פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



25
הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת הכלכלה

בניית תכנית אב לאומית בתחום הזקנה
21/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 24
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת הכלכלה

בניית תכנית אב לאומית בתחום הזקנה
יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ט (21 בנובמבר 2018), שעה 9:10

במסגרת בניית תכנית-אב לאומית בתחום הזקנה: שירותי הרווחה הניתנים לאזרחים הוותיקים: אתגרים ומענים

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – היו"ר

מסעוד גנאים

גלית מבורך - מנהלת השירות לאזרחים ותיקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורלי מנזלי - מנהלת תחום תכנון מדיניות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ורד שחם - מנהלת תחום אגף אזרח ותיק, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דליה רוזינק - מפקחת ארצית חוק סיעוד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שרה כהן - מנהלת מח' שירותי רווחה, משרד העלייה והקליטה

תמר רנד - סטטיסטיקה של רווחה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

סופיה פראן - מרכזת בכירה תחום אוכלוסייה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רינת חכים - רכזת תחום חברה וקהילה במועצות האזוריות, מרכז השלטון המקומי

מרסל רובינשטיין - ראש צוות חוק סיעוד וזקנה, מרכז השלטון המקומי

עופרה קורן - מנהלת השירות לאזרח הוותיק בבת ים, מרכז השלטון המקומי

זהבה בן עמי - ממונה בכירה אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

ארנה זמיר - מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

ליאת מגל - מינהל הרווחה בירושלים, מרכז השלטון המקומי

נורית איתן גוטמן - עו"ס ראשית, שירותי בריאות כללית

ליאת סיקרון ואזן - מנהלת פיתוח ידע ולמידה, אש"ל-אגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל

יפעת סולל - יועצת משפטית, 'כן לזקן'

שניר שדו - רכז תכנית סיוע לחיים, ארגון 'לתת'

ישראלה שוורצמן - מנהלת תחום שירות סוציאלי, הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל

עינב יוגב - ראש תחום קשישים וקשישות, הקרן לידידות

נעמה הלר - עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט

רינה קליין - ראש תחום בקרה, עוצמה-פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

אליהו שמיר - חבר הנהלה, עוצמה-פורום ארצי לש משפחות נפגעי נפש

עודד פריד - ראש פורום המדיניות הציבורית, האגודה לשמירת זכויות הפרט

דורון רז - יו"ר איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל

ארנון אלחנני - יו"ר עמותת חברות הסיעוד

שמואל סמי קידר - מנכ"ל הל"ב-איגוד העמותות לזקן בישראל

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל

גיא אקוקה - ממונה על טיפול בפרט, המרכז לעיוור בישראל

שרה אשר - מנהלת שירות פתרונות דיור לגיל השלישי, עמותת מטב

מרדכי וינטר - יו"ר המועצה לילד החוסה

עמיחי תמיר - יו"ר ארגון ה-נכים

איליה סטמבלר - מנכ"ל מדעי, עמותת ותק

אשר רוכברגר - חבר ועד המנהל, ראש תחום המחקר, עמותת נכה לא חצי בן אדם

דן קדרון - עוזר היו"ר, תנו יד לחירש נכים למען נכים

ציפי מנהיימר - מתנדבת, עמותת 'לשמה'

צביקה מיכאלי - נשיא מועצת האזרחים הוותיקים

נטע וולף - רכזת חוש"ן זהב, חושן-מרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט"ב בישראל

סיון גופמן - מנהלת תחום מדיה וממשל, חברת עמל ומעבר, שירותים לגיל השלישי

אברהם שרנופולסקי - יו"ר עמותת חזית הכבוד

רומן סוקולוב - סגן יו"ר תנועת חזית הכבוד

שמואל סלוטקי - נציג ארגון צהר

אורי אלדר - חבר הנהלה, הפורום למאבק בעוני

יצחק אליהו - פעיל חברתי

פרופ' יצחק בריק - יועץ חיצוני לוועדה

זכריה יחיאל רייך - שדלן/ית (פרילוג בע"מ), מייצג/ת את עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את קבוצת מעל ומעבר

רפאל דוד גרסון - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את מטב

נחמן מזעקי

אתי שבתאי

סמדר לביא, חבר תרגומים


במסגרת בניית תכנית-אב לאומית בתחום הזקנה: שירותי הרווחה הניתנים לאזרחים הוותיקים: אתגרים ומענים

בוקר טוב, רבותיי, בוקר טוב לכולם. היום 21 בנובמבר 2018, השעה 9:10 דקות. אני פותחת את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הכלכלה לבניית תכנית אב לאומית בתחום הזקנה. הנושא שאנחנו נדבר היום זה שירותי הרווחה הניתנים לאזרחים הוותיקים: אתגרים ומענים.

אבל לפני שאנחנו מתחילים לדון בנושא, אני כמובן מברכת גם את יועץ הוועדה, פרופ' בריק, גם מנהלת הוועדה, אתי שבתאי, צוות הוועדה, את גלית מבורך, מנהלת אגף אזרחים ותיקים במשרד הרווחה, שהיא תציג לנו פה מצגת בכל מה שקורה בנושא.

לפני הכול אני רוצה להתייחס, אני רואה שיש פה הרבה אנשים שהנושא – בוקר טוב לארנה זמיר, בדיוק בזמן היא נכנסה. זה בדיוק מה שהתחלתי להגיד, ארנה, וטוב שהצטרפת, שאנחנו נקיים בהקדם האפשרי דיון בנושא של כניסת הרפורמה החדשה לתוקף. אני מקבלת אינספור פניות משני הצדדים, תחושה של לא ברור מה יהיה, הרבה קשישים החליטו לפתור בעיות כלכליות של הילדים שלהם על חשבונם ועל חשבון המדינה וזה דבר שקשה לנו להסכים עם זה. צריך לחשוב ביחד מה אנחנו עושים כך שבאמת חוק הסיעוד ובכלל המטרה שהצבנו לעצמנו לא - - -

רפורמת הסיעוד, לא חוק.

אנחנו נודיע לכם מתי יהיה הדיון, אנחנו נשתדל לעשות את זה כמובן כמה שיותר מהר, כי התחושה שלי היא שכל מי שרצינו לעזור לו יעברו בסוף לרווחה והרווחה אחר כך תטבע מכל הדברים האלה שלא טיפלנו בהם.

הערה נוספת, יש לנו את הדיון הבא, שהיה מתוכנן בלי הנושא שעכשיו העליתי, וזה נושא הבריאות. משרד הבריאות ביקש פה באמת להיכנס לעומק והם ביקשו אפילו דיון של שלוש שעות. שלוש שעות, כנראה שלא יסתדר לנו, אבל שעתיים וחצי אנחנו כן ניתן להם. זה מה שתכננו ליום רביעי הבא, אז קחו בחשבון שהדיון יתחיל מוקדם, בשמונה וחצי, כי ב-11:00 אנחנו מתחילים את המליאה. אז כל מי שחושב לנכון להיות נוכח, אני מבינה שיציגו לנו הרבה דברים מעניינים מאוד. אני כבר עכשיו אומרת, ב-8:30 תהיו ערוכים, בכל אופן אנחנו בירושלים, כולל אני.

זה סביב האשפוז הסיעודי?

זה כל נושא הבריאות. מן הסתם בתוך נושא הבריאות יהיה גם הנושא של מוסדות.

מוסדות פחות.

על מוסדות כעיקרון דיברנו, אבל אנחנו רוצים להתייחס לאורך כל ה – שוב פעם, אנחנו רואים בתקשורת קיצוצים ותעריפים וכל זה, בטח ובטח נדבר על זה. זה לידיעתכם.

ועכשיו אנחנו עוברים שוב לנושא שלשמו התכנסנו, זה נושא הרווחה, שזה עוד פרק בתכנית האב. אני חייבת להגיד לכם, הייתי בספק אם אני אגיע לדיון הזה לפני שבוע, אבל מתברר שהגענו. אז עוד שבוע, וכמה שבועות עוד נרוויח? נרוויח כולנו כדי באמת להתכנס אל תוך סיום העבודה על התכנית, כי יש לנו הרבה עבודה שנוכל להמשיך אותה בלי דיונים, אבל הדיונים האלה הם מאוד חשובים לי, מצד אחד גם כי נציגי המשרדים נמצאים כאן, מצד אחר גם כי הנציגים של הקשישים נמצאים כאן, וזה מאוד מאוד חשוב שהדיונים האלה יהיו לא מנותקים מהמציאות ומהשטח. לכן חשוב לקיים את הדיונים האלה. אני מקווה מאוד שאנחנו גם נספיק כל מה שתכננו לעשות.

זה סוג של הקדמה לדיון. כפי שאתם רואים, המצגת כבר על המסך ואנחנו ניתן עכשיו לגלית מבורך להציג לנו את המצגת של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. שוב, כל מי שרוצה לדבר, אני מזכירה לכם, בבקשה להירשם אצל מנהלת הוועדה. אני כמובן אתן לכם. היעד הוא רבע ל-11:00, חייבים לסיים. גלית, כמובן אני רוצה לראות את כל המצגת, אבל כל מי שירצה אחר כך לדבר נעשה את זה בקצרה ומובן לכולם. אז בבקשה.

בוקר טוב. תודה לחברת הכנסת טלי פלוסקוב שמאפשרת למשרד הרווחה להציג את עבודתנו ואת פנינו לאן. האגף לאזרחים ותיקים במשרד העבודה והרווחה שינה את שמו, היינו עד לא מזמן שירות וכחלק מההחלטה של השר חיים כץ ומנכ"ל המשרד לשים את נושא הזקנה בתעדוף גבוה בעבודת המשרד כל תחום הזקנה הושם במרכז ואנחנו שודרגנו לאגף בכיר. המגמה הזאת לאורך כל המצגת תבוא לידי ביטוי כי השינויים שאנחנו נוביל יהיו בתקציבים, משאבים, פיתוח שירותים, הון אנושי.

גלית, סליחה שאני עוצרת אותך. לפני שאת ממשיכה אני רוצה לברך את חבר הכנסת מסעוד גנאים שנמצא איתנו כאן. איכשהו פספסתי, פשוט לא התרגלתי שיש לי חברי כנסת בדיונים.

לא, זה הדיון השני. הייתי גם בדיון של - - -

נכון.

מאחר שזו תכנית חשובה ומאחר שהיית גם אצלנו בסכנין ב - - -

נכון.

אני מקווה שזו תצליח, וגם לקחת בחשבון משום שלפני הדיון אני התקשרתי לכמה אנשים בחברה הערבית שמתעסקים בנושא, אומרים שאנחנו צריכים להכין את עצמנו לתכנית, כי עדיין יש דברים שצריך להכין שם.

אני גם הבטחתי שיהיה ביקור נוסף, לאור כל מה שמתרחש ויש שינויים מאז שהייתי ואני אשמח גם שתצטרף אליי לסיור.

בשמחה, בסדר גמור.

תודה. גלית, אני שוב מתנצלת. בבקשה, תמשיכי.

אתה יכול להיות רגוע, בסכנין יש שירותים מאוד טובים בקהילה.

יש שם מנהל באמת, באמת יש שם אנשים מאוד מקצועיים.

אני יודע.

העמותה והמחלקה עובדים - - -

אני יודע.

אז במסגרת החשיבה מחדש אנחנו גם חשבנו מחדש על החזון שלנו ובעצם החזון מתמקד בשלושה דברים, גם באיכות החיים של הזקן, גם פיתוח שירותים שהם מקצועיים, גם מיטיבים, גם מותאמים, שזו מילה חשובה. זה לא רק לפתח שירותים, אנחנו עסוקים באיך אנחנו מתאימים את השירותים לצרכים של האנשים, כמובן עם דגש על כבוד האדם. אנחנו רואים את הלקוחות כשותפים, הם חלק מהחשיבה המשותפת שלנו, אנחנו מקיימים ונקיים איתם דיאלוג וכמובן בבסיס העבודה שלנו זה מקצוע העבודה הסוציאלית.

אנחנו מחלקים את הלקוחות שלנו לשניים. אנחנו מטפלים בכל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים המוגדרים על פי חוק, 62 נשים, 67 גברים, על פני כל רצף התפקוד, אני אפרט בהמשך, ואוכלוסייה חדשה שאנחנו הולכים להיכנס אליה, בתקווה שנקבל אישור סופי מהאוצר בינואר הקרוב, זה כל התחום של בני משפחה מטפלים, כמיליון בני משפחה מטפלים שלהבנתנו צריכים סיוע ופיתוח שירותים ייעודי. אני ארחיב על זה בהמשך, אבל זו אוכלוסייה חדשה שהמשרד קבע מדיניות לתחום הזה.

גלית, את ראית את ההמלצות שלנו לבני משפחה מטפלים?

כן.

לקחתם משהו בחשבון?

