פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



50
ועדת הכספים
20/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1166
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 10:35

פיצוי וסיוע לתושבים ולעסקים ביישובי עוטף עזה והדרום עקב המצב הביטחוני והפגיעה הכלכלית הנובעת מכך

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיכל בירן
איתן ברושי
עמר בר-לב
בצלאל סמוטריץ

מירב בן ארי
חיים ילין
אילת נחמיאס ורבין
אלעזר שטרן
עפר שלח

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

רונית כהן
גיא גולדמן
–
-
מנהלת תחום בכירה, רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אפרת אורן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

חנה קורל - מחלקת קופות גמל, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

איליה כץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

גלבוע זינגר - אגף פנים, תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

ניר שמואלי - סגן מנהל מחוז דרום, משרד החינוך

ד"ר יוכי סימן טוב - מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ ומשבר, משרד החינוך

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

איתמר גזלה - ראש ענף עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמה קורן - משרד הפנים

אבי אורנן - עו"ד, המחלקה ליחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דינה אורנבך - מנהלת תחום חוויית התייר, משרד התיירות

אסנת כהן - המוסד לביטוח לאומי

גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול

תמיר עידאן - ראש מועצת שדות נגב

שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

חגי אדרי - עו"ד, מנהל קשרי ממשל ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל

רועי כהן - עו"ד, נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים

יוסף אלקובי - התאחדות המלאכה והתעשייה

מנשה רייטן - התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף מסים וכלכלה, איגוד לשכות המסחר

אריק קטורזה - רו"ח, חבר ועדת המסים, יו"ר סניף באר שבע והדרום, לשכת רואי החשבון בישראל

גיא עטר - רו"ח, חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

שבתאי בירן - רו"ח, לשכת רואי חשבון

עדי גרינבאום - עו"ד, היועצת המשפטית, לשכת רואי חשבון

גיתית שלומי - מ"מ נשיא לשכת יועצי המס

רויטל סיטון - רו"ח, יושבת ראש מחוז הנגב, לשכת יועצי המס

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות בישראל

פלג אוריון - אגף המשק, תנועת המושבים

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

דפנה כהן נוריאל - דוברת התאחדות חקלאי ישראל

זאב מידן - מנכ"ל מועצת הדבש

זוהר ערוסי - רו"ח, חשב חברת מבשלות בירה בינלאומיות בע"מ

ליאורה סלע דוד - מנכ"לית עמותת התיירות שקמה בשור

מרדכי שבט - הקיבוץ הדתי

רות פרמינגר - שדלן/ית

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את ארגן מגדלי הדבורים בישראל, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוצים, מועצת הדבש

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב. הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את עיריית נתיבות

יעל גויסקי אבס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות המלונות בישראל

שגית אפיק
אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים





פיצוי וסיוע לתושבים ולעסקים ביישובי עוטף עזה והדרום עקב המצב הביטחוני והפגיעה הכלכלית הנובעת מכך

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום פיצוי וסיוע לתושבים ולעסקים ביישובי עוטף עזה והדרום עקב המצב הביטחוני והפגיעה הכלכלית הנובעת מכך.

אפשר הצעה לסדר?

כן. אני אאפשר לך אבל קודם נדע על מה אנחנו מדברים.

אנחנו קיימנו בנושא כמה דיונים ויצאנו מהם מאוד מתוסכלים. אנחנו נעמוד באותו מצב גם היום.

מאוד מעודד.

אני פשוט מאתגר את עצמי ואני מאתגר אתכם בשאלה איך מתמודדים עם הדבר הזה. תמונת המצב היא שכאשר יש אירוע מלחמתי, אירוע שברור לחלוטין גם מבחינת העובדות שהתושבים סובלים – בעיקר אלה התושבים על עוטף עזה והישובים שנמצאים 40 קילומטרים מהגבול – אז אני מציין לטובה את אמיר דהן. אני מציין אותו לטובה כי מה שיצא לנו טוב מהישיבות הקודמות, גם הישיבות שעשינו ברמת גן וגם הדיונים אתו – הוא ממונה על העניין הזה – אלה דיונים טובים וכל מה שהוא יכול לעשות במסגרת החוק וכל מה שהוא יכול לעשות במסגרת התקנות, הוא עושה.

לדעתי זה רוח המפקד.

קודם כל אמיר וגם מנהל הרשות וכל הצוות.

המפקד הוא שר האוצר והרוח שלו היא כזאת שלא קרה כלום. זאת רוח המפקד.

איתן, אנחנו עכשיו צריכים אותם. אתה לא רב אתם עכשיו.

לא רב אתם. התוצאה היא שעד עכשיו לא קרה כלום.

קרה. אני קואליציה ואני אומר את האמת. אני מציע שגם באופוזיציה, בואו נאמר את האמת. הם רשות המסים. הכתובת מולנו הייתה אמיר דהן ואני מכליל את כולם בעניין הזה, גם את מירי וגם את ערן יעקב שאז לא היה ברשות המסים.

זה בסדר. הוא בדרך כלל חוטף את המכות, אז שיקבל גם את הברכות.

הוא מתנהג כמו שאנחנו מצפים ממישהו ברמתו. הוא עושה את זה כמו שצריך. אבל אני אתן דוגמה אחת מני רבות ואנחנו נצטרך לתקן את העניין הזה. למשל הנושא של התיירות. למשל, אבל זה לא המקרה היחיד. הנושא של התיירות, יש יומיים בהם הייתה מלחמה, באה רשות המסים, על פי התקנות הקיימות ועל פי החוק הקיים שתכף נברר אותו, ואומרת תביא מה שהיה בשנה שעברה, ביום הזה ובשעה הזאת, מה הייתה התיירות בשנה שעברה אבל בשנה שעברה לא הייתה תיירות. מה שקורה במציאות זה שבעצם הוא לא זכאי או שהוא זכאי למעט מאוד. הוא זכאי למעט מכיוון שכל האזור נמצא במשך כל השנה – לא ביומיים האלה – במצב שאנשים לא באים לשם והתוצאה היא תוצאה קשה.

לא רק זה אלא גם ישובים שנמצאים בתוך ה-40 קילומטרים, לא נכללים ביישובי ספר. נדמה לי שנצרים, אורים, ועוד כמה מקומות שאני לא מבין למה הם לא נמצאים.

דורות. גבולות.

כל אלה שנמצאים באזור ההוא, למה הם לא נכללים? כשהם לא נכללים, יש בעיה.

לא עוד אלא שהדבוראים – אנחנו לא אומרים יותר כוורנים – שהכוורות שלהם נמצאות באותם ישובים, הם לא זכאים מכיוון שהם לא ישוב ספר. הם נמצאים במקום שהוא לא ישוב ספר. גם את זה צריך לשנות. אני לא מבין את הסיבה למה זה כך. יש כאן עלות כספית, אני מודה שיש עלות כספית אבל אי אפשר לעמוד מול האנשים האלה בשעה שהם נמצאים במצב מאוד קשה וכולנו מזדהים אתם ואנחנו רואים את המצב שבו הם נמצאים.

אני ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין חוק שלא נשתמש בו. זאת אומרת, אנחנו נשתמש בו רק אם אתם תהיו קשוחים. אתם תגידו שלא, אי אפשר וכולי ולא תכללו גם את החלטת הממשלה שעשיתם לגבי מחצית הישובים כאשר ביטלתם את המצב הזה שאנחנו קבענו שמחצית הישובים שנמצאים כישוב ספר והמחצית השנייה לא נמצאת. בקיצור, אנחנו נצטרך לעשות סדר כללי לגבי העניין הזה ואת הדיון הזה נקיים עכשיו.

איתן ברושי ביקש הצעה לסדר.

גם אני.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. חברי שרגא ברוש. אני מדבר על המלט. כפי שפורסם במקורות יודעי דבר וגם בתקשורת, הוחלט לא להטיל היטל היצף על יבוא המלט. המשמעות היא סגירת המפעל בהר טוב, בבית שמש. זה בניגוד לעמדות שאתה תומך בהם חברי יושב ראש הוועדה ואני מצטער שלא התקיים הדיון. אינני יודע אם השרים חתמו או לא, יכול להיות שהם עשו זאת בחשאי, אבל אני כן מבקש שבמידה ואפשר, לקיים עוד השבוע דיון. ההחלטה הזאת היא שגויה ובעיקר היא תוצאה של תפיסת עולם שאנחנו, לפחות רובנו, לא מסכימים לה. המשמעות היא שהולכים להביא מלט - כאילו כדי להוזיל את הבנייה- במחירים נמוכים מהעלות שלו ביוון, בקפריסין או בתורכיה. זאת שגיאה גדולה, זה עיוות גדול וזה חיסול של 200 משפחות ויותר.

אני מבקש שתתערב בזה אדוני היושב ראש. תודה.

תודה רבה.

הצעה לסדר. בפעם הקודמת היו שתי משימות פרקטיות עת יצאנו מהדיון. האחת היא לגבי הישובים שנמצאים ב-7.4 כמו דורות וכמו ברור חיל. שם אתה ביקשת מהממשלה לשנות את ההחלטה שלה ואני הייתי שמחה לדעת מה קורה עם זה. הדבר השני הוא לגבי גבולות, צאלים, זאת אחריות של שר האוצר ושם ביקשנו ששר האוצר ישנה את זה.

אני אשמח לדעת בשני הדברים המאוד מאוד פרקטיים שציינת בפעם הקודמת, היכן אנחנו נמצאים היום.

אנחנו מחכים לתשובות. אני דיברתי וכתבתי. אני מחכה לתשובות שלהם.

גם שר האוצר לא ענה?

כן. הצעת החוק שתכף נעביר אותה כוללת את הדבר הזה.

הצעה לסדר מאוד קצרה שלא נוגעת לעניין הזה אלא בעקיפין. אני רוצה שתדע שמאז הדיון שאתה באדיבותך האדירה צריך לומר והמגויסות שלך לטובת התעשייה בנושא רכש הגומלין, עושים לנו תרגילים במשרדי הממשלה נון-סטופ, מוציאים מכרזים חדשים ללא רכש גומלין.

את מדברת שוב על התחבורה?

גם בתחבורה וגם בתשתיות. אני אומרת לך שפשוט אי אפשר לתאר איזה תרגילים עושים כאן. אני שלחתי עוד מכתב והדיו בפרינטר נגמר לי. אני באמת מבקשת ממך שנעשה דיון המשך דחוף כי אתה אמרת שאתה הולך לדבר עם השרים.

וזה מה שעשיתי.

אני אומרת לך שהחשכ"ל בכבודו ובעצמו צריך להגיע לדיון הזה.

אני מבקש להוסיף. אתמול היה דיון אצל מנכ"לית משרד התחבורה אליו באה היועצת המשפטית מיכל עכביה ממשרד האוצר. שאלה אותה מנכ"לית התחבורה איזה תועלת כלכלית יש ברכש גומלין והיא אמרה לה שאין תועלת כלכלית. אז היועצת המשפטית מחליטה שאין רכש. המנכ"לית אומרת שאם זה כך, מה אתם רוצים מאתנו? נגמרה הישיבה והלכו הביתה. אלה האוטובוסים ואלה המלט.

אני אומר לך יותר מזה. אני דיברתי עם שר הכלכלה ושאלתי אותו מה הוא הולך לעשות במלט. הוא אומר שהם חושבים אולי להקל עליהם ולהוריד כל מיני מסים. שאלתי אותו איזה מסים הוא יורד? למשל, כמו הבלו הזה. איפה שמעת במדינת ישראל שעל מפעל מסוים מורידים את הבלו ועל מפעל אחר לא? לך תסתכל על ירוחם, על נגב קרמיקה. הוצאתם הודעות לעיתון אבל איפה המפעל? איפה העובדים? חבר'ה, זה לא יכול להיות בפופוליזם. אני אומר לכם שזה לא רק המלט ואלה לא רק האוטובוסים אלא זאת הרכבת הקלה. פורסם בירושלים מכרז בלי רכש גומלין. תל אביב כבר הודיעו שהם יעשו מה שעושים בירושלים וזה אומר בלי רכש גומלין. אם אתם לא רוצים, תודיעו.

אנחנו עוד לא מודיעים. היינו בטוחים שהולכים לבחירות והמתח ירד. סתם. אני צוחק.

עוד ילכו לבחירות.

אני עשיתי את כל מה שאמרתי שאני אעשה.

כמו תמיד.

אם לא תהיה ברירה, אנחנו נקיים כאן דיון ואני אבקש להביא את השרים ואת החשכ"ל. אני חושב שזו מכה לתעשייה באופן שאי אפשר אפילו לתאר אותה.

לעומת מה שאנחנו כן מקבלים מהרכש. איזו בורות לומר שלא מקבלים מרכש גומלין.

איילת, אנחנו ממוקדים עכשיו במה שביקשת ממני כל הזמן.

נכון. בעוטף. רק שמונה חודשים.

אני מבקש להתמקד בדיון הזה כי בנושאים האחרים שהם חשובים מאוד מאוד – גם רכש הגומלין וגם הנושא של היטל ההיצף בנושאים, בעיקר במלט אבל לא רק -אנחנו נקיים דיונים אחרים. אי אפשר את כל הצרות שבעולם להביא בישיבה אחת כי כך לא נוכל לתקן.

חיים ילין, בבקשה, אתה ראשון הדוברים.

כבוד היושב ראש, תודה. יש לי אחר כך עוד ישיבה.

אל תצא. אנחנו צריכים אותך כאן.

אני מחכה שיקראו לי מוועדת העבודה.

כבוד היושב ראש, אני באמת אומר לך שעוד כראש רשות אני זוכר את המלחמות שהיו כאן עת היית יושב ראש ועדת הכספים, על הסעיף שנקרא ביטחוני, איך בכלל שמים סעיף ביטחוני כשמשקללים את כל הנושא.

על מה אתה מדבר?

החלטת ממשלה מ-2007. לא ידענו בכלל איך נבנה עוטף עזה ושם הנושא הביטחוני לא קיים. המילה הזאת, ביטחוני, לא קיימת ולא הייתה קיימת גם בחקיקות. אנחנו הגענו היום למקום הזה. אני תמיד שואל את עצמי למה אנחנו כל הזמן צריכים לברך ולומר תודה כשאנשים עושים את עבודתם או צריכים לעשות את עבודתם.

שאלה טובה.

לא יודע. קטונתי מלהבין את הדברים האלה. להפך. אני חושב שצריך לתת עוד כפתורים למס רכוש ולא כל הזמן רק לשרים ולממשלה. לא יכול להיות – ויושבים כאן ראשי רשויות – שהם יבואו להתחנן בפני הממשלה כדי ללחוץ על אמיר או שייתנו לאמיר כלים כדי שיוכלו להפעיל. לרוב זה לא הפיצוי הישיר אלא זה הפיצוי העקיף. בואו נשים את הדברים על השולחן. אין שום בעיה במדינת ישראל עם מפעל בדרום אשקלון נפגע מקאסם, חברים, שמהתחלה ועד הסוף המפעל הזה ישוקם. זה שהוא לא מכר, זה שהשיווק שלו נפגע, אלוהים גדול ותעלו לרגל לראש הממשלה ולשר האוצר, תתחננו בפניהם ואז הם גדולים. למה הם גדולים? הם צריכים להגן על מדינת ישראל וזה אומר פיזית עלינו האזרחים אבל גם על הכלכלה, גם על הביטחון הכלכלי. בלי ביטחון כלכלי, כבוד היושב ראש, אין התיישבות בכלל, בטח לא בעוטף עזה.

זה הדיון.

אני יודע. לכן אני מברך על הדיון ומברך על התקנות שצריכות להיות אבל הן חייבות להיות אוטומטיות לפחות בכל מה שאנחנו קוראים עוטף עזה והסביבה.

יש החלטות שהן לא נוגעות אליהם אבל אנחנו כאן חייבים כמחוקקים לנסות להסדיר אותן. אם בכיסופים בזמנו היו צימרים וסגרו אותם מתוך החלטה ביטחונית ואת כל הצימרים העבירו לגבולות ולצאלים, ושם פיתחו, זה בגלל שאם מועצה אזורית אשכול רוצה לחיות ורוצה שיהיו בה עסקים, היא לא יכולה לשים אותם בקו הקדמי. תסלחו לי, יש כאלה שאני מכיר אותם, באופן קבוע אוהבים את תיירות המלחמות, הם באים עם המשקפת והם רוצים כמה שיותר אבל אנחנו לא מתעסקים בזה.את גבולות ואת צאלים אתה לא יכול לפצות אם אין החלטה מיוחדת.

