פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



15
ועדת הכספים
28/11/2018


מושב חמישי




פרוטוקול מס' 1174
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ' בכסלו התשע"ט (28 בנובמבר 2018), שעה 10:35

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים – CRS), התשע"ז–2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד אמסלם
איתן ברושי
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ
עודד פורר
מיקי רוזנטל
מוסי רז
סתיו שפיר

מוזמנים: פרידה ישראלי - רו"ח, משנה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

טליה דולן-גדיש - עו"ד, יועצת משפטית, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

עאצי קוסא - מנהל, תחום מיסוי בין-לאומי וחוקי מס מיוחדים, משרד האוצר

חיליק כהן - ממונה מפקח ארצי, רשות המסים, משרד האוצר

רוני גנוד - עו"ד, רשות המסים, משרד האוצר

אלישבע לסרי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דרור גולדשטיין - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

מיקי טמיר - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

לוני בכר - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

מאיר אליהו - עו"ד, בנק הפועלים

אלברט גמליאל - ועדה מקצועית – מיסוי בינלאומי, לשכת יועצי המס

אורנה לוי - חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

צביקה זאבי - מנהל הכספים, הגמ"ח המרכזי

אייל לוי - מנהל FATCA CRS – דלויט

איתי ברכה - עו"ד, שותף מנהל, ברכה ושות

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת איגוד חברות הביטוח בישראל

ניצן בסן - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת איגוד חברות הביטוח בישראל

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת איגוד חברות הביטוח בישראל

שגית אפיק
אייל לב ארי

טמיר כהן

אלון דמלה



תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים – CRS), התשע"ז–2017

טוב, תקנות מס הכנסה, הנושא של ה-CRS. אני מתנצל בפניכם על זה שאנחנו נכנסנו למצב חירום, יש אופוזיציה יותר גדולה והעברות כאלה בפעמים קודמות לקחו 10 דקות, רבע שעה. אין פה דברים יותר מדי שינוים במחלוקת, אבל זה לקח זמן.

האם ניתן היה לשקול בהמשך להקדיש יותר זמן כדי שנסיים את - - -

כן, כן. אני אמרתי לה, לשגית, עכשיו שאנחנו צריכים להיערך אחרת. אני לקחתי בחשבון שאנחנו נדון על זה בערך שעה ורבע.

- - -

לא, בסדר. שזה ייקח כל כך הרבה זמן זה דבר חדש.

חדש-ישן.

אנחנו עוברים לתקנות. אנחנו נבדוק איך אנחנו יכולים לשנות את הזמנים. אני אראה מה אני עושה עם זה. אבל אני מחכה לתשובה לגבי הנושא הזה של הארכת המועד ב-CRS. מה התשובה?

אני רוצה לדבר, אם אפשר ברשותך, לפני הנושא של הארכת מועד, שניתן את הדיבור למשרד המשפטים.

בבקשה.

אני מניחה שכולנו קראנו בעיתון על המכתב ששלח אתמול מזכ"ל ארגון ה-OECD לראש הממשלה.

אני לא קורא עיתונים. איתי צריך לדבר בוועדה.

אז אני אספר. מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גוריה, שלח אתמול מכתב לראש הממשלה ולשר האוצר. במכתב קיימת דרישה דחופה שישראל תמלא את ההתחייבות שלה, שאותה היא הייתה צריכה למלא בכך מידע היה מועבר, לפי ה-CRS, כבר ב-2018. ישראל היא בין שתי מדינות שעדיין לא מילאו את ההתחייבות. תמיד אמרנו פה שהיא מדינת ה-OECD היחידה - - -

אני בעקבות – גם בלי המכתב שלו, מה שאת מדברת עליו – אני ביקשתי לפני חודש, קיימנו על זה כבר כמה דיונים, ביקשתי תשובה. היה צריך לשבת מאיר לוין - - -

אולי אני אשלים כמה מילים - - -

לא, מה יש לך להשלים. את תגידי שהוא אומר שאנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא מאשרים את זה. דיברנו לפני חודש, קיימנו כמה ישיבות, ונאמר לנו שלא מוצאים זמן לשבת.

