פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
9
הוועדה לזכויות הילד
20/11/2018
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 253
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/11/2018
היעדר ייצוג החברה הערבית וציבור ההורים במועצה הלאומית לגיל הרך
פרוטוקול
סדר היום
היעדר ייצוג החברה הערבית וציבור ההורים במועצה הלאומית לגיל הרך - הצעה לדיון מהיר של חה"כ ניבין אבו רחמון
מוזמנים
¶
עדי נועם סביר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך
עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים
שרף חסאן - מנהל מחלקת חינוך, האגודה לזכויות האזרח בישראל
ד"ר יעל דיין - האוניברסיטה העברית, ירושלים
פרופ' דורית ארם - העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך
כרמית פולק כהן - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד
איריס גרנות - הקואליציה לחינוך מלידה, מנהלת מרכז לגיל הרך
אורלי גת - הקואליציה לחינוך מלידה
יערה שילה - הקואליציה לחינוך מלידה
אחז אגם - עו"ד, יו"ר פורום גני הילדים, תל אביב
מזל נייגו - עו"ד, לשכת עורכי הדין
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
היעדר ייצוג החברה הערבית וציבור ההורים במועצה הלאומית לגיל הרך
הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת ניבין אבו רחמון
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד. על סדר היום היעדר ייצוג החברה הערבית וציבור ההורים במועצה הלאומית לגיל הרך, הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת ניבין אבו רחמון.
בבקשה.
ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת)
¶
תודה גברתי היושבת ראש.
הגיל הרך הוא השלב הכי קריטי בהתפתחות האדם גופנית, שכלית קוגניטיבית ונפשית. עלינו להתייחס לילדים כבני אדם בעלי זכויות וזכותם לקבל שירותי חינוך, בריאות ותרבות ולהיות מוגנים מאלימות ומפגעים שונים. צרכים אלה הם העיקר.
אם אנחנו לוקחים את כל זה בחשבון, למועצה הלאומית לגיל הרך יש תפקיד חשוב אבל לצערי אין בה כיום ייצוג הולם של החברה הערבית וציבור ההורים. זה מכשול משמעותי העומד בפני המועצה מלהשיג את יעדיה. על מנת להצליח במשימה חייבים לפעול מהתחלה במצב בו כל האוכלוסיות והמגזרים מיוצגים באופן הולם. שר החינוך הצהיר שכל עיסוקיה של מועצה זו יהיו טיפול בילדים של כולם אבל כנראה שהאוכלוסייה הערבית היא לא חלק או שההורים לא ממש חשובים להחלטות על הילדים שלהם.
יחס הייצוג בהרכב המועצה של החברה הערבית המהווה 22 אחוזים מכלל אזרחי המדינה ו-25 אחוזים מכלל הילדים במדינה, הינו יחס של אחד ל-21. כלומר, יש נציגה אחת בלבד מקרב האוכלוסייה הערבית.
המועצה לא הזמינה לדיון החשוב הזה את דוקטור סילביה סאבה סעדה. היא אקדמאית חשובה ואני בטוחה שתהיה לה השפעה על המועצה אבל כדי לעשות שינוי מן היסוד, זה לא יספיק.
דיברתי גם עם גברת פאטמה קאסם, המפקחת על החינוך הקדם יסודי בחברה הערבית, וגם היא לא תהיה כי משרד החינוך אמר לה שהיא לא רלוונטית לדיון הזה.
ברור כי ייצוג זה אינו הולם ואינו מיישם את הוראות חוק המועצה לגיל הרך. ייצוג הולם, פירושו מתן ייצוג יחסי הולם. בהיעדר נסיבות מוכחות המצדיקות מתן משקל יתר לקבוצות אוכלוסייה אחרות הופך הייצוג העולם כמחייב מתן ייצוג יחסי. הרכב המועצה לגיל הרך אינו מבטא באופן אמיתי את כוונת המחוקק. הסתכלתי על הרכב המועצה לפי החוק וברור לי שהייתה אפשרות למנות חברים ערבים נוספים. למה מתוך ארבעת הנציגים של משרד הבריאות אין נציג ערבי? למה מתוך ארבעת נציגי הציבור אין נציג ערבי? אני רוצה להאמין שמשרד החינוך מינה חברה ערבייה אחת לא כדי לצאת ידי חובה, אך בהיעדר סיבות מצדיקות נטייה לייצוג הולם, אמונה זו הופכת לעובדה.
צרכיה המיוחדים של האוכלוסייה הערבית שמקבלים משנה תוקף בדפוסי התנהגות, שפה ותרבות, מנהגים שונים, מחייב מינוי נציגים נוספים שיבטא את צרכי האוכלוסייה הזו. פעמים רבות ועדה זו דנה בנושאי זכויות הילד בחברה הערבית באופן נפרד בשל צרכים ייחודיים אלו. אני חוששת שהרכב זה של המועצה לא ייצג נכונה את צרכיה אלו ולא נביא לפתרון הבעיות החמורות והזנחה רבת השנים של הילדים הערבים בתחום כל כך משמעותי. למשל, מרכזי התפתחות הילד בחברה הערבית, האם התפתחות השפה לא מחייבת מרכזים ייחודיים לחברה הערבית. איך יכולה המועצה לבנות את התכנית האסטרטגית שלה בלי קולם של נציגי האוכלוסייה הערבית? גם בבריאות, גם ברווחה, גם בחינוך והרי צריך לפעול כאן מתוך ראייה כוללת ותיאום בין כל הגורמים המעורבים.
לכן אני פונה לוועדה לתמוך בבקשה שלי משר החינוך להשתמש בסמכותו לפי סעיף 5 לחוק המועצה לגיל הרך ולמנות ועדה מייעצת לענייני האוכלוסייה הערבית מקרב האוכלוסייה הערבית. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה חברת הכנסת ניבין אבו רחמון. התלבטתי אם לומר בראשית דבריי או בסיפה של הדברים ואני מודה שאני עדיין מתלבטת. הייתה לנו גם שיחה אישית שלא במסגרת הוועדה. חשוב לי לומר שהמועצה לגיל הרך באה לשרת את הילדים בכל מדינת ישראל. כאשר ממנים נציגים של בריאות ושל חינוך, בלי קשר עכשיו לא למוצא שלהם ולא ללאום שלהם, אמורים לתת מענה לכל מדינת ישראל. הוועדה הזו שבאה לאגם את השירותים שניתנים לכלל הילדים, זה לא שהיא קובעת את כל מה שיהיה בכל תחום אלא שבמסגרתה היא תדע לבנות את המודולות או את הצוותים או את הממשקים כדי לקדם את התחומים השונים. את ציינת את המרכזים להתפתחות הילד אבל יש את טיפות החלב ויש שירותים נוספים שלא הכול יקרה בתוך הוועדה אלא הוועדה תחליט שמקדמים את אחד הנושאים ומשם היא בעצם תצא לאנשי המקצוע ולאנשי השטח הרלוונטיים.
אני בהחלט כן רואה את הסמכות שלה ואת היכולת שלה לפעול בצורה ייחודית. אגב, לא רק לגבי האוכלוסייה הערבית. אם ניקח איזושהי מקבילה כפי שהיא עולה הרבה מאוד פעמים כאן בדיוני הוועדה, שזה למשל המגזר החרדי, שגם שם יש סוגיות שהן ייחודיות למגזר ודורשות פתרון שהוא אחר מאשר במגזרים האחרים, גם כאן יכולנו לומר למה אין לנו כל כך הרבה נציגים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
מותר לי לומר מה שאני רוצה. טלב, אתה לא מפריע לי היום. תגיד את הדברים אחר כך כשאני אתן לך את רשות הדיבור. אין כאן הערות ביניים. לא בוועדה שלי. בסדר? כאן אין בעיות. אנחנו רק פותרים בעיות.