יותר מזה. בעקיף, השאלה היא מה התחום. הרי מה קרה כאן? בדרך כלל כשפותחים במבצע, ואני מדבר במושגים של מבצע ולא של מלחמה, הדבר הראשון שאנחנו כראשי רשויות לוחצים הוא על הממשלה לקבוע החלטה של מצב מיוחד בעורף, מל"ח, כי ברגע שמפעילים את הכפתור הזה, אמיר כבר יודע לעבוד. אבל כאן לא הפעילו כלום. 72 שעות אף אחד לא דיבר ואף אחד לא הפעיל.

רק ביטלו את הלימודים.

אף אחד לא עשה כלום, חוץ מדובר צה"ל וצה"ל.

מה אתה מציע?

אני מציע לתת למס רכוש או בחקיקה או בתקנות אוטומטיות ולא כל פעם לבוא לכאן ולומר מה יקרה. זה עד ה-31 בדצמבר? מה יקרה אם זה יקרה ב-1 בינואר? אנחנו כאן עוד פעם.

בכל מקרה אנחנו יודעים שזה רלוונטי.

ב-1 בינואר אנחנו שוב כאן, שוב נאמר תודה, שוב נתחנן, שוב ראשי הרשויות יבואו לכאן ויתחילו את המלחמות שלהם. דעו לכם, הדבר הקשה ביותר הוא להיות בתווך בין התושב לבינכם, וזה לא אני אלא אלה ראשי הרשויות. הם צריכים להילחם. הם נלחמים מול אותו מוסד שבסוף צריך לתת להם תקציבים של חינוך, של רווחה, של החלטת הממשלה. קשה להילחם על זה וגם להילחם על זה בלי שאף אחד לא ייפגע. בסוף מי נפגע? הם כראשי רשויות כי התושבים באים נגדם.

כבוד היושב ראש, לגבי התקנות האלה, אני רוצה שאמיר יאמר ליאם הן כוללות גם את המסלולים הירוקים ואת המסלולים האדומים, גם של החקלאות, גם של התעשייה, גם של עסקים קטנים, כי אם זה לא כולל את כל הדבר הזה, התקנות האלה לא שוות כלום.

הם תכף יאמרו מה הם עושים.

אני לא אהיה כאן כשאמיר עונה, והוא תמיד יכול להרים אלי טלפון ואני אדבר אתו, אני רוצה לדעת שזה קיים. מהפצמ"ר הראשון על נחל עוז, אמיר ואני ביחד. הוא גדל הרבה יותר ממני. אתה רואה לאן הוא הגיע ולאן אני הגעתי. כל אחד מגיע לאן שהוא מגיע. אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים ואנחנו מבינים בדיוק מה הבעייתיות.

מה קשור הפצמ"ר לאן שהגעת?

אני הייתי יושב ראש נחל עוז כשהוא היה שמאי היחידי באזור.

אני אומר את הדברים כמו שהם כי יש כאן סכנה גדולה ואני אומר את זה לכולם. יש לא מעט שטחים בתוך עוטף עזה שבעלי הקרקע או מי שחוכר אותם בכלל לא גרים בעוטף. אם כבר, נלך עד הסוף. הם גרים ברמת השרון, הם גרים בתל אביב. כפי שחלק מהשרים מתבטא, הם במדינה אחרת ולא במדינת עוטף עזה. שים לב, מה שקובע כאן זאת הכתובת של בעל הנכס, אם אין פגיעה ישירה. אם יש עקיפה, אמיר יענה על זה.

הדבר הנוסף והאחרון עליו אני מדבר הוא מרכז החיים. כל השמות שאתם שמעתם כאן על דורות, רוחמה, ברור חיל, צאלים, גבולות ואורים, שישה ישובים שהם מחוץ לעוטף, דובר שלפחות 50 אחוזים מהמועצה – ותמיר ידבר על זה כי הוא המועצה שהכי נפגעת בקטע הזה – אנחנו קיבלנו החלטה אחרי צוק איתן להכניס מעל 50 אחוזים מהישובים כהחלטה מיוחדת. אי אפשר להתמודד. אל תעמידו את ראשי הרשויות במקום שהם לא מסוגלים לנהל את המועצה. חצי מהם מקבלים וחצי מהם לא מקבלים, אבל הגנים, בתי הספר וכל מוסד לימודי ועבודה, נמצאים בתוך העוטף וכולם באותו מקום. המצב הוא שזה מקבל וזה לא מקבל.

אני אספר לכם משהו. זה שמוביל את הילד שלו מחוץ לעוטף לתוך העוטף, יותר מסוכן מזה שמוביל את הילד שלו לגן באופניים כי במקום הזה יש לו מיגון אבל בדרך לעוטף אין לו מיגון אבל אלה נדפקים ואלה לא.

לא מדובר על מיליוני שקלים. בואו נשים את הדברים על השולחן. אלה ישובים קטנים, אלה מעט מאוד משפחות שצריך לתמוך בהן ולעשות סדר בדבר הזה.

מאחר שראש הממשלה אמר שאין לו פתרון לחמאס, אין לו פתרון לעזה, וכנראה באמת אין לו פתרון, שלפחות בקטע הזה זה יוסדר. אני לא שמעתי אף ראש מועצה שמבקש שהמזוודות עם המזומנים שעוברות לעזה, יעברו גם אליהם למועצה אבל בהחלט החלטת ממשלה שבאה ומפצה צריכה להיות.

בסופו של דבר צריכה להיות החלטת ממשלה שמפצה את האזורים האלה. האזורים האלה, בעקבות זה שיש דיון נכון בין הממשלה לבין ראשי המועצות, הם הכפילו את עצמם בשלוש מלחמות, מה שלא קרה בשום אזור. תשאלו את עצמכם למה זה קורה שם ולא במקומות אחרים, ואני לא רוצה לדבר על אזורים אחרים כדי לא לפגוע אבל אני רוצה לשים את עוטף עזה ואת האזור הזה ולומר שהוא צמח למרות המלחמות.

אני עוזב לוועדת העבודה.

אל תלך לפני שאתה לא חותם על הצעת החוק שאני מביא.

אני חוזר.

הם לא קראו לך.

איתן ברושי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, שותפים לדיון החשוב ובעיקר תושבי עוטף עזה. אדוני היושב ראש, גברתי היועצת המשפטית, השאלות שמוצגות במסמך שלך עם התשובות שאת כותבת, הם הפתרון ויש כאן מחדל גדול. הדיון הזה הוא קודם כל כתב אישום חריף נגד הממשלה ובראשות משרד האוצר ורשות המסים. ידעו לנהל שבעה-שמונה חודשים את המציאות הקשה, את ימי הקרב והאש, כאילו לזה לא היה צריך חוקים ותקנות. יאמרו התושבים שימי האש היו כמעט כמו ימי צוק איתן. עכשיו מסתבר – ולא בפעם הראשונה – ואדוני, יחד אתך העלינו במליאה את נושא התיירות ואמרת לשר התיירות שיש לו מספיק כסף ושייתן פיצויים. עכשיו אומרת הממשלה, בלי קשר לביקורת – ואני לא מתייחס כרגע לביקורת הצבאית – שעכשיו, בתום הימים הקשים והחודשים, השבועות והימים, אין לה פתרון איך לשלם ויושבים כאן אנשי התיירות שלא קיבלו שקל אחד.
בדקתי את זה עם משרד הביטחון. לא אצטט שמות של אנשים. משרד הביטחון רצה להפעיל מצב מיוחד בעורף ומי שהתנגד, זה משרד האוצר ולא בפעם הראשונה. אני הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי בלבנון השנייה, אמרו בוא נעשה מל"ח בלי לקרוא לזה מל"ח.

זה לא בגלל זה. הם לא רצו להודיע לחמאס שהולכים לפתוח במלחמה.

הייתי עוזר שר הביטחון ולפני פתיחת עמוד ענן ביום שישי התקבלה החלטה בפורום שהשתתפתי בו להכריז מצב מיוחד עם הכדור הראשון. כך היה במבצעים אחרים. המצב המיוחד בעורף שהיה אפשר להפעיל אותו גם אחרי הפתיחה, הוא המרכיב לפתרון גם במסמך של היועצת המשפטית. אתם לא מוכנים לפי דעתי לאשר את זה כרגע. אתם אחראים למה שקרה כאן. אתם יצרתם מצב של כאוס. אתם אומרים שאין לכם כלים לשלם ולהם יש כלים להיות בממ"דים בלי סוף? לשלם את המחיר. בוועדת החוץ והביטחון אמרתי אתמול שהם לא יחידה צבאית שבאה והולכת אלא הם כל החיים בקו הזה של הגדר, אז עכשיו המדינה עושה להם חשבון כמה הם עולים?

האמירה הזאת של מצב מיוחד בעורף גם פותרת את השאלה של המרחקים כי היא יכולה לחול על כל הישובים שמגדירים את זה לתקופה בה מדובר ואז זאת לא שאלה אם שבע, שמונה או תשע. אני לא נכנס כרגע לוויכוח הזה וזה לא הדיון הזה. הדיון של הטבות המס לא קשור לפיצויים. אין בעיה של פיצוי ישיר אבל עיקר הנזק כאן הוא בנזק העקיף.

מה אומרת ההחלטה? שגית, את חייבת לפתור את הבעיה. הוכרז מצב מיוחד בעורף, תקראו את הדוח על מלחמת לבנון השנייה. שם בעצם נוצרה התפיסה לפיה לתת את הכלים לעורף זה לא אם המלחמה לא מצליחה אלא זה תנאי להצלחה בחזית. רק אורך נשימה של העורף הוא תנאי להצלחה של צה"ל בחזית ולא להפך.

אתה מוכרח להבין גפני. אתה כתבת מכתבים ואף אחד לא ענה על המכתבים האלה. היו כאן ישיבות.

דיברתי אתם.

לא קרה שום דבר.

כמה מכתבים אני הצגתי בוועדה הקודמת?

הרבה.

ודאי. זה לעג לרש.

אין קשר לקואליציה ואופוזיציה. אנחנו לעולם לא היינו אופוזיציה למדינה. אנחנו באים מההתיישבות ואנחנו מלווים אותם. יש כאן מחדל גדול וצריך לפתור אותו עכשיו ורק בדרך אחת, שהוועדה תקבל החלטה שהיא קוראת לממשלה, שבישיבת הממשלה ביום ראשון יחליטו על מצב מיוחד בעורף ולקבוע תאריך שבו מחליטים על מצב מיוחד בעורף. זה כולל פיצוי בגין אובדן ימי עבודה, כולל פיצוי לגבולות שהם יותר מ-20 קילומטרים. מה זה הוויכוח הזה על יישובי ספר? אני מסיים ואני מקריא לכם מתוך הכללים. אלה כללים שהממשלה כתבה. אלה כללים שנכתבו בדם. לא חיכו לכם עם הכללים האלה. תשתמשו בהם. איך אתם לא מתביישים לשבת כאן ולהגיד שאתם לא הולכים לשלם? דיברתי אתכם. אין לכם כללים, אז שגפני יאשר את הכללים. מה זה הדבר הזה? אם היה צריך לפתוח מחסני חירום, מישהו היה מחכה לכללים? זה כמו מחסני חירום. אתם פוגעים באנשים הכי יקרים.

כתוב כאן שיותקנו תקנות במסגרתן הוגדרו הישובים שבאזור שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף כיישובי ספר למשך תקופת ההכרזה. אז אתם מבלבלים כאן את המוח. אתם פוגעים באנשים, אתם לא יודעים את הכללים ואתם לא מבצעים את השליחות שלכם. זה לא הפרצוף האמיתי של מדינת ישראל. אי אפשר לתת להם מחמאות בלי גבול וכשצריך לשלם, עושים במכנסיים. כולכם אובדי עצות ולא יודעים לשלם כסף לתיירות. זאת בושה לממשלה. צריך לשנות את זה עכשיו.

תודה רבה. אני רק רוצה לומר לך ואני חוזר על זה הרבה פעמים. אנחנו הולכים בתהליך רגיל עם בעיות קשות מאוד כאשר הפעם אנחנו הולכים צעד קדימה. אנחנו נשמע מה הם הדברים שהממשלה מתכוונת לעשות באמצעות רשות המסים. נשמע. יספק אותנו – הנה מה טוב. צריכים להביא את התקנות – נאשר אותן. אם זה לא מספק אותנו, אנחנו נתווכח ונעשה שינויים. אם השינויים לא יהיו מקובלים עליהם, יש לנו עוד דרך והדרך היא להביא חקיקה. אין דבר שיש לנו יכולת מעבר למה שאיתן אומר כל הזמן, להגיד לממשלה לקבל החלטה. בסדר, אני אגיד לממשלה. אז אמרתי ואם הם לא מקבלים החלטה, מה אנחנו עושים? מה הכוח שיש לנו בידיים? זה הכוח שגם קואליציה וגם אופוזיציה יתאחדו סביב חוק כי אז לפחות יתקיים דיון יותר משמעותי כשאתה בא עם יכולות ביצוע. סתם לקבל החלטה, אין בעיה, אני אקבל החלטה, אנחנו מזדהים עם יישובי עוטף עזה, 40 קילומטרים, ואנחנו אומרים שצריך לתת להם את הכסף שבעולם, הכול יפה ואני הולך לפריימריס. פתרונות מעשיים. את מה שעברנו בפעמים הקודמות ויצאנו מאוד מאוכזבים. רשות המסים עשתה את מה שהיא יכולה לעשות, את מה שהנחו אותה, ובסופו של דבר זה לא פתר את הבעיה.

אני לא אסכים שתהיה הוראת שעה. אני אומר את זה מראש. אם זה נכון, אז זה נכון. כל פעם נקיים דיון? מה זה הוראת שעה? אני אכלתי את עצמי בפעם הקודמת כשהסכמתי להוראת שעה והסכמתי. למה הסכמתי? בגלל שאמרתם לי שאם לא אסכים להוראת שעה, אין תקנות. הפעם יש לי כנראה אומץ ללכת עוד חצי צעד קדימה, עד שתפילו אותי בדרך. אני לא אסכים להוראת שעה. אם זה נכון, אז מתי שקורה משהו יש את התקנות.

יש כאן הרבה עניינים וכל חבר כנסת לקח על עצמו לטפל בפינה כלשהי וכולם צודקים. אני מברכת אותך על יוזמת החקיקה. אני מקווה שאפשר יהיה להצליח להשלים את זה כי נראה לי שאין לנו הרבה זמן. בסוף אני חושבת על דורות וברור חיל שלקחתי על עצמי ובסופו של דבר הם שולחים את הילדים שלהם לבית ספר בעוטף עזה, חיים את כל החיים, משלמים את כל המחירים אבל 400 מטרים שמים אותם מחוץ לגבול.

אני מצטערת, אני רוצה להיות היום ממש פרקטית. מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מהצעת החוק שזה גדול ועולה יותר כסף. יש גם דברים שהם באמת גרושים והם מאוד קלים לתיקון. את לא חקיקה ולא כלום אלא החלטה של שר האוצר על שלושה ישובים, רק לתקן את מה שהממשלה עתה בעצמה ממש לפני שנה, מתי שזה היה. מה אנחנו יכולים לעשות כאן כדי להפעיל עוד לחץ.

אני מסכים אתך. מה שאמרתי, אמרתי בגדול. ברור שבדרך יש החלטות שאפשר לקבל.

אני רוצה לומר משהו מאוד מאוד קריטי ותכף אני גם אתחבר לדברים שאמרה חברתי מיכל בירן. בסוף מאי פניתי לראש הממשלה ואמרתי לו שיגדיר את העוטף כאזור מוכה אסון. למה? כי אז זה לפחות יאפשר למשרדי הממשלה להעביר במהירות משאבים לעוטף לכל מיני דברים, בין אם מדובר על החקלאים, בין אם מדובר בתיירנים, בין אם מדובר בתעשיינים. אז עוד מצב החירום לא היה קריטי במובן הזה שהיו סבבי הסלמה והיו הרבה ימים שהורים לא יכלו ללכת לעבודה בגלל בתי הספר. זה פשוט לעג לרש מה שקורה כאן כי אנחנו בדיון שאתה לשמחתי נענית לו עת ביקשנו ממך לפני שבועיים, אתה ביקשת שהתקנות האלה יובאו לכאן והאמת היא שמשרד האוצר התחייב להביא לכאן את התקנות במהירות.