רק רגע, אבל הוועדה צריכה לדעת - - -

אתם אשמים בזה שאנחנו בבעיה כזאת. הייתם צריכים לשבת ולתת לנו תשובה. להגיד שאין הארכה ואין כלום, בסדר. אבל לא נותנים תשובה; לא יושבים ואומרים שאין זמן. משרד המשפטים, משרד האוצר היה צריך – מי היה צריך לשבת בישיבה הזאת? שגית, מי הם שאמרו בישיבה הראשונה שהם אמורים לשבת ואין להם זמן?

משרד המשפטים, רשות המסים. היא אמרה שהיא תשב גם עם איגוד הבנקים.

כן.

במשרד האוצר אנחנו היינו אמורים להיפגש.

משרד האוצר, נכון. אמרתי.

רשות המסים, משרד האוצר.

אני לא מעכב את זה. אני מתקדם. יש תשובה לשאלה הזאת?

אני מבקשת ממשרד המשפטים להתייחס. אנחנו פנינו אליהם - - -

בבקשה.

נפגשתם?

לא נפגשנו.

לא, אני רק רוצה לחזק את מה שהיא אמרה. המציאות הזאת שבה פונים אלינו מה-CRS, פונה אלינו המזכ"ל – מי זה?

המזכ"ל, מזכ"ל הארגון.

ואתם לא מוצאים זמן לשבת, לא מוצאים זמן לשבת ביניכם אתם אשמים בזה.

כבר חודש.

יותר מחודש.

אתם אשמים בזה שאנחנו מקבלים נזיפות. בבקשה.

אני אלישבע לסרי - - -

לא את באופן אישי, אמרתי כבר. אני מדבר על המערכת.

אני אלישבע לסרי, משרד המשפטים. אני שוב רוצה לחזור על העמדה. אנחנו נותנים מענה לגמ"חים ולתקנות CRS. אמרתי את זה כבר לא פעם אחת שאנחנו מוכנים לתת - - -

איזה מענה? איזו ארכה אתם נותנים ב-CRS?

חצי שנה.

חצי שנה.

תקופת היערכות, ככל שבאמת יש צורך בתקופה הזאת.

יש צורך? בדקתם את זה? בדקתם אם יש צורך?

אמרתם שתשבו לבדוק.

לא. חצי שנה, אני מבינה שיש צורך וזה מה שגם נאמר לנו. זאת אומרת, אנחנו נותנים - - -

פרידה אומרת שגם בפטקא יש צורך. אז לפי מה אתם מתבססים אם יש צורך או אין צורך?

שנייה, אבל הדיון כרגע הוא על התקנות של ה-CRS ועל הדחיפות של האישור של התקנות האלה. זה הדיון, זה מסגרת הדיון. ולכן, פה במקרה הזה של ה-CRS, אנחנו כן נותנים מענה בתקופת היערכות של חצי שנה. בנוגע לפטקא וזה לא הדיון כרגע, אני מבינה שיש דחיפות כן לעשות את התקנות ברמה הבין-לאומית ואנחנו נותנים מענה לזה. מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי, כבר ציין שהיועץ שוקל בחיוב את הארכת תקופת המעבר בנוגע לגמ"חים.

כן, בצלאל. תודה. אגב, למה היה צריך לשבת על זה? יש לך תשובה? למה היה צריך לשבת?

את הדבר הזה כבר ציינתי. זאת אומרת, העמדה הזאת של החצי שנה כבר נאמרה.

כן, זה בסדר. אבל היו אמורים לשבת כדי לבדוק את זה.

היינו אמורים לשבת, אם אני מבינה נכון, גם לגבי הפטקא.

אמרו שאין זמן. מה?

אני אומרת שהיינו אמורים לשבת, אם אני מבינה, לגבי הפטקא. לגבי ה-CRS, זאת העמדה.

גם על החצי שנה.

גם על החצי שנה.

למה חצי שנה? בפטקא היו שנתיים. לפי מה החלטתם שזה חצי שנה? שאלתי אותך קודם. מה הצורך?