כפי שהתחלתי לומר, יש הרבה מאוד קבוצות שהן ייחודיות. מבחינתי הכול זה אותו דבר. אי אפשר לומר שאנחנו מדברים על שוויון ומדברים על ילדים אבל היכן שנוח לנו זה אותו דבר והיכן שלא נוח לנו, זה לא אותו דבר. כן, החברה החרדית, ויש חברה בדואית שגם היא בשונה מאוכלוסיות ערביות אחרות. יש לנו הרבה מאוד אוכלוסיות של ילדים במדינת ישראל שאנחנו צריכים לתת להם מענה שהוא ייחודי והוא אחר מהקבוצות האחרות.
לכן, אם אנחנו נסתכל גם על ההרכב של המועצה כפי שהוא כאן, אנחנו רואים שגם על פי חוק יש הרבה מאוד נציגים להרבה מאוד תחומים שצריכים להיכלל במועצה. לכן, כאשר אומרים ייצוג הולם וראוי, זה לא הייצוג היחסי באוכלוסייה אלא באמת משהו שיכול לתת מענה.
אנחנו ננסה לשמוע את החברים השונים כדי להבין.
חבר הכנסת טלב אבו עראר, אני מרשה לך לכפור בדברים אבל תעשה את זה ברשות הדיבור שלך. אני מבטיחה להשתדל לא להפריע לך.
אנחנו נשמע את הנציגים השונים שנמצאים כאן כדי להסביר גם על אופן הבחירה של החברים בוועדה, איזה דגשים הם שמו, ואיך בעצם נוצרה אותה קבוצה כל כך גדולה של חברים, ובוא נודה על האמת, והעלינו את זה גם בדיוני הוועדה, לעולם אי אפשר יהיה לקיים ישיבה אחת אמיתית ורצינית שמכילה את כל מי שמופיע גם כאן בשני העמודים. כך שהדינמיקה והמכניזם של העבודה יהיה קצת אחר ואני מניחה ששם יהיה אפשר גם לתת ביטוי ייחודי, כל פעם על פי עניין ועל פי סוגיה, אבל לא אני אייצג אותם אלא נרצה לשמוע אותם.
לפני כן אנחנו נשמע את חברי הכנסת ממש בקצרה כדי שנוכל לפנות זמן לאנשי המקצוע.
חבר הכנסת מסעוד גנאים.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
בוקר טוב לכולם. אני מודה על העלאת הנושא החשוב הזה. כמי שלא מבקר בוועדה לעתים רחוקות אלא לעתים קרובות, אני עד לכך שבוועדה דנים על העניין של כל הילדים בשוויוניות וללא הבדל. כפי שאומרים, כולם הבנים שלנו.
לגבי העניין הספציפי, המועצה הלאומית לגיל הרך שכולנו בירכנו על קיומה וכולנו רצינו שתעבוד ותעקוב אחרי כל מה שקורה בגיל הרך באופן הוליסטי, כולל ומקצועי שיכלול את כל התחומים, אם זאת בריאות או רווחה או חינוך.
הנקודה שהעלתה חברתי ניבין היא נכונה וצודקת. כפי שאמרת גברתי, השיקול הוא שיקול מקצועי אבל אפילו בשיקול הזה יש אנשי מקצוע שהם ערבים וערביות שראוי שיהיו במועצה הזו או לפחות לתמוך בהצעה של ניבין בהקמת מועצה מייעצת או ועדה מייעצת לענייני הגיל הרך בחברה הערבית, מאותו שיקול שהזכרת, שלכל מגזר יש את הייחוד שלו. ידוע לכולם, יעידו על כך אנשי המועצה לשלום הילד שנוכחים וכל העוסקים בעבודת הקודש הזאת, על חייהם של הילדים, שאחוז ההתבגרות והתמותה של הילדים הערביים, במיוחד בדרום, היא הגבוהה. לכן תשומת הלב והדגש צריך להיות תחילה לפני רווחתו של הילד, על ביטחון חייו ושלומו.
לכן אני חושב שטוב שבמסקנות הוועדה תצא קריאה למשרד החינוך לבחון עניין ייצוג הערבים במועצה ולשקול בצורה רצינית את ההצעה להקמת ועדה מייעצת לענייני הגיל הרך בחברה הערבית. תודה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה לגברתי היושבת ראש. תודה רבה על הדיון. הוועדה לזכויות הילד חשובה לי והדיון הראשון שלי עת נכנסתי לכנסת היה בוועדה הזאת. תודה רבה לחברתי חברת הכנסת ניבין אבו רחמון על העלאת הנושא.
אני חושב שזה דבר חשוב ודווקא בגלל זה שהוא הטרוגני והוא שונה והוא יכול להיות אפילו תרומה גדולה לתרבות. אנחנו מדברים אם זה במשרד החינוך ואם זה במועצה כשלעצמה שיש לה הרבה תחומים, ואני רואה שהם דווקא מעניינים. אני חושב שדווקא בגלל שיש ייחודיות למגזר הערבי ויש ייחודיות למגזר הבדואי, למגזרים השונים, העניין של היפגעות ילדים, כמו שאמר חברי מסעוד גנאים, תראי כמה ילדים נפגעים למשל בפיצוץ חומר נפץ שנשאר על ידי הצבא. זה קורה כמעט רק בדרום או בגולן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לכן לדרום יש תקציב ייחודי דרך בטרם ומשרד החקלאות שמיועד אך ורק לילדים במגזר הבדואי.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
מצוין. אני לא מדבר על העניין של בטרם, וזה חשוב, והעלאת נושא המודעות אבל לדעתי הייצוג דווקא במוסדות האלה, חשוב שיהיה הטרוגני ושונה כי כל אחד בא מהזווית שלו ומה שאני רואה מכאן, את לא רואה משם. דווקא בגלל זה, בגלל השוני, חשוב שיהיה ייצוג לכמה שיותר מגזרים. לפי מקצוע זה מכובד ויפה, אבל אני חושב שהדרישה היא בהחלט נכונה.
רציתי לשאול - וזאת אולי ההזדמנות שלנו לצאת מהוועדה בקריאה כפי שאמר מסעוד - מדוע נמנעים או משרד החינוך נמנע שיהיה לאנשים ייצוג בתוך הוועדה כאן? מדוע דוקטור סילביה לא כאן?
תמי ברנע
¶
לא הזמינו אף אחד מהמועצה. לגבי הבקשה שלך, את ביקשת את ראש אגף חינוך, את ביקשת פונקציה במשרד החינוך, את פטמה, הם אמרו שהיא לא רלוונטית לנושא הדיון. היא עובדת משרד. היא לא חברה במועצה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני רוצה לומר לגבי חברי המועצה או לגבי האחרים. קודם כל, תכף נשאל את משרד החינוך למה אנחנו מבקשים כוועדה ייצוג ומשרד החינוך מחליט שזה לא רלוונטי. אם הוועדה החליטה שחשוב לה שהיא תגיע, למה המשרד לוקח לעצמו את ההחלטה לומר שהיא לא.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
נכון, אבל עדיין. אני מרשה לעצמי גם לומר שיש לנו סמכות כוועדה. אם אנחנו ביקשנו, שהשר עם כל הכבוד יבין שהבקשה הזו לא באה סתם.
בלי קשר אני רוצה לומר ולתת לך טיפ. כל מי שרוצה להשתתף בישיבות הוועדה, למעט עובדי משרד שהם באמת כפופים למשרד, לא צריך לחכות להזמנה אישית ממני אלא הוא יכול להגיע לכאן. יש כאן הרבה מאוד אנשים שלא קיבלו הזמנות אישיות אלא הגיעו כי הם מגיעים לכל דיון כי זה חשוב להם וכי הם עוקבים. גם חברי הוועדה יכלו לעשות את זה.
זה טיפ. זה חשוב ואני לוקחת בחשבון שאלה הצעדים הראשונים שלך כאן אבל אנחנו נעזור בכל מה שקשור גם להבין איך זה עובד כאן. תכף נפנה את השאלה גם למשרד החינוך למה הם מנעו מעובדת שלהם להגיע, למרות שהגיעה פנייה מאתנו.
