פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



52
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
03/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 347
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ה בכסלו התשע"ט (03 בדצמבר 2018), שעה 10:08

יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
רוברט טיבייב
יואל רזבוזוב

פנינה תמנו

טלל דולב - ראש אגף המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

סיון גולדשטיין הבר - מנהלת תחום, משרד ראש הממשלה

איתמר בן ישראל - המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

לימור פקדו - סטודנטית, המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

אלירן אלעזר - מנהל תחום תקציב ובקרה, משרד ראש הממשלה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

דודו מלכא - סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

דנה גובי - מנהלת תחום תרבות, משרד התרבות והספורט

עידית רונן - סנ"צ, רמ"ד שת"פ ואוכלוסייה, המשרד לביטחון פנים

שירה נגר - רס"ן, רמ"ד מו"פ ושיא אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

אילני אבבה קמפינו - מנהלת תחום פנימיות, המשרד לביטחון פנים

יוליה טפר - מנהלת תחום ארגון תכנון ותקצוב, המשרד לביטחון פנים

אודליה אדרי - רל"ש גיוס שב"ס, המשרד לביטחון פנים

פנינה שימן - רמ"ד נוער, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברצ'יק - מלווה, חטיבת הדוברות מ"י, בטחון פנים

טל בר און - יועצת השר, המשרד לביטחון פנים

מיטל אברהמי - קמ"ד נוער, המשרד לביטחון פנים

חגית מישקין - מרכזת פורום בני הקהילה האתיופית, משרד החינוך

עירית בירן - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אסנת רחמים - מנהלת תחום תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

רונית גדוליאן - מנהלת אגף א' שיקום שכונות, אגף שיקום שכונות, משרד הבינוי והשיכון

שאול מוצפי - מנהל אגף תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

רחל שגיא - מנהלת תחום קהילה והון אנושי, אגף שיקום שכונות, משרד הבינוי והשיכון

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה וכשירות תרבותית, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר שלומית אבני - מנהלת האגף לתכנון מדיניות, משרד הבריאות

קרן טנג'ינה פנטנש - מרכזת בכירה קידום בריאות מחלות זיהומיות, משרד הבריאות

נטלי סרי לוי - מרכזת בקרת הון אנושי, משרד הפנים

עדי דביר - מרכזת בקרת הון אנושי, משרד הפנים

נורית יכימוביץ כהן - רכזת מחקר ומידע, הכנסת

מיכל יוספוב - ראש תחום מחלקת ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין וההגירה

מור ברזני - ראש אגף גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

דוד אלעזר - מנהל מחלקת מוקד קליטה, עירית רחובות

דניאל ז'נבה - מנהל מוקד קליטה, עירית אשקלון

אנגדאו יעקב - מנהל מוקד קליטה, עירית יבנה

דן מנגיסטו - מנהל מוקד קליטה, עירית אשדוד

יוסי סבג - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

רוני אקלה - מנכ''ל הפרויקט, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

אבי מספין - מנכ"ל, עמותת "טנא בריאות"

אריאל מואב - רכז פעילות ציבורית, מכון עתים

זהבה טיספי - מנהלת מח', הקרן לידידות

דן פוטרמן - מנכ"ל, המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך

מנברו שמעון - מנהל תחום קהילה המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי מצב הרוח, מקור ראשון

בני פרץ - מוזמן/ת

ברוך עדיקא - מוזמן/ת

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים


יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

בוקר טוב ברוכים הבאים לוועדת העלה הקליטה והתפוצות. אנחנו מקיימים היום דיון מעקב, המשך דיון ממאי בנושא יישום התכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה. יחד איתי חברי חבר הכנסת רוברט טיבייב חבר הועדה, כמובן שגם ח"כים אחרים יצטרפו, הם קופצים מוועדה לוועדה ולכן מי שיגיע – יגיע.

איתנו כמובן נמצאים משרדי הממשלה, בראשם משרד ראש הממשלה שמתכלל את התכנית הממשלתית, נמצאים כארן גם ארגונים שונים.

הוועדה מקיימת ישיבת מעקב בנושא יישום התכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה. הדיון הקודם בנושא התכנית והתקציב, התקיים ב-30 במאי 2018, בדיון דווח כי 60% ממשרדי הממשלה ניצלו את תקציב הפעילות המתוכננת, 37% מהתקציב הועבר למשרדים אך טרם הועבר לשטח ו-3% לא נוצל.

אני קורא את זה מהסיכום שלנו, מהדיווח הקודם.

נכון. זה 2017.

כן. זה דווח על 2017.

כמה לא נוצל?

אני אחזור על זה ואתה תרשום. אני מבקש גם שכל משרדי הממשלה, תרשמו, כי אני מעלה כאן שאלות ואני מבקש שכל משרד יתייחס לשאלות ספציפיות בדיווח שלכם. חשוב שתרשמו את זה.

חבר הכנסת טיבייב, אני חוזר שוב. מה שאני אומר עכשיו לקוח מהדיווח הקודם, בדיון הקודם קיבלנו דיווח חלקי של משרדים מסוימים על פעילות 2017. היום אנחנו נקבל דיווח המשך מהיכן שעצרנו וגם דיווח כללי 2017, 2018, לפי מה שאתם מרגישים.

אני רוצה לסכם מה שהבנו מהדו"ח הקודם עם שאלות שאני מבקש שתרשמו אותן ותתייחסו אליהן בדיווח. אני חוזר על זה. הדיון הקודם בנושא התקיים ב-30 במאי 2018. בדיון הקודם דווח כי 60% ממשרדי הממשלה ניצלו את תקציב הפעילות המתוכננת, 37% מהתקציב הועבר למשרדים, אך טרם הועבר לשטח ו-3% לא נוצל. תקציב התכנית הוא 240 מיליון ₪. שנת 2016 הייתה שנת היערכות, שנת 2017 הייתה השנה הראשונה לפעילות התכנית והטמעתה במשרדי הממשלה.

במחצית 2017 החל לפעול מטה יישום התכנית. הממשלה אישרה את התכניות עם התקציבים, הממשלה קבעה גם צוות מעקב ליישום. לכך אני מתכוון. הצוות החל לפעול במחצית שנת 2017.

בסוף 2016.

יותר טוב. בעת הזו, סוף 2018, אנחנו נמצאים בשנה השנייה לפעילות התכנית. הפעילות מתבצעת מול 24 רשויות מקומיות שבהן 1,500 יוצאי אתיופיה ומעלה, המהווים סדר גודל של 85% מאוכלוסיית יוצאי אתיופיה בארץ. דיווח המשרדים למטה היישום מתבצע פעמיים בשנה. חשיבות התכנית היא כמות המשתתפים בכל תכנית.

בדיון הקודם התרשמנו, ואני אומר זאת בזהירות, כי נשמח לשמוע אחרת, התרשמנו שהתכנית לא מיושמת בתל אביב, רמלה, קריית ביאליק, ירושלים, לוד, קריית מלאכי, אשדוד, רחובות ונתניה. אנחנו שואלים אם אכן כך, ולמיטב ידיעתי דווקא בערים אלו יש מעל 1,500 יוצאי אתיופיה. מדוע לא מיישמים את התכנית. אני שואל אם אכן זה אמת. אנחנו נשמע.

לענות עכשיו?

לא. ביקשתי שתרשמו ותעני כשאת מדווחת. בדיווח הקודם נמסר כי במשרדי הממשלה 61% מהפעילויות מבוצעות במלואן, 14% מהפעולות מבוצעות באופן חלקי, 5% מהפעולות נתקלו בקשיי ביצוע ו-10% מהפעולות אינן מבוצעות כלל.

לגבי הרשויות המקומיות, 68% מהפעולות בוצעו, 6% מהפעולות הן בקשיי ביצוע, 13% מהפעולות לא מבוצעות וב-13% הרשויות המקומיות לא מינו מתכלל שמפעיל את התכנית. ליישום התכנית חייבת להיות מוטיבציה ליישום והרתעה וענישה למשרד או רשות שלא מיישמות את התכנית. אני שואל האם זה מתקיים. אם כן, כמה רשויות מקומיות, כמה משרדי ממשלה נענשו ואיזה סוג של עונש הם קיבלו.

בדיון הקודם צוין כי תקציב שלא נוצל שוריין על ידי המשרדים ונשמר בעודפים. במידה והמשרד ביקש את התקציב. במידה והמשרד לא דרש את התקציב שהיה אמור לקבל באותה שנה, התקציב לא שוריין למשרד. בדיון הקודם צוין כי 7% מהתקציב שהוקצה לתכנית, לא נוצל. חייב להיות חיזוק הקשר בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה, בעיקר במקומות שבהם לא מבוצעת התכנית, למשל צוין כי במשרד הבריאות עובדים 2.5 מגשרים במקום 8.25 שאמורים להיות. במשרד החינוך 40% מהתכניות ברשויות המקומיות לא מבוצעות. 31% מהתקציב נוצל בתחום חברה ונוער. במשרד הרווחה צוין כי 37% מהתקציב לא נוצל. בדיון הקודם משרד השיכון לא נתן דיווח מלא, אבל זה נובע מהדיווח שטלל נתנה בדיווח הכללי על כל המשרדי. בדיון הקודם צוין על 52% ביצוע.

חשוב להדגיש שיש שתי תכניות במשרד השיכון, תכנית התחדשות עירונית ומשכנתאות לזוגות צעירים. תכנית התחדשות עירונית בחמש שכונות, שלוש בנתניה, רמת אליהו וקריית משה ברחובות. התקציב הוא 120 מיליון שקל לכל השכונות. מה קרה מאז בתכנית הזאת, אני רוצה לשמוע. דבר שני, תכנית משכנתאות לזוגות צעירים היא ל-200 משפחות לשנה, 800 משפחות לארבע שנים. סכום המשכנתא בשלב הראשון, אפשרות ראשונה 600,000 שקל, ואפשרות נוספת – 300,000 שקל מהבנק. כמה זוגות ניצלו את התכנית הזאת. אני מבקש שתרשמו את השאלות האלה.

לגבי משרד הביטחון – תכנית זינוק בעליה שאמורה להיות מיושמת ב-19 ישובים, התכנית פועלת ב-16 ישובים, לא פועלת בגדרה, יבנה וחולון. אנחנו רוצים לשמוע מדוע.

אנחנו רוצים לשמוע מהמשרדים שלא דיווחו בפעם הקודמת: משרד השיכון, משרד הביטחון, צה"ל, בריאות, בטחון פנים, נציבות שירות המדינה והמל"ג. חשוב לי גם להדגיש שתתייחסו לשאלה הבאה: אני מתרשם בשטח, אני מסתובב, נפגש עם בני הקהילה, עם ראשי הרשויות המקומיות, הדרג המקצועי וגם הדרג הפוליטי ברשויות. ממה שאני מתרשם, יש חוסר השתתפות בתכניות האלה. הבנתי שהסיבה היא חוסר ידע על התכנית, כלומר אין מספיק שיווק על התכניות ולכן הציבור לא יודע לא בא ולא משתתף.

שאלתי היא לכל משרדי הממשלה וגם למשרד המתכלל, משרד ראש הממשלה. אני שואל מה עשיתם כדי לשווק את התכניות האלה, באיזו אסטרטגיה אתם משתמשים כדי שהמסר על התכניות וקיומן יגיע לתושבים כדי שיבואו וישתתפו.

כעת נקבל דיווח כללי מטלל כנציגת המשרד המתכלל ולאחר מכן נשמע מכל המשרדים שציינתי. הצטרפה אלינו חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אם חבר הכנסת רוברט טיבייב, אתה רוצה להתייחס?

ממש בקצרה. תודה אדוני היושב ראש, חברי אברהם נגוסה, פנינה תמנו, כך זה יצא, אלה החברים שלי האמתיים, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה ואני עדיין לא יודע לאן אני שייך. אני ממש רוצה להתייחס, מה שאני רוצה להגיד, אני מתרשם מהדבר הזה, להגיע ל-80% מהאוכלוסייה האתיופית זה ענק. אני לא רוצה לתת כל מיני תשבחות, אבל לפי המספרים זה ממש גדול.

הבנתי שיש בעיה עם ראשי הרשויות. קודם כל אני ממליץ לך, ואצטרף בשמחה, להגיע לראשי הרשויות במסגרת הוועדה. לא שנזמין אותם, אלא נגיע לשם, לאותן הערים, ובואו נדון ונבין היכן קיימות הבעיות.

אברהם, אני לא יודע מי דחף את התכנית, אבל שאפו. לבי אתכם.

ראש הממשלה הקים ועדת שרים בראשותו.

ידעתי שתגיד את זה.

אני חייב להגיד, זו האמת.

בכל מקרה אנחנו נחליף אותו.

זו האמת. זו פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הוקמה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה, והוא משקיע שעות רבות בתכנית מיוחדת ששיתפה את בני הקהילה בתכנונה, בביצועה ובבקרה. לכן אנחנו נחושים שהתכנית תצליח ולא תיכשל כמו התכניות הקודמות. לכן אנחנו עושים את המעקב הצמוד בנושא הזה כדי להבין שגם התקציב יגיע. יש מרחק גדול בין השטח ובין הדיווח ולכן אני מנסה לצמצם את זה, גם בודק בשטח וגם מקבל כאן דיווח.

רק משפט אחד חשוב מאוד, משרד החינוך 40% זה באמת חסר פה, העניין של מגשרים, ודיברנו על זה גם עם פנינה, צריך שיהיה במקרה זה 100%.

כן. יש להם תפקיד משמעותי.

נשמע דיווח מטלל, שיש לה מצגת. לאחר מכן נעבור לכל המשרדים. אני רוצה לומר כי בזמן הדיווח חשוב לא לעצור את האנשים שמדברים. אני חוזר ואומר שכל אחד ירשום את השאלות, אני רוצה שיהיה דיווח רצוף ולאחר מכן יהיה זמן לשאלות. בבקשה.

אני אנסה תוך כדי להתייחס לשאלות ששאלת שהן כלליות. קודם כל, כמו שחבר הכנסת אמר, אנחנו רואים מצד שמאל את ביצוע הפעולות ב-2017, מה שאנחנו רואים זה שמתוך 88 פעולות שהיה צריך לבצע ב-2017, 67%, 59 פעולות התבצעו, 12 פעולות התבצעו באופן חלקי ו-19% מהפעולות לא בוצעו כלל. אם אנחנו משווים את זה למחצית 2018, זאת אומרת רק חצי שנה ב-2018 אנחנו רואים שבחצי הראשון של 2018 כבר התבצעו 59% מהפעולות, 13% מהפעולות התבצעו באופן חלקי ו-27% מהפעולות לא בוצעו עדיין בכלל, אבל בעצם נשארה עוד חצי שנה לבצע אותן. במשרדים שידווחו היום אנחנו נוכל לראות מה התקדם מאז מחצית השנה.

עכשיו אנחנו מסתכלים על ביצוע התקציב, כמו שדיווח חבר הכנסת. אנחנו פה מסתכלים על התקציב קצת שונה מפעם קודמת כי הוצאנו את תקציב השיכון בגלל שהוא מגדיל ומעוות הרבה דברים, זה הרבה מאוד תקציב על פעולה אחת. מה שאנחנו רואים זה שבשנה שעברה נוצל 57% מהתקציב, 32% כמו שדיווח חבר הכנסת נשמר להמשך הפעילות, אבל עדיין לא שולם לגורמים בשטח, ו-6% מהתקציב לא נוצל בכלל. שוב, אם אנחנו מסתכלים רק בהשוואה לחציון הראשון של 2018, רק בחציון הראשון כבר ניצול התקציב היה בהיקף יותר גדול מאשר בכל שנת 2017.

מה זה, במיליונים?

זה במיליונים. באלפי שקלים.

איך יכול להיות שמונה מיליון לא נוצלו, כשאנחנו יודעים שרק במשרד התרבות חמישה מיליון לא נוצלו. אני לא מצליחה להבין, לא עושה לי שכל.

כי במשרד התרבות החמישה מיליון לא נוצלו ועוד שלושה מיליון.

וזה נכנס לפה?

כן.

לא, זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות, לפי מה שאת אומרת, לא יכול להיות שמונה מיליון. חוסר הניצול הוא בהרבה יותר גבוה.

לא, הוא לא יותר גבוה.

אז מה השלושה מיליון הנותרים?

אני לא יודעת, אני יכולה לבדוק בנתונים. אלירן יבדוק.

יש מיליון שקלים ב- - - ארגונים ש- - -

עכשיו אנחנו עוברים עוד פעם, החציון הראשון של 2018. מה שאפשר לראות כאן זה היקף הביצוע בכל אחד מהמשרדים, זה קצת קטן. הכחול זה מה שמבוצע או מבוצע במלואו או מבוצע, בירוק זה מבוצע חלקית, ומה שאנחנו רואים שבהשוואת 2017 ל-2018 כמעט בכל המשרדים היקף הפעילות במחצית שנה הוא דומה כבר להיקף הפעילות בשנה שלמה, ב-2017. כך שמה שאנחנו מצפים זה שבסוף השנה הזאת היקף הפעילות יהיה בהרבה יותר גדול.

מה שאנחנו יכולים לראות כאן, חברת הכנסת תמנו, זה את הפעילות במשרד הספורט שהוא המשרד היחיד שלא מבצע פעילויות בכלל. אני כן אסביר שמשרד השיכון והבינוי, במחצית הראשונה של 2018 הפעילות התבצעה רק בחלק של התחדשות עירונית כי כל תכנית המשכנתאות יצאה לדרך אחרי הדיווח.

מה זה בטחון, נראה ניצול מלא. זה נראה לי, בכלל, להגדיר שיש ניצול מלא אני לא מצליחה להבין כל כך.

זה לא ניצול מלא, זה ביצוע של כל הפעולות שהם התחייבו. זה לא תקציב, זה פעולות. זה ביצוע של כל הפעולות שהמשרד התחייב אליהן.

