פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
18/12/2018


מושב חמישי


פרוטוקול מס' 134
מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שלישי, י' בטבת התשע"ט (18 בדצמבר 2018), שעה 10:07

ייצוא קנאביס רפואי - מעקב מיום 29/07/2018

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

איתי מלכיאור - מרכז בכיר מדיניות והסכמי סחר, מינהל סחר, משרד הכלכלה

אהוד אורטל - נציג המכס, רשות המיסים

שרונה עבר הדני - משפטנית, משרד הבריאות

יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אמיר ליפשיץ - יועמ"ש אג"ת, משטרה, המשרד לביטחון פנים

קרן לרנר - ראש חוליית מחקר סמים, משטרה, המשרד לביטחון פנים

יובל קוקוש - קמ"ד חקירות, משטרה, המשרד לביטחון פנים

ענת חן מיכאלי - ראש תחום אבטחת גופים ציבוריים, המשרד לביטחון פנים

אתי כהנא - מנהלת תחום בכירה חומרים פסיכו-אקטיביים ברשות, המשרד לביטחון פנים

ענת מססה קינן - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

עביר מטאנס - עו"ד, משרד המשפטים

ענת לוינגרט אייצ'יצ'יי - מנהלת אגף אגרואקולוגיה וגידולי שדה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגית ויינשטוק - יועצת משפטית, המרכז הישראלי לקנאביס רפואי

יהונתן טיירי - סמנכ"ל ארץ מדיסידס, מגדלי קנאביס רפואי ויזמים

אורן סקוט - גזבר קיבוץ גן שמואל, מגדלי קנאביס רפואי ויזמים

רן גורליק - מנכ"ל קרונוס ישראל, מגדלי קנאביס רפואי ויזמים

משה אזוגי - מנהל שותף, מגדלי קנאביס רפואי ויזמים

עמיהוד אגמון - מגדל, מגדלי קנאביס רפואי ויזמים

אורן רון - יועץ משפטי סאיקי מדיקל

מידד גיסין - נשיא ארגון בעלי סטומה

דוד קשני - יו"ר קול בשכונות

רחל שני - סגנית קול בשכונות

ערן אורנשטיין - כלכלן משקיע

רונן אלמליח - תקציבים

מינה חיה רויטמן



רויטל לירז מלמוד



קרן גולדמן

בת שבע פנחסוב

הדס לוי, חבר תרגומים
ייצוא קנאביס רפואי - מעקב מיום 29/07/2018

שלום לכולם, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הסמים והאלכוהול של הכנסת – ישיבת מעקב בנושא ייצוא הקנאביס הרפואי. אני אחזור על ההקדמה שאני אומרת אותה כל פעם ואגיד שהוועדה הזו עוקבת אחרי המתווה בתקווה ובדאגה, אני יכולה לומר את זה כך. מכוון ששמענו כאן גם בדיונים הקודמים הרבה גורמים גם כלכליים, גם חקלאיים, ממתינים בקוצר רוח לפתיחה של השוק הישראלי לאחד הפוטנציאלים הכלכליים הגדולים שלו, לפחות בשנים האחרונות. מצב שבו למדינת ישראל יש יתרון יחסי מאוד משמעותי ואם אנחנו לא נממש אותו באיזשהו חלון זמן מסוים אז כדרכם של יתרונות הם יאבדו כי הדבר הזה בעולם נמצא בבום כלכלי רציני.

ואנחנו באמת ממתינים לכך שכל הדברים מסביב יבשילו ויקרו. אנחנו גם עוקבים אחרי הצעת החוק המתקדמת בוועדת הפנים, מתוך הבנה שזה חלק מהתנאים ההיקפיים שנדרשו, לפחות על ידי המשרד לביטחון פנים לקיומו של המתווה הזה, אבל אנחנו רוצים להשתמש בוועדה הזו כדי להסיר חסמים, לקבל עדכון, לערוך ישיבת מעקב כמו שהבטחנו בקיץ, ביולי 2018, ולעשות ככל יכולתנו כדי לקדם את הנושא הזה שאנחנו רואים בו חשיבות גם לתחום וגם באופן כללי לתחום הכלכלי, מדעי, טכנולוגי, חקלאי במדינת ישראל.

יואל הדר, מכוון שאני רואה אותך יושב מולי ומכוון שמשרדך, המשרד לביטחון פנים, הוא גורם מאוד מאוד משמעותי, אפשר לומר גם בעיכוב, אבל גם באופן כללי בהובלת הנושא אז אולי נפתח איתך בסטאטוס. בבקשה.

בוקר טוב. אני מבין שגברתי רצתה להגיד שהמשרד לביטחון פנים זה המשרד שעוזר לקדם את הנושא הזה בד בבד בפן הכלכלי גם לשמור על ביטחון הציבור והנפש לכן - - - שרצית להגיד ואין פה נושא של עיכוב, חלילה, בתחום.

הייתי עדינה יחסית למה שזה, אבל אתה שם את הדברים כמו שאתה רואה אותם.

המשכתי את הקו של גברתי בעדינות של הנושא.

זה בסדר גמור.

אז כפי שאמרת - - - אנחנו ככלל הגענו יחד בהסכמה, אני חושב שברוב הנושאים, אולי יש עוד נושאים קטנים אבל אני חושב שזה ייפתר במהירות דיי רבה במשרדי הממשלה לגבי הצעת מחליטים שאנחנו מביאים לממשלה. ככה אנחנו קוראים לזה, הצעת מחליטים, שאנחנו מביאים לאישור הממשלה. ונשאר הנושא הזה של סמכויות שאנחנו סבורים שיש לתת למשטרה כדי שיוכלו לעשות את האכיפה ואת הפיקוח, שזה דבר קצת שונה, הנדרש בעת שהייצוא כבר יתחיל לצאת לדרך. ולכן סברנו שיש מקום קודם להמתין לכך שהמשטרה תקבל את הסמכויות לפני שהממשלה תאפשר את הייצוא.

אני חושב שהעמדה שלנו, למיטב הבנתי, גם נתמכת על ידי ראש הממשלה. ולכן בסיוע של חבר הכנסת קיש וחברי הוועדה, חברי הכנסת, אז אני חושב שאנחנו מקדמים בצורה מהירה את הנושא של הסמכויות. יש דיונים, כפי שנאמר אתמול, וביום חמישי אמור להיות דיון נוסף כדי שנוכל לסיים את נושא הסמכויות למשטרה. ואני מקווה שלאחר שהכנסת תעביר את החוק - -

סליחה שאני מפסיקה אותך. הצעת חוק הסמכויות היא כרגע מבחינתכם תנאי להבאת המחליטים לממשלה?

כן. העברה של החוק. זאת אומרת, זה לא חייב להיות דווקא החוק הזה, רצינו לתת סמכויות – הפלטפורמה שהציע חבר הכנסת קיש תאפשר קידום של - - - באותה מידה זו הייתה יכולה להיות הצעת חוק ממשלתית או הצעת חוק - -

אני מבינה, אבל מבחינתכם העברה של הצעת החוק הזו שתיתן את הסמכויות שאתם דורשים היא תנאי מבחינת המשרד להצעת המחליטים לממשלה?

כן.

אוקיי. היא התנאי היחיד?

כן.

ברגע שהחוק הזה עובר - -

עובר לשביעות רצוננו – שלא יהיו שינויים ברגע האחרון. בינתיים זה בסדר, מה שמתנהל.

ברגע שהחוק הזה עובר לשביעות רצונכם - -

לא יודע מה יקרה בקריאה שלישית, אם היא לא תעבור, משהו כזה יכול לקרות גם - -

רגע, עכשיו זה דיונים לקראת קריאה ראשונה?

לא, שנייה ושלישית.

אבל יכול להיות מצב שתעבור שנייה ופתאום שלישית היא לא תעבור - -

כן, ברור, זה תמיד יכול להיות. אבל הקואליציה צריכה לדאוג שמה שהיא רוצה להעביר עובר, אתה יודע.

האופוזיציה צריכה לעזור.

האופוזיציה יכולה אך לא חייבת, זה בדיוק העניין.

אני לא יודע מה האינטרסים של האופוזיציה, של הקואליציה - -

האופוזיציה במיעוט מובנה, אז זה לא משנה מה האינטרסים שלה, לא חשוב מה האינטרסים שלה, אם הקואליציה עושה את העבודה שלה אז דברים אמורים לעבור. זה נכון לחוק גדעון סער, זה נכון לחוק גירוש וזה נכון לכל חוק.

אבל אם הנושא של הייצוא קנאביס חשוב גם לחברי כנסת מסוימים באופוזיציה אז - - - לא מבין בזה - -

יכול להיות. אני מבינה בזה. יכול להיות, מה שאתה אומר נכון, אבל מכוון שהאופוזיציה במיעוט מובנה אז בדרך כלל בשיטה פרלמנטארית הקואליציה היא זו שאמורה לדאוג שדברים יעברו. אז אתה אומר שאם הקואליציה תעביר את החוק או מליאת הכנסת תעביר את החוק לשביעות רצון המשרד אז הצעת המחליטים מבחינתכם תעבור.

אנחנו נוכל - - - השאלה אם יהיו הפתעות מבחינת משרדי הממשלה, אבל אני חושב שאנחנו דיי סגורים - -

מי מכין את הצעת המחליטים, מי מביא אותה?

משרד האוצר.

משרד האוצר יש פה נציג? עוד פעם משרד האוצר לא מגיע לוועדה שלי? מה נסגר?

פעם שעברה - - -

בנושא הזה, אבל משרד האוצר יש לו היסטוריה של הברזות מאצלי.

הפעם אני יכול לסייע פה כי למרות שמשרד האוצר אמור להביא את זה היה לנו באג בתוך ההצעה ולכן לקחתי עליי להוביל את הנושא של השינויים כדי שיתאימו למה שאנחנו רוצים כדי לאפשר את הייצוא, אז אני מקווה שגם זה יתפתח.

וכרגע היא מוכנה, למעט הדבר הזה?

כן- - -

מה הדברים שעדיין לא סגורים, חוץ מהנושא של הסמכויות?

יש כמה הערות של משרדים כמו משרד הכלכלה שאני חושב שיש לנו בעיה איתם, אבל יכול להיות שאפילו במסגרת החוק זה יפתור חלק מהדברים. יתכן - -

שנוגעים למה?

אני לא חושב שמשרד הכלכלה ירצה לטרפד את ההצעה בהערות שלהם ולכן אני חושב שהנושא הזה יקודם ואני לא חושב שזו תהיה בעיה.

אוקיי, אבל למה נוגעת המחלוקת עם משרד הכלכלה?

הם רצו להכניס איזושהי ועדה נוספת לגבי משקיעים זרים שאתמול יואב קיש הציע רעיון משלו לתוך הדבר הזה שזה יפתור את העניין. לכן לא חושב - - - מהותי לדעתי. אז אם זה יעבור מהר ואחרי זה נביא את זה לממשלה – כמובן זה לא תלוי בנו, זה האוצר צריך להביא לממשלה וראש הממשלה צריך לתמוך בזה, ובהנחה שהכל יסתדר אז בהחלט ייצוא יכול לצאת לדרך לאחר שהחוק יכנס לתוקפו.

אוקיי, תודה. משרד הכלכלה.

אז כמו שאמר עמיתי פה, נראה שאנחנו בשלבי סיום, אני מקווה שביום חמישי אכן נגיע להסכמות סופיות בוועדה. הצעת החוק תהיה מוכנה למליאה להצבעה שנייה ושלישית, מקווים שהיא תעבור, והצעת המחליטים של הממשלה בעצם גם כמעט מוכנה. מבחינתנו הנושא שהיה במחלוקת ייפתר בכל מקרה דרך - -

שמה הנושא?