חברת הכנסת קארין אלהרר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תודה רבה גברתי. אני רוצה להודות לחבר הכנסת ניבין אבו רחמון על ההצעה לדיון מהיר. אני רוצה לקחת את זה טיפה לרמה אחרת. אני מבינה שמתוך ארבעת נציגי הציבור, אין נציגות להורים. הדבר הזה בעיני הוא דבר חמור מאוד. גברתי, את ניהלת ביד רמה את הדיונים גם על חוק המצלמות, גם על חוק הפיקוח על המעונות, הצעות חוק שהגשנו גם את וגם אני. הדבר הזה הוא מאוד מאוד משמעותי בעיני. לא יעלה על הדעת שלא תהיה נציגות להורים. אני מבינה שיש נציגות למעונות. עם כל הכבוד, נציגות למעונו ת לא מחליפה נציגות הורים. יש ארבעה נציגים ולפחות מחצית מהם צריכה להיות להורים.
יש ארגוני הורים, ייצוג של הורים והם צריכים להיות שם ולהשמיע קול. אם אנחנו באמת רוצים ועדה שהיא ועדה הוליסטית, שנותנת מענה לכל הצרכים, הורים צריכים להיות בסיפור הזה. זה מאוד מאכזב אותי ואני קוראת למשרדים לתקן את הדבר הזה כך שכן תהיה נציגות הורים. נציגות הורים בעיני יכולה לשדרג ובואו לא ניקח את זה למקום של להיות לעומתיים. הורים הם לא לעומתיים. אני בטוחה שגם ההורים וגם המשרדים רוצים את אותו הדבר והוא טובת הילד. לכן אני חושבת שאין מקום לסרב לבקשה הזאת. אני חושבת שזאת בקשה אלמנטרית, שרוצים לתת מענה הוגן לנושא הזה.
תודה רבה. אני מתנצלת שאני עוזבת לדיון אחר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה. בדרך כלל אני אומרת את הדברים בצורה קצת עדינה ואת לוקחת ומחריפה אותם כדי לחדד. הפעם זה יהיה הפוך. את אמרת את זה עדין ואני אחזק את הדברים ואומר שזה לא יכול להיות שבכל הדיונים שאנחנו יושבים כאן, אנחנו כל הזמן אומרים כמה התפקיד של ההורים בתוך כל החיבורים האלה הוא חשוב וכמה בסוף המדינה לא יכולה להחליף את ההורים וכי אנחנו צריכים את ההורים כשותפים שלנו כי בסופו של דבר הם חלק מהתהליכים. בסוף, כשאנחנו מגיעים לקצה, הם אפילו לא נמצאים סביב אותו שולחן כדי להיות חלק מהסיפור הזה.
את אמרת שאנחנו מבקשים וזה לגיטימי, ואני מרשה לעצמי לומר לך שזאת שערורייה שהם בכלל לא שם כי זה מסר כפול שהמדינה מעבירה. אנחנו כל דיון כאן בוועדה אומרים שזאת אחריות הורית, סמכות הורית, אנחנו רוצים את ההורים שותפים כשאנחנו נלחמים בבריונות ברשת ואנחנו רוצים את ההורים כשאנחנו רוצים לקדם תהליכים כאלה ואחרים, אבל בסוף כשאנחנו יושבים סביב השולחן אנחנו אומרים להורים, לא, אתם לא תהיו כאן, אנחנו נגיד לכם מה צריך.
אכן זאת שערורייה שאין להם שום מקום סביב השולחן הזה. אנחנו נדרוש את זה בשם הוועדה.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
תודה גברתי היושבת ראש. אני מודה לך על קיום הישיבה הזו וגם מודה לחברת הכנסת היוזמת. נושא כל כך חשוב. אנחנו לא מבקשים כאן ייצוג כדי לקבל משכורת או רכב צמוד או מעמד מסוים אלא בגלל שהילדים שלנו בגיל הרך – בעיקר בדרום, ואני תושב הדרום – חשופים להרבה סכנות, להרבה תופעות שמסכנות אותם. אחוז התמותה הכי גבוה הוא בדרום בקרב החברה הבדואית שם, וגם אחוז ההיפגעות בתאונות בקרבת הבתים, היכן שהם מתגוררים, והם חשופים כי הם משחקים מחוץ לבית בשטח הרחב. הקרה המקרה של שני ילדים שנהרגו שם.
אנחנו מבקשים נציג, בנוסף לנציגה הערבייה שאני מאחל לה ולכל המועצה להצליח, שיתווסף שם נציג ערבי-בדואי מהנגב. זה יעזור למועצה. שלפחות יעביר את הנתונים הנכונים ויספר על המצב הקיים כדי לחפש מענה לסכנות להן חשופים הילדים. חוץ מזה, יש ילדים שאין להם מסגרות במקום, לא לימוד וגם לא עיסוק בשעות הפנאי. לכן אנחנו מבקשים נציג. זה לא עניין של יהודי וערבי, דתי וחילוני.
נתת דוגמה שאני בכלל לא מצדיק אותה, לגבי הדתיים והחרדים. אם נלך לפי מוצא הילדים, אז גם אשכנזים וגם מרוקאים. לא.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אבל גם אצל הערבים יש הרבה מאוד חלקים בתוך החברה הערבית שכל אחד מהם דורש התערבות ייחודית.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא נכון. אנחנו מדברים כאן על היכן השטח הכי קריטי, הכי מסוכן, וזה הנגב. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה. אני רק אומר לך לגבי הסיפור של הדרום שאני יודעת שהוא בוער בכם, ואתן לכם דוגמה של מה שאני עשיתי בשבועות האחרונים. אנחנו יודעים שיש את תכנית בטיחות ילדים בכלל ברמה הארצית. דיברנו עליה כאן והצגנו אותה. 10 מיליון שקלים למשך חמש שנים כל שנה. אני התעקשתי, אם אתה זוכר, גם בדיונים, שהתכנית הזו לא תבוא ותחליף תכניות ייחודיות שניתנות לבדואים בנגב. זוכר?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני רוצה לומר לך שבשלושת השבועות האחרונים כל מה שעשיתי זה ניסיון לבטל את הגזרה של משרד החקלאות להוריד את התקציב של מיליון השקלים לתכנית הייחודית של הבדואים בנגב. הצלחנו. הצלחנו וביום הנגב אנחנו נביא ונציג את זה. ייאמר גם לזכות משרד החקלאות שהוא ישב, היה קשוב, ראה את המצגות וראה את הנתונים ובסופו של דבר החליט שהוא מחזיר את התכנית שהיא תכנית שהיא בנפרד או במקביל לתכנית שבעצם מגיעה לכל ילדי ישראל. אם כן, יש גם התייחסות ייחודית וצריך לדעת מתי לעשות אותה.
אני רוצה לקחת את המקום הכואב הזה. אני כואבת את הכאב שלכם כי אני מבינה את המצוקה של כל הילדים שנפגעים בנגב. המועצה לגיל הרך היא לא רק בטיחות ילדים, היא לא רק הסיפור של הילדים שנפגעים בנגב אלא כל השירותים בכלל שניתנים לילדים בגילאי לידה עד שש ואולי קצת אחרי. זה אומר גם במערכת החינוך, גם במעונות היום, גם בהתפתחות הילד, גם בטיפות החלב, גם בשירותי הבריאות השונים. זאת אומרת, זו מניפה רחבה מאוד של שירותים שהגיעה הזמן שנשב ונבנה אותם בצורה מסודרת סביב השולחן ובתוכם נכנסים המגזרים והאוכלוסיות הייחודיות. כן, אתם צודקים. כשאנחנו נבוא לדון בכל אחד המדברים שציינתי כאן, אנחנו נצטרך לדון בייחודיות של כל אחד מהמגזרים ושם אני אומר את דעתי גם לגבי המגזר הערבי.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
עקב הריסת הבתים שם, צריך לדאוג לילדים לפסיכולוגים. המדינה הורסת בתים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה חבר הכנסת טלב אבו עראר על השותפות בכל הדיונים ואני אומרת את זה בכנות.
בואו נשמע את האנשים סביב השולחן, את אנשי המקצוע שגם ייתנו קצת הסבר וגם יענו על הסוגיות השונות שעלו כאן. נתחיל עם משרד החינוך.