איך אפשר להגיד שיש ביצוע של 100% כשנסגר מדור שיא, ולא ברור למי החילים פונים. לא נראה לי שאפשר להגדיר.

פנינה, אנחנו יודעים שמשרד הביטחון לא קיבל תקציב, נכון?

משרד הביטחון לא קיבל תקציב, הוא התחייב - - -

אז - - - של 100% פעולות בוצעו. אי אפשר להגיד 100% פעולות בוצעו כשאנחנו יודעים שיש תקלות בשטח.

אני רוצה רק להסביר למה אנחנו מתייחסים. מבחינה מסוימת הסגירה של מדור שיא זה ביצוע. בצה"ל - - -

אבל לא נתנו לכם הוראה לסגור את מדור שיא.

בצה"ל ההתחייבות של הצבא, קודם כל לא לנו אלא לצבא, ההתחייבות הייתה לסגור את כל המסגרות המבדלות, יש רשימה, הצבא ידווח.

סליחה, טלל, זה לא מסגרת מבדלת ומדור שיא היה אמור לקבל פניות ציבור וחד משמעית הייתי בכל הדיונים, לא היה צריך לסגור את הטיפול בפניות הציבור ליוצאי אתיופיה. אמרתם שתעבירו את זה תחת איזו מסגרת של פניות בציבור, ולא עשיתם את זה, היום החיילים פונים לקצינים יוצאי אתיופיה שמתנדבים לטפל בהם, לכן אני קצת לא מבינה את זה.

השאלה היא איזה דיון אנחנו רוצים לעשות.

משרד הביטחון כאן נכון?

אני נציגת צה"ל.

תרשמו את השאלה של חברת הכנסת פנינה ותתייחסו. אם את יודעת לענות על הנושא, תתייחסי.

התייחסתי דווקא פה במקרה הזה, הסגירה זה הביצוע של הפעולה. סגירה של כל המסגרות המבדלות בצבא כולל קורס אמיר, זה מה שכתוב בהחלטת הממשלה. אם רוצים לשנות מדיניות, אפשר, כרגע מדור שיא לא נכלל תחת המעטפת של התכנית לשילוב יוצאי אתיופיה.

זה הדיווח. אני רוצה להתייחס לדברים שדיברת עליהם. קודם כל לגבי רשימת הרשויות שהקראת, אין לי כאן כרגע את השקף של הרשויות המקומיות, אבל בכל רשימת הרשויות שהקראת התכנית מיושמת, בחלק מהרשויות מיושמות יותר פעולות, בחלק מהרשויות מיושמות כל הפעולות, בחלק מהרשויות מיושמות הפעולות בצורה חלקית.

אין אף רשות שהתכנית לא מבוצעת בה?

אין אף רשות שלא מבוצעת בה אף פעילות של התכנית. אני לא יודעת מאיפה המידע הזה הגיע, אני יכולה לחפש ולשלוף את המידע.

בקובץ האקסל שהצגתם בזמנו, זה לא מופיע. אנחנו מוכנים לקבל את האמת, אני אמרתי שיש רושם, כי לא מצאנו גם בפרוטוקול הקודם וגם בדו"ח שהצגתם בעבר, גם ביקשנו מהממ"מ לבדוק את העניין ולכן אמרתי שיש רושם שהתכנית לא מיושמת בערים האלה. אם אכן לא נכון, נשמח להתבדות.

אני יכולה לחפש את השקף ולהעלות אותו אחר כך, אבל זה איננו המידע שאנחנו מסרנו. המידע שאנחנו מסרנו, אנחנו מסרנו מידע לגבי כל אחת ואחת מהפעולות שמתבצעות ברשויות המקומיות, על פי דיווח הגורמים המקומיים, האם מתבצעת או לא מתבצעת, והמצב שונה בכל אחת מהרשויות אבל בכל אחת מהרשויות שהזכרת מתבצעות פעילויות, ואפילו בכל הרשויות האלה מונה מתכלל.

אני כן שמחה לציין שכרגע ישנו מתכלל בכל הרשויות. מאז הדיווח הקודם ברשויות שעדיין לא מונה מתכלל, כבר מונה מתכלל. המתכללים הם בעצם האנשים שמטעם מנכ"ל ראש הרשות אמונים על בחינת הפעולות אם הן מתבצעות או לא, כשהדיווח הוא דיווח שלהם.

האם מתקיימת ענישה, אנחנו לא יכולים להעניש, אנחנו יכולים להחליט להפסיק את התכנית במקומות ובדברים שבהם היא אינה מתבצעת, מכיוון שהתכנית במשרד הספורט עדיין אינה מתבצעת, יותר משנתיים וקצת לאחר שהוחלט, אנחנו שוקלים להפסיק את התכנית ולהסיט את המשאבים למקום אחר.

ניקח את הדוגמה של משרד התרבות והספורט, אמרת שלא ניצלו את החמישה מיליון שהיו צריכים להשתמש בהם. מה עשיתם? האם חיפשתם משרד אחר שיבצע את התכנית או שהשארתם את זה כך, ואז הקהילה לא מקבלת את השירות? - - -

לצערי הרב במקרה הזה כך, קודם כל אני אדבר רגע על התפלגות התקציב. מתוך החמישה מיליון של משרד הספורט, שני מיליון היו צריכים לבוא מתקציב התכנית ושלושה מיליון מתקציב הטוטו. על הכספים מתקציב הטוטו אין לנו שום שליטה. אם משרד הספורט לא יבצע את התכנית אנחנו לא יכולים להעביר את התקציב הזה למקום אחר. אנחנו השנה כן עשינו הסטה של יתרות תקציביות, הסטנו את היתרה של משרד הספורט לשני מקומות.

מה הם עשו עם התקציב? בזמן שהם לא עשו כלום וישבו בשילוב ידיים ובאמת זה בזיון כי אני הלכתי להיפגש בעצמי עם מנכ"ל המשרד כמה וכמה פעמים. פשוט כי יוצאי אתיופיה לא מעניינים אותם, העיקר ללכת לתקשורת ולהגיד "אנחנו מנסים לצמצם אפליה" העיקר השרה הולכת ואומרת שהיא כל הזמן מטפלת באוכלוסיות שהיו שקופות. בעיני, אני אומרת לך - - -

פנינה אל תגלשי לכיוון אחר. זה לא רלבנטי.

סליחה, אני לא גולשת. צריך להגיד את האמת על השולחן. וגם דיברתי עם השרה, והשרה היא אמונה על התכנית, היא זו שבאה לראש הממשלה וראש הממשלה הסתכל על המספרים, אמר "זה לא מספיק 1,000 ילדים שייכנסו לספורט מקצועי ביותר" שזה היה אמור לתת לילדים הכי מוכשרים שלנו להגיע לכדורגל, להגיע לטניס, להגיע להיות אצנים. ומה עשו עם הכסף הזה? יושב לו פקיד במשרד, אני אומרת לך שיוצאי אתיופיה לא מעניינים אותו כהוא זה. יש תקציב ריבונו של עולם, אתם הייתם צריכים להביא את זה לראש הממשלה, להגיד לראש הממשלה "אתה נתת החלטה" אחרי שעבדנו על זה מאוד קשה, אחרי שמני יאסו ישב על התכנית הזאת יחד עם שלומית, שנה וחצי הם ישבו על התכנית הזאת בהתנדבות הוא ישב, ואתם בסוף לא עשיתם עם זה כלום. בעיני אתם צריכים יותר שיניים בשביל לבוא ולהגיד את זה לראש הממשלה.

השאלה ברורה. הם יתייחסו.

אני לא פה בשביל להיות בובה, אני פה בשביל להשמיע את דבריי.

את משמיעה, אנחנו יודעים שמה שהיא לא יכולה לענות המשרד יענה.

המשרד פה?

המשרד פה. אז אמרנו שרושמים, תחכי בסבלנות. חבר הכנסת יואל רזבוזוב הצטרף אלינו. אבל היא באמצע דבריה.

אני רוצה רק נקודה להבהרה. מהחמישה מיליון, מה זה שלושה מיליון ₪ מהטוטו, זאת אומרת שצבעו כסף במיוחד לתכנית, מאיפה הביאו, זה כסף נוסף? אני רוצה להבין רק על התקציב, על החמישה מיליון ₪. מאיפה הכסף מגיע ואיך הוא לא נוצל?

התכנית לשילוב יוצאי אתיופיה מורכבת בעצם מתקציבים מכמה מקורות. יש תקציב אוצרי של 85 מיליון שקלים שניתן כתקציב תוספתי למשרדים, אל מול השתתפות שהמשרדים התחייבו אליה על מנת לבצע את התכניות.

כמה מצ'ינג?

התקציב כולו, אני לוקחת אותו בלי תקציב הדיור, כ-140 מיליון שקל.

אני מדבר על הספורט עכשיו. כמה כסף נתנו למשרד וכמה המשרד היה צריך להוסיף?

משרד הספורט קיבל הקצרה של שני מיליון שקלים לשנה, כלומר סך הכל שמונה מיליון שקלים.

מה זאת אומרת סך הכל שמונה מיליון?

התכנית לארבע שנים. סך הכל שמונה מיליון שקלים, הוא קיבל הקצאה של שני מיליון שקלים לשנה. אגב, מתוך תקציב המטה.

כמה?

המשרד קיבל הקצאה תוספתית של שני מיליון שקלים לשנה.

על השלושה. שזה בסך הכל חמישה.

לארבע שנים זה 19 מיליון.

שניה. משרד הספורט קיבל הקצאה של שני מיליון שקלים לשנה מתוך התקציב התוספתי. בנוסף לזה משרד הספורט היה צריך להשלים שלושה מיליוני שקלים לשנה מתקציבו או בעצם מתוך תקציב הטוטו.

זה התקציב שלו, זה לא משנה.

שזה התקציב שלו. בינתיים לא יצאה לפועל התכנית המקורית. דרך אגב, הנושא דווח לראש הממשלה ודווח בוועדת השרים בשתי הזדמנויות. דווח בוועדת השרים האחרונה שבה הצגנו את הנתונים האלה, במחצית 2018.

כשזה ידווח בתקשורת אני בטוחה שהם יתחילו לרוץ.

יכול להיות, זה לא בשליטתי.

המשרד לא מיישם את התכנית בגלל בעיה של תקציב?

לא, הם לא זזים. פשוט הם לא זזים.

לא.

אז למה?

שאלו אותי מה התקציב. עניתי מה התקציב. התקציב של השנה הראשונה ב-2017, העברנו ממשרד ראש הממשלה למשרד הספורט שני מיליון שקלים שאותם הם שריינו לצורך התכנית. התכנית המקורית שעליה עבדו הרבה וקשה לא אושרה על ידי משרד המשפטים בוועדת התמיכות.

תני לי את הסיבה?

הטענה של משרד המשפטים הייתה שיוצאי אתיופיה יש להם ייצוג הולם בכל ענפי הספורט המקצועי ולכן זה איננו חוקי לייצר מבחן תמיכה שעושה העדפה מתקנת ליוצאי אתיופיה בתחום הספורט.

לא הבנתי מה זה ייצוג הולם. במקצועי - - -

הוא בא מעולם הספורט, ספר לה כמה יש במקצוע.

זה פשוט לא רלבנטי מכיוון שכל התכנית היא על בסיס של ועדת שרים מיוחדת שהוקמה לצורך הזה, ולכן אם כך, למה לא אמרו על חינוך, למה לא אמרו על רווחה, למה לא אמרו על שיכון? למה רק על ספורט ותרבות.

כפי שאתה יודע, כי גם אנחנו דיברנו על זה, וכפי שאת יודעת כי גם אנחנו דיברנו על זה - - -

הם לא אוהבים להשקיע במצוינות. הם אוהבים אותנו מסכנים, להשקיע ברווחה, אבל כשבאים עם תכנית של השקעה במצוינות קשה להם להוציא את הכסף, משרד המשפטים.

- - - וכפי שהדבר גם הוצג בוועדת השרים, עד כמה שאני זוכרת זה היה ועדת השרים של פברואר 2017, משרד המשפטים ואנחנו, עם כל מה שהפעלנו, לא הצלחנו לשכנע את משרד המשפטים שיאשר את התכנית. לפיכך משרד הספורט נדרש בוועדת השרים להציג תכנית אלטרנטיבית. משרד הספורט התחייב שהתכנית האלטרנטיבית תצא לדרך, התכנית האלטרנטיבית לא יצאה לדרך. אנחנו שוקלים להפסיק את התכנית הזאת ולהפנות את התקציב לערוצים אחרים.

בינתיים, מיתרות התקציב, אנחנו תגברנו לשנה הבאה את התכנית של משרד החינוך, תכנית מפתחות שנותנת חוגים לילדים, הוספנו מיליון שקל לשנה לכל שנה לשנתיים הבאות לתכנית הזאת כדי שאפשר יהיה לתת שירות לא רק לכיתות ג'-ד' אלא גם לכיתות ג', ד', ה', שילדים שהיו בחוגים בשנה שעברה יוכלו להמשיך להשתתף, חלק מהחוגים הם חוגי ספורט.

אז כן אנחנו מנצלים חלק נכבד מהתקציב הזה במשרד החינוך, בנוסף לזה אנחנו תגברנו את ה תקציב של משרד החינוך בלי קשר לנושא הזה מיתרות תקציביות אחרות לעניין התגבור הלימודי, מכיוון שהיקף התרומות שהגיעו לצערנו מקהילות צפון אמריקה לא עמד בציפיות, הוספנו תקציב לתכנית התגבור הלימודי של משרד החינוך גם בהיקף של שני מיליון שקל לשנה, לשנתיים הבאות.

מכיוון שהתקציב גם בגלל תקציב קהילות ארצות הברית לא עמד בציפיות, לא התקיימו בשתי שנות הלמודים האחרונות התכנית לעבודה עם הורים, אנחנו לקחנו גם מעודפי תקציב של המשרדים על מנת לממש את התכנית לעבודה עם הורים באמצעות עמותת "פידל" עם משרד החינוך בשנה הבאה.

זאת אומרת שאנחנו כן מנסים להסיט תקציבים בין משרדים. בנוסף לזה, חלק מהתקציב שיועד, מכיוון שהתקציב של משרד הספורט הוא תקציב שיושב במטה היישום - --

לא הבנתי. התקציב של התרבות הולך ל"פידל"?

לא. זה תקציב אחר.

את עדיין בתרבות. אנחנו נשמע את נציגי משרד התרבות.

אלה תקציבים שתיעלנו לסעיפים שמופיעים בהחלטות הממשלה ובגלל המחסור בתרומות לא היינו יכולים לתקצב אותם קודם, אז אנחנו מתקצבים אותם בזה.

אם יוחלט להמשיך את תכנית משרד התרבות הם יקבלו את התקצוב, התקציב יושב אצלנו. אם לא, אנחנו נמצא שימוש אלטרנטיבי לתקציב.

אבל כרגע שני המיליון נמצאים אצלם או אצלכם?

שני מיליון ראשונים נמצאים אצלם והם שריינו אותם לפעילות כשהיא תתחיל - - -

ולא ניצלו את זה.

ולא ניצלו.

הם ניצלו, נתנו לה את זה לדברים אחרים, בשביל זה.

לא, הם לא יכולים. הם יצטרכו להחזיר את זה.

יש לך עובדה?

אדוני היושב ראש, אני שואלת את עצמי באמת בתהייה אמיתית. 2016, עכשיו אנחנו סוף 2018. באמת, ברצינות. יושבים פקידים שקיבלו הוראה מראש ממשלה מה הם צריכים בשביל לזוז - - -

הכסף לא נוצל, לא ניצלו את זה.

הם ניצלו הרבה, לחגיגות ה-70 תאמין לי הם יודעים לעשות זיקוקים והופעות ומה לא.

תפסיקי עכשיו.

לא, אני לא מפסיקה.

אל תעשי פוליטיקה.

לא יכול להיות שהילדים שלנו, זה לא פוליטיקה. הילדים שלנו, התקציב הזה היה אמור לשרת אותם. והם גונבים את הכסף הזה. שיירשם בפרוטוקול. הם גנבים. זה מה שהם. על הגב שלנו. ניצול של הקהילה. הם בונים על זה שאנחנו קהילה שכנראה לא עוקבת מספיק אחרי התקציבים.

אני לא מבינה, מה שאת עושה פה, מה שאנחנו עושים פה זה בדיוק עוקבים אחרי התקציבים. אנחנו לא מסתירים את העובדה שמשרד הספורט לא ביצע. שני המיליון שהעברנו להם הם יצטרכו להחזיר אם הם לא יבצעו פעילות, והם יחזירו אותם אם הם לא יבצעו פעילות.

את לא מבינה כי הטענה היא לא אלייך. היא למשרד המשפטים ולמשרד התרבות והספורט שהולך ומנפנף בזה שהם עוזרים לאוכלוסיות מוחלשות.

ברור לי לגמרי. אבל ה- - -

הטענה ברורה. פנינה, למה את חוזרת על זה? בואו נפסיק את הדיווח ונשמע משרדים אחרים. עדיף שנשמע והמשרדים יענו.

- - - ידברו. זה פשוט - - -

תמשיכי.

זה בעניין של ענישה, יש באמת עוד מרכיבים אחרים שלא מיושמים. אנחנו בודקים עם המשרדים האם ניתן ליישם במקומם מרכיבים אחרים ומביאים לפעמים לשינוי בתכניות, בסך הכל כפי שאתם רואים הרוב הגדול של המרכיבים של התכניות זה מרכיבים שהם מיושמים, זאת אומרת אלה לא דברים שהמשרדים לא מצליחים ליישם בשל חסמים.

נציגי משרד הבריאות כאן?

זהו, אני בדיוק באה לזה. המשרד הנוסף שסובל מחסמים מאוד גדולים ביישום הוא משרד הבריאות, משרד הבריאות ידווח גם על זה וגם על התכניות לשנות חלק מצורות הפעילות שלא מצליחות להיות מיושמות בשטח.

