פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



48
משותפת ועדת החוץ והביטחון והוועדה לענייני ביקורת המדינה
14/11/2018


מושב חמישי


פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת חוץ וביטחון
ופרוטוקול מס' 372
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, ו' בכסלו התשע"ט (14 בנובמבר 2018), שעה 16:30

ישיבה מיוחדת ומשותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת החוץ והביטחון, בשדרות, בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני בדרום

חברי הוועדה: אבי דיכטר – יו"ר ועדת החוץ והביטחון
שלי יחימוביץ – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יואב בן צור
ענת ברקו

אלי אלאלוף
חיים ילין
רחל עזריה
אלעזר שטרן

זאב צוק רם (וובה) - ראש רשות החירום הלאומית, משרד הביטחון

אייל גונן - ממונה על המענה לגופי ביקורת, לשכת סגן הרמטכ"ל, צה"ל, משרד הביטחון

ניר עוגן - ראש ענף עורף פיקוד דרום, צה"ל, משרד הביטחון

אברי ברנס - מח' מיגון, פיקוד העורף, צה"ל, משרד הביטחון

איתן יצחק - אגף לוט"ר, בט"פ ועורף, מל"ל, משרד ראש הממשלה

יוסי ביינהורן - מנהל מח' הביטחון, משרד המבקר המדינה

אמיר דהן - מנהל מחלקת הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

שאלתיאל רם - מנהל אגף חירום, משרד החינוך

יוכי סימן טוב - מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ, משרד החינוך

רביב מלאכי - המפקח הכללי על כ"א לשעת חירום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

סטו מירקין - סגן מנהל מחוז דרום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חזי רז - מנהל אגף חירום וביטחון ברשויות מקומיות, משרד הפנים

בני דוידזון - מנהל האגף לשעת חירום, משרד הבריאות

דוד כהן - מבקר המשרד לבטחון פנים

מייק כהן - מפקד תחנת שדרות, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

אלון דוידי - ראש עיריית שדרות

יהודית מלכה-אוליאל - ממלאת מקום ראש עיריית שדרות

גדי ירקוני - ראש המועצה האזורית אשכול

אלון שוסטר - ראש מועצה אזורית שער הנגב היוצא

אופיר ליבשטיין - ראש מועצה אזורית שער הנגב, הנכנס

שי חג'ג' - ראש מועצה אזורית מרחבים

תמיר עידאן - ראש מועצה אזורית שדות נגב

ניר מאיר - מזכ"ל התנועה הקיבוצית

מאיר כהן - מנהל מפעל עוף קור בע"מ, שדרות

מירי פרנקל-שור

שמואל לטקו – מנהל ועדת החוץ והביטחון
פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
אסף דורון – ראש תחום ביטחון בוועדת החוץ והביטחון

ס.ל., חבר תרגומים


ישיבה מיוחדת ומשותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת החוץ והביטחון, בשדרות, בעקבות
ההסלמה במצב הביטחוני בדרום

ערב טוב לכולם. קודם כל לפני הכול תודה לראש העיר, אלון דוידי, על האכסניה ועל המהירות במתן האכסניה ועל הנדיבות במתן האכסניה. באופן די חריג, אני חייב לומר, אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה היינו כאן שתי ועדות כנסת בישיבה משותפת, גם ועדת החוץ והביטחון וגם הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

הסיבה היחידה שהישיבה הזו משותפת, כי כל ועדה בנפרד קבעה להיום להגיע לכאן לפגישה עם ראשי הרשויות ומטעמים של יעילות שכמעט לא נדרשת בהסבר קבענו לעשות את הישיבה הזו באופן משותף, שלי ואני, ביחד עם ראשי הרשויות. התכנית נקבעה אתמול ואנחנו קיבלנו לא מעט פניות מדוע לקיים את הישיבה אם הנסיבות השתנו, אני חושב שהתשובה הייתה מאוד ברורה, אנחנו מקיימים את הישיבה הזו ללא קשר לנסיבות, אנחנו מקדישים את הישיבה הזו, גם בוועדה לביקורת המדינה וגם בוועדת חוץ וביטחון, לנושא סוגיות המיגון וסוגיות הרציפות התפקודית של האוכלוסייה, של המוסדות הציבוריים, של הרשויות.

נדמה לי שזו לא הפעם הראשונה, גם לא הפעם השנייה, שאנחנו נפגשים, בוודאי בוועדת חוץ וביטחון, עם הפורום הזה ולכן אני מבקש מאוד מהאנשים שמתייחסים לקחת בחשבון שקודם כל זמננו מוגבל ומספר הדוברים הוא גדול, הדבר השני, אנחנו כולנו בסדרה של אמוציות פוליטיות שאפשר להשחית את כל המפגש הזה רק עליהן, גם ארצי וגם מוניציפלי - הזדמנות לברך את כל בוגרי המוניציפלי שנמצאים איתנו כאן, ראשי הרשויות שנבחרו ובהחלט מבחינתנו הזדמנות טובה, גם לראות, גם להכיר, אבל גם לחשוף אותם לנושאים החדשים, למי שעדיין לא הכיר את זה - לכן אני מבקש מאוד מהאנשים שמתייחסים להתייחס באופן ענייני, לגעת בנקודות כפי שקבענו לעצמנו במסמך שיצא ולוותר, מבחינתנו, על כל ההצהרות והדברים, הייתי קורא לזה הגימיקים, שאל"ף, הם לא יתרמו לדיון, אבל הם עלולים למשוך אותנו למחוזות אחרים ובעיקר לא לאפשר לנו להקצות זמן לדברים שבאמת חשובים שאנחנו רוצים לעסוק בהם.

הישיבה הזו, החלק הראשון שלה יעסוק בנושאים קודם כל של מבקר המדינה, שיציג בקצרה את ממצאי שני דוחות, למיטב ידיעתי, שהוכנו על ידו, לאחר מכן גורמי צה"ל, פיקוד העורף, רח"ל, בנושא של מיגון, והחלק השלישי של החלק הראשון יעסוק בנושאים של משרדי הממשלה השונים, כמובן משטרת ישראל, פיקוד העורף, בהיבטים של מסגרות לימוד, מקומות עבודה ואירועים המוניים. זה יהיה החלק הראשון, אנחנו נקדיש לו כחצי שעה. לאחריו נעבור לחלק השני שבו ראשי הרשויות, כל ראש רשות יסקור את הדברים מהזווית שלו ואז תהיה התייחסות כמובן של נציגים ממשרדי הממשלה. זה בהחלט חלק שאנחנו הקדשנו לו יותר זמן, והתייחסות חברי הכנסת תהיה בסוף.

זה לא פוטר את חברי הכנסת מלבקש הבהרות או הערות, אבל כמיטב המסורת אני מבקש, גם מחברי הכנסת, ההערות, שתהיינה הערות קצרות, לא דיסרטציות ארוכות. קחו בחשבון שבחלק השלישי אנחנו נקצה זמן לשאלות של חברי הכנסת והמפגש הזה בכל מקרה אמור להסתיים היום. אז קחו גם את זה בחשבון.

אני מבקש קודם כל להודיע שהדיון הזה הוא דיון פתוח, למי שעוד לא הבין את זה, יש כאן מצלמות ומיקרופונים ובסקירות השונות של כלל הדוברים קחו בחשבון שהדברים האלה, אתם מדברים עכשיו לאומה. אני מניח שגופי הביטחון יותר מיומנים, אני מקווה ששאר הדוברים ייקחו בחשבון רגע לפני שזורקים איזה שהוא פרט, אם יש ספק נא לא לזרוק אותו, אפשר למצות את הנושא הזה בהזדמנות אחרת.

אז שיהיה לנו בהצלחה ואני מעביר את רשות הדיבור ליושבת ראש הוועדה לביקורת המדינה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה.

תודה רבה, אבי. תודה, אלון, שאתם מארחים אותנו כאן, אתה וסגנית ראש העיר, יהודית אוליאל, וכל ראשי הרשויות שהגיעו לכאן. אנחנו יכולים לבוא לכאן הרבה, אנחנו קיימנו ישיבה קודמת של הוועדה לביקורת המדינה בקיבוץ בארי, גם ועדת חוץ וביטחון מגיעה לכאן הרבה, אבל אף אחד לא יכול לבוא בנעליכם כי בסופו של דבר ההתמודדות היומיומית והקשה עם התפתחויות, בין אם הן תלויות בממשלת ישראל ובין אם הן תלויות באויב, ההתמודדות הזאת בסופו של דבר נופלת על הכתפיים שלכם, ובאמת יש לי, לנו, הערכה עצומה, לא רק לתפקוד שלכם, שהוא יוצא דופן ומרהיב ודוגמה ומופת גם לשלטון המרכזי, אלא גם ליכולת ההכלה. אנחנו ראינו אתמול את ההפגנות ברחובות, כל הדברים האלה בסופו של דבר מתנפצים בפנים שלכם ואתם צריכים להכיל את זה, גם מבצעית, גם מבחינת הטיפול בחיי היום יום, גם בהתמודדות היומיומית הכל כך מתוקתקת שאנחנו רואים כאן וגם להכיל את הטענות והמענות והזעם שהתפרץ כאן אתמול. אז מלוא ההערכה וההוקרה שלנו.

כמו שאמר אבי, אנחנו לא נדון כמעט בכלל בסוגיות ביטחוניות, מטבע אופיו של הדיון, אם כי מי שידבר כאן בשם מבקר המדינה הוא מנהל החטיבה הביטחונית, תת אלוף במילואים יוסי ביינהורן, שקיים דוחות רבים על מה שהתרחש כאן, אבל נצטרך להסתפק בחלק הגלוי של הדוחות האלה ולא בחלק החסוי. המטרה שלנו היא באמת – אני חשבתי, אבי, שתגיד שאנחנו החלטנו לעשות כאן ישיבה של שתי הישיבות ביחד כדי להפגין את האחדות והפרגון של כולנו באופן חוצה מפלגות לכולכם, ואכן העובדה שאנחנו יושבים כאן ממפלגות שונות מראה שבאמת כשאנחנו באים ומנסים לשרת אתכם ולהושיט לכם יד, זה לא תלוי פוליטיקה. יש פוליטיקה באוויר, יש התרחשויות פוליטיות, אנחנו אנשים פוליטיים, אבל לצורך הוועדות האלה, שהן ועדות מאוד ענייניות, אנחנו רוצים לסייע ככל יכולתנו וזה מה שנעשה.

כיוון שאנחנו עוסקים בעניינים הגלויים אנחנו נעסוק בסוגיות שיישארו כאן גם ביום שאחרי, גם אם תהיה הפסקת אש, הרי בסופו של דבר אתם נתונים כבר 16 שנים ברציפות להרעשה חוזרת ונשנית בסבבים שונים ומתמודדים עם זה, כבר אמרתי, באופן הרואי. חלק מהסוגיות אנחנו מכירות ומכירים והתחלנו בטיפול בהן ואנחנו מטפלים בהן בוועדות השונות, עם תשובות לחלק מהעניינים, אבל כאן היום אנחנו רוצים, נוכח הסבב האחרון, באמת לחדד את הסוגיות הכי אקוטיות שבהן אנחנו יכולים לעזור, לסייע ולתת פתרון משמעותי ומיידי.

אני אעביר את רשות הדיבור לתת אלוף במילואים יוסי ביינהורן. יוסי, אני מבקשת, אני מכירה את הדוחות שלך, הם ארוכים, הם יסודיים, הם מעמיקים, אבל אנחנו רוצים ממש תמצית קצרה שלהם ואל תיקחו דוגמה ממני ומאבי, נסו לדבר בקצרה, תודה.

תודה רבה. חברי הכנסת ויושבי הראש. כפי שאמרה יושבת ראש הוועדה, מבקר המדינה עוסק רבות בתחום העורף ולמעשה אני אגיד בכמה מילים דברים שראינו ממלחמת לבנון השנייה, אבל עוד הרבה לפני כן. ממלחמת לבנון השנייה ועד היום קיימנו מערך של חמישה דוחות רק בתחום הביטחוני שקשור לנושא העורף. אני אנסה לתמצת את מה שראינו ואני חושב שהדבר העיקרי, ואמרתי את זה גם בדיונים קודמים, זה שלמעשה הבעיה המרכזית בעורף היא בעיית ההסדרה.

בעיית ההסדרה בין הרבה מאוד גופים שעוסקים בעורף, שבראשם משרד הביטחון, שר הביטחון, המשרד לבטחון פנים, משטרת ישראל וגופי העזר האחרים שלו ומשרדי הממשלה והרשויות המקומיות. ההכוונה הזו פלוס הקביעה לגבי פיקוד ושליטה ודברים אחרים שקורים בעת אירוע הם דברים שלא מוסדרים. יש החלטות ממשלה שנלקחו לעשות את ההסדר הזה ועד היום הדברים האלה לא טופלו ואנחנו רואים בעניין הזה, וזה מופיע גם בדוחות הקודמים, דבר חשוב מאוד.

אני עובר לדוח האחרון שאליו גם הצביעה הוועדה בדיון הזה. אנחנו התחלנו את הדוח הזה בשאלת מעורבות הדרג המדיני, כי בסופו של דבר המעורבות של הדרג המדיני מאוד נדרשת בסוג כזה של טיפול בעורף שמאחוריו עומדים תקציבים ומשאבים וצורך לכוון הרבה מאוד גופים שציינתי קודם. אנחנו מצאנו שהקבינט הביטחוני כמעט שלא עסק בנושא העורף, ועדת שרים לענייני העורף שהוקמה התכנסה פעם אחת במהלך ארבע השנים שבחנו, או שלוש שנים. בדקנו גם עד כמה המל"ל דוחף את הדברים, כי אנחנו יודעים שהוא אמור להכין את הדברים לקבינט, גם בזה מצאנו ליקויים. אני מדגיש את זה כבר בהתחלה, כי בסופו של דבר הנושא הזה שנקרא עורף צריך תשומת לב והוא צריך תשומת לב מהדרג הכי גבוה ועל זה אנחנו מעירים בדוח שציינתם.

מפה בקצרה מאוד יש שלושה מרכיבים שדיברנו עליהם, האחד זה המיגון, השני זה ההתראה לאזרח, זה דבר מאוד חשוב כי הוא מציל חיים, והדבר האחרון הוא הנושא של פינוי האוכלוסייה. עסקנו בשלושת הדברים האלה, בכל אחד מהם מצאנו ליקויים. בתחום המיגון, עיקר הליקויים נמצא אמנם בצפון, אנחנו עכשיו נמצאים בדרום, אבל כשאנחנו מסתכלים על גבול לבנון ועל היישובים הקרובים, יש להם בעיה.

יוסי, אנחנו לא עוסקים עכשיו בגבול הצפון, אז תקצר, תתמצת.

אנחנו לא עוסקים. אז כמו שאמרתי, בשלושת המרכיבים האלה מצאנו ליקויים, הם מאוד מפורטים, עם הרבה מאוד המלצות איך לשנות ולטפל. ככל שאנחנו עוקבים אחרי הדברים יש בזה שיפור, אבל אני חושב שסוג כזה של דיונים ופגישות יכול לקדם את הדברים. יש מה לקדם, גם בדרום וגם בצפון.

אנחנו נשמע מראשי הרשויות עצמם.

אז בגדול אלה התחומים שעסקנו בהם.

זאב צוק רם, ראש רח"ל במשרד הביטחון, בבקשה.

התייחסות קצרה. קודם כל יכול להיות שבאמת לא השתנו כל נושאי ההסדרה. נכון שבעיות ההסדרה קיימות בצורה כזו או אחרת, אבל אני ממליץ לכולם, גם לביינהורן, לא לעשות מזה משהו דרמטי. אני אומר לא לעשות מזה משהו דרמטי, זה לא בגלל הסדרה בין שר כזה לשר אחר, אלא בסופו של דבר הכוחות שנמצאים בשטח וצריכים לתת את המענה, בין המשטרה ובין פיקוד העורף אני לא חושב שיש איזה בעיות מיוחדות, אלא אם ראשי הרשויות שנמצאים כאן – ואני מכיר את זה באופן אישי מהנושאים והמענים שנותנים, אנחנו יודעים בצורה מאוד ברורה שהצד הביטחוני, פיקוד העורף, פוקד ושולט, אלא אם במרחב של החטמ"רים, במקרה הזה של יישובי עוטף המדינה, הם שייכים במקרה הזה לפד"ם, לפיקוד דרום, כך שאני לא רואה פה איזה שהיא בעייתיות מיוחדת.

ולגבי אירועים אזרחיים, כפי שפעם קראו לזה על פי פקודת המשטרה חוק אסון המוני, עכשיו קוראים לזה אירוע חירום אזרחי, אז המשטרה פוקדת ושולטת והממשלה במידה שהיא חושבת שצריך להעביר את זה לצבא היא מעבירה את זה על פי נהלים ברורים ואנחנו אפילו מתרגלים את זה. כך שבאמת אני שומע את ההערה הזאת של ההסדרה בערך שש שנותיי במל"ל ועכשיו ברח"ל, אני חושב שבאמת צריך לשים את זה קצת בצד, זו לא הבעיה שלנו.

צריך לסדר את זה, לא לשים את זה בצד.

בסדר, צריך לסדר. מבחינתי זה העניין של ההסדרה. לגבי דברים נוספים שדיברו, התרעה ב-ע', מלשון תרועה, אני חושב שפיקוד העורף ובכלל התקדמו בצורה דרמטית בנושא של התרעה עד כדי רזולוציות של שכונות מסוימות על מנת לא להכניס עיר שלמה, גם 'צבע אדום' עובד כאן כמו שצריך, כאן אני לא חושב שיש בעיה. להיפך, אנחנו מתקדמים ומתקדמים ומתקדמים לקראת עוד להעלות עוד להקטין את הפוליגונים של הצפירה. לגבי מיגון, הפער ידוע. עכשיו נתנו כסף - - -

פיקוד העורף תיכף בטח ידבר על זה.

אמר לטקו שפיקוד העורף ידבר על זה.

אבל הכסף, כן?

בכל מקרה הפערים כרגע ידועים, התקבל התקציב לשנים 18'-19', 500 מיליון שקל, לא מסודר לגמרי כי זה צריך להיות משולב עם מענה לחיזוק מבנים לרעידות אדמה בצורה כזו או אחרת, למרות שה-500 נקבעו בהחלטת קבינט, 500 הראשונים נקבעו כולם למיגון וכיוון שאנחנו בדרום והדרום יחסית ממוגן, אלא אם יגידו ראשי הרשויות דברים אחרים, אז אנחנו נעלה עם התקציב הזה יותר צפונה בכוונת ההקצאה ובהתאם לזה אנחנו נפעל.