עדי נועם סביר
¶
הלשכה המשפטית במשרד החינוך. חשוב לי להתייחס להערה שעלתה. מהחומר שקיבלנו כמצע לדיון, הבנו שהשאלה היא ההרכב של המועצה בהתאם לחוק ולכן חשבנו שלא תהיה רלוונטית אותה מפקחת שהציגו את שמה. לא מנענו את ההגעה שלה אלא פשוט המשרד שלח אותי כנציגה כיוון שאנחנו מדברים כאן על עניין שהוא משפטי.
עדי נועם סביר
¶
כמו כן, היא גם לא חברת מועצה. אני לא יודעת למה דווקא בחרו בה. יש לנו הרבה מאוד מפקחים מהמגזר הערבי ואני לא יודעת למה בחרו דווקא בה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא משנה. לא יזיק למשרד להיות קצת קשוב. אנחנו לא מוציאים הרבה בקשות למשתתפים כאלה ואחרים. זה גם לא אישית אליך כי את נציגה בדיוק כפי שיכלו לשלוח את הנציגה האחרת. אנחנו תמיד נסכים לקבל ובאהבה גם יותר מנציג אחד ואפילו יותר משני נציגים.
עדי נועם סביר
¶
ניקח את זה לתשומת ליבנו.
לגופו של עניין. אני רוצה להפנות לסעיף 12(א) לחוק שקובע את הרכב חברי המועצה. נכון ששר החינוך הוא יושב ראש המועצה, אבל בעצם אם אנחנו נשים לב לעובדה שיש כאן נציגים של המשרדים השונים – משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, משרד האוצר, משרד המשפטים, נציגים שימונו לפי המלצת שר הפנים, המלצת יושב ראש מרכז השלטון המקומי – בעצם משרד החינוך קיבל את אותן המלצות של אותם גורמים מקצועיים. העובדה שהם מצאו לנכון להמליץ על נציג כזה או אחר, זה היה לפי שיקול דעתם.
אם אנחנו נשים לב לסעיף 13, הוא מתייחס שם ספציפית לעניין של הפיצוי ההולם לייצוגם של כלל קבוצות האוכלוסייה בחברה הישראלית. כתוב שם שלפחות אחד מחברי המועצה יהיה מקרב האוכלוסייה החרדית ואחד לפחות יהיה מקרב האוכלוסייה הערבית.
כלומר, אם אנחנו מסתכלים על רשימת חברי המועצה, היא עומדת בתנאי שנקבע לעניין הייצוג ההולם.
אם נסתכל על סעיפים 5 ו-6, סעיף 5 אומר שהמועצה רשאית למנות ועדות מייעצות מקרב חבריה ושלא מקרב חבריה לתקופה שתקבע ולמטרות שתקבע ולמנות יושבי ראש. בסעיף 6 נאמר שהיא רשאית לזמן לדיונים מומחים ובעלי ידע בנושאים מקצועיים או לבקש מהם חוות דעת אם ראתה שהדבר דרוש לה לשם גיבוש עמדתה.
כלומר, ככל שהמועצה במסגרת עבודה והתפקידים שהיא צריכה למלא תראה שיש צורך במומחים, בוועדות מייעצות, לקבל איזשהו מידע נוסף, אם תתעורר שאלה לגבי צרכים מיוחדים למגזרים שונים כמו שהוצגו כאן – היא תהיה רשאית לפעול בעניין הזה, למנות נציגים מתאימים בהתאם לשיקול הדעת המקצועי ולנוהל שתקבע בהתאם לאמור בחוק. הנציגים האלה ימונו מהמגזרים השונים הרלוונטיים ובכללם מהמגזר הערבי.
לעמדת משרד החינוך הרכב המועצה הוא מגוון ומקצועי והיא תוכל לתת מענה לכלל המגזרים בהלימה לכל צורך.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה. מה לגבי הנושא של ההורים? משרד החינוך, כמי שמכיר את המשולש מורים, הורים, תלמידים, נעלמה לו צלע.
עדי נועם סביר
¶
אם אנחנו מסתכלים על סעיף קטן (10) בסעיף12(א), אומרים שם ארבעה נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון רבים בתחום הגיל הרך כגון נציגי הורים ונציגי ארגונים העוסקים בגיל הרך.
עדי נועם סביר
¶
אין חיוב שיהיה נציג של הורים אלא כללו כאן איזושהי קבוצה של גורמים שהם נציגי ציבור שהם אמורים להביא את העמדה של הציבור הרחב. יש כאן את האופציה לנציג כזה ולנציג כזה ובסופו של דבר אלו החברים שמונו למועצה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אל תבכו עכשיו כי אין לנו זמן לדמעות. אנחנו צריכים להיות פרקטיים. את יודעת מה מטריד אותי במשרד החינוך? האמירה הזאת, כאילו הראש הקטן הזה של אין חיוב. לא נחשוב רגע מחוץ לקופסה ונביא מה חשוב, איזה מסר אנחנו רוצים להעביר. הרי הסיפור של נציגים הוא שאנחנו עושים להם טובה. יכולנו כדי להשתיק, להכניס וזהו. יש כאן מסר. כשאנחנו בונים מועצה ואנחנו קובעים בה נציגים, אנחנו בעצם אומרים מי חשוב לנו שיהיה שותף, מי חשוב לנו שילך אתנו את הדרך הזו, מי חשוב בסופו של דבר שגם יתרגם את זה בשטח. אגב, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים כמדינה אבל בסוף יש שם זוג הורים שנמצא עם הילדים שלו שם בבית ואם הם לא יהיו שותפים ואנחנו לא נדע לדבר אתם, כל מה שאנחנו עושים הוא לא באמת שווה הרבה כי מישהו שם צריך להמשיך את התהליך.
אגב, זה ידוע לא רק בכל בית ספר אלא בכל כיתה, כאשר המורה רוצה לבוא ולעשות תהליך עם ילד מסוים, היא תמיד מזמינה את ההורים שלו כי הם חייבים להמשיך את התהליך הזה בבית. היא לבד לא תוכל לעשות זאת בתוך בית הספר. שמשרד החינוך יבוא ויאמר שאין הכרח והוא בחר במכוון לא להכניס הורים?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
מה זה ועדה מייעצת? אני רוצה את ההורים חלק ממה שקורה כאן והילדים שלהם. משרד החינוך לא יכול לומר כל הזמן שהילדים הם קודם כל שלהם ואחר כך, כשאנחנו מגיעים לטפל בסוגיה מסוימת ובתחום מסוים, ההורים הם לא חלק. אגב, זה לא משנה כרגע אם זה הגיל הרך או כל גיל אחר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
ההורים הם פקטור משמעותי בכל הסיפור הזה. אם הם לא נמצאים שם, אני באמת לא צריכה אף אחד אחר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני מצפה שמשרד החינוך, ואתם ראיתם, אני אומרת בכנות ובלי פוליטיקות, כאשר הייתה התייחסות למגזר הערבי אמרתי ואני גם אומר בסוף מה לדעתי צריך, בהתאם למה שהציעה חברת הכנסת ניבין אבו רחמון, מבחינתי ההורים זה ייהרג ובל יעבור. אם הם לא שותפים, אז מי כן? אנחנו לא יכולים כל הזמן לבוא ולומר כמה האחריות היא שלהם וכמה הם שותפים טבעיים ובסוף ברגע האמת הם לא חלק מכל הסיפור הזה. אגב, יש מקומות שהם פדגוגיים ומקצועיים שעדיין אנחנו מושיבים אותם שם כדי שהם לפחות ידעו איך הדברים עובדים, למרות שמבחינה פדגוגית אין להם הרבה מה לתרום. אני בין אלה שכל הזמן אומרים שזה שילדת ילד, זה לא הופך אותך לאיש חינוך ועדיין אנחנו רוצים אותם בהרבה מאוד תהליכים, אפילו ככאלה שנמצאים שם, משקיפים ורואים מה קורה. במקום שהם צריכים להיות חלק אמיתי, אנחנו לא שמים אותם? בעיני זה נון גדול כמערכת וצריך לראות איך אנחנו מתקנים את זה. זה יהיה חלק מדרישות הסיכום, שמשרד החינוך ימנה נציג הורים. הוא יכול לעשות את זה במקום מישהו שם והוא יכול לעשות את זה בנוסף. אני אפילו לא אתערב לו איך הוא יעשה את זה, אבל הורים חייבים להיות חלק מהסיפור הזה.
