פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



5
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 721
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"א בכסלו התשע"ט (19 בנובמבר 2018), שעה 11:07

הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' 2), התשע"ט–2018

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר
מירב בן ארי
יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
חנין זועבי
מרדכי יוגב
יוסי יונה
מנחם אליעזר מוזס
נורית קורן

ישראל אייכלר
קארין אלהרר
נאוה בוקר
דוד ביטן
תמר זנדברג
דב חנין
מיכאל מלכיאלי
מיקי רוזנטל
עפר שלח

מוזמנים: יוסי שרעבי - מנכ"ל, משרד התרבות והספורט

הדס פרבר - יועץ משפטי, משרד התרבות והספורט

גלית שאשו והבה - ראשת מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט

חנן ארליך - משפטן, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דפנה גוטליב - משפטנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גאל פני אזריאל - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איתמר אביטן - מנכ"ל, איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה

עדנה הראל פישר - עמיתת מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

אורית לרנר - לוביסטית, מייצג/ת פורום מוסדות התרבות בירושלים, פורום מוסדות תרבות ואמנות בישראל, קרן הקולנוע הישראלי

חובב ינאי - נציג ארגון שתי"ל-מייסודה של הקרן החדשה לישראל

גד ועקנין - מייצג/ת פורום מוסדות תרבות ואמנות בישראל

מירב ישראלי

יהודית גידלי
את דנן – סגנית מנהלת הוועדה

אלון דמלה


הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' 2), התשע"ט–2018, מ/1261

יאללה, אנחנו רוצים לחזור לדיון. אפשר? אני חוזר לדיון. הצבעה על הרביזיות.

מיקי, אתה חבר ועדה?

כן. התשובה היא כן. לצערי.

כן. הוא פשוט לא מגיע.

לצערי, אני לא משתתף מספיק.

ברוך הבא.

אבל אני חבר הוועדה. לצערי, אני לא משתתף. אבל חבר ועדה מין המניין.

הוא רצה להחליף אותך ולנהל את הדיון. מיקי, מיקי, דב רצה להחליף אותך.

אני רוצה להצביע על כל הרביזיות. חברי האופוזיציה – כמה רביזיות יש לנו?

330 בערך.

330 רביזיות.

הצבעות כן, על הרביזיות.

על הרביזיות?

הרביזיה זה על כל הסתייגות – רביזיה.

עכשיו אני שואל את חברי האופוזיציה או מי מטעמכם, האם תרצו להצביע על כל הרביזיות או במקבצים?

לא, מה, על כל הרביזיות בוודאי.

אין שום בעיה. אנחנו נעשה את זה בשמחה.

אנחנו נהנים מכל רגע.

בשמחה. אז על כל הרביזיות?

על כל הרביזיות.

מאה אחוז.

על סעיפים האלה - - -

לא. פשוט אני מניח שזה כאילו הרי יעבור. אז אפשר לעשות, נגיד, כל 30, כל 20 רביזיות.

כל רביזיה היא כל כך חשובה וערכית שחבל לנו לאבד אותה.

אז זו עמדת האופוזיציה, מיקי רוזנטל?

כן, כן.

כן. טוב. אז איך אנחנו מגדירים את זה?

הסעיפים אלה שעל השולחן- - -

אז אני צריך לקרוא את שם הרביזיה, לא?

הנה, זה עוד פעם ההסתייגויות - - -

טוב, נתחיל בנימוקים. כל אחד ממגישי הרביזיות יקבל חמש דקות תמימות לנמק את הרביזיות שלו.

כל כך הרבה רביזיות לנמק בחמש דקות?

כן.

לא. כל רביזיה.

לא, לא. את כל הרביזיות שלו.

למה?

בחמש דקות תמימות, כן.

מה "תמימות"?

זו החלטה שקיבלתי.

המילה "תמימה" היא המילה אחרונה שמתאימה.

אז מי יתחיל ראשון? מי רוצה לנמק את הרביזיות ראשון? נתחיל איתך, יוסי יונה?

כן, אני אשמח.

חמש דקות מעכשיו. צא לדרך.

אני, אדוני, מבקש שיירשם בפרוטוקול שאני מבקש לנמק את כל הרביזיות שלי בנפרד.

לא. לא מקובל אבל. לא מקובל.

אני אמרתי את מה שאמרתי. ואני עומד מאחורי דבריי.

נרשמתי - - -

כן, נתחיל כבר הזמן, יוסי יונה.

אדוני היושב-ראש, כפי שחזרנו ואמרנו פעמים רבות בישיבות הוועדה, שעוסקות בחוק הנאמנות בתרבות, וכמו כן בכל חוק נאמנות שהקואליציה מביאה לפתיחה של הכנסת, ובמיוחד חוקי הנאמנות שמביאה לפתיחה של הכנסת שרת התרבות מירי רגב, בעצם הם נולדו בחטא והיה טוב אם הם היו חולפים מהעולם מבלי שהם שיובאו בין אם לוועדות הכנסת ובין אם למליאת הכנסת.

כל חוקי הנאמנות הללו – אדוני היושב-ראש, אני מבקש את הקשבתך, אדוני היושב-ראש, את תשומת לבך, כי אני בטוח שאם אתה תקשיב היטב עוד תעלה האפשרות שאתה תהיה איתנו בהצבעה על הרביזיה הזו הספציפית או הרביזיות בכללותן. כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, כלל ההצעות החוק שעוסקות בשאלות של נאמנות בתרבות הן בעצם לא נועדו להגן על תרבותה של ישראל ולא נועדו להגן על הדמוקרטיה הישראלית. הן נולדו בחטא, כפי שאמרתי. המטרה שלהן היחידה היא בעצם באה לשרת את הקואליציה, במיוחד את מירי רגב או את הליכוד לקראת הבחירות הבאות. הן בעצם באות ליצור שסע עמוק בתוך החברה הישראלית. הן בעצם באות לומר: הנה, אלה שמולכם הם השמאלנים, הבוגדים, עוכרי ישראל וכולי. ואנחנו אלה ששומרים על הנאמנות למדינה, אנחנו שומרים על הדמוקרטיה הישראלית.

הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, הם נוראיים, הם נוראיים. כי בעוד שחברי הקואליציה באים וטוענים שהם מדברים בשם אחדותו של העם, בשם הסולידריות הפנימית, הרי הם הם אלה שמשסעים ומפלגים את החברה הישראלית.

נו, בטח. צריך לתת תקציב להסתה ולזכר מחבל. זה עדיף.

האם אדוני ירצה בשתי דקות שנותרו לו באמת לפרט על ענייני הרביזיה עצמה ולא לתת נאום לאומה?

אז אני אומר אלה ענייני הרביזיה עצמה. הרביזיה עצמה באה בעצם לקרוא תיגר על החוק הזה שאנחנו רואים אותו כחוק מעוות. אנחנו רואים בו כחוק שבא לפגוע באחדות של החברה הישראלית. ואני רוצה גם לומר לנאוה בוקר, חברתי: הביטי, אנחנו לא מדקדקים בפעולות תרבות כאלה ואחרות. מאוד יכול להיות – ולא מאוד יכול להיות, אני אומר לך גם בבטחה רבה, הקשיבי, גם בבטחה רבה – רבים ממופעי התרבות, בין אם זה בעולם הקולנוע ובין אם זה בעולם הספרות ובין אם זה בעולם התרבות, בוודאי שדעתנו אינה נוחה מהם. ואנחנו גם אפילו יכולים להתנגד גם לרובם.

תודה.

מה זה "אינה נוחה"? אי אפשר לממן הצגות או ספרים של מחבלים, שרצחו אזרחים חפים מפשע.

אני מסיים. גברתי - - -

לא להפריע, לא להפריע לחבר הכנסת יוסי יונה.

מה שאני אומר הוא שאחד הסממנים המאוד-מאוד מרכזיים של חברה דמוקרטית זה הסובלנות שלה. והסובלנות של חברה דמוקרטית, גברתי, מה היא אומרת?

סובלנות לרוצחים?

הביטי, מה היא אומרת?

סובלנות לרוצחים? למי?

שנייה רגע, חברת הכנסת בוקר.

מה הסובלנות בחברה דמוקרטית אומרת?

הוא פונה אליי, ואני רוצה לענות לו. סליחה.

בזמנך, גברתי.

מה בעצם הסובלנות אומרת? הרי שאני מוכן להכיל גם דעות והעמדות שאינן לרוחי. זה ממהותה, זה מאופייה, זה מהאדנים המאוד מרכזיים של החברה דמוקרטית.

זה לא קשור לדעות והעמדות.

כן, רק שאתה מפספס פה בגדול.

מה שאנחנו פה רואים שעצם, שמו לב - - -

עוצר הסתה לטרור. לא שום דבר אחר.

בדיוק.

חבר'ה, אני מסיים. מה שאנחנו רואים – שרת תרבות במדינה דמוקרטית צריכה להיות זאת שדוחפת כמה שיותר לחופש הביטוי.

דוחפת כמה שעולה ההסתה, אתה אומר.

ויכול מאוד להיות, שמו לב, ויש כוחות ביטחון שיכולים לרסן אותה. והנה, פה היא מחליפה תפקידים. היא הופכת להיות הצנזור.

אוקיי. תודה רבה.

תדבר עם המשפחות שהילדים שלהן נרצחו ותגיד להן את זה. נראה אותך.

היא פועלת כצנזור.

חבר הכנסת יונה, תודה. המסר ברור. זמנך תם.

אני מסיים. אני אומר שיש פה עיוות מלא וחוסר הבנה מוחלט - - -

תגיד את זה למשפחות השכולות.

וחוסר הבנה מוחלט של תפקידה של שרת התרבות בחברה דמוקרטית.

תגיד את זה למשפחות כמה חופש הביטוי הוא חשוב, אדוני הנכבד.

תודה רבה.

ולכן, החוק הזה בכללותו הוא חרפה, הוא ביזיון, הוא פוגע בתדמיתה של ישראל ברחבי העולם. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אנחנו עוברים לנימוק הבא של מגיש הרביזיות. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה, אדוני. אבל אני מבקש שיתאפשר לי לומר את דבריי בשקט, עכשיו השעה 11:21 עד 11:26.

החוק הזה, אדוני היושב-ראש, הוא חוק חמור ומסוכן במיוחד. הוא חמור ומסוכן במיוחד, כי הוא עוסק בסתימת פיות. והוא עוסק בסתימת פיות בתחום שבו החופש הוא חיוני במיוחד. התחום של התרבות והאמנות הוא התחום שבו אנחנו צריכים את החירות, את חירות הביטוי ואת האפשרות - - -

בטח, את החירות לעודד רצח של אזרחים במדינת ישראל.

אבל לא, אדוני, לא על חשבון זמני, לא על חשבון זמני. חברת הכנסת בוקר רוצה לדבר, אני מוכן לתת לה את רשות הדיבור.

תחזיר לו חמש שניות על המשפט שאמרתי.

תעביר לה את רשות הדיבור, אבל לא על חשבון זמני.