כל יתר הדברים, אני חושבת שהמשרדים ידווחו היום ויוכלו לענות הרבה יותר טוב ממני לשאלותיך. אם נמצא את החומר על הרשויות המקומיות אנחנו נציג אותו.

תודה. אני רוצה לסיים את עניין משרד התרבות, תעני לנו בקיצור, שמעת את השאלות של חברי הכנסת. בבקשה.

אני ממשרד התרבות וגם הספורט, אבל אני לא עוסקת בספורט. לקחתי בכובד ראש את הדברים שנאמרו פה - - -

דודו מלכה נמצא?

דודו מלכה לא פה.

למה שהוא יבוא?

זה זלזול של המשרד. אם מביאים מישהו מ- - -

מילא הם לא עושים, אפס עשייה, ולכן אנחנו נשמע.

אני אדאג להעביר למשרד הספורט - - -

נבקש שהוא יגיע כי ביקשנו אותו.

אני מקווה שהוא יגיע, אני לא יודעת. אבל בהחלט אעביר - - -

סליחה, יש לך רשימת משתתפים? תסתכלי.

אדוני היושב ראש בבקשה, מכתב חריף וכולנו נחתום על זה.

בסדר. אנחנו נסכם את זה. בואו ניתן לה.

אנחנו - - - שהוא יגיע, כי אנחנו ביקשנו אותו.

אני מקווה מאוד שהוא יגיע וייתן לנו תשובות. לגבי משרד התרבות, ידוע לי שאנחנו מבקשים לייעד לשנה הבאה, זאת אומרת שאנחנו עכשיו עובדים על מיליון שקל מתקציבו לטובת חממות קולנוע שייועד ליוצאי העדה האתיופית, הנושא הוגש לוועדת המשרד ומחכה לאישור שיגיע בימים אלה.

שנתיים.

ידוע לי שיש מרכז עדות הנני, שבוודאי אתם מכירים, שעוסק בשימור המורשת. כמו כן יש תאגיד של מורשת העדה כך שמשרד התרבות בהחלט לא מתעלם מה - - -

התאגיד לא עובד, החממות שאת מדברת בכלל אתם לא מעבירים תקציב, הוועדה שאת אומרת, כבר שנתיים בשביל אישור של ועדה? אני לא יודעת איזה מן משרד אתם .באמת.

היא אומרת על השנה הבאה. בואו נשמע.

החממות לא עובדות בגלל שעדיין לא קיבלנו עליהן אישור, אבל הן יעבדו מהשנה הבאה. אנחנו מקווים מאוד, זאת אומרת אנחנו עושים - - -

זה גם לא בטוח. מקווים מאוד. בסדר. תודה.

יש להניח שזה יעבוד.

תודה. נעבור למשרד השיכון.

סליחה, הבטחתי ליוסי סבג מהמל"ג שצריך לצאת.

הוא צריך לצאת. אז הבטחנו לו.

תודה בוקר טוב. אני מהועדה לתכנון ותקצוב, מהמל"ג. אני אגיד באופן כללי, זה לא פעם ראשונה שאנחנו מציגים את זה פה. התפיסה של התכנית של המל"ג ות"ת היא תפיסת הנגשה הוליסטית שמקדמת רצף אקדמי, החל מהשלבים הטרום אקדמיים דרך עבודה על החסמים בשלבים הטרום אקדמיים, התואר הראשון, תארים מתקדמים ועד תכניות לקליטת סגל אקדמי. אני אעבור דבר-דבר ואציג את הדברים שנעשו במסגרת הרחבת התכנית של הנגשת השכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה.

בשלבים הטרום אקדמיים יש לנו את תכנית הישגים, התכנית הלאומית שפועלת ב-35 ישובים בפרישה ארצית. בשנה האחרונה הגדלנו את מספר הרכזים שעבודתם היא לאתר יוצאי אתיופיה כחלק מעבודתם הכללית, אבל הם מופנים ספציפית ליוצאי הקהילה האתיופית וגם נתנו ואוצ'רים בגובה 1.2 מיליון שקלים בהקשר של ההתייחסות התקציבית, לתמיכה בהכנה לפסיכומטרי.

מכינה קדם אקדמית ותואר ראשון, אנחנו נותנים תכנית תמיכה אקדמית וכלכלית לצמצום הנשירה והגדלת שיעור הבוגרים. במכינה הקדם אקדמית אנחנו נותנים, עוד לפני תכנית הדרך החדשה, מעטפת תמיכה.

יוסי, אני רוצה לשמוע, אני אוהב מספרים, אני רוצה לשמוע במספרים. אני רוצה שתגיד לי כמה היו לפני התכנית, לכמה עכשיו אתם נותנים בעקבות התכנית. כך אני יכול להבין את תרומת התכנית. אם אתה אומר לי בסיסמאות אני לא יכול להבין. אני רוצה להבין במספרים. תגיד לי כמה קיבלו ואוצ'רים, כמה קיבלו זה.

אני אתייחס למספרים. בשלבים הטרום אקדמיים כמו שאמרתי, הגדלנו בשנה האחרונה בחמישה רכזים בפרישה ארצית, בשנה הקרובה יש עוד שלושה רכזים שהם ספציפית לזה. ואוצ'רים לפסיכומטרי, 1.2 מיליון ש"ח ל-400 צעירים בפרישה ארצית בגובה 3,000 שקל לקורס פסיכומטרי. מכינה קדם אקדמית, אנחנו נותנים תמיכה, מלגת סיוע ומעטפת אקדמית כלכלית בגובה 6,100 שקל לסטודנט, באופן כללי בכלל המכינות הקדם אקדמיות שמתוקצבות על ידי ות"ת - - -

כמה סטודנטים מקבלים 6,100 שקל?

בעקרון זה כל הסטודנטים במכינות. בשנה האחרונה הם היו באזור ה- - - אני אבדוק ואשיב מיד, מספר מדויק.

זה חשוב מאוד.

נכון. גם איך נעשה הפיקוח אחרי התקציב.

אני אומר לכם, אחר כך אתם אומרים "הוא מקשה עלינו". אני כן מקשה עליכם כי אני רוצה לקבל מספרים.

לא, הבקשה לגיטימית, אני אתן מספר מדויק. אני אגיש לוועדה מספר מדויק.

כולל פיקוח. איך אתם מפקחים על זה שהמוסדות לא ייקחו את זה לדברים אחרים.

אוקיי. אז במכינות הקדם אקדמיות הוא בהתאם לסטודנטים יוצאי אתיופיה. כלומר אנחנו מקבלים דיווח ובדיוק, אם זה הלך לסבסוד המעונות שלו ואם זה הלך לאבחון לקויות למידה ואם זה הלך לפסיכומטרי וכן הלאה, כלומר אנחנו רואים את הביצועים. מבחינת הביצוע הכללי, היה כמעט שני מיליון עבור ספציפית התמיכה במכינות ובתואר הראשון אנחנו גם נותנים תמיכה דומה, אבל פה יש קצת חלוקה כדי לעודד את הגיוון בתחומי הלימוד אנחנו נותנים מלגה יותר מוגדלת במקצועות המדעים הנדסה ורפואה ומלגה אחרת, נמוכה יותר ביתר החוגים.

גם פה המלגה בשנה האחרונה היא השנה הראשונה בעצם, בעקבות התכנית, המימוש שלה היה כמעט 5.5 מיליון לנושא הזה, כשבעצם כל סטודנט במקצועות ההנדסה, המדעים והרפואה מקבל מלגה בגובה 5,500 שקלים וביתר החוגים מקבלים מלגה בגובה 4,000 שקל.

מבחינת מספרי סטודנטים - - -

גם זה אין לך מספר, כמה אנשים מקבלים.

לא, זה יש.

אז תגיד לנו כמה.

בתואר הראשון סך כל הסטודנטים שקיבלו היה קרוב ל-750. במכינה אני אבדוק את זה יותר ואני אחזור עם מספר מדויק.

אני רוצה לקבל בכתב. תחזור תבדוק ותשלח לנו בכתב.

כן. כמו שאמרתי, אני אחזיר תשובה לוועדה.

אדוני היושב ראש, זו תכנית טובה מאוד אבל מה שמטריד אותי שלא נחזור על טעויות העבר שהמל"ג מעביר כסף ואז המוסדות עצמם, הם יכולים לסמן על הרובריקות, אבל כל עוד לא יהיה פיקוח וירידה לשטח ולשמוע את הסטודנטים, לעולם לא תדעו אם באמת הם מקבלים את המעטפת.

אנחנו נעקוב אחרי זה. תמשיך.

אני אתייחס לנקודה הזאת בסוף.

יוסי, תתייחס לכל הפגישות שעושים במוסדות.

כן. אני אתייחס לזה בהקשר של הפיקוח וגם דיברת על השיווק שגם קשור כמובן אלינו.

מלגות לסטודנטים לתואר ראשון ושני, היום זה מנוהל על ידי מינהל הסטודנטים, מקבלים מלגה על ידי מינהל הסטודנטים במשרד הקליטה, ובהתאם להחלטת הממשלה אנחנו מגבשים את המתווה למעבר למל"ג ות"ת.

כמו שאמרתי, התכנית היא בעצם הוליסטית, אנחנו גם מתמקדים בזרקור של המצוינות בהצטיינות האקדמית. החל מתשע"ט אנחנו נותנים מלגות מורחבות לסטודנטים מצטיינים בתואר שני מחקרי, מלגות בגובה 41,000 שקל לסטודנט שלומד לתואר שני מחקרי באמת במטרה להגדיל את אותו רצף עד שיגיעו לקליטת סגל אקדמי ובהמשך אחרי כל תהליך המתווה אנחנו גם נגבש תכנית לתואר שלישי, כשאנחנו יודעים כיום שפחות או יותר היא מוקפת על ידי משרד המדע. מבחינת מספרים, כמובן אין לנו עוד מספרים עדיין כי אנחנו במהלך תשע"ט.

אוקיי. סיכמנו שאתה שולח לנו מספרים בכתב.

מה שיש, נכון לעכשיו.

כן.

כן. מלגות לדוקטורנטים, משרד הקליטה גם כן מעניק היום מלגות לדוקטורנטים, גם הנושא הזה יעבור בהמשך בהתאם להחלטת הממשלה. תכנית - - - ומנהיגות, מעבר לחלקים האקדמיים אנחנו גם מגבשים תכנית של מנהיגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה בשיתוף אגף עתודות לישראל ובשיתוף קרן רוטשילד קיסריה, תכנית שמטרתה בעצם זה לקחת את אותם סטודנטים יוצאי אתיופיה המצטיינים, המובילים גם חברתית וגם אקדמית ולשלב אותם בתוך התכניות הקיימות בין אם זה צוערים לשירות המדינה, צוערים לשלטון המקומי וכן הלאה, כי אחרי בדיקה שערכנו בשטח ראינו שהסטודנטים בסוף לא מגיעים לתכניות האלה מספיק, גם בגלל כמו שציינת קודם העניין של הידע, גם בגלל העניין של השיווק ובגלל כל הפערים האלה אנחנו על ידי מבחני הכנה ומיון וקורסי הכנה ומיון נערוך התגברות על המחסומים האלה, כדי לשלב אותם בתוך תכניות המנהיגות.

איך אתם משווקים את זה?

אנחנו עושים את זה בשיתוף משרד ראש הממשלה, אגף עתודות לישראל ובשיתוף קרן רוטשילד קיסריה והם יעזרו לנו גם בתהליך השיווק, וגם אנחנו עובדים מול המוסדות עצמם באופן ישיר, מול דיקני הסטודנטים ומול מנהלי מכינות וכן הלאה.

שאלה קטנה, אדוני היושב ראש. האם יש בתקציב שאיפת פרסום, שיווק. קיים דבר כזה? האם בתקציב יש סעיף כזה?

אנחנו יכולים להקצות לסעיף הזה, יש לנו אגף שמתעסק בכל העניין של - - -

לא ירדת לסוף דעתי. האם בתקציב שלך לתכנית הזאת יש סעיף כזה?

אין משהו שמוקצה, נכון להיום לנושא הזה.

אז אתה לא יכול לעקוב. קח בחשבון. אם אין תקציב, אין סעיף כזה - - -

בסדר, הבנו את דרך השיווק שלהם, כל המשרדים, הארגונים - - -

דרך השיווק זה משהו אחר, לעקוב אחרי זה אתה לא יכול.

כן אבל אני כן רוצה לציין שכל התקציב שמקדיש מל"ג ות"ת גם למעטפת , גם לתכנית הישגים, גם לתכנית מצטיינים, זה תקציב שהוא מתקציב מל"ג ות"ת, הוא בנוסף לתקציב של החלטות הממשלה. הוא לא חלק מתקציב החלטות הממשלה.

שזה מצוין, כל עוד הכסף לא ייבלע וילך לאיבוד.

אני אתייחס לנקודה הזאת.

תתייחס, אם לא – היא לא תירגע.

יש לך בעיה עם זה? באמת. אדוני היושב ראש, סליחה - - -

אני אמרתי שהוא יתייחס. מה את קופצת כל הזמן? כל משפט.

מה זה היא לא תירגע? זה הסגנון שלך, הנחמדות, ואני באה לפקח, זה תפקידי כחברת כנסת. אני פשוט מתביישת באמירה שלך.

הוא אומר שהוא יתייחס.

לא, זה לא לעניין, אדוני היושב ראש. זה לא לעניין, אני לא מבינה למה אתה מדבר כך.

את קופצת כל הזמן בכל משפט.

סליחה, אדוני היושב ראש, אני אקפוץ ואדבר ואבקר, וזה מבייש אותי שאתה בכלל מתנהג ככה לחברי כנסת שמגיעים לוועדה. וזה כל הזמן חוזר על עצמו. כל הזמן.

כי כשלא נותנים, אנחנו מזמינים את משרדי הממשלה לדווח, אם לא נותנים להם לדווח וכל מילה אנחנו עוצרים אותם אז - - -

זה הסגנון שלך, ואני הסגנון שלי טיפה יותר נוקב. אז תלמד להכיל אחרים, כמו שאני מכבדת אותך אתה תכבד אותי.

בואי לא נריב. בבקשה תמשיך.

הבקשה היא לגיטימית והבקשה מובנת ונכונה. אנחנו עוקבים בשטח, עושים מאמצים לרדת כמה שיותר לתוך המוסדות האקדמיים על ידי שיחות עם דיקני סטודנטים, שיחות עם סטודנטים, שיחות עם התאחדות הסטודנטים, הכל בשיתוף פעולה. גם כשדיברנו על המתווה מול משרד הקליטה, אנחנו עושים את הכל בשיתוף כמה שיותר עם נציגי הקהילה. יכול להיות שזה לוקה בחסר, אנחנו עושים מאמצים כדי לקדם את הנושא הזה כמה שיותר כדי לפעול ושום דבר לא ייעלם מן העין או לא יהיה מוכר או לא ידעו.

רק לאחרונה נפגשנו עם נציגות רחבה של דיקני סטודנטים במטרה לשמוע על היישום של התכניות וקיבלנו פידבקים לכאן ולכאן, אנחנו שומעים את זה ובהתאם לכך אנחנו גם פועלים בשנה הנוכחית. כלומר עשינו שינויים מהשנה האחרונה, זה לא המקום לפרט אבל אני אשמח גם לפרט את זה על השינויים שנעשו בין השנים. התכנית היא יחסית טרייה וחדשה כך שאין המון שינויים, אבל כן נגענו בניואנסים מסוימים שנוכל לפקח כמה שיותר והבקשה היא בהחלט לגיטימית.

תכנית לקליטת סגל אקדמי, גם כאן אנחנו אישרנו בשנה האחרונה תכנית לקליטת סגל אקדמי יוצאי אתיופיה. לצערי התכנית לקליטת אנשי סגל אקדמיה כרגע ללא מועמדים, גם כאן אנחנו מנסים לפענח ולראות למה לא הגישו, אנחנו מכירים ויודיעם שיש אנשי סגל אקדמי שנמצאים במוסדות אך מסיבות כאלה ואחרות המוסדות כרגע לא הגישו מועמדות. השנה הזאת אנחנו מנסים לקדם את זה כמה שיותר מבחינת מספרים.

התכנית הזאת מעניקה מלגות שכר של אנשי סגל אקדמי במהלך שלוש שנים על ידי ות"ת, ומלגת מענק מחקר בגובה 170,000 שקל לאותו איש סגל אקדמי.

אולי המוסדות מפחדים אחר כך לתקצב את המשרה שלהם, אז הם אומרים "אנחנו מעדיפים לא לקבל את התקציב שלוש שנים, העיקר שאחר כך לא נצטרך להעסיק אותם".

הסיבות כרגע לא ברורות. זו יכולה להיות סיבה, הסיבות כרגע לא ברורות לנו, כי זה באמת עבר לפני פחות מחצי שנה והדברים בתהליך ובהתהוות. אנחנו יודעים שאין המון אנשי סגל אקדמי יוצאי אתיופיה, בסופו של דבר המוסדות בונים את זה לפי מצוינות אקדמית ויכולת אישית של אותו מועמד ואנחנו מקווים שבאמת יגישו כמה שיותר, אנחנו מנסים לעודד את זה ולשווק ולפרסם את זה ככל הניתן על ידי סרטונים והעלאת המודעות מול המוסדות.

א. תפיסות שונות במערכת ההשכלה הגבוהה באשר לאופן השילוב המיטבי של סטודנטים יוצאי אתיופיה. חלק מהקשיים שהצגתי ודיברתי עליהם זה באמת כי התכנית היא יחסית חדשה וטרייה, כך שהדברים לא כל כך תמיד ברורים אל מול המוסדות, ובשביל זה אנחנו עושים כמה שיותר ירידה לשטח וירידה לפרטים, כדי לראות איך אנחנו באמת משלבים אותם ככל הניתן.