אבל, תגיד לי, וובה, השאלה שתחזור והיא מעניינת את כולנו, הרי המרחקים, 7-0, 20-7, נקבעו בעבר, המציאות הוכיחה שהדברים משתנים, איפה הדברים באים לידי ביטוי בעשייה שלכם, בתכנון שלכם ובהקצאה התקציבית שלכם?

כשאנחנו מדברים על הדרום בהיבט של 4-0, 7-0, נעשו השלמות כאלה ואחרות, אבל באמת לאור שינוי בסוגיית חימוש המשקל והטווח לא ניתן בנקודת הזמן הזאת המענה המושלם ואנחנו נצטרך לתת על זה בהחלט את הדעת.

אז צריך להרחיב, לפחות ל-10 קילומטרים, זה יותר מזה.

אני אמרתי, לא ניתן ואנחנו נצטרך בהחלט לתת על זה את הדעת.

יש תהליך כבר לעשות את זה?

מישהו עושה עבודת מטה בנושא הזה?

בפיקוד העורף וברח"ל עושים, אני לא יכול להגיד לגבי - - -

וובה, יש פחות או יותר לוח זמנים שמתכוונים לעשות את זה?

לא, כרגע אין כי גם כרגע אין לנו את הכסף המתאים לעשות את זה. אני רק יכול להגיד, אפשר לגעת, אם אנחנו צריכים בטווח הזמן המיידי אז הכסף שניתן לצפון, אנחנו יכולים להעביר אותו לדרום, אבל זה לא יהיה נכון לעשות בראייתי כרגע. צריכים להשקיע במקום ההוא, אנשי הוועדה מכירים את זה.

וובה משפט סיום, או שזה היה משפט הסיום?

זה משפט הסיום.

הערה. ככל שאנחנו נרצה, אפשר אפילו לתת התראה על בית אחד, אבל אז הזמן יהיה קצר מאוד. זאת אומרת יש פה פונקציה שאף אחד לא שם לב אליה, של פרק הזמן ביחס לדיוק של הפגיעה. ככל שאנחנו מתרחקים יותר אנשים יקומו, אבל יהיה יותר זמן. האופטימום הזה, אני חושב שזה אחד הדברים שהעבירו את עוטף עזה לאותה אמירה של 15 שניות. יכול להיות שאפשר להגדיל, זה סיפור אחר לגמרי, אני לא מציע ללכת לכיוון הזה, אבל זה בסוף פונקציה גם של כסף. האופטימום שיש היום בעוטף עזה הוא נכון, אם אפשר להגדיל עוד יותר טוב, ההשקעה היא אדירה בשביל לצמצם את הדיוק, אבל אז גם אתה מקטין את פרק הזמן שיש לבן אדם להגיע לממ"ד ואני לא חושב שזה טוב.

פיקוד העורף, כן, בבקשה. הוא גם יענה לך. מי מדבר מפיקוד העורף?

אברי ברנס, ראש ענף הנדסת המיגון במחלקת מיגון בפיקוד העורף. אני אתייחס לסטטוס של חמש נקודות עיקריות.

תוכל להתייחס גם לדברים של חבר הכנסת ילין?

כן, אני אתייחס. לגבי הסטטוס בהיבטים שנתבקשנו להכין אותם בהכנה לוועדה הזו, אז לגבי הסיוע לרשויות, אז אנחנו בשת"פ עם רח"ל ומשרד הפנים, בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים על פי תר"ש רשויות סדור על כל רכיביו. אנחנו בקשר רציף עם הרשויות, אני תיכף אמנה בסוף גם מספר פרויקטים שכרגע בביצוע.

נקודה שנייה, המצב המיגוני של העוטף, 7-0, בראייתנו הוא בנקודה טובה. השקענו מעל 1.4 מיליארד שקלים בשנתיים האחרונות, ו-15-7, שכולל גם את נתיבות ואופקים באמת, הוא בפערי תקציב. לא נצליח להגיע שם לכל היעדים, היעדים ממופים.

מה גודל הפער?

יש פערים, הם כרגע לא מתוקצבים.

אין תקציב, האם זאת התשובה?

בינתיים אנחנו פועלים שם בגזרה הזו ככל הניתן בנושאי הסברה, הנחיות אוכלוסייה, הקצאות של מיגון מתפרס כל הניתן. רק בשנתיים האחרונות סיפקנו מעל 130 מיגוניות בטווח הזה ועיקר העיסוק בטווח הזה כרגע הוא נתיבות, כעיר גדולה בתוך הטווח הזה.

נקודה חמישית, בנושא מרכיבי ביטחון להתיישבות, אז כרגע המיקוד הוא על 0 עד 4 קילומטרים כשעיקר התקציב שם מופנה לאמצעים שימנעו חדירות ליישובים. בשנת 19', דרך אגב, התקציב המצומצם מאפשר רק החזקה פלוס קצת, לא מעבר. ככל שיוחלט על הקצאת תקציבים נוספים אז כמובן נדע להעמיד יותר.

מבחינת הנושא של פינוי יישובים. פינוי יישובים הוא באחריות פיקוד דרום, אנחנו תרגלנו את הנושא הזה, יש לנו תכנית שנקראת 'מרחק בטוח', אנחנו מתורגלים היטב בממשקים האלה גם מול משרד הפנים שאמון על הקליטה של אוכלוסיות והכשירות בנושא טובה.

לגבי פרויקטים שכרגע בביצוע, אז בשדרות מוקם כרגע מרכז הפעלה חדש, סיפקנו להם מחשבים, גם בזמני וגם נתקין ריהוט בחמ"ל החדש, במועצה אזורית אשכול סיפקנו מחשבים ומסכים, עד סוף שנה גם יסופק הריהוט והתקשורת. למועצה אזורית שער הנגב סופק מחשוב וריהוט. במועצה אזורית שדות נגב, בתכנית העבודה שלנו נמצא בניית מרכז הפעלה חדש. במועצה אזורית חוף אשקלון, שנמצאת באחריות מחוז דרום, אנחנו פועלים שם אל מול הצח"י של נתיב העשרה פלוס חיבור גנרטור, פלוס ריהוט. אלה הם הפרויקטים. עד כאן, תודה.

רק התייחסות שאני חייב. בנושא הזה אנחנו מדייקים את עצמנו כל הזמן, רק דבר נוסף שצריך להוסיף למשוואה שציינת זה העובדה שהמיגון הוא פרטי, זאת אומרת הוא צמוד שימוש, בניגוד למיגון שהיה נפוץ בעבר שהוא היה מיגון מחוץ למבנה, לכן זה טיפה משנה את המשוואה שציינת, אבל זה בהחלט נושא שבבדיקה.

לא, לא לזה התכוונתי. כשישנים בלילה אז ישנים בלילה, ישנים בממ"ד, אבל במשך היום, כשאתה רוצה לדייק אז זה עולה בזמן. לפעמים עדיף, גם אם זה לא ייפול לידך, לצורך העניין, לתת את העוד שלוש-ארבע שניות לאותו אזרח שיכול להגיע למיגונית. אם אתה תדייק זה על חשבון זמן. זה פיזיקה.

אני לא יכול להתייחס לכל מה שציינת, אבל מה שאני כן יכול להתייחס אני יכול להבטיח לך שזה נלקח בחשבון.

תודה רבה. אני מבקש עכשיו התייחסויות של משטרת ישראל, משרד החינוך ומשרד הרווחה, לפי הסדר הזה. משטרת ישראל, בבקשה, מי מתייחס?

טוב, לגבי אירועים המוניים, כמו שאתה ציינת, שזה בתחום האזרחי - - -

רק תציג את עצמך, גם לטובת הפרוטוקול.

שמי מייק, אני מפקד תחנת שדרות. לצורך העניין יש נוהל סדור שמדבר על פיקוד ושליטה באירועים אזרחיים המוניים שבו בעצם המשטרה מפקדת. שיתוף הפעולה עם גופי החירום וההצלה, גם האזרחיים וגם מד"א, כיבוי וכל מה שקשור באירועים מהסוג הזה, הוא מצוין, יש לנו ישיבות שוטפות וזה עובד טוב.

במקרה של עוטף עזה, שבו האחריות לבטחון פנים היא של הצבא אז אנחנו די מתואמים עם הצבא לגבי האחריות לאירועים האלה ואנחנו מקבלים את הסיוע הנדרש מהצבא בהתאם לאופי האירוע. אפשר לומר שהישיבות עם הצבא ועם גורמי הביטחון האחרים הן ישיבות שנעשות בצורה סדורה, הולמת ואנחנו גם יודעים לתת לצבא את השדכן שלנו, אנחנו מגדירים אותו כשדכן, בגלל היתרון היחסי שיש לנו כמשטרה והיתרון היחסי הוא הכרת האזרח, התושב והצרכים שלו, הכרת השטח. לצבא יש כמובן את הניסיון המבצעי. וכמובן גם בחמ"לים, יש חמ"לים משותפים עם נציגים משותפים, גם של הצבא וגם של גורמי כיבוי - - -

אתם יושבים איתם במפקדת האוגדה בחמ"ל אחוד?

פיזית, נכון. יש לנו עמדה משלנו, עם אמצעי הפו"ש, פיקוד ושליטה משטרתיים ויש את הסנכרון המבצעי המתאים. כמובן בתחום האזרחי, שאנחנו מטפלים, אז יש לנו גם את החמ"ל המשותף עם הרשות המקומית ואת החמ"ל המשותף עם גורמי ההצלה, שזה כיבוי ומד"א, בדרך כלל הם יותר שותפים פעילים וכמובן גם גורמי רשות, כמו עובדים סוציאליים, מרכז חוסן וכו'.

האם אתה מתוגבר גם על ידי משטרת ישראל או רק על ידי פקע"ר?

אני מתוגבר גם על ידי פקע"ר וגם על ידי משטרת ישראל. צריך לציין פה שהתגבור של משטרת ישראל הם גם בכוחות ארציים ומחוזיים שמגיעים אלינו. חווינו את ההסלמה האחרונה, אנחנו תוגברנו בכמות של פי ארבעה מסד"כ התחנה, שזה מאוד משמעותי וזה בעצם הצבת הכוחות שיכולים להגיע במהירות לכל זירת נפילה ולתת את הטיפול המתאים בהתאם לתרחישים.

תודה רבה. משרד החינוך, בבקשה.

אנחנו נתייחס בשני כיוונים, האחד בהיבט הפיזי - - -

ביום יום אתה נמצא כאן?

אני מהמשרד, יש פה נציגות מחוזית. ביום יום יש פה - - -

בימים האחרונים היית בדרום?

במרכז ההפעלה. אתמול היה פה מנכ"ל משרד החינוך עם שני מנהלי אגפים, אני יכול להעיד, ליד שדרות, גם ניתנו מענים דחופים למה שצריך.

בהיבט של הכנת מערכת החינוך אנחנו פועלים בכמה מישורים, בהיבט של הכנת התלמידים, סגלים, תרגילים, הכשרות, הכשרות של מכלולי חינוך שעשינו פה לאחרונה, שזה אבן מרכזית בתוך הרשות המקומית. דבר נוסף, בהיבט של מיגון, כמו שאתם יודעים, ב-7-0 ממוגנים באופן מלא, זאת אומרת שכשהילדים בתוך כיתה הם ממוגנים. ב-15-7 אנחנו פועלים בכל פרויקטי המיגון כמדיניות יחד עם פיקוד העורף.

פערים שעלו לאחרונה טופלו אד הוק, אם זה בית ספר סיעודי באשקלון, איתן, הועבר לו תקציב, יושלם, וזה מיגון מלא לחינוך מיוחד. זה ילדים ששוכבים במיטות, לכן הם קיבלו מיגון מלא בתוך זה שהם יושבים בתוך חדר מוגן, וזה חריג, דרך אגב, בנוף של התקינה.

דבר נוסף, בית ספר נריה בשדות נגב גם קיבל מענה מהמשרד, תקצוב, הוא קיבל מהפיקוד מענה למיגוניות מידיות. נושאים נוספים ש - - -

למה רק הוא?

כי איפה שיש בעיה נקודתית אנחנו מטפלים, מכבים את השריפה באופן מיידי. ב-15-7 לפי דחיפות.

מה קובע את הדחיפות?

ב-15-7 יש פיקוד, אנחנו עובדים עם פיקוד העורף.

לא, ברור, ב-15-7, אין כיסוי ל-15-7, מה שאמרתי - - -

במוסדות חינוך נעשה פה, בתוך הפרויקט של המיגון של 7-0, אברי יכול להוסיף, ניתנו 85 מיליון שקלים למוסדות חינוך ב-15-7, למיגון תקני, לא מיגון מלא. זאת אומרת המיגון התקני שאת מכירה, כמו כל אזרח במדינה, וזה נעשה. איפה שנוצר פער, פתאום צומחות כיתות, כמו בנריה, נוספו שתי כיתות של בנות שלא ניתן מענה, משרד החינוך נתן מענה. לדעתי גם ראש מועצת שדות נגב יכול להעיד ויינתן מענה כמיגון תקני מסודר. זה במישור הזה.

דבר נוסף, יחד עם רח"ל, בשיתוף פעולה, עשינו מהלך בתקציב של חמישה מיליון שקלים, חיזוק של מוסדות חינוך בהיבט של אמצעים, לכל בתי הספר. אני מדבר על העוטף ב-7-0. מכשירי קשר לכל בית ספר, קסדות לכל בית ספר, למטות החירום של בית הספר, דפיברילטורים, מכשירי החייאה לכל בית ספר, אנחנו מדברים על ממש לכסות הכול, ולחצני מצוקה לכל גני הילדים.

ומי מכשיר אותם לתפעל את כל ה - - -

החברות שמוכרות מכשירי דפיברילטור. אם את נכנסת לזה, במסגרת החוק שנקבע בכנסת עכשיו עומד תקציב להקצות דפיברילטור לכל בתי הספר שמעל 500 תלמידים ולצורך זה משרד החינוך אמור עכשיו להוציא תכנית שהיא כוללת גם את ההכשרה של הסגלים, ואני יודע על מה את מדברת.

אז בינתיים לא?

בינתיים עוד לא תקצבו את זה.

תודה רבה. יש פה נציג של רשות המסים איתנו?

עוד נקודה חשובה שלא ציינתי. נתון חשוב, יושבת פה ד"ר יוכי סימן טוב, כל תכנית החוסן של משרד החינוך, שהיא כבר נמשכת מספר שנים, לדעתי מ-2014, כל שנה מתוקצבים פה כמעט 20 מיליון שקלים. חשוב לציין, יש פה ילדים שמקבלים טיפול נפשי, תמיכה נפשית במשך שנים והטיפול הזה תמיד מסתכל קדימה. אם אתם רוצים הרחבה בנושא הזה, ד"ר יוכי סימן טוב יכולה להרחיב בעניין הזה.

יוכי סימן טוב, מה תפקידה?

אני מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ ומשבר. אנחנו תגברנו את שעות הייעוץ פה מאז 'צוק איתן', לכל בתי הספר יש יועצים במשרות שהן הרבה מעבר למה שמקובל בארץ.

אלון, תישאר איתנו.

אני יוצא לטקס חשוב בעניין ביטחוני, לוחמי אש הוכשרו בנחל עוז.

מי מחליף אותך?

אופיר ליבשטיין, שבעוד שבוע יישב - - -

אופיר הוא ראש המועצה החדש, אז גם ברכות וגם אני אנצל את ההזדמנות להגיד תודה לאלון שוסטר, שאני לא זוכר מה היה קודם, המועצה האזורית או אלון שוסטר.

אלון, תודה רבה. תודה על פועלך, אוהבים אותך ומעריכים אותך מאוד מאוד.

מה זה בקמצנות נפרדים? נפרדים ממנו בקמצנות, בלי שום מסיבה?

יומיים היינו במקלטים מרוב מסיבות.

לפני שנגיד מה אנחנו עושים אני רוצה להגיד בצניעות שבמציאות כזאת שהטראומה חוזרת על עצמה עוד פעם ועוד פעם, והאיום על החיים חוזר עוד פעם ועוד פעם, היכולת שלנו היא באמת צנועה. אנחנו משתדלים לעשות הרבה, אבל כשזה חוזר על עצמו – אם בטראומה, שהיא חד פעמית, 85% מהאנשים, כולל ילדים, חוזרים לעצמם במשאבים הטבעיים, משפחה, חברים, משאבים אישיים, ו-15% בערך צריכים עזרה ונשארים 5% עד 10%, תלוי באיזה מחקרים מסתכלים, שצריכים עזרה לאורך זמן, אבל במקרים כאלה שהטראומה חוזרת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אז יכולים להיות ילדים שכבר השתפרו מאוד ותפקדו ומרגישים יותר טוב, ובום, יומיים כאלה ונסיגה מאוד מאוד גדולה.

אז באמת צריך להגיד בצניעות שהיכולות שלנו כאנשי מקצוע, עם כל הרצון הטוב, הן לא מאוד מאוד גבוהות באופן יחסי לטראומה בודדת, אבל אנחנו משתדלים ואחד הדברים שפותחו זה עבודה בתוך בתי הספר ובתוך גני הילדים. אם בעבר כל הורה שהיה צריך טיפול לילד היה צריך לגרור אותו לטיפול, אז אנחנו אומרים בתוך בית הספר, כחלק ממערכת הלימודים, לפעמים פרטנית, לפעמים בקבוצה של ארבעה עד שבעה ילדים, תלוי, בדרך כלל זה לא יותר מארבעה, ואז זה נורמטיבי יותר, זה חלק ממערכת הלימודים שלו ואנחנו נותנים את זה כבר שנים פה וממשיכים. עכשיו קיבלנו בקשה, בעקבות היומיים האחרונים, להוסיף עוד שעות ואנחנו ניתן אותן.

כמה זמן בסמוך לאירוע אתם יכולים להגיש עזרה ראשונה? כי אנחנו יודעים שהטראומה מתקבעת ככל שעובר הזמן, מי שמכיר את זה מהלם קרב למשל.

נכון.

לכן יש חשיבות למידיות שבהגשת העזרה, בטח לילדים.

לגמרי.

אז תוך כמה זמן אתם יכולים לגשת אליהם?

אז אני שמחה להגיד שבכלל הארץ, אני חושבת שאנחנו ייחודיים בעולם, יש לנו מערך של תמיכה במוסד חינוכי שנפגע, גם אם זה תאונת דרכים, בכל הארץ, בכל שעה שזה קורה יש לנו פרוטוקול לסיוע לבית הספר ומגיעים גם המדריכות והמדריכים מהיחידה שלי וגם פסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי חינוכי ונותנים סיוע לבית הספר או לגן, לנהל את האירוע. אנחנו יודעים שאם הגורם המשמעותי הקבוע יודע לעשות את העבודה, אז באמת יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה כנגד הטראומה.