כן. אני ארחיב ואז תהיה אפשרות לכל השאלות. אני אציג קצת נתונים סטטיסטיים. בגרף הזה, אני אחר כך אפרט אותו יותר, אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית באוכלוסייה של המטופלים על ידי משרד העבודה והרווחה שבתחזיות שאנחנו עושים לשנים הבאות אנחנו רואים ומעריכים שתהיה קפיצה פי אחד וחצי. בהמשך יש שקף שאני מדברת על המספר, אבל הנתון של קפיצה של אחד וחצי באוכלוסייה שאנחנו נטפל בה מחייבת אותנו בהיערכות מאוד ברורה להבנה מי האוכלוסייה, מה הצרכים שלה ואיך אנחנו נותנים לה את המענים.

אתם יכולים לראות פה עלייה משמעותית בתקציב. הגרף העליון זה כלל התקציב, הגרף האדום זה השירותים בקהילה והגרף הכחול זה התקציב לשירותים במסגרות חוץ ביתיות.

יש לכם על השולחן.

הגרף העליון מבטא את סך התקציב של משרד העבודה והרווחה בנושא הזקנה, שכולל בתוכו את הגרף האדום והגרף הכחול. הגרף האדום זה הגרף שמבטא את העלייה בתקציב השירותים בקהילה, הגרף הכחול זה התקציב שהוא נשאר פחות או יותר אותו דבר במסגרות חוץ ביתיות. זה מבטא את המדיניות שלנו. בשלוש השנים האחרונות עשינו מהפך מתוך הבנה ש-97% מהאוכלוסייה גרים בקהילה ועיקר המשאבים שיש לנו, אנחנו צריכים לעשות תעדוף וקיבלנו החלטה של מהפך בתקצוב ומכך אנחנו יותר ויותר משקיעים בתקציב של הקהילה ורואים את זה בצורה בולטת בגרף.

בכלל ניתן לראות עלייה דרסטית ומשמעותית בתקציב משרד הרווחה בתחום הזקנה, זו עלייה מאוד מאוד משמעותית שמתורגמת לשירותים בשטח.

רק הערה קטנה. זה מצוין שאנחנו משאירים את הקשישים בקהילה, אבל לא צריך להרוג את הנושא המוסדי, כי יש כאלה שעדיין צריכים להיות במוסדות.

לגמרי לא, בוודאי.

אבל זה רק לתשושים.

כן, כי זה משרד הרווחה. קחו בחשבון שאנחנו מדברים על תשושים, כי אנחנו מדברים על המטופלים של - - -

עצמאים ותשושים, נכון. אני אגיד אולי אמירה כללית. בשנתיים האחרונות אנחנו לוקחים את כל התחומים תחת אחריותנו ומתחילים לחשוב עליהם מחדש. עשינו את זה במרכזי היום, אנחנו עושים את זה עכשיו בבתי אבות, אנחנו עשינו את זה במועדונים. כל תחום אנחנו נכנסים אליו לעומק - - -

תוכלי להרחיב אחר כך בהמשך? כי חשוב לי לדעת מה בדיוק.

כן. קצת מה הם הצרכים של הלקוחות שלנו כיום. אנחנו רואים שהרוב, הקשיים שלהם נובעים מזקנה וממצב סיעודי. אנחנו חושבים שתהיה השפעה עם יציאת חוק הסיעוד.

מה הכוונה מזקנה?

פניות שונות שקשורות לזקנה, שמתעוררות, יש לנו נזקקויות שונות שמגדירות אפשרות לפנות מעצם היותך אדם זקן וזה מצרכים חומריים, מקשיים עם המשפחה, מצורך בדיור, כל מיני דברים כאלה, וסיעוד. אנחנו מגדירים את זה כ - - -

זה לא תפקוד.

לא, יש לנו אפשרות שהם פשוט מסומנים אצלנו שהם פנו אלינו בגלל המעבר לגיל הזקנה. אחוז פחות הוא כל הנושא של מחלות אקוטיות ומצב תפקודי רפואי וכמובן אנחנו רואים 7% בנושא עוני כשאנחנו חושבים שסביב האחוז הזה האחוז הזה יגדל משמעותית ככל שהשנים יעברו. בעקבות המצב הכלכלי של זקנים והיעדר פנסיות אנחנו רואים שהמספר הזה יעלה ויגדל.

איך רק 7%?

7% שאנחנו נוגעים בהם.

אלה ששייכים למשרד הרווחה?

כן.

יכול להיות. כי אם אנחנו מדברים על 200,000 שמקבלים השלמת הכנסה, הם כבר נמצאים מתחת לקו העוני לפי ההגדרות שלנו.

אבל לא כולם רוצים להגיע אלינו.

כן, זה נכון, לא כולם מגיעים לרווחה.

נכון. אני אגיד את שלושת התפקידים המרכזיים שלנו, של המשרד, כי ידוע שאנחנו עובדים תחת חוק, תחת חוק הסעד וחוקים אחרים שמחייבים אותנו. אנחנו קובעים את המדיניות בכל מה שקשור למתן שירותים ודרכי התערבות בקהילה, מעצמאי עד סיעודי, אנחנו מפתחים ומנגישים שירותים בהתאם למדיניות שאנחנו קובעים ואנחנו מפקחים עליהם. זאת אומרת אנחנו גם קובעים את המדיניות, גם מתאימים את השירותים בשטח ובעיקר מפקחים שהשירותים ניתנים בהתאם להגדרות שלנו, לתקנות שלנו, לחוקים ולמדיניות שבחרנו.

היום אנחנו נוגעים במשרד הרווחה ב-400,000 אזרחים ותיקים על פני כל רצף התפקוד, מעצמאיים, תשושים, סיעודיים, במצבים שונים כאלה ואחרים, מתוכם למעלה מ-300 רשומים ויש להם תיקים, חלק מהמספר הזה כולל גם בני משפחה שמגיעים אלינו להתייעצות. ה-400,000 האלה מקבלים סיוע באמצעות 265 רשויות מקומיות, בעצם המנגנונים שלנו ליישום המדיניות שלנו זה המחלקות לשירותים חברתיים בכל רשות מקומית. בכל רשות מקומית יש לנו צוות של עובדים סוציאליים שמוגדרים כעובדים סוציאליים לתחום הזקנה. לצערי עד היום המספר של העובדים הסוציאליים בתחום הזקנה היה מאוד מאוד נמוך, המעמסה על כל עובד סוציאלי שמטפל בזקנה היא בין 400 ל-500 איש. זו מצוקה בלתי נסבלת שגם על זה אנחנו מנסים לתת פתרון.

אם תסתכלו על הרצף, ובהמשך אני גם אראה את השירותים שלנו, אתם תראו שאנחנו מכסים את כל אוכלוסיית הזקנים, על פני כל רצף התפקוד. זה גרף מאוד מאוד חשוב כי הממשקים שיש לנו פה עם משרד הבריאות, עם בריאות הנפש, עם קופות החולים, עם ארגונים בתוך הקהילה, עם משרדי ממשלה שונים, הם קריטיים כדי שאנחנו נוכל לייצר מענה הוליסטי רשותי מתכלל של כל השירותים שנותנים מענה לכל האוכלוסייה הזאת.

אלה הם המענים שהיום קיימים. יש לנו רשת מאוד מאוד גדולה של מועדונים חברתיים בזקנה פעילה, למעלה מ-700 מועדונים, לא כולם פתחו תיק במחלקת הרווחה. אנחנו נוגעים בלמעלה מ-140,000 איש רק במועדונים האלה. יש לנו קהילות תומכות פרוסות בכל הארץ שמבטיחות גם לחצן מצוקה, אב בית שבא לתת עזרה, פעילות חברתית.

את יכולה לצרף נתונים?

אני אגיד על כל דבר. 250 קהילות תומכות, פתחנו לפני חודשיים עוד עשר, אז יהיו 260 קהילות תומכות. 50,000 אנשים, חלקם מטופלי רווחה וחלקם לא, יכולים להגיע גם באופן פרטי מטופלים בקהילות התומכות. יש לנו 167 מרכזי יום ברחבי הארץ, 17,500 אנשים מקבלים שירות, זה אנשים שהם גם נדחי חוק סיעוד ובעיקר זכאי חוק סיעוד. יש לנו 30 מועדוני תעסוקה שנותנים תעסוקה יומית ל-1,000 אזרחים ותיקים שעל ידי כך מגדילים את ההכנסה שלהם. יש לנו, עם ניצולי השואה, 330 מועדוני מופת ברחבי הארץ. זה מספר חסר תקדים של מועדונים שפותחו בשלוש השנים האחרונות, מועדונים שמבטיחים ביטחון תזונתי, הם נותנים ארוחת בוקר, ארוחת צהריים, פעילות חברתית והסעות. 330 מועדונים מלאים, רשויות מבקשות עוד ועוד מועדונים כאלה. זו אחת מההצלחות המאוד גדולות של הפיתוחים שלנו.

יש לנו מגוון רחב מאוד של ניצולי שואה, אנחנו מיישמים שתי החלטות ממשלה והקצינו תקציבים מאוד מאוד גדולים. אני עוברת במהירות, כי אין לנו זמן.

לא, זה חשוב.

כמה אנשים יש במועדוני מופת?

בסביבות 9,000 אנשים.

רק 9,000?

כן. בכל מועדון אפשר להיות עד 35 אנשים. אני ארחיב על ניצולי השואה. לפני שנתיים קיבלנו 40 מיליון שקלים תוספת תקציבית, אנחנו פיתחנו 60 מועדוני מופת ייעודיים לניצולי שואה, 28 קהילות תומכות ייעודיות לניצולי שואה, חילקנו 11 מיליון שקל לצרכים מיוחדים לניצולי שואה, כולל טיפולי שיניים, ציוד ביתי, מכשירי שמיעה, מכשירי ראייה.

דרך מי?

דרך המחלקות. כל השירותים שאני נותנת הם באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים. המחלקות לשירותים חברתיים עושים התקשרויות עם עמותות שונות ברשות כדי שיפעילו את השירותים או מפעילים אותם בעצמם.

לגבי טיפול שיניים, אתם בחרתם או שכולם? כי אני עדיין מקבלת פניות.

מי שפנה למחלקה עשו לו בדיקת נזקקות ותעדוף, כי התקציב הוא מוגבל, ראו שהוא זכאי והוא קיבל סיוע. 11 מיליון שקל זה הרבה מאוד כסף שחולק בשנה האחרונה. אנחנו גמרנו את הניצול התקציבי של ניצולי השואה, אנחנו לקראת שנת התקציב ב-120%.

שאלה פרקטית אלייך, פונה אליי ניצול שואה שצריך טיפול שיניים, אני מפנה אותו למחלקת הרווחה ברשות והם חייבים לתת לו מענה?

כן, הם חייבים לבדוק - - -

זאת אומרת יש להם כלים לתת לו מענה?

כן. הם יכולים להגיד: בתעדוף שלנו, בסדרי העדיפויות שלנו, כרגע מגיע לך מעט או לא. הם כן בודקים את זה במסגרת התקציב שלהם, בכל זאת לכל מחלקה יש תקציב מוגבל. אנחנו נצטרך לחשוב מה נעשה בשנה הבאה כי נכנסת התכנית של משרד הבריאות שתיתן טיפול שיניים, אז היא תשפיע מהותית, אז יכול להיות שאת החלק הזה נצמצם. אם משרד הבריאות נותן אין טעם שיהיה כפל.

וגם לי וגם לא לאף אחד מניצולי השואה לא מעניין מאיזה כיס יוצא הכסף. אני רוצה לדעת שלא יהיה מצב שהוא מגיע למחלקת הרווחה ובגלל תעדוף כזה או אחר אומרים לו: לא, עכשיו אין לנו או שאנחנו מעדיפים לתת למישהו אחר. איך אני יכולה פה לנעול את הנושא הזה? לניצול שואה המדינה דואגת, נקודה.

עד היום אנחנו נתנו לרוב הפניות.

אבל חלקית, לא הכול.

נכון. אין לנו יכולת, אם אנשים מביאים קבלות על 7,000, 6,000, 10,000 שקל, אין לנו יכולת לתת 10,000 שקל לאדם אחד, אנחנו נגמור את כל התקציב.

גלית, דוגמה לפנייה שהייתה אצלי. ניצול שואה פנה אלינו, שלחו אותו לקופת חולים ושם עשו בדיקה שעלות טיפול השיניים 13,000 שקל. הוא הלך לקופת חולים אחרת ושם נתנו לו הצעה הרבה יותר זולה, אמרו 6,000 שקל, אבל מחלקת הרווחה אמרו שהם לא עובדים עם קופת החולים השנייה, שהיא יותר זולה, לכן הוא הולך לראשונה. איפה ההיגיון? איך אתם בוחרים למי נותנים שירות?

לא ברור לי למה הם בחרו לא לפעול מול קופת החולים, הם עובדים מול - - -

הם פשוט אמרו שהם לא עובדים עם קופת החולים הזאת.

המחלקות עובדות עם קבלות, לא עם קופות, אין התקשרות עם קופת חולים.

קבלה של כל קופה?

קבלה של טיפול שיניים, שהוא שילם.

זה לא חשוב לאן הוא הולך, למכבי או לכללית או לכל זה? אני יכולה להסתמך על מה שאת אומרת עכשיו? כי אני הולכת להחזיר - - -

אני מוכנה לבדוק נקודתית.

