ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/11/2018

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע״ט-2018

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
20/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 862
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 12:40
סדר היום
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע"ו-2016
נכחו
חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
מוזמנים
בת שבע נחמיה מיכאלי - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, תביעות וחקיקה, משרד התקשורת

קרן דן - מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

יערה למברגר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידית מועלם - מתמחה, משרד המשפטים
ייעוץ משפטי
אביגיל כספי
רכזת תחום פרלמנטרי בכירה
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים


תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע"ו-2016
היו"ר איתן כבל
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, הרשם, הדובר, ערוץ הכנסת. אנחנו עוסקים בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע"ו-2017.
בת שבע נחמיה מיכאלי
התקנות קובעות שיעור אגרה בעד הרישום להיתר כללי. היתר כללי הוא מתכונת רישום שנקבעה בסעיף 4(א)(1) לחוק התקשורת וקובעת מנגנון שונה ממתן רישיון. ההיתר הכללי הוא סוג של רישיון מדף שמפורסם מראש.
היו"ר איתן כבל
למה הוא משמש?
בת שבע נחמיה מיכאלי
הוא מחליף את המתכונת של רישיון מיוחד לביצוע פעולות ומתן שירותים. ההיתר הכללי נקבע מכוח סעיף 4(א)(1) לחוק התקשורת. לראשונה הוא נקבע ב-2016. הוא נקבע בצורה מודולרית של היתר כללי ותוספות שמסדירות אספקת שירותים שונים. כרגע השירותים שמוסדרים באמצעות ההיתר הכללי, אלה שירותי גישה לאינטרנט ויש כוונה בהמשך לקבוע תוספות נוספות שיסדירו הספקה של שירותים נוספים.
היו"ר איתן כבל
מה המיוחד בו?
בת שבע נחמיה מיכאלי
ההסדר הכללי נועד לפשט, לייעל ולהפחית את הרגולציה. כמו שאמרתי, זו מתכונת. התנאים שבתוך ההיתר מפורסמים מראש, להבדיל מרישיון כללי שמי שמבקש לספק את השירותים מגיש בקשה למשרד והבקשה נבחנת ונדונה באופן פרטני. בהיתר כללי המתכונת היא אחרת. מי שמבקש לספק את השירותים צריך להגיש בקשה למשרד במתכונת של הודעה על רצון לספק את השירותים. גם ההודעה קבועה בתוך ההיתר הכללי ומפורסמת מראש. המשרד בעצם בודק את ההודעה שהגיש מי שמבקש לספק את השירותים ואם היא עומדת בתנאים – שכמו שאמרתי, מפורסמים וקבועים וידועים מראש – הוא נותן למבקש תעודת רישום לצורך הספקת השירותים.

התקנות כאן נועדו להשלים את המנגנון הזה של ההיתר הכללי ולקבוע אגרה בעד הרישום להספקת השירותים מכוח ההיתר.
היו"ר איתן כבל
תודה. גברת יערה למברגר, יש לך הערות?
יערה למברגר
לא.
היו"ר איתן כבל
למישהו יש הערות? אין.

נעבור להקראה ולאחר מכן נאשר.

יש לך הערות?
אביגיל כספי
לא. לי הייתה הערה לעניין המדד היסודי שמגיע אליו וההערה התקבלה.

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4א1(ו) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1981 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה –

"אגרה" – אגרה בעד רישום לפעול מכוח היתר כללי.

"היתר כללי" – היתר כללי שניתן לפי סעיף 4א1 לחוק לביצוע פעולת בזק ולמתן שירותי בזק מסוג מסוים המפורט בתוספת השנייה להיתר הכללי.

"מודיע" – מי שהגיש למנהל הודעה כי ברצונו לפעול מכוח היתר כללי.

"המנהל" – המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהשר הסמיכו לעניין היתר זה.