אנחנו גם למדנו, שלושה ימים בקיץ האחרון, ונבחנו ולמדנו את המודל של עזרה ראשונה נפשית של ד"ר משה פרחי כדי שנהיה מעודכנים במחקרים החדשים, כשבעצם הייחודיות של המודל הזה שכל אדם יכול ללמוד אותו, גם הורה וגם מורה, והשאיפה היא להרחיב את מספר האנשים שיודעים לעשות את זה. העיקרון, על רגל אחת, הוא להפעיל את האנשים כמה שאפשר ואז אנחנו יודעים שהטראומה פחות - - -

תודה. הערה לרחל.

שאלה אחת שהיא קצת שתיים. קודם כל העובדה שאנחנו כבר שנים רבות בתוך האירוע הזה, אל"ף, האם אתם רואים שיפור אצל הצעירים, שיפור במענה, האם אתם רואים את השיפור לאורך השנים? והדבר השני, האם אתם כבר רואים את הטראומה המתמשכת והאם יש דרך, דיברנו על עזרה ראשונה, האם יש איזה התמודדות, נניח עם צעירים שלאורך הרבה שנים חוו, האם יש מענה נניח לצעירים מעל לנוער, כבר בגיל של הצעירים, האם יש איזה שהוא מענה שניתן כדי להתמודד לא רק עם הטראומה הנוכחית, אלא עם התמשכות הטראומה?

כן, זה האתגר הרציני, ההתמשכות, בזה פתחתי באמת. הצעירים שמעל גיל 18, אם זה לא בחינוך מיוחד אז זה לא ממש באחריותנו, אבל באופן כללי - - -

אבל בתכנית ית"ד אין - - -

אני פחות מכירה, זה שפ"י, אז אני פחות מכירה, אבל באופן כללי אנחנו משתדלים להפוך את הילדים ממש אקטיביים, כמה שיותר, לא פסיביים. הגורם הכי גרוע בטראומה זה חוויית פסיביות וחוסר שליטה. ככל שאדם מופעל יותר כך ייטב ולכן אפילו בגני ילדים יש לנו בובת חיבוקי שהילד צריך לטפל בה. אבל שוב אני אומרת, אנחנו לא יכולים לבטל את הקושי, אנחנו יכולים רק לנסות למתן אותו.

תודה, יוכי. תודה רבה. נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה.

ביומיים האחרונים אני ומנהל המחוז ומפקחת חירום סיירנו בכל יישובי העוטף, דיברנו עם מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים בכל המחלקות, שמענו סיפורים קשים, הרבה סיפורים על הצוותים של העובדים הסוציאליים שיצאו ביום או בלילה לזירות האירוע ודפקו על דלתות ונכנסו לבתים עם הווסטים שלהם, של הרשות, והראו נוכחות של המדינה שהתעניינה במה שלומם. זה לא מה בכך, זה דבר שנתן הרבה כוח לאזרחים שנשארים שם, לפעמים בחושך מוחלט אם יש הפסקת חשמל, ונותנים להם גיבוי שאפשר להמשיך, מישהו סומך עליהם. הם שמעו סיפורים, טיפלו לפי הצורך בכל הסיפורים ששמעו וזה קרה לא רק בשדרות, זה קרה בכל היישובים.

העובדים הסוציאליים מיומנים, הם עברו הרבה הכשרות בזמן האחרון, בשנים האחרונות למעשה. בשנים האחרונות אנחנו השקענו כמעט 50 מיליון שקל מתקציבי המשרד והחלטות הממשלה במיגון של המחלקות לשירותים חברתיים והמסגרות בקהילה, כמו מועדוניות, אנחנו השקענו מהכסף הזה גם בהרבה פעילויות לחזק את החוסן המשפחתי, הקהילתי, האישי של קבוצות שונות, של בני נוער, צעירים, נשים, חד הוריות וכו' וכו'. וכמו ששמענו כרגע, לדאוג לעצמך, להיות פעיל ולא להיות תלותי ולקחת את האחריות בידיים שלך וזה המוטו שלנו.

תודה רבה. לפני שנעבור לראשי הרשויות בעצמם, שבעצם באנו לשמוע אותם, מניסיוני הרב בוועדות מהסוג הזה רוב השאלות מופנות לרשות המסים ולכן לפני שנתחיל בסבב ראשי הרשויות, מי הנציג של רשות המסים כאן? תן לנו סקירה קצרה על מה הדברים שנעשו בסבב האחרון, מה הסוגיות המרכזיות שאתם מתמודדים איתן, למה אתם נדרשים לתת מענים ומה כבר נעשה עד הרגע הזה, כך גם אולי תוכל לחסוך חלק מהשאלות והקושיות.

אני אתחיל בנזק הישיר. כבר ביום שני, כשנפלו הטילים אחרי הצהריים, צוותים שלנו הסתובבו בשטח במטרה ראשונית למפות את הנזקים ולתת מענה מיידי, שזה אומר דיור חלופי לכאלה שהבית לא ראוי למגורים, שמירה על בתים שנפרצו ובעצם פינינו אותם לבית מלון כדי שלא יבזזו את מה שיש בתוך הבית, יותר בצד הרגשי, אנחנו מבינים שהציוד נפגע גם ככה, אבל עדיין שומרים על הבית כדי שירגישו בטוח.

כבר באותו יום פתחנו את המוקד שלנו באשקלון, למחרת היו 20 צוותים שהיו בכל האזור, גם היום היו 20 צוותים בכל האזור כדי לטפל בכל הנזקים האלה. בנזק הישיר, לא ידוע לנו על בעיות מיוחדות, אני חושב שהטיפול נעשה מאוד מהר ובשטח. כמובן שנערכנו לכל התרחבות של התרחיש, אבל לשמחתנו זה המצב כרגע. לגבי הנזק העקיף - - -

לא רק נזק עקיף, ברשותך, הרי בסופו של דבר אנחנו יודעים שהנזק הוא לא רק רגעי, לא בזמן הסבב עצמו, בין סבב לסבב ההתאוששות היא לא מיידית, לא לעסקים הקטנים, לא לחקלאים, אפילו לא להורים שהפסידו ימי עבודה.

זה הנזק העקיף, אני אדבר על זה, זה הנושא הזה. הנושא של הנזק העקיף התחיל אצלנו דווקא מראשי הרשויות, שישבנו איתם לפני מספר חודשים, ממנהל הרשות, עלו בעיות מהשטח של תיירות, הדבוראים בישיבה הקודמת שהיינו כאן, ובמהלך התקופה ביטול פסטיבל כדורים פורחים שהיה כאן ובנוסף הורים שלא הלכו לעבודה, עד אתמול זה היה האחריות של פיקוד העורף לא לפתוח מוסדות חינוך, אתמול גם הייתה הנחיה יותר מחמירה, לא לפתוח עסקים ב-7-0 וזה קצת שינה את הסטטוס.

כבר התקבלה החלטה וכבר יצאה הודעה של שר האוצר שאנחנו הולכים להתקין תקנות, מביאים אותם ביום שלישי בוועדת הכספים, זה נקבע ביום שלישי, לפני שעה הודיעו לי שיש דיון ביום שלישי הקרוב, התקנות מבחינתנו גמורות כבר. התקנות ייתנו מענה למספר דברים עם תחולה רטרואקטיבית. בעצם ענף התיירות לדוגמה נפגע כבר מתחילת ההסלמה שהייתה, ההפגנות על הגדר, בלונים, עפיפונים, השריפה, טילים מדי פעם שהיו, היו כמה סבבים של טילים, אז הפיצוי שלהם יינתן מה-1 במאי עד סוף השנה הזאת. בעצם אנחנו נותנים אחורה ועד סוף שנה שזה - - -

זה התחיל ב-30 במרץ.

נכון, אבל - - -

אבל בוועדת כספים בשבוע שעבר הסבירו לנו שבתיירות במיוחד זה בא כנגד ההזמנות שהיו בשנה הקודמת, אבל בשנה שלפני כן - - -

זה מה שאנחנו עושים.

אבל בשנה הקודמת, בשנה שלפני כן גם הייתה להם בעיה.

לא, אנחנו יושבים עם ענף התיירות, בשנה לפני, ויש כאן אנשים מהדרום, הם יגידו לך שבשנת 2017 היה כאן רגוע ויחסית העבודה הייתה בסדר. גם אם נלך שנתיים אחורה זה בדיוק אותו דבר.

תשאל את גדי, הוא היה בוועדת הכספים.

לא זה מה שאמרנו. אני אחזור עוד פעם. אל"ף, אני חושב שצריכים להתחיל מה-30 במרץ.

אני אסביר על ה-30 במרץ, למה לא מתחילים.

אני אגיד למה כן ואתה תגיד למה לא, חלוקה שווה.

גדי, יש לי בקשה, בוא נסיים, הוא יגיד את מה שיש לו לומר, אחר כך רשות הדיבור לכם ונעשה את זה בצורה מסודרת.

אנחנו התחלנו מה-1 במאי משתי סיבות.

הנה, כבר עכשיו הוא חידש לכם על הדיון בתקנות החדשות שנקבע רק לפני חצי שעה.

הדיון נקבע, התקנות אצלנו כבר הרבה לפני, זה התחיל מראשי הרשויות. אני חייב להגיד, זה עלה מהשטח.

זה דורש את אישור ועדת הכספים.

ברגע שהשר שלנו ממליץ אני לא מכיר מקרה שזה לא אושר בוועדת כספים. למה אנחנו מתחילים מה-1 במאי? משתי סיבות. סיבה ראשונה ומאוד קשה, רוב העסקים האלה מדווחים דו חודשי למע"מ, אם אנחנו נתחיל את זה מ-1 באפריל יש כאן בעיה בדיווח למע"מ, זה הופך את זה למסלול, בוא נקרא לזה לבירוקרטי יותר, הם יצטרכו לפצל את המחזור שלהם, הם יצטרכו לקחת רואה חשבון יותר וללכת למייצגים. זה אחת. שתיים, אנחנו בקשר שוטף כמעט יומיומי עם מנכ"לית העמותה שמטפלת בכל התיירות בעוטף עזה, בבדיקה ערכנו מולה, מול המחזורים, חודש אפריל יחסית היה טוב ואם אנחנו ניגע בחודש אפריל הוא יפגע להם בירידה בהמשך. אז זה משהו שנבדק מולם ובסיכום איתם.

ברשותך, מי שיושב לשמאלי, כמו שאתה יודע, זה ראש עיריית שדרות.

אני מכיר אותו טוב.

עד עכשיו אתה ייחדת את הדברים או לנזק ישיר, או לנזק עקיף שהוא קשור לסוגיות חקלאיות ותיירותיות. שדרות, לשם דוגמה, נמצאת פחות משבעה קילומטרים מרצועת עזה, אבל היא לא מוגדרת כיישוב ספר ולכן היא לא זכאית בכלל לפיצוי על נזק עקיף. אז מה אנחנו אומרים היום לשדרות שהם המארחים שלנו?

עוד לא סיימתי, יש תשובה גם לזה. עוד לא סיימתי את כל הדברים שהתקנות הולכות לטפל בהם. אז הנושא הראשון זה התיירות וזה יטפל עד סוף השנה, בעצם הירידה עד סוף השנה. אני לא אכניס אתכם לפרטים, זה יהיה בשני מקטעים שהם יוכלו להגיש תביעה מיידית ולא לחכות לינואר 2019.

הפתרון השני שאנחנו נותנים זה לעניין השכר. עניין השכר, הורים נאלצו להישאר בבית כדי לשמור על הילדים מחד, וזה התחיל כבר בחודשים קודמים, אז אנחנו נותנים את הפתרון בתקנות האלה לכל ה-40 קילומטר מרצועת עזה שבהן היו הנחיות, שזה כולל את העיר שדרות וכולל גם באר שבע, שהייתה הנחיה, לדוגמה בפגיעה שהייתה לפני שלושה-ארבעה שבועות, יום למחרת לא היו לימודים בעיר באר שבע, אז זה ייתן פתרון לכל ההורים שיש להם ילדים מתחת לגיל 14 ובכל היישובים ב-40 קילומטר.

זה פן אחד, של הורים שלא הגיעו לעבודה בגלל שהם שמרו על הילדים. הפן השני שנוצר אתמול, הייתה הנחיה שלא לפתוח עסקים, אז כל העסקים האלה יהיו זכאים להגיש תביעה על השכר, כולל העיר שדרות, כולל כל עוטף עזה, כשההנחיה הייתה לכל ה-7 קילומטרים.

אמיר, העסקים, חקלאות וכו', בעוטף עזה, לא שדרות, אתם מתדיינים איתם אחורה. ברגע שאנחנו לא מוגדרים כיישוב ספר - - -

לא, התקנות מגדירות אתכם, בתקנות שאנחנו מעלים לוועדת הכספים אנחנו מגדירים את כל ה-40 קילומטר כאזור שהוא בר פיצוי בנזק עקיף אחרת לא הייתי אומר ששדרות יקבלו את השכר. זה מה שהיה ב'צוק איתן' וזה מה שהיה ב'עמוד ענן'.

זה לא רק שכר, ירידה במחזור ודברים אחרים אתה מפצה - - -

תראו, בסופו של דבר - - -

למעשה, אמיר, אמרתי את זה גם לשר, יש פה חלוקה בין עסקים חקלאיים ותיירות, שזה הכפרי, לבין העירוני. עם כל הכבוד לערים האחרות מחוץ ל-7, והלוואי שתפצו אותם כמה שיותר, חוסר ההגדרה של שדרות כיישוב ספר, אני לא רוצה להיות מה שנקרא בכאילו או לבוא ככה, אני רוצה לבוא בצורה ישירה, אם אני גר קילומטר וחצי מזה אין שום סיבה שלא יחתמו על התקנה הזו ולא יחתמו על שדרות ואז אני בכלל לא צריך, במרכאות, את הפרגון הזה כל פעם.

נכון להיום, מחר בבוקר העסקים בשדרות לא יפוצו על העבר במה שלא קשור לשכר. אם אני עכשיו, למשל עורך דין או יועץ או לא יודע מה, אני לא מפוצה על שום דבר, במקומות אחרים אתה מפצה אותם.

אם יש לו עובדים שלא מגיעים לעבודה אז הוא יקבל שכר. אני אענה על הכול.

אמיר, רגע, אם אתה כבר נכנס לסוגיה הזו, הרי ב-7-0 יש אבסורדים, שדרות היא 800 מטר מהגדר, אלא אם התקרבתם, אני לא זוכר - - -

הם בונים הרחבה בכיוון הזה.

וסדרת היישובים היא לא רק שדרות, יש סדרה שלמה של יישובים שהם 7-0 והם לא מוגדרים יישובי ספר.

לא, יש רק יישוב אחד, רק שדרות.

לא, מה פתאום? ב-7-0?

שדרות במעמד ייחודי ומיוחד.

לא, יש סדרה שלמה של יישובים - - -

רק יישוב אחד, שדרות, אני אעלה את זה קדימה. אנחנו ברשות המסים כן חושבים ששדרות צריכה להיות יישוב ספר וצריך להכניס אותה לרשימה הקבועה ובלי קשר לתקנות הוראת שעה שמותקנות כל פעם. אני אעלה את זה אצלנו בהנהלה בנושא של העיר שדרות כדי להתקין את שדרות שהיא גם יישוב ספר. אני אעלה את זה קדימה.

אני כרגע מציג את הפתרונות שאנחנו נותנים. אני אעלה את הבעיה שאלון הציג אותה ואני אעלה אותה קדימה. מבחינתנו הפתרון זה שהשכר ניתן גם להורים וגם לעסקים שלא נפתחו. אותו דבר נתנו פתרון גם לנושא של הדבוראים, שהייתה בעיה שהכוורות לא היו בתחום יישוב ספר, הן היו ביערות קק"ל, אז בתקנות האלה הם גם יקבלו פיצוי ויוכלו לקבל את - - -

אמיר, אם אנחנו נקיים ישיבת מעקב נוספת בעוד חודש, אם לא נהיה בתוך מערכת בחירות, אתה תוכל לתת לנו תשובה יותר כוללת לשדרות באופן ספציפי?

מבחינת הגדרה של יישוב ספר?

כן.

כן, אני אעלה את זה כשאני אגיע מחר למשרד להנהלה אצלנו, לערן ולמירי.

אבל זו לא החלטה של המשרד שלו, של היחידה, זה צריך לבוא לוועדת הכספים. אני אעביר את זה למעלה גם.

אנחנו נעביר את זה. אז בסופו של דבר אנחנו נותנים את כל הפתרונות שעלו לנו מהשטח בחודשים האחרונים, אנחנו לא מתייחסים רק ליום של הלחימה, יום וחצי של הלחימה שהיה, אנחנו מתייחסים אחורה וגם קדימה. גם אם בעוד חודש יהיה עוד אירוע של לחימה של יום וחצי ותהיה הנחיה לא ללכת לבתי הספר זה כבר יהיה בתוך התקנות, לא יצטרכו לבקש מאיתנו שוב פעם, זה בתוך התקנות שאנחנו מגישים עכשיו עד סוף השנה. אחרי סוף השנה נבחן את המצב ואם נחליט שצריך להאריך את התקנות האלה נאריך אותן. זהו, תודה רבה.

תודה. ראשי רשויות. אלון דוידי, בבקשה.

לא. גדי.

גדי ירקוני. אל תריבו, עוד תדביקו אותנו בג'נטלמניות הזאת, אנחנו לא רגילים

אתם רגילים, אתם רגילים. אל"ף, תודה רבה שבאתם, אלון בטח יגיד את זה בהרחבה בתור מארח, אבל אני רוצה להגיד, גם לשלי וגם לך, דבר ראשון אנחנו רואים התקדמות. שלי, אם את זוכרת, את הדבר הזה אנחנו העלינו בבארי, אמרתי מה אתם באים בטענות למס רכוש? אתם האחראים, אתם אלה שאמורים להביא את החקיקה. אני רואה שיש התקדמות אדירה ואני מאוד שמח לראות התקדמות שכמעט אפשר להגיע – הדבר הזה מאוד מאוד הלחיץ את התושבים פה, גם בהסלמה האחרונה וגם לפניה וגם בכל השמונה חודשים האלה וזה בא לפתרון.