קושי נוסף, קיים קושי מנתוני מרשם הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לגבי ארץ מוצא הסטודנטים. סטודנט שמגיע היום למוסד לא מצהיר מאיזה מוצא הוא, מאיזה מקום הוא נמצא, והמוסדות לא יכולים תמיד לאתר אותם. אנחנו בחשיבה איך כן לעקוף את זה וכן להגיע לאותם סטודנטים יוצאי אתיופיה ובאמת בהתאם לזה להביא להם את התקצוב הכי גבוה שניתן ושמגיע להם. תודה. אני מתנצל אני צריך לצאת.

תודה רבה. אנחנו עוברים למשרד השיכון. בבקשה תציגו לנו את שתי התכניות, כמה נוצל, כמה עדיין לא וכמה בתהליך.

אני מנהל אגף תכניות סיוע. היעד שלנו ל-2017 היה 200 משפחות שירכשו דירה בשנה הזאת, למעשה הזוגות הצעירים הביעו אמון בתכנית, 3,520 נרשמו לתכנית, כ-226 משקי בית רכשו דירה ועוד תשעה במחיר למשתכן, והפריסה הייתה פריסה ארצית, רכישות בכ-50 ישובים.

בשנת 2018 יצאנו להגרלה נוספת, יצאנו ל-300 בעקבות בקשה של השר להגדיל את המכסה, בקשה שנענתה על ידי האוצר. כרגע המשפחות בתהליך של מימוש וחתימה על חוזים. כרגע במצב של 90 מממשים והיתר בשלבים מתקדמים לקראת חתימה על הסכם.

בסך הכל התכנית היא טובה, הציבור מגלה הזדהות, אנחנו מקבלים פידבקים חיוביים מהשטח. השנה גם עשינו חידוש, אחרי כל הגרלה עשינו שלושה כנסי הסברה עם הזוגות הצעירים, הם קיבלו הכוונה, הסברה, ייעוץ, ליווי, כך שאנחנו צופים גם אחוזי מימוש גבוהים וגם הכנסנו הרשמה אינטרנטית שחוסכת לזוגות הצעירים ללכת לבנקים ולשלם. בנוסף גם רתמנו את הבנקים למשכנתאות, עשינו איתם כנס כדי לאתר חסמים ולאפשר ל- - -

כי באמת הבנקים העלו ריביות. אמרו להם "הנה, אתם זוכים להטבה מהמדינה" והתחילו להעלות ריביות והיו טענות של הזוגות.

אנחנו משתדלים כמה שיותר לעזור בנושא הזה וכל פניה שבאה מהשטח אנחנו פונים לבנקים ומנסים לברר איפה יש בעיה, אם אפשר לעזור, ואנחנו ברוב המקרים מצליחים גם - - -

אני רוצה לשאול איך הבנק מעלה את הריבית, מכיוון שבתכנית כתוב בצורה מפורטת 600,000 שקל לעשר שנים ללא ריבית.

אנחנו לא מדברים על הריבית של ההלוואה של ה- - -

על ההלוואות הבנקאיות. ה-300,000.

ל-300,000 גם כתוב 3% ומשהו.

- - - מהבנק, הבנקים פשוט מקפיצים את הריביות שלהם.

אה, מעבר לתכנית.

בדיוק. ואז הם מכניסים להם את זה בדרך אחרת.

אבל אנחנו עם היד על הדופק וכל מקרה כזה מטופל.

אוקיי. זה לא ידוע לי.

אני מוכרחה לציין גם את משרד השיכון, גם את הארגון שמלווה את הזוגות, אנחנו כל הזמן בלופים של מיילים, הזוג הזה הבנק עושה לו בעיה, כל מיני דברים שהיו מגיעים קודם גם אליך, גם אל חברת הכנסת תמנו, ברוב המקרים, לא אנחנו כי זה לא אני, אבל משרד השיכון ביחד עם הבנקים, ביחד עם החברה המלווה, מצליחים למצוא פתרון.

אנחנו נטפל מול המפקח על הבנקים. בסדר.

באמת צריך להגיד להם מילה טובה, למשרד השיכון.

המפקח על הבנקים היה בדיון שלנו בפעם הקודמת, לא בנושא הזה אלא בנושא אחר, ואנחנו ניצור איתו קשר ונשאל.

רק מילה טובה אם אפשר להגיד להם, באמת אתם עושים עבודה מופלאה ואני יודעת שאתם מטפלים בכל פניה ויישר כח. כשצריך לומר מילה טובה, אנחנו גם יודעים לומר.

אני מצטרף לדבריה של פנינה. המשרד ממש הראה לנו תוצאות בתכנית הזאת.

שאלה קטנה. 90 משפחות נמצאות בשלבי מימוש, רק 90 חתמו על ההסכם. גם חסר שיווק?

לא, יש שיווק.

לזה לא צריך שיווק.

יש 2,000 ומשהו - - -3,500.

השאלה זה התהליך.

נשמע על התכנית השנייה, של שיקום שכונות. על 120 מיליון ₪.

אני מנהלת אגף שיקום שכונות במשרד השיכון. באמת התכנית שאתה מדבר עליה, מדובר בתכנית שמתייחסת לחמש שכונות עם אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה, כשהתכנית עצמה מטפלת בכלל האוכלוסייה הקיימת בתוך אותן שכונות. אנחנו מדברים על שכונת רמת אליהו בראשון לציון, קריית משה ברחובות ושלוש שכונות בנתניה, כשיש פה בעצם שילוב כוחות מצד אחד עם הרשות להתחדשות עירונית בעניין של התכנון המתארי של השכונות, ואני חייבת לבוא ולהגיד, זו פעם ראשונה בתכנית של התחדשות עירונית ששכונה שלמה הולכת לתכנית התחדשות עירונית, זו פעם ראשונה שהממשלה גם מקצה עבור שתי שכונות שזה ברחובות ובראשון, למעשה קרקע משלימה, כך שבתכניות הספציפיות האלה למעשה יש בשורה באמת שהממשלה באה ורותמת, וכלל התכניות מקודמות בתהליך של התחדשות עירונית.

כפי שאפשר לראות, אנחנו מדברים על חמשת השכונות, 11,000 יחידות דיור, כש-5,600 שזה בעצם יותר מחצי, מיועדות לפינוי בינוי או בינוי פינוי בינוי, יש שונות גדולה בין התכניות אבל זה התהליך. 3,500 בתמ"א 38 ו-1,760 לשיפוץ המבנים כשבעצם מדובר בשכונות שנמצאות בנתניה, שהתכנית להתחדשות עירונית לא כלולה בהן, היא בלתי אפשרית בגלל ה - - -

מה היעד שלכם מבחינת הזמן?

זו תכנית ארוכת טווח, אדוני יו"ר הוועדה. בעצם כלל התכניות האלה שקשורות להתחדשות עירונית אלה תכניות שהן ארוכות טווח ולוקחות את הזמן. מה שאנחנו עושים לצד התכנון המתארי ולצד הפעילות של היזמים בשכונות האלה, בעצם הקמנו מנהלות שכונתיות בתוך אותן שכונות - - -

אבל יש בעיה שהבנתי שהתחילו להקים כל מיני יזמים פרטיים קרוואנים והם מנסים להטעות את הציבור, ושמים שלטים שזה כביכול מטעם המדינה, הם נכנסים, מתחילים לעשות עליהם סחר מכר כי יש להם קושי בעברית, ואני רוצה לדעת, תראי, זו תכנית ארוכת טווח אבל שמנו יעד של חמש שנים וצריך ללכת גם לממשלה ולבקש תוספת תקציבית, ולצד זה נדמה שיש בלגן ויש מי שרואים אותם כטרף קל, מנסים להחתים אותם ולרמות אותם, וצריך לראות איך מתגברים על זה.

מה שאת מציגה קורה, ובדיוק בשביל זה יש את המינהלות השכונתיות שקמו בתוך אותה שכונה, חתמנו על הסכם מול הרשות המקומית, הקמנו שלוש מינהלות כשבנתניה יש מינהלת עם שלוחות, מאחר ומדובר בשלוש שכונות, ויש בעצם צוות שהראייה שלו היא חברתית למען הליווי וההסברה מול אותם תושבים וכנסי תושבים פרטניים פר מתחם, לא כנס כללי פר שכונה, אלא כנסי דיירים פרטניים כדי להסביר להם מה צריך לעשות, למי חותמים ולמי לא חותמים ומה הזכויות שלהם בכל תהליך כזה, בכל מינהלת כזו הולך לשבת עורך דין מינהלת - - -

איך אתם עושים את ההסברה בקרב הקהילה? האם אתם משתמשים בהנגשה לשונית?

בוודאי. בעצם בכל אחת מהמינהלות מועסקים רכזים חברתיים על פי רוב יוצאי העדה, שלמעשה הם עושים מיפוי פרטני מול כל אחד מהמתחמים מי גר בתוך הדירות, האם הם חתמו או לא חתמו - - -

הם עובדי משרד השיכון?

הם עובדי המינהלות. ההעסקה שלהם נעשית ברשות המקומית אבל התקצוב להעסקה שלהם והליווי המקצועי שלהם הוא של משרד הבינוי והשיכון, לגמרי כן. ובעצם בכל שכונה ושכונה יש תהליך שאותה מינהלת מתכללת גם את העשייה מצד היזמים, גם מול התושבים, מול הרשות המקומית ומול הממשלה.

איך אתם מתמודדים עם נוכלים?

אני אגיד לך, בכל מינהלת למעשה אנחנו שמים עורך דין מינהלת ושמאי מינהלת שלמעשה אמור לתת את הליווי המקצועי לאותם תושבים, לפני שהם חותמים.

הדיירים יודעים שרק הוא בר-סמכא?

הוצאנו להם הודעה לא לחתום סתם. הוצאנו להם הודעה גם לפני כשנה לכל התושבים, למשל ברחובות שהיה תהליך שלהחתמות פוגעניות, הוצאנו להם הודעה של משרד הבינוי והשיכון יחד עם העיריה, לא לחתום כל עוד לא הוסדר כל תהליך התכנון - - -

גם בשפה אמהרית?

כן. בוודאי.

בנוסף, אנחנו מתמודדים עם חתימות שכבר קרו, אנחנו נסייע להם מבחינה משפטית, למשפחות שכבר חתמו והסתבכו עם חוזים לא נכונים או לא לטובתם.

אתם עושים גם הכשרות, נכון?

כן.

אז תגידו גם על ההכשרות.

בעצם במסגרת אותו צוות שמועסק בכל אחת מהמינהלות יש תהליך הכשרה שאנחנו עושים לטובת מינוף הנושא של אותם עובדים שעובדים מול בעלי הדירות. זאת אומרת יש תהליך של עשייה פרטנית מול כל אחד מבעלי הדירות בכל אחד מהמתחמים.

אני חייבת לבוא ולהגיד דבר חשוב: יזמים חשוב שיגיעו וחשוב שיסתובבו מאחר ואנחנו רוצים שהתכניות האלה יצאו לפועל, מצד שני, אסור שזה יבוא על חשבון התושבים ולכן המינהלת היא גוף ניטרלי ומקצועי שאמור לאזן ולתת את הכלים לאותם תושבים להתמודד עם התכניות.

יש לך שאלה?

לא. רציתי להגיד שזה טוב מאוד.

כן. רגע אבל שאלה אחרונה, המינהלת צוללים גם לנושא החוזי? הם מסתכלים שלא מקפחים אותם מבחינת המטר רבוע, לציבור הזה?

בוודאי כן. המינהלת עושה שני דברים. אחד – יש את עורך הדין של המינהלת שלמעשה נותן שעות פרטניות לאותם תושבים.

אתם קובעים את היזמים?

יש שונות בין התכניות. בחלק מהישובים כן, כמו בראשון-לציון, שבעצם המדינה מתנהלת כמו יזם והיא זו שבעצם מתנהלת מול התושבים ואחר כך מוציאה את זה לפועל מול רמ"י, וברחובות - - -

בראשון-לציון כבר נבחר יזם?

כן.

בראשון-לציון יש תמורה אחידה לכולם, כולם מקבלים אותו דבר. יש מכרז של רמ"י שמשווק.

אדוני היושב ראש, זה המגרש שחברי הכנסת לא צריכים להיות צנועים ולהגיד כל הכבוד לשיקום השכונות.

בהחלט. משרד השיכון פועל ממש - - -

כמה זמן בערך ייקח עד שייכנסו טרקטורים? זה באמת מעניין אותי. האם עוד עשר שנים נשב ונעקוב או שבאמת יש לכם דד-ליין?

בראשון-לציון אנחנו בשלב מתקדם, זה תהליך של בינוי-פינוי-בינוי באמצעות הקרקע המשלימה ואנחנו או-טו-טו נתחיל לראות את הטרקטורים לבניה עצמה. יש שבעה בניינים ראשונים שיצאו לדרך.

תודה. נתקדם למשרדים האחרים. נציבות שירות המדינה בבקשה.

אני ראש האגף לגיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה. באמת כמו שאתם רואים בשקף הזה, אחד ההישגים הגדולים עבור הנציגות זה שהוקם האגף לגיוון תעסוקתי ומונו והוכשרו כבר למעלה מ-60 ממונים, מחזור א' סיימו את הכשרתם וכבר עובדים במשרדים, מחזור ב', ההכשרה מצויה בעיצומה, ואנחנו פועלים במרץ למינוי כל הממונים בכל יחידות הממשלה השונות.

מלבד הדבר הזה, אם אדוני רצה מספרים, בשנת 2017 ודאי עמדנו בכל המספרים, באמת ראינו קפיצה, מ-2016 ל-2017 בעקבות קליטת כל עובדי הקבלן לשירות המדינה בעיקר במערכת הבריאות, בבתי החולים הממשלתיים.

מה בבריאות?

בעיקר בבתי החולים הממשלתיים, שם אנחנו רואים את הקפיצה המשמעותית כי שם קלטו את עובדי מיקור החוץ להיות עובדי מדינה.

בסדר. השאלה שלי - - -

זה מצוין.

זה מצוין. כמובן.

אתה יודע למה זה מצוין. הם קלטו בשנים הראשונות רק עובדי עזר ועובדי קבלן ואמרו "הנה, תראו כמה עובדים אתיופים יש - - -"

הכל טוב, אבל מה שאני רוצה לשמוע, זה רק על אקדמאים. התכנית בוועדת השרים, זה מה שאני רוצה, מה שאמרת אנחנו נשמע בייצוג הולם. היום אני רוצה לשמוע, בתכנית כתוב 50 אקדמאים ו-30 סטודנטים כל שנה בנציבות שירות המדינה. אני רוצה לדעת כמה ב-2016, כמה ב-2017, כמה ב-2018. מספרים.

אין בעיה. אין לי את המספרים על 2016, המספר ב-2017 עמד על 51 אקדמאים. את המספר הסופי על 2018 מטבע הדברים, דצמבר, עוד אין לי, אני כן יודעת שאנחנו עומדים ביעד של אקדמאים יוצאי אתיופיה.

יתרה מזאת, אנחנו עובדים לא בגלל היעד אלא כי אנחנו באמת רוצים לגוון את שירות המדינה והוצאנו הנחיה למשרדים שמנחה אותם להתמקד באקדמאים יוצאי אתיופיה. זה המיקוד שלנו, בדרגי הביניים ומעלה. אנחנו יותר לא מתעסקים, כמובן שזה חשוב - כל מי שרוצה להכנס מוזמן – אבל מיקוד המאמצים שלנו מתרכז בעמדות הביניים ומעלה, באקדמאים. אם יש שאלות בעניין הזה בשמחה.

ב-2016 לא שילבתם?

לא. אין לי את הנתונים כרגע. אני יכולה לחזור לוועדה עם תשובות.

בדיווח הקודם קיבלנו על 2016.

לי כרגע אין את הנתונים על 2016.

2016, 2017, קיבלנו את הדו"ח האחרון מיולי 2017 - - -

כמה זה ב-2017?

51. ב-2017, 51, ב-2018 אנחנו גם - - -

זה אקדמאים. מה עם סטודנטים באקדמיה?

31 ב-2017.

כלומר מ-80 הגעתם ל-82? זו הכוונה?

מה זה מ-80?

אתם חייבים 80, אבל הוספתם עוד שניים.

הוספנו. נכון.

מצוין.

והמגמה הזו הולכת וגדלה, כלומר היעדים הם איזה שהוא נקודת ציון, אנחנו ממש לא עוצרים שם.

מה נכון לעכשיו ב-2018?

אין לי את הנתונים המעודכנים, אני כן יודעת לומר שאנחנו עומדים ביעדים. כמה טוב מעבר ליעדים, אני עדיין לא יודעת. כי יש לנו עוד חודש של עבודה.

אבל אתם עומדים ביעד?

כן. אנחנו עומדים ביעד לשנת 2018.

אבל אתם עושים פילוח של דרגים? - - - שבאמת להיות אקדמאי זה בסדר, אבל צריך גם את הדרגות.

בהחלט. אנחנו לחלוטין מסתכלים גם באופן מהותי איפה אותם אקדמאים מושמים, זה אחד האתגרים שלנו ולכן גם ציינתי ואמרתי, שההתמקדות שלנו היא בדרגות הביניים ומעלה ובמוקדי ההשפעה והשליטה, מוקדי קבלת ההחלטות, זה המיקוד שלנו של - - -

יש לכם רק אחד שיצאתם במכרז על דרג בכיר.

דרג בכיר את צודקת שיש אחד. צודקת.

אז אני שואלת, למה אנחנו לא יכולים להיות בדרגים הבכירים, יש לנו כל כך הרבה אנשים בכירים כולל בחדר הזה ואני מתפלאת שרק אחד.

את בהחלט צודקת, אנחנו עובדים, אנחנו רוצים שיהיה לנו אקדמאים יוצאי אתיופיה לאורך כל ההיררכיה ולא רק בדרגים הזוטרים, אלא אדרבה, בדרגים הבכירים ודרגי הביניים.

