פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
6
ועדת החוקה, חוק ומשפט
20/11/2018
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 712
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/11/2018
חוק הבוררות (תיקון מס' 4), התשע"ט-2018, הצעת חוק הבוררות (תיקון - בית המשפט המוסמך), התשע"ח-2018
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק הבוררות (תיקון - בית המשפט המוסמך), התשע"ח-2018
2. הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 4) (סמכות השיפוט בעניין הליכי בוררות), התשע"ח-2018
מוזמנים
¶
עו"ד, הנהלת בתי המשפט - שירי לנג
עו"ד, הנהלת בתי המשפט - רחלי ברכה
ראש אשכול, מחלקה ציבורית חוקתית, משרד המשפטים - אבינועם סגל אלעד
עו"ד, ביטחון פנים - רויטל גור
עו"ד בלשכה המשפטית, שוק ההון, משרד האוצר - ירון אבני
ממונה חקיקה, לשכת עו"ד - פנחס מיכאלי
מת"ל, הוועדה לזכויות הילד - ורד וינדמן
ממונה על המשמעת בנש"מ, משרד רה"מ - גיא דוד
רות קנאי
אדם קרן
צביאל גנץ
אור אנה
אן רייפלד-ביגמן
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב, חברי חבר הכנסת, אנשי הממלכה, המצטרפים, הטוענים הרבניים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש לנו הצעת חוק שהיא מאוד ברורה, אבל היא לא קיימת, אז צריכים להעביר אותה כדי שהיא תהיה עוד יותר ברורה, בנושא של הבוררות. זו הצעת חוק פרטית?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
פרטית וגם ממשלתית. אנחנו ניתן למציע הפרטי להציג את ההצעה שלו בקצרה. אחר כך הממשלתית תציג את הצעת החוק שלה בקצרה. אם נראה שזה מתלכד, אנחנו נמזג אותן בהסכמה, ואז נקיים דיון. אני מקווה שנוכל גם להצביע היום. אתה רוצה לפתוח? בבקשה.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
תודה, מכובדי היושב-ראש. כיום, אם יש מתדיינים, הם פונים לבוררות, בהתאם לחוק הבוררות. בית המשפט המוסמך לדון באותו עניין יהיה בית המחוזי, לו נתונה סמכות ייחודית בעניין. ואולם, אם בית המשפט העביר את העניין לבוררות, אז הוא יישאר בית המשפט המוסמך לעניין. מצב דברים זה יוצר הבחנה לא מוצדקת המובילה לכך שבתי המשפט המחוזיים מנהלים סכסוכים המצויים בסמכותם, עניינים של בתי משפט שלום. מוצע לקבוע כי עניין שלפי חוק הבוררות, יוגש בהתאם לכללי הסמכות העניינית הרגילים. כלומר, אם עניין מסוים הנדון בבוררות מצוי בסמכות העניינית של בתי משפט שלום, אז בית משפט השלום יהיה גם בית המשפט המוסמך לדון בעניינים הנוגעים לאותה בוררות. התיקון המוצע הולם את המלצת הוועדה לבדיקת מבני בתי המשפט הרגילים בישראל. תודה רבה.
אין לי התנגדות למזג את ההצעה שלי.
אבינועם סגל אלעד
¶
אבינועם, משרד המשפטים. אנחנו מסכימים להצעה. בתוכן, במהות, אין הבדל בין הצעת החוק הפרטית לממשלתית. הממשלתית מדויקת יותר, ואם יש את הסכמת חברנו, אנחנו חושבים שיש בזה כיוון להרמוניה חקיקתית, והצעד הוא ראוי.
שירי לנג
¶
אני רוצה להוסיף. שירי לנג, הנהלת בתי המשפט. מעבר לחלוקה נכונה יותר של משאבי השיפוט, כפי שחבר הכנסת אמר, אנחנו נביא למצב שבית משפט מחוזי לא ידון עוד בסכסוכים שבסמכות בית משפט שלום. יש כאן גם הפחתת עלויות לציבור, גם בהיבטי אגרות. היום הצדדים נדרשים להגיע לבית המשפט המחוזי, לשלם אגרות יותר גבוהות, ומטבע הדברים, גם לשלם שכר טרחה יותר גבוה לעורכי הדין שלהם. גם במובן הזה יש איזשהו שירות לציבור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו כל הזמן חוסכים כסף להנהלת בתי המשפט. מה אתם עושים עם כל הכסף הזה? אני צוחק.