נושא המשקיעים הזרים – אחד הנושאים העיקריים שעמדנו עליו עכשיו זה שמירה על מעמד המשקיעים הזרים, גם לא לפגוע במצב של ישראל בנושא של הגנה על משקיעים ומתן שוויון למשקיעים. השאלה הייתה פה שאלה טכנית באמת איך בודקים. אין למשטרת ישראל בעיה לבדוק כל עוסק ישראלי אבל השאלה באמת איך בודקים משקיע זר לשביעות רצוננו, לשביעות רצון המשטרה שלא ייכנסו פה גורמים לא מתאימים לעסוק בענף הזה.

ואני חושב שגם מצאנו את מנגנון הבדיקה פחות או יותר וגם הוועדה תסגור את החורים שנשארו לגבי אותם אלה שקשה לאמת את המסמכים שלהם. ולכן הנושא של אינטרס של משקיעים זרים שחשוב לנו מול האמנות הבין-לאומיות הוא נשמר, ולכן אנחנו גם מאמינים שעם העברת הצעת החוק והצעת המחליטים מבחינתנו אפשר להתקדם.

מה הצפי בלוח הזמנים להצעת המחליטים?

אחרי שהחוק יעבור?

כן.

אנחנו מבחינתנו אפשר לקדם.

כן, ואז מה הצפי – שבוע, שבועיים, חודש חודשיים?

זה הממשלה מחליטה על הסדר יום שלה, זה לא בידינו.

לא, זה ברור, אבל אתם מגישים. עדיין מי שמגיש את זה זה שר האוצר כן?

ברגע שהחוק יעבור אני מניח שנעשה את הפיין טיונינג של ההצעה עצמה, נוריד את הדברים שכבר לא צריכים אותם או בכל מקרה - - - משרד הכלכלה ואז אפשר להגיש.

אוקיי. מבחינתכם, משרד הכלכלה, מה המצב העדכני מבחינת המשקיעים והחברות הישראליות והזרות שאתם בקשר איתם, שיודעים שמתעניינים פה בהשקעות, איפה זה עומד?

הנושא הזה מונח יותר לפתח משרד הבריאות. אנחנו סך הכל גורם שמלווה את התהליך - -

תיכף אני אגיע למשרד הבריאות. אני שואלת מהבחינה הכלכלית. גם אתה וגם קודמים שלך פה בדיונים הצביעו על דאגה ששמענו אותה גם מהמשקיעים עצמם – מהמשקיעים, המפתחים, התעשיינים והחקלאים הישראלים שבעצם יש איזה חלון הזדמנויות כזה שחוזים עומדים להיחתם והשקעות באות או מבוטלות וחוסר הוודאות הזה הוא בעוכרי הענף. מה אתה יכול לעדכן אותנו סטאטוס עדכני בנושא הזה?

שוב, כולנו עם העיניים נשואות לתהליכים שקורים עכשיו והתהליכים האלה לפי דעתי ישביעו את רצונם של כל העוסקים, לא יהיה פה שום חסם למשקיע זר לגיטימי להשקיע - -

יש משקיעים שאתה יודע שכבר לא פה, היו, התעניינו והלכו?

אנחנו יודעים על משקיעים שכבר חתמו הסכמי השקעה, שנותנים, כך שאנחנו - -

הבנתי.

מה שאנחנו יודעים הוא יותר - - - אנחנו לא עוקבים אחרי החברות ואחרי מבקשי הרישיונות וכן הלאה כי כאמור זה מונח לפתחו של היק"ר. אנחנו בעצם מנסים לתת את - -

לא, על זה אני שואלת. אני שואלת על ה- - - אתם במשרד הכלכלה, אתם אלה שאמונים, זאת אומרת, באינטרס שלכם שיבואו משקיעים זרים. אז כרגע אתה אומר שיש, נקרא לזה, אופטימיות זהירה בענף ואנשים חותמים על הסכמי השקעות שהם מותנים ב- -

- - - הסכם אחד משמעותי מאוד שנחתם - - - ממתין לרגולציה שתוכל להכשיר אותו ולהכשיר את המשקיע הזר שם. אנחנו פה עם הפנים קדימה באמת בנושא היתר של ההסדרה של הטכניקה ואנחנו - -

זהו, מרגע שתעבור הצעת המחליטים הזו בכמה זמן אתה מעריך את ההערכות ההיקפית מבחינת המכס, צריכים לחתום על אמנות, כל הדברים האלה ש- - -

אמנות הן יותר מונחות - - - לא, אנחנו כן הולכים לחתום הסכמים עם המדינות הרלוונטיות - -

לא אמנות. זאת אומרת, מה שבעצם דווח לנו זה שהייצוא יאושר רק למדינה שמדינת ישראל חתמה איתה על הסכם בין מדינתי.

לא מדויק, הכוונה היא שיצאה האמנה ושהיא מסכימה לייבוא לתחומה.

כן אז מסכימה זה צריך להיות דיבור בין ממשלתי.

זה לא ברמה בין ממשלתי - - - אין כוונה לעשות הליך של הסכמים מול מדינות. מי שיבקש לייצא למדינה מסוימת יביא מאותה מדינה אישור שאין התנגדות לייבוא לתחומה.

הגורם המסחרי הוא זה שיביא את האישור?

כן.

למיטב זכרוני נמסר פה בדיונים הקודמים שמדינת ישראל תצטרך לחתום על הסכם עם אותה מדינה. זה לא קיים?

לא.

כלומר, אותו מבקש הרישיון, הייצוא, הוא יצטרך להביא למשרד הבריאות אישור - -

הוא במילא יצטרך להסדיר את הרישיונות במדינת היעד כדי להכניס. כי אנחנו יכולים לתת רישיון להוציא מתחומי מדינת ישראל. כך או אחרת פעילות במדינת היעד על ידי המייצא מחויבת כי אחרת הוא לא יוכל להכניס את זה.

נמסר לנו כאן בדיונים קודמים, אני דיי בטוחה, זה אפילו היה במצגת של מנכ"ל משרד האוצר שיצטרך להיות איזשהו הסכם עם מדינת ישראל על - -

אנחנו אומרים שזה הרבה יותר פשוט מזה.

אני רק מנסה לברר את העובדות קודם כל, לפני שלהגיד מה יותר פשוט ומה יותר מסובך. אוקיי, אז עוד שנייה נגיע אלייך. אתם גם לא - -

מבחינתנו נושא שלא הוכרע באמת הוא מי הגורם המפקח על הייצור. זאת אומרת, יש במשרד הבריאות יחידה שהיום מפקחת על ייצוא של תרופות אחרות שהן נופלות תחת - - - שהן מוגבלות - - - שמפקחות גם על ייצוא והנושא ה זה יידון בקרוב בין המכס לבינינו לבין משרד הבריאות לראות באמת מי ה- -

אתה מהמכס נכון? אז תיכף - -

כן, אבל אתה מצפה לחורי וחורי אמור להיות - - - יחידת הסמים זה אזורי פיקוח מכס. זה משהו אחר.

הבנתי, אוקיי. אבל כאמור אנחנו כבר בדיבור על הנושא הזה מה יהיה התהליך. מבחינתנו אנחנו רוצים שזה יהיה תחת צו ייצוא חופשי מה שנקרא, כאשר צריך לשדר כל עסקה עם הרישיונות המתאימים, תיבדק ותאושר- -

כלומר, אין שום דבר הסכמי בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה ברישיון ייצוא.

אין צורך.

בשגרה בפיקוח - - - דו שימושי למשל אין דבר כזה. ההבנה שלנו גם הייתה דומה לשלך שהיק"ר כן יתווה - -

זה משרד האוצר פה אמר את הדבר הזה. איך אין פה נציג משרד אוצר, אני לא מבינה. הם אלה שאחראים על המתווה הזה. טוב, תודה. עורכת הדין שרונה עבר הדני, יועצת משפטית במשרד הבריאות, בבקשה.

כפי שעודכן על ידיי עמיתיי אכן נראה שהנושא מתקדם. בסופו של דבר מבחינת משרד הבריאות הנושא העיקרי שגם הוא ככל הנראה הוסדר הוא נושא של משאבים נדרשים לעניין הזה. שכמובן בעידן של קיצוצים רוחביים - -

למשרד הבריאות?

כן.

אוקיי, איזה משאבים נדרשים למשרד הבריאות?

אם יש גידול בהיקף הפעילות יש צורך - -

ליק"ר?

כן.

אה, אוקיי.

אז נדרשים משאבים לעניין.

זה מאוד יעזור גם למטופלי הקנאביס הרפואי בארץ שיהיו יותר משאבים ליק"ר.

בכל הקשר אפשרי. בעידן של קיצוץ רוחבי, מטבע הדברים תמיד יש חשש לפער בין סיכומים לבין ביצוע. מלבד נושא המשאבים הנושא של תיאומים, נהלים וכן הלאה אנחנו דיי על קו הזינוק מה שנקרא - -

ואתם הגשתם בקשה ל - -

להבנתי הנושא הזה סודר. זה סוכם.

הבנתי. כי זה אנחנו שמענו על הבקשה שלכם לדרישה - -

עכשיו לא אמרנו שזה גורם מעכב.

עכשיו לא אבל בעבר זה כן היה. זה סוכם גם מבחינתכם.

כאמור, ככל הידוע הדברים סוכמו - -

לכם, משרד הבריאות, לגבי הצעת החוק – פשוט בדיון האחד שהייתי וממה שעקבתי אחרי הצעת החוק יש לכם איזושהי מחלוקת עם המשרד לביטחון פנים לגבי הפיקוח על החוות והסגירה - -

כפי שיואל ציין, הנושאים הגיעו לידי הסכמות ובשלב הזה אין לנו יותר הערות להצעת החוק. אנחנו סבורים שחלק מהדברים מיותרים אבל הנושאים שהיו במחלוקת דיי באו על פתרונם.

הבנתי. אוקיי. כלומר, מבחינתכם גם ברגע שהחוק הזה עובר ואתם - -

באופן מאוד מאוד פשטני המודל של ייצוא סמים מסוכנים קיים כבר היום ולא צריכים להמציא את כל הגלגל. הדברים מוסדרים באמנה ויש נוהל בנושא הזה ואנחנו עושים רק את ההתאמות הנדרשות. ששוב, בגלל החדשנות בעניין הזה אז אנחנו מבקשים את ההתייחסות של המדינה הקולטת. ואפרופו הנושא הזה – האם נדרשים הסכמים? יציג מבקש ייצוא היתר יבוא של המדינה הקולטת מבחינתנו זה אישור של המדינה הקולטת שהיא מסכימה לזה בסופו של דבר. זה דיי פשוט. לכן אני אומרת, זה באמת לא דורש הסכמים בין-מדינתיים. אנחנו רק רוצים לוודא שהדברים על דעת המדינה הקולטת. זה הכל.

הסכמה.

כן, רק שאת ההסכמה הזו לא חייבים ברמה של הסכם בין-מדינתי. כאמור, הסכם ייבוא של המדינה הקולטת מהווה אישור שהמדינה הקולטת אכן מאשרת.

כן, אבל זה, אני לא מומחית בתחום, תקנו אותי משרד הכלכלה או מישהו אם אני טועה, אני מניחה שזה דבר כמעט ברור שמי שייצא ייצא לאן שהוא שיסכים לזה אחרת זה לא - -

לכל דבר יש הפתעות בחיים.

לא, בסדר, אבל - -

גם מבחינת המכס זה טיפול בסחורה מושאלת, זה הגיע למדינה וזה חוזר לפה איפה שמאוכסן - -

לא, זה בסדר, אבל זה נכון גם לכל סחורה אחרת שמיוצאת מישראל אני מניחה. זאת אומרת ברור - -

כן, אבל זאת סחורה כן מיוחדת - -

אז לכן אני שואלת מה נדרש מעבר לסחורה אחרת, מעבר לתרופה אחרת, מעבר לכל דבר אחר, מה נדרש פה ספציפית.

