פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



34
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 344
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ט (27 בנובמבר 2018), שעה 10:07

הצגת פעילות איגוד מנהלי קליטת העלייה ברשויות המקומיות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב

סופה לנדבר

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקלאר - סמנכ"ל רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

שרי פייר - מנהלת תחום לחינוך, משרד העלייה והקליטה

אלה אדווה גרצן - דוברת, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

קרולין שול שטנר - פרויקטורית עלייה, משרד העלייה והקליטה

מירי כהן אדלשטיין - ר' המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

דפני מושיוב - מרכזת, מינהלת קליטה, משרד הרווחה

נדזדה קלימוביץ' - סטודנטית, משרד העלייה והקליטה

רות דיין מדר - עו"ד, ממונה תחום עליה וקליטה במרכז השלטון המקומי

רועי סגל - אגף בכיר בקרת הון אנושי ברשויות מקומיות, משרד הפנים

נטלי סרי לוי - בקרת הון אנושי, משרד הפנים

מאיה יוכבד שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

יהודית נהיר - מנהלת תחום מרשם הבריאות, המוסד לביטוח לאומי

דליה אלון - סגנית מנהלת תחום מרשם בריאות, המוסד לביטוח לאומי

אמיר דור - מנהל רשות הקליטה, עיריית תל אביב-יפו

דוד ממיסטבלוב - אחראי פרויקטים לעולים דוברי רוסית, עיריית תל אביב-יפו

אלכס שמידט - מנהל מחלקה לעלייה וקליטה, עיריית רמת-גן

אמיר וידר - מנהל מחלקת קליטת עלייה, עיריית רמלה

אילנה הלן תבוריסקי - מנהלת המחלקה לקליטת העלייה, עיריית רחובות

מרינה גלייזר - מנהלת מחלקה, עיריית ערד

ילנה נביליצין - מנהלת אגף הקליטה, עיריית עכו

אהרון מזרחי - עובדת מחלקת קליטה, עיריית מודיעין

רוזיטה ברלין - מנהלת מחלקת קליטה, עיריית מודיעין

פיני גלינקביץ - מנהל רשות הקליטה, עיריית ירושלים

ג'ייסון רוט - פרויקטור עידוד עלייה וליווי עולים דוברי, עיריית ירושלים

אדויג' שוקרון - פרוייקטורית עליה, עירית ירושלים

ישראל כהן - פרויקטור לדוברי אנגלית, עיריית ירושלים

ליזה כהן - רכזת עליה מצרפת, עירית ירושלים

אלי ברגר - פרויקטור לעידוד עלייה של דוברי רוסית, עיריית ירושלים

יואל חדד - מנהל מחלקת עלייה וקליטה, עיריית טבריה

מרינה פיסצנקר - מנהלת מחלקת קליטה, עיריית אשקלון

טל ליפובצקי - מנהלת אגף קליטה, עיריות

משה פרדריק בודואן - פרויקטור, עירית טבריה

ילנה ביריוקוב - מנהלת קליטה, עירית שדרות

נחמה אפרתי - מנהלת מחלקת קליטה, עיריית רעננה

שירה רגב - מנהל קליטה מועצה אזורית עמק יזרעאל

דבורה רבינוביץ - אחראית תחום עלייה, גוש עציון

נחמה וייזר - רכזת עולים צעירים באפרת, מועצות מקומיות ואזוריות

רחל שדיאור - רכזת קליטה מועצה מקומית אפרת

קרולין שול שטנר - פרוייקטורית, גוש עציון

יגאל שאלתיאל - מנהל אגף שותפויות ופרויקטים, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

אורלי צוקרמן - מנהלת תכניות קליטה, הסוכנות היהודית

ג'וסי ארבל - מנהלת שירותי קליטה, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