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי)
¶
בהצעת החוק שלך כתוב שהסמכות תהיה לפי חוק בתי המשפט, והם מפנים לבית המשפט המוסמך פי כל דין. הקביעה מה סמכות העניינית יכולה לפעמים להיעשות על ידי חוקים אחרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נמזג ואחר כך אתה תסביר את החוק, אבינועם. אתה רוצה עכשיו להסביר או אחרי שנמזג?
שירי לנג
¶
אני אסביר, אין בעיה. כפי שנאמר כאן, היום הסמכות העניינית לדון בהליכי בוררות נקבעת לפי זהות הגורם שפנה לבוררות. אם הצדדים פנו מיוזמתם לבוררות, אז בית המשפט המוסמך לדון באישור פסק הבורר, או בבקשה לביטול פסק הבורר למשל הוא בית המשפט המחוזי. לעומת זאת, אם הצדדים הגישו תובענה לבית המשפט, ובמהלך הדיונים בית המשפט הפנה אותם, או בהמלצת בית המשפט הם החליטו לפנות לבוררות, אז בית המשפט שיהיה מוסמך לדון אחר כך באישור פסק הבורר או בהליכים שמביאים לבוררות הוא בית המשפט שהפנה את הצדדים לבוררות. למעשה, התוצאה היא שכיום גם בתי משפט שלום דנים בהליכי בוררות, כמובן שגם בתי המשפט המחוזיים, וגם בהתאם לחיקוקים ספציפיים, סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה וצו של בית המשפט לענייני משפחה שעוסק בענייני בוררות. יש סמכות ייחודית לדון בהליכי בוררות לבית המשפט לענייני משפחה כשמדובר בתובענה שהיא בענייני משפחה, ולבית הדין לעבודה כשמדובר בסכסוך שעוסק בענייני עבודה. הצעת החוק הזו נועדה ליצור הרמוניה חקיקתית. לומר שהסמכות תיקבע בהתאם לנושא הסכסוך. ככל שהסכסוך הוא בסמכות בית משפט מחוזי, הליכי הבוררות יידונו שם, וככל שהסכסוך הוא בסמכות בית משפט שלום, הם יידונו בבית משפט שלום.
שירי לנג
¶
כן. לפעמים זה לפי השווי, ולפעמים זה לפי נושא הסכסוך. למשל מקרקעין, זה תמיד במחוזי. לפי כללי הסמכות העניינית הרגילים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד למזג את הצעת החוק הפרטית עם הממשלתית – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההצעה למזג את הצעות החוק – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה למזג את הצעת החוק הפרטית והצעת החוק הממשלתית נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כמובן, בכפוף. אנחנו נחתום על זה. עכשיו אם ככה אנחנו עושים הכנה לשנייה ושלישית. מאחר וכבר הוסבר החוק, יש מישהו שרוצה להוסיף, לדבר, להגיד משהו?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, בתי הדין הרבניים זה סיפור נפרד. זה סיפור נפרד, כי שם אין דרגות מבחינת בתי הדין הרבניים, ושם זה עובר לבית משפט, אז זה סיפור אחד. נשכח מזה כרגע, ומה שכתוב בנוסח החוק - - -
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי)
¶
לבתי הדין הרבניים כיום אין סמכות לדון בבוררות. זו הרי הייתה הצעת חוק - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן, זה חוזר לבית משפט לענייני משפחה. לכן עזבו, כרגע לא נכניס את זה. דיבר איתי מי שצריך והסברתי לו שלא טוב להכניס את זה ולא כדאי להכניס את זה. נתקדם ככה. אתה רוצה להגיד משהו? תקריא את החוק.
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי)
¶
אני קורא את הנוסח של הצעת החוק הממשלתית.
"הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 4) (סמכות השיפוט בעניין הליכי בוררות), התשע"ח-2018" – כמובן שזה יהיה התשע"ט.
"תיקון סעיף 1.
1. בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 בסעיף 1, במקום ההגדרה "בית המשפט" יבוא: ""בית המשפט" - בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות".
2. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 79ב(ג), הסיפה החל במילים "אולם "בית המשפט"" – תימחק.
3. חוק זה יחול על תובענה שנפתחה ביום הפרסום או לאחריו". כמובן כי זה צופה פני עתיד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את הצעת החוק? חוק הבוררות (תיקון מס' 4) (סמכות השיפוט בעניין הליכי בוררות), התשע"ט-2018. מי בעד לאשר את זה לקריאה שנייה ושלישית – ירים את ידו.
הצבעה
בעד אישור הצעת החוק – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 4) (סמכות השיפוט בעניין הליכי בוררות) נתקבלה.