את רוצה להוסיף משהו נוסף?
דורית ארם
¶
אני מהנהלת העמותה למען הילד בגיל הרך. העמותה למען הילד בגיל הרך היא הסניף של אומץ הבינלאומי שזו האגודה למען ילדים רכים בעולם של האו"מ.
אני רוצה לדבר כאן על שתי נקודות. הראשונה, על הנושא של ההורים, גם כמישהי שהיא חברת הנהלה וגם כמי שחוקרת כל החיים שלה את הנושא של הורות ובמיוחד הורות בגיל הרך. ההורים הם חלק מהעניין. אי אפשר בלי ההורים. כל מחקר, סקירה הכי פשוטה שתעשי, ישר מראה עד כמה הם קשורים לכל הדברים שנאמרו כאן לגבי החברה הערבית, לגבי הביטחון. עכשיו מדברים על החצבת, על חיסונים. על החינוך של הילדים בגיל הרך, אין בכלל מה לדבר, ההורים חייבים להיות חלק מהמועצה הזאת.
בעיני זה מוזר, כמו שאת אמרת, לראות שבאופן טבעי הם לא היו שם. כלומר, זה מוזר. אני מדברת גם כנציגה של הנהלת העמיתה. בעמותה שלנו יש קריאה ממש חזקה לומר: שימו לב, זה לא יכול להיות, חייבים לשנות את זה באיזו דרך שתמצאו לנכון.
הדבר השני. אני רוצה להתייחס, שוב כנציגת העמותה, לנושא של החברה הערבית ורוצה לציין שמעבר לעניינים של הבטיחות, הדבר הנפלא שהמועצה הזאת מוקמת, שזה דבר שהוא לא מובן מאליו, ואני גם לא חושבת שבעולם יש הרבה מועצות כאלה שהם לגיל לידה עד גיל שש. אנחנו יכולים להיות בעניין הזה בין המובילים, כשאנחנו דואגים לגיל הרך של ילדים מגיל לידה עד גיל שש. בחברה הערבית מעט ילדים בגילאי לידה עד שלוש נמצאים במסגרת חינוך כמו שצריך. אני לא מדברת אפילו על מסגרות מפוקחות או לא מפוקחות.
דורית ארם
¶
נכון. אני רוצה לומר שבחברה הערבית תצטרכנה להיבנות הרבה מסגרות חינוך. ברגע שבאמת המועצה הזאת תפעל ותסתכל על הצרכים של הילדים, הם יוכלו לראות את הצורך העצום מבחינה חינוכית בכל מה שקורה שם בגילאי לידה עד שלוש. אני לא מדברת רק על החיים של הילדים אלא אני מדברת על החינוך של הילדים.
בהקשר הזה אני לא יודעת איך כי אני לא האדם המתאים ואני לא יודעת אם גוף נוסף אבל אין ספק שחייבים להתייחס בצורה מסודרת לצרכים של הילדים בחברה הזו, בגילאי לידה עד שלוש. בחברה החרדית כן יש תשובות. את יכולה לומר לי שהתשובות הן כאלה או אחרות, אבל זה לא יש מאין. בחברה הערבית יש יותר יש מאין.
אני ממש מברכת אותך על כל העשייה שלך. יישר כוח בשמי וגם בשם הנהלת העמותה.
אחז אגם
¶
אני בדרך כלל אני מדבר מהראש אבל הפעם כתבתי את הדברים. אני אפתח בדברים שכתבתי ואחר כך אני אתייחס למה שמשרד החינוך אמר. האמת היא שזה היה די צפוי שהוא יאמר את הדברים האלה אבל זה היה אפילו מעט מעליב.
חוק המועצה לגיל הרך למעשה נחקק בשיתוף עם הקואליציה לחינוך מלידה ועם ההורים שכל הזמן עבדו ולחצו ודאגו שזה יהיה. החוק הזה לא היה עובר אלמלא שני הגורמים האלה שהיו הגורמים המאוד משמעותיים, בראשותו של חבר הכנסת דאז מנו טרכטנברג שגם לקח את זה ונתן לחוק הזה בסופו של דבר את הגושפנקה הסופית. זה היה חלק מהתהליכים של קבלת האחריות לגיל הרך ואני מאוד שמח שלפני כחודש גם החוק עבר, אחרי מאמצים רבים.
אחז אגם
¶
אני מדבר על חוק הפיקוח.
הקמת המועצה הייתה מבחינתנו כהורים, לעשות משהו שלא ידענו מה הולך לקרות עם חוק הפיקוח שהיה עדיין בגדר חלום או משהו שהוא באוויר. זה היה איזשהו סולם שדרכו חשבנו שכן נוכל להתחיל להביא ליותר פיקוח בגילאים האלה.
חשוב לזכור שהיום כולנו יודעים – שוב, אני מדבר על יום אחרי חקיקת חוק הפיקוח אבל אנחנו בשנה שהוא עוד לא נכנס לתוקף – שכיום 77 אחוזים מהמסגרות לא מפוקחות ולכן לומר שמכניסים נציגים למעונות, זה אומר שאתה מביא נציגים של 23 אחוזים מהילדים בלבד וזאת בהתעלמות מההורים.
הבוקר יערה הראתה לי דוח שפורסם לא מזמן בארגון הבריאות העולמי שמדבר על המשמעות של ההורים כגוף המשמעותי, כאדם המשמעותי של כל ילד וכמה זה חשוב. העובדה שבסופו של דבר כאשר המועצה הזאת הוקמה, וראינו את שמות וראינו שאין שם כל נציגות הורית, זה היה סוג של זלזול. זה היה גם סוג של אמירה לא ברורה.
אחז אגם
¶
צודקת. הייתה גם המלצה מאוד ברורה שהורים ייכנסו לזה אבל התעלמו ממנה. ההמלצה היא דווקא של מי שהיה אמור להיות שותף בוועדה הזאת שזה משרד הרווחה שפשוט הבין כמונו ולכן שחרר את המועצה הזאת למשרד החינוך כשזה הדבר הנכון והראוי.
התעלמנו לחלוטין מהעובדה שהמועצה אמורה להתייחס לגילאי לידה עד שש ומגילאי שלוש עד שש יש נציגות הורית מאוד ברורה, היא קיימת ועובדת בשיתוף פעולה. לא ניתן להגיד שאין נציגות או לא יודעים. בגילאים האלה יש נציגות מאוד מאוד ברורה.
משרד החינוך לדעתי חרט על דגלו את שיתוף ההורים במשוואה הזאת. לא מזמן יצא חוזר מנכ"ל איך בוחרים ועדי הורים. משרד החינוך מבין את החשיבות.
אחז אגם
¶
הם בוחרים לנו מי יהיו ועדי ההורים, שגם זה יפה.
לסיכום. אנחנו קוראים למשרד החינוך להכניס נציגות הורים ובאופן מיידי. נציגות של המעונות היא לא נציגות מספקת, היא לא נציגות שלדעתנו משקפת בצורה נאותה את מה שהילדים צריכים באמת לקבל.
אני מאוד מתחבר לעובדה שאנחנו לא הגורם המקצועי הנכון אבל אני חושב שבשנה או בשנתיים האחרונות שאנחנו מלווים את התהליכים, אנחנו מראים את האימפוט וכי אנחנו יכולים את הנקודה שלנו, את השטח שאנחנו מביאים, את הדברים. אנחנו קוראים למשרד החינוך לחזור בו ולהכניס נציגות הורים. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה. נכון, אתם לא הגורם המקצועי אבל אתה יודע, במדינת ישראל ובכלל בעולם לא מקבלים רישיון כדי להיות הורים. מדרך הטבע זה בא ובאופן טבעי גם זו הסיבה שאתם צריכים להיות שותפים, במיוחד בתהליכים כאלה משמעותיים. המקום של ההורה בגידול, בהתפתחות, בחינוך של הילד, במיוחד בשלבים הראשונים כשהילד כל כולו נתון לחסדיהם של הוריו, אומר שאתם צריכים להיות שם. חד משמעית.
איריס גרנות, מומחית להתפתחות הילד.