מבחינתנו משרד הבריאות צודק. אם יש למייבא היתר ייבוא למדינה שלו וליצואן היתר ייצוא מאיתנו אז העסקה - -

אבל במה מותנה היתר הייצוא?

היתר הייצוא מותנה בעמידה של המבקש בכל התקנות בנהלים המקומיים שהוא, מה שנקרא, in good order במשרד הבריאות ועומד בכל התקנות שלהם. בנוסף לזה הוא צריך להציג היתר - -

בסופו של דבר זה דיי אינהרנטי לתנאי שאמרנו שזו מדינה שהיא צד לאמנה. האמנה היחידה מחייבת היתרי ייבוא וייצוא לסמים מסוכנים, ולכן ברגע שזה ייצוא למדינה שהיא צד לאמנה מטבע הדברים המייצא חייב אישורים מהמדינה הקולטת והדברים נסגרים. אפשר היה להסתפק במשפט הזה. ורצינו להבהיר גם לעוסקים בתחום שהם חייבים להקפיד בדברים האלה כדי שלא יביאו סחורות למדינה שיש איתה קושי וייעצרו בכניסה.

אוקיי. נציג המכס.

אני נציג המכס, מנהל תחום מבצעים במטה הסמים של המכס. אנחנו בעצם אוכפים את ההברחות, יותר נכון, ולצורך הדיון הספציפי הזה אנחנו נצטרך לקבוע נהלים ספציפיים איך לפקח על הייצוא באזור פיקוח שלנו. לנושא הייצוא עצמו – לצערי, לא בסמכותנו, זה לא אזור פיקוח מכס, זה דווקא חורי אמור להיות. אני מאמין שההערכות שלנו תהיה דיי זריזה באזורי הפיקוח מכס, בהתאם לנהלים ברגע שיאושר.

מה היא תהיה?

למשל איך להביא את הסחורה לנמל, איך לאכסן אותה אצלנו לפני הייצוא או לייצא אותה מיד.

שזה דברים שאתם תגבשו נהלים, מה תעשו?

בהחלט. ואם למשל מגיעה מכולה של קנאביס ויש לנו פעילות של כלבנים באזור זה מנטרל את הכלבנים. גם אם המכולה תצא שבוע אחרי זה הם לא יכולים לעבוד באזור הזה. אז צריך אזור סטרילי ומחסן מסוים. אז אלה נהלים שנצטרך לייצר אותם ברגע שהנושא הזה יאושר.

כמה זמן אתם מעריכים שההערכות תיקח מבחינתכם?

האמת שזה פחות תלוי בנו אלא במחסנים שבהם יאחסנו את זה. כי הם זה מגיע לממן למשל ויש שם מחסן פנוי אז לא צריכה להיות בעיה, אם זה נתב"ג.

אוקיי. וכמה אתם מעריכים? זאת אומרת, בדיונים קודמים אמרת שאתם כבר נערכים ואתם כבר עובדים - -

לא אמרתי, זה בטוח, לא אמרתי דבר כזה. זה נושא של הייצוא, שלייצוא יש ניואנסים אחרים כמו למשל בונדדים להכין וכדומה. אנחנו למשל נצטרך לפתור את הסוגיה אם וכאשר רנדומאלית רוצים לבדוק את הייצוא איך בודקים את זה, מי בודק את זה, האם משרד הבריאות בודק, אני לא יודע מה זה בפנים, זה יכול להיות צמח סומאק, זה יכול להיות קנאביס, זה יכול להיות באחוז כזה או אחר. האם המשטרה, האם משרד הבריאות, מי משלם, האם זה היבואן. מי פותח, האם זה סגר אלקטרוני, האם יש פחת כי זה סוג של תרופה, של בלאי, של השתהות טרם הטיסה. אלה נהלים שאפשר לסדר אותם, זה לא ברמה מורכבת גדולה מדיי.

מעבר לזה, נושא הייצוא, שוב, לצערי מר חורי שאחראי על הייצוא אמור לתת את הפתרונות על זה.

ו...?

והוא לא נמצא.

אה, אוקיי, אבל עדיין, אתה מייצג - -

אני לא מייצג לא את משרד האוצר ולא את רשות המסים, אלא את המכס, את יחידת הסמים שלנו שזה באזורי הפיקוח שלנו. דהיינו שהחומר מגיע אלינו. צר לי.

אנחנו מדברים עם חורי וגם היק"ר פה נפגש עם חורי וזה בתהליך כרגע.

אוקיי. כמה זמן?

תהיה לנו ישיבה חשובה שנצטרך להחליט מה המסלול קודם כל, מי המרשה בעצם, איך מרשים ומשדרים – האם זה משרד הבריאות או אנחנו, מי יכריע את המסלול.

האם זה משרד הבריאות או אתם, משרד הכלכלה?

משרד הכלכלה, כן. לנו יש גורם שמפקח על הייצוא הדו שימושי למשל, כל מה שנקרא dual use, זו יחידה שכבר קיימת ועובדת ומשתפת פעולה עם המכס. למשרד הבריאות יש גם יחידה שמטפלת בייצוא של סמים מסוכנים אז - -

אוקיי, ואיפה זה אמור להיות מוכרע, מי הגורם המכריע בשאלה הזאת?

בין משרדים.

אם תהיה מחלוקת זה יעלה להכרעה אבל - -

יעלה להכרעה אצל מי?

לא אמורה להיות מחלוקת, זה יותר היבטים טכניים.

זה טכני לגמרי.

בסדר, טכני לגמרי, אבל איפה, מה - - -

גם היום כשמגיעה תרופה מסוימת, סוג של אנטיביוטיקה או כל תרופה אחרת, להבדיל או להבדיל מנושא הקנאביס לצרכים הרפואיים, אז משרד הבריאות שאמון על הנושא הזה אנחנו בודקים את ההיתרים שהוא נתן, שהכל מתאים. אם צריך בדיקות מעבדה יש נציגים של הבריאות שגם בודקים את זה. אני לא רואה שום בעיה להסב את זה לנושא הקנאביס לצרכים רפואיים.

לא, בסדר, אבל עדיין, יש לנו פה משרד הכלכלה ויש משרד הבריאות, מי מהם מפקח על זה?

שוב, ככל הידוע זה האחריות והסמכות שלנו אבל אם מישהו רוצה להשתתף אנחנו לא - -

אנחנו לא הולכים לריב על זה - - - לא מחפשים - -

בנושא של הפיקוח על החוות מה החלטתם בסופו של דבר, מי הסמכות לסגור חווה?

תלוי באיזה הקשר.

תהיה סמכות מקבילה בנושא של אבטחה ומיגון בלבד. כל שאר הדברים אנחנו גורם ממליץ, משרד הבריאות - -

הבנתי. אוקיי. עוד שאלה, משרד הבריאות, נציגים של היק"ר לא נמצאים פה נכון?

לצערי לא.

עלתה סוגיה שהתבקשתי לברר עם המשרד לגבי הנושא של הקשר בין אספקת הקנאביס הרפואי לשוק המקומי לבין ייצוא. הרי יש לפחות חלק מהמגדלים ומהחוות שמספקות לשוק המקומי הן גם אלה שנרשמות או מבקשות את רישיונות הייצוא. ויכול להיות שיהיו גם חדשים, אני מניחה, שאולי גם הם ייכנסו לשוק המקומי וכו'. איך אתם רואים, גם אל מול הרפורמה המתקדמת, גם את השינויים בזנים, באופי החל בבתי המרקחת וכל הדברים האלה בשוק המקומי לבין הייצוא? כלומר מדובר באותם - - - אנחנו נראה כמו בעגבניות שאחרי זה רואים את העגבניות הטובות והתפוזים הטובים בחוץ ופה ה- - - זה יהיה מופרד?

אותם מוצרים. גם חלק מהצעת המחליטים זה שהמוצרים שיאושרו לייצוא הם המוצרים המאושרים על ידי היק"ר שהם המוצרים שמאושרים להפצה ולשימוש מקומי.

ונגיד סתם, חווה, שהיא מגדלת ויש לה אספקה, יהיה לה עכשיו ברפורמה את אותה שרשרת לבתי המרקחת ולבתי המטופלים ומסלול נפרד לייצוא?

לא.

אלא?

אותה שרשרת ערך רק שבסוף שרשרשת הערך במקום הפצה לבית מרקחת למסירה למטופלים הבית מסחר ילך לייצוא.

זאת אומרת, אותו דבר, זה כמו חפיסת תרופה או כמו תפוז, לצורך העניין, שחלקו הולך לפי שיקולים מסחריים - -

לפי השיקולים המסחריים של הנוגעים לדבר, בדיוק כמו בשוק התרופות. אם יהיה כשל שוק אז בוודאי שהמדינה תצטרך לשקול התערבות כלשהי ככל שהיא יכולה להתערב אבל אנחנו לא צריכים כשל שוק בנקודה הזו. זה אותם מוצרים ואותם תנאים, חד משמעית אותם תנאים, והעמדה של משרד הבט"פ זה שכל מה שישתנה זה היקף הפעילות בתחום. ולכן העמדה של בט"פ שצריך להסתכל אחרת על הדברים כי ההיקף יהיה גדול יותר אבל אין - - - זאת אומרת, מבחינת התהליכים אותם תהליכים. אותם תהליכים, אותן - -

כלומר, מה שאת אומרת, החשש של - -

תמיד יש חשש מהלא נודע כי עד שלא עשינו אנחנו לא יודעים בוודאות. אבל הערכה שלנו זה שההבדל יהיה, שוב, בהיקף הפעילות. כאשר הפעילות בחלקה, ואולי אפילו ברובה, אנחנו לא יודעים, זה נעלם אחד גדול, תלך לייצוא. אבל שוק מקומי קיים ויש מי שמשתלם לו להפיץ לשוק מקומי. אם יהיה כשל שוק, כאמור, יצטרכו לבחון את הדברים.

יכול להיות מצב תיאורטי שקורה בענפים במדינות מסוימות שפתאום המחירים - - - ואז היצרנים הישראליים יעדיפו להסית את הכל לייצוא ואז זה באמת סוג של כשל שוק - -

יש אפשרות שאז המדינה תצטרך לראות האם ואיך היא יכולה להתערב בעניין הזה. אבל בסופו של דבר זה שוק חופשי, זה כלכלת שוק. זו לא פעילות ממשלתית - -

לא, אני שואלת על הרגולציה של - - - על המסלול לשוק המקומי לעומת המסלול ה- - -

הרגולציה כמו בשוק התרופות אותה רגולציה. מה היעד הסופי זו כבר שאלה נפרדת והיא בהרבה מאוד עניין של השיקול של היצרן. היצרנים בסופו של דבר הם פועלים משיקולים כלכליים. גם אם יש להם שיקולים נוספים, לגיטימי לחלוטין, הם פועלים משיקולים כלכליים.

לא, לא, לא, זה ברור, אני שואלת מבחינת אם וכאשר הם יצטרכו לעמוד בדרישות שתטיל עליהם הרגולציה. אם יש דרישות נפרדות למסלול ייצוא אז מה זה יטיל עליהם.

זה משרד הכלכלה עוד יגיד לנו שוב ושוב – אסור לעשות דרישות שונות לבפנים ולבחוץ, אנחנו לא עושים דרישות שונות.

הבנתי. אוקיי. מרגע שתעבור הצעת המחליטים מה עוד היא תצריך מבחינת הערכות לפני שאותם בעלי - - - כמה זמן אתם מעריכים המסלול הזה של קבלת רישיון וכל הדברים האלה?