לא להפריע, אלא אם כן את לא ממהרת היום, חברת הכנסת בוקר.

לא על חשבון זמני.

אני לא ממהרת. אני פה עד הלילה. אין בעיה.

אז תמשיכי להפריע. תמשיכי להפריע. הוא ידבר כל הזמן.

לא, פשוט מאוד קשה לשמוע את הדברים המסוכנים האלה.

גם לנו קשה, אבל מה זה משנה? איך זה עובד אצלנו? לנו קשה לשמוע, אבל אנחנו עושים מה שהציבור מצפה מאיתנו.

זה העיקרון של סובלנות בדיוק. למה? שומעים מה שלא אוהבים. שומעים מה שלא אוהבים.

בטח. תגיד את זה למשפחות השכולות, אתם מעודדים מחבלים.

את עושה פופוליזם על חשבונן.

אני לא עושה פופוליזם. גם אני משפחה שכולה.

את רוקדת על הדם שלהן. את רוקדת על הדם שלהן.

אני יודעת על מה אני מדברת. יא חוצפן אחד.

את צעד אחד באותו פופוליזם זול.

חבר הכנסת יונה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

אל תזכירי, אל תזכירי משפחות שכולות. את חצופה.

חבר הכנסת יונה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

אתה חצוף יותר. אני משפחה שכולה.

כי את רוקדת על הדם שלהן. מה זה יעזור בפריימריז? זה אמור לעזור לך בפריימריז?

חבר הכנסת יונה, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא להוציא את חבר הכנסת יונה מהאולם.

זה אמור לעזור לך בפריימריז? חוצפה. חרפה.

למה אתה לא קורא אותה לסדר?

חברת הכנסת בוקר, אני קורא אותך לסדר.

חרפה, מה שאת עושה. תקשיבי, כבודן של המשפחות השכולות מחוץ לדיון בוועדה.

אתה צריך להתבייש, אתה צריך להתבייש - - -

נא להוציא את חבר הכנסת יונה. חברת הכנסת נאוה בוקר, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

חוצפה מה שאת עושה. אני אגיד להן. אל תשתמשי בהן כל פעם שיש לך הזדמנות.

אני לא- - - אבל הם מעודדים רצח של אזרחים חפים מפשע.

חברת הכנסת נאוה בוקר, אני קורא לסדר פעם שלישית. נא לצאת מהאולם.

חרפה מה שאת עושה. אל תשתמשי בזכרם בשביל הפופוליזם שלך. בשביל הפריימריז שלך.

- - -חופש ביטוי. תתבייש לך.

נא להוציא את חבר הכנסת יונה מהאולם.

אתה צריך להתבייש.

עשית את זה יותר מדי.

איך אתה מדבר אל המשפחות השכולות?

עשית את זה יותר מדי. תפסיקו עם הפופוליזם ועם ההסתות.

תסתכל להן בעיניים.

תודה. נא להוציא אותו. חבר הכנסת דב חנין - -

אתה משלם להסתה - - -

חצופים. אתם חצופים. אתם רוקדים על הדם של המשפחות השכולות.

אתה משלם לרוצחים שרצחו יהודים. חוצפן.

- - נא בבקשה להמשיך את נימוק הרביזיה שלך, שעורר מהומה רבה כפי שאתה רואה.

אני מתחיל מהתחלה, אדוני היושב-ראש. המהלך של החוק הזה הוא מהלך חמור ומסוכן במיוחד. זו לא פגיעה בחופש הביטוי, זו פגיעה בחופש הביטוי בתחום שבו הוא חיוני ודרוש במיוחד – בתחום התרבות ובתחום האמנות. אני מכיר את הטיעון שאומר: אנחנו לא פוגעים בחופש הביטוי, אנחנו פשוט נסגור לכם את צינורות החמצן של המימון הציבורי. לטיעון הזה התשובה היא ברורה וחד משמעית. המימון הציבורי הוא מימון שניתן על ידי החברה הישראלית. אלה כספי המיסים שלי ושלנו. זה לא הרכוש הפרטי של חברת הכנסת השרה מירי רגב, שתחליט מה שמתאים לה היא תממן ומה שלא מתאים לה היא לא תממן.

הזכות לתרבות היא זכות של כולנו. המימון שמגיע לתרבות מגיע מכולנו, מכספי המיסים של כולנו ואין לשרת התרבות הזכות לנכס את הכסף הזה ולהחליט מה מממנים בכסף שלנו ומה לא מממנים בכסף שלנו. מימון ציבורי הוא חלק מרכזי מהתמיכה בתרבות בכל מקום בעולם.

אדוני היושב-ראש, לא מקובל שיושב-ראש מדבר בזמן ועדה. זה על חשבון זמנך. אדוני היושב-ראש, זה לא מכובד, זה לא מכובד.

בכל מקרה, מימון ציבורי לתרבות נעשה בכל מדינה שאני מכיר – אגב, גם בארצות הברית של אמריקה, מדינה שמתהדרת בתפיסה הכי קפיטליסטית בכלל והכי קפיטליסטית בתחום התרבות, גם בארצות הברית של אמריקה יש תמיכה ציבורית בתרבות. ולכן, המהלך הזה של מירי רגב, שאומר: אנחנו מאפשרים לכם לדבר, אבל אנחנו נחנוק אתכם.

נא להתכנס לסיום.

אנחנו נסתום את פיכם, אנחנו נחנוק את היכולת שלכם לנשום באמצעות סגירת צינורות החמצן לתרבות, זה מהלך שפוגע ישירות בחופש הביטוי בתחום התרבות.

תודה. תודה רבה, אדוני.