אני הייתי שמח אם רשות המסים, כשהם ראו שכשהם עובדים איתנו בשיתוף פעולה אפשר להגיע להבנות, אם לפני שזה יגיע ליום שני לוועדת הכספים נעבור על זה ביחד ונראה שהחקיקה שהם הולכים להביא עונה על הבעיות שבאמת יש לנו בתקופה הזו ולא שם נבוא ונצטרך להציג התנגדויות.

אתה מדבר על התקנות? רגע, אמיר פה. הם מבקשים לראות את התקנות לפני.

בנושא התיירות אנחנו בקשר ישיר עם מי שהם הציבו מולנו. ליאורה, היא יודעת על כל שלב שאנחנו עושים. מבחינת שכר, זה משהו שאנחנו עושים אותו קבוע בהתאם לכל תקנות העבר לפי הנחיות פיקוד העורף. אנחנו נצמדים להנחיות. אבל אני חייב להגיד, זה כבר נסגר ב-2012, אם תהיה הנחיה של ראש עיר כהחלטה שלו לסגור מוסד חינוך ופיקוד העורף החליט שלא, זה לא ייכנס לתקנות שלנו. זה היה ב-2012 וזה עלה לוועדת כספים והוחלט שזה לא יהיה יותר. אנחנו נצמדים להנחיות פיקוד העורף וזה מה שיהיה. כל הימים שפיקוד העורף אמר שלא יהיו לימודים או לא לפתוח עסקים, הם יהיו ברי פיצוי בתקנות.

בסדר גמור. זה דבר שהציק לנו הרבה זמן וטוב מאוד שבלחץ שלכם זה נפתר. אני חושב שלתושבים שלנו זו באמת בשורה טובה ואני מקווה שגם בשדרות תפתרו את הבעיה הזאת.

דבר שני שאני רוצה להגיד פה, לשתי הוועדות האלה, כמו שאתם יודעים, אנחנו היום ברגיעה, אבל התושבים פה בהחלט עברו תקופה מאוד מאוד ארוכה, של שמונה חודשים, ושלי גם אמרה את זה, חלק מההפגנות אנחנו רואים עכשיו בחוץ, לא עכשיו, אלא אתמול.

גם עכשיו יש.

גם עכשיו יש? אני חושב שזה מאוד לגיטימי, האנשים עצמם, שהם לא כמונו, שמותר להם להביע את עמדתם מהבטן, אנחנו רואים כמה זה קשה וכמה זה כואב ואני חושב שהדבר הזה צריך לבוא ואנחנו גם מחזקים את זה. אני גם חושב שהמשמעות עכשיו של כולנו זה לראות איך באמת את השקט הזה שהבאנו לפה היום, את ההבטחה הגדולה שהבטיחו לנו, שהשקט הזה יישמר, שהוא באמת יישמר. אם אלה שקיבלו את ההחלטה, והם יודעים הרבה יותר מאיתנו, קיבלו את ההחלטה הזאת אז אני מקווה מאוד שביום שישי הקרוב ובכלל לא נראה את מה שראינו ואת האירועים האלה שראינו בעבר.

אלה הדברים האלה. בוועדת חוץ וביטחון אני מבין שמתקדם החוק של המוקשים ושל הנפלים, וזו גם בקשה שלנו. והדבר האחרון שאני אגיד, שזה יגידו גם כל החברים שלי, הדבר החשוב ביותר, שאנחנו צריכים את התמיכה שלכם שזה גם יעבור בממשלה, זו התכנית לחיזוק העוטף בכלל. זאת התכנית שבלעדיה קשה לנו אחרי אירועים כאלה וגם בשוטף להצמיח ולדאוג שהעוטף ימשיך ויקלוט פה את האנשים ושהצמיחה הדמוגרפית האדירה שאנחנו רואים פה תמשיך, זה כל כך חשוב שהתכנית הזאת שמוגבלת ב-2018, תמשיך גם ב-19' וגם ב-20'. זה חלק מחיי היומיום שלנו וגם של התושבים.

אבל, גדי, תן רגע להבין, לנו כחברי כנסת, סוגיה שפה היא אולי יומיומית ואצלנו היא מחייבת הסבר, ודווקא פה נמצאים כל הגופים הרלוונטיים, כשיש אירוע תיירותי, הפרחת הבלונים - - -

הפעם זה היה הפרחת בלונים חיובית.

סליחה, כדורים פורחים. הרי יש אירוע, עלות האירוע מיליון שקל, אני סתם זורק מספר, אני חושב שזה לא רחוק, עכשיו מודיעים גורמי הביטחון שמשיקולים ביטחוניים האירוע מבוטל, מיליון שקל ירדו לטמיון ועכשיו, אמיר, איך הדבר הזה נסגר? אני רוצה להבין רגע, מהצד שלנו כחברי כנסת, איך הדבר הזה נסגר? הממשלה, שיש לה מספר זרועות, נותנת לרשות המקומית, גורם ביטחוני, לא חשוב אם זה המשטרה או פיקוד העורף, הוא נותן הנחיה שהעלות שלו היא מיליון שקל, איך הדבר הזה נסגר לא בפרוצדורה מורכבת? להנחיה הזו יש נגזרת מיידית.

אני אסביר. עקרונית, קודם כל הפתרון שאנחנו נותנים נותן פתרון לכדורים הפורחים, זו הייתה ההחלטה בתקנות הוראת שעה. אתה שואל איך אנחנו יוצרים מצב שלא צריך תקנות הוראת שעה וזה מפוצה אוטומטית. זה יהיה דבר שלצערי בלתי אפשרי. אתם צריכים להבין שאם אנחנו נכריז על כל מדינת ישראל כיישוב ספר וחס וחלילה תהיה מלחמה כוללת - - -

יש, זה מצב מלחמה.

הנזק העקיף שיכול להיגרם, בהערכה קטנה שעשינו לא מזמן בשיעור נזק שדומה למה שהיה ב'צוק איתן', שזה שיעור נזק מאוד נמוך, זה כמעט 200 מיליארד שקל. למדינת ישראל לא יהיה תקציב לעשות דבר כזה, בגלל זה התקנות של הנזק העקיף מדברות על יישובים, כ-150 יישובים, וכל פעם שיש אירוע מתקינים תקנות ספציפיות עד גובה התקציב שניתן לנו להתמודד איתו.

באירועים כאלה גדולים, בוא ניקח את 'צוק איתן', אני אתן לך דוגמה שקרתה ב'צוק איתן'. ב'צוק איתן' הוכרז על 40 קילומטר מרצועת עזה, תקנות שלנו. ב'צוק איתן' פיקוד העורף נתן הנחיה לא לבצע, ניל יאנג היה צריך להגיע לפארק הירקון בתל אביב, האירוע, 50,000 איש, בוטל. לצערנו, עם כל הרצון שלנו, לא יכולנו לפצות אותו, כי זה היה רק 40 קילומטר מרצועת עזה. כל העסקים באזור המרכז גם נפגעו, אבל זה תקציב מוגבל בסופו של דבר הקופה של קרן הפיצויים. צריך לשמור אותה למקרה של מלחמה כוללת. אם היינו מכניסים גם את תל אביב פנימה זה היה גומר את הקופה בהרבה. אז בסופו של דבר לא יהיה פתרון כל הזמן, אנחנו ניתן פתרונות נקודתיים אפשריים.

ונוסיף שיש בכלל מערכת אחרת של חוקים ותקנות, כמו הכרזה על מצב מלחמה או הכרזה על מצב חירום בעורף.

זה, דרך אגב, לא קשור - - -

כן, ברור, זה לא רלוונטי לכאן.

זה לא קשור, אם יכריזו מלחמה או מצב מיוחד בעורף זה לא משפיע על תקנות מס רכוש.

אבל אני חושב שצריכים להכיר בזה - - -

הגיע הזמן שזה ישפיע.

עוד ראשי רשויות שרוצים לדבר? אלון.

אתה קיבלת תשובה?

תראה, אני מודה שהתשובה של אמיר, היא ברחה לנקודות קצה, לתל אביב, שזה אירוע נדיר, היא לא נתנה מענה לשוטף. אבל מאחר שאני מבין שיש בעיה ומאמיר הבנתי שאין לה פתרון, נשארת לנו נקודה לטיפול.

הוא אמר שיש פתרון, אבל זה עולה 200 מיליארד שקל.

התקנת תקנות ייעודיות בכל פעם שיש אירוע כזה. הכדורים הפורחים שבוטל נכנס להתקנת תקנות שהצגתי מקודם. זה ייכנס לפתרון והם יוכלו לקבל את הכסף.

אנחנו לא נפתור את הבעיות עכשיו, אנחנו נסמן אותן עכשיו. זו בעיה שאצלי היא מסומנת, והאמן לי, בעיה שמסומנת לא יורדת.

היא מטופלת.

בבקשה, שי.

שלום, שי חג'ג, ראש מועצת מרחבים. אני אציין רק שמועצה אזורית מרחבים נמצאת 7.100 קילומטרים עד 25 קילומטר. סיפור אישי קצר, יש לי בת בגיל 11 שב'צוק איתן' חוותה תהליך לא פשוט. היא טופלה, הכול הסתדר, אבל כל פעם שיש אירוע של אזעקה הכול חוזר מחדש. היא בת 11 היום, ישנה איתנו במיטה. שתבינו באיזה אזור אנחנו חיים ומה אנחנו חווים פה. זה סיפור אישי מהבית. אני קיצרתי טיסה שהייתי בחופשה פרטית וחזרתי אתמול בלילה בגלל המצב.

אני רוצה לדבר פה על שלושה נושאים שהם חשובים ואקוטיים מאוד. דיברו פה אנשי משרד החינוך, במצב שלנו התלמידים צריכים סיוע יותר גדול ממה שהמשרד יודע לתת. מדובר בתוספת של שעות לימוד שאנחנו פונים למחוז והמחוז לא יודע לתת לנו שעות. צריך לפצל כיתות גדולות, הם לא יכולים ללמוד בצורה הזו, הם פשוט לא יכולים. יש לנו בית ספר שהיה מצטיין, נהיה בית ספר אדום, זה לא הגיוני.

סליחה, תוספת השעות זה כדי לפצל כיתות?

כדי לפצל כיתות, כדי ללמוד בכיתות יותר קטנות, כי הילדים לא מרוכזים. אני נותן לך דוגמה של הבת שלי, שאם היא ישנה איתי במיטה היא לא יכולה ללמוד בבוקר.

אני מבינה את זה.

והיא ילדה מצטיינת, היא לא באה מבית לא טוב או אין לה נתונים, יש לה נתונים מצוינים, אחותה הגדולה מחוננת והיום היא במודיעין, מתגייסת בעוד חודש למודיעין. זה המצב שאנחנו נמצאים בו, אז צריך להשקיע גם בשעות הלימוד, תוספת של שעות לימוד, וגם בכל נושא השפ"ח, שהוא לא מספיק, לפחות לא בשבעה קילומטרים ומעלה. יש מישהו שהגדיר שבעה קילומטרים וזה על הכיפק, ובהחלט מגיע להם, הם חווים פה תהליכים, אבל באמת יש יישובים של שבעה קילומטר ו-100 מטרים שלא נכללים בשום קטגוריה וזה לא הגיוני, אנחנו חוטפים לא פחות.

דבר נוסף זה נושא הממ"דים. 60% מבתי מועצה אזורית מרחבים לא ממוגנים, הם בתים שנבנו בשנות ה-60. אני לא אומר למגן את עצמנו לדעת, אבל אני כן מצפה מממשלת ישראל שתיתן תמריצים או תיתן סבסוד לאנשים פרטיים לבנות ממ"דים בבתים שלהם. צר לי להגיד את זה, אבל דיברו פה באמת גדולות אנשי המקצוע, אין מיגוניות, שלא יספרו סיפורים, מ'צוק איתן' אני דורש מיגוניות למקומות מרכזיים אצלי ביישוב, אני לא מקבל מיגוניות. באירוע האחרון הייתי בחו"ל, קיבלתי מאות טלפונים, תן לנו, רק שיהיה מתקן ברחוב ראשי, שיוכלו לרוץ אליו. לא שזה ייתן פתרון, זה רק נותן הרגשת ביטחון.

אני שמח שהתקשורת יצאה ואני יכול לדבר קצת יותר - - -

רגע, לפיקוד העורף לא היה לתת את המענה לזה?

אין מענה למיגוניות מעבר לשבעה קילומטרים, הבתים שלנו לא ממוגנים, מה לעשות?

למה אין מיגוניות - - -

השאלה לפיקוד העורף. הרי בפול שלכם אתם מחזיקים בדיוק למצבים האלה כמות גדולה מאוד.

מה, זה סיפור?

סיפקנו בשנים האחרונות מעל 130 מיגוניות.

לא, היום, היום.

אבל עכשיו, לאור האירועים האלה, למה בעצם לא נותנים?

שאלה לי אליך, כמה יש לך במחסן?

משהו לא מתחבר. תראה, אומר ראש מועצה, יש זעקה למיגוניות, אתה אומר שיש לכם מיגוניות בדיוק למצב חירום כזה, איך החיבור הזה אמור להתבצע?

עד מחר זה יכול להתבצע.

זה בסיסי.

אנחנו סיפקנו עד כה בשנתיים האחרונות כ-130 מיגוניות ברחבי הגזרה. הפערים ב-7 עד 15 הם לא במיגוניות, הם פערים במיגון תקני. כמו שאמרתי, כרגע, בתקצוב שאנחנו יודעים לתת - - -

המיגוניות זה לא עזרה ראשונה במקרה הזה?

למה לא לתת מיגוניות?

מיגונית זה תחושת ביטחון, זה לא - - -

לא, מיגון שהוא רלוונטי מאוד בסביבת העוטף פחות רלוונטי כשיוצאים מהעוטף.

למה?

אני אגע בזה לא בפורום מתוקשר, אבל זו ההנחיה של פיקוד העורף, זו הגישה שבה אנחנו נוקטים, ככה אנחנו גם פחות או יותר פועלים בשגרה.

אז מה הנוהל עבור המרחק הזה, עבור הגזרה הזאת?

השלמת פערי המיגון בגזרות שהן לא גזרות העוטף צריך לקרות על בסיס הבנה שיש פה משהו שצריך לתקצב אותו. כרגע ב-15-7 אנחנו ממפים את הפערים, אנחנו יודעים עליהם, רק שנכון לעכשיו הם לא מתוקצבים במלואם, הם בפערי תקציב, כמו שהסברתי קודם.

חיים, אולי תיתן לשי לסיים ואחר כך תדבר, כדי שתשמע אותם?

אין לי בעיה, אני רק רציתי להעיר על זה.

תראה, כמנהיגי האזור, באמת, אני חושב שבכל הסלמה שיש אנחנו נותנים את כל הגיבוי לממשלת ישראל, בטח לצבא, ואנחנו נמשיך לעשות את זה, דרך אגב, אבל אנחנו כן מבקשים לתת לתושבים שלנו את תחושת הביטחון שאנחנו בעצם אמורים לאפשר להם. לא יכול להיות ש-60% מהיישובים במועצה שלי לא ממוגנים, כי אין להם. אלה אנשים מבוגרים שבנו את המדינה הזו, הם לא ימגנו אותם, אין להם איך. אני הצעתי בזמנו אופציה של לתת הלוואת מדינה שתשולם בצורה שהמבוגרים יוכלו לשלם את זה וכשהבן יירש את המשק הוא ישלם את ההלוואה, לאפשר איזה שהיא אופציה כזו, אחרת אנשים לא ייבנו ממ"דים.

שי, יש הצעת חוק שחבר הכנסת עמיר פרץ, שלא נמצא פה, ואני מקדמים, שהיא בדיוק ברוח הדברים האלה. החתמנו עליה כבר לפי דעתי לא מעט אנשים ואני מקווה שהיא תביא את המזור לבעיה הזו. אני מקווה, כי יש לה נגזרת תקציבית, היא עוסקת בדיוק בפרמטרים שאתה מעלה כרגע, אבל זה ייקח זמן, זה לא פותר את הדחיפה בחירום כמו שאתה אמרת.

נקודה אחרונה, והיא באמת קצרה כי היא פחות קשורה לוועדה הזו, אבל זה נושא הטבות המס. אם אנחנו מסתכלים בעוטף, עד 7 קילומטרים זה 20%, וזה מצוין וזה מגיע להם, אצלנו זה 7%, אופקים 18%, נתיבות 16%, זה פשוט לא הגיוני. מישהו צריך לעשות סדר ואני צריך את התמיכה שלכם כחברי כנסת גם בוועדת הכספים לעשות קצת שכל. הולך להיפתח שוב פעם דיון בעניין הזה בוועדת הכספים, תעזרו לנו, בבקשה, לעשות שכל בהחלטות.

מי פה חבר בוועדת כספים?

אני.

איילת?

אני לא חברה, אבל אני - - -

יש לך פה חברה אחת בוועדת הכספים.

אני לא יכולה לומר לך כמה פעמים זה נפתח וכל פעם זה נפתח וכל פעם מסדרים וזה תמיד לא טוב.

נכון, נכון, אבל אני אומר - - -

אבל אני אקח אתכם לתשומת לבנו.

אתם שומעים אותנו פה ותבינו את המשמעויות, כאילו זו בדיחה רעה שמפריד בינינו כביש, 7%, 18%, כאילו תנו לכולם כמה שאתם רוצים וזה מגיע להם, האזור הזה, אני סיפרתי לכם את החוויה שלי האישית לא סתם, כדי שתבינו איפה אנחנו נמצאים. ואנחנו מפתחים את האזור הזה, אנחנו לא מתבכיינים. אל תתבלבלו, האזור שלנו יפהפה, הוא מתפתח, הוא מצוין ואנחנו רוצים להביא לפה אוכלוסיות טובות ואנחנו עושים את זה, הלכה למעשה. אני בונה בית חולים שיקומי חדש במועצה שלנו ובונים יישוב חדש, אנחנו עושים דברים טובים, תעזרו לנו איפה שאתם יכולים.

בוא אני אגיד לך, טוב שהעלית את זה, כי מניסיוני בוועדה בסוף זה ככה ויכוח בין חברי כנסת, אני מבטיחה להיות שם בשבילכם, בסדר?

תודה רבה.

תודה רבה, שי. אופיר, בבקשה, ברכות להיכנסך לתפקיד, מאחלים לך הרבה מאוד הצלחה.

תודה, תודה רבה. האמת היא שהחפיפה בתפקיד עם אלון שוסטר, עשינו חפיפת אמת ביומיים האלה בנושא הביטחוני.