אני רוצה רגע להדגיש מה קרה בסבב ההסלמה האחרון שהוא כל כך חמור ולצערי לא מתעוררים בסבבי הסלמה קודמים ובעיקר לא מתעוררים במצבים בהם למשל הייתה הסלמה בלילה – וזה קורה לפעמים – ובבוקר פיקוד העורף משחרר את הרסן ואומר שאפשר לחזור למערכת החינוך. מה עושים הורים במצב כזה? חבר הכנסת גפני, הילדים שלהם לא מסכימים לצאת מהממ"ד. ביום רביעי שעבר היינו שם עם ועדת החוץ והביטחון והוועדה לביקורת המדינה, עמדתי עם התושבים בשדרות שעה וחצי, לצערי לצד הבערת הצמיגים, אבל אני מבינה אותם כי הילדים שלהם לא הולכים לבית ספר והם נשארים בבית כי הם מפחדים. אם יש לך מעסיק טוב, ויש הרבה מעסיקים טובים שמתחשבים, הם מאפשרים להם עוד יום חופש, אבל למה זה צריך בכלל להיות על חשבון המעסיקים?

המדינה נמצאת במצב הזה ויש הגדרה לדבר הזה, ועפר שלח, אני בטוחה שהוא יחזק את דבריי, יש דבר כזה שנקרא מלחמה בעוצמה נמוכה. אני מבקשת ממך, אני רוצה להתחבר יחד אתך לחוק שלך כי אני הנחתי חוק שנקרא מלחמה בעוצמה נמוכה ואני רוצה שאנחנו לתוך זה נגדיר עוד כמה דברים וכמה עקרונות שצריך לבצע אותם כדי שזה לא יהיה תלוי לא בשר הביטחון שמגדיר מצב לחימה או מצב חירום ולא נהיה תלויים באף אחד.

איפה החוק הזה?

אני אראה לך אותו. זה בדיוק המצב בו אנחנו מדברים על 18 שנים ועוד שמונה חודשים. זאת האמת. כל פעם היו סבבים והיה בין הסבבים. מה זאת ההתנהגות הזאת כאילו זה קרה היום פתאום? איזה הלם, יש לנו עוד פעם סבב. אנחנו 18 שנים במצב הזה.

18 חודשים.

לא. 18 שנים. מ-2001. אמר יפה חיים ילין, מהפצמ"ר הראשון. אני רוצה לומר שלא יעזור כלום, צודקת מיכל בנושא של דורות וברור חיל וצודקים כל התושבים שמתקוממים ואומרים גרים באותו מקום ולא מקבלים את ההטבות האלה, אבל זה הרבה מעבר לזה. יש כאן מצב חירום מתמשך והוא דורש התייחסות מיוחדת למלחמה מסוג שאנחנו לא היינו רגילים אליה. אז הם לא יצטרכו לבוא לכאן, לא תמיד ולא ראשי הרשויות ולא גדי, להתחנן. זה לא מצב שגרתי. אנחנו לא יותר ממלחמת לבנון השנייה. למעשה אפשר לומר באופן קצת קיצוני, אבל תסלחו לי על הקיצוניות, אנחנו במלחמת לבנון השנייה באופן קבוע. מה זאת אומרת? מרימים מתג, אנחנו במצב מלחמה. מורידים מתג, יש קצת רגיעה ויש הסדרה. זה המצב. אם אנחנו לא נבין את זה ולא נתנהל בהתאם, לא נוכל לעזור להם כמו שצריך.

לכן התקנות האלה כבר היו צריכות להיות מונחות כאן. תודה רבה לך, גפני, על זה שאתה כל כך מסור לעניין.

את לא הולכת לשום מקום.

אני הולכת עכשיו לעבוד אצל דיכטר.

הוא יביא כסף?

לצערי לא, אבל הוא יחתום אתנו על החוק.

תודה. עפר שלח.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל, אני באמת לא רוצה לחזור לא על דברים שאמרו קודמיי ולא על דברים שאני אמרתי כאן לגבי העובדה שבמלחמה הזאת שאנחנו נמצאים בה, בעימות הזה בו אנחנו נמצאים, החסינות של החזית האזרחית – לא העורף אלא החזית האזרחית – היא חלק מהניצחון, ואגב, עם הממשלה הנוכחית היא כנראה כל הניצחון מפני שדברים אחרים היא די מהססת לעשות. אבל נשאיר את הציניות בצד.

בהמשך לדברים שאמרה איילת צריך להבין שזה יהיה לצערי לא רק עוטף עזה. התפיסה הזאת שהדרך להיאבק בנו עוברת כאילו ברף הכי תחתון של העניין מפני שברור שעל הרף התחתון של העניין אנחנו מתקשים להגיב בתגובה צבאית מסיבית מכל מיני טעמים, מוצדקים ולא מוצדקים. זה יכול להיות מחר בסוריה כשיחזרו לשם ויהיו שם כל מיני ארגונים בצד השני וזה יכול להיות גם במקומות אחרים.

אני חתמתי על החוק שלך ואני שמח שאתה מניח אותו אבל החוק הזה נועד להיות – בוא נגיד את האמת – אמצעי לחץ כדי שיסדרו את העניין לעוטף עזה ועוטף עזה המורחב.

לא רק אמצעי לחץ. אם הם לא ייעתרו למה שאנחנו מעלים כאן, נביא את החוק.

היושב ראש, זה נקרא אמצעי לחץ. אני יודע שאתה אף פעם לא לוחץ אבל זה כך.

זה כמעט נכון.

הוא אמצעי ראוי. אני אומר שמעבר לזה צריך להבין שצריך לשנות במושגים של מצב מיוחד בעורף. יש למשל דבר שנקרא שעת התקפה. שעת התקפה בז'רגון של הגנת העורף זה מהרגע שנורה כדור מעבר לגבול. אפשר לקחת אולי את ההגדרה הזאת ולהגמיש אותה באיזושהי צורה כי זה לא רק כדור אלא זה גם יכול להיות בלון. מהרגע שקורה אירוע שיוכרז תחת דברים יותר גמישים. צריך להבין שאנחנו בתוך המצב הגמיש והלא מוגדר הזה להרבה מאוד שנים וההגדרות הישנות כבר לא עובדות. בצד המהלכים שאנחנו צריכים לעשות – חקיקה – כדי לפתור את הבעיות של עוטף עזה ואת הבעיות של התיירנים, הדבוראים והדברים עליהם דיברנו קודם, אנחנו צריכים להיכנס באמת לתהליך עמוק שישנה את הדבר הזה מעיקרו כי זאת המלחמה שאנחנו נמצאים בה עכשיו.

תודה רבה.

אני מתנצלת. אני יוצאת.

מירב, את רצית משהו?

כן. רציתי לוודא משהו, אבל ברגע שנכנסתי שלחו לי בווטסאפ שזה בסדר.

יש לי שאלה והיא מתי יהיו התקנות. אני במתח.

גם אני במתח. שרגא.

אדוני היושב ראש, הדבר המרכזי שצריכה קהילה עסקית, וזה לא משנה באיזה ענף, אם מדובר בחקלאות, בתעשייה, במלונאות או במסעדות, זאת ודאות. אנחנו לא יכולים להבטיח להם ודאות ביטחונית. אי אפשר. אנחנו לא יודעים באיזה יום יעוף טיל ובאיזה יום הילדים ילכו למקלטים ואי אפשר יהיה ללכת לעבודה.

לכן אני חושב, כבודו, שאני לא יודע מה המשמעות ומתי ואם, אבל הנושא של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, בלי התחמקות, להחליט שזאת ברירת המחדל והשאלה היחידה היא בעצם שתי שאלות. האחת, מתי זה מופעל, וזה בעיני, כמו שאמר עפר שלח, הכדור הראשון נורה, זה מפחיד. יותר זה. אתה יכול לומר מבחן משנה כשאומרים לילדים לא ללכת לבית הספר ואז אני אומר שזה התחיל. הילדים לא הולכים לבית ספר, ההורים לא יכולים ללכת לעבודה וכל העסק ברור לגמרי. רק הילדים צריכים לשבת במקלט וההורים לא? בקיצור, מצב מיוחד בעורף זה בעיני המצב. כדי שלא ימנעו מלהטיל אותו או לפתוח בו, כי זה מה שהם עושים, צריך לקבוע כללים אוטומטיים אלא מישהו יאמר שזה לא נפתח, אבל לקבוע מתי הוא נפתח, סתם, הכדור הראשון נורה – זה נפתח, אלא אם יגיד שר הביטחון או לא יודע מי שסליחה, מחכים עוד 24 שעות.

הדבר השני הוא הקילומטרג'. חבר'ה, המשחק הזה של הכסף, צר לי, זה משחק של כסף מול דם.

בסוף משלמים יותר.

זה משחק של כסף מול דם. אני לא מתווכח כרגע על שבע או ארבעים, אבל אם אמרו שבע, איך שדרות בחוץ? אם אמרו שבע, איך אזור התעשייה הדרומי של אשקלון בחוץ? אם אומרים ארבעים, איך האזורים האלה והאלה בחוץ? זאת כך כי מישהו אומר שזה עולה הרבה כסף. אז נגיד, כן זה אבל בלי זה. זה לא יכול להיות. זה פשוט מכניס אי ודאות, אי שקט, אי רצון ללכת לעבודה, אי רצון לספק בזמן, אי יכולת להתמודד. רבותיי, קחו את לבנון השנייה כאשר מיד בתחילת המלחמה התכנסנו, הוכרז מצב מיוחד בעורף, הוכרז נדמה לי עד אזור זיכרון יעקב. רבותיי, הכלכלה לא נפגעה, המשכנתאות שולמו בזמן, וזה רק בגלל דבר אחד: הייתה ודאות. אני אומר לך שהייתה ודאות. היה ברור לכל אחד שנגמר החודש הראשון, הוא מגיש את הבקשה, הוא מקבל את הכסף, העובדים ידעו שהם מקבלים שכר בזמן, שום דבר לא נפגע .במשך חודש וחצי הייתה לבנון השנייה והכלכלה לא נפגעה. זה דבר חשוב, ללמוד מהדברים הטובים וזה עלה לא מעט כסף.

נכון. תודה רבה.

האורחים, ראשי הרשויות, אחרי שמירי תציג את הדברים אני אבקש את ההתייחסות שלכם. אני מתחבר למה שהחברים אמרו כאן, וגם למה ששרגא אמר עכשיו. המלחמה עם החמאס היא מלחמה נוראה. היא מלחמה שמה שחשוב להתגונן מפניה, אלה חיי אדם. זה הדבר הכי חשוב. אין דבר יותר חשוב מזה. אבל יש עוד דבר משני וזאת הכלכלה. אם החמאס רואה שאנחנו כמדינה לא יודעים להתמודד עם זה, זה מעצים את הבעיות שלהם או את הנושאים בהם הם רוצים לפגוע בנו. זה יעלה כסף אבל לא מי יודע מה. אם נדע להתמודד עם העניין והאנשים שגרים בעוטף או שגרים ב-40 קילומטרים יכולים להמשיך לחיות את חייהם הכלכליים, כולנו מזדהים אתם ואמרתי זאת קודם, בנושא הכי חשוב שזה החיים עצמם, אבל אם אנחנו פותרים את הבעיה של הכלכלה, אנחנו מורידים מוטיבציות אצל האויב בצד השני.

אגב, מלחמה תעלה פי כמה וכמה ותעלה הרבה יותר כסף. אם אתה תגיע למלחמה בגלל שהחזית האזרחית לא מחזיקה מעמד, צוק איתן ישיר ועקיף עלה קרוב ל-20 מיליארד שקלים.

זה ברור. אני התעלמתי מהנושא המרכזי בעניין הזה. אמרתי שזה ברור לחלוטין שאז אנחנו עומדים במצב שונה ולא כל פעם אנחנו נכנסים למלחמה בגלל שגם האויב עושה את החשבון של בסדר, יומיים הם ישבו במקלטים אבל לא קורה שום דבר מבחינה כלכלית.

אני תולה הרבה תקוות בכם אבל לא בכם ממש אלא גם בהוראות שאתם מקבלים. אנחנו נצטרך לפתור את הבעיה הזאת לא כמו שהיה בפעמים קודמות.

בבקשה, מירי סביון, משנה למנהל רשות המסים.

קודם כל, חשוב לי לציין שאין קשר בין הכרזה על מצב מיוחד בעורף לבין התקנות. אני רוצה לומר כמה מילים על החקיקה של הפיצויים.

אתם הבאתם לנו תקנות?

לא. התקנות בשלבים מתקדמים. אנחנו נציג את העיקרים.

ברור. שאלתי טכנית.

עדיין לא הבאנו את התקנות אבל נביא בימים הקרובים את הנוסח. אנחנו כן נרצה היום לציין מה הנקודות העיקריות שאנחנו צריכים לגעת בהן.

זה רלוונטי למבצע האחרון? לימים האחרונים? מה מעניין אותם עכשיו מה יהיה כאן בעוד שנתיים? שואלים אותך מה יקרה לגבי מה שקרה.

זה מה שהיא הולכת לומר.

היא הולכת לומר שישלמו בתקנות רטרואקטיבית?

לא.

למה נועדו התקנות? לשלם להם או לשלם למבצע הבא?

עוד צעקות של איתן ברושי, אני הולך עכשיו לשבח אותך. תגיד לי, מה קרה לך. דבר על ראש הממשלה, על שר האוצר, מה אתה רוצה ממנה?

שוב אתה משחרר אותם מאחריות?

לא. ממש לא.

בסדר. בוא נשמע איך פותרים את הבעיה. זה לא יום עיון עכשיו.

היא הולכת לדבר על תקנות יותר טובות מכפי שהיו בפעם הקודמת. כך אני מעריך.

מהרגע שהתחילו האירועים האחרונים, רשות המסים ומחלקת הפיצויים בראשות אמיר כמו שצוין כאן, מפצים גם את העסקים וגם את האזרחים לפי מה שצריך. אנחנו שילמנו גם בגין נזק ישיר וגם בגין נזק עקיף, וצריך לציין את זה. מפצים גם את האזרחים וגם את העסקים בגין הנזקים שיש באזורים שמאפשרים לנו לפצות לפי התקנות.

ככל שהאירועים האלה נמשכו וככל המצב החריף, היה ברור שצריך לתת מענה גם לעסקים – אנחנו דברים כרגע בנזק העקיף כי הנזק הישיר מפוצה בלי קשר לאזור – פיצוי ולהרחיב את היכולת שלנו לפצות. נעשתה כאן עבודת חשיבה בתוך משרד האוצר. דיברו על זה בישיבה הקודמת, על האם צריך לעשות את זה דרך קררן הפיצויים על ידי הרחבת התקנות או באמצעים תקציביים. כרגע באמת התקבלה החלטה על ידי שר האוצר ומנהל רשות המסים להתאים את התקנות למצב הנוכחי.

בנושא הזה אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם נציגי התושבים והרשויות המקומיות, בעיקר דרך אמיר אבל גם בפגישות שערן השתתף בהן וגם אני. היינו יחד עם ראשי הרשויות כדי לשמוע את הבעיות המרכזיות. אנחנ ואיתרנו כמה נקודות בהן נדרש פיצוי מיידי וצריך לעשות את זה כבר עכשיו בצורה מיידית לגבי כל התקופה האחרונה.

נושא אחד שכרגע צריך לתת לו מענה ולא מקבל מענה בתקנות הקיימות וצריך להרחיב אותן הוא בנושא של הפיצוי לתיירות כאשר יש לנו כמה תיירנים שנמצאים מחוץ לאזורים שהיום בתקנות מאפשרים פיצוי וכדי לפצות אותם צריך להרחיב ולהכניס אותם בתוך רשימת האזורים שמאפשרים פיצוי.

מי למשל? שנדע על מה אנחנו מדברים.

צאלים, אורים, גבולות, דורות, בני נצרים. כל הישובים שבתיאום עם העמותה לתיירות בעוטף עזה, כל הישובים שנפגעו ובהנחיה של פיקוד העורף הם ישובים שכלולים בהנחיה של ה-0-7 שלהם. לפיקוד העורף יש הנחיה ל-0-7 ותמיד הם מוסיפים לזה ישובים נוספים שהם מאוימים יותר. אלה בעצם כל הישובים בתיאום מלא עם העמותה לתיירות.

תרשמו לעצמכם. יכול להיות שהוא אומר דברים שאתם סבורים שהם לא מדויקים, תאמרו אבל לא להתפרץ.

הישובים שהוא ציין, צה"ל עושה מה שאתה עשית לפני שנה. אתה הכללת במועצות, כל מועצה שיש לה יותר מחצי מהישובים אבל צה"ל עושה את זה בפועל.

אם הוא נצמד להנחיה של צה"ל, זה מה שהוא עושה, אז למעשה גם אם אין החלטת ממשלה על המחצית השנייה, הוא בעצם מכליל לך את כל הישובים.

את צודקת אבל בהזדמנות הזאת רציתי להעלות את הבעיה שצריכים לחדש את ההחלטה שלך, גפני.

מצב מיוחד בעורף הוא הרבה יותר גדול מהמועצה שלך. יש כאן ערבוב של דברים. הבעיות של דורות, ברור חיל וכולי, הן לא קשורות לעניין הזה. אתם גורמים נזק בדיון הזה.