היו אמורים לשבת על זה.

אמרת שאמרו שיש צורך. מה הצורך?

אולי לא צריך בכלל.

הצורך בהיערכות?

כן.

ממינהל הכנסות המדינה, אני מבינה שיש צורך בתקופת מסוימת.

אבל היא דיברה על שנה לפחות.

אבל היא אומרת שיש צורך גם בפטקא.

אני מבינה שיש צורך גם בפטקא, אבל שוב כרגע אנחנו מדברים על תקנות CRS ועל הדחיפות לאשר את התקנות האלה.

טוב, תכף אני אגיד מה שאני אומר על העניין הזה. תודה רבה. בצלאל סמוטריץ, בבקשה. ביקשת.

אדוני היושב-ראש, לתקנות האלה יש השלכות מרחיקות לכת על הרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל. לתקנות האלה יש, כמו לתקנות הפטקא, שלצערי הרב אישרנו כאן בטעות, אני אומר בטעות, יש השלכות רבות על אזרחים רבים במדינת ישראל. אני נעזרתי בשירותך ובשירותיה הנהדרים והמקצועיים של היועצת המשפטית של הוועדה ביותר מפנייה אחת שקיבלתי מאזרחים שמצאו את עצמם בין שמים וארץ, שאין עם מי לדבר.

נכון.

אנשים שגרים בארץ כבר 50 ו-60 שנה, ואין להם שום דבר בארצות הברית פרט לעובדה שהם נולדו שם, והם אזרחים וחסמו חשבונות ולקחו להם משכנתאות והם נקלעו. וגם לך, כיושב ראש הוועדה, לקח חודשיים ושלושה חודשים לפעמים לשחרר חסימות כאלה. וזה משק בית שאין לו חשבון בנק, הוא לא הולך למכולת.

נכון. אני מודה.

זה דבר שאסור לעשות אותו. על הראשונים אנחנו בוכים. אני לא מוכן בשום פנים ואופן שאנחנו נעביר – אני רוצה לבקש שלא נעביר את זה עד שלא נקבל מענה. קודם כול, הפטקא, אי אפשר להגיד: בואו נעשה פה שיטת הסלמי, תנו לנו את זה ואחר כך נראה מה עושים שם. נוודא שאנחנו לא מכניסים פה אזרחים ומשקי בית שלמים עכשיו למצוקות אמיתיות שלא באשמתם. אי אפשר, כי אתה רוצה לתפוס איזה גנב אחד, לדפוק עכשיו כן טוביה חטא וזיגוד מינגד? אתה אחר כך כן דופק את כל השאר.

אני מבקש לעצור את זה עד שנדע שאנחנו לא עושים כאן טעות.

פרידה, אני אאפשר לך. אבל אני אגיד לך – גם בעקבות הדברים שלו אבל גם בעקבות מה שאני חווה בעניין הזה – אני לא יכול לסמוך על אנשים בדרג היותר נמוך. אני מבקש ממך שתפני לשר האוצר ותגידי לו שיש בקשה, בקשה שלי, אבל בקשה של כולם. הרי אם אני אתחיל לקיים את הדיון הזה פה, כולם יגיעו לאותה מסקנה. אנחנו נספר את מה שבצלאל סיפר עכשיו, איך אנחנו עומדים עם לשון בחוץ על סגירת חשבונות, שהבנקים משחקים בעניין הזה ראש קטן. את יודעת מה, אפילו במידה מסוימת כזאת, שהם מפחדים. הם לא רוצים להיכנס לבעיות. אני מבקש שתפני לשר האוצר. תגידי לו שאני מבקש – אני מבקש ממך בוועדה, לא בדיון איתו – אני מבקש להביא תקנות של הארכת המועדים, הארכת המועדים בפטקא והארכת המועדים ב-CRS.