אני אתן לך את המקרה יותר לעומק, בסדר. כי פשוט חבל על הכסף שלנו, אם את אותו טיפול נותנים במחיר יותר זול אנחנו צריכים ללכת - - -

אין בעיה, תעבירו לי את המקרה, אני אבדוק אישית.

אנחנו נעביר, בסדר.

היה לנו עד עכשיו ברחבי הארץ, ב-86 רשויות הקמנו יחידות של עובדים סוציאליים שהמומחיות שלהם זה טיפול בהתעללות, מניעת התעללות והזנחה. המשרד הרחיב לפני כחודש ב-50 יחידות נוספות ברחבי הארץ - - -

סך הכול כמה יש?

80 ועוד 50 זה 130. 130, שזה גם השקעה תקציבית מאוד גדולה, למעלה מחמישה מיליון שקלים להרחבת היחידות האלה, כי אנחנו רואים את זה כאחד מהאתגרים המרכזיים שלנו.

יש לנו פיילוטים שאנחנו נותנים מענה למרותקי בית, פיילוט שאנחנו עושים עם אש"ל וביטוח לאומי. אנחנו שולחים לחלק ממרותקי הבית פיזיותרפיסט או פעילות כזו או אחרת שמגיעה אליו הביתה ועושים איתו פעילות בתוך הבית.

בשנה האחרונה אנחנו פיתחנו מענה ייחודי שאנחנו קוראים לו רווחה מרחוק. אתם תראו בהמשך, אחד מהעקרונות המרכזיים שלנו בפיתוח שירותים זה הכנסת טכנולוגיה לשירות רווחתי. כל השירותים הבאים שאנחנו נפתח במשרד יהיו מלווים בתמיכה טכנולוגית, אין מצב ששירות יהיה ללא איזה שהוא חיבור לאפליקציה או טכנולוגיה כזו או אחרת.

אנחנו פיתחנו בפיילוט בשישה יישובים, מתוך ההבנה שבמרכזי היום העלות היא יקרה לאזרח הוותיק, או הוא צריך להמיר שעות סיעוד ונושא הבדידות מטריד אותנו, חשבנו איך ניתן להתמודד עם זה ובעצם על ידי מערכת טכנולוגית מיוחדת אנחנו מחברים את מרכז היום לבית של האזרח הוותיק והאזרח הוותיק יכול לראות את הפעילות של מרכז היום, מרכז היום רואה אותו, הם מדברים אחד עם השני. הוא מרוויח עוד יום במרכז היום בלי לשלם, עלות מלאה על חשבון המשרד, ואחר הצהריים אנחנו מנגישים לו מארבע עד שש תכנים של כל מיני נושאים באמצעות הטלוויזיה. זו מערכת משוכללת שהוא גם יכול לקבל ווטסאפים של המשפחה, תזכורת לקחת תרופות, לדבר עם הילדים שלו בחוץ לארץ.

דרך הטלוויזיה, אני מניחה. אתם דואגים שבבית - - -

דרך הטלוויזיה. אנחנו מתקינים ממיר מיוחד. זו תכנית מאוד יקרה. בהתחלה מרכזי היום חששו כי הם פחדו שזה יוריד להם את מספר המשתתפים, אבל הפלא ופלא - - -

משתפים פעולה?

מאוד משתפים פעולה, מאוד אוהבים את זה. הפלא ופלא, יש עלייה בפניות למרכזי היום כי האזרחים הוותיקים רואים מה הם מפסידים בימים האחרים ורוצים להגיע. בשנה הבאה, בסיומו של מכרז, אנחנו מתכוונים להרחיב את זה לכל מרכזי היום ואנחנו מקווים להגיע - - -

בכמה מקומות זה?

היום זה בשישה יישובים. התחלנו את זה בפיילוט. בשנה הבאה, בסיום המכרז, שנמצא בשלביו האחרונים, אנחנו הולכים לרשת את כל הארץ במרכזי היום, ובעוד תכנית נוספת. אנחנו נרצה להגיע בשנתיים הקרובות ל-5,000 אנשים שיהיו מחוברים לתכנית הזאת.

זה מוקלט. כל הארץ?

הכול עם קבלות.

מה שאנחנו אומרים כאן, אני רוצה להזכיר לכם שאחת מההמלצות של הדוח שלנו זה גם להגדיל ולעודד את הקמת מרכזי היום לקשיש. אז פה בעצם את נוגעת במשהו שדיברנו ואני רוצה לשאול, האם אתם מתכננים השקעה נוספת או השתתפות של המשרד בהקמת מרכזי יום חדשים? וכמה?

מי שמקים מרכזי יום זה ביטוח לאומי, זה לא אנחנו, אנחנו עובדים איתו ביחד. יש החלטה שכרגע הפיתוחים העיקריים במרכזי היום יהיו בנושא תשושי הנפש, לא בעצמאים ותשושים, כי אנחנו רואים שהצורך האמיתי בשטח הוא לתשושי נפש. יש למעלה מ-120% תפוסה בתשושי הנפש במרכזי היום, אז הפיתוח הוא שם. ביטוח לאומי נותן את דעתו, הוא יוצא בקול קורא בנושא ואנחנו שותפים איתו. ביטוח לאומי הוא זה שמקים את מרכזי היום.

את מסכימה איתי שאנחנו לא יכולים להגיע למצב שאף מרכז יום אחד ייסגר, מסיבה כזו או אחרת.

הוא לא ייסגר.

ביקרתי בשני מרכזי יום, אני כרגע לא אגיד את שמם, דיברתי עם הקשישים והם אמרו שהם שמעו על הסכנה לסגירה כי יש החלטה להגדלת מספר מטרים מרובעים פר קשיש ואז זה מקטין באופן דרסטי את מספר הקשישים שיהיו שם ובגלל זה מרכז היום, אומרים שהוא לא יחזיק מעמד. מי שמנהל את המקום הזה אומר שאם לא יפתרו את הבעיה הם לא יוכלו להמשיך לעבוד.

נאמר שם משפט שאני בחיים לא אשכח. דיברתי עם אחד האנשים, לפי דעתי הוא היה בן 97, הוא דיבר על המטרים, אני כתבתי לך מכתב בנושא, זה היה אחרי ששמעתי את הבן אדם הזה, הוא אומר לי: לא מספיק שיספרו לי מטרים בקבר שלי, לבית העלמין, אבל כל עוד אני חי אני רוצה להיות בסביבה עם החברים שלי ואם בשולחן שלי יישבו שני אנשים במקום שישה שאני רגיל אליהם אני פשוט אפסיק לבוא לכאן כי זה לא מעניין. סתם, עוד פעם, אני מצטטת את הבן אדם הזה.

אז אחת, אני מבינה את ההיגיון מאחורי ההחלטה, כי ברור לנו שאנחנו לא יכולים להפוך את מרכזי היום לקשיש למשהו צפוף וכן הלאה, אבל היות שהמקום היה רגיל למספר מקומות מסוים אולי כדאי לחשוב על משהו הדרגתי, שלא נפיל את ההחלטה בבת אחת, אלא נחשוב - - -

אני לא רוצה להיכנס לזה כאן, אבל אותו מרכז יום קיבל - - -

את יודעת על מה אני מדברת?

בוודאי. הוא קיבל לעשות את הדברים בהדרגה.

זה לא נכון. אני מוחה.

לא נפתח פה דיון על משהו ספציפי, אנחנו נדבר עם גלית אחרי זה. היה לי חשוב לשמוע ולהבין ולהביע את עמדתי שאנחנו חייבים איכשהו לחשוב איך אנחנו לא פוגעים בקשישים שנמצאים שם.

אני רק אגיד ואני לא אכנס לזה, הנושא נידון גם בבג"צ וגם בוועדה בכנסת - - -

הוא לא נידון בבג"צ. ממש לא נידון בבג"צ.

דורון, אם תרצה להגיב אני אתן לך.

אני רוצה לדבר על תכנית חדשה שהשר שלנו מוביל לצמצום הבדידות, קוראים לה 'יחד'. תכנית שזקנים, עכשיו הורדנו את הגיל, מעל גיל 80, מקבלים שלוש פעמים בשבוע ביקורים על ידי אזרח ותיק צעיר שמקבל שכר. אנחנו משלבים פה - - -

זה מה שהשר דיבר לפני - - -

כן.

זה כבר התחיל לעבוד?

זה קיים בתשע רשויות כבר, הגענו ל-400 זקנים בחצי שנה. גם הורדנו את הגיל, שינינו את הצעת המחליטים מ-86 ל-80. בעצם אזרחים ותיקים צעירים מקבלים הזדמנות לפרנסה נוספת, כי הם מקבלים שכר על הביקורים, הם מגיעים לאזרחים ותיקים בודדים שחיים לבד בבתים שלהם ומבקרים אותם שלוש פעמים בשבוע לפעילות חברתית.

הם הופכים להיות עובדים של מי?

של עמותה שלנו שמפעילה את זה.

איזה עמותה?

חברת המשקם.

ובאיזה ערים? את אומרת, שש רשויות?

יש היום במרכז ובצפון, קרית מוצקין, ראשון לציון, נצרת, נדמה לי שנכנסו, נהריה, רמת גן.

בצפון זה עובד יפה.

מתי אתם יוצאים גם לדרום?

אנחנו לאט לאט גדלים, זה פיילוט שאנחנו רוצים להצליח בו, כל פעם פותחים בעוד ועוד רשויות.

אז לכמה קשישים הגעתם?

400, ויש לנו בתכנית הזאת אפשרות נוספת לביקורים וירטואליים. אנחנו מציעים, מי שלא רוצה שיבוא אליו אדם לבית, יש כאלה שלא רוצים שיגיעו אליהם הביתה, אנחנו מאפשרים להם להיות מחוברים באותה מערכת שהצגתי במרכזי היום לקבל ביקור וירטואלי במשך חצי שעה. אדם יושב במוקד שהקמנו, מתחבר לבית של האזרח הוותיק ובעצם עושה איתו פעילות מובנית. זה לא שהוא מדבר ככה סתם ומעביר את חצי השעה, זו פעילות מובנית, האנשים שמעבירים אותה עוברים הכשרה מסודרת, יודעים איך למלא את הזמן שיהיה משמעותי ובעל תוכן.

גלית, אני רוצה לעצור אותך, לאור כל מה שקרה לאחרונה בדרום, ואנחנו הלוא יודעים איפה אנחנו נמצאים, מתי אתם מתכוונים להיכנס לדרום? אני רואה שם אזרחים ותיקים, הם שם במצב הכי קשה.

ברגע שהמכרז של מרכזי היום יושלם, 5,000 האנשים, הם יהיו בכל הארץ. זה אמור להיות מ - - -

עוד פעם, זה דרך מרכזי היום?

אנחנו עושים את זה בכמה אופנים, יש לנו דרך מרכזי יום, יש לנו דרך מוקדים שהקמנו ואנחנו חושבים לשקול אפשרות דרך קהילה תומכת. זאת אומרת אנחנו מנסים להדביק את הפלטפורמה הזאת לשלושה סוגים של שירותים שלנו.

זה יהיה אזורי או ארצי?

ארצי. מרכזי היום, זה יהיה בכל הארץ. כמו הפיילוט שקיים עכשיו רק בשש רשויות, זה יורחב לכל הארץ בהדרגה, והמוקדים שיש לנו בתכנית 'יחד', הם גם יורחבו בהתאם לגדילה של האוכלוסייה בתכנית.

ברשותך, מה שאני רוצה לעשות, ואני מבקשת ממנהלת הוועדה להוציא פנייה בשם הוועדה לשר הרווחה חיים כץ ולבקש ממנו להרחיב את הפיילוט. לא לחכות לכל הדברים שאמרת - - -

את הפיילוט של 'יחד'?

להרחיב אותו לדרום. אני עוד פעם חוזרת ואומרת, הדרום זה המקום הרגיש של המדינה שלנו, נכון להיום, ואפשר לעשות את זה, להרחיב את הפיילוט אפשר בהחלטה מיידית. אז אנחנו נבקש בשם הוועדה, רק שתהיי מעודכנת, ואני אבקש לתת מענה עוד לפני סיום המכרז. אני יודעת כמה זמן זה לוקח, כבר ראינו.

ברשותך, שאלה קטנה, לגבי המכרז. המכרז הוא אזורי? זאת אומרת מי שבאזור יכול לצאת לאזור, לא יכול - - -

על מה אתה שואל?

מה שאמרת כרגע.

אני אחדד שוב. יש לנו רווחה מרחוק באמצעות מרכזי היום, זה אחת, ויש לנו רווחה מרחוק באמצעות מוקדים.

לא, אתה לא מדבר על רווחה מרחוק, אנחנו מדברים על ביקורים. אתה מדבר על ביקורים?

ביקורים, את מדברת על תכנית 'יחד'.

אני מדברת על 'יחד', בדיוק.

אין בעיה, לדעתי השר ייענה לזה ברצון.

אפשר שאלה על 'יחד', ספציפית על פרויקט 'יחד'. אני אשמח לדעת כמה אזרחים ותיקים עובדים בזה כבר, אמורים להיות מועסקים בזה.

את מדברת על צעירים.

האזרחים הוותיקים הצעירים וכמה הם מקבלים.