אני אומר לכם מה עלול לקרות. יש מספר נושאים שצריך לתקן אותם. אנחנו יודעים את הרשימה. אני רוצה קודם לשמוע אותם ואחר כך נלבן את הדברים. הנושא הזה של החלטת הממשלה בנושא של מחצית הישובים, זה אחד הסעיפים שיש לנו. צריך לפתור את זה אבל נשמע מה היא אומרת ואולי היא תבשר לנו שבממשלה עומדים לתקן את זה.

אולמי חתונות, זה נמצא בתיירות? מה עושה בן אדם שקבע חתונה בברור חיל? סיפור שהתעסקתי בו בשבוע שעבר ובהתאם להנחיות פיקוד העורף אסור היה לקיים את החתונה והוא שכר אולם אחר. הוא צריך לשלם פעמיים עבור החתונה?

בוכה. מה הוא עושה?

אין דבר כזה. זה אותו דבר. פיקוד העורף אומר לו שאסור לו לנהל את האירוע.

מה עושה בעל האולם? למה אתה לא שואל מה עושה בעל האולם?

אני מדבר על בעל האולם.

הדיון הזה מאוד מרתק. אני רוצה לומר לך שפתרנו את כל הבעיה עד החתונה שלך שם. חוץ מזה, הכול נפתר בתיירות.

דיברו על שירותי תיירות.

אלה שאלות משנה. קודם כל התיירות בכלל לא נפתרה.

היא אמרה שהם הולכים לתקן ולכן שאלתי.

רק לגבי כמה ישובים.

יש שאלה במישור המהותי. עלתה בדיון הקודם סוגיית החישוב של איך מחשבים את הנזק לתיירות וסוגיית הביטולים שהיא לא רלוונטית, שמצב נמשך כמה חודשים, בתקנות החדשות יש טיפול בזה?

אם אנחנו נצליח לסיים לומר מה התקנות החדשות, תראו.

היא הולכת לומר את כל המכלול. יכול להית שחלק מהדברים שהיא תגיד לא יהיו מקובלים עלינו.

אני מרים לה להנחתה. בוועדת חוץ וביטחון מקובל שכאשר אתה שואל שאלה, התשובה היא: שאלה מצוינת, בדיוק יש לי שקף על זה. אם יש לך שקף על זה, שאלתי אותך שאלה מצוינת.

אני רוצה להעיר לדבריו של עפר שלח שאני מאוד מכבד אותו. יש הבדל בין ועדת חוץ וביטחון לוועדת הכספים. בוועדת הכספים בסוף משלמים את הכסף.

אנחנו מקבלים את הכסף בתודה.

אנחנו חייבים לדעת מה התקנות שהם עומדים להביא לכאן ולקיים את הדיון עכשיו, לפני שהן מגיעות.

כמו שאמרתי, לגבי התיירות יש שני תיקונים שאנחנו חושבים שנכון לעשות כדי לתת מענה למצב המיוחד, לא כהגדרתו בפקודות אלא המצב שאנחנו רואים כרגע. למעשה השפה שאנחנו מתייחסים אליה היא החל מחודש מאי השנה ועד סוף השנה כאשר אנחנו מקווים שהדברים יירגעו אבל אנחנו לא יודעים מה יקרה ואנחנו לא רוצים לחזור הלוך ושוב.

כמו שאמרתי, יש כמה תיירנים שנמצאים מחוץ ליישובי הספר ברשימה שאמיר יוכל להתייחס אליה, כדי לפצות גם אותם למרות שהם לא נמצאים בתקנות הקבועות. החלק השני הוא לגבי אופן הפיצוי.

מה שאת אומרת עכשיו, את פותרת את הבעיה אלא שמחר תצטרכו לבוא עוד פעם. אני לא אסכים לזה. אם הישובים האלה נכללים בתוך זה, הם צריכים להיות שם כמו אחרים. תמשיכי. אני לא יודע למה אתם לא עושים את זה, זה הרי בידיים שלכם.

אני אוכל לומר על זה כמה מילים. אני פשוט מציעה שאני אציג את הדברים שאנחנו חושבים שנכון כרגע להביא ואחר כך נדבר אולי קצת על מה נכון שיהיה בתקנות קבועות ומה נכון בתקנות מסוג זה.

כן. אני במתח.

בחלק השני, השאלה הנוספת, הסוגיה הנוספת שעלתה מעבר להרחבה של הישובים היא איך אנחנו מפצים. עד עכשיו בעצם מה שאנחנו אמרנו זה שאנחנו יכולים לפצות בגין ביטולים שקרו בפועל כי זה הנזק שאנחנו יודעים שקרה בפועל. אנחנו הבנו, וגם ראינו את הנתונים, באזורים האלה סבלו מאי הזמנות או ירידה מאוד גדולה עד כדי אי הזמנות בכלל בתקופה הזאת ולכן הדרך שנפצה היא בדרך של חישוב בגין ירידת המחזורים בהשוואה לתקופות קודמות, בשנה קודמת, מה שבעצם ייתן מענה מלא מבחינה כלכלית לאותם תיירנים שנפגעו.

ראוי לשבח, אבל גם, רק הוראת שעה.

למה זה לא קרה עד עכשיו?

זה לא קרה כי היו תקנות אחרות לא טובות.

היית מאשר אם היו מביאים לך את זה לאישור ועדת כספים.

זה נכון.

לעניין תקנות, הוראת שעה.

אבל החישוב הוא חישוב.

עוד דבר שחשוב לומר לגבי הנושא של התיירות. למרות שבנוסח התקנות נציע להאריך אותן או שמשך התקנות יהיה עד סוף 2018, לצורך הפיצוי בענף התיירות ניתן יהיה לפצל את התביעות לשתי תקופות. זאת אומרת, יהיה אפשר להגיש כבר תביעה עד סוף אוקטובר כדי שנוכל להתחיל לשלם, ואז בהמשך השנה, ככל שיידרש, יהיה אפשר לתבוע בפעימה שנייה וזאת בהנחה שיוצאו תקנות, נוכל להתחיל בפיצוי באופן מיידי.

נשמע סביר.

החלק השני שבגינו נתבקשנו לתת מענה, הסוגיה השנייה, זה הנושא של פיצוי בגין שכר. בנושא של השכר היו שתי בעיות. האחת, אלה ימים בהם פיקוד העורף מנחה על קיום של מסגרות לימודיות לילדים צעירים ואז בעצם ההורים נאלצים להישאר בבית.

אגב, זה בניגוד למה ששרגא אמר. ההיגיון אומר שההורים חייבים להישאר בבית עם הילדים אבל החוק לא מתיישב עם זה.

החלק השני הוא ימים שבהם פיקוד העורף ביקש או הורה במפורש לסגור עסקים ואז אנחנו בנושא של השכר, לגבי הימים האלה, גם לחלקים האלה, אנחנו חושבים שנכן לפצות בגין עלויות השכר. בהקשר הזה ניתן גם איזשהו פיצוי דומה לשכר לעסקים קטנים שנסגרו.

הראש השלישי שגם לו לא ניתן מענה בתקנות הקיימות זה הנושא של ענף הדבוראים כאשר חלק גדול משטחי המרעה של הדבוראים באמת נמצא בשטחים שניזוקו באופן קשה בשריפות, שטחים של קרן קיימת לישראל וכולי, וגם כאן, בתוך הנוסח של התקנות שנביא אליכם, אנחנו חושבים שנכון להרחיב את הטווח הזה ל-אפס עד שבע וזה בעצם נותן מענה לענף הדבוראים.

אני חייבת לומר שלכל החשיבה שלנו בתקנות האלה היו שותפים אתנו הגורמים הרלוונטיים סביב העוטף.

זה לענף הדבוראים שגרים בעוטף או גם כאלה שבאים מחוץ לעוטף?

אין קשר למקום המגורים. הכוורות נמצאות בעוטף – זה מקום העסק.

שישמעו כולם.

למיטב הבנתנו, אחרי השיחות שאנחנו קיימנו עם הנציגים של כל הגורמים הרלוונטיים והגופים הכלכליים שזה רלוונטי להם, התיקונים האלה נותנים מענה למצב הנוכחי, לאירוע הנוכחי, ונראה לנו שנכון ללכת לכיוון הזה.

מקדמות אתם נותנים?

אנחנו כרגע חושבים שמקדמות פחות דרושות מכיוון שלהערכתנו מדובר כאן בכמות תביעות שאנחנו ממילא נוכל לטפל בהן בטווח קצר, תוך 45 ימים. לכן נראה לנו לא נכון לעשות הנחיה מיוחדת לגבי מקדמות, מה גם שבאירוע האחרון שנתנו מקדמות, נתקלנו בקשיים מסוימים בעיקר במצבים בהם אנשים דרשו תביעות מאוד גדולות והם נדרשו להחזיר מקדמות ששולמו ביתר. זה יצר הרבה יותר קשיים.

45 ימים אחרי שמונה חודשים.

ואם אלה לא יהיו 45 ימים?

אנחנו יכולים לחשוב על משהו במקרה שלא נוכל לתת להם תוך 45 ימים.

את יודעת שאלה אנשים שבמשך חודשים ארוכים סבלו מחוסר מוחלט של כספים.

שמונה חודשים.

אנחנו לגמרי מודעים, ואני חושבת שאמיר יותר מכולנו חי את היום יום, וכרגע אנחנו כבר נמצאים בעבודה כדי לגייס את כוח האדם המתאים אצלנו כדי שברגע שיעברו התקנות, נטפל בהם כמה שיותר מהר.

תודה.

שאלה. במה שפר גורלם של תיירנים מכל בעלי העסקים האחרים? למה אדם שיש לו שני צימרים ליד הבית צריך להיות מפוצה גם על נזק עקיף? זאת בעצם המשמעות. ברגע שאנחנו מרחיבים את זה לא רק על הזמנות שבוטלו אלא גם על איזושהי הערכה על ירידה במחזור עסקים שלו. למה לו מגיע לקבל יותר פיצוי מאשר בעל דוכן פלאפל שזאת פרנסתו וגם לא ירד מחזור העסקים בצורה דרמטית?

מי אמר שבעל דוכן פלאפל לא בפנים?

זה מה שאני מבין מהתקנות. מדברים על תיירות ובעסקים מדברים רק על עובדים שלא הגיעו כאשר פיקוד העורף אמר לסגור את העסקים.

חד משמעית. הוא עלה על זה מהר מאוד.

לא מדובר עכשיו על ירידת מחזור העסקים.

זה בעצם קומופלאז'.

יושב בן אדם שלא מתפרנס מזה. יש לו עסק, יש לו שני צימרים בבית, ואני לא מזלזל, זה חשוב ואני הרבה פעמים הולך לשם.

למה אתה לא שואל את זה חיובי?

אני שואל חיובי.

בסדר. זו שאלה טובה ואני אבקש תשובה עליה.

בתיירות דובר על הזמנות שבוטלו אבל בפלאפל אני לא יכול לדעת.

הפגז של יאיר שנפל בשדרות. בוא ניקח את זה כאוטנטי. הוא נאלץ לסגור את העסק שלו, שילם לעובדים שלו, משלם לעובדים שלו והם לא מכירים בשום דבר.

עכשיו הם רוצים לשלם לו על השכר אבל זה לא מספיק.

הם ישלמו על הנזק הישיר ואת זה אמיר יעשה אבל לא על השכר.

בצלאל, שאלת שאלה. אתה רוצה לנהל דיאלוג? אני בעד. ממילא לא הולכים לבחירות, אתה יכול לדבר אתם עכשיו.

רציתי להזכיר לך הבוקר שחזרנו לשנה הראשונה, יש לך כאן רוב של אצבע אחת. יהיה נחמד.

והאצבע הזאת היא בצלאל. זה מה שהוא רוצה להזכיר לך.

אנחנו נבלה כאן ביחד.

מזלו של גפני, בניגוד לניסן סלומינסקי שהשתין לנו על הראש וכל הזמן התעמר באופוזיציה, ואז, כשהיה לו קשה, פתאום גילה שאנחנו לא לצדו, מזל שגפני דואג לטובת הכלל גם בימות השנה ובימות החול.

שמעתי צליל זלזול בקול שלו.

לא. להפך.

תשובה לבצלאל.

אני יכול לענות. כל המתווה שמירי הציגה התחיל בעקבות טרור העפיפונים. הוא התחיל בחודש אפריל והנזקים שלו התאפיינו במיוחד בתוך העוטף, בישובים שנמצאים בין קילומטר אחד לארבעה או חמישה קילומטרים מהגבול והפתרונות שניתנו כרגע הם לעסקים האלה. כל המתווה שמירי הציגה הוא מתווה שנוצר בעקבות טרור העפיפונים והסבבים הקצרים שהיו בחודשים האחרונים.

בסופו של דבר הבעיות שעלו מהשטח ומכאן, מוועדת הכספים, היו בשלושת הענפים האלה ולכן נתנו להם פתרון כרגע.

לגבי העסקים הקטנים או מה שהוצג כאן, לגבי העסק בשדרות שנפגע, אנחנו מודעים לבעיה שקיימת בעיר שדרות לגבי נזקים עקיפים לאחר פגיעה ישירה. אני חושב שהנושא הזה ייבחן אצלנו, איך אנחנו פותרים את הנושא הזה, אבל צריך לזכור שאי אפשר לטעון שבגלל ההצתות בעוטף עזה, לדוגמה בעיר באר שבע נגרמו נזקים לעסקים הקטנים.

עזוב הצתות. אני מדבר אתך עכשיו על סבבי הלחימה. על הימים של טילים.

באר שבע היא לא ישוב ספר.

איך תבחנו פיצוי?

כמו שעשינו בצוק איתן כאשר הרחבנו את התקנות.

כרגע אתם לא מרחיבים.

קשה מאוד לכמת נזק של יום אחד בירידת מחזורים.

למה? יש לו קופה רושמת כל יום. שלושה ימים ירו טילים ופיקוד העורף אמר להיות במרחק של 30 שניות מהממ"ד, באותו יום יש קופה רושמת ויודעים כמה היה ביום הזה בממוצע של חודשיים קודם.

תודה רבה. תמיר, בבקשה.

תודה רבה אדוני, קודם כל על קיום הישיבה.

הפתרון שניתן הוא בעצם בשכר.

אבל אין לו שכר. הוא עצמאי.

גם העצמאי מקבל. גם העצמאי מקבל שכר.

איך הוא מקבל שכר?

לוקחים לו את ההכנסה החייבת של שנה קודמת, מחלקים למספר ימים ויודעים.

אבל המחזור של העסק, אתה לא נותן לו מענה. אותו עסק היה לו מחזור באותו יום סכום של 2,000 שקלים. היום יש לו אפס. עכשיו הוא יצטרך לשלם לך את הארנונה, הוא צריך לשלם לך מסים, הוא צריך לשלם לך את המע"מ, הוא צריך לעשות הכול ואתה לא בא לפצות אותו על ה-2,000 שקלים האלה. אתה ממציא לי עכשיו כל מיני דברים.

אתה התחלת לצעוק.

כן. יש כאן היתממות. מה עם העסקים האלה שנמצאים עכשיו? הם גובים לו את המע"מ, הם גובים לו את הכסף, ומי גובה להם את הכסף? אנחנו, העסקים הקטנים גובים להם את כל הכסף ולא זוכים לקבל את היחס.

תודה. תמיר, בבקשה.

אני מקווה שייתנו לי לומר בקצרה את הדברים. קודם כל, תודה על קיום הישיבה שהיא מאוד חשובה. יש לנו שיח מאוד פורה עם אמיר כדי לנסות לפתור את הדברים ואני שמח שזה קורה היום. אני רוצה לומר למי שנמצא כאן שהמצב בעוטף קשה מאוד, מאוד, מאוד, ומעולם לא היה כך. אני ישבתי ביום ראשון בבוקר עם ותיקי עלומים שהם אנשים מאוד מאוד חזקים, בכו עם דמעות. הם מספרים על חיים בלתי אפשריים אבל אנחנו לא נתבכיין, לא נוציא את זה החוצה ולא ניתן לחמאס לרקוד על הדם אלא נמשיך עם החוסן. אני אומר שהנקודה הזאת של ההורים בסבב האחרון, היא הנקודה הראשונה שעלתה בבוקר. לא קשה במקלטים, לא קשה בהפגזות, אבל מה קורה אתנו לפחות בצד הכלכלי? סיפרו לי הורים שהגיע הזמן שלוקחים להם מהשכר וגם החופשה כבר נגמרה. רשויות מקומיות למשל לא יכולות להיות מעסיקות טובות ולהוסיף ימים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה. לכן זה חשוב מאוד שזה מגיע לכאן. זה צריך להיפתר.