להערכתי בתקופה הקרובה יסגרו את הפינות של הנהלים. כאמור, זה לא - - - לפחות בהיקפים הקטנים שכרגע אפשריים וככל שזה יגדל, לדוגמה הסוגיה שעלתה כאן שיש לנו צורך באזורי אחסון מאוד גדולים. תיאורטית זה יכול לרוץ דיי מהר, זאת אומרת תוך מספר שבועות יסגרו את כל הנהלים.

שזה נהלים בעיקר של המכס ודברים מהסוג הזה.

שוב- -

מבחינתכם, להגשת הרישיון.

רק כדוגמה נמצאת כאן נציגת החקלאות – יש הבדל במסלול אם זה ייצוא של תפרחות או שמן. כי במקרה של תפרחות זה חומר אורגני שחייב גם בהיתרים ממשרד החקלאות. יש רגולציה שלמה שלנו ובין-לאומית לנושא של ייצוא חקלאי, חומר צמחי. אם זה שמן זה בעצם החקלאות יוצאת החוצה מהתמונה, בכלל לא נוגע להיתרים הנדרשים לייצוא, אנחנו רק במסלול הזה. אז שוב, זה עניין של - - - בדיוק כמו שייצרנו לכל דבר אחר גם כאן אנחנו מנסים לייצר מפת דרכים ברורה שיהיה ברור לכל אחד איך צריך לפעול.

הצעת המחליטים כרגע לא דורשת חקיקה נוספת, היא לא דורשת משהו כזה, זה רק ההערכות ברמת הנהלים הזאת. וכמה זמן- -

ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, אני חוזר על הדברים, אז מבחינתנו אפשר לאפשר הייצוא, ברגע שהמחליטים תעבור.

וכמה זמן אתם מעריכים עד שהמחליטים תעבור ומרגע שהיא תעבור עד שבפועל ממש נראה את הרישיונות נחתמים?

הרישיונות אני יודע אבל הייצוא עצמו, בפועל הייצוא - -

אתם מסיימים את העבודה שלכם בהעברת הצעת המחליטים, המשרד לביטחון פנים?

לא. קודם שיהיה חוק, החוק - -

אמרת שהחוק הוא תנאי ל- -

החוק יהיה תחילה. מבחינתנו המחליטים, התחילה של הייצוא בפועל, לא מדבר על חתימה ראשונית על הניירת, - - - ברגע שהתחילה של החוק תיכנס לתוקף.

שמתי התחילה שלו?

אתמול ביקשנו שמונה חודשים, נראה מה - -

כלומר, כל הדבר הזה רק יתחיל בעוד שמונה חודשים.

יש הרבה דברים שאפשר לעשות בינתיים. אפשר לחתום על חוזים מהסוג הזה כי זה כבר - - - גם המכס עוד לא אמר שהוא מוכן - -

לא, אז לכן אני שואלת כמה זמן.

יהיה לו זמן הערכות וכולנו - -

צריך להקים חווה, צריך - -

חלק מהחוות קיימות.

אני אומר את זה - - - ולו רק בשביל הפרוטוקול כי שאול יועץ מנכ"ל האוצר כותב: תמסור בקשה - - - קודם כל מתנצל על זה שהוא לא הצליח להגיע, אנחנו מעוניינים להעביר את הצעת המחליטים לגבי הייצוא יחד עם השלמת החקיקה למתן סמכויות למשטרה. מבחינתו, שבועות בודדים על להפעלה של הנוהל אצלנו.

אוקיי אז זה - - - אבל יש לנו פה מידע חדש וזה שבכל חוק שעובר כאן בכנסת יש סעיף תחילה, מתי הוא מתחיל, מתי הוא נכנס לתוקף. אז מה שאתה אומר זה שאתמול סיכמתם על סעיף תחילה.

לא סיכמנו. הצפנו את מה שאנחנו מבקשים כדי שנוכל להיערך.

הבנתי. הצפתם סעיף תחילה של שמונה חודשים ולאן זה הולך? מה אתם משרד הבריאות מבקשים בסעיף תחילה של החוק?

לא ביקשנו כלום.

מקובל עליכם שמונה חודשים?

אנחנו לא ביקשנו כלום - -

אני שואלת, מקובל עליכם?

לא הבענו עמדה בנושא סעיף התחילה, העמדה שלנו רק התייחסה להוראת המעבר שביקשה להדגיש שכל עוד לא נקבע אחרת הנהלים הקיימים ושפורסמו ימשיכו לחול. זו הייתה הבקשה היחידה.

אוקיי, אז בוא נניח שתתקבל בקשתכם או תקוצר מעט אולי, לא יודעת, או תוארך או תוארך הרבה, או תוארך בשמונה שנים, הכל יכול להיות - -

אנחנו בעד הייצוא, שלא תחשבי שאנחנו נגד זה.

כן, ברור, בוודאי.

אני בעד שזה ייצא מישראל, שזה לא יישאר פה.

לא, לא - - - השר אמר שהוא בעד הייצוא ולכן אנחנו בעד הייצוא. אנחנו מקבלים את הנושא של המשילות, כששר מחליט אנחנו הולכים בעקבות עמדתו של השר.

ברור. מה קורה בזמן עד שסעיף התחולה הזה מתחיל, במהלך השמונה חודשים, מה אפשר לעשות?

כל הגופים יכולים להיערך לזה. אמרתי, המכס יכול להיערך, כל מי שעוד לא סיים את מה - - - אפשר לחתום על חוזים, זה לא - -

זהו, כלומר- -

אנחנו מוצבים בפורום ומאוד מעורבים בנושא הקנאביס הרפואי. אני מייצגת כ-30 פרויקטים במדינת ישראל של קנאביס רפואי, של חוות וכו', מיזמים בארץ ובעולם. אנחנו מייצגים חברות גרמניות, חברות קנדיות ובערך את כל העולם.

אוקיי, זאת אומרת אתם מייצגים משקיעים זרים שבאים לכאן ורוצים לחתום על - -

וגם חוות קיימות, פרויקטים קיימים.

בארץ, ישראלים?

כן. השאלה היא, שאתה אומר להיערך, יואל, השאלה היא אם ההיערכות היא היערכות אמיתית לקראת הסעיף תחילה שמדבר על שמונה חודשים שאנחנו יודעים שזה לא שמונה חודשים וזה גם משהו. השאלה שאתה אומר האם אנחנו נערכים לחוזים. כלומר, אנחנו מוצבים במקום שיש פה, נאמר, 40-30 חוות בסופו של יום שצריכות עכשיו ללכת ולהיערך בצורה מסוימת או שההיערכות היא היערכות של המכס, של משרד הכלכלה, של משרד החקלאות.

כמו שמשרד לביטחון הפנים היום לא נותן לנו אפשרות שמשקיעים זרים ייכנסו פה למדינת ישראל, ואנחנו עומדים עם ההחלטה הזאת יותר משנה וחצי, משרד הבריאות עומד קצת בעיניים פעורות אל מול השאלה שלנו איך אנחנו מכניסים לפה משקיעים זרים. אז כל הנושא של ההיערכות, יפה שאנחנו אומרים את זה, אבל בואו נהיה ספציפיים.

אם יש כבר חוק, יש חקיקה ומשרד האוצר אומר שתוך כמה שבועות אנחנו כבר יכולים להיערך – בוא נהיה קצת ברורים, האם מה שאתה אומר לגבי אותם שמונה חודשים זה אומר בואו תעשו את החוזים כי בעוד שמונה חודשים, עשרה חודשים אתם תוכלו לייצא או שתעשו את החוזים ברמה כזו או אחרת כי אני לא יודע מה לומר. האם סעיף התחילה יחול או לא יחול והאם החוזים הם חוזים בין-לאומיים כבר שנערכים לייצוא או לא נערכים לייצוא. גם מהבחינה הפורמלית של משרדי הממשלה.

אני לא נכנס לפן המסחרי שלכם. זה עניין שלכם מה שאתם צריכים לעשות גם מול היק"ר.

היק"ר מצוין, מה הבעיה עם היק"ר.

מה שאתם צריכים לעשות מול היק"ר - - - צריכים לאשר רישיונות גם כן, אני לא יודע מי זה אתם, אבל הם צריכים לאפשר לתת את הרישיון. מבחינתנו יש לנו כמה פקטורים שבשביל זה אנחנו נמצאים בתוך התהליך הזה. אחד מהם זה נושא שהמשטרה תיתן אישור למיגון ואבטחה - - - שיהיה לה כוח אדם אז היא תוכל לתת אישורים אחרי שהחוק ייכנס לתוקף. ו-ב' היא צריכה לתת המלצות לגבי הנושא הזה של המשקיעים למיניהם, שהאנשים האלה הם בהחלט אנשים שעומדים ברף המשטרתי מבחינת הרישום הפלילי ודברים מהסוג הזה.

לכן אני אומר שמבחינתנו ברגע שאנחנו סגרנו את החוק והצעת המחליטים כל שאר הדברים הם לא בשליטה שלנו. אנחנו אומרים שזה מבחינתנו הגו שלנו לאישורים שאנחנו צריכים לתת. מה שאתם צריכים לעשות אנחנו לא מעורים בזה. אם את צריכה להביא משקיעים זרים, לעניין אותם, כל הפעילות המסחרית זה לא אצלנו בכלל.

אין בעיה, אבל גם הפעילות בארץ – משקיעים זרים יכולים היום להיכנס למדינת ישראל?

מה זה להיכנס? אני לא מבין מה - -

להשקיע במדינת ישראל, משקיעים יכולים להשקיע?

אני לא יודע - -

המשקיעים שאתם מייצגים חתמו על חוזים?

חתמו על חוזים ולא מאפשרים להם מעל לשנתיים להעביר מניות במדינת ישראל.

מה זאת אומרת להעביר מניות?

להיכנס לתחום הקנאביס במדינת ישראל, כמו כל תחום במדינה שיש השקעות זרות בקנאביס רפואי אין אפשרות להכניס משקיעים זרים למדינת ישראל. למה? כי לא יצא נוהל. אז זה החוק, זה מה שאתה אומר, האם להיערך לזה או לא להיערך לזה?

זה לא עניין של המשרד לביטחון פנים, יש לו את העניין שלו. משרד הכלכלה שאתם - - - משרד האוצר שלא נמצא פה אז חבל מאוד, משקיעים זרים שרוצים לחתום על חוזה השקעה עם בעל חווה, משקיע - -

כי אין לו את הכסף להקים חווה ברפורמה שהם יצרו.

ברור.

- - -

מעולה, אין לי בעיה איתה, רק שצריך כסף בשביל להקים חווה בתנאי - - -, בתנאי GMP, בתנאים כאלה ואחרים צריך כסף.

ברור. אז רוצה משקיע לחתום על חוזה השקעה ולהעביר את הכסף.

אז כמו כל עוסק בתחום - -

באיזה תחום?

בתחום הקנאביס, כל הסיפור של הקנאביס, בין אם הוא משקיע, בין אם הוא עובד שעובד בקטיף, בהשקיה, באריזה או בדחיסת כדורים או מיצוי שמן – כל עוסק מקבל רישוי מהיק"ר, היק"ר מקבל את המלצת המשטרה לגבי כל אחד - - - כיום מה שהכנסנו בחוק הזה – דין משקיע זר בדיוק כמו דין משקיע מקומי כמו דין פועל בחווה מבחינת לעבור תהליך שהוא מובנה, מוסדר וידוע.

עכשיו, תמר, מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? אנחנו נחכה לחוק, המשקיעים יחכו עם הכסף, החוות לא יקומו – למה? כי צריכים את הכסף. אז הם לא יכולים. אז שרונה מאוד רוצה לתת את האישורים לאותם משקיעים זרים והיא פונה למשטרה והמשטרה אומרת, חברים, אין לי שום נוהל, אני לא יודעת איך לתת אישור למשקיע זר. אז בואו תפתרו לי פה את הבעיה. ודרך אגב, אני חושבת שהסיבה שאנחנו כאן שזה יפה שיש חוק, אבל בינתיים הרכבת הזאת צריכה לנסוע כדי להיות מוכנים לייצוא.

