פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 723
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 09:05

1. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה, של חה"כ פורר עודד
2. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה, של חה"כ טיבייב רוברט
3. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה, של חה"כ בן ארי מירב
4. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה, של חה"כ זוהר מכלוף מיקי
5. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה, של חה"כ שטרן אלעזר

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"ר היו"ר
עודד פורר

הדיל יונס - עורכת דין, משרד המשפטים

עמרי גולן - הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

בועז גילמור - דובר, ארגון ור"ה-ועד ראשי האוניברסיטאות

יצחק הרוניאן - סיו"ר אגודת הסטודנטים במרכז האקדמי לב

בר זונשיין - מנהל קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

מיכל מגד - אחראית תחום מעורבות חברתית, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות

יהודה שהרבני - תנועת אם תרצו

תום ניסני - תנועת אם תרצו

ריקי זלוט - סטודנטית, תנועת אם תרצו

צח בורוביץ' - שדלן/ית (ח.ב. הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים


1. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה של חה"כ פורר עודד
2. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה של חה"כ טיבייב רוברט
3. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה של חה"כ בן ארי מירב
4. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה של חה"כ זוהר מכלוף מיקי
5. דיון מעקב - מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה של חה"כ שטרן אלעזר

בוקר טוב לכולם, אני אפתח את ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום 20 בנובמבר 2018, י"ב בכסלו התשע"ט.

אנחנו עושים דיון מעקב על החוק שלי בעצם שהוא מתן נקודות זיכוי למשרתי מילואים בהשכלה הגבוהה, אבל מי שהגיש את דיון המעקב, חברי, חבר הכנסת פורר, בעצם גם במהלך כל הדיון על החוק עשינו אותו יחד כאן, לכן כמובן הוא דואג ובצדק קצת. הצטרפו אליו חבר הכנסת רוברט טיבייב, אני הצטרפתי כמובן, מיקי מכלוף זוהר וחבר הכנסת אלעזר שטרן ולכן אנחנו עושים את הדיון.

אני רק אגיד מילה לפני שאני אתן לפורר. קודם כול, השבוע פעם ראשונה ראיתי מכתב מאוניברסיטת בר אילן שהופנה על ידי דיקן הסטודנטים לגבי יישום החוק. אני לא יודעת אם זה בגלל הדיון המהיר שנקבע. יכול להיות שכן.

לפעמים זה מזרז כתיבה של מכתבים.

נכון, חד משמעית. אגב, אם אתה זוכר, פורר, כשהיינו בדיונים על החוק, שבוע לפני שהחוק עלה גם יצאה כתבה ב-ynet של כל האוניברסיטאות, זאת אומרת, כן, ודאי שהוראות הכנסת או דיונים הם איזשהו זרז לקדם את הנושא. אז ראיתי משהו, אבל אני כמובן אשמח לשמוע גם מה קורה.

אני מדגישה שהחוק, התחולה שלו הייתה בתחילת שנת הלימודים תשע"ט. אני מדגישה שהחוק עבר כאן והייתה אי הסכמה בעיקר של המוסדות האוניברסיטאות, ועדיין זה חוק במדינת ישראל והחוק צריך להיות מיושם. אני אתייחס כמובן במהלך הדיון אבל אני רוצה דווקא שפורר יפתח, כי הוא יזם את הדיון הדחוף הזה. בבקשה, עודד.

תודה, מירב. ראשית, כמובן שוב אני מברך אותך על החוק הזה. הוא חוק חשוב שבעולם אוטופי לא היה צריך אותו. הרי זה מובן מאליו שהדבר הזה צריך נקודות זכות.

אני לא חושב שיש מה להכביר יותר מדי מילים. אבקש גם כן לשמוע סקירה פה. לפחות בפניי הונח דוח שעשתה תנועת אם תרצו שסקרה את המוסדות, שלפחות לדבריה יש פה רשימה של מכללות ואוניברסיטאות שלא נותנים, ואני ארצה את ההתייחסות.

אגב, הדוח מעודכן?

מעודכן לאתמול, לפחות לפי מה שנאמר לי. אשמח לשמוע פה שבכל המכללות שרשומות פה אכן נותנים נקודות זכות למילואים.

אני כן רוצה עניין אחר, כבר לנצל את העניין. לא צריך פה הצעות לסדר וכו', גם נושא שאת מכירה אותו. נמצא פה נציג של ועד ראשי המכללות, נכון?

צח, כן.

עד אתמול לדעתי הייתה שביתה של 1,300 מרצים, 30,000 סטודנטים. בצו בית משפט הם חזרו ללמד. יחד עם זאת יש מדיניות שלא לדבר עם המרצים, ואת המדיניות הזו אני חושב שאנחנו צריכים להוקיע. הוקענו אותה פה בוועדת החינוך כמה פעמים ועדיין היא ממשיכה. אני יודע שהתחיל משא ומתן עם המרצים וראש ור"מ הורה לעצור את המשא ומתן. אני חושב שהתנהלות כזאת דווקא במערכת ההשכלה הגבוהה היא לא ראויה, היא לא נכונה. לא יכול להיות ש-1,300 מרצים בכירים, מתייחסים אליהם כסרח עודף במערכת שהיא מערכת מתוקצבת, מצד אחד. מהצד השני, שגם 30,000 הסטודנטים הפכו להיות כאילו - - - . אגב, אני לא יודע מה יעלה בגורל הסמסטר של הסטודנטים האלה. אשמח בלי שום קשר גם לשמוע התייחסות פה של ור"מ לעניין הזה.

לעניין המכללות, חבל על המילים. צריך להיות שתי נקודות זכות. שיביאו ויסבירו כל אחד האם יש או אין.

אוקי. אני דווקא רוצה לשמוע קודם כול מהשטח ואחרי זה אנחנו נשמע את התגובה של האוניברסיטאות/מכללות.

יש פה מישהו מהתאחדות הסטודנטים? בבקשה, בר, רק תציג שם ותפקיד.

בר זונשיין, מנהל קשרי ממשל של התאחדות הסטודנטים. תודה רבה, מירב, על הזכות לדבר כאן.

אנחנו גם השלמנו סקירה מול האגודות שלנו שבאמת יישום החוק הזה דרש קצת משא ומתן עם המוסדות, שזה מובן. חלק עדיין מתמשך. אני אגיד רק שמהאוניברסיטאות, רק בן גוריון ותל אביב עוד לא נותנות וזה בתהליך בנייה שאמור להיכנס ממש בקרוב.

מה לוחות הזמנים בבן גוריון? יש שם הרבה מילואימניקים.