עוד לא סיימתי. יש לי עוד שתי דקות.

לא, לא.

שתי דקות. התחלתי ב-11:21, היו שתי דקות של הפרעה.

לא, לא. חמש דקות כוללות גם את ההפרעות.

למה כוללות? למה?

ככה.

למה?

למה כוללות?

כי אנחנו צריכים גם לעשות חוק פה בסוף.

בסדר. רוצים לעשות חוק, אבל עדיין צריך לאפשר לנמק רביזיה.

יאללה, ידידי, נא לסיים. ידידי היקר, נא לסיים. משפט אחרון.

בסדר. שתי דקות.

משפט אחרון. לא יהיו דקות. זה משפט אחרון, ידידי.

אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שהניסיון הזה להטיל צנזורה על התרבות איננו סימן של חוזק. הוא סימן של חולשה. אתם בסופו של דבר מפחדים. אתם מפחדים מסרטים, אתם מפחדים מהופעות תיאטרון.

אוקיי. תודה.

אתם מפחדים מסופרים, כמו כל המשטרים הלא דמוקרטיים.

תודה רבה. תודה, אדוני.

בסופו של דבר, אותו קול של אמן - - -

חברת הכנסת חנין זועבי, איננה מעוניינת.

אותו קול של איש תרבות, אדוני, שמביע דעה אחרת. אותו קול מסוגל לייצר שינוי בחברה.

אוקיי. תודה. קארין אלהרר או עפר שלח, מי מכם רוצה לנמק את הרביזיות. עפר, בבקשה. חבר הכנסת שלח, בבקשה. תודה רבה, דב. חבר הכנסת שלח, כן.

עצם הרעיון של לנמק פה הסתייגויות או רביזיה בנימוקים עניינים הוא מופרך בדרך שבה הדיון הזה התקיים. החוק הזה, שיש לו התנגדות גם בתוך הקואליציה ושלפחות סיעה אחת בקואליציה שאני מכיר שוקלת להצביע נגדו.

אפשר להחזיר את יונה, רק שיהיה רגוע.

ולמה את נאוה לא?

החוק הזה הוא דוגמה לא רק לדרך שבה הממשלה הזאת מתנהלת - -

אפשרתי לה.

- - בעניינים שתחת מרותה. שרת התרבות הנוכחית – אני לא מדבר רק על ההסתייגויות שהעלו פה היועצים המשפטיים מקיר לקיר, היועץ המשפטי של הכנסת, היועץ המשפטי של האוצר, נציגת היועץ המשפטי לממשלה וכן הלאה. אני מדבר גם על הפרוצדורה שאנחנו רואים לנגד עינינו. יושב-ראש הוועדה הזאת מתנגד לחוק הזה. חברי הקואליציה שנמצאים פה – ואני הייתי חבר קואליציה, אני לא מתנשא פה על אף אחד. אני יודע מה זה שחברי קואליציה מעיזים אותם בריצה לחדר להצביע על הצעות כשהם לא היו. אבל בדיון הזה, הדבר הזה מגיע לפעמים ממש מגיע – אדוני היושב-ראש, אתה מדבר בטלפון ומתעסק בכל מיני דברים.

רגע, רגע, אני כבר התייחס אליך. בוא ידידי, תעדכנו דחיה על ועדת הכנסת ב-20 דקות, אוקיי. במקום 11:30 ב-11:50.

אה, נכון. אנחנו ועדת הכנסת.

כן, בבקשה, יועיל בטובו להמשיך.

אדוני, אנחנו ביקשנו נושא חדש והוא אמור להידון בוועדת הכנסת ב-11:30.

הוא ידון בו. אז הוא ידון ב-11:50. עכשיו דחיתי ב-20 דקות את פתיחת הישיבה.

אתם מוותרים על הזמן שלנו כהפקרות.

חלילה.

התחלתם את הישיבה במקום ב-9:00 – ב-10:00 ואתם משחקים עם הזמן כאילו - - -

כן, יועיל בטובו חבר הכנסת שלח להתכנס לסיום. דבריו באמת מעניינים, אבל עדיין אנחנו רוצים להמשיך.

לא שמענו כלום.

רגע, יש לו דברים שאני כתבתי לו.

אוקיי.

אתה ואני מופיעים כל כך הרבה ביחד שאנחנו כבר מתחילים לצטט את הטקסטים של אחד לשני.

אגב, הממשלה הנוכחית היא הממשלה היחידה שבית המשפט פסל חוק שלה על פרוצדורה.

גם אתם בין הסיעות היחידות שכל הזמן מגישות עתירות לבג"ץ מהבוקר עד הערב.

דווקא זו הייתה עתירה שלנו.

הפעם זה לא היה שלנו.

לא, כדוגמה.

אתה יודע, אדוני היושב-ראש, לא נהוג שיושב-ראש קורא קריאות ביניים. אני יודע הכול, שכל דבר בפרלמנט הרי צריך ללמד אתכם מהתחלה. אבל יושב-ראש ישיבה לא קורא קריאות ביניים.

אתה רוצה לתת לי ציונים, חבר הכנסת שלח?

אני לא נותן לך ציונים. אני אומר לך.

אני לא זקוק להם, ידידי.

אני אומר לך.

אני לא זקוק להם.

אני אומר לך, לא נהוג.

אני לא זקוק להם. תפנה לוועדת האתיקה.

אני לא צריך לפנות לוועדת האתיקה.

אז תתקדם.