היום מועסקים, נדמה לי בסביבות 40, אם אני זוכרת את המספר במדויק. ההרחבה תהיה בהתאם לאזרחים הוותיקים שירצו להצטרף.

ביקוש יהיה, זה בטוח.

כל אחד בוחר את מספר הביקורים. האזרח הוותיק שעושה את הביקורים יכול להחליט כמה אזרחים ותיקים הוא מבקר בהתאם להכנסה שלו. יש גבול מסוים שהוא יכול לקבל הכנסה ושהפנסיה שלו לא תיפגע. יש כל מיני - - -

כמה משלמים להם? זה הולך לפי שעות בטח.

אנחנו נצמדנו ל - - -

איזה שאלה, 60 שקל בשעה. בטח שכר מינימום.

לא, דווקא החברה משלמת טיפה יותר משכר המינימום. אנחנו נצמדנו לשעת סיעוד. כמובן שיש לנו בתי אבות, 125 בתי אבות שמטפלים ב-7,000 אזרחים ותיקים עצמאיים ותשושים.

פה אני רוצה לשאול, בדיונים הקודמים גם שאלנו לגבי בתי אבות ואני זוכרת את ההתייחסות שלך, גלית. אני רוצה להבהיר, כדי להבין אותה עד הסוף. נכון לעכשיו אנחנו מדברים, בהבשלה מלאה, על ביטול השתתפות של הילדים במימון של ה – מה קורה עם המוסדות שלכם, של הרווחה?

האוצר הבטיחו לי שזה יקרה גם אצלנו. עד שאני לא אראה את זה אני לא – אנחנו על זה. האוצר חייבים לעמוד בהבטחה, הם הבטיחו שאנחנו דומים לסיעודיים.

זאת אומרת תלכו ביחד עם כל השליש, שליש, שליש, מה שמתוכנן שם?

כן.

ואת יושבת בוועדה, את יודעת פחות או יותר לוח זמנים?

לא, אבל במסגרת הדיונים שלנו עם האוצר לשנה הבאה זה חלק מה - - -

זה אני יודעת. בדיון גם אמרו, אגב, מי שלא היה בדיון אני אזכיר לכם, דיברו על כך שיעשו אחד חלקי 12 ואז יפרסו את זה במהלך כל השנה.

נכון. הפטור של השתתפות ילדים בבתי אבות, אנחנו מעריכים שבבתי אבות שלנו זה מגיע ל-12 מיליון.

זה הכול?

כן.

אפשר לעמוד בזה.

בהחלט. זו ההערכה שלנו. אנחנו לקראת סיום כתיבת התקנות לחוק הדיור המוגן. המשרד קיבל עליו את חוק הדיור המוגן עליו ואני מקווה שבשנה הבאה, אם הכנסת לא תיפול ויהיה לנו אישור סופי של התקנות, נתחיל לפקח על 92 דיורים מוגנים ברחבי הארץ.

מתי את רוצה שזה יקרה?

התקנות שלנו, תקנה אחת אמורה להגיע לאישור הכנסת ממש בקרוב, נשארה לנו עוד תקנה אחת אחרונה ואנחנו רוצים בשנה הבאה כבר להתחיל.

אז תזדרזו. אתמול שמעתי שהבחירות יהיו איפה שהוא בין מרץ עד נובמבר.

אז אנחנו נזדרז.

צריך להיערך.

יש 15,000 אנשים שנמצאים בדיורים המוגנים ואנחנו נפקח עליהם.

מי מפקח היום?

אף אחד. החוק חוקק ב-2012, מ-2012 אנחנו עובדים על התקנות. נשארה לנו תקנה אחרונה, תקנה של איתנות כלכלית, היו כל מיני שינויים ודיונים בכנסת ואני מקווה שנגיע לידי פתרון. אני אגיד רק במשפט, כי אני לא אכנס, אנחנו הולכים לפתח בכל מחלקה במסגרת התקציב החדש סל לשירותים לצמצום בדידות. אנחנו ננסה להבין מה הצורך של רשות כדי לתת לאזרחים שלה מענה לבדידות, מה הם השירותים שהם צריכים, הם ירכיבו את הסל הזה ואנחנו נפתח אותו.

זה חשוב מאוד, כי חוק הסיעוד פה יוביל ליותר ויותר מבודדים. זה מאוד חשוב.

כן. יש שני דברים לגבי הבדידות. אחת, דיברת על מספר המבוגרים שהם תחת האחריות שלכם, שנפתחו תיקים על שמם, אבל יש כאלה שלא ויש כאלה שלא יבואו מהחלטה שלהם, לא רוצה להיות רשום ברווחה. אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם, שגם אם לא באים אליכם אתם לא יכולים להשאיר אותם לבד. זאת אומרת איכשהו צריך לתת מענה גם לאנשים האלה.

אני רוצה להגיד כמה דברים. תכנית 'יחד' היא תכנית שבאופן יזום המשרד מאתר אזרחים ותיקים. אנחנו מקבלים רשימות מביטוח לאומי ובאופן יזום אנחנו מגיעים ל - - -

יופי, אז אתם מגיעים גם לאלה שלא מגיעים אליכם?

בוודאי. ואני גם רוצה להגיד משהו ואני אגיד את זה כשאני אכנס למחלקות, אחד מהאתגרים של המחלקה בשנים הבאות ברשויות המקומיות זה לשנות את המיתוג שלהם. כולם אומרים: אנחנו לא רוצים להגיע לרווחה, בסופו של דבר כולם מגיעים אלינו, בדרך זו או אחרת. אפשר להגיד לא רוצים, כן רוצים, משרדים אחרים, בסופו של דבר אם יש מישהו ברשות המקומית שיכול להפעיל לטובת האזרחים הוותיקים זה המחלקות לשירותים חברתיים. הם צריכים לשנות את המיתוג שלהם. כבר היום, הראיתי לכם, אנחנו מטפלים ב-400,000 אנשים, 100,000 לא רשומים אצלנו, אין להם תיק.

יפה.

הרבה ניצולי שואה, אין להם תיק אצלנו. 'יחד' לא פותחים תיק אצלנו. אני חושבת שהגיע הזמן, אני אשמח שהוועדה תעזור לנו בזה, לנסות לשנות את התיוג שיש על המחלקות לשירותים חברתיים. העובדים הסוציאליים, אני מודה להם, הם עושים עבודת קודש, בכלל ובתחום הזקנה בפרט, היום הם מפגינים בכל המקומות וצריך לתת להם הרבה כבוד.

ואנחנו מחזקים אותם במאבק.

ואני מאוד מאוד מחזקת אותם. עוד תכנית שאני אכנס אליה היא ''קהילה לדורות', גם פיילוט שנמצא בשש רשויות, פיילוט חדש שלוקח את הגישה הקהילתית וחושב קהילה רואה אזרחים ותיקים, אזרחים ותיקים רואים קהילה. אנחנו עובדים על הכוחות של האזרחים הוותיקים, הם לא רק יקבלו מהשירותים הרבים שהצגנו, אלא אנחנו ניעזר בכוחות שלהם למען הקהילה, אם בהקמת קבוצות, אם בהתנדבות.

אמרנו שהם נכס, לא?

הם נכס לגמרי ואנחנו נעזרים.

באיזה רשויות זה כבר קיים?

בעמק יזרעאל, שדות נגב בדרום, ירושלים.

פרדס חנה, ירושלים, נגב, חדרה.

אם אפשר להעביר לנו, שאנחנו נדע באיזה רשויות.

אני אעביר לך באיזה רשויות.

אני אגיד לך למה אני עושה את זה, גלית. גם כי אנחנו רוצים לדעת וגם כי אני רוצה, כשאני נמצאת ואני מסתובבת בהרבה מקומות בארץ, גם מה שנקרא להנגיש את המידע הזה לאנשים שחיים שם. אם את אומרת שבחדרה יש פרויקט כזה, אז מי שגר בחדרה צריך לדעת על זה. אז אני אבקש לקבל את המידע הזה.

בקצרה אנחנו מדברים בתכנית הזאת על אזרחים ותיקים למען הקהילה והקהילה למען אזרחים ותיקים, במקומות של זקנה פעילה וגם קשיים בתפקוד. פיילוט שאנחנו עושים בשיתוף עם קרן הורביץ. קרן הורביץ נכנסה מתוך אמונה בתכנית הזאת ונותנת את החלק שלה יחד עם אש"ל. עבודה מאוד מאוד יפה שנעשית באזורים האלה.

כמו שאמרתי, בתקווה שהאוצר יאשר לנו סופית, אנחנו בשנה הבאה נפתח ב-30 רשויות יחידות לטיפול בבני משפחה מטפלים ובשנת 2020 נרחיב לעוד 30 רשויות. מבחינתנו זאת תכנית מהפכנית מאוד. אנחנו בדיון עם משרד הבריאות על תיאום טיפול. בחוק ההסדרים נכנס מתאם הטיפול, בימים אלה אנחנו בוועדה משותפת, ביטוח לאומי, משרד הבריאות ואנחנו, איך לתרגם את זה לתכנית וגם היא אמורה להיכנס ל-40 רשויות.

זה במהירות, אפשר להרחיב על זה הרבה, אבל כמו שאתם רואים, השירותים שלנו הם מאוד מאוד ענפים ונותנים מענה למגוון גדול של אוכלוסייה.

גלית, שאלה, מתאם טיפול מ-2019 כבר ברשויות?

ב-2019.

עוד אף אחד לא יודע איך לאכול את זה.

קודם כל את צריכה לשבת בשולחן כדי שאנחנו נשמע וגם אם השאלה ספציפית למה שעכשיו דיברנו. תציגי את עצמך, בבקשה.

שמי ציפי מנהיימר, אני פעילה חברתית וגם בת להורים קשישים. אמא שלי אובחנה לפני תשעה חודשים כחולת סרטן, היא גם סיעודית בנוסף לכול. עד אז לא היינו צריכים שום שירות, אבל לפני תשעה חודשים, ברגע שאמי חלתה התחלנו לברר מה מגיע לנו. אני חייבת לומר שאני יושבת פה ואני פעם ראשונה שומעת את כל השירותים האלה שקיימים לקשישים.

לצערי אנחנו לא משקיעים כסף בפרסום כי הכסף שלנו הולך לשירותים ולא לפרסום.

לא נורא, ביטוח לאומי משקיע כסף בפרסום.

ביטוח לאומי שולח מכתבים.

לא, את ציינת שאת מאוד רוצה שיותר ויותר קשישים ייפנו, הם לא יכולים לפנות אם הם לא יודעים על זה. בדקתי עכשיו גם עם אחותי תוך כדי הדברים שלך, היא עובדת בעיריית בני ברק, היא בדקה במחלקת רווחה - - -

שם יש בני משפחה מטפלים. באופן ספציפי יש שם יחידה לבני משפחה שמופעלת על ידי המחלקה. בבני ברק ספציפית, יחד עם בת ים.

אז הם אמרו לה שאין משהו מיוחד שנותנים מעבר לבנות שבאות לעזור ובדרך כלל למשפחות מרובות ילדים, לא למצב כמו אמא שלי.

בשתי רשויות בארץ כיום יש יחידה לבני משפחה מטפלים, בבת ים, שיושבת פה הנציגה, ובבני ברק. אני אתן לך את ה - - -

שמה הם מקבלים?

אני אחבר אותך.

אני רוצה להתערב במה שאתם אומרים, כי זו סוגיה שאנחנו לא פעם נפגשים בדיונים וזה באמת מה שאני אומרת, ואני אמרתי את זה לא פעם, יש פער, כשאני שומעת את הקשישים ומי שבא לדיוני ועדה כדי לחשוף את הדברים וההתמודדויות, כל אחד עם הבעיה והסוגיה שלו, ואני שומעת את נציגי המשרדים ובאמת אחרי מה שהצגת לנו, גלית, אני אומרת יישר כוח, התכנית מאוד עשירה ומלא דברים נפלאים קורים במדינה שלנו, אבל התפקיד שלכם היום זה להוריד את זה לשטח, להדביק את האנשים שעובדים, עם הגברת הזאת שנמצאת שם, שהיא תדע להעביר לה את כל הדברים החדשים האלה.

מקבלת.

ברגע שאנחנו לא מגיעים לשטח, רבותיי, כל העבודה היפה - - -

אנחנו בשטח, אנחנו צריכים יותר לפרסם ול - - -

אתם לא בשטח.

תני לאנשים שלך שעובדים בשטח, העובדים הסוציאליים, אמרנו פה, עובדים מאוד קשה, תני להם גם את האמונה במה שהם עושים, תדביקי אותם במטרה, יש כל כך הרבה דברים נפלאים שאתם יכולים - - -

הם יודעים.

אגב, זה גם ישפר את תדמיתם, בינינו, גם את תדמיתם. אני לגמרי רק יכולה לחבק אותך ולחזק אותך כי אני יודעת שאתם בטח עוברים ימים לא קלים, אבל אני מאמינה שאתם צריכים להגיע לאדם הנכון שיחשוף וייתן לכם את כל הפלטפורמה שהמדינה היום נותנת. והיא נותנת, רק הבעיה שלנו, כל הזמן אני מדברת על זה ואני חוזרת על זה שוב ושוב, אנחנו לא יודעים להנגיש את המידע הנכון לאדם שכרגע זקוק למידע הזה. זה אני אומרת לכל משרד ממשלתי שנמצא היום כאן, תרדו לשטח, תתקרבו לאנשים, תנו להם את המידע בחיבוק חם, כדי שהגברת הזאת לא תרגיש שהיא לבד ומתמודדת לבד עם הכול. וגם למשפחה כמובן.