איריס גרנות
¶
אני מנהלת מרכז שהוא מרכז ייחודי. הקמתי אותו בזמנו עם פרופסור פנינה קליין זיכרונה לברכה שהייתה כלת פרס ישראל לחינוך. זה מרכז שכל המטרה שלו היא הורים. המטרה שלו להיפגש עם הורים וילדים מגיל לידה עד גיל שלוש. יש לנו משחקיה התפתחותית שמאפשרת דיסציפלינות התפתחות שונות. ההורים מגיעים אלינו ולא צריכים לחכות בתורים של התפתחות הילד וכולי, שזה נושא בפני עצמו שהוא לא מתאים לדיון עכשיו אבל הוא דיון קריטי בפני עצמו. כאשר ילד והורה צריכים מענה הכי פשוט, ואם ייתנו את המענה בטרום, לפני שזה הופך להיות בעיה, זה לא יהפוך לבעיה. כיום המרכזים ההתפתחותיים, מחכים להם כחצי שנה ולפעמים אפילו יותר וילדים לא מקבלים את המענה. הורים/ילדים. כאשר הורה מקבל הדרכה, הילד מקבל בסופו של דבר מענה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו מכירים את הסוגיה הזו. דנו בה. לא נערבב. גם כך זה מורכב כשלעצמו עוד יותר מהסיפור של המועצה.
איריס גרנות
¶
ממש. אני שמה את זה בסוגריים.
יוצא לי, לצוות שלי, להיפגש עם מאות הורים בשבוע. מעל 15,000 הורים שנמצאים בקשר אתנו, הורים לילדים מגיל לידה עד גיל שלוש.
אני רוצה להעלות עוד הרבה דברים שקשורים לנושא הזה אבל אני אומר שבאמת אין לנו את השופר, אין לנו את המקום להעלות את זה כקול של הורים ולכן אני מדגישה את הנושא הזה של ההורים כמשהו שהוא מוכרח. בהקשר הזה אני רוצה להדגיש שאני לא בטוחה שכל העיניים צריכות להיות נשואות דווקא למשרד החינוך כי בעצם הילדים האלה לא נמצאים בדרך כלל במסגרות שקשורות למשרד החינוך.
איריס גרנות
¶
זו תשובה מספקת אבל בשטח בסופו של דבר צריכים להיות מודעים לכך שהרבה מאוד ילדים לא נמצאים תחת שום מסגרת ובעצם הם תחת המסגרת של ההורים שלהם ויש עוד הרבה שמפוזרים.
אני אדגיש את הקול של ההורים שאני פוגשת, את התסכול שלהם שאין להם להיכן לפנות כשיש קושי, כשיש רצון להעלות משהו. אני חושבת שזאת פלטפורמה שהיא מחויבת המציאות.
הדבר הנוסף שאני רוצה להתחבר אליו זה הנושא שעלה בהקשר של הילדים בתרבות הערבית ואני רוצה להדגיש דווקא תרבות. כשאני נוגעת בהתפתחות של ילדים, אני תמיד נוגעת בצרכים הרגשיים, הקוגניטיביים והתרבותיים כי התרבות משפיעה באופן קריטי על איך בעצם אנחנו מפענחים את המסרים. לכן אני חושבת שכדי שאפשר יהיה להזמין אנשים לוועדות שחושבים שבהן יש צורך להזמין את הקול הזה, צריך להיות מישהו שמבין את התרבות על מנת לזהות את הצורך. אנחנו הרבה פעמים לא יכולים לזהות צורך של הורה או של איש מקצוע לפני שאנחנו מבינים את החשיבה על החשיבה. זאת אומרת, מהיכן זה מגיע. לכן חייבים לתת איזשהו קול, איזשהו מקום לפלטפורמה הזאת של כל התרבויות, שהמיינסטרים, שהרוב, כלל האנשים שנמצאים בוועדה לא יודעים לקרוא אותם. תודה.
כרמית פולק כהן
¶
היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד. קודם כל, אני רוצה לומר מילה מאחר וזה יום זכויות הילד הבינלאומי. אני רוצה לפרגן למי שיזמה את הדיון הזה. הרבה לא יודעים כאן אבל ביום הראשון בערך של חברת הכנסת ניבין אבו רחמון עת נכנסה לתפקיד, היא באה להיפגש עם המועצה לשלום הילד. היא אמרה לנו כאמירה חד משמעית שהיא רוצה לשים את הילדים על המפה. זה ממש ריגש אותנו. באמת. אני אומרת את זה דווקא בגלל שאנחנו היום ביום זכויות הילד הבינלאומי שמקבל הכרה, אבל הכרה לא מספיק חשובה, ורציתי לומר לך תודה גם על כך שהשאיפה שלך היא לשים את הילדים על המפה. כמובן לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אני לא צריכה לומר את זה כי זה כאן יום יומי ואנחנו כל יום מודים לך על כך שאת שמה את הילדים על המפה. תודה.
כאשר שמעתי את משרד החינוך, זה התחבר לי למשהו שאנחנו רואים אצלנו במגזר הדתי. יש הלכה ויש רוח ההלכה. ההלכה היא מה כתוב בחוק. רוח ההלכה היא הרוח של החוק. אני שמעתי את נציגת משרד החינוך ואת צודקת, מבחינה משפטית פעלתם כאן לפי החוק. מיניתם את מי שאתם צריכים על פי החוק והכול בסדר. על פניו אף אחד לא יכול ללכת נגדכם לבג"ץ כי הכול טוב. אין תביעה נגדכם בהקשר המשפטי ולכן אולי זאת הטענה שעלתה כאן על השולחן שמה שאתם לא מביאים לשולחן זאת הרוח. אני חושבת שגם באמירה של נציגי ההורים, אבל גם באמירה של החברה הערבית, תשומת הלב לקשיים שקיימים במגזר הערבי, שהם קשיים הרבה יותר גדולים, קשיים עמוקים ומורכבים. את יודעת, העלו כאן כל מיני דברים. יש שירותים שהם שירותים אוניברסליים שקשה אתם בכל מקום. כמו שאמרה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, לכל הילדים קשה עם טיפות חלב בכל מקום. אבל אם אתה שם את הזרקור על החברה הערבית, אין שם בכלל טיפות חלב. יש ניידות שעוברות בדרום כדי שיהיו טיפות חלב.
במובן הזה זה אומר שיכול להיות שמשרד החינוך צריך לעשות חשיבה יותר מעמיקה. אמרת שיקימו איזה שהן ועדות מייעצות, אבל אלה דברים שאולי בחלוף שנה מיום ייסודי של החוק? יכול להיות שכבר הייתם צריכים להביא אותם לשולחן עם הפרסום הגדול שהשר בנט אמר שכל ילד הוא הילד שלו.
כרמית פולק כהן
¶
זה מה שאני אומרת. בחלוף שנה מיום כניסתו של החוק לתוקף, יכול להיות שכבר הייתם צריכים לבוא לשולחן עם הרוח של החוק, עם מה המשמעות שלו לציבור.
אני כמובן מצטרפת לקריאה של ההורים ולכל מי שצריך לקחת חלק במועצה הזאת כדי ליישם את המהות. לא להיות דווקני למילות החוק.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה. אני חושבת שהדברים הם אפילו יותר מורכבים וקשים מכפי שאת מציגה. את עושה למשרד החינוך איזושהי הנחה, יש חוקים, יש רוח, אבל בחוק כתוב כגון הורים וכולי. זאת אומרת, גם אם הם ייקחו רק את ה-כגון וייקחו אחד מכל ה-כגון, היינו מכסים את הסיפור הזה. הייתה כאן בחירה מדעת. בסדר? יש כאן בחירה מדעת לא להכניס הורים וזאת אמירה קשה. זה הרבה מעבר לרוח. אם היא הייתה באה מצד משרד הרווחה – ולא חלילה אני עכשיו מקלה על מישהו למרות שההורים גם ברווחה חשובים – הייתי אומרת שאולי זה לא בשוטף היום יומי שלהם, אבל משרד החינוך שההורים הם כמעט חלק אינטגרלי מכל תהליך שקורה שם?