אני מיכל, אני אחראית על התחום של מעורבות חברתית בהתאחדות הסטודנטים.

הם פשוט גם בכל האוניברסיטאות בנו מתווה שהוא קצת יותר מעמיק, גם כדי לראות על מה לתת נקודות זכות ועל מה לא לתת נקודות זכות ואיך באמת לאפשר את זה לכמה שיותר סטודנטים כבר השנה. כרגע זה ממש בשלבי אישור האחרונים. בבר אילן זה אושר ממש שבוע שעבר.

ראיתי את בר אילן, ראיתי את המכתב.

ועכשיו בן גוריון ותל אביב זה ממש בשלבים אחרונים.

אני יכול אם אתם רוצים, רגע להקריא את רשימת המכללות: קיי, ויצו, דוד ילין - - -

מה אתה מקריא, רשימת מכללות שנותנות?

שלא נותנות. זה יותר קצר. 11 מוסדות לא נותנים כרגע, ביניהם: קיי, ויצו, דוד ילין, מכון לב, מכללת אורנים, מכללת כנרת. סמינר הקיבוצים לא נותנים אבל זה בגלל שיש להם מעורבות חברתית מובנית בתוך הסילבוס, אז הם בכל מקרה נותנים שתי נקודות זכות על מעורבות חברתית.

לא, אבל איפה המילואים?

זה לא שתי נקודות מילואים וגם שתי נקודות מעורבות.

מה זה קשור? אם סטודנט לא עושה מעורבות?

אבל הוא חייב לעשות מעורבות כי זה חלק מהסילבוס. בלי זה הוא לא יכול לסיים את התואר.

נכון, כן, אני מכירה.

אפשר להסתכל על זה אולי כאיזושהי לאקונה בחוץ שפוגעת במילואימניקים, אבל בפועל - - -

זה ייצור אחר, בסדר, אוקי.

למה לא להכיר לו במילואים שהוא עושה כמעורבות חברתית ואז לחסוך לו את שתי נקודות האלה?

זה חלק מהסילבוס, מקורסי החובה, אז הם בכל מקרה עושים - - -

אם אנחנו קובעים שמילואים זאת מעורבות חברתית ויש קורס חובה של מעורבות חברתית, אז אם הסטודנט עושה מילואים אפשר להגיד לו, אוקי, זה קורס החובה שלך.

במכללות לחינוך שהמעורבות החברתית היא חופשית, שהם יכולים להתנדב בכל מקום, רובם באמת הכניסו את המילואים כשתי נקודות למעורבות חברתית.

נכון.

במכללות לחינוך שהמעורבות החברתית היא חובה כהכשרה בבתי ספר, הם עושים את המעורבות בתוך בתי הספר כבר, שם זה יותר בעייתי לתת את זה כמילואים, והחוק, בגלל שאומר או ככה או ככה, אז הם באמת משאירים את זה כמו שזה.

אפשר אולי לבוא בטענות לחוק ולנסות לתקן אותו בהמשך, אבל הם עומדים בחוק, לצורך העניין, לפחות גם מבחינתנו.

בצלאל, מכללת צפת, מכללת רמת גן ואוהלו שגם אמורים להשלים את התהליך בימים הקרובים, בשבוע הקרוב.

מי לא בכיוון בכלל?

מכון לב, כנרת, כרגע שם יש להם בעיה, בצלאל, צפת, ממה שאנחנו יודעים, מכללת רמת גן. המכללות האלה בעיקר.

שחלק מהדברים שמנסים לעשות זה להגיד, אוקי, ניתן רק נקודת זכות אחת.

אין דבר כזה. החוק מגדיר בדיוק.

נכון, זה קצת לצחוק על החוק.

המצב כרגע נראה די חיובי אבל יש את המוסדות האלה שבאמת צריך לבוא ולדבר איתם. אנחנו תומכים באגודות, במאבק שלהן כדי ליישם את החוק הזה, שלא אמור להיות מאבק בכלל כי בסך הכול זה חוק במדינת ישראל.

אני חייב להגיד שזה יחסית שחור-לבן מילואים, כלומר, זה אמור להיות מאוד פשוט ואנחנו לא מבינים למה המוסדות לא נותנים את זה.

זה לא הדבר היחיד שאנחנו לא מבינים.

כן.

זה עוד דבר שאנחנו לא מבינים ואשמח אם בהמשך נוכל לעשות גם דיון שידבר יותר על המעורבות החברתית, שם זה הרבה יותר מורכב ויש הרבה יותר פתח למוסדות להתחמק, למרות שגם שם המצב לא נורא.

מה זה לא נורא?

לא נורא זה 12 מוסדות שלא נותנים.

אמנם הדיון על המילואים, אבל פורר ואני, שנינו היינו גם בעניין של המעורבות החברתית. יש 12 מוסדות שלא נותנים על מעורבות חברתית?

נכון.

למה? אותו דבר, בגלל שהם לא מקיימים את החוק. תיכף אני גם אגיע לזה. אני התחלתי את כל החוק של המעורבות החברתית ואז באמת הצטרף המילואים, אבל כל המהות הייתה שסטודנטים יוכלו לקבל נקודות זיכוי על התנדבות בקהילה. אוקי, תיכף נשמע גם מהמוסדות.

מי מדבר מאם תרצו? שם ותפקיד.

תום ניסני, ראש אגף הפעילים של התנועה.

אחרי השנה שעברה שבאמת בשעה טובה עבר החוק הזה, אני עוד מזכיר באמת שהחוק הזה עבר בסופו של דבר, סוג של בלית ברירה כי הדברים לא התקדמו מאליהם.

נכון. תגיד, הירוקים זה אלה שנותנים והצהובים לא.

הצהובים נותנים ולא עומדים בדרישות החוק. הם נותנים נקודות זכות למשרתי מילואים ולא לפי דרישות החוק. הכחולים, לא קיבלנו תשובה חד משמעית, שזאת גם בעיה.

אנחנו לא מבינים על מה אתם מדברים.

אני מבינה. יש לי כאן, אני אסביר.

כן, אבל הפרוטוקול לא מבין.

אז אני אסביר, אין בעיה. יש דוח כאן שמונח לפנינו.

אני אסביר באופן כללי.

פשוט תפרט. לפי צבעים הוא חילק את מי נותן ומי לא, אבל תסביר.