הדרך שבה אתם מנהלים את הדברים האלה היא בזיון שההשפעה שלו על הדרך שבה הציבור מסתכל עלינו ועל בכלל עוצמה ומשמעות שיש לחקיקה שאנחנו עושים בבית הזה היא יותר גרועה מאשר החוקים עצמם. החוקים עצמם, את החוק הזה הרי איש לא יפעיל אותו. החוק הזה הוא קשקוש מהתחלה. כמו שלא הפעילו את החקיקה שבגללה כביכול משרד התרבות נדרש להגיש את החוק הזה מפני שכמו שראינו פה 80% מהתלונות הוגשו על ידי אותו בן אדם. כל הדבר הזה הוא באוויר, וכל הדבר הזה הוא כדי להתנגח ולהצביע על מישהו ולהגיד אם הוא נאמן או לא נאמן.

אבל הדרך שבה אתם מנהלים אותו תישאר פה לדיראון גם הרבה אחרי שהכנסת הזאת תיתפזר, מה שיקרה – דוד, מתי? היום בצהריים? מה המועד החדש להתפזרות הכנסת? ועם זה אנחנו נישאר גם אחרי שהחוק הזה יעבור או לא יעבור. תודה, אדוני.

תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, נציגת מרצ בקשר לרביזיות שהגשתם, כן.

תודה, אדוני היושב-ראש. הדיון הזה מתנהל מאז כמעט קצת לפני 10:00 באופן, כמו איזו צוללת שמנותקת מהעולם החיצון.

בתיק 3000 את מתכוונת?

למשל. יפה. זה מעניין שדווקא לך זאת האסוציאציה שעלתה בראש.

כן. אנחנו רגילים שאתם כל דבר מנסים להשליך על תיקי משטרה ועל חקירות משטרתיות.

"אתם". אני דווקא התכוונתי למסיבת העיתונאים.

כי בקלפי אתם לא מצליחים לנצח, אז אתם הולכים למקומות אחרים.

כן, ההיסטריה שלך ניכרת. אני דווקא התכוונתי להתפטרות של בנט ושקד.

אין כמו הקלפי.

אבל זה מעניין שמה שעלה לך בראש זה תיק הצוללות.

תיקחי בחשבון שאין כמו הקלפי.

אם אין כמו הקלפי, למה אתם דוחים את הבחירות?

כנראה הנחיתות המבעבעת הגיעה אליכם.

אנחנו?

למה אתם כל הזמן דוחים את הבחירות?

מי שרוצה ללכת לבחירות בסיטואציה ביטחונית כמו שהיא עכשיו הוא חסר אחריות והוא פופוליסט.

- - -

לא שום דבר אחר. אירוע ביטחוני עוד בעיצומו. אומרים את זה מערכות הביטחון, אומר את זה ראש הממשלה ושר הביטחון.

מ-48' זה בעיצומו.

לא הולכים לבחירות תוך כדי לחימה. אנחנו לא עושים את זה.

100 שנה אנחנו בלחימה.

מעניין שמרצ רוצה בחירות.

חברת הכנסת זנדברג, עם כל הגחמות של הפוליטיקאים, לא פועלים ועושים גחמות של פוליטיקאים. לא.

מיקי, הכרחתם כבר את בנט לקפוץ מהעץ.

לא.

אז יאללה, גמרנו.

בנט התעשת, וטוב שכך.

הוא קפץ מהר שכמעט שבר את הרגליים.

בנט התעשת, וטוב שכך. הוא הבין שיש אירוע ביטחוני שעכשיו בעיצומו, והתעשת.

הכרחתם אותו לקפוץ מהר.

מה "הבין"? הוא יושב בקבינט.

כן. חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.

האיומים של בנט, האיומים של ליברמן והאיומים של נתניהו הם באותה דרגה. החמאס רועד עכשיו.

האמין לי, שהוא לא רק רועד, הוא משקשק.

כן. בדיוק. 48 שעות.

משקשק. בגלל זה הוא התחנן באין-ספור דרכים שרק נעצור את התקיפות. ואנחנו ריחמנו ועצרנו את התקיפות. למה?

כי אתם רחמנים, רחמנים מאוד.

כי יש אירוע, שלא אני, ולא אתה, ולא מר שלח הביטחוניסט הדגול, יודעים. יש אירועים חשאיים שאנחנו לא יודעים אותם. אנחנו לא יושבים בקבינט. זה הכול. קצת להיות אמיתיים. קצת הוגנות. הוגנות בסיסית בפוליטיקה.

אם היית יודע - - -

מתי בדיוק יעבור האיום הביטחוני? שבועיים? שלוש שבועות? חודש?

ברגע שאתם - - -

ברגע שנתניהו יחליט שנוח לו לעשות בחירות.

ברגע שימונה מפכ"ל.

הוא קשקשן. הוא קשקשן.

ברגע שאתם תפנימו - - -

קשקשן.

ברגע שימונה המפכ"ל.

לפני שבועיים האיום הביטחוני לא קיים, כי ראש הממשלה רצה ללכת לבחירות.

ברגע שאתם – הוא לא היה קיים, נכון.

אה, הוא לא היה קיים?

עכשיו הוא קיים. האירוע הביטחוני קיים. וברגע שהוא קיים לא מדברים על בחירות.

אתה יודע מה האירוע?

זו משוואה לוגית פשוטה שבמדינה ישראל אף פעם לא הפרו אותה.

חבר הכנסת זוהר - - -

אבל אתם ה פוליטיקאים מוכנים לעשות הכול בשביל עוד איזה מנדט או שניים.

אה, ואתה מה? קדוש? אתם קדושים.

סבלנות. מה אצה לכם הדרך?

קשקשנים.

כן, חברת הכנסת זנדברג.