"רישום" – רישום המודיע כמי שרשאי לפעול מכוח ההיתר הכללי או חידוש רישום כאמור, בהתאם לקבוע בהיתר הכללי.

2. שיעור האגרה ומועד התשלום

(1) מודיע ישלם אגרה בסך 6,370 שקלים חדשים, במועד הגשת הודעה כי ברצונו לפעול מכוח היתר כללי.

(2) מצא המנהל כי לא ניתן לרשום את המודיע, תוחזר למודיע האגרה ששילם.

(3) בוטל רישום לפי בקשת המודיע או ביוזמת המנהל או על פי כל סמכות שבדין, הוגבל או הותלה הרישום, או שונו תנאי ההיתר הכללי, לא תוחזר האגרה או כלל חלק ממנה, בין אם החל המודיע לפעול מכוח ההיתר הכללי ובין אם לאו.

3. אופן התשלום
אגרה תשולם בדרכים אלה
(1) באמצעות תשלום בבנק. מודיע ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק.

(2) באמצעות העברה בנקאית לחשבן הבנק המצוין על הטופס שהורה עליו המנהל. מודיע ימציא למנהל אישור על ביצוע ההעברה הבנקאית.

4. הצמדה למדד

(1) סכום האגרה הנקוב בתקנה 2(א) ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(2) סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(3) בתקנה זו -
"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.

"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנו ת אלה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2015.

(4) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה כפי שהשתנה לפי האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).

ההערה שלנו הייתה לגבי העדכון של התאריך, שזה לא יהיה נובמבר 3015 אלא לעדכן את זה לנובמבר 2018. סעיף 4(ג).
בת שבע נחמיה מיכאלי
בתקנה 4(ג), בהגדרה המדד היסודי, במקום המדד שפורסם בחודש נובמבר 2015, לשנות את זה לנובמבר 2018. התקנות הועברו לוועדה בשנת 2016 ולכן הוחלט על המדד הרלוונטי.

התקנות קובעות הוראות שונות לגבי תשלום האגרה בעד היתר כללי, את שיעור האגרה, את מתכונת התשלום, את מועד התשלום, את ההצמדה למדד. קבועה גם הוראה על פרסום ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד בתחום האגרה כפי שישתנה מדי שנה בעקבות ההצמדה.

בסעיף 2 לתקנות קבוע סכום האגרה וקבועות הוראות נוספות. בסעיף קטן (ב) קבועה הוראה שאם מצא המנהל שלא ניתן לרשום את המודיע, תוחזר למודיע האגרה ששילם.
היו"ר איתן כבל
אני בעצם מבין שיש הסכמה או שאין בעיה עם האגרות האלה.
בת שבע נחמיה מיכאלי
כן. התקנות מותקנות גם באישור שר האוצר ועברו את ועדת האגרות במשרד האוצר. התקבלה גם הסכמת שר האוצר לתקנות.
אביגיל כספי
לפי מה שהבנתי, בעצם האגרה נגזרת מהסכום שבעבר שילמו בעד הרישיון הכללי וועדת האגרות קבעה את האגרה בהסתמך על הסכום ששולם.
בת שבע נחמיה מיכאלי
זו אגרה שמשולמת לתקופה של עשר שנים. ההיתר הכללי, התוקף שלו הוא לעשר שנים ולאחר עשר שנים יש חידוש.
היו"ר איתן כבל
מה הסכום?
בת שבע נחמיה מיכאלי
6,370 שקלים.
היו"ר איתן כבל
לעשר שנים. בסדר.
אביגיל כספי
רוב החברות שפועלות בתחום הן חברות שקיבלו רישיון. יש שלוש-ארבע חברות שקיבלו את ההיתר ועליהן לא תושת האגרה.
היו"ר איתן כבל
תודה. אני מאשר את התקנות האלה.
אביגיל כספי
עם השינוי.
היו"ר איתן כבל
עם השינוי שהעליתם. שיהיה בהצלחה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:47.

קוד המקור של הנתונים