אוקי. מתחילת שנת הלימודים אנחנו צפינו שתהיה בעיה ביישום של הדבר הזה, לצערי. יש לנו בשטח, ב-20 מוסדות פעילים שלנו, סטודנטים שלומדים במוסדות ומתחילת השנה הם פנו לכל המוסדות בשאלה איך זה מיושם, מה התנאים שלכם, כי בכל זאת יש איזשהו חופש למוסדות לקבוע את רציפות הימים, במקום איזה קורס נקודות זכות מוענקות וכו', שזה בסדר גמור. הם פנו למוסדות. התחלנו לראות שבלא מעט מוסדות לא מפרסמים נוהל, מעכבים אותו. אגב, באוניברסיטת תל אביב למשל רק לפני שבוע התשובה שניתנה, ויש כאן את הרכזת מתל אביב ויש כאן את הרכז גם ממכללת הדסה, שהבאתי אותם כעדות חיה. אמרו להם, זה יהיה כנראה אזור סמסטר ב', הפרסום של הנוהל. אתמול כששאלנו אותה, הם אמרו שזה יהיה בימים הקרובים, זאת אומרת, יכול להיות שגם הדיון גרם.

בשורה תחתונה, מהנתונים שהוצאנו יש כיום 25 מוסדות שנותנים בכלל נקודות זכות למילואימניקים כיום, מתוכם רק 13 עומדים בדרישות החוק. חשוב לציין ש-20 מוסדות, לא היה ברור. עשינו את הבדיקה הזאת מתחילת השבוע. לא היה ברור, זה אומר שהמזכירים בדיקנט לא ידעו לתת תשובה, שזאת בעיה בפני עצמה. הרבה מאוד שיחות שפנינו, אומרים, אין לנו מושג, אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר. לפני חודש כשפנינו לטכניון, הם בכלל לא הכירו את החוק לטענתם. הם אמרו, אנחנו נותנים נקודות זכות על 21 ימים.

הטכניון נותן את זה עשר שנים, לפני החוק.

והתשובה שיש לי באימייל הפרטי שלי, זה שאנחנו לא הכרנו את זה, אנחנו מעבירים את זה לבדיקה. יש כאן גם או חוסר ידיעה או בלגן כללי, אני לא יודע בדיוק. הסטודנטים הלומדים במוסדות, אני יכול להגיד לכם, פונים הרבה מאוד לחבר'ה שלנו בקמפוסים כי הם לא מקבלים תשובה ממקום אחר. הם יודעים שיש חוק. לא יודעים מה קורה איתו, מתי זה ייושם, איך אני מקבל את זה, מה אני צריך להביא, מה אני צריך לעשות. המצב הזה הוא בעייתי וצריך לטפל בו כדי שהסטודנטים יקבלו מה שמגיע להם.

בעצם, סתם כדוגמא, אתה כתבת שמכללת צפת לא ברור, אבל בר אומר שמכללת צפת אין.

בחלק מהמקומות אמרו לנו, יש, אנחנו נראה לכם את זה בהמשך. הרכז שלי בצפת לא הצליח לקבל תשובה. אמרו לו בדיקנט, אין לי מושג. יש מקומות שבאמת לא יודעים. לא קיבלנו תשובה, אז רשמנו את זה. אגב, באוניברסיטאות כתבתי פה בטעות שארבע עומדות בדרישות החוק. למעשה שלוש עומדות בדרישות החוק כי גם בפתוחה, גם בבאר שבע וגם בתל אביב כיום אין נוהל.

יש ויש.

תיכף את תייחסי לכול. אמרתי שאני מתחילה מהסטודנטים, אבל אני מגיעה אליכם.

בעברית, בבר אילן ובחיפה יש. באריאל ובטכניון יש נקודות זכות אבל לא עומד בתנאי החוק. למשל, בטכניון נותנים נקודת זכות אחת על 15 יום או שתי נקודות על 21. זה פשוט לא עומד בחוק. יפה שנותנים, אבל אם יש חוק, צריך ליישם אותו.

בסדר. עוד מישהו מהסטודנטים?

יהודה שהרבני, הרכז של אם תרצו, ממכללת הדסה.

אצלנו יש נקודות זכות אבל מ-21 ימי מילואים. סטודנט שעושה 15-16 וכו', הוא לא צריך להצטדק על שלושה ימים כדי להגיע לנקודות זכות האלה. יש חוק, צריך ליישם אותו.

תודה רבה. טוב, נתחיל עם ור"ה. בבקשה, שם ותפקיד.

דבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה.

אם אפשר בכל זאת איזושהי אמירה כללית. ראשית, האוניברסיטאות היו, ישנן ותמיד יהיו גופים שומרי חוק. זה בכלל מחוץ לכל שאלה, לכן הן עומדות וגם יעמדו בכל דרישות החוק. זה כאמירה כללית.

לגבי נחיצות החוק, עמדתנו היא עדיין גם היום שהחוק הזה נזק גדול, לא לעניין עצמו שהוא חשוב ונחוץ ונדרש, קרי לעודד סטודנטים גם מילואים וגם לפעילות חברתית, אלא העובדה שזה נמצא בחקיקה ראשית מהווה פגיעה חמורה וקשה במנדט של המוסדות להשכלה גבוהה לקבל החלטות אקדמיות טהורות. אפשר רק לחשוב איזה עוד חקיקות יכולות לצאת בעקבות החוק הזה מהכנסת, עם כל הכבוד, וכבוד רב יש.

אפשר רק לחשוב מה קורה במוסדות להשכלה גבוהה שצריכות מדי פעם חקיקה ומעורבות חקיקתית של הכנסת. אני חושב שכדאי שתחזרי בך מהמשפט האחרון שאמרת. זה ממש לא לעניין. לא פה.

אם זה פגע במישהו - - -

לא, זה לא פגע בי, זה פגע בכנסת ישראל. יש פה כנסת שנבחרו 120 חברים מכל מיני מקומות ומכל מיני אזורים שמייצגים את האזרחים, והכנסת אומרת פעם אחר פעם לאוניברסיטאות ולוועד ראשי האוניברסיטאות, אנחנו לא רוצים לחוקק. אתם מתנהגים בצורה לא מנותקת רק מהציבור, מנותקת מהמציאות עד שבסוף אנחנו נאלצים לחוקק. אני חושב שלחוקק, ואמרתי את זה בפתח דבריי, לחוקק חוק שאומר שמעורבות חברתית ומילואים מקנה נקודות זכות, בעולם מתוקן לא היה צריך להיות חוק כזה, אבל האוניברסיטאות לא מתנהגות כאילו זה עולם מתוקן, הן מתנהגות כאילו יש את העולם ויש איזשהו עולם של האוניברסיטאות שבשם החופש האקדמי הן מוכנות להקריב כל קורבן שהוא ממש לא קשור לחופש האקדמי, ואני לא אפתח פה את הנושאים האחרים מעבר לנושא הזה של המילואים.