אז זה יפה שאתם אומרים החוות האלה צריכות לקום על פי תקנים של כמעט בין 10 ל-20 מיליון שקל חווה. אתה הבאת לחקלאי את ההזדמנות לפתח סוף סוף בחקלאות ראויה כזה דבר. לאחר ממש - - - הוא מצא משקיעים, עשה את כל הדרך, הביא את האנשים, הביא את הכל, מה שהוא רוצה זה להביא את אותו משקיע מחו"ל שישקיע. אבל המשטרה אומרת – אין לי נוהל, אין לי דרך לאשר את אותו משקיע. מה עושים? מי אמור לענות לי?

זה עכשיו מה שבחקיקה הזאת. החקיקה מסדירה את זה. המשקיע הזר מעמדו יהיה בדיוק כמו משקיע ישראלי. אני חושב שלמשטרה יש תקופה טיפה יותר ארוכה לבצע את הבדיקה ולתת את התשובה אבל - -

אין בעיה. אז אני יכולה היום להגיש בקשה למשקיע זר לבדיקה?

זה שאלה ליק"ר ולמשטרה מתי התחולה. זה התחולה פה בעצם.

אז המשטרה יכולה לענות לנו?

שרונה, מה קורה בחוק הזה מבחינת משקיע זר?

לפני או אחרי החוק? החלטת הממשלה 1587 מחייבת אותנו, את היק"ר, לפני מתן רישיונות לבדוק ולקבל המלצת משטרת ישראל לגבי העוסקים. לגבי עוסקים ישראלים אין קושי – בודקים, משטרת ישראל משיבה לנו, אחרי שאנחנו מקבלים את ההמלצה של משטרת ישראל אנחנו יכולים להתקדם. כאשר העוסק המדובר הוא עוסק זר אין שום סיבה לתת - - - החלטת הממשלה לא פוטרת אותנו מהבחינה שלהם ואין שום סיבה לקבוע קריטריון מקל לעוסקים זרים על עוסקים מקומיים. אנחנו פונים למשטרת ישראל וכאן מתעורר הקושי של הבדיקה של העוסקים הזרים.

כהבנתי, עם או בלי הצעת החוק, הצעת החוק מעגנת את זה, נעשתה עבודת מטה משמעותית במשטרת ישראל ובמשרד לבט"פ כדי לייצר מנגנון של בדיקת עוסקים זרים. וכולי תקווה שתוך זמן קצר הוא יתחיל להיות מיושם. בוודאי אם החוק נכנס לתוקף הוא מטיל חובה בנושא הזה. אבל בסופו של דבר הבעיה היא בעיה של מציאות, איך עושים את זה. ועבודה המטה שנעשתה - -

בסדר, בסוף כל דבר מתגלגל לאיך עושים.

עבודת המטה, כידיעתי, אני לא הייתי שותפה לה, זה לא עולם התוכן שלנו, היא נעשתה והיא נעשתה בצורה מעמיקה ורצינית. ובסופו של דבר המטרה שלה היא אחת – ליצור את אותו סטנדרט לעוסק ישראלי ולעוסק זר. שיש לנו איזושהי רמה של ודאות שמי שנכנס לתחום מה שנקרא, לא בעייתי.

המשקיע הזר שמחכה, רוצה, חתם על חוזה מותנה, כמו שנאמר כאן, מותנה רגולציה עם חווה ישראלית. הכסף ממתין לעבור לחשבון הבנק של החברה כדי שהיא תוכל להשתמש בו לצורך בניית המפעל, החווה וכל מה שהיא צריכה. מתי הוא יוכל - - - ועכשיו אתם אומרים בעצם בחוק החדש הסדרנו שאותה בדיקה שתעבור על משקיע ישראלי תעבור על משקיע זר.

גם היום היא נדרשת.

אבל היום אין נוהל, אין איך לבצע אותו.

אבל היום אין ייצוא. גם לגידול מקומי צריך - -

על מנת שיהיה ייצוא צריך קודם את החווה שתגדל את הצמח שיפיק את החומר שייוצא.

אבל לא חייבים משקיעים זרים בשביל זה.

זה עניין שלהם.

לא חייבים משקיעים, לא חייבים.

למה? לא הבנתי, למה לא חייבים, מי אמר, אולי חייבים? מה זה תחום העיסוק של המשרד לביטחון פנים, הכלכלה?

נגיד מישהו ישראלי היה יכול להשקיע.

נניח. אבל המציאות היא שיש משקיעים זרים. אולי חייבים? אולי התחום הכלכלי, הענף, לא חייבים משפטית, אבל אולי כלכלית חייבים.

יכול להיות - -

אז עכשיו אומרים לך שהתחום תקוע. כלכלה זה לא תחום האחריות שלך וזה לא אמור להיות, זה בסדר. אבל מה זה לא חייבים משקיעים זרים? אומרים לך שכן חייבים כנראה משקיעים זרים כי זה העולם הכלכלי הזה.

אז בואי אני אנסה להסביר לך, לדעתי, למרות שאני לא מבין שום דבר בתחום הזה - -

לא אמרתי שאתה לא מבין, זה לא תחום האחריות שלך, זה לא המנדט שלך, אולי אתה מבין.

יש שתי חוות והיום יש בתוך השוק המקומי כבר בבתי מרקחת שיווק של המוצרים. זאת אומרת, שהתחום הזה הוא לא תחום שנעצר - -

אנחנו יודעים את זה.

- - ולכן לא חייבים בהכרח משקיעים זרים כי יש את האפשרות הזאת. יש את האפשרות לשוק המקומי, אפשר גם בלי משקיעים זרים, זה מה שאני מנסה להגיד.

זו אמירה לא רלוונטית, סליחה. יש פה - -

מותר לי לתת את הדוגמה שלכם פה? או שאני מנועה?

אבל לא שאנחנו עוצרים את המשקיעים הזרים. את רוצה תשובה לגבי הנושא הזה, המשטרה היא תסביר לגבי הנושא של בדיקה של משקיעים זרים - - -

כן, משטרה.

שלום, אני היועץ המשפטי של האגף לתכנון במשטרה. בימים האלו הגורמים המקצועיים באגף החקירות והמודיעין מגבשים את התהליך לבדיקה של משקיעים זרים. עד היום לא נדרשנו לנושא הזה. בימים האלה זה מגובש בהליך מזורז. אני לא יודע אם זה בהליך מזורז – בימים האלו זה מתבצע. ובעצם יש בפנינו כמה חסמים. קודם כל, אמר את זה יואל ואמר את זה בצורה מסודרת – זה לא שיש ייצוא, היום העיסוק בכל התחום לטובת ייצוא מצריך גם החלטת ממשלה וגם תיקון של חקיקה שנותן לנו את הסמכויות.

יותר מזה, גם המשאבים שאנחנו דרשנו למימוש המהלך הזה לצורך בדיקות של אותם משקיעים זרים אנחנו עוד לא קיבלנו בפועל את אותם משאבים. אנחנו אמורים לקבל אותם בתחילת 2019 ומבחינתנו אנחנו - -

איזה משאבים?

אנשים, כוח אדם.

שמה יעשו? מה הבדיקה?

כוח אדם שיעשו את הבדיקות בפועל.

איזה בדיקה? איזה סוג של בדיקה אתם עושים למשקיע זר?

אני לא אכנס לכל התהליך ספציפית כי אמרתי לך הוא אפילו עדיין לא מגובש. אבל התהליך הוא - -

לא, מה זאת אומרת? נאמר כאן שזאת אותה בדיקה למשקיע ישראלי. איזה בדיקה עובד משקיע ישראלי?

משקיע זר צריך להגיש - - - משקיע ישראלי יש להם את כל המידע לגביו - -

איזה מידע יש להם?

המשטרה יודעת הרבה דברים עלינו.

מה זאת אומרת? מה המשטרה יודעת עליי? אני אזרחית, מעולם לא נחקרתי במשטרה, מעולם לא נעצרתי, מה המשטרה יודעת עליי?

לבדוק שאנחנו לא יודעים.

אז בסדר, נו, אבל חבר'ה - - -

אז אם אנחנו לא יודעים אז זה סימן חיובי. אבל אם אנחנו יודעים אז יש לנו בעיה. אז צריך לבדוק מה מידת הבעיה שלנו בתחום.

מה הדברים שצריך? זה תיק עבר פלילי ? לישראלי - -

אבל גם במשקיע זר אם מדובר לדוגמה בחברה אז אנחנו נצטרך לעשות פעולות בארץ ובחוץ-לארץ כדי לבדוק מה הרקע שמגבש את אותה מסוכנות פלילית לגבי אותה חברה.

ככל שקיימת.

ככל שיש, בתקווה שאין כלום, ואז נוכל לענות תשובה חיובית או אפילו לא לבדוק ולהצהיר שאין לנו מניעה.

בסדר, זה אותו דבר כמו בישראל פשוט הדרך להשיג את זה היא - -

המנגנון הוא מנגנון של בדיקת מסוכנות פלילית. בסופו של דבר אנחנו בודקים מסוכנות פלילית הכלים הפליליים ובכלים המודיעיניים. אלה שני הכלים שיש למשטרה כדי להעריך את מידת המסוכנות הפלילית. בימים האלה מכוון שנושא המשקיעים הזרים הוא חדש לנו - -

הוא חדש לכם?

בתחום הזה.

כי הוא עבר אליכם לפני שנה וחצי. לא, רק לתת לך פשוט הגדרה כי אנחנו פנינו למשטרה לפני שנה וחצי גם דרך היק"ר וגם לא דרך היק"ר. אז זה לא חדש לכם. אם רק בימים האלו מתבצעת בדיקה אני חושבת שמישהו פה צריך לתת את הדעת על זה. כי לא הגיוני שאנחנו שנה וחצי רצים אחריכם למשקיעים, והשוק כן, הוא נותן פה מונופול לשתי חוות שקיימות. ואנחנו חושבים שהחוות האחרות, גם הידע שאנחנו נצטרך להביא מחו"ל הוא ידע של אנשים שמתעסקים בתחום הזה ברמה הכי גבוהה בעולם ואנחנו מנסים להביא את הידע הזה לישראל ואתם עוצרים אותנו. למה? כי יש לכם בדיקות.

ואני אומר לך יותר מזה, אני מצהירה כאן, יש לנו עתירה בימים אלה שמוגשת לבית המשפט בצורה הכי ברורה על ההשתהות ועל הנזק הכלכלי שאתם גורמים למדינת ישראל כתוצאה מאי הבדיקה. אני מאוד מקווה שמה שאתה אומר היום ומצהיר לפרוטוקול שבאמת בימים אלה מגובשת אותה חוות דעת שאמורה להיות מוגשת תוך זמן מסוים באמת יקרה.

ועצוב לכולנו לשמוע שאחרי שנה ושמונה חודשים של פנייה, ואני מצהירה את זה, שנה ושמונה חודשים שאנחנו מנסים לפנות בנושא משקיעים זרים, אולי אפילו יותר, אתה אומר שזה חדש לנו. וזה מה שהכי חורה פה בשיחה. כי אני חושבת שגם היועצת המשפטית של משרד הבריאות וגם היועץ המשפטי של משרד הפנים שיושבים פה, התמודדו איתי באופן אישי על הסוגיה הזאת כבר לפני יותר משנה וחצי.