אדוני היושב ראש, תדע שיש עכשיו החלטת ממשלה שכולם מתגאים בה לגבי חצי מיליארד שקלים. אנחנו רבים עם האוצר כרגע על עוד 15-10 מיליון שקלים, זה תקוע ומבחינתנו לא תהיה החלטה. הודענו להם שאם אנחנו בסוף מ-540 מיליון שקלים מקבלים לשוטף 2 מיליון שקלים לרשות, אנחנו לא רוצים את ההחלטה הזאת כי ההחלטה של ה-540 מיליון, בתוכה יש הטבות מס, שווי קרקע אפס, הטבות ארנונה וכל מיני דברים כאלה שגם כך ניתנים לעוטף. שלא יעשו לנו רוח ואת הדבר הזה צריך לגמור. אנחנו מסתובבים כאן כמו עניים בפתח, עוברים משרד-משרד, פוליטיקאי-פוליטיקאי כדי לאסוף גרוש לגרוש והדברים לא קורים.

אני רוצה לומר עוד שני דברים. הנחיות ההתגוננות האחרונות שיצאו – ואני הראיתי את זה אתמול לשגית – יצאו על כל יישובי מועצות העוטף. על כל הישובים. גם אלה שבתוך השבעה קילומטרים וגם מי שמחוץ, קיבלו את אותן הנחיות שאומרות בלי לימודים, בלי מקומות עבודה וכולי ועדיין אנחנו נמצאים בשולחן המליאה שבתוכו שמונה ישובים בעוטף ושמונה ישובים מחוץ לעוטף. אלה מקבלים הטבה של 20 אחוזים וחלק בינואר יהיו באפס אחוז, מטר מהשבעה קילומטרים. את הדבר הזה חייבים לגמור כי זה יוצר בעיה מאוד גדולה בתוך הישובים וגם בחיבור ביניהם.

הדבר האחרון. צריך לפשט תהליכים. סיפרתי לך בשבוע שעבר אדוני על מקרה הג'יפ של הקב"ט. אמיר מנסה מאוד לעזור לנו אבל בתקנות שלהם כתוב שצריך להפחית 35 אחוזים.

אתה פותר את הבעיה של הקב"ט שלו כי אחרת אין לי לא יום ולא לילה.

אנחנו לא כמו חברת ביטוח.

מה חברת ביטוח? הוא הקב"ט.

אני רוצה להפריד בין הדברים. צריך לתת להם כלים לעזור לנו. אם ג'יפ נשרף ומתחילים להוריד לי עכשיו 30 אחוזים יצחק לוי ו-40 אחוזים זה ורכב חלופי, ונותנים לי 100,000 שקלים ואני צריך להיות ב-400,000 שקלים – מה עושה נהג המונית שחוטף טיל על האוטו שלו? צריך למצוא פתרונות. לתת למס רכוש את הכלים כדי להפעיל דברים אוטומטית.

הנושא של מצב מיוחד חייב להיות בשליפה או בתקנות שהן מאפשרות הפעלה אוטומטית ושנילחם נגד החמאס ולא נגד משרדי הממשלה.

תודה רבה. גדי ירקוני.

הוא היה אצלך יום לפני הבחירות. אם הוא היה כאן יום לפני הבחירות, סימן שהוא היה בטוח בניצחון שלו.

לתמיר לא היו בחירות. הוא נבחר מראש.

אני באתי אז משום שהנושא הזה היה מאוד חשוב וגם היום הוא חשוב. אני חושב שהתקנות ששמענו כאן עכשיו הן בשורה עבורנו. אני לא אחזור על כל מה שתמיר אמר כי מה שהוא אמר, זה נכון, אבל זו בשורה. הדבר שאנחנו ביקשנו הוא שאתם, חברי הכנסת, צריכים לתת להם את הכלים. לא היו להם את הכלים לעשות. אני חושב שמה שאמרת, גפני, זה נכון. זו הוראת שעה שאני יודע שהיא מסתיימת בדצמבר. צריכים לראות איך ב-1 בינואר היא ממשיכה כי החמאס לא שמע על כך שבדצמבר היא מסתיימת.

אני רוצה לומר שאם התקנה הזו הייתה קיימת - לפחות לתושבים כל שמונת החודשים האלה, לחלקם, היה יותר קל כי היו יכולים לפצות אותם. לנו היא נותנת תשובה, אולי לא לכל אבל להרבה, גם לימים שהצבא החליט שלא נלך לבתי הספר ולעבודה, ושנית, את ה-45 ימים, כן מקדמה או לא מקדמה, אתם יודעים לעשות את זה טוב, קצרו את התקופה כי אנשים חיכו הרבה זמן. אתם יודעים באיזה מצב התיירנים שלנו, חלקם לקח הלוואות אדירות והם בהחלט במצבים מאוד מאוד קשים.

אם כן, ראשית, אני מברך על ההצעה, שנית, צריך לראות איך ממשיכים אותה, ושלישית, לעשות אותה כמה שיותר מהר. תודה.

רועי כהן.

אני אהיה רגוע.

אתה יכול לצעוק. זה בסדר. אני בעד צעקות אבל רק דבר בקצרה.

בקצרה.

את עיקר הישיבה עשינו בגללך, בגלל העסקים הקטנים.

נכון. אני יודע. אנחנו מודים לך. אני אומר שמדינת ישראל צריכה להבין שמי שהוא מנוע הצמיחה של המשק, אלה העסקים הקטנים. לא יכול להיות ששוב אנחנו מוצאים את עצמנו סבב אחרי סבב ולא יודעים לתת מענה לאותם עסקים קטנים. לא יודעים לתת להם את המענה על כך שביטלו את הלימודים ולא יודעים לומר לאותו בעל עסק שהעובדת שלו לא מגיעה והוא משלם לה את השכר. הוא זה שמשלם לה את השכר. נפגע לו המחזור, הוא נפגע בכך שהוא צריך לשלם לעובדים, המקום שלו ירד בצורה דרמטית שלפעמים מביא לסגירת העסק ובאים ואומרים לו שלא יודעים איך לפצות אותו. אבל לשבת ולחלק 22 מיליארד שקלים לעוד 200 שנים בצורה כזאת או אחרת, יכול להיות שמגיע להם אבל לתת לאותו בעל עסק את הפיצוי על אותו יום עבודה – הם לא יודעים לתת ומעבירים אותה דרך ייסורים כשהוא צריך לבקש ולהתחנן.

תראה מה ניסו לומר לך עכשיו. אנחנו נמצא בתקנות בצורה כזאת או אחרת לתת לתיירנים אבל הנה, השאירו בחוץ את המסעדות, השאירו את המוסכים, השאירו את הרוקחים, השאירו את סוכני הנסיעות, השאירו את כולם בחוץ בצורה כזאת שהם יצטרכו להסתדר וימצאו דרך איך להסתדר.

אני אסביר לך את עולמו של העצמאי. העצמאי מקבל בסופו של דבר בניכוי ההוצאות. בסוף השנה, עת עושים לו חישוב, בצורה כזאת או אחרת הוא הרוויח 10,000 שקלים, זה בניכוי כל ההוצאות שלו. מה אומר לו מס הכנסה? אני אתן לך את ה-10,000 שקלים אבל אתה תלך עכשיו ותשלם עם זה את כל ההוצאות, את הארנונה, את המסים, את כל הדברים האלה כי זה בניכוי הוצאות. הם לא יודעים לתת לך את הפיצוי על ההוצאות שלך שאתה ממשיך לשלם את הארנונה, את המסים, את כל הדברים האלה. הוא אומר לך שהוא יודע לתת לך 10,000 שקלים, זה השכר שלך ואתה תמשיך לשלם מזה את כל הדברים האחרים. כלומר, לא מספיק שהוא פגע בו בכך שהוא לא יכול היה לקיים את העסק שלו ויש לו הלוואות פתוחות ויש לו בצורה כזאת או אחרת התחייבויות, הוא בא ואומר לו שהוא ייתן לו רק אחרי שהוא ניכה לו את כל ההוצאות.

בוא נדבר במספרים.

אני מנהל עסק, יש לי הוצאות קבועות.

תקשיב רגע. בסוף באירוע כזה יש מה שנקרא בדיני נזיקין, מחלקים את הנזק. כולם נושאים בנטל. המדינה נושאת, האזרחים נושאים. בוא נדבר רגע על אחוזים.

מי זה כולם? מי זה נושא בנטל? רק העסק נושא בנטל.

חכה רגע. לא נכון. המדינה אומרת שעכשיו בתקנות הנוכחיות – לכן אני רוצה להבין מה אתם נותנים ומה אתם לא נותנים.

הוא הסביר.

התקנות הן חלקיות לגמרי.

גם לתיירן יש את הארנונה ואת הדברים הקבועים שהוא משלם. אם אני מבין נכון, התיירן מקבל הפרש מחזור ובעל העסק לא מקבל הפרש מחזור אלא רק שכר. למה לתיירן מגיע לקבל יותר ממנו? אם ההיגיון בתיירן הוא שצריך לתת לו הפרש מחזור, ואז ממילא זה מקפל בתוכו גם את התשלומים הקבועים, למה שבעלי העסקים לא יקבלו את זה? זה לא שוויוני. כאן בוועדה אסור לומר את המילה בג"ץ, אבל תיאורטית למה לא הולכים לבג"ץ עם זה?

אדוני היושב ראש, אנחנו דורשים שוויון. אנחנו רוצים שאותו בעל עסק יקבל את מה שמגיע לו בתוספת ההוצאות. הוא ממשיך לשלם הוצאות. עשינו את זה כאן במנגנון לחיילי המילואים ונתנו תוספת של 25 אחוזים. אנחנו רוצים את אותו דבר גם במנגנון הזה. תודה.

תודה רבה. אני נותן עכשיו את רשות הדיבור לאורחים אבל אני מבקש לקצר.

נציג לשכת רואי החשבון. אני רואה חשבון מבאר שבע, משמש כיושב ראש לשכת רואי חשבון שלל סניף באר שבע והדרום. חברים, שמענו ספקטרום גדול מאוד של בעיות שמאפיינות גם עסקים וגם רשויות מקומיות אבל יש נושאים שאנחנו כמייצגים חייבים להעלות אותם. מה שקורה היום זה שלרשות המסים אין מענה ברור לגבי דחיית מועדים. המועדים הם מועדים שבחוק. כאשר קורה אירוע כמו שקרה לאחרונה, אנחנו נתקלנו במצב שאנחנו צריכים לעמוד מול רשות המסים ולהתחנן להאריך את המועדים. חברים, לא יכול להיות דבר כזה. רשות המסים צריכה לבוא עם משנה סדורה. היא צריכה לבוא ולומר שהיה אירוע של יומיים, ביומיים האלה נגרמו נזקים למשרדים, משרדים לא יכלו להגיש את דוחות המע"מ, את דוחות הניכויים, את כל הדוחות שהם מחויבים על פי חוק – באופן אוטומטי רשות המסים צריכה לבוא ולתת את האורכות האלה בלי שהמייצגים יבואו ויצטרכו להתחנן על הדברים האלה.

נקודה נוספת שאנחנו רוצים להעלות.

נקודה נוספת ואחרונה.

ברשותך, הכנתי כמה דברים אבל אני אומר בקצרה.

תעביר לנו את מה שהכנת. אני אעביר להם את זה. לפי דעתי חלק מהבעיות נפתרות.

הטבות המס ליישובי הספר, זה מאוד ברור. היום הם נתקעו בצפון. באר שבע בגבול ה-40 קילומטרים.

דיברנו על זה.

כן. משפחת תמנו חטפה טיל ישיר. צריך להבין שגם באר שבע היא בגבול העימות.

אשקלון.

באר שבע, אשקלון ואשדוד. זה גבול 40 קילומטרים.

אנחנו מבקשים שתינתנה הטבות לבנייה של ממ"דים. עלו בדעתכם מה היה קורה למשפחת תמנו אלמלא היה ממ"ד. כאלה משפחות יש רבות באזור הפריפריה, כאלה שאין להן ממ"דים, אין להן לאן לברוח ואם חלילה וחס יצטרכו לקבל טיל כזה, אני לא יודע מה יקרה אבל יהיה כאן נזק גדול מאוד.

מנגנון הפיצוי לא חייב לבוא באמצעות מס הכנסה. מנגנון הפיצוי יכול לבוא באמצעות המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יכול לפצות את השכירים. השכיר יגיש דוח מקוון, אנחנו, ראשי הלשכות, יכולים לבוא לרשות המסים ולתת להם מנגנון.

אני מתנגד. אני פשוט מכיר את המערכת הזאת 30 שנים. כדי שתקבל את הפיצוי, ייקח כאן אני לא יודע מה. עכשיו נעשה רפורמה, נעביר את זה מרשות המסים למוסד לביטוח לאומי? כל הכבוד. אני נגד. אתה לא מכיר את הממשלה. את כל הממשלות. עד שזה יקרה, יעברו 10 שנים כי כל המשרדים צריכים להביע את דעתם ואני מכיר את הדעות שלהם.

תחשוב שהמוסד לביטוח לאומי משפה.

הצעתך נרשמה. היא יוצאת מן הכלל אבל אני מציע לעשות את זה בזימבבווה כי כאן יעברו 10 שנים עד שזה יקרה.

עוד דבר אחד.

לא. אין עוד דבר. די. מספיק.

התאחדות המלאכה והתעשייה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה שתבינו שכאשר שומעים צבע אדום, אין עבודה, אנשים לא מגיעים לעבודה, יש הוצאות מטורפות, המחזור יורד והם לא יודעים מה לעשות עם הכסף הקטן שיש להם בכיס ולמי לשלם אותו, האם לשלם לעובדים, האם לשלם למס הכנסה, האם לשלם למקדמות, האם לשלם לארנונה. אני חושב שכאן צריך לתת את הדעת על הדבר הזה. לעצור. לא לדחות לשבוע-שבועיים. המכה הזאת היא ארוכה. כאשר נפגע המחזור, הוא נפגע וזה נמשך כמה חודשים. זה שייטיבו אתנו לעוד שבוע או לעוד שבועיים, זה לא עושה כלום. גם הארנונה, לא לשלם באותו חודש. גם את המסים לדחות.

בכלל, אני חושב שהעסקים הקטנים והבינוניים אותם אני מייצג, בעלי המלאכה שמייצרים 70 אחוזים מצורכי המדינה, צריכים לקבל התייחסות כי לאט לאט נסגרים עסקים ולאט לאט הם נעלמים. גם כך במצב הרגיל העסקים הקטנים סובלים קשות מהבירוקרטיה, מהרגולציה, מכל מה שקורה.

זעקתך נשמעה. תודה רבה.

איגוד לשכות המסחר.

תודה. אני לא אוסיף הרבה. אני חייבת כן לומר להם תודה כי הם כן עושים.

כדאי שתחכי כי מירי לא מקשיבה. מירי, האנשים האלה באו מרחוק.

אבל אמיר מקשיב. יושב ראש הוועדה מקשיב. ראשית, באמת לומר להם תודה.

אני מציע לא להתחשב במה שאיתן ברושי אומר. את אמרת להם תודה והוא אמר שכדאי שהם ישמעו. קודם היה נגד התודה.

כבדו את האנשים שבאו מרחוק.

תמיד צריך לומר תודה. הם באמת עשו עבודה טובה לאורך כל השנים האחרונות.

אני רוצה לומר שאנחנו מייצגים את המגזר העסקי. מבחינתי אין הבדל אם זה עסק קטן או עסק גדול, תעשייה, מסחר. זה ממש לא משנה. כולם נמצאים באותה צרה. צריך להבין שהמטרה שלכם – אמיר ומירי – היא לייצר, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, סוג של ודאות. אם אתם באים, כמו שדיברנו אתמול, ואמרתם לי שאתם מנסים למצוא פתרון ליומיים – זה לא הפתרון. החמאס, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, לא הולך לישון והוא לא נרגע. זאת אומרת שמאוד יכול להיות שעד סוף דצמבר - חס ושלום, לא מאחלת לעם ישראל את זה – אנחנו נחווה עוד ימים כאלה ושוב נחזור לכאן. אנחנו כמגזר עסקי רוצים את הוודאות. אנחנו רוצים לדעת שיש לנו היום חוק או תקנות, לא הוראות שעה, שמאפשרות לנו היום לדעת מה אני יכולה לומר לעסק, מה הוא זכאי לקבל מחר בבוקר. היום אין לי את זה.

חשוב לי לומר עוד דבר אחד. אם אתם כן מחליטים – ואני מקווה שלא – לקבל סוג של הוראות שעה שיהיו בינתיים, שלפחות בתוך ההוראות יהיה כתוב מה קורה אם יש לחימה מצטברת. לא רצופה אלא מצטברת של נגיד חמישה-שבעה ימים. באותו רגע אנחנו רוצים להפעיל מיידית את העניין של המחזוריות.