כשהתחלתי את התהליך הזה איתם, התחלתי אותו ב-2015. כמעט שלוש שנים חיכיתי לבשורה מכם ולא עשיתם את זה, ולהזכירכם, החוק הזה נכנס ב-2018. לא תגידי שקמתי יום בהיר אחד והחלטתי לחוקק את החוק. די, כבר יש חוק, הוא כבר מיולי 2018. בואי תגידי לנו איך אתם מיישמים אותו. כבר עברתי אתכם כמעט שנה של תלאות של הדעות שלכם ובסופו של דבר עבר החוק, אז בואו נתקדם. אמרת שהמוסדות שומרות חוק?

כן. ראשית, חשוב לי לציין, הטכניון ואוניברסיטת חיפה ביוזמתן שלהן מעניקים שני נ"זים למשרתי מילואים כבר מזה כעשר שנים, הרבה לפני שהחוק חוקק. רק לצורך הפרוטוקול, אנחנו הצענו מתווה. כל המוסדות להשכלה גבוהה, האוניברסיטאות החברות בור"ה הסכימו על מתווה שבו אנחנו מצטרפים למה שעשו חיפה וטכניון עוד קודם לכן, ובשביל לייתר את החקיקה שוב, לא כדי לא לתת את הנ"זים למילואים. הדברים לא צלחו מסיבות שונות ומשונות. החקיקה קיימת היא תכובד באופן מלא. זאת התחייבות שהיא ברורה מאליה.

מה זה תכובד? מה קורה בתל אביב? מה קורה בבן גוריון?

עוד משפט הקדמה אחד. החוק עבר לפני שלושה חודשים.

לא, החוק עבר ביולי. זה כמעט חצי שנה.

החוק הזה פרוס על פני תואר, זאת אומרת, שני הנ"זים אמורים להינתן בסופו של תואר שאורכו הוא שלוש שנים. כנ"ל, פעילות חברתית אמורה להתבצע במהלך שלוש שנים. זה לא שאחרי סמסטר אחד או אחרי חודש של פתיחת שנת הלימודים. לדעתי אפילו חודש לא עבר מפתיחת שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות, שכבר הנ"זים האלה יוצאים לדרך וניתנים.

אפילו התאחדות הסטודנטים פה ציינה שההליכים שנעשו באוניברסיטאות היו מאוד מעמיקים בדיוק בגלל הרצינות שבה מתייחסים האוניברסיטאות לנוסח החוק ולרצון שלהן ליישם אותו בצורה מיטבית, ובכל האוניברסיטאות התקיימו דיונים מאוד מעמיקים באופן שבו יש לעשות את זה עבור המילואימניקים ועבור הסטודנטים הפעילים חברתית ולקבוע את הקריטריונים - - -

דבורה, החוק הזה היום מציין חמישה חודשים, לא חודש, לא חודשיים ולא שלושה. שנת הלימודים החלה באוקטובר. אני הייתי מצפה שמוסד ששומר חוק, עם תחילת שנת הלימודים היה מפרסם לסטודנטים, עבר חוק וזה מה שמגיע לכם. זה מאוד פשוט. את אומרת, אנחנו מוסדות שומרים חוק, אז למה בר אילן הצליחו ותל אביב לא? למה ההתמהמהות?

כולם הצליחו. אצל כולם זה קיים.

למה בבאר שבע סטודנט שנכנס לא יודע שזה מה שמגיע לו?

בתל אביב זה קיים?

בוודאי. יש איתי גם המזכירה האקדמית של תל אביב.

אז אולי נשמע את הנציגה מתל אביב.

בטח, אני רציתי לתת לה, דרך אגב.

היא נציגה של אם תרצו, היא לא הנציגה של תל אביב.

תביאי לפה סטודנט אחד שהכירו לו בזה.

מה את עושה באוניברסיטה?

קוראים לי ריקי, אני סטודנטית לארכיאולוגיה, שנה ב'. בדיוק אתמול קיבלנו תשובה מהמזכירה, שבימים הקרובים היא תקבל תשובה.

כן, אז אני אומרת שוב, מדובר על חוק מורכב.

מה מורכב? תגידי לי מה זה הקשקוש הזה? ברצינות, בן אדם הולך למילואים, מביא את השמ"פ שלו. אני הייתי שם, הייתי יושב ראש אגודת סטודנטים. מה זה הסיפור הזה? הוא מביא את השמ"פ, הולך למזכירת מסלול, אומר לה, זה מה שמגיע לי, אני יודע שיש חוק. לפחות שתגיד לו, אין בעיה, בסוף הסמסטר, בסוף השנה נעדכן לך. לא אמרתי עכשיו, אבל שידע שהמזכירה יודעת. שולחים מייל לכל הצוות הניהולי. אני הייתי בקמפוס, תואר ראשון, תואר שני.

ישנה מזכירה שבמקרה לא קיבלה את המידע. אני אומרת שוב, יש לי מזכירה אקדמית של תל אביב, סגן הרקטור. זה ברמות הגבוהות ביותר עבר. אם יש מזכירה שאומרת, אני לא יודעת על מה מדובר, אז המזכירה הספציפית מאיזושהי סיבה התחילה לעבוד - - -

מה זה, סגן הדיקן היא אומרת.

לא.

למה הוא לא נתן לה תשובה שיש חוק ויכבדו אותו? מה הבעיה?

אני אגיד לכם גם יותר מזה, הבקשה תהיה שבשבועות עד חודשים הקרובים, אני לא רוצה להתחייב על זמן, הכול גם יופיע באתרים של המוסדות כמו שעושים בכל הנושאים האחרים שהאוניברסיטאות מפרסמות. הכול יהיה.

אני לא ראיתי קשקוש כזה כבר הרבה זמן. את רצינית? מה הבעיה להיכנס לאתר של המוסד? דבורה, אם את נציגת ור"ה פה, אין מה לעשות.

מי שבא לדיון, חוטף. מי שלא מגיע - - -

מה זה קשור? תגידי, מה את חושבת שאנחנו? נראה לך שלא יצא מפה מכתב לכל מוסד שלא עומד? בואי אני קודם כול אבהיר לך, אף אחד פה לא הורג את השליח, אבל א', זה התפקיד שלך, את מייצגת את ור"ה בוועדות. יש לך כאן משהו מאוד ברור. זה גם ייצא מוועדת החינוך. אנחנו נוציא לכל האוניברסיטאות שלא מכבדות את החוק ולא שומרות עליו למרות שניסית להגן עליהן במשפט הראשון שלך, לא עושות את זה, מתמהמהות, מצפצפות על החוק. אנחנו נוציא מפה מכתב. גם לוועדת החינוך יש הרבה כלים. כשהמל"ג והאוניברסיטאות יצטרכו משהו אנחנו נדע בדיוק איך להקפיא אותם, אם זה תקנות, אם כל מיני דברים אחרים. מה ביקשנו מכם, לכתוב בתקנון שסטודנט שעושה מילואים זכאי לקבל שני נ"זים. מה קרה? מה זה יפגע בשערי האקדמיה?