את יודעת, את אשת מקצוע, את היית איתנו בדיונים, את יודעת שזה לא מספיק. את גם אמרת את זה בוועדה. אני מבקש ששר האוצר ייקח אחריות ושהוא יגיד שהוא מביא תקנות על הארכת המועד, לא לשנות את הפטקא. בצלאל צודק. אנחנו יצרנו בזה הרבה בעיות. אבל אני קיבלתי החלטה וביקשתי מהוועדה לאשר את זה, בגלל שאני יודע מה המשמעות של היחסים עם ארצות הברית. אני יודע מה המשמעות של היחסים עם אירופה, אבל לא יכול להיות שאנחנו נתנהג כמו ילד מפגר. נתעלם מכל מה שקורה פה. נעמוד בפני שוקת שבורה עם אזרחים רגילים, שהם לא אשמים.

אני מבקש ממך: תפני לשר האוצר. אני בישיבה הבאה אשאל אותך את השאלה: מה התשובה שהוא נתן לך? אני רוצה תשובה משר האוצר, לא דרג אחד פחות. לא מנכ"ל, ולא המשרד - - -

הנחייה מהמנכ"ל זה לא טוב? המנכ"ל זה לא טוב?

לא, המנכ"ל כבודו במקומו מונח, אבל הוא פחות משר האוצר. אני מבקש תשובה ממך, מה שר האוצר אמר כשאנחנו ביקשנו הארכה של הפטקא, תקנות שבהן יש הארכה של הפטקא, והתקנות של ה-CRS שחצי שנה, גם את יודעת, שזה לא מספיק. שהוא יגיד מה לעשות. ואז נביא את זה לפה לדיון. אם התשובות תהיינה טובות וחיוביות, אנחנו נוכל להתקדם ולסיים. אם התשובות תהיינה שליליות, אז נחליט מה עושים.

אני לא אעמוד בבחירות מול סמוטריץ, והוא יגיד לי: אתה חתיכת יושב-ראש ועדת הכספים, מה עשית? פגעת באזרחים, הנה חשבונות הבנקים. ואני לא אדע מה לענות לו. בצלאל, אני מייצג אותך עכשיו.

אני מכיר את זה.

מה אתה "מכיר"? לא שמעת אפילו מה שאמרתי לך.

דרך אגב, הוא עדיין בהלם ממה שאמרת – אני פשוט לא ראיתי – על הקלטה של מנכ"ל האוצר.

אני רק מראה לו את זה.

אה, אתם סתם עוסקים במשהו אומנותי.

טוב, איפה אנחנו עומדים? בבקשה, פרידה. סליחה.

אני מבקשת להתייחס. יש לנו כאן שני נושאים שהתערבבו - - -

כן, אבל זה מעניין לעניין באותו עניין.

בסדר. לגבי הארכה, נפנה לשר האוצר ואני מקווה שאני אוכל להביא תשובה לדיון הבא. בקשר למה שאמר חבר הכנסת סמוטריץ, אני רוצה להבחין. חזרנו ואמרנו את זה כמעט בכל דיון. לגבי פטקא אנחנו מדברים על אזרחים אמריקאים ועל מערכת היחסים בין ארצות הברית לאזרחיה. היא אחת המדינות הבודדות בעולם, אם לא הבודדה, שמטילה מס על בסיס אזרחות. וכך הרבה מאוד תושבי ישראל, שהם אזרחים אמריקאים צריכים בעצם – במישור היחסים שלהם מול מדינת אזרחותם – להגיש מדי שנה דוחות למס הכנסה. ובהקשר הזה יועבר מידע על חשבונם לאותה רשות מס. CRS טיפול שונה לגמרי.

לא, אבל הבעיה היא לא זאת. הבעיה היא לא אם מועבר מידע. הבעיה היא שהבנק חוסם להם אם הם לא מביאים את האישור.

אני אאפשר לך. בצלאל, תן לה להשלים.

ב-CRS מדובר על העברת מידע על תושבי חוץ, לא קשור לאזרחות. חזרנו ואמרנו את זה וציינו את זה גם בתקנות במפורש.

כן, אמרת את זה.