אני מבינה שהדבר שאתה לא יודע אותו ואין לך מושג מה הוא - - -

כן. בדיוק. אבל הוא מפריע לו.

היה מאוד-מאוד חשוב, כדי שתוכלו להמשיך לקדם את החוק הזה, שהוא דרך אגב אחד הקורבנות הראשונים של העובדה שהממשלה הזו לא עושה מה שצריך ולא מתפזרת והולכת לבחירות. אז אחד האתננים הראשונים יהיה החוק הזה שאף אחד לא תומך בו, אף אחד לא מסכים איתו. אבל כל הכבשים שמובלות לשחיטה פוליטית – פוליטית בלבד – החל מבנט ועד כחלון ירימו היום ידם כמו באמת במצעד שתיקת הכבשים שמזמן לא נראה כמוהו מאז החוק הקודם שהעברתם. וזה יהיה הקורבן הראשון שאזרחי ישראל ישלמו בגלל שהממשלה הזאת ממשיכה בתפקידה ולא מתפזרת והוכלת לבחירות אתמול, ולא היום.

אוקיי.

ולכן, אני חושבת שמה שאנחנו באמת צריכים לעשות, אם רוצים לעשות משהו אמיץ, שהוא לא דבר שאין לנו מושג מה הוא, העיקר שביבי יישאר על כיסאו לנצח נצחים ולעולם ועד - - -

בעזרת השם. לא לעולם ועד. עד שהוא יחליט אחרת.

בעזרת השם, ברוך מלך המשיח.

בעזרת השם.

עד שהוא יחליט אחרת.

לא הציבור יחליט, אלא עד שהוא יחליט.

מה שבאמת צריך לעשות - - -

מה זאת אומרת, כל עוד הוא מציע את עצמו לציבור, הציבור יבחר בו.

צריך לעשות את הדבר האמיץ - - -

הציבור יבחר בו.

צריך לעשות את הדבר האמיץ - - -

הציבור אוהב אותו ומעריך אותו.

כן, בטח.

30 מנדטים לא משקרים.

להקפיא את החוק הזה, לבטל אותו, לזרוק אותו מהחלון, ופשוט להעיף אותו מכל המדרגות.

אז תלכו לבחירות.

כשיגמר הסיפור הביטחוני , נלך.

מ-48' הסיפור הביטחוני קיים.

אתה יודע מה - - -

הסיפור הביטחוני יגמר ברגע שימונה המפכ"ל.

חבר הכנסת מיקי זוהר, יש לי הצעה. באמת, אני - - -

אי אפשר למנות מפכ"ל בממשלת מעבר.

לא להפריע לחברת הכנסת זנדברג.

אני מציעה משהו לחברי באופוזיציה, באמת אני אומרת.

אני לא באופוזיציה.

לחבריי באופוזיציה אני מציעה מולך. אתה מהקואליציה, אנחנו מהאופוזיציה, אני פה זורקת תוך כדי. חבריי באופוזיציה מוזמנים לזרום איתי. לדעתי, זה יהיה מקובל על כולם. מכיוון שיכול מאוד להיות שהממשלה לא תפוזר היום, אני מציעה שעד שהאירוע הביטחוני – שאף אחד מאיתנו לא יודע מה הוא, ובואו ניתן את ה-benefit of the doubt, מה שנקרא, שהוא קיים – אנחנו נעצור את קידום חוק הנאמנות בתרבות, כדי לתת לראש הממשלה ושרת התרבות וכל חברי הקבינט את השקט המוחלט לא להתעסק בענייני חולין עד אשר האירוע הביטחוני המשמעותי מאוד - - -

הצעה פתטית, חברת הכנסת זנדברג.

למה? הצעה מאוד נכונה.

הצעה טובה.

הצעה פתטית, חברת הכנסת זנדברג.

- - -

רגע, אתה רומז שאין לך מושג ואין שום אירוע ביטחוני על הפרק? לא יכול להיות.

את יכולה להיות הכול, אבל כיושב-ראש מפלגה את לא יכולה להרשות לעצמך להיות פתטית, חברת הכנסת זנדברג.

אתה רומז שאין שום אירוע ביטחוני וזה הכול פוליטיקה קטנה בין בנט, ביבי וליברמן? לא יכול להיות.

הצעה מצוינת.

את לא יכולה להרשות לעצמך להיות פתטית. את יושב-ראש מפלגה במדינת ישראל.

חבל על הצורך להגיב לה בכלל.

ואו, מזמן לא הופתעתי ככה.

אז פחות פתטיות, קצת יותר מנהיגות.

בואו, חברים, תיראו מופתעים. כולם, כל האופוזיציה פרצופים מופתעים. אין שום אירוע ביטחוני. הכול קשקוש.

טוב. יאללה, חברים. תודה.

ואת החוק הזה צריך בכל מקרה לעצור ולא לקדם אותו.

- - -

נימוקי הרביזיות הסתיימו. ולכן אנחנו עוברים להצבעה על הרביזיות. הרביזיות האופוזיציה ראשית. בואו נתחיל, כן. שם הרביזיה ונצביע עליה.

בואו נתחיל בעפר שלח.

עפר שלח?

אני, אני מצביעה במקום עפר שלח.

את מצביעה במקום עפר שלח.

כן.

מי בעד הרביזיה? ירים את ידו. נא לספור את הקולות.

בעד.

חמש.

חמש. מי נגד?

שבע.

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה של עפר שלח לא נתקבלה.

לא התקבלה. רביזיה הבאה של האופוזיציה.

לא. אנחנו מצביעים על הסתייגויות בעקרון. זה הרביזיה.