זה יקרה, זה קורה.

אבל זה לא קורה כבר חמישה חודשים. את יודעת למה זה לא קורה? כי זה לא באמת חשוב לכם.

זה ממש לא נכון. אפשר להראות כמה תוכניות נעשו ונעשות ועוד נוספות כל הזמן בשביל לתמוך בסטודנטים במילואים, שהם לא על העניין של הנ"זים האקדמיים אלא תמיכה היקפית ואחרת, כולל כל הנושא של בני הזוג ומגוון גדול של עזרה וסיוע.

זה לא משנה. יש זכות אחת שהכנסת חוקקה כאן. תכבדו את זה. מה עם המעורבות החברתית?

זה ממש במקביל, מילואים, פעילות חברתית. זה הכול עובד במקביל.

כמה זמן עד שסטודנטים במדינת ישראל ידעו מה מגיע להם?

אני מאוד מקווה שתוך כמה שבועות הכול יתפרסם גם באתרי האוניברסיטאות, אז זה לקח עוד קצת וזה בכל מקרה ייושם. היישום הראשוני יהיה בעוד שלוש שנים מהיום. שני הנ"זים הראשונים שיתקבלו זה בסוף תואר. זה מה שכתבתם גם בחוק.

מה זה קשור? ואם מישהו עכשיו באמצע התואר? ואם הוא שנה ב', שנה ג', לא מגיע לו? מי כתב בחוק שזה רק לשנה א'? המצאת עכשיו משהו? אני מכירה אותו בעל פה. אין דבר כזה. ואם הוא עכשיו שנה ג', לא מגיע לו על המילואים?

ההתחשבנות אמורה להיות בסוף השנה.

סבבה, אבל זה לא עוד שלוש שנים.

תחילתו של חוק זה בשנת הלימודים תשע"ט.

באוניברסיטה העברית בתחילת השנה פרסמו שזה רק לסטודנט שנה א'. אחרי מחאות הם תיקנו את זה.

פעם אחת במהלך לימודיו הוא רשאי לקבל כנגד זה נקודות זכות. אם זה בשנה ג', בשנה ג'. אם זה בשנה א', בשנה א'.

אני לא יודעת מאיפה המצאתם עכשיו את זה. עוד שלוש שנים? אני מאוד מקווה שזה לא כתוב איפשהו. סטודנט שעושה מילואים צריך לקבל את מה שמגיע לו גם אם הוא בשנה ד'.

בכל מקרה זה יהיה בסוף השנה.

אין בעיה, אבל לא עוד שלוש שנים.

אנחנו נמצאים חודש מתחילת שנת הלימודים, אז הדברים יקרו. אני אומרת שוב, ברמת רקטור, סגן רקטור, דיקני סטודנטים, כולם מודעים, עובדים על זה, ישבו על זה. לי יש ניירת ממש מהימים האחרונים שבכל האוניברסיטאות, יש לי פה את כולם ותאמינו לי שביקשתי ממש לקבל ניירת שמבהירה בדיוק מה כל אחד יעשה, אז ייקח עוד שבועיים, גם יפרסמו באתר של אותה אוניברסיטה.

אנחנו נעקוב אחרי זה.

שום בעיה.

אני יכול רק לציין, בבן גוריון הרכזים שלנו הלכו לפגישות בערך חמש פעמים גם עם האגודה וגם עם הדיקנט. אמרו להם שזה מתעכב. לא הפכנו את השולחן. אמרנו, מתעכב, בסדר, תכתבו איזה פוסט בפייסבוק, תשלחו עדכון לסטודנטים שיוצאים למילואים, תדעו שאתם תקבלו בהמשך השנה. מסרבים. הם לא מוכנים לכתוב כלום בנושא. כשיהיה משהו לעדכן, תקבלו עדכון. זהו, לא מוכנים לדבר. פשוט אני לא מבין מאיפה ההתנגדות הזאת, למה פשוט לא לשתף אותם במידע, להגיד מתי זה יקרה, יש לנו עיכובים טכניים, לא טכניים, משהו.

לי יש דיווח מהרקטור שכתב לי שבשבוע שעבר התכנסה הוועדה האקדמית הבכירה לעניין הזה.

מאיפה?

זה מבן גוריון, פרופ' חיים היימס, הרקטור של בן גוריון כתב לי שהוועדה המתמדת שהיא הוועדה האקדמית שעוסקת בנושא הזה התכנסה בשבוע שעבר וקיבלה את ההחלטה, והוא גם שלח לי אותה, אז ייקח עוד שבוע, זה גם יעלה לאתר, ובעוד שבועיים כל רכזי הסטודנטים בדיקנט גם ידעו. ייקח עוד שבועיים. זה יקרה.

אוקי. אנחנו נעקוב אחרי האירוע הזה.

מל"ג, עמרי.

לא רוצים קודם לשמוע את ור"מ?

בסדר, ור"מ. כן, צח.

צח בורוביץ', אני מייצג את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות.

קודם כול לעניין הנושא של הנקודות זכות למילואים. ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות תמך בחקיקה הזו כבר בהליך החקיקה. אנחנו נוהגים באופן הזה כבר מזה הרבה שנים, מרבית המכללות, וכמובן שברגע שהחוק נכנס לתוקף, כל המכללות מחויבות לנהוג לפי החוק.

אנחנו פעם ראשונה בישיבה הזו שומעים בעצם את הנתונים ואני שומע גם במסגרת הנתונים שהצגת, אני שומע שיש אזכורים גם של מכללות אקדמיות ציבוריות. נקבל את הנתונים, נלמד אותם ואנחנו נגיב באופן פרטני עבור כל מקרה ומקרה. אני פשוט לא מכיר את הדברים.

תום, אתה צריך להעביר להם את כל הרשימה של המכללות, בסוף הדיון, שלא מקיימות את החוק, אותן מכללות מתוקצבות.

אפשר אולי להכניס את זה לסיכום.

כן, כן.

תקבלו את זה כחלק מסיכום הדיון.

אנחנו נבקש לראות את הדוח, כי גם במסגרת הצגת הנתונים אני לפחות שמעתי נתונים שהם קצת סותרים אחד את השני. אנחנו נעשה בדיקה פרטנית לגבי כל מוסד ומוסד שאתם העליתם את השם שלו ואנחנו נחזיר תשובות. כמדיניות של ארגון אנחנו תמכנו בחקיקה הזו ואנחנו עדיין תומכים בו כמובן.