נושא אזרחות הוא לא סממן. כל תושב ישראל שמרכז חייו בישראל, משפחות שתיארת, שאם יש להם אזרחות זרה מכל סוג, רק לא אמריקאי, אין להם שום עניין עם תקנות ה-CRS, ומידע לגביהם לא יועבר והחשבונות לא ייסגרו.

אנחנו כאן במישור אחר לגמרי. ולכן, אותם דברים שאני מבינה שאכן היו עם הפטקא - - -

זאת אומרת, אנחנו במישור אחר והבעיות יהיו אחרות. אנחנו נקבל את הבעיות האלה. יש כאלה שיש שאלה איפה מרכז חייהם. ושוב, אני לא נגד העברת מידע, תעבירו את כל המידע שבעולם. אל תחסמו לאנשים חשבונות.

אין מנגנון של חסימה חשבונות.

אני רוצה שבית משפט יחסום חשבון. יכול להיות שהבנק עכשיו אוטומטית חוסם חשבון, כי מישהו החליט שהוא לא העביר – עזבי, אני טיפלתי, גפני יודע, בזוג הורים שכולים, בסדר, שכל הבעיה הייתה שהאימא היא ילידת ארצות הברית. היא לא הייתה, היא לא דרכה בארצות הברית 50 שנה. היא לא ידעה שהיא צריכה בכלל לעשות משהו. בוקר אחד החשבון חסום. עכשיו לך תטוס לארצות הברית. תחזור, חצי שנה אין חשבון.

למה? תסביר.

כי לפי תקנות הפטקא, מי שלא מביא את האישור מרשויות המס בארצות הברית שהוא שילם את המס, חוסמים לו את החשבון.

לא. לא חוסמים לו. לא, לא. לפי התקנות, אין חסימת חשבון.

לא חוסמים לו? חסמו לו, נו. חסמו.

רגע, רגע.

למה יש להם את הסמכות בכלל לחסום באופן חד צדדי?

כי אנחנו עשינו טעות והעברנו להם את התקנות, כי סמכנו עליהם.

רגע. פרידה, רגע.

רק רגע. אני רוצה להבין את העניין. יש עוד מדינה בעולם חוץ מישראל שעושה את זה?

כן, כן.

כל המדינות.

כל המדינות - - -

לא כל המדינות, כמו בגמ"חים.

זאת אומרת, כל המדינות מול אמריקאים?

כן.

רק אמריקאים?

כן.

כן, כן. מול אמריקאים.

אתה אומר: בגלל זה הם אמריקאים.

לא, לא. אנחנו שינינו דברים, אבל לא שינינו מספיק. אני מבקש לומר כדלהלן: אמרתי את זה, את צודקת מבחינת התקנות. וגם עשינו שינויים בתקנות, גם אתם עשיתם שינויים בתקנות. מה הבעיה? הבעיה היא שיש כאלה שבאים לבנק ובעצם לא חלים עליהם התקנות האלה והבנק משחק ראש קטן. את יודעת, על זה ישבנו. הוא אומר: אני לא רוצה להסתבך, אתה היית בארצות הברית פעם. אנחנו רוצים אישורים, אז תעבור לסניף אחר, אנחנו לא מיומנים בזה. את יודעת איזה בעיות היו? מה שהוא גם פנה, בצלאל סמוטריץ.

יכול להיות שהתקנות הן לא בעייתיות, יכול להיות שאפשר להעביר אותן, אבל החיים הם אחרת. ובחיים שהם אחרת ביקשנו ארכה. בפטקא קיבלנו שנתיים, עדיין לא סיימנו. ב-CRS היא באה עכשיו ואומרת: כנראה שיש משנה חדש שאומר חצי שנה. המשנה הקודם בפטקא אמר: שנתיים. שואלת היועצת המשפטית של הוועדה: מה ההבדל? למה פה ככה ולמה פה ככה? הרי הבנקים, בצדק במידה מסוימת מבחינתם, אומרים: אני לא רוצה להיכנס לכל העניין הזה; מה אני צריך שיתחילו לחקור אותי?