מספר נקודות. אחת, הנקודה של הפיצויים, נגעו בזה, אני חושב שזה משהו קריטי. שתיים, הנושא של התכנית הממשלתית, חבר'ה, בלי התכנית הממשלתית פה המצב הוא מורכב מאוד, מאוד מאוד מורכב. אני רוצה לגעת בנקודה אחת של דורות וברור חיל, שני יישובים שהוצאו ממפת העדיפויות. בחודש אפריל התעדכנה מפת העדיפויות והוציאו מעדיפות לאומית את ברור חיל ודורות, בעיה מאוד מאוד גדולה שנוצרת לשני היישובים האלה וחייבים לראות איך מחזירים אותם למפת העדיפויות, עדיפות לאומית. זו נקודה משמעותית.

הם יצאו, בגלל מה? בגלל המרחק?

שינו את - - -

סדרי עדיפות - - - זה היה בוועדת כספים.

כן, וזו פשוט קטסטרופה, זה אומר משרד השיכון, זה אומר שהם לא מקבלים השתתפות בתשתיות, זה אומר שערך הקרקע עולה שם בצורה משמעותית, זה אומר שהם לא יכולים להמשיך לבנות ולהתפתח בשני היישובים האלה. זה חד משמעית. תבינו, מרכז החיים של שני היישובים האלה זה במועצה, זאת אומרת הם שולחים את הילדים לאותו בית ספר, הסטודנטים או המבוגרים שמגיעים למרכז יום לקשיש. שם זה המקום, זה המרכז, הקניות, הכול, זה פה בשדרות. זה מרכז החיים שלהם, זה שני יישובים שנמצאים 7.200, 7.150, משהו כזה, וזו פשוט תקלה. חייבים לראות איך מחזירים אותם חזרה למפת עדיפות לאומית.

דבר אחרון, אני רוצה איזה שהיא תחושה מהיומיים. תראו, אנחנו 17 שנה במערכה, שבעה החודשים האחרונים זו מערכה מועצת. לפי דעתי זה היה הסבב השישי ביומיים האחרונים. ביומיים האחרונים יש הרגשה של תסכול מאוד מאוד מאוד גדולה של התושבים שלנו, יש פה הרגשת תסכול. סיימנו אתמול בערב, אנחנו רואים את הנוער היום בבוקר, בשבוע שעבר הוא יצא למסע לירושלים, היום בבוקר הוא החליט שהוא משבית את הלימודים ולא נכנסו לכיתות. אנחנו פה בנקודה שהיא נקודה קריטית.

לא היו לימודים? או שזה היה אקט מחאה רגעי?

לא, הם יצאו, לא היו לימודים.

כל היום לא היו לימודים?

של י"א-י"ב.

ביוזמת התלמידים.

התלמידים בעצמם. תראו, אתמול ראיתי איזה שהוא סיכום שהוציאה אחת ממנהלות מרכזי החוסן, אתמול הסתיים, ה-48 שעות האלה הסתיימו בתחושה של האנשים כמו אחרי 60 יום ב'צוק איתן'. יש פה פגיעה ממש בחוסן ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו ערניים לעניין הזה. זה משהו שצריכים לקחת אותו בחשבון. זו תקופה ארוכה של סבב אחרי סבב אחרי סבב.

והשריפות.

זה הכול ביחד, השריפות וכל התקופה הזאת, מותחים פה עד הקצה, אז צריכים להיות ערניים בעניין הזה.

חיים.

אבל אנחנו רוצים לתת לראשי היישובים, אתה היית, אתה לא - - -

לא, אבל היא אמרה אחרי שהם מדברים.

ערב טוב. תודה שהגעתם לכאן היום, זה מחזק מאוד. מועצה אזורית שדות נגב, שמונה יישובים בעוטף, שמונה מחוץ לעוטף. המורכבות שהציג פה שי, עוד יותר מסובכת, אני יושב בשולחן המליאה, חצי מקבלים הטבות מס והטבות אחרות, אחרים מקבלים אפס. מאוד מאוד מסובך, אותם ילדים באותם בתי ספר, אותן הסעות, סיטואציה לא פשוטה, אבל חלק מהבעיות ב'צוק איתן' חזרו למרות שיש לנו באמת התקדמות מאוד מאוד גדולה בפערי מיגון, צפירה. הרבה מאוד דברים טובים קרו מאז ואפשרו לנו פעילות גם בשגרת חירום.

נושא המרפאות. חברים, זה נושא שעלה חזק מאוד ב'צוק איתן' ואתמול, יום אחד של לחימה, ממרפאה אחת האחות לא יכולה לבוא כי יש לה פחדים, אז גם הרופא לא מגיע כי האחות לא מגיעה, ובשנייה המיגון הוא לא 100%, הוא רק 90%, אז סוגרים את המרפאה. ודווקא האנשים המבוגרים ביישובים, התרופות הכרוניות שמגיעות למרפאה, באו ומצאו את המרפאות סגורות והפתרון היה שייקחו אותן מנתיבות. אז להסיע אותם על הצירים לנתיבות ואוטובוסים - - -

מסוכן נורא.

זה פשוט לא נתפס. אף אחד לא מצליח לפתור את זה, חבל שמשרד הבריאות לא פה, השיח הזה היה ב'צוק איתן'.

הוא פה.

אז אולי תוכלו להגיב לזה. היה שולחן עגול במשרד ראש הממשלה, העליתי את זה שם, חטפתי מכל הכיוונים והחטפתי, לא יצא מזה שום דבר, חבל שזה כך.

פער בפסיכולוגים שרוצים לבוא לעבוד בעוטף. אנשים עוזבים, יש לי תקנים שאני לא מצליח לאייש אותם. אני מפרסם, ביקשתי ממשרד ראש הממשלה ליצור אולי איזה שורת תמריצים לפסיכולוג שיבוא. אני כרגע לא יכול לתת שירותים לבתי ספר בצורה סבירה, הדבר הזה תקוע.

אתם בקשר עם נט"ל אולי?

יש לנו תקנים של פסיכולוגים שאנחנו לא מצליחים לאייש אותם כי אנשים לא רוצים להגיע, בתוך בתי הספר, לתכניות מסודרות.

הוא צריך תמרוץ, משרד החינוך לא יכול לתת אפשרות של תמרוץ.

אני רוצה להיות קצר, לא להאריך. מעונות יום בעוטף חייבים להיות ממוגנים ב-100%. זו החלטה של בג"צ ושל פיקוד העורף, יש קושי מאוד גדול בתקצוב מול משרד האוצר ומול משרד הרווחה. נרשם כמה פעמים בהחלטות הממשלה שתינתן עדיפות לעוטף עזה, תינתן עדיפות - - -

רגע, זה מעונות יום מסובסדים?

מעונות יום מסובסדים.

יפה, אבל אתה אומר בעצם, בכל מקרה מדובר רק על המסובסדים. כי הלא מסובסדים, אין לך בכלל דיון עליהם.

לא הפרטיים.

לא, לא הפרטיים, מדובר על מעונות מסובסדים של המדינה.

אני מבינה, אז יש לכם מסובסדים לכולם?

לא, יש חוסר של מעונות. יש אישור עקרוני לבנות אותם, עם תכניות מאושרות, ואין כסף.

ואתם כאילו בחריגה לעומת הכללים הרגילים של כמה מעונות יום מותר להקצות לכל יישוב?

לא, אנחנו באותו תקן, רק צריך להיות ממוגן ומלא וזו עלות אחרת לגמרי, אבל יוצא כאילו הפוך, אנחנו מביאים אנשים ליישובים ואין מקום לתת להם להיות. כשאתה מבקש מאנשים להגיע לכאן כדאי שתפתור את העניין של מעונות יום קודם כל ואחרי זה - - -

ברור.

רק כדוגמה, ב'צוק איתן' ביישוב תושיה פסלו לי מעון יום כי היה ויכוח בפיקוד העורף עם הצבא אם הוא ממוגן או לא, בסוף החליטו שהוא לא ממוגן, אחרי שהשקיעו בו כמעט חמישה מיליון שקלים, ואמרו לי: יום אחרי המלחמה תקבל הרשאה. קיבלתי את ההרשאה חמש שנים אחרי, לקחתי הלוואה מהבנק ועוד אמרו לי שעושים לך טובה שההרשאה היא רטרואקטיבית. אז המעון קיים, אנחנו לא מחכים לאף אחד, אבל צריך לראות איך עושים פה את הדברים. אנשים מגיעים עם ילדים קטנים, הם רוצים לקבל את המענה המינימלי לילדים שלהם.

הטבות המס, שי דיבר. אצלי בתוך היישובים חלק מקבלים 20%, חלק 7%, בינואר יהיו אפס, מרחק של 7.100 קילומטר, אפילו קצת פחות. אמר ראש הממשלה בכמה שיחות שהיו שצריך להיות משהו כזה, צריך ליצור איזה משהו כזה, איזה שהוא מדרג סביר. אנחנו לא בעד להוריד לאף אחד, אבל לא יכול להיות שיישוב שנמצא מטר מנתיבות ומטר מעוטף עזה מקבל אפס ופה מקבלים 20% ופה 16%, זה גורם לנהירה בתוך היישובים ליישובים כאלה ואחרים וצריך לראות איך נותנים את הדעת על הדבר הזה. מאוד מאוד מסובך, ראינו את הדיונים בוועדת כספים, ואני גם מסכים, יש רעיון כרגע שהיועצת המשפטית מגבשת, אם תוכלי להתחבר לזה אנחנו נודה לך מאוד.

אני גם אעבוד על זה מול האוצר.

דבר אחרון. דיברתם פה על מיגוניות. המועצה שלי, אברי, קיבלה מקרן היסוד 80 מיגוניות. אתם לא יודעים, העברתי חמש לשי כי הם לא הצליחו לקבל מיגוניות. הצבה של מיגוניות ביישובים מעבר לשבעה קילומטרים, הצבה של מיגוניות ברחוב, לא ליד כל בית, ליד המכולת, ליד תחנת הסעה, ליד מגרש משחקים, מאפשרת איזה שהיא שגרה סבירה שאפשר להסתובב ואפשר להגיע למקום בטוח. כן, אז זה לא 100%, נכון, אבל זה נותן משהו.

אברי, אתם מייצרים את המיגוניות לבד?

לא. מה פתאום?

בסדר, שאלתי.

אז למה אתם מתנגדים?

פיקוד העורף פעם ייצר דברים.

מילה אחרונה, מצאנו פער מאוד גדול במיגוניות לחקלאים.

כמה עולה מיגונית?

תלוי, בין 40,000 ל-150,000, 180,000, תלוי.

יש לנו פרויקט פה שנקרא 'משתלמים בחקלאות', סטודנטים מנפאל, וייטנאם וקמבודיה מגיעים לכאן לעבוד בארץ, הם השגרירים הכי טובים שאתם יכולים לראות. אני מגיע לשם, בנמל התעופה דגל ישראל וכולם עומדים ככה ומצדיעים. הם לא רגילים, בווייטנאם לא נופלים טילים משמים, מה לעשות? אתה מסתובב ברחוב, אין טילים, אין דבר כזה, זה נראה להם כמו סרט. אתמול הייתי אצלם, הם פשוט צורחים, בוכים.

דווקא הם רגילים למנהרות.

הם התקשרו לשגרירים שלהם: תיקחו אותם לשם, תיקחו אותם לשם. גם אצל התאילנדים. צריכים, לא יודע, עשרות בודדות של מיגוניות ליד החממות, לאפשר גם לחקלאים לעבוד, כי קודם לא עבדו פשוט, הם לא עבדו וזה לא עובד ואחרי זה הם בורחים לך ולא חוזרים, זה יוצר גם סוג של פער מולם, שהם לא רוצים לבוא שנה אחרי וגם אצל החקלאים נזק מאוד מאוד גדול. תודה על ההקשבה.

תודה. אלון.

ערב טוב. קודם כל אני באמת מודה לך, שלי, ולאבי, הרמתם לי טלפון, אני לא זוכר כבר, כל כך הרבה זמן היה ב-48 השעות האלה ואני שמח באמת - - -

לא אומרים 48 שעות בעוטף, לדעתי. צריך להעביר חוק שלא אומרים 48 שעות בעוטף.

כפרה, אני נבחרתי כבר, אז אני לא מפחד להגיד את זה. אני אחרי ההיבחרות שלי לחמש שנים נוספות. גם בשמי ובשם יהודית אוליאל, ממלאת מקום ראש העיר, אני חושב שגם רואים פה בשדרות את שימת הפוליטיקה בצד, עבודה, ליכוד, בית יהודי, כולנו תחת המשימה הזו.

אני חייב לשתף אתכם, אתמול בערב אני ישבתי עם הצוות שלי אחרי הערכת המצב והייתי מאוד מאוד מתוסכל ממה שקורה. אנחנו נמצאים כאן במציאות שהיא חדשה, היא לא אותה מציאות, ואני לא מדבר על הטילים או הגראדים ועל הנשק שהג'יהאד מתהדר בו, שהוא יותר חזק. יש פה מציאות בלתי אנושית לבן אנוש, לייצר התרגלות ממצב של קיצון, מלחמה, לרגיעה ברמה של 24 שעות פעם בשבועיים או פעם בחודש או פעמיים בחודש.

שלי, את אמרת שאנחנו סובלים את ההפגנות של בני הנוער וכו', אני אתמול בערב הסתכלתי ב-ynet וכשיצאתי מהערכת המצב ואני חייב לומר לכם שאני התמלאתי גאווה. התמלאתי גאווה בדבר אחד, שאנחנו לא מתרגלים. אני לפעמים גם מקבל, כשאומרים לי למה אני לא מגיע וכו', כי אני בסוף צריך לנהל את העיר ולעשות דברים. אני גם שלחתי את הילדים שלי, הילדים שלי היו בהפגנה הזו ואני חושב שנמצאים פה חבר'ה שגם היו חלק מההפגנה הזו.

זו לא הפגנה, זה סימן חיים לעצמך, לומר לך שהמצב הזה של 48 שעות, 24 שעות, מצב של מלחמה ולאחר מכן רגיעה ולאחר מכן הפסקת אש וכל הדיבור הזה בפרשנויות באולפני הטלוויזיה מטריף ומגניב וכל אחד – אבל בסוף החבר'ה האלה אמרו אמירה פשוטה, זה לא אנושי וזה אסור שיקרה. זה לא משנה אם שורפים צמיגים או חוסמים כבישים, עצם האמירה הזו והאמירה הזו גם של הבוקר וגם מה שעושים בני הנוער שלנו, כי זה בסוף החבר'ה שלנו, אנחנו מה שנקרא מעבירים להם את המטה, אנחנו עושים את זה, אנחנו מנהלים, הם הדעת שלהם חופשית, היא בריאה, היא טובה, היא נכונה וזה כל כך נכון וכל כך ברור שאסור להתרגל למציאות הזו.

אנחנו בסך הכול, אני חושב שכל הנציגים פה של הממשל וגם חברי הכנסת, אתם אוהבים את המקום פה, אוהבים את עוטף עזה, אנחנו רואים אתכם לא רק בזמנים האלה, אתם נמצאים איתנו כל הזמן בקשר ואני חייב לומר, מהבחינה הזו, מהבחינה האזרחית, אתם לומדים, אנחנו לומדים. אופיר הזכיר, המציאות הזו של החלטת הממשלה זה לא איזה בומבון או איזה קצפת נחמדה שאתה מבסוט שהשגת עוד איזה תקציב לבניין. מדובר במערכת האזרחית ובתפקוד המערכת האזרחית המינימלי על מנת באמת לגרום לכך שהעיר שלנו, שדרות, וכל היישובים מסביב, יפרחו. בלי הדברים האלה זה לא יקרה. יש את המצב הביטחוני ויש את המצב האזרחי ושני הדברים האלה אנחנו דורשים ומבקשים את המרב.

יושבים פה חברי כנסת מהאופוזיציה, אבל גם דיברנו עם כל השרים, היה פה גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויש את הנכונות וההבנה הברורה, דצמבר מגיע עוד חודש, אנחנו לא יודעים מה יקרה מבחינת כל ההתרחשויות מסביב, זה אומר שאסור להשאיר את הדבר הזה תלוי, הוא צריך להיגמר בשבועיים הקרובים. אנחנו מבקשים גם את הדחיפה של כל הסיעות בנושא הזה, יש הבנות ברורות שבשבועיים האלה זה הולך לעלות והולך לקרות.

חשוב לי גם לומר, צריך לדעת שאנחנו באמת באמת מרגישים בלב שזו המשימה הציונית שלנו. אנחנו לא מרגישים מסכנים, אנחנו לא מרגישים – שאלו אותי אם אנחנו אזרחים סוג ב' או דברים כאלה, ממש ממש לא. יש פה את מיטב האנשים של מדינת ישראל, מיטב היחידות המובחרות. האנשים שגרים פה הם אנשים שמבינים ויודעים את המשמעות. זה לא איזה משהו שנופל עלינו, אנחנו חיים פה, חיים פה המון שנים, אנחנו מרגישים את זה, אנחנו חיים את זה עם הילדים שלנו. יש פה בעלי מפעלים, יש פה אנשים שמנהלים כלכלות. אתם יודעים מה זה לנהל מפעל? או לנהל פה מפעל ברמה ולהביא לפה בכלל מפעל שרואה את מה שמתרחש מסביב? או להביא לפה השקעות מחו"ל? אלה דברים שהם לא פשוטים. אתמול באסם נפלה רקטה, פוצצה מכוניות חופשי, מאוד התרשמתי מהבעלים של המפעל, ונמצא פה גם מאיר ממפעל עוף קור ואחרים, איזה הבנה אנושית בזה שצריך לחזק את האנשים, אם זה להחליף אוטו וכן יהיה לו פיצוי, לא יהיה לו פיצוי.

לכן קודם כל באמת תודתי וחשוב שתדעו משהו אחד, חשוב לנו שיהיה חשוב לכם. ברגע שחשוב לכם ואנחנו חלק ועם כל הכבוד, אני שמעתי את מרכאות הסולידריות של מרתון תל אביב, זה לא עשה לי איזה שהיא סולידריות, לא שכנעו אותי כשרצו בתל אביב עשרה קילומטרים, הילדה שלי לא הרגישה.

הם שמו סטיקר, אלון.

בסדר.

זה היה באירוניה.

לא, בסדר, בסדר, אנחנו לא צריכים את זה, אנחנו לא צריכים את הרמה של הסולידריות ברמה של לבוא ולעזור, אנחנו רוצים שזה יהיה חשוב לקובעי המדיניות. שמי שמחליט החלטות, שתרעד לו היד ברגע שהוא מחליט את ההחלטה. כששי מדבר על המצוקות שלו וכשאופיר מדבר על המצוקות שלו ותמיר וגדי, זה בדמים, אלה דברים שאנחנו חשים אותם בבית שלנו, כל אחד עם הילדים שלו, כל אחד עם בני הנוער שלו, כל אחד עם העובדים שלו.