תודה. התאחדות המלונות.

עד עכשיו דיברתם על התיירנים בעוטף עזה. בעקבות הסבב האחרון, יש למישהו כאן ספק שהמלונות גם באשקלון וגם באשדוד, ואפילו באר שבע, די התרוקנו? הנזקים הם קדימה, גם בגלל חוסר בהזמנות וגם בביטולים.

אם היה מצב מיוחד בעורף 40 קילומטרים, היה פתרון.

למה באשקלון לא?

היא לא תל אביב.

למה באשקלון לא?

זה לא באזור.

זה עולה כסף.

אתם הודעתם לתושבי אשקלון שלא ירו עליהם?

השאלה אם הם הודיעו לחמאס לא לירות על אשקלון.

70 שנים אחרי הקמת המדינה גילו שזה עולה כסף. כאילו המלחמה היא בחינם.

מירי, בגלל שהפריעו, לא השלמת את הדברים שלך. תגידי עכשיו לגבי בית מלון באשקלון. מה קורה אתו? מפסיקה שם התיירות, אנשים לא באים לשם, החדרים עומדים ריקים. מה עושים במקרה הזה?

נציין את רשימת הישובים בהם אנחנו נותנים פיצוי לתיירות. נראה לי שזה ייתן מענה.

תפעילו מצב מיוחד בעורף. יש שם הגדרות ברורות.

מבחינת התיירות, אני חושבת שחשוב לקבוע את מספר הקילומטרים.

מצב מיוחד בעורף יכול להגדיר את הגבולות.

אני אומר כמה מילים. התקופה שאנחנו מדברים עליה היא תקופה מאוד קשה ליישובי העוטף אבל אנחנו לא נמצאים כרגע במצבים בהם היינו בתקופות קודמות. זאת אומרת, יש לנו כאן בעיות של טרור עפיפונים ואירועים בכמה ימים בודדים.

רק שבעה חודשים. מה זה כמה ימים בודדים?

האירועים והיכולת לקיים חיי שגרה בחלק גדול מהתחומים, הוא שונה ממצב שבו נמצאים בלחימה ממשית.

אני לא יודע. אם 40 אחוזים מהילדים בכיתות ד' נמצאים בטיפול כזה או אחר, זה קצת יומרני לומר שמקיימים חיי שגרה.

אנחנו חלילה לא מפחיתים בחומרה של האירועים. אנחנו אומרים כרגע שמבחינת התקנות של קרן הפיצויים שכרגע אנחנו רוצים להרחיב אותן, צריך לזכור שקרן הפיצויים מזכה את הניזוקים שניזוקו במידה הכי גדולה. אין ספק שכאשר יש אירוע ביטחוני כזה, ההשפעה שלו הרבה יותר רחבה. היא גם יותר רחבה מהעוטף ויכול להיות שגם אפילו באזור תל אביב היו ימים שלאנשים לא היה חשק לצאת. ברור שאנחנו לא נפצה את כל האוכלוסייה. ברור שלא מפצים כל עסק שנפגע קצת. הרעיון בקרן פיצויים הוא לפצות באותם מקומות שהנזק הוא ממשי ומשמעותי. או ירידה מאוד משמעותית עד כדי הפסקת הכנסות לגמרי.

לכן, כאשר אנחנו מצרפים את התיירות, לקחנו את הישובים בהם הייתה הפגיעה הכי קשה והכי גדולה. אני אומרת שוב שישבנו כאן עם עמותת התיירות וצריך בעניין הזה להבדיל בין מי שניזוק בצורה קריטית ומשמעותית לבין מי שאולי ספג נזק מסוים אבל הוא נזק שאפשר להתמודד אתו. אם נפצה את כולם, לא יישאר.

מה עם אשקלון?

היא לא בפנים.

אני רוצה שהיא תגיד את זה.

אשקלון לא בתוך הרשימה. אשדוד לא בתוך הרשימה.

אבשלום, אור הנר, ... בארי, גבים, ברעם, דגל, זיקים, זמרת.

צימרים.

יד מרדכי, יכין, ... יתד. כל מי שבעצם נמצא ב-0-7. כרם שלום... מגן, מפלסים, ניר יצחק, נירים, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלושה, עלומים, ..., פרי גן, רעים, שדה אברהם ...

לא בכולם יש תיירות.

שדה ניצן, תלמי אליהו, בני נצרים, דורות.

זה לא צימרים או בתי מלון. זה לפי מרחק גיאוגרפי.

הבעיות שעלו מהשטח בנושא הזה הן בעיות שעלו בעקבות טרור העפיפונים וההפגנות על הגדר. טרור העפיפונים וההפגנות על הגדר, לשמחתי לא גרמו נזקים בתיירות באשקלון. מה שיכול להיות גרם לנזקים בתיירות באשקלון זה הירי שהיה בימים הבודדים האלה אבל הימים הבודדים האלה לא תמיד ניתנים לכימות. אתם צריכים לזכור שלא כל דבר של ירי בודד, ניתן לכמת אותו בצורה נכונה.

תודה. חבר הכנסת עודד פורר.

אדוני, בהמשך לכל הטענות שעלו כאן מבעלי העסקים, בוודאי שצריך לפצות בעלי עסקים לפי מחזור ובוודאי שצריך לדחות משמעותית כי אחד הדברים הקריטיים, כדי לקיים עסק, זה איזשהו מינימום של ודאות בתוך המדינה האי-ודאית בה אנחנו חיים. אם עסק כל יומיים לא יודע מה יהיה ביומיים הבאים, ועד שהוא מקבל את הפיצוי, כשיגיע הפיצוי כבר לא יהיה עסק. זאת התוצאה.

כשאתם אומרים תיירות, לתיירות יש מעגל שני ושלישי שהוא לא תיירות. מכבסה היא תיירות? אבל אם אין תיירות, לא מכבסים את הסדינים. פלאפל הוא לא תיירות? אם אין תיירים, הם לא באים לאכול פלאפל. מסביב לעניין הזה יש מעגל שלם של תעסוקה. לכן הפיצוי צריך להיות לכל העסקים.

להוציא את אשקלון אחרימה שקרה כאן, אני חושב שזה שיא השיאים של האיוולת, בעיקר בנזק של התיירות. אי אפשר לבוא לבתי המלון באשקלון היום ולא רק לבתי המלון אלא גם לנהגי המוניות שמסיעים שם תיירים ולכל העסקים שמסביב, ולומר להם שעכשיו אין פיצוי ואני מבין את כל המגבלות.

אני יכול כן להציע לממשלה הצעה דווקא יותר טובה ויותר פשוטה. בחודש הבא הממשלה אמורה לאפשר מעבר של 15 מיליון דולר במזומן לחמאס. שיעצרו את זה בגבול, יחלקו 15 מיליון דולר לבעלי העסקים במקום לחלק אותו לחמאס. אם אפשר להעביר 15 מיליון דולר במזומן לארגון טרור, אני בטוח שאפשר להעביר את אותו סכום לבעלי העסקים.

היא אמרה שאי אפשר לכמת אבל הנזק הוא לא קטן.

אנחנו יודעים. יש כאן בעיות ויש ויכוח.

אני רוצה להוסיף על מה שנאמר כאן ואולי לחזק נקודה אחת. אני חושב שהסוגיה של התיירות היא פרט שיצא מן הכלל לומר שהחלוקה הזאת של השבעה קילומטרים היא חלוקה מאוד בעייתית. זאת אומרת, אנחנו לוקחים עכשיו את התיירות ואנחנו אומרים מה זה משנה אם אלה שבעה קילומטרים או לא. ברור שבאשקלון נגרם נזק.

מעבר לכל ההתחשבנויות, גם מה שרועי אמר איך צריך להתחשב גם בהוצאות הקבועות עוד לפני הרווח, אני חושב שאנחנו מדברים באזור באמת קטן יחסית. זאת אומרת, הצורך הזה ללכת על שבעה קילומטרים, אני מבין למה הוא בא. אם תשאל חיילים, ובוודאי אם תשאל אזרחים, מה הסיפור של שבעה הקילומטרים, יש גבול למרגמות היום? אנחנו מדברים על מרגמות שזה הטווח שלהן? שזה הנזק שהן גורמות? ברור שמדובר כאן על משהו אחר לגמרי. כיוון שמדובר כאן על משהו אחר לגמרי, שהממלכה תיאות ותבדוק את הנזקים לגופם. אנחנו בכנסת הקודמת דיברנו על ישוב, האם הוא שבעה קילומטרים או מה הוא מפסיד מכך שהוא שמונה קילומטרים. יש דברים שבסוף אתה צריך לשים קו. אם אתה עובר קורס או אתה עובר בחינה, יש נקודה. אבל כאשר מדובר במדדים של נזקים שאתה יכול למדוד אותם, אני חושב שהאמירה של שבעה קילומטרים היא פשוט מדד לא נכון.

לדעתי המדד צריך להיות ירידה במחזור.

רק שתדעו, ואי אפשר להתעלם מהעניין הזה, אני אצטרך להתדיין אתם על הפרטים. יש כמה סוגים שבעקבות הירי וכל מה שנלווה למצב הזה שארך יומיים, יש סבבים או מעגלים יותר קצרים ויותר רחבים. למשל, יש מקומות בהם שבעת הקילומטרים, זה ברור לגמרי, שם הכול נהרס וזה לא רק ביומיים אלא כל התקופה הזאת והתיירות שם פשוט חוסלה. אנחנו לא יכולים להסכים לדבר הזה וצריך למצוא לזה פתרון עם פיצויים וכל מה שנלווה לזה.

יש אחרי כן עוד מעגל. המעגל, לא שהוא חוסל אבל נגרם נזק בלתי רגיל. יש למשל את המעגל השלישי והמעגל השלישי הוא בכל מקום באזור, כולל אשקלון. לפי דעתי אתם צריכים לבחון את העניין הזה שכאשר יש ירי, צריך לפצות את אשקלון אפילו שהיא לא באזור. במקום שיש ירי והיה ירי באשקלון. אני מבין שאתם ישבתם ועשיתם את החשבון שבאשקלון היה יום וחצי ירי, ולצערנו גם היה ירי לא טוב מבחינתנו, ולכן במשך כל השנה הכול היה בסדר. זה לא שאשקלון נפגעה כל השנה אבל צריך למצוא את הדרך. אנחנו רוצים שאנשים לא יצאו פגועים וצריך לכן לבחון גם את העניין הזה. במקום שיש ירי ובשעה שיש ירי – לפצות. תבחנו את הדבר הזה.

גפני, לדוגמה, בהמשך למה שאמרת. נגיד שהיה הרוג. הרי ברור שכאשר שיש לך הרוג, האפקט הוא יותר גדול.

לא נפתח פה לשטן.

יש כאן בעיות מורכבות של סקטורים שונים. אין לי ספק שמשרד האוצר עושה את החישובים וכן הלאה. יש שתי דוגמאות שבאמת מבהירות את הנקודה כאשר הדוגמה הראשונה היא הדוגמה של הג'יפ. אני מבין שעושים את החישוב של פחת וכן הלאה, אבל אני חושב שהמדינה צריכה שבן אדם שנפגע לו הג'יפ יפוצה. כן, גם אם היה לו ג'יפ בן 10 שנים ועכשיו המדינה תיתן לו ג'יפ חדש. מגיע לו, הוא נפגע, יש לזה משמעויות נוספות.

הג'יפ הוא דוגמה.

זאת דוגמה. מה שרועי סיפר, אני בכלל לא הייתי מודע לזה, שעושים את החישוב מהרווח השנתי ולא לוקחים את העלויות הקבועות.

דרך אגב, זה רכב של המועצה.

עמר בר-לב, בבקשה.

זה לא משנה. אתה חושב שלמועצה לא עשו את החישוב? לכן כל הדוגמאות האלה הן דוגמאות שמדינה שמבחינה כלכלית היא מדינה חזקה ורוצה באמת שתושבי העוטף – והעוטף הוא לא רק שבעה קילומטרים – צריכה לתת פיצוי. אתה יודע מה? פיצוי אובר. מי שכבר נפגע, שיקבל כספית יותר ממה שמגיע לו ולא יתחילו לו חישובים של פחת או של רווח כזה או אחר.

בצלאל סמוטריץ, בבקשה.

אני רוצה להתחבר למה שאתה אדוני היושב ראש אמרת אבל אני רוצה להיות קצת לא פופולרי, ברשותך, ולחזור לעיקרון שאמרתי קודם, איזה סוג של עיקרון של השתתפות, נשיאה שווה בנטל.

בסוף אני בטוח שגם רשות המסים הייתה מאוד רוצה לפצות כל אחד שניזוק מהשקל הראשון עד השקל האחרון אבל עובדים בתוך מגבלות תקציב. אם נרחיב את המעגלים עד אין סוף, גם בירושלים נפגעו עסקים., המורל הלאומי יורד בימים כאלה. אנחנו תכננו להיכנס במסעדה, אפילו הזמנו מקום.

לא זה מה שאמרתי.

אגב, בירושלים ניתן פיצוי בתקופה שהיו פיגועים.

לא זה מה שאמרתי. זה היה פעם אבל לא זה מה שאמרתי.

אני חושב שאני מבין מה אתה רוצה לומר. אנשים הזמינו שולחן, אבל החליטו לא לשבת במסעדה כאשר עם ישראל במלחמה ולכן ביטלו את הזמנת השולחן. גם כאן בעלי העסקים נפגעו וגם את זה אולי אפשר לכמת.

מקובל עלי שתקבע רשות המסים רף מסוים של נזק שאזרח סופג על עצמו. זה מקובל. אגב, כל הרציונל הוא כזה – משבוע, מיומיים. יש רף מסוים שהיינו מאוד רוצים מהשנייה הראשונה לעזור אבל מה לעשות. זה מקובל עלי.

מה שלא מקובל עלי זה שתהיה הבחנה בין סקטורים. אני לא מבין את ההיגיון. הרי כל הישובים – ואמרו כאן בצדק שבישובים האלה יש צימרים. נדמה לי – אני לא אומר את זה עכשיו עם שלושה סימני קריאה – שרוב הצימרים, אלה בדרך כלל לא אנשים שזאת פרנסתם.

אל תגיד את זה.

בסדר. אולי אני טועה. אמרתי שנדמה לי. יכול להיות שאני טועה.

אני חושב שאתה טועה.

אני מאוד בעד שהתיירנים יקבלו. אתה לא יכול לומר שאתה קובע נוסחה אחת לתיירנים ונוסחה אחרת לפלאפל. יש את השאלה עליה דיבר היושב ראש, הטווח הגיאוגרפי, מתי שבעת הקילומטרים רלוונטיים, מתי ארבעים קילומטרים ומתי זה שנפל הטיל. לאותו זמן שנפל, אני מסכים. עשן הצמיגים על הגדר לא פגע. הוא פגע מינורית כמו שהוא פגע במסעדה בירושלים שאנשים במצב הרוח הלאומי לא רצו לאכול בה.

את הגיאוגרפיה אני חושב שכן צריך להתאים לעובדות. לא להיצמד עכשיו לשבעה קילומטרים ול-40 קילומטרים אלא היכן שבפועל הייתה מלחמה. אני אומר שאם החלטתם שיש נוסחה שיש לה שני מרכיבים – מה הרף ממנו והלאה המדינה מפצה ומה המנגנון באמצעותו המדינה מפצה – זה חייב להיות רוחבי. זה גם לא יעמוד במבחן בג"ץ, בצדק. אתה לא יכול לומר שלסקטור אחד אתה נותן יותר כי ועדת הכספים פנתה אליך, כי במקרה תיירן כלשהו הרים טלפון לגפני וביקש ממנו. אנחנו יודעים איך זה עובד כאן. בסוף אמרת עד רף מסוים כולם סופגים – התיירנים, העסקים, אנשים פרטיים, ההורים שנשארו בבית- ומרף מסוים המדינה נכנסת ומשפה. זה חייב להיות רוחבי ואחיד באותם המקומות בהם החלטת לפצות.

תודה רבה. משרד האוצר.

אגף התקציבים. רק להוסיף משפט שאני חושב שלא נאמר לאורך הדיון לגבי תקנות מס רכוש שמובאות כרגע.

הן לא מובאות. אתה מתכוון שהן יובאו בעזרת השם ובלי נדר.

התקנות עליהן אנחנו דנים כרגע לא באות בוואקום אלא הן באות כאשר ברקע יש הטבות נוספות שניתנות ליישובי עוטף עזה. יש החלטת ממשלה מ-2018-2017 או מדצמבר 2016 בהיקף שלך מעל חצי מיליארד שקלים שאמורה להיות מוארכת בשבוע-שבועיים הקרובים. ביום ראשון, בטח שמעתם שהיה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, שאפשר גם להרחיב את ההחלטה הזאת.