וזה מאוד פשוט, כל אחד שמגיע לגיל פרישה, הוא עובר איזה שהוא תהליך, במהלך התהליך הזה, שהוא יקבל גם את החוברת הזאת. זה מאוד מאוד פשוט, עוד לפני שהוא צריך בכלל את הדברים האלה. בן אדם בן 67, הוא מתפקד, הוא עדיין לא חייב את כל השירותים האלה שאתם מציעים, אבל שלוש שנים אחר כך, חמש שנים אחר כך, הוא נזכר, 'יש לי חוברת', או אולי 'אין לי את החוברת, אבל אני יודע שהיא קיימת ואני יודע לבקש אותה'. לאתר את האנשים שבגיל פרישה שפורשים זה מאוד קל, מאוד פשוט.

הערה חשובה.

תודה, ושוב אני מחזקת אתכם ושאמא תהיה בריאה כמובן.

תודה רבה.

וכבר אנחנו הבנו שגלית מבורך תדאג איכשהו לעזור לכם למי לפנות ומה צריך לעשות כדי לעזור לכם בהתמודדות.

אני אתן לך איש ספציפי בסוף הישיבה. בשמחה.

ומי ששומע אותנו גם בשידור אני אומרת לאנשים, אל תתביישו להגיע לכנסת, להיכנס לוועדה ולהציף את הסוגיה שאתם מתמודדים איתה, כי אנחנו ברוב המקרים גם ביחד עם המשרדים מוצאים את הדרך לעזור. אז אתם מוזמנים.

אני רוצה להגיד לך שאפו גדול. אני כגוף ענק במדינה, עם 300,000 אזרחים ותיקים בכל הארץ.

המועצה לאזרחים ותיקים. אתה לא הצגת את עצמך לפרוטוקול.

אני נשיא מועצת האזרחים הוותיקים. אני הקמתי את זה, אני לא אזרח ותיק, יש לנו 300,000 אזרחים ותיקים שאנחנו מטפלים בהם וחבר הנשיאות שלנו זה גם סמי קידר. וזה חבל, כי מה שאת אומרת פה, אני שומע את זה מכמות ענקית של אזרחים ותיקים ושל ניצולי שואה, וקולט אביטל יושבת במערכת שלנו, מה שאת עושה עכשיו, אם תוציאו לנו חומר ושנוכל אנחנו, אותם 300,000 האזרחים הוותיקים, על חשבוננו, כל המועצה זה כספים שלנו פרטיים, של אנשי עסקים, אשמח לעזור לך ולהעביר את זה במסר ל-300,000 אזרחים ותיקים ומשפחותיהם בכל הארץ. יש לי 14 מחוזות, בכל המגזרים.

אני אשמח. נקבע פגישה.

אני רק רוצה להגיד שזה מאוד מתחבר למה שאנחנו אומרים, להוריד את כל מה שאנחנו מדברים כאן בכנסת, שבדרך כלל, לצערי הרב, אנחנו רחוקים, כך אומרים, לכאורה, שאנחנו רחוקים מהמציאות, להוריד את זה לשטח. להתקרב לאנשים ולתת להם את המידע הזה. אגב, גלית, אני אשמח מאוד אם תוכלו למסור לנו, ושוב, כדי לעזור לכם באותו שיפור תדמית, כמו שאת אומרת, להעביר לנו שמות של אנשים שמטפלים ברשויות שאתם כבר עשיתם את זה, מי האחראי בנושא הזה, שאנחנו גם נדע - - -

על בני משפחה יש רק בשתי רשויות. בבת ים יושבת הנציגה פה, עופרה, ובבני ברק - - -

עופרה, אז אני אשמח גם לקבל את הנתונים שלך, כי יש לנו פניות גם מבת ים.

וה-30 רשויות שניכנס אליהן בינואר, הן עוד לא נבחרו כי אני מחכה לאישור התקציבי הקרוב.

אז ברגע שזה יקרה אנחנו נשמח לדעת. שוב, אני רוצה להבהיר פה משהו, רבותיי. לוועדה הזאת, ואני מאמינה שלכל האנשים שנמצאים כאן יש מטרה אחת, זה להיטיב עם האזרחים הוותיקים שלנו, לתת להם את הכלים להתמודדויות, כל אחד בזמן שלו. כל הזמן אני מאחלת להם עד 120 לא להשתמש בשירותים האלה, אבל מה לעשות, בדרך הם צריכים אותנו. אם הם לא יידעו מה מגיע להם, אם הם לא יידעו למי הם יכולים לפנות, אם אנחנו לא נעזור להם ברגעי האמת, ויושבת פה דוגמה חיה, מה שנקרא, הם לא יידעו ואז תהיה בדידות ואז האנשים האלה ירצו כמה שיותר מהר ללכת כי אין להם בשביל מה להישאר בעולם הזה. אנחנו צריכים להחזיק אותם פה ולחבר לחברה שלנו ולהגיד: אנחנו צריכים אתכם, תהיו איתנו, אנחנו פה לצדכם ואנחנו פה למענכם. יש לנו כלים ויש לך, יש לנו כלים לעזור לכם.

הסיבה שהמשרד שלנו קיבל החלטה לפתח מדיניות לבני משפחה מטפלים היא בדיוק מהסיבה הזאת. אנחנו המשרד הראשון והיחיד שלקח אחריות על האוכלוסייה הזאת והוא אומר שאנחנו רואים אותה ומפתחים לה מענה. אז השנה הזאת תהיה ואם יהיה בסוף זמן ותרצי אפשר יהיה שעופרה תספר על הניסיון שלה מבת ים.

יישר כוח. אני עוד פעם חוזרת ואומרת, אני רוצה להגיד – אני מבינה שעוד לא סיימת, או שסיימת, גלית?

אני אעבור במהירות. רק אני אגיד, בקביעת המדיניות בשנים הקרובות שלנו אנחנו מדברים על רשות מתכללת את כל מערך השירותים לאזרחים ותיקים, אנחנו מדברים על גיוון ורצף מענים, לחשוב על התאמה אישית ללקוחות, על גמישות, לחזק את ההזדקנות בקהילה וכמובן מאבק בגילנות. המשרד שלנו, כשהוא מפתח שירות האחריות שלו זה להחיל את השירות הזה בכל הרשויות, אנחנו לא בוחרים רשויות מסוימות ואנחנו עסוקים מאוד בהתאמת שירותים למועצות אזוריות, מגזר ערבי, מגזר חרדי, כמובן הפסקת מצבי סיכון וראייה מערכתית של פרט, משפחה וקהילה והמדינה עוטפת אותו. המסר שלנו בשנה הקרובה, אנחנו עוברים מעבודה סוציאלית שעסוקה בעיקר בתיווך לעבודה סוציאלית שמטפלת.

אני אדלג על זה מהר, אני אמרתי כבר, אלה הם המוקדים שאנחנו נתעסק בהם בשנים הבאות ואני רוצה להגיד שזה לא רק דיבורים במובן הזה שכבר דברים קרו. כמו שאמרתי, הפכנו להיות אגף, המשרד הגדיל משמעותית את התקציב. בימים אלה שר הרווחה הקצה 150 תקנים לרשויות מקומיות של עובדים סוציאליים. זו בשורה מהפכנית.

רק שתצליחו לגייס אותם.

זה האתגר הבא. אבל 150 עובדים סוציאליים, אני חושבת שזו בשורה לשנת 2019 שאומרת למחלקות לשירותים חברתיים שאנחנו רואים אותם, רואים את האתגר ואנחנו ניתן להם משאבים כדי לעשות את זה.

במקביל פיתחנו מתווה צמיחה למומחיות בעבודה סוציאלית בבית הספר של העובדים הסוציאליים. עובד סוציאלי מתחיל בזקנה, עד שהוא מגיע למומחיות תהיה לו הכשרה מסודרת ושיטתית שכל העובדים הסוציאליים יצטרכו לעבור אותה, כולל השקעה במחקר.

השקף האחרון, מה שאנחנו רוצים שהמחלקות יעשו זה, כמו שאמרתי, למתג ולמצב את העבודה שלהם, השקעה של משאבי כוח אדם, שאמרתי, כל רשות מקומית, מי שעוד אין לה תכין תכנית אב מקומית להיערכות והתמודדות עם אתגר הזקנה.

הם מציגים לכם את התכניות שלהם?

אנחנו עושים איתם את זה בעבודה משותפת. הדגשה של הכנסה של גישה קהילתית ושיתוף של לקוחות. זה בנשימה אחת.

לפני שאני נותנת ואני אתן לאנשים פה להתייחס, אני חייבת להגיד לכם, אחת, אני רוצה באמת לברך את המשרד על, בעיניי, שינוי גישה. שינוי גישה. אולי זה בעקבות כל הוויכוחים בינינו, המשרד לאזרחים ותיקים, לא המשרד לאזרחים ותיקים, אבל אני רואה פה ניצוצות של גישה מיוחדת לאזרחים הוותיקים וזה מבורך לחלוטין. אנחנו אמרנו, אנחנו לא יכולים להמשיך כמו שעבדנו עד היום לאור האירועים שאנחנו רואים, קודם כל הזדקנות האוכלוסייה, קצב הגידול של האוכלוסייה המבוגרת והצרכים שעולים עם הזמן וכן הלאה. לכן, אני שוב אומרת, אני מברכת על כל מה ששמעתי עכשיו.

יש פה הרבה פרויקטים טובים, יש פה הרבה דברים נפלאים, אני רוצה שמהמילה פיילוט יהפוך להיות בכל מקום וייתן מענה לכל אזרח ותיק ואני מבינה שלזה אנחנו צריכים זמן. גלית, אני באמת רוצה להגיד גם לך תודה וגם לברך את השר, כי אני רואה שינוי תפיסה. זה לא היה לפני שלוש שנים, זה לא היה ככה.

אני גם רוצה להגיד שבשבוע הקרוב, על כל מה שנאמר פה, אנחנו עושים כנסים עם כל מנהלי המחלקות בארץ במשך שלושה ימים. אנחנו פוגשים את כל המנהלים ועושים איתם דיאלוג ושיח בדיוק על הדברים האלה, זאת אומרת התאמה של המדיניות מלמעלה לשטח עם תקציבים וכוח אדם כדי שהדבר הזה ייצא לפועל.

מצוין. טוב, רבותיי, אז אנחנו מתחילים בהתייחסויות. קודם כל פרופ' בריק, אחר כך נמשיך, אני לא הולכת לפי ידיים, מי שרשום לי כאן הוא ידבר. בבקשה.

אני מצטרף להערכה של יושבת ראש הוועדה על התכניות המרשימות של המשרד. מבחינת הוועדה שעוסקת בתכנית אב לאומית אנחנו רואים להמליץ גם על תכניות שיש להן באמת ראייה רחבה ביותר, לכן אם אפשר היה לקבל מכם תמונה יותר רחבה ממה שהצגת כאן. לדוגמה, אם את אומרת שבתכנית נניח בני משפחה מטפלים, ב-2019 אתם תוסיפו 30 וב-2020 עוד 30. אני הייתי רוצה לדעת מה המספר הדרוש בסך הכול במדינת ישראל והאם יש לכם תכנית, לא רק עד שנת 20', אלא גם עד שנת 40', בחשיבה ולא רק בנושא הזה.

זו הייתה רק דוגמה, אבל אותו דבר לגבי כל התכניות האחרות שהיום אתם בפיילוט. אומרת לכם יושבת ראש הוועדה שתרחיבו, אז מה זה להרחיב ולקראת מה אתם הולכים. אם יש לכם גם עלויות של השינויים האלה אז אנחנו נשמח לקבל. זו הערה אחת.

הערה שנייה, שאני סוחב אותה על גבי עוד מתקופת היותי משנה למנכ"ל משרד הרווחה. החלוקה התקציבית בין המשרד לבין הרשויות המקומיות, של 75-25, שהיא אחידה לכל הרשויות המקומיות, היא בלתי הגיונית לחלוטין. יש רשויות עשירות, יש רשויות עניות, יש נתמכות, יש עצמאיות, יש פריפריה ויש מרכז ולכולם יש הסדר אחיד, אתם לא חושבים על שינוי בתחום הזה? איזה שהיא דרך אחרת לעזור לחלש?

אני רוצה להוסיף. אתה נגעת בסוגיה - -

כואבת.

- - שעליה אני דיברתי כשהייתי ראש עיריית ערד. אמרתי שהמילה הכי שנואה עליי זה מצ'ינג. אני הייתי באחת הרשויות שלא יכלו להרשות לעצמן את הפרויקטים שהממשלה מורידה. הרבה פעמים, לצערי הרב, נאלצתי לוותר על פרויקטים מסוימים כי לא היה לי את אותם 25%. מה שאמרתי אז ואני אומרת כאן, זאת השיטה שמחזקת את החזקים. אגב, משרד החינוך כבר שינה את השיטה, הוא משנה בהתאם לרמה סוציואקונומית וכן הלאה, לפי דעתי משרד הרווחה כבר מזמן צריך היה לשנות את הגישה. דווקא ברווחה אתם הייתם צריכים להיות הראשונים כי הפריפריה מתמודדת עם המקרים הכי קשים ודווקא להם אתם לא נותנים כלים להתמודד עם זה.