שאלה אחרונה ואני הולכת. אותי מטריד שמי שיושב על השיבר החשוב ביותר במדינת ישראל זה משרד האוצר, לא טורח להכניס בין נערי האוצר שלו יוצאי אתיופיה. אז אותם פקידי אוצר שמגיעים ומייצגים את התקציב או שמחליטים לפעמים אם לשחרר כסף או לא, יושבים בוועדות בכנסת, אנחנו מכירים אותם, תאמיני לי, רבים מהם לא מבינים ולא כלום בכל מה שקשור לחברה.

אותי באמת מטריד שלא שואלים את משרד האוצר איך יכול להיות שיש להם רק שני עובדים מתוך 1,000 או יותר, ואתם צריכים להיות קצת יותר עם סכין בין השיניים, הם הבטיחו שתהיה ועדה שמזמנת אותם ואז אתם אמורים להקפיא להם את כל התקנים. זה מה שאנחנו סיכמנו בזמנו עם נציב שירות המדינה.

כן. ועדת חריגים. זה נכון. - - -

זה - - -

תודה רבה אדוני. אני הולכת לישיבת הסיעה. עכשיו יהיה לך קצת שקט.

אני חייב לציין שקהילת אתיופיה זכתה בשני חברי כנסת כאלה, ממש לוחמים.

תודה. משרד הבריאות בבקשה.

אני מנהלת האגף לתכנון מדיניות במשרד הבריאות. התכנית של משרד הבריאות בגדול בנויה משבעה סעיפים מרכזיים שמתוקצבים, השניים הגדולים שמרכיבים אפילו קצת מעל לחצי מהתקציב הכולל קשורים בפרישת מגשרים שעובדים במרפאות קופות חולים והסעיף השני הגדול קשור בסיפור של כל הנושא של סכרת מאוד גבוהה בקרב יוצאי אתיופיה, עבודה מול מבוטחים שהם חולי סכרת וטרום סכרת. אז לגבי שני הסעיפים האלה המצב הוא כזה.

כבר מסוף 2016 יש בנוסף למגשרים קיימים שמונה משרות חדשות של מגשרים שהתווספו לקופות החולים, לראשונה בלאומית שהיא הקופה השנייה בגודלה שמבטחת יוצאי אתיופיה, ובכללית שכבר היו גם מגשרים ותיקים אבל בעצם תגברנו שם, אז שתי הקופות האלה מכסות בערך 95% מיוצאי אתיופיה, שתי הקופות הנוספות הן בשוליים.

סך הכל המגשרים החדשים שזה שמונה משרות שהם כמותית 12 מגשרים, יחד עם המגשרים הוותיקים פועלים ב-21 מתוך 28 ישובים במיקוד של הפרויקט הזה. זה דבר אחד שקורה שהוא משמעותי.

דבר שני שקורה לגבי הנושא של סכרת וטרום סכרת זה שבעצם סיימנו ביולי שנת תמיכה ראשונה במסגרת התקציב של החלטת הממשלה בקופות החולם, בעצם במסגרת התמיכה הקופות התבקשו כנגד מבחן תמיכה לבצע פעילויות ממוקדות בנושא של חולי סכרת במרפאות בישובים שיש בהן ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, 20 ישובים שהוגדרו מראש.

בתכנית, אנחנו יודעים בעקבות סיום שנת פעילות ראשונה, שנכללו 658 מבוטחים מקופת חולים לאומית שקיבלו התערבות ספציפית מהטרום-סוכרת לסוכרת שלהם. תיכף אגיע לבעיות, כי כמו שאתם רואים מדובר רק בקופת חולים לאומית.

מעבר לזה, אנחנו השנה הקפנו מעל ל-200 אנשי בריאות, שנחשפו להכשרות גם על אבני יסוד, גם לגזענות בבריאות, עם דגש ספציפי שניתן השנה סביב דיון שהיה אצלך – אדוני יושב הראש לפני כמה חודשים – בנושא של בריאות הנפש וכשירות תרבותית שזה נושא שאנחנו יודעים שהוא נושא ששם יש פערים מאוד גדולים בהקשר של היכולת או הכשירות התרבותית של המטפלים שלנו, אז בעצם היו שלוש הכשרות משמעותיות, אחת למנהלי בתי חולים לבריאות הנפש אצלנו במטה, השנייה בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, ששם גם בימים אלה אנחנו תומכים בהקמה של מרכז ארצי בנושא של כשירות תרבותית ובריאות הנפש, והשלישי בלשכות הבריאות.

התכנית הממשלתית מתייחסת לבריאות הנפש?

לא.

לא, יש סעיף אחד שנוגע לבריאות הנפש, שהוא בדיוק מדבר על זה, על הנושא של הצורך - - - יש בתכנית הכוללנית סעיף אחד ספציפי שנוגע לנושא של הנגשה תרבותית בתחום טיפול בבריאות הנפש. כן. בהחלט. אז בעצם זה הנושא של ההכשרות.

תסבירי לנו על מספר המגשרים. כי היה ויכוח על שני דברים: אחד הסברה והשני הגדלת מספר המגשרים מ-12 ל-24. תסבירי לנו כמה - - -

כמה יש וכמה אין.

נכון. האם הגעתם ליעד התכנית או לא? מבחינת ההסברה, האם אתם עושים הסברה ובאיזו דרך אתם עושים אותה.

אוקיי. אז לגבי המגשרים, יש כיום 20.5 משרות מגשרים במערכת לקופות החולים. בעצם יש לנו 12 ותיקים שהם מתוקצבים גם מהחלטת הממשלה הזאת, ושמונה חדשים. אנחנו אמורים להציב עוד ארבעה מגשרים במהלך השנה הקרובה, שמה שאנחנו מייעדים אותם, אנחנו מייעדים אותם לגישור בתחום בריאות הנפש, בתהליך שנעשה עם עמותת "טנא בריאות", שזה יהיה גישור ממוקד למוסדות בבריאות הנפש, לאור הקשיים שיש לנו שם. זה תהליך שנמצא כרגע אצל החשב שלנו בתמחור ואנחנו מקווים גם שנוכל להגיש את זה כפטור ממכרז, צריך להגיד שזה חלק מהקשיים שיש לנו ביישום.

לגבי ההסברה שאלת, זה הסעיף השני. בנושא של הסברה יש סכום יחסית צנוע של 300,000 שקל שיחולק לשניים.

300,000 או 800,000 שקל?

300,000 שקל.

את בטוחה?

כן. בטוחה. הסכום יחולק לשניים, בעצם אנחנו אחרי סיום המגעים וההחלטות עם ערוץ הטלויזיה באמהרית שיעשה תכניות קידום בריאות ביחד איתנו, והחלק השני דרך לפ"מ, שזה משרד הממשלה שעוזר לנו לתכלל, ממוקד בנושא של זכויות. זכותי לקבל שירות בשפה שלי, זכותי להתלונן על שירותי הבריאות. במסגרת ההחלטה הזאת גם הוספנו הרי נתבים באמהרית ומענה קולי לפניות הציבור באמהרית אז תהיה אפשרות גם להתלונן. אז ההסברה בעצם ישוריינו כבר השנה שני הסכומים, האחד לערוץ הטלויזיה והשני דרך לפ"מ.

הקושי הגדול שלנו, וזה מחזיר אותי לנושא הסוכרת, ראיתם קודם שפעלנו מול 658 מבוטחים חולי סכרת וטרום-סכרת, 70% מהם אגב יוצאי אתיופיה, כלומר גם שם אנחנו לא עושים בידול, אנחנו נכנסים למרפאות שיש בהן ריכוז גבוה ומחייבים קופות לפחות ל-70% יוצאי אתיופיה.

הקושי שלנו הוא שבעצם הדרך שלנו להעביר כספים לקופות החולים משנות המשחק שלנו בנושא של סכרת, זה דרך תמיכות. במסגרת המבחן הזה במהלך השנה קופת חולים כללית שהיא הקופה הגדולה המבטחת את יוצאי אתיופיה, בערך 80%-70% מיוצאי אתיופיה, הודיעה לנו שהיא לא תבצע את המבחן, לאור זה שהסכום שניתן והדרישות שלנו היו גבוהות מדי, בייחוד דרישות שלנו בנושא של הצבת כח אדם ייעודי ולכן כללית לא נכנסה ל"משחק" של מבחן התמיכה, זה אומר שיישאר סכום תקציבי די משמעותי שהוא לא מנוצל.

צריך לנצל אותו.

נכון.

- - - עובדים עם טנא בריאות.

טנא בריאות אבל לא קשור לקופות חולים. אני ארחיב על טנא בריאות.

אז מה אנחנו עושים עם התשובה שלהם?

בסוף דצמבר יש לנו ועדת מעקב של התכנית הממשלתית, אנחנו צריכים להביא בפניהם את הנתונים, אנחנו צריכים להחליט - - -

- - - לישיבה על הסוכרת.

נכון. זה מתקשר לישיבה על סכרת.

מה התשובה, למה?

אנחנו במבחן התמיכה כנגד הכסף ביקשנו שהם יציבו מתאם ייעודי שתפקידו יהיה לתכלל את התכנית, אחד על כל 10,000 ילידים יוצאי אתיופיה. הם טענו שהסכום שניתן לתמיכות – סך כל התמיכות זה שני מיליון ₪ לשנה לשתי הקופות, הם טענו שהסכום הזה יחסית למה שהם צריכים לתת מבחינת כח אדם הוא קטן מדי, וכח אדם כפי שאתם יודעים הופך להיות קבוע - - -

אבל לאומית כן הסכימו.

הסכימו. הסכימו וביצעו.

אז זה ממש לא ברור.

אנחנו גם שמענו בדיון הקודם שמשרד הבריאות יצא בפעם הראשונה למכרזים והאנשים התמודדו ועד עכשיו אפילו לא הוכרז מי זכה במכרזים. בנושא ההסברה.

את רוצה לדבר על המכרזים? אולי אומרים הסברה ומתבלבלים. יש הסברה שהיא בקהילה של קבוצות, ויש הסברה במדיה.

אני רוצה שההסברה, לפי התכנית.

לגבי המכרז שפורסם. אני הצטרפתי לתכנית קידום בריאות בדצמבר 2017. אני במהלך השנה עוסקת בנושא קידום בריאות יוצאי הקהילה. אני אתייחס למכרז. המכרז פורסם, ניגשו שתי עמותות, אחת מהן זה טנא בריאות והשניה עמותת פידל. התבקשו להגיש גם הבהרות וגם כל מיני מידע שמשרד הבריאות ביקש. בשלב הראשון כן הגישו הבהרות, בשלב שני התבקשו להגיש עוד מידע ועדיין לא קיבלו את המידע, כך נודע לי מוועדת המכרזים. ברגע שיגישו את המידע אנחנו נתקדם עם זה. זה לקח זמן.

יש לך הערכה מתי?

ברגע שהם מגישים, הם אמרו שממש מקדמים את זה. אני עם יד על הדופק בנושא הזה.

כולנו רוצים לקדם את זה לפני סוף החודש.

בדיוק. לפני סוף השנה.

אני רוצה לקבל בכתב. נתקדם למשרד הבא.

אדוני היושב ראש אפשר להתייחס? קודם כל אני באמת רוצה לברך שמשרד הבריאות כן התחיל לקדם את ניצול התקציב שמוקצה לתכנית הממשלתית, לשנת 2019 ממה שאני מבין, עיקר הפעילות באמת נעשית ויש תכניות שכן הולכות ומתקדמות. אני רק מבקש מהוועדה וממשרד הבריאות לוודא שהשנתיים ויותר, הסכומים שהוקצבו ולא נוצלו, שלא ילכו לאיבוד, שיהיה אפשר להשתמש בהם גם בשנים הבאות.

אני יכולה להתייחס להכל בסיכום, בעקרון תוקף החלטות הממשלה הוא עד סוף 2019. התכנית מתוקצבת לכאורה משנת 2016, אנחנו יודעים ש-2016 הייתה שנת היערכות, אנחנו עכשיו במהלך 2019 נערכים כל משרדי הממשלה כדי לעשות חשיבה מחודשת לגבי מה המרכיבים שצריכים להמשך, איך הם צריכים להמשך, לכמה זמן הם צריכים להמשך וברור לגמרי שתכנית שהתחילה השנה לא יכולה להפסק בשנה הבאה, ויחד עם זה בעצם אנחנו נעשה, יחד עם ועדות המעקב של המשרדים ויחד עם נציגי הציבור השותפים חשיבה מחודשת על מה נכון ומה לא נכון להמשיך הלאה.

הדאגה שאם הכסף יישאר שמור וצבוע, בנושא הזה.

כסף במדינת ישראל לפי חוק התקציב לא נשמר משנה לשנה אלא אם חויב לפעולה מסוימת. אז הוא כבר לא שמור. אני אהיה לגמרי ישרה איתכם כי כך עובד תקציב המדינה. יחד עם זה, יודעים כולם, כולל אגף תקציבים, שב-2016 תקציבים לא יושמו. יודעים מה יושם ב-2017 ומה לא. אין מחשבה על "בואו עכשיו נפסיק את כל התקציבים כי זה נגמר" יש מחשבה על איך אנחנו עושים את הדברים בצורה נכונה, בצורה חכמה ובצורה שמקדמת את מטרות התכנית. יכול להיות שכשיהיו תכניות נצטרך גם גיבוי ציבורי, אבל כסף לא נשאר.

בדיון הקודם נציג האוצר אמר לנו. אם המשרד בא ואומר ורוצה לשריין את התקציב שלא נוצל, הוא אמר שאפשר.

בוודאי. וגם ראיתם את זה בדיווח. כסף ניתן לשריין עבור פעולות שכבר הוחלט עליהן ויש לגביהן התקשרות. לכן אמרנו עכשיו שכולנו מאוד נשמח עד סוף החודש לסיים את נושא המכרז הזה, כי זה מאפשר לשריין את התקציב גם של השנה הנוכחית שלא עבדה, ואז בעצם נשארנו עם חוסר רק ב-2017. עוד פעם, חלק ממה שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו יכולים להעביר כסף ממשרד אחד למשרד אחר ואז בשנה האחרת להעביר ממשרד אחר למשרד השני. יש לנו גמישות בתוך התקציב. אבל אין מחסן של כסף שנשמר אם הוא לא נוצל, רק אם הוא שוריין על ידי המשרדים.

תודה. לפני שאעבור למשרד הבט"פ, אני רוצה לשאול את משרד הבריאות, מדוע אתם לא מנהלים משא ומתו עם קופת חולים כללית, למה ויתרתם על זה?

לא ויתרנו. יש פה שני חסמים, מבחינה פרוצדורלית היום אין לנו אף כלי חוץ ממבחן תמיכה שזו פרוצדורה משפטית, להעביר כסף לקופה. אין לנו דרך אקסטרה, מעבר לקפיטציה שהם מקבלים על סל הבריאות, אנחנו בתהליכים אגב עם משרד המשפטים למצוא אמצעים אחרים, כלים אחרים להעביר כסף לקופה שהם לא דרך מבחן תמיכה. מבחן תמיכה הוא מסמך משפטי. ברגע שהוא נכתב, אם הם לא עומדים בתנאי הסף שלו, הם לא זכאים לקבל כסף.

הם עשו את זה בכוונה.

לא, מה זה בכוונה, הם עשו עלות /תועלת והם הבינו שהכסף קטן מדי תמורת מה שאנחנו מבקשים.

לדעתם. עוד פעם, קופה אחרת הסכימה. הם מבקשים ממשרד בריאות שיפחיתו את הדרישות המקצועיות שלהם, ואנחנו לא חושבים שזה מוצדק, להפחית את הדרישות המקצועיות.

אבל בסוף מי שלא מקבל את השירות זו הקהילה, עם המלחמות בין הקופה ל - - -

לא עדיף שהקהילה תקבל שירות שאיננו נחשב בסטנדרט מספיק גבוה בעיני משרד הבריאות, שהוא אחראי על מתן השירות.

יש שאלות רבות בעניין הזה, אני רוצה שנקיים ישיבה נפרדת עם קופת חולים כללית, בנושא הזה. בסופו של דבר מי שסובל זו הקהילה. נעבור עכשיו למשרד לביטחון פנים. בבקשה.

משטרת ישראל פועלת מזה כארבע שנים במסגרת תכנית "דרך חדשה". הפעילות של המשטרה נעשית באמת רוחבית.

למשטרה יש את המצגת שלהם.

אנחנו לא צריכים את המצגת. המשטרה עובדת מזה כארבע שנים במסגרת התכנית, העשייה היא באמת רוחבית בכל הגופים של המשטרה ובכל התחומים, כאשר אנחנו מתייחסים בגדול לשלושה דברים מרכזיים שאנחנו רוצים להוביל, אחד – אנחנו קוראים לו "גיוון וייצוב" שזה גיוס גם של אנשי קבע וגם של מתנדבים, כאשר אנחנו חושבים שכמובן ככל שאנחנו נתקרב ונקרב, זה יעזור לנו לשיתוף הפעולה עם הקהילה.

הדבר השני שזה תחום מאוד מרכזי הוא תחום החינוך, כאשר אנחנו מדברים גם על תכניות הדרכה של השוטרים שעובדים בפועל, גם למי שמתגייס לתוך המשטרה, וגם תכניות חינוך שעושות איזה שהוא קירוב באופן כללי עם הקהילה, תכניות ערכיות, והנושא השלישי זה כל שאר הדברים שעדיין הם מאוד רלבנטיים, כמו תכנית תקשורתית שהיא ייעודית לנושא, אמצעים רלבנטיים וכל זה, והשיטור הקהילתי.