אני כולי התפעלות מפיקוד העורף, אבל אני עדיין למשל עם הבניין שלי בעירייה לא מוגן. אני בונה מרכז הפעלה מדהים, אבל מצד שני בסוף מפעל חיוני, אתה שומע, אמיר? אני לא יכול להגיד לעובדים שלי לבוא למפעל חיוני כשכל הבניין לא מוגן. לכן אנחנו עושים דברים נפלאים ביחד, זה מה שמחזק אותנו וזה מה שמאפשר לנו לחיות פה ובעזרת ה' להמשיך להקים פה שכונות, להמשיך להביא לפה אנשים, להמשיך לגדל פה, עם כל הקשיים, עוד דור של אנשים שהציונות זה הדבר המרכזי בחיים שלהם.

ובאמת תודתנו, אנחנו מקווים, בעזרת ה', אני לא מאמין בכל מה שהוחלט אתמול, לא מאמין, אבל אני אתפלל שזה יעבוד. לא האמנתי בהתנתקות, פעלתי נגד זה, בכיתי, נקרע לי כמו חלק מהגוף, אבל רגע אחרי אמרתי הלוואי, הלוואי שאני אתבדה והכול יהיה בסדר. אז תודה רבה ובעזרת ה', אני מקווה שתעקבו אחרי הדברים, אחרי כל הפערים ונמשיך להתקדם.

אלון, תודה רבה על הדברים. אני רק רוצה לומר דבר אחד, אמנם אנחנו לא שרים, אבל אנחנו חברי כנסת, חלקנו מנהלי ועדות, אנחנו לא באים מתוך חמלה, אנחנו אוהבים אתכם, אבל אנחנו לא באים למפגני רגשנות, אנחנו באים כי זאת החובה שלנו וזה התפקיד שלנו. הציבור בחר אותנו למלא תפקיד ותפקידנו לדאוג לכלל אזרחי מדינת ישראל בלא הבדל מפלגה. הרי זה בכלל לא משנה, בסופו של דבר ברגע שנשלחנו לכנסת המחויבות שלנו היא לא סקטוריאלית, המחויבות שלנו היא חובקת את כל הציבורים במדינת ישראל.

ללחץ שלנו יש משמעות, בעקבות הישיבה שהייתה ב-1 באוגוסט בקיבוץ בארי, כל מילה שנאמרה הפכה לפקודת מבצע, הפכה למכתב, הפכה לפנייה למשרדי הממשלה וחלק מהדברים נפתרו. חלק לא, אבל חלק כן, חלק מהדברים אני שומעת שוב שלא נפתרו ולכן הלחץ המצטבר שלנו, של הוועדות האלה, של ועדות משמעותיות, הוא עושה את שלו. כולנו היינו רוצים עכשיו לפתור את כל הבעיות, אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לעשות ככל שביכולתנו.

יש כאן עוד ראשי רשויות שלא דיברו? לא. אז יש בקשה מיוחדת שאנחנו נענים לה לפני שאנחנו עוברים לחברי הכנסת, מנהל מפעל עוף קור, מאיר כהן.

שלום לכולם. אני קצת מתרגש, אבל בקצרה אני אשתדל לתמצת. אני יליד המקום, יש לי שלושה ילדים שהיו בסיירות, ילדה שלי הייתה קצינה בגבעתי, כולנו אנשי גבעתי. בשעות מלחמה אני ואשתי יושבים במיטה ושלושת הילדים שלי והחתן שלי נלחמים בעזה ובנוסף לכול, הדבר הכי קשה שיושב עליי כבר שנים, במפעלי נהרג עובד מנפילת קסאם ואני הוצאתי אותו בידי כשהוא מחורר כולו. יש לי 26 עובדים שנפצעו, עד היום הזה הם לא חזרו לעבוד.

אני אוהב את המדינה, אני אוהב את כולם, אבל כולם באים ומחבקים ואחרי כן אנחנו לא רואים אותם, לצערי הרב. אני אתן דוגמה, ביום שנפל אצלי הקסאם והיה לי הרוג, הגיע שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, ושר הפנים דאז, אלי ישי, ובפני העובדים: אין בעיה, אנחנו ממגנים, אנחנו ניתן מיגון, אנחנו נכסה אתכם, תקבלו תקציבים, הכול בסדר. בנוסף לכל יש אצלנו מיכל שנקרא מיכל אמוניה שחלילה אם הוא נפגע, אז רק קצת לצמרר לכם את האוזניים, בשדרות יצטרכו לקחת אנשים בארונות מתים.

עד היום הזה לא ראיתי, לא את עמיר ולא את שר הפנים. שלחתי מכתב לכנסת, לכל חברי הכנסת, ולא נעניתי משום חבר כנסת עד היום הזה. אנחנו מיגנו את המיכל כהערכה לעובדים שלנו, זה עלה לנו כ-1.6 מיליון. בנוסף, שלא נדע מצער, איפה שנהרג לנו עובד, שמנו שם 2.5 מיליון מיגון גדול לעובדים. אבל עכשיו יש סוגיה חדשה, שלשום, כשהתחיל כל נושא הקסאמים הם למדו אותנו, הם לא נותנים קסאם אחד או שניים, הם יצאו בשמונה ובתשעה ובעשרה, פשוט העובדים עזבו את המערכות, עזבו את הכול, ברחו והשאירו את כל הבשר, את הכול תלוי. אני מבין אותם, אתה רואה נשים בהיריון מתעלפות, אתה רואה אנשים נופלים. זה לא העיקר לבוא ולדבר, העיקר לבוא להיות איתנו כאן איזה לילה, להרגיש מה שאנחנו מרגישים.

אני לא מתבייש להגיד שאני לוקח כדורים נגד חרדות, אני בברזיל עם אשתי ודלת שנטרקת אני אומר לה: קומי, רוצי לממ"ד. אנחנו כבר חולים נפשית, כל תושבי שדרות. כשאתם יושבים כאן אתם צריכים להכריז על תושבי שדרות, זה 18 שנה, זה לא שמונה חודשים, כמו שאני שומע כאן, אנחנו 18 שנה לא ישנים ובבוקר עובדים. צריכים להכריז על תושבי שדרות כנכים, ביטוח לאומי. צריך להבין שאני כאבא שחינכתי ילדים להיות לוחמים, לתת למדינה, אתמול שום שר במדינה לא יכול לקום ולהגיד ולהכריז, תצאו מהמקלטים, תלכו לעבוד. אני מתחנן בפני פיקוד העורף שייתנו לי אישור לנהוג את האמוניה שאני לא אסכן את תושבי שדרות, למה? כי כל אלה שבכו ממס רכוש, כי אם אין לי את הטופס הזה אין לי לשלם לעובדים שלי משכורת.

בשנים האלה נקלענו לקשיים במפעל, כל המשחטות בארץ, אין לי מחר מה לשלם לעובד שעובד בשכר מינימום. אין לי. למה? הבירוקרטיה. היום לא הפעלתי את המפעל כי העובדות פחדו להגיע למפעל. מי מפצה אותן? מי נותן להן? אני בתקופה קשה, המפעל לא מרוויח.

אז אני מאוד מבקש מכם שאת כל מה שאני אמרתי, קחו לתשומת ליבכם ותפעלו, לא מהראש ולא מהלב, מהרגש לתושבים פה בשדרות. שלא יספרו לכם סיפורים, כל העיר בלי יוצא מן הכלל, אני הייתי מכריז עליהם כחולים. אז אני מאוד מבקש מכם, קחו את זה לתשומת ליבכם ותודה לאבי שמלווה אותי כבר שנים, אני מאוד מודה לך ולכולכם אני מודה על זה שבאתם לפה ואני מקווה שמי ששמע אותי שייקח את זה לתשומת ליבו. תודה רבה וערב טוב.

תודה, מאיר, תודה רבה. רק תמיר מבקש התייחסות של משרד הבריאות לנושא המרפאות.

אני מנהל אגף לשעת חירום של משרד הבריאות. אנחנו באירועים מהסוג הזה פותחים חמ"ל שנמצא בקשר מתמיד עם כל מה שקשור למרכיבי הבריאות באזור הזה, שזה בתי חולים, קופות חולים, לשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות, כל מה שקשור לרפואה, גם בתי חולים גריאטריים, בתי חולים פסיכיאטריים ובתי חולים סיעודיים למיניהם.

האגף לשעת חירום מקיים או קיים למעשה פעמיים ביום גם הערכות מצב וגם שיחות ועידה של מה שנקרא הרשות העליונה לאשפוז, שהיא הרשות הקובעת והמכריעה בכל נושא שצריך החלטות, שבראשה עומד מנכ"ל משרד הבריאות ושותפים לו גם חיל הרפואה, גם פיקוד העורף ועוד גורמים.

אתם מאיישים מרפאות כשיש בעיה עם מרפאות, כפי שכאן העלה תמיר?

אני מיד אענה לך. אנחנו לא יכולים לאייש מרפאות, אבל אנחנו דואגים לדברים אחרים.

לא, אם נגיד אין אחיות, אין רופאים והם סגרו את המרפאות.

אני אענה.

זאת השאלה, האם אתם עושים את זה?

אני אענה. אבל כדי שתבינו איך המנגנון הזה עובד לפני שאני אזרוק דברים לא קשורים לשום דבר, אז אני אענה. אנחנו נמצאים כל פעם בקשר עם כל מה שקשור למרפאות, קופות החולים, לכל קופה יש ממונה חירום שלה, הוא מדווח למשל על מרפאות סגורות, יש רישום מדויק של כל המרפאות שנסגרו ביום השני ונסגרו בגלל שהצוות פחד להגיע וכתוצאה מזה - - -

מה עושים עם הרישום הזה? זה יפה שיש רישום, אבל - - -

יש רישום מדויק של כל הקופות, של איזה מרפאות ושל איזה קופות. אני יכול להגיד לך - - -

אבל למה רישום? האם - - -

אנחנו לא צריכים רישום. הם יודעים, הם לא צריכים שתראה להם רישום, הם שואלים מה עושים.

הם יודעים, אבל האם יש דרך לפתוח את המרפאות הללו? לתגבר את המרפאות הללו?

חברים, אני מנסה לענות לכם בצורה סדורה. אתם רוצים שאני אקפוץ לתשובה בסוף? הדרך לפתור את הבעיה - - -

כן, תקפוץ לתשובה לסוף.

הדרך לפתור את הבעיה היא פעם אחת לשנות את החוקים, במקום שיהיה מצב התקפה בעורף שיהיה מצב חירום בעורף ואז אנחנו יכולים לרתק יותר צוותים למרפאות שלהם. הדרך השנייה זה לספק רכב ממוגן לצוותים כדי שלא יפחדו להגיע, וזה מה שעשינו דרך אגב, רק שזה לא הספיק, הגיעה הפסקת האש. והדרך השלישית זה לפתוח מרפאות אחודות, זאת אומרת לבקש לבטל את ההבדלים בין הקופות בכך שמרפאה שכן עובדת היא מרפאה אחודה, היא ממוגנת ובגלל זה היא מוכרזת כמרפאה אחודה. גם ממוגנת וגם מסוגלת לתת תרופות. המרפאות האחודות האלה מקבלות את כל חברי קופות החולים ללא הבדל איזה קופה הם שייכים.

באיזה שלב אתם עושים את זה?

מיד.

חברים, אנחנו צריכים להתקדם. תמיר, אני רק רוצה לומר שנמצא כאן יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואני בטוחה שהוא לקח לתשומת ליבו את העניין הזה.

זה אני.

אלי אלאלוף כמובן. וזאת הוועדה שהיא הכתובת לטיפול בדבר הזה וטוב שאלי כאן כי אלי יודע גם להזיז ולהניע דברים.

אני יכול לענות רק לשאלה הסופית? ניתנה הנחיה שבאותו מקום שהמרפאות סגורות, למרות שאין מצב מחמיר, כוננות מחמירה, אנחנו נתנו הוראה שהמרפאות יתחילו לעבוד בצורה אחודה, זאת אומרת אותן מרפאות פתוחות שיעבדו אחוד ויקבלו את כולם, רק שהגיעה הפסקת האש ולא הספקנו.

קלקלה את התכנון.

שלום, אני ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית. אני לא ראש רשות כאן, אבל אני עבדתי בהרבה מאוד מהקיבוצים במרחב הזה. קודם כל אני מבקש להביע הערכה לחבריי ראשי הרשויות שבאמת מתמודדים פה במציאות לא פשוטה. אני רוצה לומר, כמי שפעל פה לא מעט שנים, קשה מאוד לא לראות את התנופה האדירה שהתכנית הממשלתית הביאה לאזור הזה. שאפו ענק לממשלת ישראל ולמבצעים, אבל אתה תמיד רואה בסוף את הגרוש שחסר ללירה.

אני רוצה להצביע על משהו שאותי מעצבן באופן אישי כבר הרבה זמן. אני שמח שאתם פה. יושב כאן ראש מועצה שביום הראשון של 'צוק איתן' איבד שתי רגליים ושני חברים בפיגוע על חשמל, באירוע חשמל. אחד הלקחים מ'צוק איתן' היה שמסדרים את המערכות האלה וסידרו אותן, אבל חסר גרוש ללירה והקבלן שצריך לעשות את החיבור האחרון ברוב קיבוצי האזור עוד לא הגיע לסובב את הבורג. לפני חצי שנה אני הסתובבתי קיבוץ אחרי קיבוץ, אמרתי לחברים מהחטיבה להתיישבות: תגידו, אתם השתגעתם? התקנתם כבר את הכול, תגמרו את החיבורים, זה כלום של מאמץ. זה כלום של מאמץ וזה לא חובר.

מה הסיבה?

הקבלן שלקח על עצמו את העבודה נתן הצעת מחיר נמוכה מדי, לא כדאי לו לבוא, הוא מתעסק בדברים אחרים. הכול שוכב בקיבוצים, אבל זה לא מחובר. זה קשקוש, זה כל כך מעט כסף, זה כל כך מעט מאמץ, זה רק תשומת לב, בתוך יומיים אפשר לפתור את העניין הזה, אבל צריך לגמור אותו.

בניר עם הייתה הפסקת חשמל.

בניר עם ובנירים הייתה הפסקת חשמל כשנפגע הקו. בנירים, ביד מרדכי ובכל הקיבוצים פחות או יותר. תנו קווץ' קטן ותגמרו את זה, הכול מונח שם, את כל הכסף כבר השקיעו, זה ממש גרוש ללירה.

מי זה אתם? מי התקשר עם הקבלן?

החטיבה להתיישבות.

נו, אז לא יודעים להגיע ליושב ראש?

הגעתי ליושב ראש, הוא לא פתר את הבעיה. אני מבקש כאן שתלחצו.

ניר, תודה רבה. חברי הכנסת עכשיו.

יואב יצא, איילת נחמיאס ורבין.

זה לפי סדר הגעה.

יש כאלה שהגיעו לפני הזמן, אז מגיע להם פרס.

אין בעיה, אבל אני לא מחליטה.

אני פונה ליושב ראש.

אני אגיד לכם מה הבעיה, פשוט ניהלנו, שני יושבי הראש ניהלו כל אחד רשימת חברי כנסת עצמאית, יצא שאצלי רשומים ראשונה חברת הכנסת איילת מהאופוזיציה ואצלה רשום ראשון חבר כנסת מהקואליציה.

פרגון עד הסוף, למרות שאלי היה הראשון שהגיע לשדרות.

חבר הכנסת אלי אלאלוף, בבקשה. לאחר מכן חברת הכנסת איילת ורבין. בבקשה.

אני בשדרות מרגיש בבית, עם הרבה ותק. התחלתי את הקריירה שלי בנגב ב-83' בשדרות, אז יש לי סנטימנטים והכרה של המצב. אני רוצה להגיד לכם, אנחנו נפלנו בפח בדיון הזה, מיד דיברנו על המצוקות של החירום ולא מדברים על המצוקות לאורך הזמן באזור הזה. האזור הזה מוזנח תקציבית בכל תחומי החיים, חינוך, רווחה, בריאות. החבר מציין שהוא מבקש מקופות חולים לשמור כמה מרפאות פתוחות, אבל משרד הבריאות סגר את מרפאת הנפש שלו שהייתה עם טיפול של 3,000 אנשים בשלב האחרון.

אנחנו כוועדת חוץ וביטחון ורווחה ובעצם כל הכנסת צריכים להיות ערוכים להתמודד עם המצב השוטף של היישוב. אני לא מכיר ראש עיר במרכז הארץ, באזור השרון, שיעבוד קשה כמו שאלון עובד פה כדי להשיג את מה שמגיע לו מבחינה תקציבית. להתייחס היום רק לחירום, אנחנו פוגעים בעצם בקיום של האזור הזה.

עכשיו, האזור הזה נהיה אטרקטיבי, זה נגד כל ההיגיון, זה פשוט מדהים לראות כמה אנשים רוצים לבוא לגור פה, ללמוד פה. המכללה של ספיר, פצצה בלתי רגילה.

אל תגיד פצצה.

אה, סליחה, פה זה - - - לא, פה לשמחתנו הן לא מתפוצצות. טוב, תרתי משמע. זאת אומרת יש פה מערכות שזקוקות לתקצוב מאוד מיוחד. חוץ ממשרד החינוך שבבתי ספר מסוימים יש לו תקציב דיפרנציאלי, שאר המערכות, כמו שציין החבר משדות נגב על המעונות, מה פתאום מעון יקבל סבסוד או מימון ממשלתי כמו מעון בתל אביב או באזורים האחרים?

לכן אני חושב שתפקידנו בוועדות האלה זה לא רק לתקופת החירום או לתקציבי חירום, זה לתקצוב הרגיל. אם אנחנו רוצים חוסן חברתי של היישובים פה באזור, בכלל בארץ, צריך לתת את הגישה הדיפרנציאלית, זה מחייב גישה דיפרנציאלית שתחזק את היישובים בכל הדברים האלה. לכן כשאני שומע שמישהו אומר שהייתה לנו תכנית של חיזוק העוטף ולא יודעים אם זה יימשך, זה נראה לי סופר אבסורד. עוד מיגונית כזו או אחרת, למרות שכל אחת היא חשובה, אבל לדבר על החיזוק המתמשך, השוטף, שמחזק את האזורים האלה, זו הדרישה הכי גדולה שצריכה להיות מאיתנו.