אם לא תקבלו החלטה בממשלה לגבי מחצית הישובים, אלה שביטלתם. אם תקבלו החלטה, חבל על הזמן מה שיהיה כאן. המועדון יעלה באש.

בצדק.

מה בצדק? תעבירו את זה. מחצית הישובים שביטלתם, זאת הייתה טעות. אני מבקש לבטל את הביטול.

ברשותך, לסיים את הדברים.

בעוטף עזה זה עולה באש גם בלי שנתערב.

התכוונתי עולה באש מבחינת הלהט. איליה, אל תדבר אתי על חצי מיליארד שקלים. אני לא מבין בזה. זה הרבה כסף. את ההחלטה הזאת תבטל.

מילה לגבי חצי מיליארד השקלים. הכסף הזה כולל בין היתר גם הטבות בצורה כזאת או אחרת לעסקים.

אתה יכול לדבר עם חברי הכנסת, אתה יכול להסביר להם ולומר להם הטבות וכולי. אני לא למדתי באוניברסיטה ולכן אני לא מבין מה אתה אומר. אני למדתי בכולל. אתה צריך להגיד לי מה אתה נותן.

ניתנת הטבת מס של 20 אחוזים.

תביאו את זה יחד עם התקנות.

זה בחוק לעוטף עזה.

כשאין רווח, ממה משלמים מס?

אם העסק לא מרוויח שקל, תן לו 50 אחוזים הטבת מס.

על משכורת, זו הטבת המס הגבוהה ביותר.

איליה, התחלת טוב. חצי מיליארד שקלים, הכול בסדר. התחלת מצוין. עכשיו אתה מתחיל לרדת. אתה אומר שתתנו 20 אחוזים הטבות במס בעוטף.

כבר ניתן.

אבל זה חוק שאנחנו עשינו.

הוא הסתיים. עכשיו רוצים להאריך אותו.

הטבת המס הזאת ניתנת בגלל שהמצב הביטחוני הוא כזה.

היושב ראש, עוד נקודה אחת שלא קשורה להטבת המס. במסגרת אותה החלטה יש עוד שורה ארוכה של הטבות שניתנות ליישובי עוטף עזה. בין היתר ניתנת שם הנחה לעסקים, תעשייה ומסחר, הנחה של 40 אחוזים בארנונה.

גם זה בחוק.

הממשלה מפצה את הרשויות המקומיות בגין הדבר הזה. זה נועד להוריד את העלויות הקבועות של העסקים.

תודה.

חוץ ממה שקבענו לגבי התיירות, זה בדיוק מה שהוסבר. יש נזקים קטנים שלא ניתנים לכימות. הם מקבלים הטבות נוספות כמו הנחות במס והנחות בארנונה. כל מיני דברים אחרים.

אבל אלה דברים שקיימים.

לנו יש קושי לכמת נזקים של יום אחד.

20 אחוזים מס לעשירים ועניים, לא חשוב כמה ולא חשוב מי – העברנו את החוק הזה. העברנו את זה לכמה שנים. אין שום סיכוי שהחוק הזה יבוטל וממילא אתם לא מביאים בזה שום דבר. זה לא מועיל לאף אחד. זה כמובן מועיל מאוד מאוד אבל זה לא מועיל למה שדיברנו.

אמרתי, כאן זאת ועדת הכספים ולא ועדת חוץ וביטחון. תסבירו בדיוק מה אתם מביאים. תביאו את זה עם התקנות. אתם ראיתם, אני עשיתי את זה בכוונה כדי שלא תחשבו שאני לא יודע לברך אתכם. אני יודע לברך אתכם. אני מברך את אגף התקציבים, אני מברך את רשות המסים, אבל תאמרו לי דברים שגם אני שלא למדתי ליבה אבין. אני לא מבין מה זה 20 אחוזים. זה אומר שמה שעשינו כאן היה סתם?

לא. חלילה.

אז הכול בסדר. אז 20 אחוזים יש בחוק.

הוא בא למכור לך מה שכבר יש לנו.

הוא בא לחדד.

זה מוסדר בדברים אחרים שכבר קיימים.

כמה מממשים את ה-20 אחוזים?

מי מגיע לרווח שם? על מה אתה מדבר?

כמה מנצלים את הטבת המס הזאת?

רק לי יש את הפריבילגיה לריב עם האוצר. לכם לא.

יועצי המס.

ממלאת מקום נשיא לשכת יועצי המס. לא אחזור על דברים שנאמרו אבל יש שתי נקודות שחשוב לי לחדד אחרי הדברים שנאמרו כאן. אני רוצה לחדד תגובה לדברים שנאמרו כאן.

כיועצי מס אנחנו נתקלים בעסקים בדרום ואנחנו מבינים שהמצב הוא מאוד קשה. נמצאת אתנו יושבת ראש מחוז הנגב שלנו. המצב כרגע הוא קשה. העסקים פונים אלינו, מתדפקים על דלתנו והמצב הוא לפני קריסה של עסקים שם.

בהצעה שנאמרה כאן, הכוונה היא לפצות רק בגין עלות השכר של העובדים. איפה העצמאי? הוא אזרח סוג ב'? אלה הדברים שנאמרו כאן על השולחן. יכול להיות שאני הבנתי לא נכון.

הבנת לא נכון. גם עצמאי שאין לו עובדים והוא נאלץ לשמור על הילד שלו בבית, הוא יקבל פיצוי.

זה מה שאמרתי. אתה לא מנכה את ההוצאות.

קחי את ההכנסה החייבת שלו של שנה קודמת לפני מס, חלקי אותה למספר הימים ואת תביני כמה שווה יום שלו.

ומהיום הזה הוא צריך להפסיק לשלם את הארנונה.

אתה לא יכול לעשות את ההשוואה הזאת.

אתה לא עושה השוואה. אתה נותן לו שכר.

בתחשיבים נדבר על זה.

הנושא השני הוא הטבות המס בישובים האלה. צריך להבין שהטבת מס מחושבת רק מהרווח. אם לעסקים האלה היום אין רווח, זה לא משנה אם ייתנו הטבת מס כי לא מנצלים אותה. לא צריך לשאול מה הטבת המס אלא כמה אחוזים מנצלים את הטבת המס הזאת.

85 מיליון שקלים בשנה.

היות ואני העברתי את החוק של יועצי המס, יש לי בקשה. אל תדברי נגד הנושא של הטבות המס.

אני לא נגד הטבות המס.

תגידי את הטענות שיש לך. הטבות המס עשו הרבה מאוד בעוטף. הם עשו הרבה מאוד בכל הארץ אבל העוטף מקובע בחוק של ה-20 אחוזים, מה שהוא עכשיו משתמש בזה.

חלילה.

אז הוא יחזור למשרד ויגיד שנתחיל למסמס את העניין הזה או לבטל את החוק כי אנשים לא מרוצים מזה. לכן אני שמח שאמרת שאלה 85 מיליון שקלים. נבדוק אותך.

אנחנו מדברים רק על העסקים הקטנים. כמובן אין כל כוונה לפגוע באיזושהי הטבה.

אני מנהלת את עמותת התיירות האזורית של חמשת המועצות האזוריות מתוכן שלוש מועצות הן בעוטף. אנחנו לא משתמשים במילה עוטף בתיירות כי זה לא הולך ביחד, תיירות ועוטף.

אני לא פוליטיקאית ולכן אני כן אומר תודה לרשות המסים ולאמיר באופן אישי. פעם ראשונה נפגשנו כאן בחודש מאי, אז ישבנו כאן בפעם הראשונה.

את מי בירכת?

את אמיר. נפגשנו פעם ראשונה במאי. אני אומרת את זה בפעם השלישית כדי להדגיש כמה זמן עבר מאז נפגשנו בפעם הראשונה – עברה חצי שנה – אבל העסקים עדיין לא קיבלו שקל. עדיין אני אומרת תודה לרשות המסים כי התקדמנו הרבה בחצי השנה הזאת. אני הצלחתי להבין שרשות המסים לא יכולה על דעת עצמה לחלק כספים אלא היא צריכה החלטות ממשלה, היא צריכה הוראות, אבל הצלחנו להתקדם הרבה מאוד ובסופו של דבר התקנות שמירי ואמיר הציגו היום ייתנו את המענה שאנחנו ביקשנו, להכניס את הישובים שאינם ישובים בקו ה-אפס עד שבע ולא ברשימת יישובי הספר. הם נכנסו.

גם בעוטף יש מלונות ולא הכול אלה צימרים שזה עסק צדדי. יש הרבה מאוד עסקים שזה העסק שלהם. זה לא עסק צדדי אלא זאת הפרנסה שלהם ואנשים קורסים. אני מייצגת את עסקי התיירות ואני אהיה נאמנה לעסקים שבעמותת התיירות בה חברים 150 עסקי תיירות. אני יכולה לומר שאולי זה לא בית מלון גדול באשקלון אבל יש לנו אתרי לינה גדולים.

באשקלון יש גם מלונות קטנים עם 25 חדרים.

אני יודעת.

אין כאן תחרות.

בדיוק. אנחנו לא צריכים להיאבק אחד בשני. בסופו של דבר המטרה היא שכולם יקבלו את מה שמגיע להם.

אני רוצה לסבר את האוזן ולומר שהתקנות האלה הן טובות, הן מעולות, הן ייתנו את רשת הביטחון שהעסקים התיירותיים צריכים אבל יש כאן איזושהי התעלמות. כל עסק כלכלי רוצה לצמוח. התקנות האלה נותנות את מה שהיה על בסיס שנה שעברה. יש כאן התעלמות מוחלטת מצמיחה. סתם לסבר את האוזן, אני יכולה לומר שמלון ארץ צאלים שנבנה ביחד עם גוף כלכלי– משקי הקיבוצים, גוף כלכלי מהמרכז, אמנם משקי הקיבוצים אבל הם יושבים במרכז – הקים ביחד עם קיבוץ צאלים מלון. הגיע משקיע מבחוץ. השנה הראשונה של המלון הייתה שנה נפלאה, שנת 2017, הגיעה שנת 2018 והכול בנפילה. העסק עצמו מבחינת השוואת מחזורים בין 2017 ל-2018, יש הפרש של 600,000 שקלים. זה ההפרש בין מחזור של השנה לשנה שעברה. אם מסכמים את כל הביטולים שהיו למלון הזה, אנחנו עומדים על מעל מיליון שקלים. זאת אומרת, המלון היה אמור בשנה השנייה להרוויח יותר מאשר בשנה הראשונה.

אם כן, התקנות האלה אמנם נותנות את רשת הביטחון אבל זה מתעלם מהצמיחה. אני לא יודעת, אולי אני קצת תמימה, אבל יכול להיות שיש איזשהו מנגנון גם לתת איזושהי תוספת למקומות ולא רק על בסיס השוואה לשנה שעברה.

דבר שני שהוא מאוד קריטי והוא עלה כאן אבל אני כן רוצה לחדד אותו. הנושא של אולי מקדמות. עוד 45 ימים לעסקים שכבר שמונה חודשים נמצאים במצב הזה.

45 ימים לא מהיום אלא מהיום שהם יגישו.

אי אפשר לתת מקדמה לפני תביעה.

אם יש איזשהו מנגנון שכן מוכר לתת מקדמות לעסקים ואחר כך להתעסק עם הניירת. יש עסקים שהם לא מלונות, שהם לא קיבוצים, שאין להם גב כלכלי ואלה עסקים פרטיים והם קורסים. תודה רבה.

תודה רבה. רואה חשבון זוהר ערוסי.

יש לי גם דברי שבח לאמיר שעזר לנו ככל שהיה יכול. יש לי גם הרבה ביקורת אבל כרגע זה לא הנושא. אני רוצה להתמקד כרגע בנושאים שעלו בדיון ובמיוחד על דבר אחד. עלה כאן הנושא של כללים אוטומטיים. זה דבר שהוא קריטי וחשוב שייכנס.

דבר נוסף, כפי שציין קודם מר שרגא ברוש, הוא להכניס את אזור התעשייה הדרומי יחד עם העוטף, בדיוק אותם כללים, לעניין ההטבות בארנונה כפי שצוין קודם.

דבר נוסף זה נזק עקיף במסלול אדום. עד היום, אנחנו היום ארבע וחצי שנים אחרי צוק איתן, אנחנו עדיין בסבב מול קרן הפיצויים ולמסלול האדום אין דד-ליין. צריך להיות דד-ליין. זה קריטי. זה בדיוק כמו מסלול ירוק אחרי 45 ימים או כל זמן אחר.

דיברו כאן קודם על מצב בו פיקוד העורף מחליט על השבתת לימודים. זה לא מספיק שרק פיקוד העורף יחליט אלא לצורך העניין גם רשות מקומית מחליטה על השבתת לימודים., עיריית אשקלון, עיריית באר שבע או רשות מקומית זו או אחרת.

תודה רבה.

לשכת רואי חשבון, אשקלון. לגבי השבתת לימודים שהיו במשך יומיים באשקלון. אני מבין שלא נכלל פיצוי להורים שכירים. רק בשעה קילומטרים?

השכר הוא לכל ההורים. מאפס עד 40 קילומטרים. כל הנחיה של פיקוד העורף לסגור את מוסדות הלימודים, מקבלים.

דיברו כאן על ממ"דים באשקלון. באותו בית שהתמוטט - - -

זה לא הדיון.

זה לא הדיון. אל תערבבו.

מצטער. אם תרצה או לא תרצה, אנחנו נקיים על זה דיון.

יושבת ראש מחוז הנגב, לשכת יועצי המס. אני מציעה דבר מאוד מאוד פשוט. יש נוסחאות שהן פחות עובדות. צריך לסווג את כל נוסחת המחזורים לפי מקצועות ולפי תחומי עיסוק. יש השפעות ויש דברים שונים בכל מקצוע. יש כבר נוסחה. נסדר נוסחה, נשב עם הלשכות המקצועיות אבל כשקורים ימים כאלה, יומיים כאלה, ניתן אחוז מהנוסחה, חלק יחסי מהנוסחה, ואז זה הרבה יותר קל. לא כהוראת שעה.

גפני, יש חבר אחד מכפר עזה. תן לו לומר משפט.

אני מנהל הקהילה של כפר עזה ושל קיבוץ גבים. כבוד היושב ראש, תודה רבה. הדיון הזה מרתק והוא מאוד חשוב אבל לא שמעתי בו דבר אחד וזה לגבי החוסן הקהילתי שלנו. דיברנו על פיצויים לכולם, לעסקים, לכל מיני פרמטרים, אבל אנחנו מבקשים שתהיה גם התייחסות לנושא של החוסן הקהילתי של הקהילות.

כלומר?

אני יכול לפרט לכם כאן.

לא, אל תפרט הרבה. רק תגיד את המשפט הראשון כי כנראה אחריו אני אעצור אותך. מה אתה רוצה? מה אתה מבקש? חוסן קהילתי זה דבר חשוב מאוד. מה אתה מבקש?

כמו שיש מל"ח, משק לשעת חירום, כשיש מצב חירום, פותחים את המחסן, אנחנו, מנהלי הקהילות, מתמודדים במצבי חירום כאלה, בהסלמות שלא פוסקות האלו, אני מבקש סוג של תקציב מסוים שיהיה לחוסן הקהילתי בשעת חירום.

איפה איליה?

ברח.

חוסן קהילתי. צריך כסף. לא קשור לעניין הזה.

בהחלטות הממשלה.

נכון. בהחלטת ממשלה.

דרך משרד הפנים, זה בהחלט ראוי.

מהחצי מיליארד שקלים. תודה רבה.

האגודה לזכויות האזרח.

האגודה לזכויות האזרח ובשם קואליציה של ארגונים שעוסקת בזכויות עובדים, רציתי לדבר על עובדים הכי מוחלשים שנפגעים בתקופת שעת חירום ובראש ובראשונה אלה עובדים כמו עובדי שעה, עובדים שמקבלים שכר לפי שעה או עובדי קבלן או עובדים שגרים מחוץ לטווח שמקבל את הפיצויים ועובדים בתוך האזור הזה. אלה עובדים שהמצב החוקי שקיים היום בעצם לא נותן להם שום מענה ולא מפצה אותם בשום דרך.

אין שום סיבה שלא תפצו עליהם.

החוקים היום, אלה כל מיני הסדרים שעושים מול המעסיקים, לפצות את המעסיק כאשר עושים הסדר. עובדי שעה, אם הם לא מגיעים לעבודה, הם לא מקבלים שכר לגבי אותו יום, או עובדי קבלן, ואז המעסיק גם לא יקבל את הפיצוי כי ממילא הוא לא אמור לשלם את השכר הזה. או למשל עובדים במשק בית שהמעסיק שלהם ממילא לא מקבל את הפיצוי. חייבים למצוא פתרון לדבר הזה. לארגונים שלנו פונים הרבה מאוד עובדים מהסוג הזה. אלה העובדים הכי מסכנים, הכי עניים, הכי מוחלשים וצריך למצוא להם פתרון.