אני אתחיל לפרט. קודם כל בשיטור קהילתי, יש לנו 29 מש"קים ייעודיים לקהילת יוצאי אתיופיה, שנמצאים ב-24 תחנות ליבה שהגדרנו אותן כתחנות כאלה, ושם בעצם מתמקד הטיפול. מש"ק אחד שהוא באמת עושה עבודה טובה יכול להחליף חצי תחנת משטרה, אם הוא באמת נמצא שם, מבין, קרוב, ולכן אנחנו משקיעים הרבה מאוד במש"קים האלה. אנחנו דואגים שלפחות פעם בחודש יעשו שולחנות עגולים במסגרת של תחנה עם אנשי הקהילה שנמצאים באותה הטריטוריה, שולחן עגול זה הזדמנות לשיח ואיזו שהיא הידברות בלתי אמצעית על כל דבר שעולה, או על דברים שבשגרה, לא משנה העיקר שיהיה איזה שהוא מפגש רציף.

זה עובד?

זה עובד. עובד טוב. זה אחד הדברים המאוד טובים שלמדנו מהתכנית הזאת. אנחנו מגייסים גם מתנדבים מתוך הקהילה, גם במסגרת של סיירת הורים שזה אמנם תכנית של המשרד לביטחון פנים אבל הם גם כמובן יוצאים למשמרת אחרי תדרוך שהם מקבלים מהמשטרה.

יש לנו 20 רשויות מקומיות שבהן מיושמת סיירת הורים. אנחנו משלבים באופן ממש ממוקד את יוצאי אתיופיה בתכניות מיל"ה. מיל"ה זה משטרת ישראל למען הנוער, תכנית שלוקחת נערים ונערות שהם לא בדיוק כבר עברו לשלב העבריינות אבל הם כבר בכיוון, על הסף, זאת אומרת שיש להם - - -

מי מגדיר את זה?

יש לנו פה מומחית תוכן.

אני לא בתפקיד הזה אבל אני אספר כי הובלתי - - - אני ראש מדור נוער במשטרה. אני אדבר על מיל"ה. מיל"ה היא תכנית מניעתית חברתית שהמטרה שלה זה לשלב נוער בסיכון ונוער עובר חוק בתחילת הדרך שלו, כדי להעביר אותו לאיזה שהוא מסלול חיים נורמטיבי ובאמת לאפשר להם עתיד חלק ויציאה לדרך חדשה.

מה שפה אנחנו משלבים בתכניות מיל"ה, ואני אדבר באופן כללי על תכניות מיל"ה, לאו דווקא על יוצאי הקהילה, כי זה משהו שתופס לכולם, שאנחנו באמת מאתרים את אותם ילדים או דרך בתי ספר, או דרך רשויות מקומיות, אגף החינוך, אנחנו בקשר עם פקידי סעד, עם משרד החינוך, עם כל הגופים האפשריים שעוטפים את הנוער כי הרי לטפל בנוער זה משהו מערכתי, זה לא רק משטרה, זה לא רק רווחה, זה לא רק בריאות, זה כולם ביחד. מכל הגופים אנחנו מגבשים קבוצות. הקבוצות האלה יכולות להיות בבתי ספר שהוגדרו, בתי ספר של נוער בסיכון שנשר, זה יכול להיות בפנימיות, זה יכול להיות ברשות המקומית בעיר ששם מקימים קבוצות וכך יש לנו, בכל הארץ פרושות קבוצות.

התחלנו את התכנית הזאת ב-2013, ממשיכים עם התכנית הזאת, בעיני היא תכנית נפלאה, תכנית שעושה הרבה שכל והרבה טוב לילדים.

מה ההיקף פחות או יותר?

יש לי נתונים. מ-2012 כשהתכנית התחילה, עד אמצע 2018 השתתפו בתכנית 1,342 נערים ונערות יוצאי אתיופיה. שזה 11% מכלל המשתתפים בתכנית.

בכלל התכנית משתתפים הרבה יותר. זו מילה קטנה על מיל"ה.

אני לא רוצה להתייחס למספר כי מצד הפעילות זה בסדר, מצד העובדות זה לא כל כך. אני לא מאשים אתכם.

לא, זאת פעילות שצריך באמת לחשוב שהילדים שנכנסים לתכנית, קודם כל יש בה המון הצלחות, אבל באמת הילדים שנכנסים לתכנית זה לא ילדים שרוצים לוותר עליהם או ילדים שכבר, אתה יודע, אלה ילדים שאנחנו יודעים שצריך לעשות עוד מעשה וזה העוד מעשה, שכולם נרתמים לעוד מעשה.

עוד כלי לתת להם.

כלי מצוין.

כשהם מסיימים את התכנית הם בעקרון, אם הם ממשיכים להישאר במסלול הנורמטיבי הם מתגייסים לצה"ל.

מאיזה גיל אפשר להכנס לתכנית?

12. בגיל האחריות הפלילית, בגדול. העדיפות הייתה מגיל 13 כי 12 הם עדיין צעירים. להגיד לכם שאין ילדים שהייתי צריכה באופן חריג לאשר אותם שהם גם בני 12.5, כי לא הייתה ברירה, אז שילבנו. אבל זה באמת בהתאם לצרכים של אותו ילד, אותה משפחה, שזה אחד הדברים הכי חשובים. לא אמרתי, המשפחה היא חלק בלתי נפרד מאותה מערכת תומכת, כלומר אנחנו מחויבים עם המשפחה לעשות את זה ביחד. אז אם אין ברירה, לצערי הרב גם ילד בן 12.5 שנמצא במצב סיכון, הוא יהיה.

שאלה שיכולה להיות קצת כבדה מבחינתכם, רק לא להתחשבן איתי אחר כך. מהיקף הפעילות של האוכלוסייה, אם יש לכם נתון כמה נגררו לפלילים. אם יש, בעקבות מיל"ה.

בעקבות התכנית או באופן כללי?

במסגרת של התכנית.

כמה חזרו לבצע עבירה פלילית אחרי התכנית? אני עזבתי את התפקיד לפני שנה אז צריך לבדוק את זה בסטטיסטיקה, אבל אפשר - - - אין שום בעיה לבדוק את הנתון הזה.

אני לא זוכרת את הנתון עצמו, אבל אני יודעת שהתכנית מוגדרת כהצלחה מאוד גדולה, בגלל שזה באמת מעט מאוד.

תודה. אני חייב להתייחס למה שקרה בשבוע שעבר. אכן יש ירידה באלימות המשטרתית, אבל פתאום בשבוע שעבר נחשפנו לשני מקרים קשים, גם באשדוד וגם בחדרה. אני לא אעבור מבלי להתייחס לנושא. אני מבקש שתתייחסו.

אני אשיב כי אני מייצגת כאן את אגף החקירות, את מדור הנוער.

אני רוצה שתתייחסי גם למה נעשה לשוטרים האלה.

אני פה כדי לומר, בדקתי באופן אישי. כשאני מגיעה לוועדות אני בודקת באופן אישי כדי לדעת בדיוק מול מה אני מתמודדת. בדקנו את התיקים, שני התיקים גם בחדרה וגם באשדוד, שניהם נמצאים עדיין בתהליך של חקירה ושניהם בצורה מקבילה נמצאים גם בתהליך של מח"ש. היות והתיקים מנוהלים על ידי מח"ש אני לא יכולה לבוא ולומר לכם, כי אני לא מח"ש ויש יחידה שחוקרת וחלילה אני יכולה לבצע עבירה פלילית אם אני אמסור פרטים.

מה שאני יכולה למסור לכם בגדול, לגבי האירוע באשדוד ואתייחס דווקא אליו כי זה אירוע שנוגע בקטינים וזה דבר שמאוד קרוב ופה הייתי גם חייבת להתעקש ולדעת קצת יותר פרטים. מה שנמסר בתקשורת ומה שיצא זה קצת שונה ממה שקרה באמת במציאות. אני בטוחה שלאחר שנקבל את מסקנות מח"ש עם חקירת השוטרים ולבדוק האם התנהלות השוטרים בתוך בית הספר או מחוץ לבית הספר הייתה תקינה או לא הייתה תקינה, אני יותר מאשמח לבוא ולמסור לכם את התוצאות. ממה שלנו נראה על פניו, הטיפול באירוע יצא מכלל שליטה, שזה דבר חריג ודבר שלא צריך לקרות, אבל זה לא דבר שהתנהל בצורה שלא היה אמור מלכתחילה להתנהל.

את מתכוונת למה שיצא לתקשורת?

יצא לתקשורת סיפור מסוים, פשוט בגלל שזה מנוהל במח"ש, אני לא יכולה לבוא ולהגיד - - -

בתוך בית הספר.

בדיוק. אני לא יכולה לבוא ולפרוט לכם פה כי אני חלילה לא רוצה לבצע איזו שהיא עבירה פלילית.

התופעה מדאיגה.

זה לא משהו מייצג. תראו, אני רוצה להסביר, ואני אדבר על הנוער. אנחנו נמצאים כל הזמן בבתי הספר בפנים ומחוץ. מנהלי בתי ספר, מורים, יועצים, הרבה קוראים לנו להכנס ולסייע ולעבוד, וזה בסדר גמור ומבחינת החוק מותר. ברגע שמנהל או מי מטעמו קורא לנו להגיע לטפל באיזה שהוא אירוע ברור שאנחנו מגיעים ולא אומרים שאנחנו לא נכנסים. אנחנו כל הזמן בבתי ספר. זה אירוע שלא מייצג את המציאות. נכון שזה אירוע שעל פניו נראה חריג ובגלל זה הוא נבדק במקומות שהוא אמור להיבדק, ואני אשמח מאוד, כשנקבל את התוצאות, לבוא ולעדכן אתכם גם באופן אישי, האם הפעילות הייתה חוקית או לא הייתה חוקית, מה נעשה. כרגע אני לא יכולה למסור, אבל זה לא אירוע שמייצג. אנחנו כל יום כל הזמן, כמעט כל יום, גם בחופשות, אנחנו כל הזמן סביב בתי ספר וסביב הקטינים, אז אירוע כזה נראה חריג, הוא לא נשמע טוב, אבל הוא לא מייצג וחשוב לי לומר את זה.

כמו כן גם המקרה של חדרה נראה ממש, הבנאדם נמצא בתוך תחנת המשטרה, נמצא בתהליך החקירה, מה המשמעות של להפעיל לחץ ולשבור אותו?

בגלל זה זה נמצא במח"ש והקצין שהיה הוא כבר נחקר, ממה שהבנתי, במח"ש. אבל שוב, קשה לי, אסור לי - - -

יש לנו הרגשה בציבור, אני יודע שזה לא תלוי בך אבל זה מאוד חשוב לנו, את באה כנציגה ולכן חשוב לנו להבהיר, יש לנו הרגשה בציבור שכל הזמן אומרים "מח"ש בודקים" ובסופו של דבר הציבור לא מקבל דין וחשבון על אותם מקרים. אני לא אומר שבאופן כללי. השאלה שלי מתי להערכתך הציבור יקבל דין וחשבון.

זה לא תלוי בי, זה תלוי במח"ש.

לצערנו הרב אני מסכים.

הלוואי אם זה היה תלוי בי, זה מח"ש, אני לא יכולה - - -

מה עם המצלמות, לא היו מצלמות בשני המקומות?

בנוער אין מצלמות.

אני יכולה להמשיך?

תמשיכי.

עוד סעיף אחד לגבי הנוער. בשנה האחרונה הוקמה תנועת נוער, רגילה לגמרי, בשם "שחקים" זו תנועת נוער שהמשטרה מובילה. נוער נורמטיבי לגמרי, לא קשור לפשיעה בכלל, אנחנו בשנה הנוכחית 2018, - - - ראש השנה העברית, הקמנו עוד 30 קבוצות חדשות ושתיים מתוכן מיקדנו אותן בשדרות וקריית מלאכי באזורים שיש בהם - - -

זה מטעמי מניעה?

לא, זה מטעמים שאנחנו רוצים להתקרב לחברה. לעשות פעילות קהילתית בלי שום קשר לשום דבר אחר.

סתם תרומה של משטרה לקהילה?

כן. לגמרי.

מאחרי זה לא עומדת תכנית מניעה? כך הייתי מצפה לפחות.

נוער כזה שנמצא ונחשף למשטרה, הוא גדל כבר עם החשיפה הזאת, המשפחה שלו גם נחשפת לדבר הזה ויש פה רווח כפול.

אני לקראת סיום. מצלמות גוף, לשאלתך, אני שמחה לבשר שהפיילוט הסתיים בהצלחה ואנחנו מכניסים אותן לפעילות שוטפת במשטרה ברמה ארצית, זה היה אמור לקרות כבר באוגוסט אבל החברה שמייצרת את המצלמות לא הספיקה לעמוד בלוח הזמנים, לפי ההתחייבות שלהם זה קורה בחודש הקרוב. בדצמבר. אז אני מקווה שבדיון הבא נוכל לבשר שזה ממש נמצא בשטח.

תודה. משרד הביטחון צה"ל בבקשה. אני מקווה שרשמת את שאלתי.

אני רס"ן , נציגת צה"ל ואייצג גם את משרד הביטחון כי נבצר מהם להגיע. את הנתונים הצגנו בוועדה הקודמת אבל כן אתייחס לשאלות שהצגת. לגבי מוקד שיא, זה אכן חלק מעקרונות התכנית, מיעדי התכנית, - - - בידול או שילוב ולכן נסגר מוקד שיא. אני אציין שזה לא נסגר וזהו, אלא עשינו חבירה וטלל הייתה שותפה פה, למוקד - - - פניות הציבור, יש שם גם מענה באמהרית. זה מוקד שמטפל בכולם וגם ביוצאי אתיופיה.

יש הפנייה או שזה כללי?

לא, זה המוקד הכללי אבל אם נדרש מענה באמהרית - - -

איך הם יודעים?

הם פונים בטלפון, במידה ונדרש מישהו בשפה אחרת אז יש את המענה הזה, יש שם גם קצינה יוצאת העדה שיודעת לטפל ברגישות באוכלוסייה, כנ"ל גם במוקד המלש"בים במיט"ב.

לגבי זינוק בעליה, התכנית פועלת ב-17 רשויות. בגדרה יש קושי תקציבי של הרשות להעמיד את חלקה, שזה 50% משכר הרכז, בחולון כבר בוצעו ראיונות למועמדים והוא אמור להתחיל בינואר הקרוב וביבנה יש עדיין בחינה אם נדרש, לאור נתוני גיוס ומיצוי גבוהים ברשות, הנושא יעלה לוועדת היגוי הקרובה לשם קבלת החלטה.

אני אציין שיש רשויות שאין בהן "זינוק בעליה" ומשרד הביטחון פועל שם ללא קשר, שזה בחיפה, אור יהודה, מעלה אדומים, נס ציונה וכפר סבא.

מבחינת נתונים של צה"ל, יש עליה בנתוני האיכות, ירידה במדד הנשר ועליה ביציאה לקצונה. כן יש לנו שני אתגרים שנדרש להתייחס אליהם וזה המקום בשולחן הזה, כשזה גם המשתתפים - - -

יש לנו את המצגת אבל היא לא עולה. חשוב שכן תציגי את הנתונים לפרוטוקול.

עליה בנתוני איכות, יש לנו עליה של 0.8%, ירידה במדד הנשר, עליה ביציאה לקצונה של 60%. מבחינת אתגרים, צריך לשים לב לכל מי שמתקבל למסלול העתודה, אנחנו בעבר היינו עושים כנסים מבדלים והיו שם מספרים יפים ומאז שנסגרו הכנסים המבדלים במסגרת התכנית יש ירידה שנבלמה בשנתיים האחרונות, כיום אנחנו עומדים על 21 משתתפים בתכנית.

מה זה, ירידה לפי הנתון שלכם? ירידה בעתודה 22- ?

היעד הוא להגיע לעליה של 15%. אנחנו מסתכלים מתחילת התכנית למעשה מתשע"ד, על המספרים שהיו, בעבר היו 27 עתודאים יוצאי העדה, היום יש 21. אחרי שבמהלך השנים ראינו גם 25, 20 ו-14 משתתפים. אנחנו בעליה בשנתיים האחרונות, מבחינתנו זו בלימת הירידה כי אנחנו כן שואפים להגיע ליעד שנקבע, 31.

מה הסיבה לירידה?

קודם כל בעבר היו כנסים שמופנים רק ליוצאי העדה, היום אין, הם משתלבים בכנס הכללי. כן אנחנו עושים פעולות של דבר טלפוני כדי להניע את האנשים להגיע לכנסים ולעניין אותם. אני אציין שנדרשת פה מעורבות גם של גורמי החינוך וגם של הרשויות, בין אם זה בציונים שלהם במהלך השנים, ההכנה שלהם לקראת הדבר הזה, תעודת בגרות ופסיכומטרי וכמובן גם העידוד להגעה לכנסים וחשיפת הידע.

שירה, לגבי העלייה שאת מדברת של הקצונה, דיברת באחוזים, 60%, אחוזים מדהימים. האם יש מספרים מוחלטים, כמה אנשים יוצאים לקצונה, ושאלה שניה, יש היום יציאה או אי קידום של רבי סרנים לסגני אלופים, מה עושה צה"ל? אני יודע שאחרי תקופה די ארוכה שהם נמצאים בשירות, אנשים מתייאשים. הייתה פעם פעילות כזאת בצה"ל ומה קורה כרגע. אני מדבר על דרגות רבי סרנים וסגני אלופים.

ב-2014 יצאו מהעדה 64 קצינים, בין אם זה לחימה ותומך לחימה, ב-2017 יצאו 116 קצינים, שגם מי שיוצא, יש אחוז מטורף של הצלחה בקורס שזה למעלה מ-90%, זה כמעט כמו כלל צה"ל. לגבי קידום לדרגות בכירות ולקבע מובהק, גם טלל שותפה לנושא הזה, נפגשנו עם ראש מחלקת הסגל. כמובן שהפרמטר לקידום הוא גם משהו שלוקח שנים, זאת אומרת הפירמידה מצטמצמת וזה לא שמי שיוצא לקצונה וישר נהיה קצין בכיר אלא באמת צריכים לעבור כמה שנים טובות עד שהוא מגיע לשלב שבו הוא יכול להתקדם.