אתה לא מכיר את המוסדות המתוקצבים שלא מקיימים את החוק? לא שמעת על זה עד היום?

לא מכיר סיטואציה כזו.

טוב, אז אתה צריך להכיר את העניין.

אם היינו מקבלים את הנתונים מראש, אני מניח שהייתי חוזר עם תשובות היום.

לפני שבאתם לדיון לא שלחת אולי מייל לכל המוסדות שיעדכנו? באה נציגת ועד ראשי האוניברסיטאות, באה מסודרת. היא פנתה למוסדות, קיבלה מהם נתונים.

אני אתן תשובה פשוטה בעניין הזה. א', אנחנו מדברים פה על 22 מכללות. הדיון נקבע כדיון מהיר. מבחינת לוחות הזמנים וכנ"ל גם הבלגן שיש עכשיו במוסדות האקדמיים, אצלנו יש איזשהו קושי באיסוף הנתונים. במקביל, פנינו גם ללשכה שלך בשביל לנסות להבין איפה יש את הבעיות הפרטניות כדי שניתן מענה פרטני, ולא קיבלנו נתונים, אז לכן אנחנו נמצאים כאן ושומעים את זה פעם ראשונה.

יש כאן את הנתונים. אתה יכול לכתוב לו כבר, תום, איפה הבעיות שיש לך במכללות ואתה תגיד תוך שבועיים לוועדה. זה מספיק להרים טלפון ולבדוק מה קורה במוסד.

בוודאי. אני רוצה לתת התייחסות קצרה להצעה לסדר של חבר הכנסת פורר.

כן, תעדכן אותנו על הסיפור של צווי המניעה. גם הייתי בספיר ביום ראשון והבנתי שם מאמיר שאין כבר מנוס אלא מלעשות את זה, והבנתי שבית הדין לעבודה קיבל את - - -

כן, נתנו צו מניעה.

אני רוצה לעשות קצת סדר בדברים. קודם כול ועד ראשי המכללות הוא אינו ארגון מעסיקים, זאת אומרת הוא אינו מוסמך כוועד לנהל פה משא ומתן. בסופו של דבר גם זה לא בכל סגל המכללות. מדובר על שמונה מכללות ואם אני לא טועה זה ירד כבר לשבע מכללות, כי מכון לב הפסיק את השביתה בתחילת השבוע.

ועד ראשי המכללות לא מסרב לשבת עם הסגל. להיפך, הוא קורא לניהול משא ומתן. הוא קורא בעצם לארגוני הסגל לשבת עם הנהלה מקומית של כל מוסד ומוסד, כי בסופו של דבר ההנהלה המקומית היא זו שמוסמכת לנהל את המשא ומתן מול הסגל ששובת. איפה שאנחנו רואים משא ומתן מקומי, אנחנו רואים הפסקה של השביתות. אנחנו רואים הגעה להסכמות ואנחנו רואים הפסקה של השביתות.

בנוגע לצווי המניעה, גם צווי המניעה איפה שהם התקבלו זה במסגרת דרישה לצו מניעה מטעם ההנהלה המקומית. זה אף פעם לא מטעם ור"מ. כל האמירה הזו שור"מ וראשי ור"מ מסרבים לשבת וכן הלאה, זו אמירה שהיא לא נכונה, היא שקרית, היא נועדה רק בשביל להלהיט את הרוחות.

רגע, תגיד לנו מה הסטטוס? חזרו ללמד הסגל הבכיר?

במקומות מסוימים איפה שניתן צו מניעה, ניתן צו מניעה.

לא הייתה אמורה להיות איזושהי פגישת גישור שלכם עם משרד העבודה והרווחה, שאתם לא הגעתם אליה?

יש כל הזמן פגישות גישור. שוב, אני חוזר ואומר, בכל מקום שהפגישות האלה מתקיימות, בסופו של דבר ניתנת אמירה מאוד ברורה: סגל, אנא שבו עם ההנהלה המקומית שלכם כי היא זו שמוסמכת. ור"מ אינו מוסמך. העניין פה הוא נורא פשוט. המקומות שבהם ההנהלות בעצם נדרשו לנקוט בהליך של צו מניעה, זה בעיקר במקומות בהם מלמדים הנדסה, ששם יש חשש ממשי לאובדן של הסמסטר. במקומות אחרים אולי יהיה עוד יותר קל להציל את זה, אבל איפה שמלמדים הנדסה, שם יש כבר חשש אמיתי לפגיעה בסטודנטים ולכן נקטנו גם בהליך הזה. אגב, אנחנו שומעים קריאות של אנשי הסגל לא לפעול לפי הוראת צו בית המשפט, שזו כבר אמירה שהיא מאוד בעייתית. זו כבר מרדנות שאין לה מקום, ואם אנחנו כבר מעלים את הנושא הזה כאן, צריך לדרוש מהסגל לבוא ולשבת עם ההנהלה בכל מקום ומקום.

זה קיום צו בית משפט. אין שום שאלה.

צריכים לקיים את הצו. זו בכלל לא שאלה.

אני חושב שאתם מנהלים פה מאבק בסוף על גבם של הסטודנטים, כי אם היה נכנס ור"מ כגוף, בין אם הוא צד למשא ומתן או לא, שמאגד את כל המכללות המתוקצבות, הרי בסוף העניין הוא אותו עניין, ואומר, צריך לפתור את הנושא הזה, יושבים למשא ומתן וזה היה נפתר.

ור"מ חוזר ואומר את זה כל הזמן ולכן הוא יוצא בקריאה לאנשי הסגל לשבת עם ההנהלות המקומיות. הוא לא מתחמק, הוא פשוט לא מוסמך. הוא אינו גוף מעסיקים. בסופו של דבר השביתה הזאת לא מתנהלת ב-22 מכללות, היא מתנהלת בסך הכול בשבע מכללות שבהן נכנס ארגון עובדים יחסית חדש ושמתנהל בצורה אלימה, כולל במתקפות אישיות נגד ראשי הארגון באופן מאוד לא ענייני ומאוד לא מכובד.

בסדר גמור. בואו שנייה נחזור לדיון שלנו. עמרי מהמל"ג.

עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג.

קודם כול, כולנו אני חושב מסכימים שהחוק הזה הוא חוק מדינה וחשוב ליישם אותו כלשונו לכל המוסדות להשכלה גבוהה. אני חושב שיש פה הסכמה מקיר לקיר בנושא הזה.