אני אשמח אם הוועדה בסוגיה הספציפית הזאת תעזור, כי זה שיח אל מול השלטון המקומי, זה לא רק החלטה - - -

לא, אם אתם רוצים לעשות את זה על חשבון החזקים, אני מכירה את זה, מה בעצם הציעו? הציעו שהרשויות החזקות יממנו את החלשות. אני לא אומרת שזו הנוסחה הנכונה. זה בחיים לא יקרה. זה לא יקרה. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אני רוצה שהמדינה תיקח אחריות על אלה שאין להם ואין להם לא כי הם לא רוצים, אין להם כי זו המציאות, מה לעשות?

בערד, כשאני עוברת בכביש 1 ואני רואה אזור תעשייה אני אומרת, אלוהים ישמור, מבנה אחד כזה אני רוצה לערד. מי יגיע לשם? אז מה לעשות שהעיר הזו מרוחקת, אז אנחנו צריכים להיות בעונש? לא, המדינה צריכה להיכנס פה, לא על חשבון אחרים, אלא על חשבון המדינה, לפתור את הבעיה הזאת.

אני אבקש, פרופ' בריק, שזה גם יהיה רשום בהמלצות שלנו, בפרק מיוחד, שיש לי פה להגיד הרבה דברים, כי חוויתי את זה על בשרי.

בניצולי שואה אנחנו נותנים 100%.

אני יודעת, נכון, זה ציון חשוב, כל מה שקשור לניצולי שואה אין פה השתתפות של הרשויות בכלל, אתם לוקחים על עצמכם 100% מימון וזה מבורך לחלוטין.

אני לא מאמין שיילכו היום ל-100% מימון של כל שירותי הרווחה, אבל לפחות גישה דיפרנציאלית.

לא, 10%.

ההערה הבאה, שמעתי באוזניי איך את אומרת שאתם פועלים על פי חוק, רק לא סיפרת לנו שאתם פועלים על פי חוק משנת 1958.

אתמול אמרתי לגלית: תגידי מה צריך לשנות, נשנה.

אני תמה איך אפשר להמשיך לעבוד על פי חוק משנת 1958 שכל מה שהחוק הזה אומר, שרשות מקומית תקיים לשכת סעד לנזקקים. אתם לא חושבים שבשנת 2018 הגיע הזמן לחוקק חוק חדש?

כן, בהחלט.

היועצת המשפטית - - -

רגע, בואי ניתן לפרופ' בריק לסיים. גלית, כל זה לחשיבה, אנחנו לא מצפים שתיתני פה תשובות, בוודאי.

בסדר, אין לי תשובות.

הכוונה לא שהפתרון יהיה פה.

בדיוק.

הדבר האחרון, אני מאוד מודאג מעניין מרכזי היום, אני שמח לשמוע שהיום יש 17,500 אנשים במרכזי יום, אבל עדיין ישנם מרכזי יום שהם לא מלאים. אני חושב שבתוך כל הפעילות הרחבה שאת ציירת כאן לא ראיתי תכנית אגרסיבית שמיועדת למלא את מרכזי היום. באופן מיוחד בולט הדבר לגבי זכאי חוק סיעוד. הרי הדבר על פניו נשמע כאבסורד, שבשביל שעתיים או שעתיים וחצי טיפול בית אפשר לבלות יום שלם במרכז יום, עם ארוחות ועם פעילות חברתית ועם תעסוקה ועם הסעה מהבית. ובסך הכול נדמה לי ש-7% מכל זכאי חוק סיעוד מבקרים במרכזי היום. זה לא במיליה שלך, אבל הנושא הזה, אני חושב שיש פה – ויש צורך, זה לא שאין צורך.

מעניין שבאחד המחקרים האחרונים שעשו על מרכזי היום מצאו, בין השאר, גם את מה שראינו עכשיו ודברים אחרים, שאנשים לא יודעים שיש מרכז יום. באותו מחקר שברוקדייל עשה שאלו גם אנשים שלא הולכים למרכז יום וזכאים להיות במרכז יום והם אמרו שהם לא יודעים.

הייתי מבקשת מהביטוח הלאומי להוציא מכתבים, כמו על הרפורמה גם על מרכזי היום.

אני אגיד רק משפט ואם נרצה אחר כך נמצאת פה המפקחת הארצית על מרכזי היום. היה שם אייקון על המרכזים, על מרכזים רב תכליתיים, כיוון שאנחנו רוצים לקחת את מרכזי היום. אנחנו מודאגים מהמגמה שאתה ציינת, לקחנו את פרופ' הלל שמיד, יחד עם ביטוח לאומי, כדי שיעשה לנו עבודה 'פני מרכזי היום לאן?', הוא הגיש לנו דוח מפורט שאומץ על ידי שני המנכ"לים. בימים האלה יושב צוות שלנו ושל ביטוח לאומי וחושב איך לתרגם אותו לעשייה. זה שדרוג משמעותי, כולל תקציב משמעותי למרכזי היום.

מצוין, זו בשורה מאוד חשובה.

יופי, ממש תודה, אני שמח מאוד לשמוע. בדיוק הלכתי לשאול אותך את הדבר הזה. והדבר האחרון, ההערה האחרונה נוגעת לעניין של ה-so called רפורמה של הסיעוד האחרונה עם הגמלה בכסף שלפי דעתי היא תהיה פגיעה חמורה מאוד במרכזי היום, בביקור במרכזי היום. אנשים לא יילכו למרכזי היום, הם ייקחו את הכסף ויעשו איתו כל מיני דברים אחרים ולא יילכו למרכז יום.

בכלל, אם תשימו לב, תוספת השעות שניתנה פה בסופו של דבר היא תהיה הפחתת שעות, לא תהיה תוספת שעות כי חלק מזה ייקחו בכסף, אז יהיו פחות שעות טיפול, אז מה עשינו? זה לא נושא פה, אבל אתם, כאחראים על הנושא של אזרחים ותיקים בתחום הרווחה, אתם צריכים להיכנס במעורבות עמוקה, לפי דעתי, בכל הנושא הזה. קחו יוזמה, תבואו לקדמת הבמה ותביעו את עמדתכם ותהיו שותפים למאבק צודק שאחריתו היא כרגע פגיעה בזקנים. אני מנבא פגיעה קשה מאוד באזרחים ותיקים כתוצאה מהשינויים שהיו פה.

ארנה, את רואה את קצב העברת השעות בכסף?

לא, אני רואה את קצב הפניות שהגיעו אלינו - - -

אני רואה את קצב הפניות של ביטוח לאומי לקשישים. הקצב רצחני, הוא יביא מהר מאוד את מה שאתה אומר.

רגע, אני רוצה לשאול פה שאלה. אני מבינה אתכם, אבל תנו לי לשאול את השאלה. אחרי הנגשת המידע.

הוצאנו מכתבים לזכאים, ברור.

אתם לא רק הוצאתם מכתבים, אתם הוצאתם מכתבים – אגב, אני מאוד לא אהבתי את הכותרת של המכתב. הכותרת במכתב הייתה חד משמעית, ברורה, 'לכו תיקחו כסף'. אבל עזבו, אני לא מדברת על זה. אני כרגע אומרת דבר כזה, אחרי שהוצאתם מכתבים, אחרי הפרסום שלכם, ואני שומעת את הפרסום הזה גם ברדיו וגם בכל מקום אפשרי - - -

בטלפון.

גם בטלפון? אני לא ראיתי, לא קיבלתי, אבל אם אתם אומרים, בסדר. אני כרגע שואלת אותך, ארנה, וגם הקשבתי לשיחה, העבירו לי שיחה מוקלטת למוקד כוכבית 2637, לשעה אחת תלחצו 1, לשתיים 2, לשלוש וכו', אף אחד לא מדבר עם הבן אדם.

זה לא נכון.

אתם עוד פעם בחרתם את הכפתורים במקום האנשים.

סליחה - - -

רגע, ארנה, תני לי לסיים ואני אתן לך להתייחס, בסדר? בבקשה. אני מבקשת ממך, אולי גם ללמוד לשמוע את האחרים. אני עוד לא אמרתי טוב או לא טוב, אני כרגע אומרת עובדות.

אבל העובדה היא לא נכונה.

אבל, ארנה, אני אומרת לך מה שאני רואה כאזרח של מדינת ישראל, בסדר?

אבל אני אומרת שהשיחה שהקליטו לך היא מקטע של שיחה שקודם אומר שאתה יכול או לדבר עם אדם, או להקיש מה אתה רוצה.

לא, בסוף הוא אומר את זה, לא בהתחלה.

דורון, בבקשה. בסוף הוא אומר שאפשר לדבר עם הבן אדם.

ואז לא עונים.

רגע, דורון, אני מבקשת לא להפריע. אני אומרת שוב פעם, הייתה פה החלטה, ההחלטה התקבלה כאן, אני הייתי שותפה להחלטה הזאת. אהבתי, לא אהבתי, נלחמנו במלחמות, שינינו, לא שינינו, אבל ההחלטה התקבלה. אני, נכון לעכשיו, לא שלמה עם ההחלטה שלי. אני הייתי בטוחה שאיכשהו אנשים יחשבו לפני שעושים את הצעד הזה, אני רואה במציאות שלנו, של המדינה, רוב האנשים קונים כסף כמשהו שישפר את מצבם הכלכלי, ואני חוזרת, כלכלי, למה אנחנו נגיע? את לא חושבת שבזה שאנחנו נותנים כסף אנחנו כמדינה פשוט אמרנו שאנחנו מורידים את האחריות מעצמנו, החלטתם לקחת כסף, בעיה שלכם? איפה אנחנו נמצאים? האם הכדור הזה לא יחזור אלינו כבומרנג, שאנחנו נצטרך להשקיע הרבה יותר כסף ממה שהיינו משקיעים בשעות טיפול בבית ובסוף אנחנו נצטרך לתת עוד 150 או 300 עובדים סוציאליים, או עוד מענה לאגף לאזרחים ותיקים במחלקת הרווחה?

התחושה שלי, אני אומרת לך על התחושות הראשוניות, כי אני שומעת מה אנשים אומרים, אני בפייסבוק, אני רואה מה הולך, מה רוח הדברים. אני לא יושבת במשרד בירושלים ולא מרגישה מה הולך בשטח ויש לי תחושה קשה. נכון לרגע זה היא קשה, אני אפילו מעריכה אותה כסוג של טעות כלפי האזרחים הוותיקים. היו לי אנשים שניסו לשכנע אותי ואמרו לי את זה קודם ועכשיו אני אומרת שהם צדקו, אני החדשה בתחום, אתם כבר עובדים בזה הרבה שנים. כל המקרים האלה של כסף לחשבון, רוב המקרים האלה, יביאו לנו הוצאה הרבה יותר גדולה מתקציב המדינה כדי לתת מענה לאותם האנשים אחרי שהם יסתבכו בכל מה שיש סביבם, והם יסתבכו.

אני כבר שמעתי אישה מבוגרת שאומרת: הבת שלי בחובות עמוקים, סוף סוף תהיה לי אפשרות לעזור לבת שלי לצאת מהחובות. איך אפשר לחיות עם זה? אני גם יודעת על מקרים שאישה מבוגרת התקשרה אליי, אישית, ואמרה לי: טלי, הבת שלי באה אליי ואמרה לי לקחת כסף והיא אמרה שב-28 בחודש היא תבוא לקחת את הכסף הזה כי היא צריכה את הכסף הזה. וזהו. ומה תעשה אותה גברת? אני לא יודעת, אני דואגת. אני מאוד מודאגת מהמצב.

מה שאני עכשיו עושה, ארנה, אני לא מבקשת ממך שתיתני לי תשובה עכשיו, אני גם מבינה שאת לא יכולה, זה חוק, אבל כל החוקים של מדינת ישראל, מישהו מביא אותם לשולחן הזה, לבית הזה, מישהו מוביל אותם והחקיקה הזאת הייתה חקיקה ממשלתית, שהממשלה לקחה אחריות ואמרה: זה מה שאנחנו רוצים, עם כל הוויכוחים שהיו בבית והרבה מכם היו עדים לוויכוחים, לכל ברירות מחדל כאלה ואחרות. אני מבקשת מכם, קחו עוד שבוע, שבועיים, חודש, תנתחו את המצב, תבדקו לאן אנחנו מגיעים.

תעצרו את העליהום ש - - -

רגע, דורון, תודה. אנחנו תמיד יכולים להגיד: רבותיי, חשבנו שזה יהיה טוב, אולי טעינו, בואו נעצור את כל זה, נמדוד את המצב כרגע. עוד פעם אני רואה את קצב ההצטרפות לכסף יותר מדי גבוה, לא ציפיתי שזה יהיה, לכן שאלתי אותך אם יש לך כבר הערכת מצב, האם אתם רואים כמה טלפונים כבר קיבלתם בבקשה להמיר את השעות בכסף?