גם פה חשוב לציין שהקידום מותנה או מושפע יותר נכון, מכמה פרמטרים, בין אם זה מבחנים אישיותיים, מרכזי הערכה, חוות דעת של מפקדים. זה לא שמקדמים מעדה כזו או אחרת חלילה, אבל כן יש פה רגישות ותשומת לב של ראש מחלקת הסגל לעניין הזה ואנחנו כל הזמן עוקבים אחרי המגמות בנדון.

נושא נוסף שרציתי לענות, אתגר נוסף הוא הגעה ליום ה-100, שזה בעצם תהליך מיון לבנות שבעבר היו לנו פחות מתייצבות מקרב יוצאות העדה, גם היום זה עומד על אזור ה-50% וחשוב לומר שזה משפיע על השיבוץ שלהן בעת גיוסן, לכן גם פה חשוב שיוכוונו מבתי הספר, מהרשויות לטובת ההגעה ליום ה-100, וגם לסיום ההליכים והשאלון. תודה.

תודה.

אני רוצה להתייחס בשני משפטים. פשוט להשלמה, קודם כל אנחנו באמת, גם אנחנו וגם ביחד עם ראש היחידה למיגור הגזענות במשרד המשפטים, בעזרתה של שירה והמפקדת שלה אריאלה והמפקד שלהן רח"ט תומכ"א, סדרה של פגישות שנוגעת למקומם המקצועי של יוצאי אתיופיה בצה"ל.

דיברנו עם רמ"ח סגל, אנחנו ערכנו מפגש עם קצינים יוצאי אתיופיה, דווקא בדרגות סגן וסרן כדי לבחון מה אפשר לעשות כדי לעודד קידום, אנחנו נמשיך את המפגשים האלה, רמ"ח סגל לוקחת את זה מאוד ברצינות. אני לא בטוחה מה זה יעשה לשכבה של היום אבל אנחנו מסתכלים לדורות קדימה. ישבנו עם רח"ט תומכ"א בנושא של יום ה-100, גם נציג משרד הביטחון שלא נמצא פה היום וגם משרד החינוך, מינהל חברה ונוער במשרד החינוך וגם שתי העמותות שמפעילות את תכניות הכנה לצה"ל שזה זינוק בעליה, עמותת אלומה ו"אחריי" החליטו להתגייס השנה הזאת והכניסו את ההופעה של בנות ליום המיונים ליום ה-100 כאחד היעדים של התכנית, זה יעד חדש שלא היה קודם, הוא יהיה יעד ל-2019.

אנחנו גם מסתכלים ביחד עם ממד"א על המבחנים הפסיכומטריים ומה אפשר לעשות כדי לפחות בתקופת המעבר בין המבחנים האלה למבחנים ההם, לסייע לחיילים וחיילות לקבל השמה יותר טובה בתחילת הצבא. כל זה בשיתוף פעולה מלא של צה"ל. לזכותם.

אני רוצה להוסיף עוד מילה אחת. רק רציתי להגיד שמשרד התרבות, לפחות הפעילות של משרד התרבות, העדה האתיופית בהחלט נלקחת בחשבון ורק רציתי לציין, זה אמנם לא נהנה מהתקציב המיוחד שיוחד לזה, אבל לא נשכח את שני הפסטיבלים שהמשרד תומך בהם, שני הפסטיבלים הגדולים וכן המלגות שניתנות לסטודנטים מהעדה האתיופית.

זה בסדר, אנחנו מדברים על תכנית שהיא עם תקציב נוסף. כמו כל אזרח, כולם נהנים מהתקציב.

אני הבאתי את זה לקדמת המשרד שלי וייעשה תיקון בנושא.

תודה. אנחנו סיימנו לשמוע דיווח מהמשרדים שקבענו להיום. אני רוצה לפנות כעת לארגונים ולשמוע התייחסות שלהם או של הפעילים או של הרשויות המקומיות. אני מתחיל עם דוד אלעזר, מנהל מחלקת מוקד קליטה בעירית רחובות.

שלום לכולם. תודה רבה כבוד היושב ראש, זה לא מובן מאליו שהקולות שלנו נשמעים כאן כי היו מקרים שאפילו מנעו מאתנו להגיע לכאן לוועדות, אז אני רוצה להודות לחבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה שמאפשר לנו להגיע, אני מדבר על אנשי השטח, ולהגיד כאן את כל מה שאנחנו רואים בשטח.

אני אתייחס לשני נושאים. אחד זה נושא שילוב מיטבי, התכנית הממשלתית. גילוי נאות - אני מהתחלה גם אני באופן אישי וגם חבריי בשטח ראינו את התכנית שהיא תכנית לא נכונה. היא הייתה החלטה פוליטית, היא לא מחוברת לשטח, לא בנו אותה כפי שהיה צריך לבנותה. כלומר, אף אחד לא ישב איתנו, והנגזרת היא, היום ראינו את חלק מהדיווחים, שחלק מהתקציבים כלל לא מנוצלים.

אני יכול להעיד על המקום שאני מגיע ממנו, מרחובות. אני גם חבר בוועדת ההיגוי של התכנית. למיטב ידיעתי היא התכנסה אולי פעם או פעמיים, לא יותר. אני יכול להעיד על שני גופים שכן - - -

אני רוצה להבין שזו לא הייתה סתם אמירה. מה לא טוב בתכנית?

אני עומד לומר את זה. תרשה לי בבקשה. אסור לעשות הכללות. לא אמרתי שהכל לא טוב, אמרתי מהתחלה שהתכנית לא נבנתה כפי שצריך, כי כשבונים תכנית צריך לשבת גם עם האנשים שיושבים בשטח ולראות את הצרכים של השטח. כלומר היו תכניות גם בעבר, הייתה תכנית חומש, היו כל מיני תכניות. ראינו אחרי חמש שנים את תוצאות התכניות האלה.

אני יודע להעיד על משטרת ישראל שעושה עבודה נהדרת, לפחות אצלי ברחובות ואני מאמין שגם במקומות אחרים. היו שולחנות עגולים יחד עם הקהילה - - -

תראה איך הם נושמים, לא נשאר פה אויר.

ישבנו ודיברנו ויש תכנית עבודה מסודרת מול הקהילה, יחד עם המשטרה. יש גם את תכנית "מפתחות" שעובדת די יפה, התכנית של החוגים. אולי גם ההתחדשות העירונית, אני פחות מעורב שם, אבל מעבר לזה, ישבתי פה שעה וחצי וקצת יותר אפילו, לא דובר על נושא תעסוקה. חברים - - -

זה לא בדיון הזה. הגדרנו מלכתחילה את נושא הדיון.

אני מתנצל, לא ידעתי. אבל הנושא של תעסוקה - - -

גם דובר על תעסוקה לאקדמאים.

גם לאקדמאים וגם בכלל.

זה לא להיום. בדיון הקודם דווח על ידי משרד העבודה והרווחה שהיה כאן. היום זה המשך למשרדים שלא הספיקו לדווח באותו דיון. זה לא אומר שלא נקיים שוב דיון.

זו חובה בעניין של התעסוקה, כי בסופו של דבר מה שיכול להוציא ממעגל העוני זה נושא השכלה ותעסוקה. לנו יש הרבה מה לומר, לאנשי השטח והמקצוע שעובדים ברשויות, בעניין הזה, כי אני חושב שלא היו צריכים מהתחלה להמציא תכניות חדשות. יש מסגרות שפעלו, יש מסגרות שיודעים את העבודה, היו צריכים להביא תקציבים ולא היה חסר שום דבר אחר חוץ מתקציבים. אבל היום הביאו מנגנונים חדשים ולטעמנו זה לא מה שהיה צריך להיות.

נושא שני שאני רוצה לדבר עליו, אתה גם מכיר את העניין כבוד היושב ראש, זה קשור לאקדמאים. כל עניין השילוב המיטבי, מה זה? רוצים לעזור לקהילה לשפר את מצבה והחבר'ה יגיעו להשכלה ויהיו להם חיים טובים. מדובר בעובדי מוקד הקליטה שבמשך שנים קלטו את הקהילה, עזרו, עשו עבודת שליחות במשך שנים. מדובר בקרוב ל-90 עובדים, אקדמאים, ואיך שהוא גם הסיפור של עובדי מוקד הקליטה נכנס לנושא השילוב המיטבי. מי שמטפל בזה היום זו גברת טלל שיושבת איתנו כאן, בעניין המשך ההעסקה שלהם וקליטתם ברשויות.

ב-2015 שר האוצר יחד עם ההסתדרות, גם ד"ר אברהם נגוסה היה מעורב חזק, הגענו למצב שנעשה לעובדים עוול, במשך שנים הם עבדו כעובדי קבלן והיום הם עובדי הרשות מן המניין. אבל יש פה עכשיו בלגן, מה הבעיה? באה התכנית החדשה, שילוב מיטבי, היא מקבלת החלטה בלי להתייעץ עם העובדים. העובדים לא מוזמנים כאילו הם חפצים, לא שואלים אותם ולא כלום. ומה הוחלט? אותם עובדים, מנהלים מקצועיים שיודעים לעבוד כמו שצריך, הם יודעים לנהל תקציב, הם יודעים לנהל צוות - - -

מה הוחלט?

הוחלט שהחבר'ה האלה, שנמצאים חלקם במעמד של מנהלי מחלקות, כולל אותי, הוחלט להעביר אותם להיות עובדי נוער במקום להעלות אותם, במקום לתת להם – אתם מדברים על שילוב מיטבי – תנו להם אולי להיות מנהלי אגפים, לא. מעבירים אותם להיות עובדים פשוטים וקולם לא נשמע. אבל, אתם טועים. מי שמקבל את ההחלטה הזו טועה ואנחנו נלך עם זה עד הסוף, כלומר השטח עכשיו מתעורר. אי אפשר, צריך לעצור את זה. עד מתי? אז זה לא שילוב מיטבי.

לכן תרשו לי בעניין הזה, כבוד היושב ראש, אני מבקש ממך אם אתה יכול לכנס דיון - - -

תסביר מה המשמעות מבחינת הדרג, הדרגה, המשכורת.

קודם כל ברגע שאתה מוריד אדם שנמצא במעמד של מנהל מחלקה, אתה מוריד לו את כל הדרגות. אני מדבר על קרוב ל-90 עובדים. דבר שני, אמרתי בהתחלה שזו עבודת שליחות. מי שנפגע זו הקהילה. ברגע שאתה לוקח את קבוצת העובדים שצברו ניסיון בנושא קליטת יוצאי אתיופיה, אתה מפזר אותם, אותה קהילה שעדיין זקוקה לסיוע של דוברי אמהרית, עובדים שנותנים את השירות הזה, הקהילה נפגעת. ובזה אני אומר לכם, ההיסטוריה תשפוט אתכם, את כל המעורבים בעניין הזה. אני מאמין שזה לא יקרה, אבל אם זה יקרה, ההיסטוריה תשפוט אותם.

נשמע את בני ולאחר מכן טלל תגיב בנושא הזה ונמשיך.

אדוני היושב ראש, באמת אני אומר לך כל הכבוד על המעקב הזה, על הפרויקט הזה איך הוא מתקדם והכל. ואני רוצה להגיד לחבר הכנסת החדש רוברט, אתה יודע בדיוק מה אני אומר.

חדש-ותיק.

לא, חדש, הוא החליף את בוז'י. אתה יודע שאף פעם לא היו פה - - - אז הוא התחיל להבין אותי. אתה זוכר בדיון הקודם אמרתי דברים מסוימים שאני חייב לחזור עליהם עד שיחדרו לראש שלכם. באמת, הבעיה נובעת מלידתו של הילד, התווית שמודבקת. אם זה בנושא הסוציו אקונומי או המצב המשפחתי או הצבע או הנושא הכלכלי או העדה. ואם אתה רוצה לבדוק את זה, אני יכול להגיד לך את זה כהוכחה. תסתכל, יש לי ילד קצין בצה"ל, אשתו היא ממוצא אשכנזי אבל שם המשפחה שהם נושאים היא פרץ. תעודת זהות של הילדים שלהם מקוטלגים בנושא אחר. החתן שלי שהוא ממוצא רוסי- אשכנזי, שהילדים שלי נושאים את שם המשפחה שלו, זה מספר אחר. תראה את זה גם בעליה שלנו, מספר 6, תראה בעליה שלך, תראה בעליה שלו. אנחנו מקוטלגים מהרגע הראשון.

לכן אני אומר לך אדוני היושב ראש - - -

עשו תעודת זהות שונה?

תעודת הזהות בקיטלוג של המספר, היא שונה. תשים לב לזה לכולם, פשוט מקוטלגים עדתית. אני יכול להגיד לך את זה. גם לא עולים, גם כאלה שנולדים בארץ. אני מסתכל על הכל. לכן אמרתי לכלתי "כשאת שולחת קורות חיים תשלחי עם שם המשפחה שלך, כי אף אחד לא יודע שהבן שלי מסכן את חייו בצה"ל" בלי אפליה, אנחנו גדלנו בשנות הפנתרים ונגיד את זה גם בחיים שלנו.

אז רבותי, אדוני היושב ראש, גם דיברנו על נושא התקציבים שמונחים לפרויקטים מסוימים ולא מתקיימים ולקראת סוף השנה הם חוזרים בחזרה והפוך על הפוך. וזה נושא שאני רוצה להגיד לך אדוני יושב הראש, צריך לקבוע מראש בחוק פה בכנסת שתקציב בפרויקטים האלה שלא בוצע, יועבר לתקציב השני ויגדל, בלי לשנות אותו אלא פשוט מעבירים. אם לא נעשה את זה, הפרויקט הבא לא יתקיים כי יש - - הבירוקרטיה והטיפשות, כי אני אומר שאין ילד טיפש, הבירוקרטיה במדינה והטיפשות של המנהלים.

עכשיו לגבי שירות המדינה, היא ישבה פה וישבתי ממולה, משירות המדינה, כשהיא מדברת על שילוב בחברות ממשלתיות. היו לה קשיים שלא ידעה לעשות ושאלתי אותה "כמה חברי דירקטוריון יש בכלל בכל חברה ממשלתית ממוצא אתיופי, איך את רוצה לדעת מה קורה בחברה" אין אף אחד, ודירקטור לא צריך כל כך הרבה השכלה וידע כלכלי, והיא ישבה במקום שלך, גברת, אני ישבתי פה בדיון הקודם ושאלתי אותה את השאלה הזאת.

עכשיו היא נעלמה לי ורציתי לשאול אם מאותה ישיבה אחרונה נכנס דירקטור לחברה ממשלתית כדי שהוא יפקח כמה עובדים מתקבלים ואיך. בלי זה, כבודו, אני אומר לך, לא נשנה את פני המדינה כעם אחד. אמרתי מיליון פעם, יצאנו ממצרים, משה לא קיטלג, כשנתן את מתן תורה לא אמר "זה צוות אשכנז" "זה צוות פולניה" "זה צוות מרוקו" עם ישראל יצא אחד בצבעים שונים והתפזרנו אחר כך. זה הכל. אי אפשר להמשיך ככה כל פעם, והרבה אני אומר את זה, מ-2016, 2017, 2018, זה חוזר על עצמו.

תודה. טלל דולב תתייחסי בבקשה לשאלתו של דוד אלעזר.

אני חושבת שבאמת קיימנו הרבה מאוד דיונים בנושא בפורומים שונים, אבל אני רוצה כמה הבהרות. קודם כל מוקדי הקליטה בכלל, אינם חלק מהתכנית לשילוב יוצאי אתיופיה, כיון שמוקדי הקליטה יועדו במקורם לאוכלוסייה של עולים חדשים והתכנית נועדה ברובה לאוכלוסייה של עולים ותיקים, לכן כל החלק הזה לא נכלל בתכנית ולא נכללו כחלק מהחלטות הממשלה. זה דבר ראשון. מוקדי הקליטה היו באחריות המשרד העלייה והקליטה שהחליט בגלל החלטת הממשלה ובגלל העובדה שברוב הרשויות יש מספר קטן מאוד של עולים חדשים, לסגור אותם.

הסיפור שלנו הוא סיפור של קליטת עובדי המוקדים ואני רואה פה חלק מנציגי העובדים ויש עוד הרבה עובדים שעומדים באמת מאחוריהם, ואנחנו מצאנו את עצמנו כמדינת ישראל במצב שבו יש קצת פחות מ-90, 86 עובדים שרובם המכריע עבדו מעל עשר שנים, חמש שנים במערכת. העובדים עבדו ברשויות המקומיות, לא כעובדים של רשויות מקומיות, בדרך כלל כעובדים של עמותות או ארגונים אחרים, והכוונה הייתה להבטיח – ושוב, כל המהלך הזה הוא לא חלק מהתכנית הממשלתית – אלא חלק מלהבטיח את הביטחון התעסוקתי והמעמד המקצועי של אותם עובדים.

יש 26 מוקדי קליטה, למוקדים האלה יש 26 מנהלים, יש עוד 60 עובדים שאינם מנהלים. חלק גדול מהם רכזי נוער, רכזי צעירים, רכזי תעסוקה, בכל מוקד יש מזכירה.

בעניין של משרד ראש הממשלה, בעצם התגייסנו לסייע לאחר שבמהלך של פחות או יותר שנתיים, מ-2015 ועד כשנחתם ההסכם בין האוצר להסתדרות שמבטיח את העסקת העובדים, לסוף 2016 שבו הודיע משרד הקליטה שהוא מסיים את עבודתם של המוקדים, בעצם לא נמצא פתרון לאותם עובדים, לא במסגרת הרשויות המקומיות ולא במסגרת משרדי הממשלה האחרים.

אולי פה תבהירי, אני מכיר את הנושא מתחילתו, היה הסכם בין האוצר ההסתדרות והשלטון המקומי, כלומר שהם ישתלבו כעובדים מן המניין ברשויות המקומיות. האוצר יעביר כסף למשרד שוויון חברתי והמשרד הזה מצא פתרון זמני. תבהירי איך זה הפך עכשיו בתכנית, כי זה לא היה במקור חלק מהתכנית הממשלתית?