אני חוזר על עמדתי. כל מה שאני יכול להגיד זה אך ורק לגבי האחריות המשטרתית לבחינת המסוכנות הפלילית בתחום. כל הנושא, המשאבים בנושא הזה טרם התקבל, אמור להתקבל בינואר הקרוב בשנת 2019. אנחנו מתקדמים כאילו המשאבים יוקצו לנו. זאת אומרת, נקודת המוצא שלנו שאנחנו מתחילים, פועלים בתחום, וברגע שיתקבלו המשאבים בפועל אנחנו נעשה את המקסימום האפשרי כדי לגייס את אותם אנשים, להכשיר את אותם אנשים ובמקביל אנחנו גם נבצע ויסותים של כוח אדם כדי לעמוד במשימה באותו תחום.

המשימות של המשטרה לשמירה על ביטחון הנפש והרכוש היא לא רק באותה בדיקה של משקיעים זרים. יש עוד אלמנטים. כל הנושא של הפיקוח הוא נושא שהוא לא קיים, הוא מוסדר בחקיקה. גם הנושא של הבדיקה של אותם משקיעים זרים זה תהליך שהיום מגובש בהליך החקיקה שהחקיקה היא עוד לא בתוקף. זאת אומרת, היום הבסיס החוקי שלנו בכלל לביצוע פעילות הוא לא מובן מאליו. עם יציאת החוק וכניסתו לתוקף זה יהיה ברור שזו תפקידה של המשטרה ויש לה את הסמכות לבצע את זה. ולצד זה יתקבלו גם המשאבים למימוש אותה אחריות.

אין קשר לחקיקה. ברגע שאדם, משקיע זר מגיע למדינת ישראל - -

אני לא מתנצח איתך.

אני לא מתנצחת איתך. אבל משקיע זר שמגיע בכל דרך למדינת ישראל יש דרך של בדיקה. כלומר, יש את חוק הלבנת הון, יש את חוק עידוד, יש המון דברים. יש לכם כלים נפלאים לעשות את זה לא בתחום הקנאביס. אתם יכולים, פשוט מאוד, אין שום קשר לחקיקה, אין שום קשר לייצוא – גם בשוק המקומי, יש פה חברות ענק עם ידע מדהים שמביאות פה לתוך השוק ואנחנו צריכים לחבק אותן שהן בכלל מסתכלות עלינו. יש לנו את דנמרק, יש לנו את כל אירופה שמתמודדת מולנו כרגע. אנחנו לא מבקשים מכם ייצוא, הם אומרים שלא מעניין הייצוא, יהיה עוד שנה זה גם בסדר, אנחנו לא מוכנים.

כל מה שאנחנו מבקשים ממדינת ישראל זה שתיתן לנו להיכנס. אבל עוד מעלתנו, מדינת ישראל, לא תיתן להם להיכנס. ולמה לא תיתן להם להיכנס? כי כנראה הם לא מוכנים עדיין בנושא המשקיע כי מר ליפשיץ לא קיבל עדיין משאבים. אין שום קשר בין ייצוא לחקיקה - -

עם כל הכבוד לציניות הזו של מר ליפשיץ אני לא מייצג את עצמי פה.

אתה מייצג את המשטרה.

אני מייצג את המשטרה, בהחלט. והתחום שלנו הוא לא למשקיעים זרים, זו לא האחריות הפרטית שלי או של משטרת ישראל נושא המשקיעים הזרים. ואת זה אני אומר באותה נשימה שחלילה שלא ישתמע כאילו יש כוונה שלנו לסכל איזשהו מהלך או לעכב איזשהו מהלך שקשור לאיזשהו משקיע או זר או מקומי. יחד עם זאת, יש פה תהליך משולב של כל משרדי הממשלה שאין ספק שהקטר המוביל את התהליך הוא נושא הייצוא. אנחנו לא יכולים להיתמם ולהגיד בוא נשאיר את שאלת הייצוא בצד והמשקיע הזר הוא רוצה להשקיע לשוק המקומי.

מה הקשר?

אני אומר. אחריותנו בסופו של דבר הוא לגבש תהליך סדור כדי לצמצם למינימום האפשרי את המסוכנות הפלילית האפשרית או לפחות לתת הערכה סבירה מצידנו להעדר מסוכנות פלילית מבחינתנו ולתת את חוות הדעת הזו לגורמים המוסמכים. נכון לעכשיו את אומרת שזה לא קשור בעניין של משאבים אבל כמו שהליכים אחרים כמו שידעת יפה לציין בתחומים אחרים שאנחנו יודעים לתת מענה גם ברמת המשאבים כדי לממש את המשימה אז גם בתחום הזה. משרד האוצר ניאות להגיע להסכמות איתנו.

המשאבים יוקצו, אנחנו נערכים לאותה משימה, אנחנו נגייס את האנשים, אנחנו נכשיר אותם, אנחנו נבצע את המשימה כמו שצריך. כאשר במקביל הכוחות הקיימים כבר מבצעים תהליכים במקביל כמו כתיבת נהלים, כמו בדיקת ההערכות של גופי המטה. מדובר פה בתהליך שהוא סדור, מתקדם. וכל נושא המשקיעים הזרים כאילו אנחנו אלו שתוקעים את התהליך אני חושב שזו הצגה מאוד לא נכונה של הדברים שהיא חוטאת לנושא.

מתי ואיך משקיע זר יוכל לקבל את אותו אישור ולהעביר את הכסף לחווה פרטית כדי שהיא תוכל לפתח את עצמה ולהגיע למצב שבעוד שמונה חודשים היא תוכל לייצא? שאלה פשוטה.

אני חושב שהדבר הזה כרוך בהליך החקיקה. הוא כרוך קשר בל יינתק עם הליך החקיקה. הליך החקיקה מתקיים - -

איזה הליך חקיקה, הזה?

הליך החקיקה הזה מסדיר את הנושא של בדיקה של משקיעים זרים בתחום הקנאביס. אנחנו לא באיזושהי בדיקה של משקיעים זרים בתחומים אחרים.

רגע, רגע, אתם שותפים להליך החקיקה הזה?

חד משמעית.

מבחינתכם מה שכתוב ההליך, אם וכאשר הוא יעבור ביום שני הבא, אתם פותחים את החוק ואומרים, אה, איזה יופי, כתוב פה מה אני צריך לעשות והולכים ועושים את זה?

יש שם תחולה נדחית לא סתם. התחולה הנדחית שאנחנו ביקשנו היא בדיוק לצורך אותה היערכות.

היערכות לבדיקת המשקיעים הזרים?

לגיוס אנשים, להכשרתם וביצוע הבדיקות. במקביל לביצוע הבדיקות.

כלומר יש לנו פה מכשול חדש והוא בדיקת המשקיעים הזרים. שזה, עכשיו אנחנו מגלים, העיכוב לאותם שמונה חודשים. כלומר בניגוד למה שאמרת לי לפני כמה דקות, יואל הדר, התהליך המרכזי שמעכב את הגלגלים של הכלכלה הזו, של הענף הזה מלנוע זה בדיוק מה שיתעכב שמונה חודשים. כי עד שהמשטרה לא תגייס את כוח האדם ועד שהיא לא תתחיל בבדיקות הכל פה יהיה על הולד כי אחרת כל תהליכי ההכנה לא יקרו.

עובדה שהיום יש חוות שכבר קיבלו רישיונות.

הן נסגרות גם לפעמים בגלל ההיערכות המעולה שלהם. אנחנו לא מצליחים להביא את הידע מחו"ל.

בשתי החוות הקיימות יש משקיעים זרים?

אני מקווה שלא כי אז הם לא עברו את תהליך הרישוי.

אוקיי, אז בעצם יש לנו היום - -

אני חושבת שצריך לדייק. יש כל מיני דרכים להשקיע ולצורך העניין אם נוטלים הלוואה מבנק בחוץ-לארץ זה לא דורש את אישור היק"ר . אישורים נדרשים - -

אבל שרונה, המטרה שלנו לא לעקוף את החוק.

האישורים נדרשים כאשר כחלק מהשקעה יש העברת מניות. כלומר, המשקיע הזר הוא לא רק משקיע אלא הוא הופך לבעל רישיון, הוא הופך לעוסק.

אוקיי. יש לנו היום שמונה מגדלים במצב הקיים, הקודם, בעולם הישן – שמונה מגדלים, אני מניחה, אני לא יודעת, שיש ביניהם, אתם אומרים, שניים שהם גדולים מספיק - -

שהם עברו את הרפורמה.

לא כולם עברו את הרפורמה החדשה מהשמונה.

שניים עברו.

שניים עברו את הרפורמה החדשה והם גם גדולים מספיק כדי להיות ראויים, לא ראויים מבחינת זה אלא מספיק גדולים ויכולים גם לעמוד בסטנדרטים וכו' של הייצוא. כן?

לא יודע.

בסדר, בוא נניח. זה לא דיון לגופו של עניין, זה לא לגופו של חווה או משקיע כזה או אחר, אני מנסה להבין את הענף. שאר המגדלים, גם הוותיקים, שאר השישה נניח, וגם חדשים שרוצים להיכנס לשוק וזה מן הסתם יהיו רובם. אז קיימנו את הדיון הזה עם ה-50, כן 50, לא 50 – אני מניחה שבשלב הראשון מדובר במספר קטן מאוד כי תמיד יזמים הם מתחילים ולוקחים סיכונים ויש כסף ואין כסף ומגייסים השקעות מחו"ל וכל הדברים האלה. הם רוצים לנסות את מזלם ולהיכנס לתחום. מקבלים את התנאים של הייצור התקין ותנאי אבטחה והבטיחות, בטיחות מוצר וכל הדברים האלה ורוצים את הכסף. רוצים להביא את הכסף, זה גם האינטרס של משרד הכלכלה, למשוך השקעות זרות, לפתח את הענף, שהייצוא הישראלי יעשה חיל וכו' וכו'. כל הדבר הזה תלוי בבדיקה הזאת? שרונה, זה תלוי ועומד?

כאשר משקיע זר מעוניין להפוך לבעל עניין, כלומר בעל מניות, בעל - - - מעל 5% אנחנו מחויבים לבדוק ישראלי כזר, נקודה.

היום זה לא קורה.

לגבי זרים יש קושי בבדיקה.

עד היום לא היה מצב שבו המשטרה נדרשה לבדוק משקיעים זרים. זה קיים - -

לא מדויק.

יש בדיקה של משקיעים בשוק ההון, בשוק הביטוח. זה לא המשטרה עושה, המפקח על הביטוח עושה, השב"כ עושה בתחום התקשורת. יש גורמים שמפקחים על משקיעים זרים. פה הוחלט שהמשטרה היא זו שמפקחת על כלל העוסקים בענף, כולל המשקיעים הזרים. המשטרה עד היום לא נדרשה לזה, לא ידעה לעשות את זה, פנתה גם לעזרה מגורמי הלבנת הון, מאיתנו, מהאוצר - -

אוקיי, זה עבודת המטה שאתה אומר שנעשתה.

הדברים נכונים לגמרי, אין לי מה להגיד חוץ מאשר שזה נכון. התחום הזה של אישור משקיעים זרים בתחום הקנאביס הוא תחום חדש למשטרת ישראל, הוא תחום שכרגע מתבצע בתהליך למידה. אני חוזר על דבריי שוב. גם תהליך למידה, לזה אנחנו לא מחכים לכסף ותקנים, זה מתבצע בימים האלה. ויחד עם זאת, בסופו של דבר, מי שיצטרך בסוף לבצע את הבדיקות, הסמכויות לביצוע הבדיקה מול חו"ל, כל אותן סמכויות הן בעצם מגובשות בחוק. החוק הוא החוק שיסמיך אותי - -

החוק הזה.

החוק הזה שאנחנו מקדמים ואנחנו תומכים, אנחנו נמצאים בכל הדיונים, מעירים הערות, חלק מתקבלות, חלק לא - -

אגב, זו הייתה דרישה שלכם שהמשטרה היא זו שתעשה את ה- - -

כן.