הרביזיה על הסתייגויות.

רביזיה על כל ההסתייגויות.

ברור. הרביזיה על כל ההסתייגויות. אבל אני מדבר על מה הרביזיה - - -

הרביזיה תהיה על כל ההסתייגויות.

על הרביזיות שהוגשו ספציפית על הסתייגויות מסוימות.

נכון. ואתה זה - - -

לא קשור. אני לא מדבר על הרביזיות שלי. אני מדבר על הרביזיות של האופוזיציה.

טוב. אז תגידו איזה סעיף.

מי הגיש רביזיה ונעבור. כן. איפה? על איזה סעיף?

על כולן.

אנחנו הגשנו הרבה רביזיות.

לא. לא הרבה. לא הרבה. הגשתם מעט.

לא הרבה. הגשתם מעט.

על כולן.

לא, לא. אי אפשר בדיעבד.

למה?

אני הגשתי רביזיות על הכול.

גם אני.

גם שלח הגיש על הכול.

כן, הוא הגיש על הכול.

שלח הגיש על הכול.

אם לא רשמתם רביזיה-רביזיה - - -

אני רשמתי בדיוק על מה הוגשו רביזיות.

אז בואו נדון על מה שהוגש.

אם עפר שלח הגיש רביזיה על הכול, אז יש רביזיה על הכול גם מצד האופוזיציה.

הוא הגיש רביזיה על הכול?

כן.

כן, כן.

אז נצביע על הכול. בואו נתחיל אחד-אחד, לפי סדר ההסתייגויות, בסדר?

אוקיי. בסדר גמור.

יאללה. זה מס' 1 מתחיל?

לפני כולם יש כרגע הרביזיות האלה.

מה זה רביזיות? אני רוצה את כל הסעיפים, על הכול אנחנו רוצים להצביע.

מהרשימה המשותפת נתחיל?

לפי סעיפי החוק.

זה להסתייגויות, לא החוק.

לפי סעיפי ההסתייגויות, ממס' 1 עד תום. לפי הסדר.

יפה.

אז אני ממס' 1 והלאה?

כן.

רביזיה 1, מי בעד?

רגע, רגע - - -

הרשימה המשותפת.

רביזיה מס' 1 של הרשימה המשותפת, מי בעד?

בעד.

בעד.

הלאה. מי נגד?

רגע, רגע, אנחנו לא ספרנו. מי בעד?

סליחה, מי בעד?

נו, מה? אתם תספרו אחד, אחד?

זה לא יקרה.

ארבע.

מה אתם נורמליים?

מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 1 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. רביזיה מס' 2 של - --

לא. זה לא עובד ככה, סליחה. מה זה?

הוא סופר, מה? למה? ועדת הכספים עושים את זה ככה.

פה לא ועדת הכספים.

אתם רוצים סעיף-סעיף?

סעיף-סעיף.

לא. מה פתאום. זה הכול ביחד.

סעיף-סעיף. לא, לא ביחד. מה פתאום. סעיף-סעיף, ברור.

אני עושה סעיף-סעיף, 300 סעיפים, נגמור את זה תוך חצי שעה, 40 דקות, בסדר.

נכון, ברור.

רגע,רגע, סליחה. אני מבקשת, היועצת המשפטית, האם אפשר לעבור ככה סעיף-סעיף בלי לספור קולות?

אנחנו סופרים.

מה לא סופרים? אנחנו סופרים.

לא. לא נתת להם לספור.

אז אנחנו ניתן את זה בעתיד, אוקיי?

אוקיי. תודה רבה.

סעיף 2 רביזיה של - - -

אנחנו עדיין בהרשימה המשותפת.

אז אוקיי, לא צריך לקרוא את שם הסיעה. אז אנחנו מדברים על הרביזיות של - - -

הרשימה המשותפת לפי המספרים.

מה זאת אומרת של הרשימה המשותפת?

הסתייגויות של הרשימה המשותפת.

כל קבוצה קוראים את הרביזיות.

כמה הסתייגויות סך הכול יש?

בערך 330.

יש פה 66.

330, אוקיי. אז עכשיו אנחנו בהסתייגויות של הרשימה המשותפת.

הרשימה המשותפת.

אז כל מה שאני מקריא עכשיו, מ-1 עד 66 הן הסתייגויות של הרשימה המשותפת, ולכן אין צורך להזכיר שזה של הרשימה המשותפת. על הסתייגות מס' 1 הצבענו. הסתייגות מס' 2, מי בעד? מי בעד הרביזיה?

ארבע.

מי נגד?

הרביזיה לא התקבלה.

לא. אתה צריך לשאול מי נמנע.

חמש.

רגע.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 2 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. למה? ודרך אגב, זה לא משנה. אם יש רוב נגד, לא משנה מי נמנע.

בשביל ההיסטוריה, אני רוצה להימנע.

הוא רוצה בשביל הפרוטוקול.

חשוב לך מההיסטוריה? היסטורית?

כן.

ברור. מאוד.

בשביל הפרוטוקול.

הרביזיה מס' 3, מי בעד?

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 3 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה.

רגע. היא לא ספרה. לא. היא לא יכולה לספור ככה.

הסתייגות מס' 4, מי בעד?

לא. סליחה.

ראיתי שאת רושמת את זה.

לא, אבל היא לא רשמה.

רשמה. מי בעד?

לא.

אנחנו בהסתייגות מס' 4. מי בעד?

הסתייגות מס'4, מי בעד?

חמש.

ושש. סליחה.

לא, אתה לא הצבעת.

אל תגיד לי "לא".

תספור. מה.