זה עדיין לא חלק מהתכנית הממשלתית. חלק מאתנו עושים רק מה שצריך וחלק מאתנו באמת מנסים לחשוב על המכלול. אנחנו במטה היישום רואים את עצמנו, בגלל שאנחנו יושבים במשרד ראש הממשלה, ולא משום סיבה אחרת, ככוח שיכול לסייע במשאים ומתנים מורכבים בתיאום בין משרדים, ובדברים כאלה. הנושא הזה אינו נופל תחת החלטות הממשלה, הוא אינו תחת התכנית הממשלתית בכלל, אבל אם דיברנו על יעדים של נציבות שירות המדינה ל-50 אקדמאים בשנה, אנחנו מדברים פה אכן על 90 עובדים, רובם המכריע אקדמאים, ואם אנחנו רוצים להבטיח קליטה מוצלחת של יוצאי אתיופיה בתוך המערכות הציבוריות, אני חושבת שזה איזה שהוא אקסטנשן של הניסיון שלנו.

משרד האוצר לא ידע איך ליישם את ההסכם, הוא חתם עליו. משרד האוצר לא יודע להכריח את הרשויות להעסיק עובדים. הרשויות המקומיות הם גופים עצמאיים. מרכז השלטון המקומי כאן נחלץ לעזרה והציב תנאי שהרשויות תעסקנה את העובדים באופן קבוע כעובדים מן המניין, בתנאי שיובטח להן תקציב ממשלתי מלא של 100% ויועסק בתנאים סטטוטוריים ברשות המקומית.

תנאים סטטוטוריים לרשויות המקומיות מעבירים שני משרדי ממשלה, משרד הרווחה ומשרד החינוך, גם באמצעות מערכת החינוך הפורמלי וגם באמצעות מחלקות הנוער, החברה וההתנדבות. אני חושבת שבאמת העובדים אמרו שהם לא היו שותפים ויכול להיות שהם לא היו שותפים לכל פגישה ולכל דיון, יש לי פרוטוקולים של לפחות חמישה דיונים שנערכו עם העובדים - - -

כשקיבלתם החלטה בוועדת השרים אף אחד לא הוזמן.

זה נכון. שבהם גם דנו בכל הסוגיות ובכל המגבלות של הדברים וגם באמת בבחירה של העובדים להיקלט תחת הגג של יחידות הנוער החברה והקהילה של מינהל חברה ונוער ברשויות המקומיות.

יש לי הערה.

רגע.

רגע. היא באמצע. אני אתן לך.

- - - פרוטוקול אחד לא קיבלנו אפילו.

היא תסיים ואחר כך תגיב. שיהיה ברור דבר אחד, אני רוצה שתתייחסי לטענה של פגיעה בזכויות ובתנאי העסקתם.

אוקיי. קודם כל, כל דבר באמת תלוי בכיוון שממנו מסתכלים עליו וגם תלוי במי מסתכל. האוצר מוכן לתקצב עד 90 תקנים ברשויות המקומיות במסגרת היחידות לנוער, חברה והתנדבות.

אם אנחנו מדברים על מרבית העובדים, אלה שאינם מנהלים, 60 עובדים, העובדים האלה חד משמעית זוכים להטבה גם בתנאי השכר וגם בדירוג, וגם חלקם בהגדרת התפקיד. למשל כל ה- - -

אז מנהלי האגפים יישארו כמנהלי אגפים?

קודם כל גם היום הם לא מנהלי אגפים, הם מנהלי מחלקות. זה אחד. אז כולם זוכים להטבה, כל קצת יותר מ-60 העובדים שאינם מנהלים, זוכים להטבה גם בשכר, גם בדירוג ולא נפגעים כהוא זה מבחינת מעמדם המקצועי, להיפך, כל קבוצת המזכירות תזכה גם להכשרה בתחום של מינהל חברה ונוער, הן יוכרו כעובדות נוער, הן יהיו מנהלות פרויקטים ויש כאן קידום לקבוצה של כ-25 מזכירות. עוד פעם, אנחנו מדברים על 60 עובדים.

יש סוגיה שעולה ביחס למנהלי המוקדים. מנהלי המוקדים, ואני חושבת שכל החבורה המכובדת שיושבת כאן, קודם כל אני מורידה בפניכם את הכובע, בעיני הצלחתם להשיג הישג שהוא חסר תקדים במדינת ישראל, אמרתי וחזרתי ואמרתי את זה הרבה פעמים בישיבות, עוד לא קיבלתי אף פעם טלפון ממשרד האוצר ששואל אותי "מתי את מביאה את החלטת הממשלה שבה אנחנו מבטיחים לשלם כסף". אם מישהו קיבל מאגף תקציבים כזאת שיחת טלפון, שיקום.

וזה בזכות ולא בחסד.

וזה בהחלט בזכות. השילוב בתוך יחידות המינהל של מינהל חברה ונוער הוא לא פשוט ולפיכך קבענו תהליך שיש בו שני שלבים. גם זה היה לאחר, לא יודעת אם היוועצות, אבל החלפת דעות איתכם שישבתם סביב השולחן, אני לא יודעת אם יש לפגישה הזאת פרוטוקול כי אני לא אחראית עליה, וקבענו תהליך עם שני שלבים. התהליך הראשון שבו העובדים כולם נקלטים בדירוג ובדרגה, כדי להבטיח את התקציב לרשויות המקומיות.

אני חוזרת ואומרת, המצב הוא כזה שאם עד ה-1 לינואר העובדים לא ייקלטו כעובדים ביחידות מינהל חברה ונוער ברשויות המקומיות, הרשויות המקומיות לא תקבלנה תקציב עבור העובדים. אני חושבת שלעובדים יש גם זכויות עובדים ברשויות והם יוכלו לתבוע את הרשויות, אבל אנחנו מדברים על 90 עובדים שהם בסכנה שלא יועבר עבורם תקציב מה-1 לינואר. השלב השני, ביקשנו מכל רשות לכנס ועדה שכוללת את מנכ"ל הרשות, מנהל יחידת הנוער ומנהל מוקד הקליטה כדי להחליט על מתווה המעבר ההדרגתי של עובדי המוקדים ל- - -הנוער.

לא להחליט. נתתם לו כבר מה הוא צריך לעשות. זה לא שנתתם לו אפשרות.

לא.

יש לי את המסמך.

גם לי יש את המסמך.

יש את המסמך. כתוב מה הוא צריך לעשות.

לא, לא כתוב מה הוא צריך לעשות. גם לי יש את המסמך ואנחנו יכולים להקריא ממנו חלקים. לכן אנחנו רואים את מנהלי המוקדים, עוד פעם, מי שמנהל את המהלך זה מינהל חברה ונוער, הם לא נמצאים פה היום לענות.

בנוסף, כל חמשת מנהלי - - -

סוג של בריחה.

כל חמשת מנהלי המוקדים שיושבים פה וגם אחרים גם בשיחות אישיות איתי, גם בשיחות עם מנהל מינהל חברה ונוער, מר איתן טימן, אנחנו מבטיחים, הבטחנו לאותם מנהלים, אלה שהם מנהלי מחלקות – רובם אינם מנהלי מחלקות – שהם יישארו במעמד מנהל מחלקה לאחר הפעלת התכנית ברשות.

אני מוכרחה להגיד שאני לא מבינה, אני מבינה את החששות, אני חושבת שעשיתם מאבק מדהים, אני חושבת שהשגתם הישג מדהים, אני חושבת שעשיתם הרבה למען העובדים שלכם ואני חושבת שאי אפשר לקחת מכם את כל ה-15 שנה שעבדתם למען הקהילה. כואב לי שאתם פגועים וכועסים, אבל אני חושבת שאנחנו עושים ואני מקווה שביחד נמשיך להוביל את הדבר שהוא הכי טוב בשביל העובדים שלכם, ובשביל גם לשמור על המעמד שלכם.

תשמעו. זה לא הנושא לדיון שלנו היום. אבל חשוב לי לשמוע את הארגונים ולכן העלית את הנושא, לא עצרתי אותך כיוון שאתם צודקים. אני גם מכיר את הנושא והייתה לי שיחה טלפונית עם טלל בעניין הזה. אני מציע שנקבע פגישה, טלל תוביל את העניין, נקיים פגישה עם אותו אחראי במשרד החינוך ואתם ואת ואני נשב ביחד לא כדיון בוועדה בשלב ראשוני, נשב ביחד ונבין את הטענות. אם נפתור את זה, מה טוב. אם לא, נקיים דיון מיוחד בנושא.

אבל באיזה - - - המסמכים נשלחים לרשויות - - -

אני התרתי את הצגת הנושא הזה למרות שזה לא נושא הדיון. אנחנו נקיים פגישה, ואם לא יימצא פתרון נביא את זה לוועדה. רוני אקלה הפרויקט הלאומי בבקשה בקיצור.

תודה אדוני היושב ראש. אני אקצר משום שנושא החינוך לא עלה אז לא אתייחס לנושא החינוך ואתייחס לכמה דברים שהם חיוניים לדעתי לדיון.

היות שאנחנו נמצאים בשנה השלישית של הדרך החדשה, ושמעתי את הסקירה של משרדי הממשלה, הייתי מבקש שתיעשה הערכה ומדידה חיצונית לכל התכניות שמתקיימות כרגע, כדי שנדע באמת האם התכניות אפקטיביות ונותנות מענה לקהילה. צריך לעשות את זה.

אני יודע שיש הרבה דיונים שמתקיימים ברמת הרשות, לגבי עולי אתיופיה. אבל הבעיות עדיין קיימות ולא פוחתות.

דבר שני, לגבי משרד התרבות, שמעתי שלפני שלוש שנים גם בדיון שהיה פה, שהולכים להקים יחידה או מרכז מורשת. לצערי הרב היום אנחנו בשנה שלישית, אנחנו לא רואים אותו והוא לא קיים. כל הזמן יוצא מכרז עבור מנכ"ל מורשת יהדות אתיופיה, זה לא מתקיים ואנחנו מפספסים ממש את האנשים החשובים לתיעוד. אנחנו לא נשיג את האנשים האלה מחר ולכן חבל שזה לא נעשה עד היום. אני מבקש שתעשו מאמץ עילאי על מנת לקדם את הנושא.

לעניין צה"ל, היות שאני מכיר, גם בפעם קודמת נתנו התייחסות, דוד שאל שאלה ששאלנו לפני עשר שנים, השאלה חוזרת על עצמה. בני הקהילה הם עד רב סרן. זה אומר שאחרי רב סרן אנחנו רואים, במילואים יש פה ושם סגני אלופים. אבל מדוע בני הקהילה לא יכולים להיות סגני אלופים בקבע?

יש לנו שלושה סגני אלופים - - -

תאמיני לי אני מכיר אותם אחד-אחד וגם אנחנו דחפנו את זה, אבל יש הרבה מאוד רבי סרנים ורב סרן זה הסף. אנחנו אומרים שהרמטכ"ל הבא יהיה אתיופי, זה חלום. לכן אני אומר, בואו תחשבו בצורה אחרת לגמרי. יש אפשרות - - -

אנחנו בחנוכה, חלומות מתגשמים.

כן. זה ייקח זמן. 2,500 שנה התפללנו להגיע, זה לקח הרבה זמן אבל הגשמנו את זה. גם כזה דבר שלא יקרה 2,500 שנה.

תודה. אני רואה שדן - - - הלך. יצחק הילדסהיימר הדובר האחרון בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני מופיע לעתים קרובות בישיבות של ועדת העלייה כעיתונאי, כתב העם היהודי והעליה. היום במיוחד באתי כצאצא של הרב עזריאל הילדסהיימר, היושב ראש יודע מי הוא, שלפני 150 שנה פסק שיוצאי אתיופיה, אלה ששייכים לפחות לבית ישראל הם יהודים, אבל הוא גם יצא בקול קריאה ליהודי העולם לסייע בכל צורה ליהודי אתיופיה.

לכן אני רוצה לשאול שתי שאלות. אני מבין שמותר לי רק לשאול שאלות ולא להציע הצעות. האם לא נכון יהיה שאותם משרדים הממונים על ביצוע התכנית שלא מבצעים אותה, ימנו דווקא – למרות שלא היה רצוי מלכתחילה – אם היו דווקא יוצאי אתיופיה, שיהיה ממונה על ביצוע התכנית כי אין שום ספק שיוצא אתיופיה יהיה יותר חשוב לו ויותר מעוניין לבצע את התכנית. זו שאלה אחת.

שאלה שניה האם לא נכון יהיה שמשרדי ממשלה שלא מנצלים את התקציב שלהם למטרה של ביצוע התכנית יקוצץ להם אותו סכום או לפחות חצי מהסכום מהתקציב הכולל שלהם. תודה.

תודה רבה. דוד יאסו אתה רוצה להגיד משהו? לא. תודה. אנחנו נסכם את הדיון. הקדשנו יותר משעתיים וחצי לדיון כי מאוד חשוב לנו להבין בדיוק אם התכנית מיושמת, מה הקשיים ומה צריך לעשות. לכן נמשיך להקדיש זמן לנושא גם בקרוב כמובן.

קודם כל אני מאוד מברך את כל משרדי הממשלה והמשרד המתכלל, הצוות המתכלל ומבצע המעקב, בעשיה. אם השגנו את המטרה או לא, ימים יגידו. אבל עצם העניין של הפעילויות הקיימות היום, בשטח, זה הישג וגם עצם הקביעה ואישור התכניות והתקציבים זה הישג.

שיתוף הפעולה עם בני הקהילה הוא קריטי וחשוב ולכן אני קורא לכל משרדי הממשלה לשתף פעולה עם הקהילה. היום הקהילה היא לא רק הבעיה היא גם חלק מהפתרון של הבעיה. יש לנו היום נכס חשוב של מוכשרים אקדמאים שחונכו בארץ ורק יכולים להיות נכס לכל העשייה.

- - - בכל ועדה וועדה אני חושב שצריך לבדוק את נציגי הציבור האם הם יכולים לעמוד בקריטריונים, שיכולים לתת מענה נכון לקהילה או לא. כמו שראינו בשבוע שעבר שנציג ציבור הגיע לפה והתחיל לספר סיפורי סבתא.

בסדר. אנחנו לא סיימנו, אנחנו בתהליך, אנחנו ננקה את כל הדברים האלה ונחזק את שיתוף הפעולה, אמיתית מקצועית, עניינית, עם יותר מעורבות של בני הקהילה לעשייה.

הדבר השני, אני רוצה לסכם. ההתרשמות שלי בכל העניין הזה הוא מחוסר השתתפות של הקהילה. זה נובע מחוסר שיווק התכניות לכן אני מבקש ממשרדי הממשלה וכל הגורמים לשווק את התכנית. הקהילה תדע. חברי הקהילה ידעו שהתכנית קיימת ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, שיהיה שיתוף פעולה וגם ניצול של התכניות האלה.

כמובן למל"ג שלא נמצאים כאן. נכתוב להם. חשוב לעשות עידוד סגל אקדמי מתוך הקהילה. לעודד ולדחוף אותם שיהיו גם מרצים מהקהילה.

בנוגע למשרד התרבות, אתם מתחת לכל ביקורת, אני לא יודע מה לומר לכם. אתם פוגעים בקהילה. יש תקציב שאושר, יש תכנית שאתם הגשתם אותה והיא אושרה, הייתי בוועדת השרים. לא רק שלא קיימתם את זה, גם מי שמפסיד הם הקהילה, והכסף חוזר לאוצר.

אני מבקש שתעבירי ואני אשלח מכתב לשרה. או שתרימו ידיים "אנחנו לא רוצים או לא יכולים" תיקחו את התכנית ותעבירו את הכסף למשרד אחר שיבצע. אני מבקש שתעשו את זה, אם לא – אתם פוגעים בקהילה.

דבר נוסף, שמענו ממשרד השיכון שעובדים לפי התכנית אבל יש קשיים בגלל העלאת הבנקים את הריבית של המשכנתא הנוספת. ועדת העלייה והקליטה תפנה למפקחת על הבנקים. אנחנו נדרוש שלא יעשו את הדברים האלה, שהם צריכים להתחשב, לא בגלל שהם מקבלים פה, המדינה נותנת להם להגדיל את הריבית במיוחד, הם צריכים ללכת לפי הריבית הנהוגה במשק.

עוד דבר שאני רוצה להתייחס בעניין צוות היישום. חשוב מאוד שתציגו לנו תקציבים מפורטים שנדע בדיוק, שיהיה לנו מפורט.

לפי פעולה.

נכון.

יש באקסל. נעביר לכם.

אנחנו נשמח לקבל.

עוד פעם, 2018 זה אמצע שנה.

בסדר. אבל אנחנו רוצים פירוט.

אין שום בעיה. יש לנו ניצול תקציב לפי פעולה.

משרד הבריאות, חשוב מאוד שנקיים דיון מיוחד בנושא של קופת חולים וההסברה לקהילה. נקיים גם דיון ברשויות המקומיות. היום סיימנו לשמוע את משרדי הממשלה ובשלב הבא נרצה לשמוע את הרשויות המקומיות. בדיון הבא נעדכן אתכם.

עוד דבר לנושא שעלה על עובדי מוקדי הקליטה, אני אקיים מפגש ביחד איתכם ועם טלל ומנהל האגף במשרד החינוך שמטפל בתכנית. נשב ונפתור את העניין ברמה המקצועית. אם לא נצליח, נקיים דיון מיוחד בנושא.

אני מבקש לומר משפט. היה לי כבוד להשתתף בישיבה של היום. זה באמת מאוד חשוב. להיות מול משטרת ישראל ולא לחפש את רישיון הנהיגה, זה גם משהו חדש.

תודה. אני מודה לכל נציגי המשרדים שדיווחו, לנציגי הארגונים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.