החוק פורסם בסוף חודש יולי. מייד לאחר הפרסום שלח מנכ"ל המל"ג מכתב מעדכן לכלל הנשיאים במוסדות להשכלה גבוהה ועדכן אותם על כניסת עיקרי החוק, על הכניסה לתוקף והפרסום ברשומות וקרא להם ליישם את החוק כלשונו.

מה הוא שלח, מכתב?

שלח מכתב מעדכן.

מתי זה היה?

היום המדויק הוא 5 באוגוסט 2018, אז הוא שלח את המכתב. הוא עדכן את כל הנשיאים.

במל"ג יש מחלקת פניות ציבור שמקבלת פניות באופן שוטף מסטודנטים על כל מיני ליקויים ודברים שקורים במערכת ההשכלה הגבוהה. אני חייב לציין שעד היום התקבלה רק פנייה אחת בעניין של אי יישום החוק, מסטודנט במכללה בדרום. הפנייה הזאת התקבלה ב-23 באוקטובר 2018. הוא ציין שהמכללה בה הוא לומד לא מכירה את החוק.

איזו מכללה?

להגיד את השם?

אולי זו קיי, כי הזכרתם את קיי באשקלון.

זו לא קיי.

אתה אמרת, תום, שקיי באשקלון - - -. בר אמר.

סמי שמעון.

כל המידע שלנו מאגודות סטודנטים. מאגודת הסטודנטים בסמי שמעון לא הצלחנו לקבל מידע.

אוקי, אז אולי הם לא מודעים, אבל גם הם קיבלו את המכתב של המנכ"ל שלנו. נעשתה אליהם פנייה בנושא כמובן, כי כשאנחנו מקבלים פניות בפניות הציבור, אנחנו פונים ישר למוסד כדי לברר מה לעשות עם התלונה. זאת הפנייה היחידה שהתקבלה. כולם פה מדברים על פניות. לא קיבלנו ואנחנו הכתובת העיקרית שאליה מגיעות הפניות על המוסדות.

למה לא העברתם פנייה למל"ג?

אף אחד לדעתי לא יודע על קיום המוקד לפניות. אני לא ידעתי את זה.

זה לא מוקד פניות.

סטודנטים בוודאי לא מכירים. סטודנטים פונים בתוך המוסד, הם לא מכירים שיש מוקד פניות של המל"ג.

זה לא מוקד פניות של טלפניות. יש אירוע בתוך האוניברסיטאות, בתוך מוסדות מתוקצבים.

סטודנטים פונים אלינו באופן שוטף לגבי אלף ואחד נושאים בחיי הלימודים שלהם. אנחנו מקבלים פניות ופונים למוסדות ומבררים באופן שוטף.

מה עשיתם עם הפנייה?

הפנייה הזאת התבררה. שלחו איזושהי בדיקה למכללה. לא ראיתי פה את התגובה של המוסד עדיין, אבל אני קיימתי שיחות טלפון לקראת הישיבה הזאת גם עם ור"מ, גם עם ור"ה, גם עם פרופ' רוני לידור מראמ"ה, שהוא מהמוסדות להכשרת מורים.

המוסד סמי שמעון הוא תחת ור"מ. הוא חלק ממוסדות ור"מ. אני הבנתי משיחה שקיימתי עם הנציגה של ור"מ שהסיבה לחוסר הארגון בנושא הזה, זה השנה לא נפתחה כסדרה במכללות. השנה הרי נפתחה רק באוקטובר ושם היא נפתחה עם הרבה שביתות במוסדות, ולכן לא היא יכולה להעביר לי נתונים לגבי מה שקורה במכללות. זאת התשובה שאני קיבלתי כשביקשתי לקבל מידע.

מה זה קשור? אם יש נוהל, שתפרסם את הנוהל. אם סטודנט לומד, לא לומד, הוא עדיין הולך למילואים.

זאת התשובה. ור"ה, שמעתם פה את העמדה של ור"ה וכשאני דיברתי עם פרופ' רוני לידור אתמול, אז הוא אמר לי שגם הוא מברר, הוא בודק והוא הבטיח לחזור אלי עם תשובה.

עמרי, אנחנו מכירים כבר הרבה זמן. זה סוג של עצימת עיניים. זה דבר בסיסי שלומדים בבית ספר למשפטים. כל אחד יודע מה היא עצימת עיניים.

אנחנו יודעים כמשפטנים שהחובה של היישום של החוק חלה על המוסדות והם חייבים ליישם אותו ככתבו וכלשונו. כולנו מסכימים על זה, כולנו יודעים את זה.

האמת, שהם כולם מכירים את החוק.

כן, הם היו פה בדיון.

דיוק, אז הם פשוט עושים מה שהם רוצים אבל זה לא עובד ככה. א', יש חוק במדינת ישראל, צריך לכבד אותו גם אם אנחנו לא אוהבים אותו. גם אני, יש לי חוקים שאני לא אוהבת, והנה עכשיו הבנתי שהולכים לשים קסדה לרוכבי אופניים מעל גיל 18. אני חושבת שזה חוק שלא צריך, כי אנחנו אנשים מבוגרים. אני חושבת שזו גישה פטרנליסטית, אבל זה החוק וזה עבר בתקנות פה אתמול. להבדיל, שגם אם אנחנו לא אוהבים אותו, זה החוק, ולא יכול להיות שמילואימניק ילך למוסד והוא יצטרך עכשיו לנהל איתם שיח. מה זה השטויות האלה, חמישה מפגשים, טלפונים? אמרתם, לא היה לכם זמן להיערך. קשקוש בעיניי. מספיק ששולחים הודעה לכל המזכירות ושמים באתר.

מירב, אני חושב שזה גם איזה שהם חבלי לידה. בכל זאת, החוק חוקק בפגרה, לא הייתה שנת לימודים. השנה התחילה באוקטובר, בחלק מהמכללות עדיין לא התחילה לחלוטין. בואי ניתן לזה את הזמן.

עובדי האקדמיה לא באים עם הסטודנטים. יש היערכות לשנת לימודים. היינו שם.

אני מאמין שעוד שלושה חודשים המצב יהיה הרבה יותר טוב בכל המוסדות. כמובן שכדאי להמשיך ולעקוב אחרי הנושא הזה, אבל אני מאמין שכך יהיה.

אוקי. עוד תגובות?

רק אם אפשר בבקשה להוסיף עוד נושא אחד לדון עליו וזה עניין של הסבירות, של כמה בסוף המוסדות קבעו אל מול החוק, כי החוק הגדיר מינימום גם במעורבות חברתית וגם במילואים.