אני לא רק מסכימה לדברים שלך אלא אני מחזקת אותם ואומרת שמשרד החינוך היה צריך לפעול אחרת.
לגבי הסוגיה של המגזר הערבי. אני חוזרת ומדגישה שחשוב שהם יהיו בכל אחד מהתחומים והנדבכים. אי אפשר – או אפשר אבל לצורך העניין זה לא תמיד רע לי – שיהיה נציג בבריאות, נציג ברווחה ונציג בזה ובזה שהוא מהמגזר הערבי. אבל כן חשוב, כמו שמופיע בחוק וכמו שאנחנו נדרוש בוועדה, שבכל סוגיה שידונו בה, יהיה דיון ייחודי למגזר הערבי יחד עם אנשים מהמגזר הערבי ואנשי מקצוע שידעו לתת את המענה הייחודי למגזר עצמו. אותו כנ"ל נדרוש גם לגבי האוכלוסיות האחרות כי בסוף אנחנו רוצים לתת מענה אמיתי ומקצועי. נצטרך בסופו של דבר לעשות את זה ברמת השטח כשמגיעים לתכל'ס בכל נושא ונושא.
תודה רבה למועצה לשלום הילד שגם בשבילם יום זכויות הילד הוא כל יום. אנחנו תמיד שמחים לחגוג את היום הזה.
יערה שילה
¶
אני באמת מודה על הדיון. אנחנו ביקשנו את זה ולא קיבלנו. כבוד היושבת ראש יודעת שיושבים כאן נציגים, אם אלה ההורים, אם זאת העמותה והמועצה לשלום הילד. אנחנו ליווינו את החוק, מתחילת הקמת שדולה לגיל הרך, יום יום ושעה שעה. היושבת ראש יודעת שלא נעדרתי מדיון אחד, גם במועצה לגיל הרך וגם בחוק הפיקוח. כשפנינו להיות בתוך המועצה קיבלנו המלצות חמות מיושב ראש ועדת החינוך מרגי ומאביגדור קפלן שהוא ביקש אותנו כנציגים מטעם הרווחה. כתבנו למשרד החינוך. בדיון הקודם היינו וביקשנו עוד פעם כנציגי ציבור, כנציגי הורים. יש כאן התעלמות מאוד משמעותית מכך שאין כל ייצוג לגנים הפרטיים כאשר 77 אחוזים מהילדים נמצאים במסגרות פרטיות. אין שום ייצוג. ביקשנו להיות חלק מהייצוג אבל סורבנו פעם אחר פעם. גם הבוקר התקשרתי למשרד הרווחה לשאול האם בטיעון – נתנו טיעון אמיתי – מדוע לא והם אמרו שהם לא יודעים, גם הם לא יודעים למה סורבנו.
לאורך כל הדיונים שהיינו, אני חושבת שזאת אחת הלקונות שלי ואני מצטערת יום יום שאני לא משפטנית, כי כאשר פנינו, ענו לנו מה שענתה נציגת משרד החינוך. אכן כתוב בחוק נציגי או ציבור או זה או זה. בחיי, אם הייתי מבינה, בוועדות היינו מתווכחים על הסעיף הזה. זה כאילו לקחת את התמימות הגדולה של כולם.
יערה שילה
¶
תודה. אני חושבת שכאנשים שפועלים יום יום ושעה שעה ונותנים מזמנם וממרצם בהתנדבות רבה, זאת התעלמות מוחלטת מהשטח. אני אפילו אומר אטימות. אני לא מבינה מדוע. אני מנסה להבין מדוע ולא מבינה. מילא זה, בחרתם לא לשים, אין בעיה, אבל אני יכולה לומר לך שאני למעלה מחמישה-שישה מתבים כתבתי ולא קיבלנו כל תגובה.
יערה שילה
¶
לא, לא אישי. כנציג ציבור. אני חושבת שיש איזשהו תקשי"ר של שליחי ציבור שמחויבים לענות לציבור. עד היום לא קיבלנו תשובה וזה נראה לי לא נורמטיבי שלא עונים לציבור. איך קיבלנו תשובות? דרך עיתונאים. זה נראה לי כלי לא נכון, לא אמיתי ולא מכבד.
זה בכלל לא אישי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני אומר ואחזק את השותפות של הקואליציה לחינוך לאורך כל הדרך ולא רק בנושא הזה של המועצה אלא בכלל באופן שיטתי ועקבי. בכל מה שקשור לגיל הרך את תמיד תפגשי אותם כאן משתתפים בדיון אחר דיון, פעם אחר פעם, גם בדיונים הפורמליים וגם בדיונים הלא פורמליים כשצריך להכין ולהיערך.
חשוב לי לומר כאן משהו וביושר. אתם יודעים, אני לא פוליטיקאית טיפוסית. הייצוג הוא לא פרסונלי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אם למישהו יש כאן ייצוג יחסית גדול, זה לקואליציה. הרי מי זאת הקואליציה לחינוך מלידה? אם אנחנו נפרוט את כל הארגונים שהצלחתם לאגד בצורה מדהימה סביבכם וסביב הסיפור הזה, אלה גם המעונות שהם לא פרטיים וגם ההורים, שאם נצליח להכניס ייצוג להורים, הם חלק מהקואליציה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
וגם הרבה מאוד גופים אחרים. באמת ייאמר לזכותכם, אם ניקח ונפתח מי הקואליציה, אנחנו נראה שזה כמעט כל אחד שנוגע בתחום של הגיל הרך.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
זו הסיבה שאני אומרת שבסוף הייצוג והחוק הם לא פרסונליים. אני מסכימה אתך שהעניין של ההורים – אמרתי את זה גם קודם – הוא ייהרג ובל יעבור. ברגע שנציגות הורים תהיה בפנים, היא באמת תכסה גם את הסיפור הזה. אנחנו נעשה הכול כדי שזה יקרה. בעיני זה נון גדול. זה חטא גדול אם זה לא יקרה ואני מקווה ששר החינוך יתעשת ואולי יגיד שפספס שם, גם זה בסדר, יש הרבה דברים שנמצאים על סדר יומו. תמיד אפשר לתקן ואני מקווה שהתיקון יבוא.
יערה שילה
¶
נייר העמדה שלנו מתורגם לכל השפות, לאמהרית, לרוסית, לערבית, לאנגלית. אני חושבת שאין ייצוג כזה בארץ ברמה כזאת, הן בקשת החברתית והן במחשבה התרבותית. אני חושבת שלהתעלם מזה, ואני לא מדברת פרסונלית. תאמיני לי, יש לי מה לעשות בחיים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
שרף חסאן, מנהל מחלקת חינוך, האגודה לזכויות האזרח, יושב ראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. אמרתי את הכול נכון ומדויק?
שרף חסאן
¶
כן. תודה רבה. תודה רבה על הדיון וברכות לחברת הכנסת ניבין אבו רחמון על היוזמה. זה נושא מאוד חשוב. בדיון הועלו דברים חשובים שאני לא אחזור עליהם.
רציתי להדגיש שעניין הייצוג ההולם הוא לא רק עניין של סטטיסטיקה או פן פורמלי או מספרי אלא הוא עניין מקצועי מדרגה ראשונה והוא משהו מהותי. הניסיון מלמד, וגם המחקרים מלמדים, שוועדות שלא היה בהן ייצוג הולם, היו מוטות, לפעמים קיבלו החלטות לא נכונות כי לא הבינו נכון את הקבוצות השונות בתוך האוכלוסייה. לכן הייצוג ההולם הוא לא רק עניין מספרי אלא הוא גם להביא את האנשים שיכולים לייצג נכון את הצרכים של החברות והקבוצות השונות, ובמקרה הזה של החברה הערבית.
אני חושב שהדיון חשוב לא רק בגלל המועצה עצמה. אני לא מסכים עם מה שהוסבר כי צריך לקרוא את ההרכב גם בקונטקסט יותר רחב. זאת לא הפעם הראשונה שקורה דבר כזה. כמעט כל פעם יש את העניין הזה שהרכב הוועדה, אין בו ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. במקרים מסוימים, דווקא במשרד החינוך, כשיש ייצוג לערבים, הוא לא הולם ומביאים אנשים שעובדים בתוך המשרד וכפופים למפקחים וכולי, כך שהם לא מייצגים בצורה הוגנת או נכונה את הצרכים עליהם מדברת החברה הערבית. לכן הדיון חשוב גם כדי להעלות את הביקורת וללמוד לעתיד.