למה לא משרד הבריאות?

משרד הבריאות אמור רק לתת לזה אישור סופי.

לא, זה הבנתי, אבל - -

איזה בדיקות, של משקיעים זרים? מסוכנות - -

מסוכנות פלילית זה משטרת ישראל.

מסוכנות פלילית עוד פחות ממשטרת ישראל יש לנו עולם תוכן וידע לבצע את זה. בדיוק כמו עוסקים מקומיים אנחנו לא בודקים.

אני רגע עוקבת אחרי הקו חשיבה של החוק במקרים אחרים, אני לומדת את זה עכשיו, זו שאלת תם – אם רשות לניירות ערך ופיקוח על שוק ההון וכל הדברים האלה עושים בדיקות בתחום משקיעים אחרים אם בתחום הון בא משקיע שהוא פלילי, עם עבר פלילי בתחום הלבנת הון למשל.

קודם כל בשביל לרכוש בנק את צריכה בעצמך להיות מוסד פיננסי או בנק.

לא, בסדר, לא כל יום רוכשים פה בנקים.

אז א' לא כל יום רוכשים בנק וקצב הדרישות שמקבלים מהיק"ר למשקיעים זרים, אני חושב שיש יותר בקשות על השולחן עכשיו ממשקיעים זרים ממה שאי פעם רצו לקנות בנקים וחברות ביטוח ביחד, אז מדבר פה על כמויות אחרות וקצבים אחרים. אבל שוב, להם יש את הבדיקות שלהם, את הנהלים שניסו ללמוד מה הם בשביל להבין. אבל הם למשל בודקים עם הרגולטור, עם המפקח על הבנקים של נגיד צרפת שאכן אותו בנק צרפתי שהוא טוען שהוא בנק צרפתי הוא אכן בנק צרפתי. בעל החברה מאיי הבתולה שמחזיק על ידי חברה מאיי קיימן שמוחזקת על ידי חברה אירית שלה יש בעלי מניות בצרפת וקולומביה אז- -

וכל אלה רוצים להשקיע בחווה של קנאביס רפואי.

זו דוגמה צינית.

יש כאלה?

זו דוגמה צינית. אין כאלה.

למרות המצב במדינת ישראל הם עדיין רוצים להשקיע. לא אלה אבל רוצים להשקיע - -

לא, למה, המצב של מדינת ישראל הוא מצוין.

לא, רגולטורית.

רוב החברות הבורסאיות נסחרות בבורסה הן בקנדה והן בארצות הברית.

רגע, רגע, רוב המשקיעים הזרים הם לא עולם פרטי שלגביו לבדוק יחסית קל - - - מסודרת, העדר רישום פלילי וכן הלאה, תעודת יושר. ברגע שמדובר בתאגיד, אם הוא תאגיד בורסאי, אם הוא תאגיד בורסאי קנדי או אמריקאי הבדיקה תהיה פשוטה ומהירה, אבל התהליך - -

רק שנייה להבין. מסוכנות פלילית זה לגבי אדם, הרי - -

לא, גם תאגיד.

מה זה תאגיד?

בכל תאגיד יש בני אדם.

בדיוק. בסדר.

יכול להיות שהתאגיד - -

אז התאגיד צריך להגיש גיליון הרשעות של הבעלים, של מחזיקי - -

גם תאגיד ישראלי.

נכון. יש כאן תהליך לא כזה פשוט. זה מוצג בצורה מאוד פשטנית - -

אני אסיים את הנקודה כי הואשמתי פה בציניות שזה מצוין, אבל גם תאגיד אמריקאי יש לו בעלי מניות והרבה פעמים בעלי מניות לגיטימיים מחזיקים את המניות שלהם דרך תאגיד במקום אחר - -

אבל נורא קל לבדוק את זה כי זה ציבורי. זה פשוט - -

נורא קל לי לבדוק חברה בורסאית אמריקאית אבל מכוון שאני עכשיו עושה תהליך בדיקה שהוא נכון לכולם ולא אה, אתה חברה אמריקאית יאללה בוא, אתה חברה מכורדיסטאן - -

לא, אין בעיה, מה שאני שואלת זה משהו אחר. אני שואלת אם בעצם מה שאתה, אני מניחה, גם הבדיקות שמבצעים הרשות לניירות ערך ושוק ההון וכל הדברים האלה, בסוף, מה, הרי לא יכול להיות שירכוש בנק או חברת ביטוח חברה גדולה ככל שתהיה שבראשה עומד אדם שהורשע בפלילים. זאת אומרת, הבדיקה הפלילית היא חלק מהבדיקה גם במקרים אחרים. לכן אני בכוונה שואלת – יכול להיות שהשאלה אם באמת המשטרה היא הגוף הנכון לבדוק את הדבר הזה.

גם משרד הבריאות עכשיו כשהוא נותן רישיון לחברה בארץ הוא מקבל מהמשטרה את הנושא הזה של גיליון הרשעה פלילית. אוי ואבוי אם איזה תאגיד סיני או לא יודעת מה רכש את תנובה כשבראשה עומד ראש ארגון פשע מסין או לא יודעת. זה הרי לא קורה. גם שם אני מניחה שמבקשים ומקבלים מהמשטרה - -

לגבי תנובה הדבר היחיד שיחול זה חוק איסור הלבנת הון שהכסף נכנס לישראל הוא אכן כסף לגיטימי. אבל אין שום פיקוח על בעלים - - - לישראל.

יכול להיות שמישהו קונה, נכנס שותף במפעל מזון או אני לא יודעת מה, בראשו עומד אדם שהוא עם הרשעות פליליות והאינטרפול דולק אחריו בעולם?

כן, יכול להיות.

אוי ואבוי. זה רע מאוד.

מצאנו פתרון ביניים – אנחנו חושבים שעד הרישיון הקבוע, ואני חושבת שיש הסכמה של היושבים פה גם אם היא לא מפורשת, המשקיעים הזרים למעשה לא נוגעים בצמח עד הרישיון הקבוע. ואנחנו טוענים, הוצאנו חוות דעת כזו, שאנחנו מאוד מקווים, ובאמת לא בציניות, אני מאוד שמחה שאתה אומר אנחנו עובדים על זה במלוא המרץ כי אני בטוחה שלך זה חדש והכשל לא היה אצלך, באמת.

אבל אנחנו הולכים למצוא את הפתרון בנושא שעד שאין את הצמח, עד שאין נגיעה בצמח ואין רישיון קבוע שאותו משרד הבריאות נותן לפי התקנים של GAP ו-GMP אז אנחנו חושבים עדיין שעל היתרי בנייה, חממות, ברזלים ומה שנקרא בנייה שהיא בינתיים לא קשורה למשרד לביטחון פנים ומשרד הבריאות אנחנו חושבים שהמשקיעים הזרים כן יכולים להשקיע את הכסף ולהיות חלק.

במידה ויהיה הרישיון הקבוע שהוא הרישיון המשמעותי, בינתיים זה קודים ראשוניים שאין להם שום - - - עד שזה לא קורה ולא מקבלים את הרישיון הקבוע אין לזה שום תכלית. אותם קודים ראשוניים שמקבלים הם גם זמניים. הם צריכים אישור שהוא אישור סופי ממשרד הבריאות ומהמשרד לביטחון פנים ומכל שרשרת משרדי הממשלה. אז כך שלהיתרי בנייה ולחממות אני לא חושבת שהמשקיע צריך להיות שם. כשיהיה הרישיון הקבוע העניין יבחן על ידי משטרת ישראל, משרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים – ואז יוחלט, ואני מקווה שאותה חקיקה גם תיכנס לתוקף ואנחנו גם נקל עליכם וגם נקל עלינו.

אני חייב להבהיר פה את הדברים. האחריות למתן רישיונות לעיסוק בקנאביס לא חונה במשטרת ישראל. היא חונה מקצה לקצה במשרד הבריאות. בסופו של יום, אמרה את זה חברתי פה במשרד הבריאות, אדם שרוצה להיות במעגל הפנימי של העוסקים בכל תחום הקנאביס, אם זה יצרן, אם זה עוסק, אם זה מגדל, אם זה יצואן או אם זה בית מסחר, צריך את הרישיון של משרד הבריאות.

כשמדובר במשקיע זר הוא עתיד לפנות במנגנון הרגיל למשרד הבריאות שיפנו אלינו ואנחנו נבצע את המנגנון של הבדיקה בדומה לכל משקיע מקומי. כל משקיע זר במנגנון סדור. חשוב מאוד לקחת בחשבון שיש שוני רלוונטי משמעותי בין משקיעים זרים לבין משקיעים מקומיים במובן הזה שחלק מהמידע או היכולת לאמת את המידע לא נמצאת בידינו. זה לא בדומה למשקיע מקומי או אפילו חברה מקומית שאני יכול לבדוק אזרח ישראלי או תושב ישראלי שנמצא במקום פה, אני ניגש למערכות שלי, הפליליות, המודיעיניות ובודק אם יש או אין - -

אז תעשה את זה ברישיון הקבוע. מעולה - -

תני לי לסיים ברשותך. ההליכים האלו יצריכו בחלק מהמקרים פנייה לגורמים בחוץ-לארץ, לגורמים בין-לאומיים אולי, גורמי אכיפה, שיוכלו לאמת את אותם נתונים- -

זה ברור, זה בסדר - -

- - אלה תהליכים שמגובשים בימים האלו, ולכן כשהנושא הזה יוסדר ויהיה לנו בסיס חוקי מסודר לבצע את התהליך ונקבל פנייה מסודרת ממשרד הבריאות – נבצע את התהליך, נחזיר למשרד הבריאות שיפעיל את שיקול דעתו הטוב ויחליט שכן או לא לאשר את אותו משקיע זר. שלא ייצא שכאילו משטרת ישראל היא זו המאשרת והפוסלת ואנו המעכבים. זה לא המצב - -

אם שמת לב, נכנסנו לדיון הזה לקראת סיום בנושא לוח הזמנים. אני פשוט מנסה לראות מה לוח הזמנים ואיפה הסרת החסמים.

אנחנו במקביל כשביקשנו את אותה דחייה של מספר חודשים, של אותם שמונה חודשים שביקשנו זה כדי לגייס כוח אדם לביצוע המשימה, להכשיר אותו. כאשר ברור לנו שזה לא יספיק שמונה חודשים. ברור לי שמדובר בתהליכים שייקחו הרבה יותר זמן ואנחנו ניקח כוחות קיימים ונווסת אותם לצורך המשימות האלו. זה ברור לנו שיהיה פה איזשהו תהליך משולב. אבל אי אפשר כמו נציבות משרד הבריאות שנאמרה פה ב-SMS – מבחינתם תוך מספר שבועות. מכוון שהם לא צריכים לבצע את זה אז אין בעיה מבחינתו שתוך מספר שבועות, אבל אנחנו שכן נצטרך לקבל את הפניות מבקשים את הארכה הזאת. תודה.

תודה.

אני פשוט חייבת להתייחס להערה של עורכת דין ויינשטוק. האישור הראשוני מהווה אישור לעמידה בתנאי סף. ואחד מתנאי הסף זה הבדיקה, ולכן אי אפשר לתת אישור ראשוני למי שלא עומד בתנאי הסף. האישור הראשוני חסר כל משמעות.

הבנתי. כמה בקשות כאלה של משקיעים זרים יש בפניכם כרגע?

קשה לי להעריך. יש לנו מאות בקשות לאישורים ראשוניים בכל תחומי העיסוק ולהערכתי מתוכן אני נתקלתי בערך בעשר בקשות שעירבו משקיע זר. אבל זה לא מדגם מייצג כי אני לא רואה את כל הבקשות.