כן, קיבלנו, 3,000 טלפונים.

זה חוץ מהלחיצה בכפתור והמענה הקולי.

לא, כולל.

ורובם ברמה הראשונה?

לא, אין לי את החלוקה לפי רמות, יש לי רק את הסך הכול. אני מניחה שלא, שהרוב לא מהרמה הראשונה, אבל אין לי את המידע הזה. לא קיבלתי את הפילוח, אני מקבלת מדי יום כמה אנשים פנו. מה שקרה זה שהמכתבים שהוצאנו אותם ב-5 בחודש הגיעו ביום יומיים האחרונים והלחץ על המוקד נוצר השבוע, מה שלפני כן לא היה.

בסדר, זה רק מחזק את מה שאמרתי עכשיו. ארנה, אני רוצה לבקש - - -

עד לפני יומיים לא הייתה שום בעיה להגיע למענה אנושי והם נתנו לי פה מספרים של כמה שיחות טלפון הם עשו. נדמה לי שמתוך ה-3,000, שני שליש היו שיחות עם האנשים ו-1,000 היו באפשרות של ההקשה. יש גם הרבה מאוד אנשים שמגיעים לקבלת קהל ובקבלת קהל הם מופנים למחלקות. אנחנו עכשיו חושבים איך לסייע בקבלת הקהל כי באמת נוצר עומס מאוד גדול. מצד שני, זה חלק מהמחיר של מה שקרה בתקופה לפני החלת החוק, שהייתה מתיחות בין הביטוח הלאומי למוסד לביטוח לאומי, כי זאת לא הייתה תכנית העבודה, תכנית העבודה הייתה לעשות את הדברים לגמרי לגמרי אחרת.

רגע, בין מי למי? אמרת בין ביטוח לאומי לביטוח לאומי.

משרד האוצר.

משרד האוצר. תכנית העבודה הייתה שונה, אין כיום מה לדבר על תכנית עבודה שהייתה ולא התממשה, בגלל שהייתה מתיחות והיו אצלנו בבית עיצומים ולא יכולנו לבצע את תכנית העבודה שהייתה. מה שהתרחש בפועל זה שכמובן יצאו המכתבים האלה, אפילו באיחור, וזה יוצר את הלחץ עכשיו בשבוע הזה על כלל המערכת. אם זה היה מתבצע לפי התכנית שלנו זה היה נראה אחרת.

יש לי שתי הצעות, ארנה.

פה אנחנו צריכים להתמודד עם - - -

עם לחץ.

הבנו. ארנה, שתי הצעות.

תאמיני לי שמה שקורה במשרדי הביטוח הלאומי, אני מניחה שגם מה שקורה במשרדי חברות הסיעוד, הוא קשה.

אז למה לא עוצרים את הפרסום הזה?

לא ניתן שלא לקיים את החוק.

אבל אפשר לעצור את ה - - -

רגע, דורון, שמענו, תודה.

אנחנו לא יצאנו ב – יש לנו חובה, שכשאנחנו עושים שינוי חוק לאפשר מה שנקרא מיצוי זכויות. מיצוי זכויות זה להביא לידיעת אנשים את מרחב הבחירה שעומד לרשותם, זה מה שעשינו במכתבים, גם בשידורים. השידורים האלה בלאו הכי נפסקים או היום או מחר ולא ממשיכים.

תודה לאל.

אנחנו נדרשנו להביא – כשלא מביאים לידיעת הציבור גם כועסים.

טוב, אני רוצה שני דברים לבקש ממך. זה לא היה צריך להיות בדיון, פשוט לא יכולתי להתאפק לאור כל מה שקורה מסביב. אני רוצה, ארנה, לבקש ממך שני דברים, אחד מהם אנחנו נודיע לך אפילו אולי עוד השבוע, מתי יהיה דיון בנושא הזה, ואני רוצה לעשות דיון מעמיק בנושא הזה. בקרוב מאוד, אני חייבת להגיד לכם.

לא, אני רוצה להציע שקודם כל, אין ספק שעובר עכשיו גל מאוד משמעותי, אבל אם רוצים להסתכל מסביב ולראות את המשמעות של השינוי, זה לא בזמן שהגל נמצא מעל גובה הראש ושבעצם צריך עכשיו להתמודד – מבחינתנו אנחנו לא נוכל להביא לכם מידע, כי את המידע צריך להוציא ולנתח וזה לא יהיה תוך שבוע-שבועיים.

ארנה, באיזה מאה אתם נמצאים? תגידי לי, את לא יכולה להגיד כמה שעות את קיבלת להמיר? בשנייה את יכולה להוציא את המידע הזה. אם את רוצה כמובן.

היא רוצה לחסוך זמן.

תרשי לי, בבקשה, הבנתי את ההצעה שלך, תודה.

אז יהיה לי גם - - -

ארנה, תודה, שמעתי. תודה.

חוץ מזה זה קצת יתייצב.

תודה רבה לך. אני רוצה לבקש מכם משהו כזה, הדיון אכן יתקיים, אני אבקש מכם כבר עכשיו להביא לנו לדיון כמה שעות ביקשו להמיר, פילוג לפי הרמות. אני רוצה לבקש מכם להוסיף למענה הטלפוני גם כפתור לביטול כסף, להחזיר את זה לשעות. זה לא קיים אצלכם.

ועוד שאלה אחת, אמרת שברגע שבן אדם מודיע שהוא רוצה כסף הוא יקבל כסף מראשון לחודש הבא. אני שמעתי, עוד פעם מאנשים, שברגע שהם מתקשרים למחרת החברה קיבלה ביטול של השעות שכבר לא מגיעה אליהם מטפלת.

זה נכנס לתוקף מראשון לחודש הבא. אנחנו מודיעים לחברת הסיעוד, אנחנו לא מצפים, אין אצלנו שום הודעה לחברת הסיעוד שהיא רטרואקטיבית.

יש, אפילו רטרואקטיבית בראשון לחודש.

לא, לא רטרו, במיידי.

יש אפילו רטרואקטיבית בראשון לחודש.

דורון, תודה רבה לך.

היום בבוקר היה לי על זה בירור. מי שמבקש גמלה בכסף זה מהראשון לחודש הבא. יש מטפלות, יש מערכת, אנחנו לא יכולים לעשות את זה במיידי.

רגע, אני רוצה להבהיר, ארנה. את אומרת שהיום בן אדם התקשר ולחץ על 4, הוא מבקש להמיר ארבע שעות. זה אומר שהמטפלת תמשיך לעבוד אצלו במתכונת הקודמת עד הראשון לחודש הבא ורק אז הוא יקבל בכסף, זה ההסבר שלך?

כן.

האם זה מה שקורה? חברות? יש פה מישהו?

לא.

רגע, עוד שאלה אחת. אני מבקשת ממך ואני אומרת את זה עכשיו בשיא הרצינות, הכפתורים האלה, כל בן אדם, במיוחד מבוגר, הוא מתקשר, הוא יכול לשחק בכפתורים וללחוץ 4, האם את משאירה לו את אותה דרך לחזור בחזרה? האם את משאירה את הכפתור 5, ללחוץ שהוא מבקש את הכסף להמיר לשעות?

אני אבדוק את זה.

כן, שהוא יכול לעשות חושבים ולהתחרט.

את צריכה לעשות את זה. קודם כל את צריכה להשאיר למבוגר עדיין אופציה לחשוב. תקשיבו, זה מאוד מפתה מה שעכשיו שמנו על השולחן. זה מאוד מפתה, 800 שקל נוספים לחשבון של אנשים שחיים מתחת לקו העוני זה דבר מפתה, ואני כבר לא מדברת על 1,400 שקל, שזה חצי ממה שהם מקבלים היום בכלל למחיה. זה מאוד מפתה. מה יקרה לאנשים האלה? מה שעשינו פה, אני ציפיתי שזה ייצא עם הסברה, עם שיחה עם הבן אדם, עם להסביר לו על מה הוא הולך לוותר בתמורה לכסף. זה לא קורה, אתם פשוט נתתם להם: קחו כסף.

עם רוח גבית חזקה לקחת כסף.

רבותיי, אני עוצרת אתכם. רק פרופ' בריק, להשלים אותי ואנחנו ממשיכים.

ביום האחרון של הדיונים בוועדת הרווחה על הטיוטה האחרונה של החוק היה סעיף שבו נאמר שיבוצע מחקר הערכה כדי לבדוק מה עושים עם הכסף. באותה ישיבה קמה נציגת הביטוח הלאומי וביקשה למחוק את הסעיף הזה ובמקומו להכניס סעיף שאומר שהביטוח הלאומי יעשה מעקב וידווח לוועדה אחרי שנתיים. אני חושב שעכשיו, לאור מה שקורה עכשיו, יש צורך לעשות מחקר חיצוני אובייקטיבי, לא על ידי הביטוח הלאומי, ולשאול את השאלה הפשוטה ביותר, מה עשו עם הכסף, האם הכסף הלך כדי לטפל בזקן הסיעודי שעל פי החוק צריך לתת לו עזרה בכל שעות היום, בכל פעולות ה-ADL שלו. אני רוצה לדעת האם באמת הכסף הלך למטרה הזאת או שהוא הלך לכסות את החובות של הבת.

רבותיי, אני רוצה לסכם. סטינו מהדיון, פשוט לא יכולתי להתאפק, אבל סטינו מהדיון. אני רוצה להגיד לכם, אנחנו נקיים דיון בנושא הזה, אני אפילו אבקש להרחיב את הדיון הזה, כי תכננתי לעשות דיון, גם בנושא של הרפורמה, גם בנושא של בדיקות תלות, אז אנחנו נעשה דיון משותף בנושא. גברתי מנהלת הוועדה, אני מבקשת לפנות למנכ"ל בבקשה. גם אמרנו לארנה, אבל בכל אופן אני רוצה לבקש גם מהמנכ"ל להציג לדיון הזה שיתקיים, ואנחנו נודיע לכם בהקדם מה התאריך - - -

שהוא יבוא גם לדיון.

אם הוא ירצה להגיע אנחנו מאוד נשמח. אני רוצה להבין מה הולך עם המעבר, כמה הכסף גבוה, ובאמת הנושא הזה, אני רוצה להזכיר לכם, כשקיבלנו החלטה לגבי 1,407 שקלים, לא דיברנו על מעקב מה יעשו עם הכסף, המקום היחיד שדיברנו על מעקב זה כשמקבלים שליש מהכסף, ברמות יותר גבוהות.

כל מה שהוא מעל ארבע שעות.

זה עד שליש, כן. וגם הביטוח הלאומי אומרים שפעם בשנה יבקרו ויבדקו. מה יכול להיות בשנה הזאת אלוהים יודע. לכן לפי דעתי כולנו נצטרך להתכנס לחדר הזה, לנתח את המצב, לקבל כמה שיותר נתונים כדי לקבל החלטה איך אנחנו ממשיכים. אני לא רוצה להגיע למצב שהרסנו את כל המערך הזה בחקיקה אחת, פשוט הרסנו. בנינו את זה הרבה שנים, אתם בניתם, יש פה הרבה שותפים, אני לא הייתי שם, ואני לא רוצה להיות חלק מאלה שהרסו את כל מה שנבנה פה. ונכון להיום, המצב שלנו בסיעוד זו דוגמה להרבה מדינות בעולם, ומה שעושים עכשיו, אנחנו מוחקים את הכול, הרס היסטורי. אני לא אתן לזה יד.

לכן, רבותיי, נעשה דיון, אתם מוזמנים, נדבר ושם נרחיב. כרגע מיצינו את הנושא הזה, אנחנו חוזרים לרווחה, כי נשארה רק רבע שעה לדיון. מי שרצה לדבר, בבקשה. סמי קידר, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לחזור לדיון, אבל לפני זה, אני רוצה להגיד לבריק יישר כוח, על כל מה שהוא אמר. מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים, באמת כל מה שאמרת, ארבעת המשפטים, אני צריך לחזור עליהם, אבל אני לא אעשה את זה.

לא צריך.

כן, לא צריך, אני אחזור למצגת. אני חושב שהמצגת הרשימה אותנו מאוד ואני חושב שהיא באמת מקיפה את כל הנושאים. שני דברים, ואני אגע רק בשני נושאים, כי יש רק רבע שעה. אם השטח יהיה שותף לעניין הזה, זה מרכזי היום שאני מייצג אותם שם, יוכלו לדעת ולהיות שותפים, יהיה רק יותר טוב לאזרח הוותיק. מי שהקים את מרכזי היום זה אש"ל ומשרד הרווחה, אמרתם שאתם עובדים מול השלטון המקומי. השלטון המקומי, הטובים והחזקים, באמת עובדים עם זה היום, חלקם לא סופרים אותם, לא מגיעים ואז נוצר הפער הגדול בין מה שהוא בשלטון המקומי, כמו שהציגה הגברת מבני ברק, לבין השטח.