כמו עצמאים שעובדים לפי שעה. עצמאי שהעבודה שלו לפי שעה, הוא כמו עובד שעתי.

נכון.

אבל אם הוא לא מדווח למס הכנסה, אין דרך.

מה זה לא מדווח? היא אומרת שצריך למצוא לזה פתרון.

בתקנות יש פתרון גם לעובדי שעה. החלק היחסי לפי השעות שהוא עובד. יש פתרון לעובדי כוח אדם.

אחד הדברים שעשו בפעמים קודמות, לעשות הסכם משולש כך שגם המעביד יהיה מחויב לשלם לעובד בעד הימים האלה שהוא לא הגיע ורשות המסים תיתן את הפיצוי גם בעד העובדים האלה.

אני רוצה לשבח את הממשלה, את רשות המסים, את אגף התקציבים. באמת יש שיפור משמעותי בתקנות באופן יחסי למה שהיה קודם. בעיות שהתגלו בפעמים קודמות, במה שאתם מציגים עכשיו – אמנם התקנות לא כאן – יש שיפור משמעותי ובכמה דברים ראינו את השיפור.

אני רוצה להבין. אתם הולכים להביא את התקנות ואני רוצה להבין למה זה לא קבוע. יש דברים שצריך לעשות אותם באופן קבוע. אם הישובים האלה נכללים בתוך המערכת הזאת, זה צריך להיות באופן קבוע. כמו שזה עכשיו, כך יהיה הלאה. אם שם תהיינה בעיות והם לא כלולים בבעיות האלה, הם לא יקבלו. אבל הם צריכים להיות. למה צריך לבוא לכאן כל הזמן?

מחצית הישובים במועצה אזורית, גם המחצית השנייה זכאית, הממשלה קיבלה החלטה לא טובה ואני מבקש לבטל את הביטול עליו החליטה הממשלה. מסלול השכר בוודאי צריך להיות קבוע. אין סיבה שזה לא יהיה כך. למה מסלול השכר, שהוא חשוב מאוד, הוא לא קבוע? זה לא הולך לפי תקנות או הנחיות פיקוד העורף אלא זה צריך להיות דבר שדנים עליו, מקבלים החלטה והוא צריך להיות בעניין.

יש דברים בחישובים עליהם נצטרך לדבר ואני מציע שנדבר עליהם או לפני הישיבה או בישיבה הבאה. גם המקדמות. אנשים חיכו שמונה חודשים. זה לא שעכשיו אנחנו באים ואומרים 45 ימים. אין 45 ימים. יש שמונה חודשים שלא נעשה כלום.

אני מבקש את מה שעלה כאן קודם בדיון. מקומות בהם יש פגיעה- לא בנזק ישיר אלא בנזק עקיף – מקומות שהיה ירי והמקומות האלה לא נמצאים בתוך המערכת עצמה, לפצות אותם על אותם ימים, כמו המקרה של המלון באשקלון. צריך למצוא לעניין הזה פתרון. זה לא שאין כסף. יש כסף. יש 450 מיליון שקלים ואתם אמרתם שיש את הסכום הזה.

המלחמה עלתה יותר.

אני מבקש שמהכסף הזה יינתן פיצוי. זה יכול להיות דבר שהוא לא קבוע, זה יכול להיות דבר שמגדירים אותו מבחינה משפטית באופן כזה שאין לזה השלכת רוחב אבל הטענה שבאשקלון יש מלון ויומיים היה שם ירי, אי אפשר היה לעשות כלום, צריך לפצות אותם על כך. נכון שהם לא נמצאים בתוך האזור אבל רק על הימים האלה.

הביטולים הם גם שלושה שבועות וחודש קדימה.

לא יהיה. אני אלמד אותך קצת פוליטיקה. לא שאני מבין בזה כל כך הרבה אבל קצת. אם אנחנו מצליחים להעביר את זה אצלם, תוכלי לבוא ולדבר על שלושה שבועות ועל חודש, על לפני ועל אחרי. אם לא נעביר את החלק הקטן הזה, את יכולה לדבר עד מחר. תבואי אליהם, תאמרי להם, הם יחייכו אליך כי הם אנשים נחמדים אבל כלום לא יהיה.

יש כאן שני דברים שרשמנו כאן שהם יצטרכו תיקון חקיקה. חוק הגנה על העובדים ותיקון קבוע של הרחבת הנזק העקיף אבל זה מופיע בחוק שלנו.

יש לי הצעה אחרת.

רגע. בסדר. אין בעיה. אני לא מצביע על כלום.

תן לי להציע.

אני אתן לך.עד כאן אני חושב שאפשר לעשות את זה וזה הגיוני. אני שמח על כך שיש אצלכם, בממשלה, פתיחות לעניין הזה ואני מבקש שתיעתרו לבקשה הזאת. אם לא, אני כמו תמיד מאיים.

לא דיברת על פיצוי מחזורים.

זה בוודאי. זה בנוסחאות. זה יבוא לכאן. ודאי. דווקא בזה אני משבח אותם. זה יבוא לכאן ואנחנו נדון בעניין הזה.

לעצמאים אתה רוצה שהנוסחה תהיה אחרת.

אני לא הולך להיות עכשיו מבואס בגלל שאני מוכרח לאשר את התקנות ואם נאשר את התקנות, יישארו בעיות. אני לא מתכוון להישאר עם הבעיות. אני מתכוון לפתור אותן. אם יהיה שיתוף פעולה, אני אשמח. נתפשר, נגיד שזה כן וזה לא. הכול יהיה בסדר. אם לא נתפשר, אם לא נפתור את הבעיות, בעיקר הקבועות – אני אביא את החוק. אני אעמוד במליאת הכנסת ואני אאשים כל מיני שרים בממשלה שלא אכפת להם מעוטף עזה. אני מבקש שתהיו עם לב פתוח, עם רצון לפתור את הבעיה כדי שלא נישאר גם אנחנו בהרגשה לא טובה. בסופו של דבר זה לא קורה אם אין בעיה. אם יש בעיה, ממילא לא צריך להגיע לכאן כי יש תקנות קבועות.

איליה, אתה מסכים?

הוא מסכים לכל בתנאי שזה לא יעלה כסף.

היושב ראש, מסכים לכל מילה.

את מה שהעלית, את ה-20 אחוזים שמקבלים בשדרות ובעוטף עזה, אני מבקש שתהיה החלטה שהתקנות האלה או החוק הזה יהיה קבוע. יהיה כתוב בסוף החוק ולא שכל פעם נצטרך להאריך אותו. לצערנו הרב זאת תמונת המצב ואנחנו רואים את המחזוריות הזאת. דיברנו על כך גם עת הארכנו את החוק. אני מבקש שהחוק הזה יהיה קבוע אלא אם כן המצב ישתנה ואז החוק מתבטל.

היושב ראש, אתה מכיר שבפקודת מס הכנסה יש את הסיפור של הטבות המס. יש שם את המנגנון, את הנוסחה שקובעת איזה ישובים זכאים ואיזה ישובים לא זכאים. רשימת הישובים כאן היא למעשה רשימה חריגה שניתנת על סמך זה שיש מצב ביטחוני חריג. אני מקווה מאוד שלא נהיה במצב ביטחוני חריג לנצח נצחים.

בסדר. זה מה שאמרנו גם אז.

לכן ההחלטה מוארכת.

אבל היא לא מוארכת אוטומטית.

אתם רוצים להאריך עכשיו מעבר ל-2021? מאריכים ל-2023?

זה משהו אחר. שגית, אתם עושים נזק. איליה, אתה עושה נזק.

החוק שלכם מפנה לקביעה של הממשלה על מצב ביטחוני.

זה לא קשור.

זאת חקיקת מסגרת ויש החלטת ממשלה.

הכול כאן מתערבב. זה לא קשור.

לא אמרתי שזה קשור אבל זאת גם בעיה שצריך לפתור אותה.

נכון, אבל אי אפשר את הכול בבת אחת.

אפשר חלק.

בוא נתחיל בחלק.

זה בחלק. תן לי לסיים את העניין הזה.

אחרי הבחירות לרשויות המקומיות האמונה של גפני התחזקה.

אבל את האנשים האלה לא מעניינות השטויות שלנו. הם רוצים לחזור הביתה.

איזה שטויות? תשאל את ראשי הרשויות והם יאמרו לך מה הם מבקשים.

אני מבקש שתבדוק את העניין הזה ותגיד לי לגבי הנושא של העוטף, לגבי הנושא של שדרות, שהחוק הזה יהיה קבוע עד שהמצב ישתנה וכולנו מקווים שהוא ישתנה.

יש הצעת סיכום של חבר הכנסת איתן ברושי. בבקשה.

אני רוצה לומר שלדיון הזה עם רשות המסים, אפשר לומר את המשפט הידוע שאין מסים על מילים. אף אחד עוד לא ישלם מס על המילים שלו. כאן אפשר לומר על הדיון הזה שאין מסים על מילים. הרבה מילים נאמרו כאן ואין מסים על מילים.

הציבור כאן התמעט אבל אני בכל זאת רוצה לומר שחייבים להפריד בין שאלות המיגון והטבות המס שיש להם מצבי קבע עם גבולות קבועים של מיגון והטבות, שלא מושפעים מאירוע זה או אחר, לבין מה שמושפע מאירוע קצר או ארוך כמו מצב חירום במלחמה או מבצע. הערבוב הזה הוא לא טוב. למשל, מערכת הביטחון והאוצר מאוד חוששים מה יקרה אם יתחילו למגן את אשקלון וכי זה ימוטט את התקציב. דרך אגב, אחת השמועות אומרת שהמבצע עכשיו הופסק כי האוצר אמר שאין לו כסף. לפחות "דה מרקר" חושב כך. יש כותרת גדולה.

מילא היית אומר ש"יתר נאמן" חושב כך, אז אני מבין, אבל "דה מרקר"? מה הוא מבין בזה?

אני רוצה לומר לחברים שאולי לא יודעים.

איתן קורא "המודיע".

אחד הדברים שכדאי שאנשים ידעו את מה שאתה בוודאי יודע שמלחמה עולה כסףוהרבה כסף.

זה לא נכון שהמלחמה הופסקה בגלל כסף.

ברור שלא.

זה פשוט לא נכון.

ברור אבל עכשיו ברור דבר אחר והוא שלא רוצים לשלם.

היא הופסקה בגלל סיבות אחרות.

מלחמה עולה כסף ובמלחמה יש מרכיב גם של כל הדיון שהיה כאן היום. אין מלחמות דה-לוקס, בטח לא בעידן הזה.

מה אתה מציע?

אני אציע. אחרי שהפרדנו את ההטבות ואת המיגון, אנחנו עוסקים בפיצויים על מצבעי חירום וזה טוב לכם. אני גם מקבל את העיקרון שאתם אומרים עד גבול מסוים שהטבות רב-שנתיות באו לענות על רף מסוים של נזק. אבל צריך להגדיר מהו הרף ומה גבולותיו. יש מקומות שהם לא מקבלים הטבות. אני כן מקבל את האמירה הכללית וגם אני אומר אותה. ההטבות של 300-200 מיליון שקלים לעוטף עזה, הן גם, לא רק אלא גם.

ההצעה שלי. סעיף מספר 1, ואני מבקש שיירשם. לגנות את משרד הביטחון והאוצר על כך שלא הופעל מצב מיוחד בעורף בתקופה האחרונה. אני עומד על כך ואני מבקש להצביע על כך.

סעיף 2. לא תקין שלא שילמו פיצויים על נזקים עקיפים במשך כל שמונת החודשים האחרונים. זה לא מקרה שהתיירות הייתה כאן הראשונה כי התיירות סובלת גם מעשן ולא רק מרסיסים. לכן הבאנו את התיירות קודם כל. לא בגלל אשקלון או לא אשקלון אלא הם באמת שילמו. אתם יודעים שיש אנשים שכבר חולים מהצמיגים? את הגז של כוחותינו הם נשמו ואת העשן של הצמיגים של האויב הם קיבלו.

תסלחו לי חבריי אבל אני לא מאמין בכל מה שתואר כאן עכשיו. לא יצא מזה כלום. זזה לא יהיה. יהיה מי שיכשיל את זה. יהיו יועצים משפטיים. לא יקרה כאן. אדוני מהעסקים הקטנים, לא יקרה כאן שום דבר.

אני מבקש הצעה שאומרת שהממשלה תקבל ביום ראשון החלטה שמפעילים מצב מיוחד בעורף רטרואקטיבי לזמן ומרחק שייקבע. לא ייפתרו שאלות החודשים האחרונים עם כל מה שנאמר כאן. חבר'ה, גדלנו ובגרנו. עם כל הכבוד לא יצא מזה כלום. מקסימום תסתיים הישיבה או כמו במפא"י, כל פעם הקימו ועדה כדי לפתור את הבעיה. מה זאת ועדה? זה סוס עם דבשת. לא יצא מהישיבה הזאת כלום, כמו שלא קרה הרבה עד עכשיו.

אני דואג כשאתה מדבר נגד מפא"י.

אני היחידי שיכול לעשות זאת.

אני אומר עכשיו ברצינות שאני מציע שהממשלה תקבל הוראת שעה שהיא מפעילה מצב מיוחד בעורף רטרואקטיבית כדי לטפל בחודשים, בשבועות, בימים ובשעות שהיו וכל מה שהם רוצים לעשות, לא צריך בכלל כי בתקנות הקיימות של מצב מיוחד בעורף ומצב מל"ח, לא צריך את כל העבודה שלכם. פשוט תקראו את הכללים. תחליטו שכן צריך את זה – גפני עושה חוק, אז נעשה את זה. אבל את כל מה שקרה בשבעה-שמונה חודשים האחרונים וכל מה שקרה בימים האחרונים, אתם לא תפתרו עם הכללים האלה. אתה אומר 45 ימים אבל ממתי סופרים 45 ימים? מפסח? מאתמול?

משפט אחרון. תבינו, אמרתי אתמול בחוץ וביטחון, עשינו את מול מהלך דרמטי. אמרנו שאין יותר 0-2 מבחינת הטבות אלא רק 0-4 ואת המרחק לישובים בודקים מהגדר ולא מהקו. אני רוצה לומר – תקשיבו החברים שבאים מהעוטף והחברים מהממשלה – לעולם , אבל לעולם, המדינה לא תפצה את האנשים היקרים האלה על מה שהם משלמים. אנחנו לא באים לקו גולני וצנחנים. הם יושבים כל החיים על הקו. אי אפשר כל יום לשאול אותם כמה הם עולים והם יותר "זולים" מכל כוח ביטחון אחר. תפסיקו למרר להם את החיים. תודה.

תודה רבה. אני מבקש שכאשר אתם מביאים את התקנות ואת כלמה שנלווה לעניין, תבחנו גם את מה שאומר חבר הכנסת ברושי.

אני מבקש לדעת מתי אתם מתכוונים להביא את התקנות.

תוך מספר ימים עד שבוע. זו הכוונה.

צריך להזדרז עם העניין הזה כי בינתיים אנשים לא קיבלו מקדמות ולא קיבלו כלום.

כבר העברנו טיוטה ראשונה לאישור משרד המשפטים.

משרד המשפטים הוא חשוב מאוד. אני מבקש לבחון את הדברים שהעלינו כאן, גם לגבי הקבוע. אם אני לא אהיה מרוצה, אני אשים את הצעת החוק למרות שאני לא רוצה להיות שם. אני רוצה שנגיע להסכמה. תדברו עם מי שאתם צריכים לדבר. צריך לתקן את זה. אני לא אשב כאן כל פעם לדון על נושא של פיצויים לאנשים שגרים באזור. אי אפשר לעשות את זה. זה אמנם עולה יותר כסף, אני מסכים, אבל לא הרבה יותר. הדבר הזה, גם הכסף שמייעדים לתושבי העוטף, אפשר לקחת מזה. זה לא הרבה כסף ואפשר להתמודד עם זה מבחינה תקציבית.

לכן אני מבקש שתבחנו את הדברים ותאמרו לי את התשובות. אם אתם רוצים, נשב לפני שאתם באים לוועדה ונראה איך נפתור את הבעיה.

אני חוזר ואומר שאני משבח אתכם על העבודה שעשיתם עד עכשיו. יש שיפור בעניין של מה שהצגתם כאן, שאתם אמורים להביא. אני מבקש את השיפור הנוסף כי זה פותר את הבעיה. במידה ולא, תהיה התמודדות.

תודה רבה לכל המשתתפים. אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.