ואל תגיד לי מה אני כן ומה אני לא.

לא הצבעת, מה.

גם אם היא אומרת "מי בעד?" אתה צריך לספור.

אני כולל, כן?

כן. אני ספרתי אותך.

תשאלי עוד פעם ותראי שיש שש.

מי בעד?

שש.

נו, אבל אמרתם "חמש".

מי נגד?

אז למה אמרתם "חמש"?

אז אמרתם "חמש" ויש שש.

שבע.

שבע. נאוה הצביעה. היא פשוט הרימה את הקול. מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 4 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 5, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שבע.

מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 5 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 6, מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 6 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 7, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 7 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 8, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

לא התקבלה.

רגע, רגע. זה היה שש, שש.

שש, שש לא מתקבל?

מי בעד? מי בעד?

שש.

מי נגד?

שבע.

מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 8 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 9, מי בעד?

שש.

מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 9 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 10, מי בעד?

אנחנו לא מצליחים לרשום הכול.

שש, שש.

מי נגד?

מיקי, מיקי, תאפשר לה לרשום. אתה רץ.

אני לא מצליחה לרשום.

שבע.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 10 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 11, מי בעד?

מיקי, מיקי, סליחה, היא לא רושמת.

לא להפריע בהצבעות, לא להפריע בהצבעות.

אבל היא לא רושמת.

מי נגד?

שבע.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – 1
הרביזיה מס' 11 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 12, מי בעד?

הצבעה כפולה של חבר הכנסת יונה, גם בעד וגם נגד.

שלוש.

מי נגד?

הוא מתלבט.

שבע.

מי נמנע?

רגע, רגע, סליחה. עצור. אני רוצה לדעת מי החברים בוועדה.

לא. אני נמנעתי.

מי מצביעים? לא מסתדר לי.

אני אקריא לך.

יקריאו לך. כן, בבקשה.

כן, בבקשה.

חבר הכנסת מלכיאלי במקום חבר הכנסת יעקב מרגי; חברת הכנסת בוקר במקום אברהם נגוסה; מיקי זוהר; חבר הכנסת ביטן במקום אמיר אוחנה.

מה מיקי זוהר, במקום מי?

במקום מיקי זוהר. מיקי זוהר במקום מיקי זוהר.

מיקי זוהר הוא חבר הוועדה.

סבבה, כן.

דוד ביטן במקום חבר הכנסת אמיר אוחנה.

התם או האמיתי?

נורית קורן; מוטי יוגב; חבר הכנסת אייכלר במקום חבר הכנסת מוזס.

מוזס נכנס.

מוזס נכנס. יוסי יונה במקום עצמו; חבר הכנסת רוזנטל במקום סעד סאלח; מסעוד גנאים חבר ועדה.

רגע, רגע. אין נציג לכולנו בוועדה?

כן, מירב.

מירב בן ארי היא פה.

לא הקראתם אותה.

היא לא פה.

היא פה.

לא, אבל רגע.

עכשיו היא נכנסה.

כן.

מירב בן ארי; חבר הכנסת דב חנין במקום חבר הכנסת ג'אברין.

שקט. שקט בבקשה.

אוקיי. אז דב חנין במקום חבר הכנסת ג'בארין; חברת הכנסת קארין אלהרר במקום מאיר כהן; וחנין זועבי.

היא יושבת בוועדה. הלאה. 12, מי בעד? לספור קולות. מי נגד? נגד.

שבע.

שמונה.

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 12 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 13, מי בעד?

מי בעד 13?

מי נגד?

נגד שמונה.

מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 13 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה.14, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 14 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 15, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 15 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 16, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 16 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 17, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

תספרו גם את זועבי, היא גם נגד. אה, לא. מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 17 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

החלטה התקבלה. 18, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 18 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 19, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 19 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 20, מי בעד?

שש.

מי נגד?

אין לי כוח להרים את היד כבר.

שמונה.

מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 20 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 21, מי בעד?

אפשר להרים את העט רק? אין לי כוח.

שש.

תרימי את העט רק. מי נגד? מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 21 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 22, מי בעד?

שש.

מי נגד?

אסתר, יש נציג של ישראל ביתנו?

יש. הוא לא פה.

עודד פורר, הוא לא פה.

אבל אמרתם - - -

מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 22 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 23, מי בעד? לא להפריע בזמן הצבעות, כי אני ארחיק. מי בעד?

שש.

מי נגד?

מיקי, קח כדור הרגעה. מה קרה?

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 23של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 24, חברים.

נאוה, את מצביעה?

אני לזוז.

הצבעתי עם העט. אמרתי לו, אני עם העט.

24, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 24 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. נורית, בואי תחליפי אותי.

לא יכולה להחליף אותך.

את לא חברת ועדה.

אני חברת ועדה, אבל צריכה לעלות איתך.

אני חייב להיות לוועדת הכנסת.

בואו נפסיק את הדיון. בואו נפסיק את הדיון. יש ועדת כנסת. אדוני היושב-ראש, חוק אמסלם.

מיקי, תעביר את הרשימה.

חוק גדעון סער על שולחנך. על תחבלו בממשלה. חוק גדעון סער.

סעיף 25, מי בעד?

בעד. הסתייגות חשובה מאוד.

מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 25 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 26, מי בעד?

שש.

מי נגד?

נגד.

שמונה.

מי נמנע?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 26 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. 27, מי בעד?

שש.

מי נגד?

שמונה.

מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה מס' 27 של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

לא התקבלה. אני עושה הפסקה שתתחדש ב-12:00.


הישיבה ננעלה בשעה 11:48.