ביקשנו ארכה, שתהיה ארכה נוספת בפטקא, ותהיה ארכה ב-CRS ולא חצי שנה. יכול להיות שחצי שנה תספיק כשאנחנו נראה שהעניינים הסתדרו. הכול נעשה בגלל שברגע שמגיעים הסכמים האלה, הבנקים מקשים מאוד על מי שבא לפתוח חשבון, או על מי שיש לו חשבון ופתאום הוא נסע לבלגיה. את אומרת: אבל עם כל הכבוד, נסע לבלגיה, זה לא משנה כלום. אומר הבנק: בסדר, אני רוצה בכתב. כמה פעמים קיבלנו את זה? אני אביא עכשיו את התיקים. זה מה בצלאל סיפר. אנחנו טיפלנו גם בעניין שלו. היועצת המשפטית של הוועדה, את יודעת, שהיא עבדה כמו שאני לא יודע מה, כדי לפתור בעיות כאלה. מבקשים ארכה. ארכה זה הפירוש שהתקנות מאושרות, ארכה הפירוש הוא שממשיכים לחיות את החיים נורמלי. אם המשנה ליועץ המשפטי או מישהו אחר, אני לא יודע מי מזה, מתעקש – גם אני מתעקש. אני מייצג את הציבור. ואני מקבל ביקורות פה, גם עודד העלה את העניין הזה. לא יכולים לתת ארכה? לזה אני צריך לחכות?

מי אישר את הארכה לשנתיים בפטקא?

אבי ליכט.

זה היה אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש אבי ליכט. אבל חשוב לי לציין רק - - -

אבי ליכט, בסדר. הגיעו ימים טובים לעם ישראל, וזה בסדר, שאני מתגעגע לאבי ליכט. אבל באמת היו דברים שהיה אפשר לסגור איתו. זאת האמת. כן, בבקשה.

חשוב לי לציין רק, שוב, בהקשר הזה שהשנתיים שניתנו בפטקא זה היה בשביל להסדיר את ההסדרה של הגמ"חים. זה היה בשנת 2016. פה אנחנו מדברים על תקופה היערכות, ואני גם מבינה שיש התקדמויות - - -. אני חושבת שהרציונלים היו שונים אז.

בסדר. הבנתי. אני מבין את רוח המפקד שמסתובבת היום במשרד המשפטים. אני רק רוצה להגיד לחברים שיידעו שעם הגמ"חים אנחנו כבר לפני סיום. ואז עוד לא היינו אפילו לפני ההתחלה. ואני כבר רציתי להצביע על זה והממשלה אמרה: לא להצביע.

לא משחקים פה עם איזה – יש לכם בעיה. יש לי ניסיון בוועדה כאן, יש לי ניסיון בכנסת, אי אפשר לשחק איתי. אתם רוצים שזה יעבור, אתם רוצים שהעניין יתקדם – אני מתקדם בכל הכוח. אתם רוצים לעשות חילוקי דעות של מה שהיה פעם. פעם היה אבי ליכט, היום יש את מאיר לוין. הבנו. ההבדל הוא ברור.

משה, יש לי שאלה לגבי מה שאמר בצלאל לגברת – אני לא זוכר את שמה.

פרידה ישראלי.

פרידה. הוא שלח לי עכשיו מכתב – הסיפור האמריקאי, מעבר למידע, כתוב כאן שגם הבנק איים לסגור לה את החשבון. יש מצב כזה? זה משהו וולונטרי של הבנק אצלנו? ככה בא לו?

בארצות הברית ב-2010 יצא חוק פטקא שמחייב את כל המוסדות הפיננסיים בעולם להעביר מידע וכשאין תיעוד – לסגור חשבונות. האמריקאים הציעו לכל המדינות לחתום איתם על הסכם בילטראלי ולהסדיר את העברת המידע דרך רשות המסים. ואחד הדברים שהיו בהסכם הוא שלא תהיה חובה על סגירת חשבונות לגבי סרבנים.

אז למה סוגרים?

אז לפי ההסכם שאנחנו חתמנו איתם, אין מצב של סגירת חשבונות. למעט איזשהו מקרה חריג בהוראות מעבר, לא משנים.