ההצעה של חברת הכנסת ניבין אבו רחמון לוועדה מייעצת ערבית יכולה לתקן קצת את הנושא. היא לא תפתור את הבעיה כי מן הראוי שהמועצה תיקח בחשבון את ההערות שהועלו כאן אבל במקרה הזה, זה יכול לתקן קצת ויכול קצת לאזן.
חשוב להבין שכאשר מדברים על הילדים הערבים, מדברים על כמעט מחצית מהאוכלוסייה הערבית. האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה צעירה ו-50 אחוזים ממנה מתחת לגיל 18. צריך גם לקחת בחשבון שכ-60 אחוזים מהילדים הערבים נמצאים מתחת לקו העוני. כך שהסוגיות של החברה הערבית הן מורכבות מאוד והצרכים, לאור כל המדיניות והיעדר טיפול ראוי בחלק מהבעיות, מראות שיש בעיות רבות שיש צורך לטפל בהן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה. אני לא היה פוליטיקלי קורקט כדי שנבין שאנחנו מנסים לדבר מקצועית אבל אנחנו קצת מפספסים בין המהות לבין המקצועיות. אם לצורך העניין עכשיו היה נציג ערבי במשרד הבריאות ואפילו ניתן עוד שני נציגים – זה אומר שברווחה לא צריך והם יוכלו להתנהל לבד ובתחומים האחרים יתנהלו לבד? כאן אני יותר מתחברת - לא ממקום של תיקון אלא באמת ממקום של מהות - לרציונל של מה שהביאה ניבין וגם לא חושבת שצריכה להיות ועדה קבועה של חברים קבועים שהם מהמגזר הערבי אלא שצריכות לקום ועדות או לקום קבוצות מקצועיות כל פעם לפי תחום העניין. כלומר, אם עכשיו הולכים לדון בנושא של טיפות החלב, תהיה קבוצה ייעודית מהמגזר הערבי ברמה המקצועית ובכלל שתיתן מענה ייחודי לסיפור הזה. אגב, זה משהו שגם מתוקף החוק יכול לקרות כפי שעדי העלתה. כאשר ידברו על נושא של חינוך, תהיה ועדה ייעודית, וכאשר ידברו על נושא של בריאות, תהיה ועדה ייעודית וכולי כי שם המקצועיות ושם בסופו של דבר אנחנו צריכים לתת את המענה.
אם זה היו לכם כאן חמישה נציגים, תאמרו שיש ייצוג לחברה הערבית אבל הם לא באמת ידאגו לה, העיקר שסימנו וי ואני לא בטוחה ששם נשיג את המטרה. אתה ניסית לקחת את זה עכשיו למשהו שהוא הרבה יותר גדול. אתה אמרת שאנחנו צריכים לקחת את זה מכאן ולהבין שיש כאן איזושהי תופעה כשאין ייצוג. אני אומרת לך כמזרחית, אל תיתן לי ייצוג, אל תדאג לי. בסדר? בסוף בסוף אנחנו צריכים להבין איך אנחנו נותנים את השירות הכי טוב לכל ילד במדינת ישראל באשר הוא כאשר אנחנו מתייחסים באמת לצרכים הייחודיים, התרבותיים ובכלל.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני לא חושבת שיש כאן עניין של פוליטיקה. אני חושבת שהדברים נאמרו גם על ידי. יכולתי להיות פוליטיקאית ולומר לכם כמה אתם צודקים, אולי נוסיף לכם נציג אחד ונסגור סיפור. אני אומרת, לא, אנחנו צריכים להתעקש שבכל דיון שיעלה, לא משנה באיזה נושא, תהיה התייחסות ייחודית קונקרטית לכל המגזרים ולכל האוכלוסיות בחברה הישראלית, לגבי הערבים, לגבי החרדים ולגבי האחרים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא אמרתי שיש בעיה. אני רק אומרת שיש כאן הורים שלא מיוצגים בכלל. בסוף צריך לבחור את המלחמות שלנו. אני מתנצלת על כך שאני לא מסתכלת על זה בעיניים הפוליטיות אלא אני מסתכלת על זה בעיניים המקצועיות ולי חשוב להשיג בסופו של דבר את התוצאה ולא רק את האג'נדה.
חברת הכנסת ניבין אבו רחמון, תסכמי את הדיון.
ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת)
¶
אני מאוד שמחה שעלו כאן כל מיני קולות של אנשי מקצוע ועמותות בשטח, שיודעים מה כן צריך ומה לא, ומה רצוי שיהיה. אני רוצה להדגיש שבדברי הפתיחה שלי דיברתי על ייצוג הולם של חברה ערבית וגם דיברתי על ייצוג הורים כשאני כאימא מסתכלת על זה בחשיבות מאוד רבה ומרגישה שזה מאוד חשוב.
ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת)
¶
כן. יש לי שתי בנות קטנות, בת שש ובת שנה וחצי. אני מדברת ממש בקול של אימא שיודעת שיש צורך וחשיבות רבה לזה.
ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת)
¶
נציגת משרד החינוך דיברה כל הזמן על מה חייב להיות ולא מה רצוי. בזמן שאנחנו מדברים על ילדים, צריך גם לחשוב מה טוב לילדים ומה רצוי שיהיה.
עוד נקודה, לגבי ייצוג הולם זה העניין החוקי. כמועצה שהוקמה על פי החוק, לכן ייצוג יחסי הולם הוא דבר מחייב. פגיעה בייצוג היחסי פוגעת גם בעקרונות יסוד כמו שוויון על כל המשתמע מכך.
ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת)
¶
זה מה שאני אומרת. שוויון בין אזרחים זה גם שוויון בין ילדים.
אני שוב אחזור על הבקשה שלי לתמוך ברעיון, מעין פתרון, שתהיה ועדה מייעצת שתלווה את המועצה בכל מה שקשור לחברה הערבית, אנשי מקצוע ואנשים שכן נמצאים בשטח ויודעים איך לטפל בייחודיות עליה דיברה היושבת ראש. אני רואה את הדיון החשוב שעלה כאן וכנראה מתוכו נמשיך לדון בכל מיני סוגיות לגבי כל הילדים. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תודה רבה חברת הכנסת ניבין אבו רחמון. אני רוצה להודות לך כי את בעצם הבאת את הסוגיה בעיקר מהמקום האישי שלך, כייצוג של המגזר הערבי. הסוגיה חשובה אבל ראית שבסופו של דבר זה נתן לנו את ההזדמנות להעלות ולהציף סוגיות נוספות, מה שאומר ומראה שגורלנו קשור זה בזה. אתם מביאים את זה מהמקום שלכם ואנחנו מגלים שיש עוד הרבה נקודות כואבות בתוך הסיפור הזה וזו בהחלט הזדמנות להעלות אותן ולדרוש את הטיפול בהן.
לסיכום. אני מבקשת שמשרד החינוך ימנה נציגות הורים. חשוב לי להדגיש שאני לא באה ואומרת למשרד איך לעשות את זה, לא במקום נציג שקיים או בנוסף. הדרך היא שלכם. אנחנו מבקשים שהתוצאה תהיה שיש נציג הורים קבוע בתוך המועצה.
לגבי המגזר הערבי, אנחנו דורשים כוועדה שבכל נושא מקצועי שיידון במסגרת המועצה, יוקם צוות מקצועי מהאנשים שבעצם מייצגים את המגזרים ואת האוכלוסיות השונות על פי הייחוד בטיפול שצריך, בדגש על האוכלוסייה הערבית אבל כדוגמה נתתי גם את האוכלוסייה החרדית. חשוב לי להדגיש גם כאן שגם בתוך המגזר הערבי יש קבוצות, יש אוכלוסיות ייחודיות. שיוקמו צוותים שייתנו את המענים הייחודיים לכל אחת ואחת מהאוכלוסיות במדינת ישראל.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:47.