תשמעי, אני אעצור אותך. קודם כול נגיע לסיטואציה שבה כולם מקיימים משהו, במילואים ובמעורבות חברתית ואז אני אלך לטכניון ולחיפה ואני אגיד להם למה - - - . עזבי, קודם כול יש לי כאן מוסדות שבכלל סטודנטים לא מקבלים. הטכניון וחיפה, לפחות כשהם ישבו פה בדיונים הם כל הזמן דיברו על מה שהם כבר נותנים. הם היו בערך שתי האוניברסיטאות היחידות שנתנו, נכון?

חיפה כן עומדים בחוק.

כן. גם בטכניון שהוא ישב כאן, בסוף הם נותנים משהו. אני עוד לא שם, אני באלה שבכלל לא נותנים.

טוב, אני רוצה לעשות סיכום. נאמר גם את המשמעויות.

ראשית, תודה רבה לאלו שבאו. דבורה קצת לקחה את זה קשה אבל בסוף אם לא תבואו, תשמעי, קודם כול זו החובה. מעבר לחובה החוקית יש חובה פרלמנטרית. צריך לבוא לפה, לייצג, גם אם לפעמים חוטפים. שום דבר פה לא יוצא מפרופורציות והכול ברמה של שיח הגון וראוי כמו שאני בדרך כלל מנהלת את הוועדות שלי. אין לי מקום להתפרץ, אבל יש לי מקום באמת לעשות שינוי.

יש חוק במדינת ישראל. החוק הזה חוקק ויצא ביולי. את החוק הזה ליוויתם שנה וחצי. לא אהבתם אותו אף פעם. אף פעם הוא לא התקבל פה בתשואות. גם ור"מ שעברו תהליך, בסוף ישבו ואמרו, אנחנו בעד, אבל גם להם זה לקח תהליך, וגם התאחדות הסטודנטים, גם להם לקח תהליך והם הסטודנטים, אבל בסוף ישבנו כאן, בירכנו על המוגמר. אפילו עמרי, אני זוכרת שהיה פה ואמר, זהו, זה החוק ואנחנו מתקדמים. ברגע שהכנסת הזו חוקקה, אם זה לא טוב לכם, בכנסת אחרת תפעלו לבטל. זה החוק ואותו צריך לכבד, ולכן, אחד, אני מבקשת קודם כול לעשות את החיבור הטכני בין אם תרצו לור"מ. יש לכם מוסדות. ור"ה, נראה לי שהיא מכירה שם את כל הפרטים, מי כן, מי לא. ור"מ, צח מכיר כבר אחרי הדיון הזה. זו הרשימה, יפנו.

אני רוצה מור"מ תגובה תוך שבועיים לוועדת החינוך, מסודרת לפי רשימת המכללות. אני רוצה לדעת ותעשו לי בבקשה העתק אלי, ובכלל יש פה כמה חברי ועדה שהגישו את הדיון, כמו פורר, כמו מכלוף, שהם חברי ועדה ממש, אז אולי כדאי אפילו לקבל את התגובה.

כל סיכום, כל חברי הוועדה מקבלים.

לא, את המכתב, זה מה שהתכוונתי. סיכום, ברור, אני יודעת שאת שולחת לנו, אבל את המכתב של ור"מ שמתאר לנו מה קורה במכללות.
אני אבקש מספיק זמן ממרגי, יו"ר הוועדה הקבוע לקיים דיון בעוד חודשיים. זה מספיק זמן. אנחנו בנובמבר. נעשה דיון נוסף באזור סוף ינואר. נראה לי שזה מספיק זמן לאוניברסיטאות ולמכללות להיערך, לשלוח מייל, לכתוב בתקנון האתר או באיזושהי קונסטלציה, אבל הכי חשוב שסטודנטים ידעו.

אני אומר עוד משהו אחד. אם יש תלונות על מוסדות אקדמיים בארץ חוץ מור"ה, חוץ מור"מ, אפשר לפנות למל"ג ולרכז שם את הפניות. סטודנטים לא צריכים עכשיו לשבור את הראש מול המוסד. לא יכול להיות שחמש פעמים הם נפגשים עם המוסד. פעם אחת, פעם שנייה לא עובד, תיפנו הלאה, תעברו הלאה. יש מוסד, הוא מל"ג. הוא שקוף, אפשר לפנות אליו ולנהל שם את האירוע. זה לא צריך להיות בתוך המוסד. זה כבר לא ברמת המוסד.

לפני החוק מוסד החליט, מתאים, לא מתאים, שתי נקודות, 1 נ"ז, שנה, חצי שנה. עכשיו יש חוק. החוק מגדיר. מוסד שלא עומד בחוק, יתלוננו עליו במל"ג, אבל המטרה היא בסופו של דבר באמת ליישם ולכן נתתי מספיק זמן עד סוף ינואר לכל המוסדות ליישם את החוק בצורה הוגנת, בצורה שוויונית וכמובן בצורה שקופה שסטודנטים ידעו.

ברמה הפרטנית כעת, אם יש לסטודנט בעיה ואם סטודנטים נתקלים מול מוסד שלא, שיפנו למל"ג והמל"ג ינהל את האירוע הזה מול המוסד.

הנה אני שוב קוראת, החוק הזה הוא חוק שבסופו של דבר בא לעשות שוויון בין מילואימניק ומכללה, מתוקצבת, לא מתוקצבת, אוניברסיטה, לבין סטודנט שהלך והתנדב. זו כל מטרת החוק. אני יודעת שהיה לחץ של איזה מדרון חלקלק, אבל לא הגיע. גם בארבע שנים שאני פה, ואני חברה פעילה פה בוועדה ואני יו"ר השדולה של הסטודנטים להשכלה הגבוהה, אף פעם לא הגיע חוק שהוא כזה מהותי בפגיעה בחופש האקדמי ולא נראה לי שזה יקרה למרות החשש. אני כבר פה, ראיתי. החוקים שהבאנו עד עכשיו זה מארגון יציג לסטודנטים ועד לשמירת היריון, שגם זה לא היה מקובל על המל"ג בחוק, אז הפכנו את זה לנוהל, להזכיר. אתה זוכר את זה, עמרי? שהיה את שמירת ההיריון וטיפולי פוריות ואמרו לי המל"ג, חוק זה כבד, זה פוגע, אז עשינו את זה בנוהל. עדיין יש כאן שומרי סף ועדיין גם אני בתור יו"ר השדולה וגם ועדת החינוך נמשיך לדאוג שלא תהיה פגיעה בחופש האקדמי, אבל בנושא מילואים ומעורבות חברתית, זה נושא חשוב, זו מדיניות גם של השר, חשוב לומר, שנתן לזה גיבוי וצריך ליישם אותה. זה כל העניין.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:50.