחוק הגבלת שימוש במקום, חוק הכניסה לישראל וגם ברישוי עסקים.

זה חשוב שמבקשי רישיונות ידעו ושיהיה להם את כל ההסדר מול העיניים בחוק אחד.

בסדר, אני מקבל.

משרד המשפטים מסכים.

הגענו ל-25ז(1).

"עבירת קנס

25ז1

(א) השר לביטחון הפנים, בהסכמת שרת המשפטים ושר הבריאות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירה לפי חוק זה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי), לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.

(ב) על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 , רשאי השר לביטחון הפנים בהסכמת שר המשפטים ושר הבריאות, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור ושיעור קנס לכל יום בו העבירה חוזרת או נמשכת.

את ג' אנחנו מוחקים.

סעיף ג' נמחק.

תסבירי מה מהות הסעיף.

אני מבינה שאתם רוצים לקבוע פה איזה הסדר שונה מחוק סדר הדין הפלילי, שונה מסעיף 221ד לחוק סדר הדין הפלילי. משרד המשפטים, אולי כדאי שאתם תסבירו. חוק סדר הדין הפלילי קובע שהעבירות האלה יקבעו על-ידי שר המשפטים ופה זה הסדר שונה.

נכון. ברירת המחדל - - -

מה זה 221ד?

אני ממשרד המשפטים.

ככלל, ברירת המחדל לפי חוק סדר הדין הפלילי היא שבעבירות קנס, קנס המקסימום הוא 730 שקלים. שנית, שר המשפטים קובע את זה בהסכמת השר הממונה. לשני הדברים האלה יש חריגים. לנושא של שיעור עבירות הקנס אז יש חוקים שבהם נקבע, בגלל הנושא שבו מדובר, חריגה מ-730 שבאמת למטריה הזאת זה סכום נמוך. בעניין הזה הסכמנו עם המשטרה.

זה סעיף א'?

כן.

סעיף ב' זה הגובה.

כן.

הדבר השני, ברירת המחדל היא ששרת המשפטים קובעת את זה. אנחנו לא ראינו לחרוג כאן. למען ההגינות אני אגיד שיש חוקים שחורגים. למשל, בפקודת התעבורה קובע את זה שר התחבורה באישור שרת המשפטים. לא ראינו סיבה כאן לחרוג. על הדבר הזה לא היתה הסכמה. התוצאה היא בעצם אותה תוצאה כי צריך שר אחד בהסכמת השר השני. זה ממילא שני השרים.

זה עניין של יוזמה ומי מחליט להוביל, זה ההבדל.

נכון ולכן אנחנו מעירים את ההערה הזאת.

השוני הוא בשני דברים. אחד, פה היוזמה היא של שר הבט"פ והשוני הוא בגובה הקנס. גובה הקנס סעיף ב' מקובל. קורה גם במקומות אחרים.

אני רק מבקש להוסיף, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה גם כן. להוסיף גם ב-ב'.

בסדר גמור.

לגבי א'. עשינו פה מנגנון שונה. יש פה מנגנון שנותן לשר לביטחון פנים אפשרות להוביל מהלך. הוא עדיין צריך הסכמה אבל אם הוא מחליט שהוא רוצה להוביל מהלך, הוא יכול להוביל. אז זה לא מצב שהוא תלוי לחלוטין בשרת המשפטים או שר המשפטים אבל עדיין שר המשפטים יכול לעצור מהלך כזה. לדעתי גם הכנסנו את שר הבריאות כממונה על החוק.

לנו חשוב שגובה הקנסות יהיה גבוה. אם שר המשפטים הוא זה שקובע את הגובה והוא זה שמתניע את התהליך, אין לנו שליטה.

אז נותנים לכם. למרות ההתנגדות של משרד המשפטים, אני מסכים עם הגישה הזאת. זה קורה גם בחוקים אחרים. זאת לא פעם ראשונה שזה קורה וזה בסדר, זה עדיין באישור שר המשפטים. "השר לביטחון פנים בהסכמת שר המשפטים ושר הבריאות ובאישור רשאי להכריז בצו". בסדר, זה נראה לי הליך מספיק מבוקר ונשלט בשביל שזה יעבוד בצורה ראויה.

משרד הבריאות, יש לכם התייחסות לזה? לא. אני מקבל את עמדת משרד הבט"פ בעניין הזה וכך ייראה ההליך. זה לגבי א'.

לגבי ב', גם הוספנו את ועדת הפנים ואישור הוועדה.

יש עוד הערות?

אתם רוצים להסביר למה הורדתם את ג'?

לא. אני אפילו לא קראת אותו.

אנחנו בשמירת דינים.

"25ח.

(א) הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

(ב) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מתחולת הוראות פקודה זו על קנבוס לצרכים רפואיים, ומסמכות המנהל להטיל הגבלות או תנאים על רישיונות וכן מהגבלות או תנאים שקבע המנהל, כל עוד לא נקבע אחרת בפרק זה."

זה מביא אותנו לסוגיית הוראות המעבר.

עוד מעט נדבר על זה.

תמשיכי להקריא, נראה לי ברור, פשוט ונכון.

אנחנו בעניין של אחריות נושא משרה בתאגיד.

"הוספת סעיף 30א.

30א.
(א) נושא משרה בתאגיד שקיבל רישיון לעיסוק בקנבוס לפי סעיף 25ב חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ז בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס פי 5 (פה שינו מ-25 ל-5 – א.ל) מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977."