יש הבדל בין לא "תהיה חובה" ובין מתן סמכות לסגור את החשבון ולחסום אותו באופן חד צדדי.

רגע, תן לה. אז למה סוגרים? זו השאלה.

אז למה הבנק התנדב?

יכול להיות שהם - - -

דרך אגב, יש לבנק סמכות לסגור את החשבונות?

אולי זה קשור למפקחת על הבנקים, איגוד הבנקים, יש התנהלות וניהול סיכונים של הבנקים, וסמכות שלהם שבמצבים מסוימים לסרב לתת - - -

פרידה, יכול להיות – לאן אני מושך - - -

לא. אבל הבנק טען שהוא חייב. הבנק טען שהוא חייב.

זה לא נוגע לתקנות. זה לא נוגע למשהו שכתוב בתקנות.

אני מבין – משה? אולי אנחנו מבינים פה דבר שהוא בעצם - - -

לא שמעתי, סליחה.

פרידה אומרת: תראה, במסגרת התקנות, אין סמכות. אנחנו לא התייחסנו לסיפור של סגירת החשבונות.

יש מקרה מאוד מצומצם שכן, אוקיי? תקופת מעבר - - -

עזבי את המקרה המטומטם. עכשיו פה שיש מכתב שגברת כותבת – בצלאל שלח לי – אישה שבכלל לא הייתה באמריקה 50 שנה, לא תאמר איזה משהו שקרה, היא בכלל לא עובדת שם – משה? יש להם חשבון משותף, היא ובעלה, ורוצים לסגור את החשבון המשותף לה ולבעלה. דרך אגב, גם בעלה ניזוק מהעניין הזה. אז השאלה שלי, וזאת שאלה שמעניינת אותי כאן – משה?

כן.

זאת השאלה שצריך לברר: האם יש גופים במדינת ישראל, בנקים, לא בנקים, שיש להם התלהבות וחיות מעצמם והם מחליטים לעשות כל מיני פעולות על דעת עצמם בגלל שכך הם חושבים, לא יודע, לרצות – אני לא יודע, סתם ככה, בא להם?

אנחנו בדקנו עם הבנק, הרב גפני בדק עם הבנק. והבנק אמר: אני חייב. - - - חסר לה מספר מהביטוח הלאומי - - -

SSN.

שהיא תוכל למלא את הטופס. אבל בשגרירות אומרים לה: זה ייקח 18 חודשים. 18 חודשים החשבון חסום. עם מה הולכים למכולת? - - -

תראי מה היא כותבת כאן. היא כותבת כאן: 18 חודשים רק לקבל את אינפורמציה. לא, אני שואל שאלה אחרת – הרי כדי לפגוע בזכויות אזרח בסיסיות, זה דבר דרמטי, זה פוגע בחוק יסוד. אז אתם – לא משנה, אני לא מתווכח עם אמריקאים – לא רוצים לריב איתם. הרי ברור אם זה לא היה אמריקאים אף אחד לא היה עושה כלום. עכשיו אתם בעצם מעבירים מידע.

ומקבלים מידע.

אבל כשאתם פוגעים באזרח, בחשבון שלו, זה דבר דרמטי. זה דבר לא הגיוני.

אוקיי, רבותיי, דודי, אני קבעתי ב-10:55 שאנחנו מצביעים על הרביזיות. אני מבקש כדלהלן: פרידה – פרידה היא פקידה ותיקה. אני סומך על היושרה שלה. אני סומך על כולם, דרך אגב, אבל עכשיו אנחנו מדברים עליה. אני רוצה תשובה משר האוצר, לא פחות מזה. אני רוצה תשובה. אנחנו נקיים את הדיון הזה. אנחנו נמשיך לדבר עליו. אני שואף להגיע לפתרון. באמת, תיקחי את זה ברצינות. אני רוצה שהשר יהיה בעניין. אני גם חושב שאני יודע את דעתו. כל ההתנהלות הזאת היא כנראה לא לרוחו. כנראה, אני לא יודע. אני לא עקפתי אתכם. לכן, אני גם לא אומר: אני אפנה אליו ישירות.

אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.