אני חייב להגיד לכם, בוועדה שלי אני קיימתי כמה מאות ישיבות, אני מודה באשמה, לא קיימתי אף דיון על האזור הזה. אני אשם, אבל גם אתם אשמים, אתם לא מביאים לנו נושאים שנדון בהם. תביאו לנו. אני שומע עכשיו על המעונות, זה מקפיץ, מפני שיש כסף תקוע, לא מנוצל. ובדיון משותף בוועדה עם המשרד הרלוונטי, דהיינו משרד העבודה בעניין הזה, היינו מזיזים את זה.

אז הסיכום שלי בישיבה, אני חושב שזה טוב שבאים בזמן חירום, אבל עוד יותר טוב שנגיע גם בזמן שצריך לבדוק אם ההשקעות של המדינה הן נכונות בזמן רגיל. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין ואחריה ענת ברקו. בבקשה.

תודה רבה, חבריי. תודה רבה לאלון וליהודית חברתי ולראשי הרשויות פה וכמובן לאבי ושלי שיזמו את הדיון, אני מאוד מאוד שמחה להיות כאן. אני בשמונת החודשים האחרונים שלי הגעתי לכאן כמעט כל שבועיים, במידה מסוימת, אני לא יודעת איך, אבל אני הבנתי שהשריפות האלה, יש בהן משהו. הסבבים הם איומים, אבל כאילו באמת יש בעיה עם זה שכאילו התרגלו לסבבים האלה, בשריפות יש משהו מתיש - - -

אף אחד לא התרגל.

תשמע רגע עד הסוף מה שאני אומרת. בשריפות יש משהו מתיש נפשית, שאני פשוט רואה את האנשים פה, זה מכמיר לב לראות את הדבר הזה. סליחה, אלון, אני לא מתכוונת לרחם, אני רק רציתי שתדעו שמה שלי היה חשוב, אלון, שאתם תרגישו שלנו חשוב. זה הדבר היחיד שלי היה אכפת בחודשים האלה.

אני רוצה לעבור לסוגיות המהותיות. אל"ף, שתדעו שיש לי את האפליקציה, זה היה לפחות המינימום שאני יכולה לעשות, אז התעוררתי איתכם כל הזמן וזה עדיין כלום, אבל צריך לדבר רגע על סוגיית המשאבים. יותר מדי חודשים, אבי ושלי, עבדו ראשי הרשויות כדי להשיג את הפיצויים על מה שפשוט נראה טריוויאלי נוכח הנסיבות. דיברנו כאן על המצבים שבהם פיקוד העורף משבית את הלימודים ואז ברור שהורים לא הולכים לבית ספר, אבל מה קורה בלילות שהיו סבבים ואז בבוקר קמים ואומרים שאין בעיה ללכת למערכת החינוך, תלכו לבתי הספר. אנשים הולכים ככה לעבודה. אז עכשיו, אם יש לך מעסיק רחום שמבין מה אתה עברת בלילה, אז הוא יגיד לך: תישאר בבית, לא נורא, יהיה על חשבוני, ואגב, יש הרבה מעסיקים כאלה, אבל מה עם מי שאין לו מעסיק כזה?

כלומר הבעיה היא הרבה יותר מרחיקת לכת, אני בכלל לא מדברת על סבבים בסופי שבוע כי השבתות פה, אנחנו יודעים מה קרה בהן, אבל אנחנו מבינים שזה הרבה יותר מאשר הסבבים הקונקרטיים שעליהם אנחנו מדברים, שזה היה ארבעה ימים מאוד מאוד ספציפיים שהודיעו שאסור ללכת לבתי הספר.

בנושא התיירות, תמיר, אני חושבת שיש פער, אני גם מדברת הרבה מאוד, גם עם איריס וגם עם איציק, מעמותת התיירות פה. אני חושבת שהבעיה פה היא מאוד עמוקה, הם מחמיאים על השירות שאתם נותנים להם, אבל אני חושבת שדברים לא קורים מספיק מהר. אנחנו בהתחלה היינו מאוד מאוד ממוקדים, צריך להגיד את האמת, גם אני, היינו מאוד מאוד ממוקדים בשריפת השדות ובחקלאות והיום ברור לגמרי שהבעיה פרושה על פני כל העסקים הקטנים פה באזור. וכמו שאמרו נכון, זה שהיום כבר הכול בסדר לא מחזיר את העניינים לקדמותם, כלומר זה לא פתאום הנה חזרנו, business as usual. צריך להגיד שלפני שבועיים ממש יום לפני הסיבוב הראשון, בעזרתו של משה גפני, יו"ר ועדת כספים, עשיתי דיון מאוד חשוב בוועדת הכספים, שגדי ירקוני הגיע אליו. מאוד התרגשנו שלמרות שהיו לו בחירות למחרת הוא הגיע וזה היה מאוד מאוד חשוב בעיניי לשמוע את הקול שלך ולהגיד את הדברים בדיוק כהווייתם כי לא יכול להיות שכל פעם אנחנו נגיע לסבב הזה. הרי מה שיש לנו כאן זה עימות בעוצמה נמוכה, זה מה שיש לנו כאן, או עימות מתמשך, אמר מאיר בצדק, זה 18 שנים - - -

זה לא כל כך בעוצמה נמוכה.

את צודקת, ענת, אבל במונחים של מלחמה, ענת, אין פה כל הזמן 'צוק איתן', לזה אני מתכוונת. לכן אנחנו צריכים באמת להתייחס לסוגיה הזאת כסוגיה אחרת מבחינה כלכלית.

שני דברים חשובים מאוד. ראש עיריית אשקלון לא נמצא כאן, הייתה שם בעיה ואני מפנה את זה לפיקוד העורף. באשקלון הייתה בעיה איומה, בתשע בערב כשהתחיל באמת מטח מטורף על אשקלון, בשכונות הכי חלשות באשקלון, לא הצליחו לפתוח, לא היו מקלטים פתוחים, התקשרו לפיקוד העורף, הוא שלח לעירייה, ביקשו מהעירייה, שלחו מהעירייה לפיקוד העורף, כל אחד שלח את השני למקום אחר. אתה מוזמן, יש קלטות של הדבר הזה. אני גם לא הייתי יודעת מזה אלמלא קרן נויבך העלתה את זה ברשת ב' אתמול. זה היה מזעזע בעיניי. הסיבה העיקרית שזה מדאיג אותי זה משום שאנחנו יושבים בוועדת משנה עורף ואני לא אכנס פה לפרטים, אבל זה יוצר פער מטורף בין מה שאנחנו שומעים שם לגבי מערכת היחסים בין פיקוד העורף לבין ראשי הרשויות לבין מה שאנחנו רואים בפועל.

ומשפט אחד קריטי, מרכזי החוסן במצב הכי קשה, אני חושבת, שהם היו שנים. הם כבר הרבה מעבר לתקציב שלהם. אלון, הילה לא נמצאת כאן, נכון?

לא.

הילה לא נמצאת כאן. הילה, מנהלת מרכז החוסן המדהימה של שדרות, אני אומרת לכם, זה פשוט לא יכול להיות, הם לא מקבלים מספיק כסף. אבי ושלי, אני אשמח לעזרה, אלי, מאוד אשמח לעזרה אם נעשה דיון בנושא מרכזי החוסן כבר בשבוע הבא כי מה שאמר מאיר, ואני בזאת אסיים, הוא אמר שהוא לוקח תרופות כנגד חרדות, אם מישהו פה היה הולך ובודק יישוב יישוב ובודק מה ההוצאות של היישובים האלה על תרופות ועל שירותים פסיכולוגיים הוא היה פשוט נדהם. שלי, יש כאן יישובים שמחצית מהאנשים המבוגרים נזקקים לתרופות פסיכיאטריות, מחצית מהאנשים המבוגרים.

אם אנחנו לא נידרש לסוגיות האלה, גם לסוגיית תקציב הבריאות, אני חושבת שאנחנו פשוט עושים עוול נוראי לאנשים המדהימים האלה, בלי חמלה, בלי רחמים, אבל כן, אם לא אכפת לכם, תודה רבה שאתם מחזיקים את הקו הזה. תודה.

תודה רבה. ענת ברקו, לאחריה רחל עזריה.

תודה, תודה ליושבי הראש על הישיבה המשותפת, תודה, אלון, על האירוח ולכל ראשי הרשויות כאן. אני חושבת שלא ממש מדובר בראשי רשויות, מדובר במנהיגים והמנהיגות שלכם עולה כל הזמן, בטח ברגעים הקשים. אז הרבה הערכה והרבה תודה.

מה שאותי מטריד, שיש דברים שהם צצים עכשיו והם כמעט. כאילו יש פק"ל לחירום, האזור הזה נמצא בפיקים של חירום, בסבבים די אינטנסיביים, למה צריך לחכות? למה עם החשמל, הבעיה שאתה העלית, למה צריך לחכות לעוד אסון? לא שילמנו מחיר מספיק כבד? למה מרפאות אחודות לא יכולות להיפתח מיד וצריך לבקש בכלל? למה זה לא פק"ל? למה הדפיברילטורים והמכשור שנתנו במשרד החינוך לא מופעלים? אני לא רואה את הנציג של משרד החינוך.

אני לא מבין את השאלה.

האם הם מופעלים, אין תרגולים, לא יודעים להפעיל אותם. יש מכשור, אבל אמרתם שלא תרגלו ולא יודעים להפעיל אותם. למה לחכות שנגיע לרגע שצריך אבל לא נוכל להפעיל אותם?

הדבר החשוב, לדעתי, גם הוא הסיפור של הטווחים. בין 7 ל-15 קילומטר צריך לשנות את התפיסה, הם נמצאים בטווח הירי, הם סובלים בדיוק באותה צורה. לא יכול להיות שיהיה מצב, כמו שתמיר העלה, שמחצית מהילדים ביישובים שלו הם כן בטווח של עד 7 קילומטרים והמחצית השנייה הם לא וכולם סובלים באותה צורה. אי אפשר להתעלם מזה, חייבים לשנות את העניין הזה ואני מבקשת שפיקוד העורף, אם אתם תוכלו להידרש לעניין הזה, כי אני בטוחה שזה עולה כל הזמן, ויש לכך משמעויות מאוד מאוד קריטיות לגבי היישובים.

לגבי תרגולים של פיקוד העורף. מעבר לתרגול על רטוב, מה שנקרא, שקורה כאן כל הזמן, האם לגבי ילדים אתם מתרגלים אותם גם כדי להפחית חרדה? ממש תרגולים בתוך בתי הספר?

ברור. ברור.

עושים את זה כל הזמן פק"ל?

ברור.

אז זה מתחבר לנושא של מתן מענה לטראומה, כפי שהציגה ד"ר סימן טוב. הקטע של מתן מענה לטראומה, אנחנו חייבים לעבות את המערך הזה כי בעצם אנחנו חוסכים קודם כל בבעיות נפשיות לאורך זמן, לפעמים לכל החיים, שסובלים מהם בעיקר ילדים מהילדות, וגם אם אנחנו עושים את זה במיידי אז כל הבית יכול להיות סביב זה. יכול להיות ילד שנפגע, בדיוק כמו ששי נתן לנו דוגמה של הבת הקטנה שלו, יכולה להיות סיטואציה כזאת שסוחבים את זה לכל החיים ואז כמובן שהעלויות של הטיפולים ושל המשמעות המשפחתית וכל המערך המשפחתי זקוק לטיפול, הן עלויות אדירות. מעבר ל-well being של אותו ילד, ילדה, שחייהם באמת נהרסים לאורך שנים, כי הם סוחבים את הטראומה. איך אנחנו מעבים את המערך הזה כדי שתהיה אפשרות לתת עזרה ראשונה מיידית, ממש? אגב, גם לחיילים, אבל זה דיון נפרד שאנחנו יכולים לעשות.

אני רוצה להתייחס בדבר האחרון למשהו שנאמר כאן והוא מאוד מאוד חשוב בעיניי, הנושא של ההתרגלות. קודם כל אסור להתרגל למה שקורה כאן, בטח לא עם ישראל, מדינת ישראל, אבל גם אסור שהעולם יתרגל למה שקורה כאן. לפי התגובות בעולם, לצערי הרב, יש מצב שכשעפים לכאן קרוב ל-500 רקטות אז זה לא מי יודע מה, אז התגובות הן רפות. כל מדינה אחרת, אני לא יודעת מה, באו"ם היו נדבקים לתקרה. השאלה אם מכאן, במהירות, האם אתם גם עוסקים בהסברה לתקשורת הזרה? אתם מוציאים סרטונים? אתם מנהלים - - - לא, אני מדברת - כי הקטע של המידיות, תחשבו על זה, הקטע של המידיות.

אני יודע שראש הממשלה התחיל - - - אבל לא אצלנו.

כן, אבל אתם, יש לכם כזה חמ"ל, שימו לכם גם צוות ניו מדיה שיכול להוציא סרטונים באותו רגע, דברים, אנשים שידברו ותתחילו לשחרר את הסרטונים האלה לרשתות החברתיות, כי יש לכך משמעות. אנשים לא בדיוק מבינים באיזה תנאים חיים כאן, באיזה תנאים חיים במדינה הזאת. תודה רבה והרבה הערכה לכם.

תודה רבה. חברת הכנסת רחל עזריה ולאחר מכן אלעזר שטרן.

טוב, אז קודם כל אני רוצה להודות לכם, שני היו"רים, על הסיור הזה ועל הביקור, אני חושבת שזה היה מאוד מאוד חשוב ועלו נושאים חשובים וגם לצאת מהבועה של הכנסת ולהגיע לשטח עצמו. בוועדת חוץ וביטחון יש לנו הרבה את ההתלבטות, ואנחנו דנים בזה הרבה מול הצבא, השקעה בעורף מול ההשקעה בצבא עצמו ויש את כל הדיון הזה של לא למגן את עצמנו לדעת וכו'. אני חושבת שמה שאנחנו רואים פה שבסוף העבודה הכי קשה נמצאת אצל ראשי הרשויות, אתם מתעסקים בחיים עצמם, כל העבודה הגדולה בסוף בסוף נפרטת לפרוטות שאתם צריכים להתמודד עם זה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לוודא שאנחנו נותנים את כל הגיבוי ולכן אני כל פעם חוזרת לזה שבעיניי העורף הוא מאוד מאוד חשוב בתוך התהליך הזה כי בסוף גם הפגיעות המתמשכות ייתנו את אותותיהן. ככל שאנחנו נחזק את העורף – אחרת אין לנו שום סיכוי בשום מערכה אחרת.

שתי נקודות שאני לוקחת איתי היום למאמץ לטפל, אחת זה הנושא של מעונות היום, שאני אשמח כמובן - - -

אם את רוצה, קחי את זה.

לא, אני יודעת שאתה לוקח את זה, אני אשמח לעשות את זה בשיתוף פעולה.

אל תריבו, תוכלו לעשות את זה ביחד.

לא, זה מה שאני אומרת, לא רבים.

פה זו סמכות של הוועדה.

נכון, נכון. אז אני אומרת, זה אירוע מוזר, אני חייבת לומר - - -

בכובע אחר שלי אני יושבת ראש נעמ"ת של מרחב אשקלון, מן הסתם מטפלים במעונות היום, גילאי לידה עד שלוש. בעבר כל המעונות היו מועברים לארגונים, אז היה יותר קל לבנות. כרגע זה דרך הרשויות. ראש עיר שיודע ומכיר יודע איך לעשות את זה, לא בכדי בשדרות, כבר כמה? שישה מעונות יום? צריך פשוט לדעת, יש כסף.

הוא דיבר על פער של מעון ישן שהוא היה צריך למגן.

כן, שצריך לעבור את המיגון.

בדרך כלל זה לא קורה. בשדרות היו לפחות שישה מעונות כאלה ומשרד הביטחון נתנו לנו תחליף כביכול. למרות שמיגנו זה לא היה מוגן באופן מלא.

בסדר. מיגון צריך לקבל גם ילד שגר ביישוב שראש העיר שלו לא יודע לעשות או שלא מצליח לעשות את התהליך המושלם. אנחנו מכירים את התחום הזה, מה שהיה פעם תמ"ת, עכשיו זה עבודה ורווחה, נושא המעונות היום מורכב בכל הארץ, אני לא רוצה לדמיין מה קורה כשצריך גם מיגון.

הנושא השני שנבחן זה כל הנושא הזה של אזורי עדיפות לאומית. תמיד תמיד תמיד זה בוויכוח, תמיד השמיכה קצרה, אבל נראה מה אפשר לעשות בעניין הזה. אז תודה ובהצלחה.

תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אני מודה שאני יושב פה שעתיים ושני דברים, אל"ף, באמת יש לנו על מי לסמוך, ושתיים, רשמנו את הכול והשורות פה מתחילות להידלדל, אנשים הולכים ואנחנו אתמול בלילה היינו בירושלים, בתל אביב, בגליל, איפה שהיינו, ואתם בבתים לא בדיוק הייתם, תרמתי את זמני, תודה, למדתי.

כל הכבוד.

תודה רבה. אלא אם יש מישהו לפני שאנחנו מסכמים? אם יש רצון להתייחס לכמה נקודות שעלו כאן שממש דורשות תשובה, גם פיקוד העורף לגבי הנושא של מיכל האמוניה והיוזמה הפרטית, שלפי דעתי היא לא צריכה להיות יוזמה פרטית, וגם הנושאים האחרים שאנשים שהתבטאו, ראשי רשויות או חברי כנסת, בבקשה.

אבל אנחנו לא מתחילים סבב חדש. קצר, נקודתי, צריך לסיים.

כן, משרד הפנים, בבקשה.

שלום, חזי רז, מנהל אגף חירום וביטחון במשרד הפנים. דיבר חברי מפיקוד העורף בנושא של תר"ש רשויות. אני חושב שזו תכנית מהפכנית שקרתה בשנה וחצי או שנתיים האחרונות, איגום תקציבים של משרד הפנים, פיקוד העורף ורשת חירום לאומית בהיקף של מעל 100 מיליון שקלים שאנחנו מטפלים טיפול הוליסטי ברשויות ונותנים להם את כל מה שאפשרי וצריך והכנות לשעת חירום, כולל גרורים, גנרטורים וכל מה שמשתמע מהעניין וכולל מרכזי הפעלה.

נושא של תכנית מלונית. יש לנו תכנית מלונית שהיא נגזרת של תכנית 'מלון אורחים' ובעצם ברגע שתתקבל החלטה לגבי פינוי תושבים אנחנו נקלוט את התושבים, יישוב קולט יישוב. אתמול היינו כאן ועשינו בירורים כאלה ואחרים, זה גם זלג קצת לתקשורת, זה יצא מפרופורציה בעיקרון, אבל רק בדקנו את התכנית ובדקנו שכל יישוב יודע לאן הוא מתפנה ואיזה יושב קולט אם ו-. בסך הכול גילינו באמת אנשים שרצו להתפנות פה, דרך אגב, ואני חושב שהתכנית באמת הוכיחה את עצמה, פחות או יותר, ברמה התיאורטית.