אוקיי. ואתם מבחינתכם מעבירים למשטרה לצורך הבדיקה – זר, ישראלי, אתם - - - זה תלוי בהם.

כשלא מדובר בזר התהליך זורם, נקודה. מעבירים, מקבלים תשובה, מתקדמים. כאשר מדובר בזרים כשהגיעו הבקשות הראשונות הסתבר שיש בעיה בבדיקה שלהם ומאז יש בקשות שלפעמים - - - כאמור, אנחנו מודעים לעבודת המטה שמתבצעת וחברי אישר שעבודת המטה שמתבצעת ואולי גם דייק בסופו של דבר את דבריו. זה לא שזו פעם ראשונה שהם נתקלים בזה, זו פעם ראשונה שהם נאלצים לעסוק בתחום הזה באופן עקבי ומשמעותי ולכן הם יוצרים את התשתית הקיימת.

אבל הבקשות הופנו והציפו את הבעיה כבר אז. ולכן הם התחילו לחפש את המענים נכון לכרגע הבקשות שהעברנו לא חזרו וגם עוד לא קיבלנו אור ירוק שאומר תעבירו לנו את כל הבקשות כי אנחנו כבר יודעים איך לעשות את זה. אנחנו ממתינים לאמירה שמקצועית הם ערוכים לעשות את הבדיקות.

הבנתי. משרד הכלכלה, מבחינתכם אתם מכירים את הבעיה הזאת, זה חסם מבחינתכם?

אני חושב שאנחנו היינו אחד הזרזים לפתרון הבעיה - -

אין ספק שמשרד הכלכלה ניסה מאוד לסייע פה - -

כן, בגלל זה אני שואלת.

אנחנו מברכים על התהליך, אנחנו יודעים שהוא בעבודה כי בזמן האחרון יש הרבה התייעצויות בנושא. היינו שמחים ללוחות זמנים קצרים יותר אבל אלה שצריכים לעשות את העבודה צריך לדעת איך לעשות את העבודה מבחינת משאבים וללמוד את הנהלים אז אנחנו פה תלויים בהם מהבחינה הזאת.

משטרה, מבחינתכם לוח זמנים, בתוך השמונה חודשים האלה שהם גם בכלל עוד לא התחילו, איך אתם תוכלו כבר להתחיל לשחרר את הפקק?

אני לא יודע להתחייב כרגע על לוח זמנים. כשאנחנו ניגשנו לחוק לקחנו את המכלול - -

גם צריך לומר שיש לך מכלול, זה לא רק בדיקת דברים.

בדיוק. הבדיקה של המשקיעים הזרים בפרט היא רכיב אחד אבל יהיו הרבה עוסקים אחרים, מאות בוודאי בתחום, שיצריכו בדיקה. הבדיקה צריכה להיות - -

בסדר, אני מבינה, בגלל זה אני שואלת על לוחות הזמנים.

אני לא יכול לתעדף משיקולים כלכליים משקיע זר.

לא, לא, חלילה. מה שאני שאלתי זה במסגרת ההיערכות. אני מנסה לגבש איזה גאנט כזה של מה לוח הזמנים גם כדי לייצר ודאות לכל הציבור, גם כדי שאנחנו בתור ועדה נוכל להמשיך ולעקוב, כי אתה רואה יש לנו פה דיונים תקופתיים כל חצי שנה ואנחנו מנסים לראות מה החסמים באותו שלב זמן ולנסות להתיר אותם. עכשיו, ובזה רגע אני עוד שנייה מסכמת את הדיון, הגענו למצב שבו אנחנו לקראת חקיקה, לקראת הצעת מחליטים. אני מצפה לראות את זה בשבועות הקרובים. בואו נגיד שאני כחברת כנסת - -

יום חמישי - - -

כן, היו אמורות להיות אתמול, זה נדחה לחמישי, נראה מתי זה יגיע למליאה. זה מה שאני אומרת. זאת אומרת, אם בשבוע-שבועיים הקרובים אנחנו באמת נראה שזה עולה למליאה. לאחר מכן נצפה, נעקוב אחרי הצעת המחליטים, אם זה לא יגיע תוך ארבעה שבועות – אני כבר אומרת, זה הסיכום, אם תוך ארבעה שבועות מיום המעבר במליאה של החוק אנחנו לא נראה הצעת מחליטים אז אנחנו נתחיל לשאול את הגורמים משרד האוצר, משרד לביטחון פנים מה קורה. ואז מהצעת המחליטים יש לנו פה איזה מנגנון תחילה של שמונה חודשים שהסתבר לנו שהוא לבקשתכם - -

ביקשנו, זה לבקשתנו.

בסדר, נראה מה יהיה בסופו של דבר בחוק עצמו. ומה שאני רוצה לדעת זה איזה תהליכים יתנהלו במקביל בשמונה חודשים האלה ומרגע שהשמונה חודשים ייכנסו לתוקף והחוק ייכנס לתוקף מה לוח הזמנים הצפוי משם והלאה. זה מה שאני מנסה לברר. בזווית שלך, איך אתה - - -

בזווית של הראייה המשטרתית, באותם שמונה חודשים אנחנו אמורים לגייס כוח אדם. קודם כל לפרסם ולקבל את המשאבים שאמורים להתקבל. עוד לא התקבלו, אמורים להתקבל בינואר 19'. לפרסם את התקנים, לגייס כוח אדם, לבצע הכשרות. במקביל יתבצעו תהליכים גם של המשך קידום עבודת המטה לגיבוש אותו מנגנון של בדיקות, ויסותי כוח אדם לביצוע בדיקות גם למשקיעים מקומיים, גם למשקיעים זרים, גם לכל העוסקים בתחום כי בעצם הציפייה היא לגידול משמעותי. כאשר השאיפה שלנו בסוף אותם שמונה חודשים זה לצאת לפעילות מלאה. זו השאיפה – שבשמונה חודשים יש אדם שגויס, הוכשר ויודע לבצע את אותה בדיקה בסטנדרט המצופה ממנו שכרגע עובדים על זה אנשי המקצוע. זה גם בדיקה - -

והנוהל פורסם מה צריך להגיש.

יותר מזה, יש עוד רכיבים שלמים שהם רכיבי הפיקוח. בואו לא נשכח שהמטרה היא מתן סמכויות פיקוח למשטרה וזה במקביל. אבל באיזשהו מקום בכל הדיון על המשקיעים הזרים הנושא הזה קצת זז הצידה. ואותן סמכויות פיקוח הן כוללות גם גיוס כוח אדם למימוש משימת הפיקוח שזה גם באמצעות מפקחים שיוסמכו למשימה הזו ויוכשרו כדי לפקח שכל התהליכים המתקיימים באותן חוות, לא לצורכי ייצוא, אותן חוות באותו סטנדרט, ייצוא ושוק מקומי, יעבדו בסטנדרט המצופה בתחום שמירה על ביטחון הנפש והרכוש. בתחום שלנו כמובן.

הצעת החוק עצמה קבעה לעצמנו ברגע שתעבור קבעה גם זמני בדיקה. היא הגבילה את המשטרה. אז אני חושב שבסופו של דבר אני חושב שאנחנו כן עזרנו מאוד לקדם את החקיקה וגם את הצעת המחליטים אז אני מניח שגברתי מאוד תרצה לסייע שהחוק הזה יעבור שלא ייתקע מסיבות - - -

שוב אני אומרת, אל תבנה על זה. תחזור לממשלה, הממשלה פועלת בשם קואליציה. אולי, אני באופן אישי תומכת בהצעת החוק, אבל הממשלה היא זו ש- - - בוא נגיד ככה, אם אני הייתי אחראית על העברת כל הנושא והייתי בקואליציה מראש כל הדברים היו נראים אחרת. אז לתפוס אותי אישית, את האופוזיציה - -

גברתי, זה נורא חשוב לה - - - אני מניח שגברתי - - - מה שחשוב לגברתי היא דואגת - - -

הערתך בהחלט נרשמה, לא אמרתי עדיין שהתקבלה, היא נרשמה. ואנחנו שוב, בוא נגיד, אם אני הייתי במקומך לא הייתי בונה על זה, הייתי דואגת שהקואליציה תתייצב ותעביר את מה שהיא רוצה. אני לא העליתי את הנושא הזה, אני רק עונה כיוון שהפרוטוקול לא יישאר יתום ולא יישאר איזה משפט ללא מענה אז אני מגיבה.

אנחנו לקראת סיום אם יש מישהו שרוצה להוסיף משהו לנושא לפני שנסכם – כן בבקשה.

אני רוצה להזכיר לכולם שלפי התקשורת הישראלית חלק גדול מהמגדלים ומאלה שנכנסים לענף כבר פנו לחוץ-לארץ. ואם אנחנו היום שומעים על תאריך חדש של שמונה חודשים אז זאת אומרת שעד שבעוד שמונה חודשים אם זה יקרה אני חושב שכבר לא יהיה מי שירצה לגדל פה בארץ.

אוקיי, תודה. אני מסכמת את הדיון. אני רוצה להודות לכולם על ההשתתפות. אנחנו באמת עושים מעקב חצי שנתי אחרי הנושא כדי לראות להיכן ואיך הוא מתקדם. רשמנו לפנינו שכרגע כל משרדי הממשלה עומדים בפני הצעת מחליטים שתלויה באישור החוק. הוועדה תעקוב האם אכן החוק הזה עובר בשבועיים הקרובים ועוד ארבעה שבועות לאישור הצעת המחליטים בממשלה. ואם לא, אז היא תפנה לשרים: האוצר, הבריאות והביטחון פנים כדי לברר סטאטוס מה עולה בגורל הצעת המחליטים ואיך היא מתקדמת.

הוועדה גם רשמה לפניה שכל הגורמים מהמכס, משטרה, בריאות, כלכלה, נצרף את חקלאות שלא דיברו פה אבל אנחנו יודעים את עמדת המשרד לאורך כל התהליך, מייד עם הצעת המחליטים הזו ובעצם כבר עכשיו נמצאים בעבודת מטה כדי לגבש את כל הנהלים ועבודת הרגולציה הדרושה מסביב. רשמנו גם לפנינו שלא דרושה איזה עבודה, איזשהו הסכם בין-מדינתי או משהו כזה בניגוד למה שנמסר לוועדה בפעמים קודמות.

כנראה הייתה אי הבנה בנושא.

יכול להיות. אני גם מדברת מהזיכרון, אבל אני ממש זוכרת את זה שמנכ"ל משרד האוצר הציג את זה כאן.

יכול להיות שגם הוא הבין את זה לא נכון.

הוא זה שהביא את זה, זה עבודה שלו.

על מנת שבאמת נוכל לקדם את התהליך כמה שיותר מהר גם רשמנו לפנינו שלמרות חוסר הוודאות גם ממשרד הכלכלה ובסוף גם מנציגי המשקיעים והעוסקים בתחום – כלומר, יש התקדמות, יש איזושהי אופטימיות זהירה, יש חוזים, כולל חוזי השקעות, גידול וכו' שנמצאים על השולחן וממתינים בחסות הרגולציה הזאת. אבל כרגע אנחנו באיזשהו מסלול של התקדמות, עלייה ופיזור אי הוודאות ונכנסים כמה שיותר למסלול של נהלים יותר ברורים עם יכולת להתקדם.

בכפוף לבדיקה הזו אנחנו נמשיך לעקוב גם אחרי היישום עצמו וגם נשקול אם נראה שהדברים נתקעים ויש איזה שהם חסמים אז אנחנו נכנס ישיבת מעקב בשלב מוקדם יותר שייקבע ושנודיע עליו. אם לא אז בתוך חצי שנה בתקווה שלא נהיה פה ונחזור בממשלה אחרת ובקואליציה אחרת, אבל אם נהיה אז נמשיך לעשות את עבודתנו.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:25.