כמה הקנס שם? זה 1200 שקלים?

לא, 224,000.

זה לעובד?

לא, נושא משרה.

זה המנכ"ל. הוא כפוף ל-1.20 מיליון?

זה נראה לי מוגזם. אני רוצה לדעת מה הסכום המדויק.

הסכום הוא 1.226 מיליון.

אדוני, זאת טעות סופר.

זה פי 5 מ-61א(3).

כמה זה?

350,000 שקלים.

300,000 הגיוני. 1.2 מיליון, לא הגיוני.

פי 5 מסעיף 3 ולא מסעיף 4.

תמשיכי את ההקראה.

"(ב) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה."

נסיים את הסעיף הזה ונדבר אח"כ על הוראות מעבר.

אני שואל לגבי הסעיף הזה. תיקנו מ-3 ל-3 וזה אומר שהקנס הוא סביב ה-300,000 שקלים.

מישהו רוצה להתייחס?

בדרך כלל הסעיפים האלה בחקיקה אחרת הם מחצית מהקנס שניתן לעבירה. למה פה יש הסדר אחר? אני מדברת על נושא משרה בתאגיד.

אני אבדוק את זה.

משרד המשפטים, מה שאתם מכירים לגבי נושא משרה זה משהו שונה?

זה נכון שבדרך-כלל הסכומים הם - - -

יש כפל. ברישוי עסקים.

אני לא זוכרת מה יש ברישוי עסקים, אני יכולה להסתכל. ההסכמה היתה בגלל שאנחנו מדברים כאן על מטריה ספציפית. מבחינת המשטרה היא מצריכה סכומים גבוהים יותר.

אני מנסה להבין מה סוג העבירות שהמנהל כפוף להן? נגיד שחקלאי החליט לגדל ויש לו אזור גידול והוא עכשיו שם את הגדרות ושם את המצלמות. איכשהו גנבו לו, פרצו לו וגנבו לו חומרים.

הוא עשה את כל מה שניתן. הוא גם לא נושא משרה בתאגיד.

זה מתייחס למצב שבו אחד העובדים ביצע.

אחד העובדים התגלה כמשתף פעולה.

זאת לא אחריותו. אם הוא עשה את כל מה שהוא יכול אז זהו. הוא שם פיקוח, עשה בקרות.

אבל הוא צריך להוכיח לכם שהוא עשה את הכול. חובת ההוכחה עליו.

הידע נמצא אצלו. מה הוא עשה או לא עשה זה רק הוא יודע. זאת לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר. זאת הוכחה במאזן ההסתברויות.

ואם יהיה כתוב שהוא עמד בכל התנאים הדרושים?

פה הוא מפקח על סמים מסוכנים.

פה הוא לא מפר. יש לי עם זה קצת בעיה, אני חייב להגיד לכם. אם הייתי מבין לעומק את העבירות שאתם עליהם חושבים ושוקלים להשתמש אז היה לי יותר קל. אני לא מבין ואני חושש מסיטואציות של בעל תפקיד שחושב שעושה את תפקידו כראוי. בסוף קורה איזה משהו ואז אתם באים אליו בטענות.

למען ההגינות, אנחנו בדקנו. ברישוי עסקים זה מחצית וגם בחוק הכניסה לישראל הוא מפנה לקנס שקבוע בסעיף 61(א)(2).

אני חושבת שבניירות ערך יש כפל.

אז זה גבוה מידי.

צריך לזכור שברישוי עסקים יש הרבה עסקים קטנים והיינו צריכים לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר. יש המון עסקים קטנים.

כמה זה, מחצית? אני גם רוצה שזה יהיה מרתיע. אני לא רוצה שזה יהיה 20,000 שקלים. אבל 300,000 בעבירה כזאת - - -

גם פה לא כל העסקים הם עסקים גדולים.

כמה זה ברישוי עסקים?

זה 29,000.

זה לא מתאים להסתכל על ניירות ערך.

ברישוי עסקים יש קיוסק, מספרה ומכולת.

אבל זה גם לא הגיוני שזה יהיה פי 10 ברישוי עסקים.

העסקים פה בהיקפים גדולים.

אבל לא כל העסקים פה הולכים להיות גדולים.

אבל זה סכום מקסימאלי.

זה לא כלפי הפושע עצמו. זה כלפי נושא משרה בתאגיד. הוא יכול להיות מנכ"ל בחברה ועדיין הוא יתגלה כאחראי.

מה קורה לגבי שוק ההון?

אדוני, אנחנו נבדוק ונודיע.

אני מסכם. אנחנו לקראת סיום של הישיבה. תבדוק ותחזרו. ביום ראשון נעשה ישיבה נוספת. תדברו ותנסו לבנות הוראות מעבר.

יש לנו ניסוח.

אז תעבירו. תנסו להוציא מחר נוסח כדי שאנשים יראו. ביום ראשון נעשה ישיבה נוספת שבה נסגור את נושא הוראות מעבר. נשאר לסגור את התשלום. האירוע של משרד הכלכלה עם תאגידים זרים וכל הנושא שהיה לנו בהתחלה, צריך לנסות לסגור. אני לא זוכר שיש עוד משהו פתוח.

יואל, היה משהו?

לא.

אם ניזכר אז נביא.

את כל זה אני מקווה להביא להצבעה ביום ראשון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.