אם נעבוד בשיתוף פעולה, ואני זועק לזה כבר הרבה זמן, בכל הוועדות, רק מרכזי היום, יהיה לכם יותר טוב. בייחוד שלאור המצב הסיעודי הזה, שאנחנו רואים עכשיו, שאנחנו לא נחזור עליו, שמרכזי היום נכנסים למשבר מאוד מאוד עמוק, ואנחנו כבר מרגישים את זה בשטח. זה הדבר החשוב ביותר, בייחוד שהשלטון המקומי לפעמים לוקח את הכסף ולא מעביר למרכזי היום. ראינו את זה בהסעות, ראינו את זה בכמה דברים. משרד הרווחה נתן כסף להסעות, כן, גברתי, משרד הרווחה נתן כסף להסעות לפריפריה, זה לא הגיע לחבר'ה שנמצאים בשטח.

דבר אחרון, פרופ' שמיד עשה מחקר מאוד גדול, ונגע בזה פרופ' בריק כרגע, אנחנו חושבים שיש לו המון דברים חיוביים, אנחנו נשתף פעולה כדי לעשות את זה, יש דברים שם שהם פחות בעייתיים ויצטרכו לשיתוף פעולה כדי ליישם את הדברים, כדי לחזק את הכול למען האזרח הוותיק בארץ. תודה.

תודה. אחד הדברים שאני מאוד רוצה להמליץ לכם, כדי שבאמת כל הדברים הנפלאים שאתם עושים יתקרבו לשטח, קחו אותם כשותפים.

הם שותפים.

הם יודעים אחר כך להוריד את זה ולפזר את זה בכל העולם.

הם היו.

קחו אותם כשותפים, הם בשמחה יעשו את זה ולא יפריעו לכם.

ובהתנדבות גם.

נכון. ישראלה שוורצמן, הקרן לרווחת נפגעי השואה. בבקשה.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות בהמשך למה שפרופ' בריק אמר על ראייה רחבה. בעזרת ה' כולנו מזדקנים ואני חושבת - - -

בלי עזרת ה'.

עם עזרת ה'. אני חושבת שלא מלמדים אותנו איך להזדקן. מלמדים אותנו מתמטיקה, גיאומטריה, טריגונומטריה, אני חושבת שאפשר היה להכניס לתכניות הלימודים, אני לא יודעת באיזה גיל, לימודי זקנה.

לפני זה צריך ללמד אותנו איך להיות הורים.

רבותיי, בקצרה. רק כמה דברים, מה היית ממליצה.

אז אני הייתי ממליצה להכניס את זה לתכנית לימודים, אני לא יודעת באיזה גיל. זה דבר אחד. דבר שני, לגבי הנגשת השירותים והנגשת המידע, אני חושבת שיש הרבה מאוד ארגונים שמסייעים לניצולי שואה, אני חושבת שצריך להקים פורומים קבועים שבהם ישתתפו נותני השירותים שיחליפו מידע אחד עם השני ויעשו איגום משאבים, משהו קבוע, בכל הארץ.

תודה לך, גברתי. עודד פריד פה? הוא הלך.

הוא רצה להעלות את נושא הסיוע לקהילה הלהט"בית.

אני הבטחתי לו דיון בנפרד בנושא הזה ואנחנו נעשה את זה.

אני רק אגיד שאנחנו התחלנו בחשיבה, היה מחקר שברוקדייל יחד עם אש"ל עשו בנושא, יש לו החלטות, התחלנו עם הקהילה, חברי הקהילה נפגשו עם מנכ"ל המשרד והתחלנו איתם בדיאלוג לפיתוח שירותים מתאימים.

יופי, מצוין. עופרה, מבת ים, אני רוצה לשמוע ממך את התחושות שלך מהשטח.

קודם כל אני נציגת השטח, אני עובדת 30 שנה בעיריית בת ים ומובילה את השירות שגדל מאוד בעקבות עיר מאוד מזדקנת. אני מרגישה שאני חולמת כשאני יושבת פה וחושבת שמה שקורה עכשיו אלה דברים שאני לא האמנתי שיקרו ואני מברכת את גלית והצוות שלה על העבודה, וגם את המשרד והממשלה שנותנת תקציבים. זה ככה, בשביל הפתיח.

אני חושבת שאנחנו, עובדי הזקנה, מאוד אוהבים את העבודה שלנו, במסירת אין קץ, ויש גם יציבות. מי שנכנס בדרך כלל מתאהב, מתמכר ועושה עבודה מצוינת. נכון שהעומסים הם גדולים, אני חושבת שהשינוי עכשיו עם הסיעוד, את אמרת שאת מפחדת שתגיע הרבה עבודה לרווחה, אז אני מחכה שתגיע העבודה, אבל תגיע העבודה הסוציאלית, בדיוק מה שאנחנו חולמים ורוצים לעשות. אני לא מפחדת מזה, אני כן רוצה שנקבל גם תקנים כדי לעשות וגם נצליח לאייש אותם.

נושא נוסף שאני רוצה לדבר עליו זה הנושא של מניעה. אני חושבת שאנחנו צריכים את הנושא של מניעה, ללמד איך להזדקן גם את הזקנים בני 65, באמת אני חוברת אלייך, אני לא זוכרת את שמך, הבת המטפלת, שכל קשיש במדינת ישראל, הוא מגיע לגיל, שבכל עיר יהיה לו מרכז כזה, יכוון אותו, יספר לו על הכול וגם ידאג לעדכן כשיהיו שינויים והקשיש באמת יידע להשתמש בזה.

לגבי הנושא של הרפורמה של חוק הסיעוד, כן מדאיג אותי הנושא של הגמלה בכסף. בזמנו אנחנו, העובדים הסוציאליים, היינו המתנגדים הגדולים לנושא הזה, אבל כיוון שזה כבר נעשה, כן חשוב שיהיה לנו גורמי תיאום עם ביטוח לאומי, שאנחנו נדע מה קורה, שהפניות יגיעו אלינו כדי שנצליח לטפל. דרך אגב, הכפתורים האלה, כל בן שרוצה לעשוק את הוריו, אם יש לו את מספר הטלפון של הוריו, אני לא יודעת מה הם אמצעי הזיהוי, הוא יכול לעשות את זה בלי שהאבא בכלל יידע.

נכון, נכון.

שזה בכלל סיפור רציני. דבר נוסף, מרכזי היום, השינוי של התדמית שלהם, מה שאנחנו עושים בבת ים היום, שיש משמרת שנייה. משעה 12 עד שעה שבע בערב, יש כבר 55 אנשים, שזו אוכלוסייה אחרת. לשדרג ולעשות התאמות. אנחנו מדברים על מהפכת הגיל, אני מדברת גם על המהפכה הדמוגרפית, על השינויים של הזקנים. גם מועדוני הזקנים, גלית, מה שהיה פעם מועדוני זקנים, צריכים לעבור שדרוג רציני ושינוי כי גם אנשים שהם לא אוכלוסיות רווחה לא מתקרבים למקומות האלה, זאת האמת. זה מהשטח.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד, יש לי אוכלוסיית יעד שלא מדברים עליה ומזניחים אותה, אני חושבת, זה הזקנים חולי הנפש.

אני אדבר על זה.

אוקיי, אז אני רוצה להגיד שאני מהשטח יכולה להגיד שהם נופלים בין הכיסאות, כי לא משרד הרווחה ולא משרד הבריאות לוקחים עליו - - -

זה יהיה בדיון על בריאות, רבותיי.

אוקיי, אבל עדיין הרבה מהזקנים, אנחנו כן מסייעים להם, אם זה בצרכים מיוחדים, אנחנו לא עושים את העבודה הפסיכוסוציאלית איתם, כי אנחנו לא מומחים לפסיכותרפיה בתחום החולי הנפשי. דרך אגב, מרכזי היום לא קולטים את האוכלוסייה הזאת של חולי הנפש, לפעמים הם יכולים לקלוט, אבל החברה דוחה אותם, החברים הזקנים לא רוצים. אז גם אין שירותים לזקנים האלה בעצם, אז אין מסגרות.

והם גם נופלים בנושא של הסידור המוסדי, עופרה. יש את הוועדה הבין משרדית - - -

נכון, הסידור המוסדי, שאני יכולה להגיד לכם, אני עובדת עם אברבנאל, הם אומרים לנו שיש להם קשיש, צריך לסדר אותו בבית אבות, הוא תשוש, אני מגיעה עם זה לרווחה ואין מסגרות, ובצדק, כי אני לא חושבת שזה מה שאנחנו צריכים לעשות.

הוא תשוש ולא תשוש נפש?

לא, הוא לא תשוש נפש, הוא חולה נפש שהיה לפעמים מבודד כל חייו וכמובן בזקנה עוד יותר. אז צריך לחשוב על האוכלוסייה הזאת. וגם אני מצטרפת לאוכלוסייה המיוחדת של אוכלוסיית הלהט"בים. הם נמצאים בינינו, עשינו הרבה ביקורי בית, לא עלִינו, לא ידענו, לשאול את השאלות. קשה לשאול את השאלות, צריך לעשות משהו.

ולגבי חוק הסיעוד, הסברה. כי גם בשטח העובדים הסוציאליים שאמורים לתת את מיצוי הזכויות, לספר לפחות על זה, הם לא כל כך מבינים. בני המשפחה בוודאי שלא, מבולבלים מאוד. זהו, יש הרבה עבודה, אבל אני מברכת על הוועדה.

תודה רבה. בבקשה, פרופ' אלי שמיר. בבקשה, רק בקצרה.

טוב שעופרה העלתה את הנושא. לדברי פרופ' בריק, שלא עדכנו את החוק 50 שנה, אבל מה שעופרה אמרה, עשרות שנים סעיף 191 החריג את נפגעי הנפש ובני משפחותיהם משירותי הרווחה, גם בכל המועצות המקומיות והעיריות וגם לפעמים ביטוח לאומי ובכל התכניות של המשרד. אז ראשית כל אני מברך על כך שסוף סוף ב-2018 הסעיף הזה בוטל והוחלט שנפגעי נפש ובני משפחותיהם, כולם זכאים לשירותי משרד הרווחה, כמו כולם. מה שאת תיארת, עופרה, זו תוצאה ישירה של הסעיף הזה, ששרי הרווחה לדורותיהם לא ביטלו עד 2018.

תודה.

רגע, אני מייצג את עמותת 'עוצמה'.

שני משפטים, בבקשה.

לא, אני ישבתי בסבלנות כל הדיון. אנחנו במובן מסוים, החברים של העמותה שלנו, אני כבר בן 85 בקרוב ורוב האנשים דואגים יותר לא לבעיות הזקנה שלנו, אלא לילדים שלנו שחלו מגיל צעיר במחלות נפש, מה יקרה אחרי מותנו, איפה הם יהיו וכל הדברים שארנה הזכירה. אז אני רוצה להתייחס, יש לי פה את המחקר של משרד הבריאות, אבל אני רוצה להתייחס - - -

אדוני, אני מתנצלת - - -

אני רוצה להתייחס לדבר קונקרטי.

רגע, אדוני, שנייה. עם כל ההערכה אליך, באמת הערכה, ויש לי, אני רוצה לבקש ממך, שוב אני אומרת, שתי דקות אני צריכה לנעול את הישיבה.

אני רוצה - - -

אני רוצה להציע לך - - -

אני רוצה להתייחס למענים מותאמים ב - - -

תעביר לי את הדברים האלה - - -

לא - - -

אדוני, בדקה לא תסיים, אני לא רוצה לקטוע אותך שוב.

לא, בדקה אני אסיים. במענים המותאמים לתפקודו של האזרח הוותיק במצגת צריך להוסיף גם את נפגעי הנפש הכרוניים שכל חייהם היו, מצעירותם, צריך להוסיף להם כי ההתאמה התפקודית בשבילם היא שונה. צריך לראות איך הם ימשיכו להיות, האם ימשיכו להיות בשיקום של משרד הבריאות או יעברו לאחריות משרד הרווחה, לתאם את זה ביחד.

לבסוף, הערה כללית. אנחנו יושבים באולם של מדע וטכנולוגיה, אבל כל הדברים הטכנולוגיים לא יכולים להעלים את העובדה שרוב האזרחים הוותיקים, ובייחוד תשושי הנפש והאחרים, זקוקים למגע אנושי ולא רק לטכנולוגיה.

תודה רבה, פרופ' שמיר. רבותיי, אני מתנצלת, אני יודעת שהפעם זה היה יותר מהר ממה שציפינו, אבל אין מה לעשות, המציאות היא לפעמים מעל הכול. אני חוזרת ואומרת, כמו שבכל דיון אמרתי, כל מי שיש לו הצעות בנושא הרווחה מוזמן לשלוח לנו את זה במייל, אף פנייה לא נשארת ללא מענה, אנחנו לומדים את זה ובודקים מה אפשר לרשום ואם יש צורך בפגישה נוספת תהיה פגישה נוספת.

בנושא של בריאות, בנושא של חולי נפש, לצורך העניין, אפשר להרחיב שם ולדבר שם כי יהיו לי גם נציגים של משרד הבריאות שם ואני רוצה גם לקבל מענה.

רבותיי, תודה רבה לכולם, אנחנו נפגשים גם לרפורמה וגם לבריאות, ממשיכים לעבוד, לא נגמרו האופציות לדבר. הישיבה נעולה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.