תודה. עוד מישהו? נקודתי לגמרי.

תשובה לענת שאמרה שאנחנו מקצים מכשירי דפיברילטור בלי הכשרה. זו טעות.

נכון, אני גם- - -

לפנים משורת הדין משרד החינוך הקצה לכל העוטף בנוסף לחקיקה של כל הארץ, לא חיכינו לחקיקה, הקצינו דפיברילטורים לכל בתי הספר בעוטף, כולל גם בצפון.

אוקיי, תודה. אמיר עוד פה? יצא? טוב. פיקוד העורף.

רק התייחסות קטנה לגבי מספר נקודות שעלו פה. מיגונית היא לא מענה לפער המיגון, המענה לפער המיגון מגיע בצורה של תקציב. אחד הגופים שהכי יהיה שמח לסגור את פערי המיגון זה פיקוד העורף, אנחנו עוסקים בזה יומם וליל - - - עובדים על מגן הצפון ולכן ככל שיועמד תקציב לסגירת פערי מיגון נהיה הראשונים ל - - -

מה זה אומר? כל עוד שאין מקלט מיגון אופטימלי אז לא נותנים פתרונות ביניים?

מיגון תקני הוא מיגון תקני, מיגונית היא לא מיגון תקני, מיגונית - - -

זה לא יותר טוב מכלום?

לא.

זה פתרון לשטחים פתוחים.

לשטחים פתוחים בהחלט, אבל זה לא הוזכר פה בהקשר של - - -

תראה, אם פיקוד העורף מחזיק אצלו בסטוק 100 מיגוניות, אני סתם זורק מספר, אני לא יודע מה המספר המדויק, מחזיק אצלו 100 מיגוניות בסטוק וביישובים כאן יש מחסור במיגון שהוא לא ייפתר מהיום למחר, איך אתה מסביר את העובדה ש-100 מיגוניות נמצאות בפיקוד העורף, צורך אדיר במשהו בשדות נגב, זה היה?

בכל המועצות.

ולמה בחירום זה לא מגיע לשם ויורד בחזרה לאחר מכן?

זה אחד הדברים שפיקוד העורף עובד עליהם עכשיו - - -

כן, אבל למה אתם שומרים עליהם? למה לא להשתמש בהם?

זה לא עניין של לשמור - - -

העלות של להביא אותם ולהחזיר אותם - - -

זה לא עניין, לא של עלות ולא של לשמור.

זה נכון מה שאלון אמר, שהעלות להביא ולהחזיר היא כמו המיגונית?

יכול להיות, אבל זה לא שיקול. השיקול הוא - - -

זה נשמע לא הגיוני. צודק חבר הכנסת אבי דיכטר, אם יש לכם 100 בסטוק, מה, אתם שומרים את זה? למתי?

זה לא עניין של לשמור את זה, העניין הוא להתאים כל דבר לייעוד שלו.

אבל אתם תוכלו להתאים, אם יתעורר צורך דחוף יותר במקום אחר, תוכלו לשנע את אותה מיגונית, במקום מהמחסן לאותו מקום ממועצה אזורית שדות נגב לאותו מקום.

אני בכוונה לא רוצה לגמרי לפרוש פה את היריעה כדי לא לכלות את זמנכם, אבל זה בערך כמו שתגידי לרופא, אם אין לך מספיק אינסולין אז תביא לי הרבה אקמול. זה לא היינו הך, מיגון תקני הוא מיגון תקני ומיגונית היא מיגונית.

סליחה, אני חושבת שזה קצת - - -

20,000 שקל עולה מיגונית, אני פשוט רוצה - - -

אני חושבת שמה שאתה אומר - - -

המיגוניות ששמים ב - - - זה סדר גודל של 60,000 - - -

טוב, אני חותכת את הדיון הזה, אני רק אומרת שיש קצת בדברים שלך סוג של התנשאות על הדברים שאמרו כאן ראשי היישובים, כי הם, לטענתם, זה אקוטי, מיגונית. מבחינתם לתחושת הביטחון זה דבר מאוד מאוד דרמטי, אז אתה לא יכול להגיד להם: חבר'ה, אתם צריכים אינסולין ויש לי רק אקמול.

אני חייב להגיד שקודם כל אני מאוד נהניתי ולקחתי איתי גם הביתה הרבה מאוד שיעורי בית. גם המפעל של העוף, אני לא אלך מפה עד שאני לא אברר את הסוגיה. אני יכול להגיד לכם שענף חומ"ס אצלנו בקי בכל מחזיק חומר מסוכן באשר הוא בארץ.

משום מה, סליחה, שגם - - -

לא, מאיר, אני מבקשת. בשביל זה הוועדה הזו מתקיימת, כדי לייצר את המפגשים האלה והוא כבר אמר שהוא ידבר איתך אחרי הוועדה, אז הכול בסדר.

עם זאת מספר דברים פה שנאמרו, אז לגבי המיגונית, אמרתי, אז זה לא שלא מוקצה, מוקצים כ-50, אנחנו גם פועלים להקמת מצבורים רשותיים ברשות כדי לאפשר להם את הגמישות בגזרתם. אנחנו מבינים את זה ויוצרים עם זאת את התמהיל הנכון, בכל זאת כבר הגיעו לפה המון, למרחב הציבורי.

טוב, אני רק אומר כמה פרטים קטנים. מטבע הדברים, מטבעה של הישיבה הזו שמתנהלת על ידי שני יושבי ראש באופן יוצא דופן - - -

זה טוב.

כן, יכול להיות שנתרגל את זה עוד ונהפוך את זה למופע קבוע. אנחנו גם נסכם את הדברים, כל אחד לחוד. הוא מטפל באופוזיציה ואני מטפלת בקואליציה.

עלו כאן כמה דברים. קודם כל רשות המסים מוציאה תקנות חדשות, נאמר לנו כאן בישיבה, שייתנו פיצוי לנזק עקיף לתיירנים ולחקלאים, החל מ-1 במאי, ואנחנו שואלים בעצם למה רק החל ב-1 במאי, למה לא לפני כן? למה לחכות כל כך הרבה?

דווקא הוא הסביר את זה.

וסוגיה נוספת, מאוד משמעותית שעלתה כאן היא סוגיית שדרות שלא מוגדרת כיישוב ספר, למרות שהיא נמצאת בטווח של פחות משבעה קילומטרים מקו הגבול ולכן כל מערך הפיצויים, הרבה דברים נופלים דרך המסננת הזאת גם כשמנסים לייצר מנגנונים ספציפיים לגבי שדרות.

החוסר בפתרון מיגוני בטווח של 7 עד 15 קילומטרים והמחסור במיגוניות, זה כבר עלה כאן, דסקסנו את זה וכבר הובטח שפיקוד העורף נשאר כאן בחדר עד שפותרים לפחות חלק מהבעיה.

עלתה הסוגיה של תמריצים לפסיכולוגים, תקנים פנויים שאף אחד לא רוצה לבוא ולאייש אותם. זו סוגיה שהיא פתירה לחלוטין וגם אותה אנחנו נמשיך – אנחנו נמשיך ונפנה לכל הגורמים הרלוונטיים בעקבות הישיבה הזאת, וגם המרפאה, הצוותים הרפואיים שמפחדים להגיע למרפאות ואז הן נסגרות ואין מענה לתושבים וכן הלאה וכן הלאה.

עלו כאן עוד הרבה מאוד דברים, אנחנו רשמנו הכול, אנחנו לא נשאיר כאן דברים על הרצפה כדברים שנאמרו בחלל ריק. בדיוק כמו שעשינו בישיבה הקודמת, לקחנו כל פרט שעלה וניסינו לתת לו מענה כי אנחנו באמת לא רוצים להסתפק רק בדיבורים ורק באמפתיה, ויש לנו הרבה מאוד אמפתיה.

עלתה כאן בקשה של אלון ושל כל ראשי הרשויות להוציא מהוועדה הזאת קריאה של שתי הוועדות ביחד, קריאה לממשלת ישראל להביא באופן מיידי לאישור את החלטת הממשלה לחיזוק יישובי עוטף עזה ושדרות לשנת 2019 עד 2020. מקובל עליך, אבי, שהקריאה הזו תצא מפה?

לא, אני אומר, כדי שזה לא יישמע, ובצדק, ודיבר כאן מישהו, העשייה, לא זוכר מי דיבר כאן על זה קודם, העשייה לגבי העוטף היא מרשימה, לא זוכר איך מישהו התבטא.

אני אמרתי.

אתה אמרת, אלון אמר. אז אני אומר, כדי באמת לעשות צדק עם עצמנו ולאחר מכן גם עם הממשלה לציין את העובדה הזו, בנוסף להשקעה הראויה לציון - - -

עכשיו כבר הצבת לי קושי.

אני אמרתי את זה.

עכשיו הצבת לי קושי. לא, ברצינות.

אני חושב שציטטתי משפט של ראש רשות.

כן, זה בסדר גמור, אתה יכול לצטט ראשי רשויות, אבל אנחנו מנסים לעשות את זה דבר שהוא לא פוליטי, לענות על הצרכים. אני לא יכולה להוציא מכאן רשימת שבחים לראש הממשלה, בכל הכבוד, ואם אני אוציא רשימת שבחים אני אצטרך להגיד גם מה לא. אז בואו נשמור באמת על משהו שאנחנו יכולים להתכנס סביבו בלי לחלוק שבחים להוד רוממותו וכן הלאה.

רואים שאת לא הכרת את מלחמת לבנון השנייה. מי שהכיר איזה מצב אז והיום.

אתה צודק.

יש פער מטורף.

אלי, אתה צודק.

נו, אז למה לא?

אין לי ויכוח איתך.

אז למה לא לציין את זה? אני לא חושב - - -

מקובל עליך להוציא את הקריאה הזו בלי דברי שבח והלל?

אני דווקא עומד על כך שצריך - - -

לא, אנחנו חברי כנסת רציניים שנמצאים כאן עם ראשי רשויות ועם קהל רב, זה לא סביר שאנחנו נשדר מסר כאילו בראשית ברא.

רגע, יש פשרה. הנה, יש לך אנשי פשרות פה, הם טובים מאיתנו. אלון אומר, בהמשך להשקעה שכבר נעשתה אנחנו קוראים לממשלת ישראל.

אני חושב שזה נכון ו - - -

אנחנו צריכים להביא את ראשי הרשויות לישיבות השוטפות גם למליאה והם ילמדו אותנו איך חיים ביחד בשלום ובאהבה. אז זה באמת יהיה הנוסח, בסדר גמור, בסדר?

מאה אחוז.

טוב, חברים, אמנם השורות הידלדלו, אבל אני מעריכה את הסבלנות שלכם, אז תודה רבה ובאמת אנחנו שואבים מכם המון השראה וזה לא פראזה וזה לא מליצה, אתם באמת דוגמה ומופת, באמת, בכל הליכותיכם, בכל התפקוד שלכם, אני מסירה את הכובע ומודה לכם. אבי, בבקשה.

תראו, באמת ככה רוצה לומר לכם משהו ככה אישי. אני אומר לעצמנו, לחברי הכנסת בעיקר ולאנשים שבאו מחוץ לאזור, אני גם כן תושב עוטף עזה, מאשקלון - - -

ואני מבאר שבע, זה גם עוטף.

אני אומר לעצמנו, לולא אני הייתי תושב אשקלון ולולא הייתי בשתי היממות האחרונות באשקלון אני חושב שהייתי יוצא מהישיבה הזו בתחושה שעברו 24 שעות, לא נורא, ואני אומר לכם שזו טעות חמורה מאוד לחשוב שזה היה המצב. מספר הפעמים שרצו בשדרות לממ"ד, מי שיצא מהממ"ד, ומספר הפעמים שעשו את זה במועצות האזוריות, מאשכול למטה דרך שדות נגב ומרחבים וחוף אשקלון וכמובן נתיבות, אופקים ואשקלון, זה סיפור שצריך להסביר לנו, לנו כחברי כנסת, שאי אפשר לעשות את הישיבה הבאה ולומר מה היה לנו בפעם הקודמת ולא התקדמנו. זה לא סביר.

כי פה ושם קצת נגעו, אז שי חג'ג' סיפר את המקרה האישי שלו ואני מניח שגדי יכול גם לספר על המקרה האישי שלו ואלון על האישי שלו וכל אחד שגר פה באזור יודע לספר, אין אחד בלי המקרה האישי שלו. אני אומר לכם, אני עברתי ליד הבתים שחטפו את הפגיעה באשקלון, אתה רואה את הטיפול ואתה רואה – אבל מתקשר אליי מישהו מהשכנים, אומר לי: אבי, כולם היו פה, מעכשיו אנחנו לבד. אני אומר את זה מפני שצריך להבין, האזור הזה, החוזק שלו והחוסן שלו זה בתחושה שהם לא לבד, שיש כתובת והיא כתובת מהירה והיא כתובת זריזה, ואני אומר את זה ברמה שלך, ברנס, מול מאיר. זו צריכה להיות התשובה. אמיר יצא מכאן, אבל זו צריכה להיות התשובה, איך סוגרים, כדורים פורחים בוטל? מיליון שקל? איך מקבלים את ההחזר הזה? אחרת זה יחזור על עצמו, לא עלינו, בדרום אדום או כל אירוע אחר, אתה מתחיל לקבל רתיעה מלעשות דברים שמביאים את הציבור לכאן.

השינויים, צה"ל יודע להסביר בצורה הכי ברורה מה השינויים בחימושים שנורים מעזה לתוך ישראל, אז הקווים שנקבעו, 4-0, 7-0, 15-7, 40, זה לא מספרים שהם לנצח. אם משהו משתנה ביכולות אז גם משהו צריך להשתנות בקריטריונים. אני חושש מאוד שאנחנו קצת תקועים, את זה סימנתי לעצמנו, זה נושא לוועדת משנה לעורף של עמיר פרץ וחזקה עליו שהוא יידע לקחת ולבדוק את הפרמטרים האלה, האם אנחנו לא תקועים במשהו ישן, התחושה שלי שאנחנו קצת תקועים.

הנושא של המיגוניות ופיקוד העורף. אני סומך עליך, ברנס, שאתה תסגור את זה. הנושא של בניית מיגון על פי התקן. לא מיגוניות, אלא מיגון. אמרתי קודם ואני חוזר על הסיכום, החוק של עמיר פרץ ושלי, שחתמו עליו והצטרפו הרבה מאוד חברי כנסת, אופוזיציה, קואליציה, אנחנו נתחיל לקדם אותו ואני אומר לעצמנו כאן, חברי הכנסת, זה תפקידנו, זה יאפשר לאזרחים לבנות בתנאים מאוד נוחים את הממ"ד מבלי שהוא ייחשב בשטח לחישוב הארנונה, עם מענק ועם הלוואה כדי באמת לתת את הדחיפה, בכל הארץ, לא רק בעוטף עזה. אבל אם מעוטף עזה תצא הבשורה, תאמינו לי שתרמתם תרומה אפילו בלי שידעתם על זה אולי.

המונח של מודל מסים משופע, ולא מדרגה, הוא בעיניי מונח מאוד נכון. לא יכול להיות ש-7 קילומטר זה הנחה של 20% ומעבר לכביש זה צונח. זה לא קשור לילדים בבית הספר, זה קשור לעובדות האמיתיות, כל דבר בנוי בשיפוע, רק פה זה נחתך בצורה חדה. יש עוד אבסורדים, אנחנו עוסקים בזה במקומות אחרים, מאיפה מודדים את המרחק מהגדר, האם מהגבול הבינלאומי של 1923, או מהגדר שבאמת עוצרת את המחבלים? אם אתה מודד מהגבול הבינלאומי אתה מחוץ לקריטריון, אבל אם אתה מודד מהגדר אתה בתוך הקריטריון, אבל מה שבולם את המחבל זה הגדר ולא הגבול הבינלאומי שהוא מסומן במפה, הוא לא מסומן בשטח. אלה אבסורדים שאנחנו מתכוונים לטפל בהם כדי באמת לעשות סדר וצדק בסוגיה הזו. רחל עזריה איננה, אבל זו סוגיה שוועדת הכספים מאוד רלוונטית, נצטרך להעביר את זה אליהם מעבר לעיסוק שלנו בדברים האלה.

אני אומר לכם לסיכום, אני מאוד שמח שהתעקשנו לעשות את הדיון הזה כאן והיום בתנאים שהשתנו, לשמחת כולנו, אבל אסור שנתבלבל, זה דיון שניזום על ידי שלי ועל ידי כאן כדי להוריד אותנו למטה, לאפשר לראשי הרשויות לחלק את הזמן בין המשימה שלהם לבין הדיון ולא לעלות לירושלים ולשרוף יום שלם כשאני מניח שלא היינו רואים, בצדק, אף אחד מכם בירושלים וכנראה שאנחנו היינו מפסידים, אני מניח שגם אתם. אני כמעט פטור מלקרוא לחברי הכנסת ביוזמות הפרטיות שלהם או בוועדות, יש פה שלושה ראשי ועדות ועוד ראשי ועדות משנה, באמת לנצל את הכנסת האורחים, ואני לא רוצה לפגוע בצפוניים, אבל בדרום יש הכנסת אורחים בדרך כלל טובה. אז באמת לא לפספס את ההזדמנות הזו - - -

לכן רוב ראשי הערים החדשים הם בצפון.

אז באמת לא לפספס את ההזדמנות הזו ואני שוב פעם מברך את כל ראשי הרשויות שנכנסים לחמש שנים חדשות, מי ממשיך ומי חדש, שיהיה לכם בהצלחה, באמת יישר כוח לכל מי שהגיע לכאן ותרם את תרומתו.

רגע, חברי הכנסת, עוד שנייה צריך להצביע על הצעת ההחלטה. זה ייקח שנייה אחת בדיוק. על פי נוסח הפשרה, אחרי דין ודברים, נוסח שהוצע בידי אלון, אנחנו רוצים להצביע על הצעת החלטה כזאת: בהמשך להשקעה שכבר נעשתה ועדת החוץ והביטחון והוועדה לענייני ביקורת המדינה קוראים לממשלת ישראל להביא באופן מיידי לאישור את החלטת הממשלה לחיזוק יישובי עוטף עזה ושדרות לשנת 2019 עד 2020. מי בעד? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה
בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ההחלטה אושרה פה אחד.

תודה רבה, חברים.


הישיבה ננעלה בשעה 19:17.