בני חדד - מנהל מחלקת עליה וקליטה, הקרן לידידות

חן דור - מנהל מחלקת עליה וקליטה, הקרן לידידות

ואדים פרנקליך - מגשר תנועתי, תנועת הצופים

איילת כהן - מנהלת בית העולה, נציגי עמותות

דבורה נחמוד ארבל - רכזת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

רחל שדיאור - רכזת קליטת עליה, מועצת ארגוני עולים

לאה לריסה סושניק - מנהלת תחום מתנדבים, ארגוני עולים

דוד מהרט - מנכ"ל ארגון צפון אפריקה למען יהודי אתיופיה

אבי מספין - ארגון עולי אתיופיה

מאיר לב - יו"ר מועצת ארגוני העולים

גלדיס ברזובסקי - יו"ר עמותת עולים מברזיל

בטינה נודלמן טל - סגנית מנהל UWORK

גבריאל אייגנר - מנהל עסקים OLIM DO BRAZIL

מלי שני - רכזת אחראית חברתית, תנועת הצופים

ואדים פרנקליך - מגשר, תנועת הצופים

ג'וליה גוטגילד - יועצת, עמותת עולים מברזיל

מרים לסר - סמנכ"לית, ארגון קעליטה

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה

לילך אברהם - מנכ"לUWORK, מוזמנים נוספים

שלומית אבינח

עופרה ארגס – חבר תרגומים










הצגת פעילות איגוד מנהלי קליטת העלייה ברשויות המקומיות

שלום בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. איתי חברת הכנסת שרת הקליטה לשעבר, אנחנו מאוד מצטערים שהם פרשו מהממשלה והיא עזבה את משרד היא שרה מצוינת ומכירה את הצרכים והטיפול, אבל ככה הם החיים הפוליטיים. אנחנו מאוד שמחים שהיא לא הלכה לוועדות אחרות, היא אמרה - - -

בסדר, אמרתי כמובן, כולנו חברים בוועדות שונות, אבל את אמרת ש"וועדת העלייה והקליטה, קליטת העלייה חשובה לי ולכן אני נשארת בוועדת העלייה והקליטה, תורמת את הניסיון והידע שלי" ולכן אני מברך אותך על הצטרפותך, ואת תתרמי לנו הרבה.

תודה רבה.

נמצא איתנו מנכ"ל משרד העלייה והקליטה מר אלכס קושניר וכמובן גם הצוות של משרד הקליטה ומשרדים שונים.

הדיון היום הוא על נושא שבעיני הוא מאוד חשוב, שהרשויות המקומיות, רשויות הקליטה אשר בפועל קולטות את העולים בשטח, מבצעות את המדיניות של הממשלה והחלטות הכנסת בשטח, אנשי מקצוע התאגדו ביחד ואמרו "אנחנו רוצים לקדם את שילובם של העולים החדשים בחברה הישראלית בשיתוף פעולה עם העולים, עם ארגוני העולים וכל משרדי הממשלה". גוף כזה הוא מאוד מבורך מכמה היבטים: היטב אחד הוא אנשי המקצוע שיש להם את הניסיון ואת הידע, והם נכס בקליטת העלייה. דבר שני, הזה יותר מודל לחיקוי בעבודת שיתוף פעולה, עבודה משותפת של כולנו, זו משימה לאומית, זו לא אחריות של משרד אחד, זו אחריות של כולנו וכולנו משלבים ידיים ואנחנו רוצים לקדם את קליטת העלייה כמשימה לאומית.

לכן אני מאוד מברך את האנשים שיזמו והתארגנו. דבר שני, אני מברך על היוזמה לדיון הזה. שני אנשים יזמו את הדיון, פיני גלינקביץ ועמיר דור מתל אביב, שניהם אמרו "בואו נקיים דיון". וזה מאוד חשוב.

אנחנו מקיימים את הדיון מסיבות שונות. אני אנסה לפרט כמה דברים. האיגוד הוקם בשנת 2014 על ידי מנהלי יחידות העלייה והקליטה ברשויות המקומיות, ביניהם פיני גלינקביץ מנהל הרשות העירונית בירושלים ועמיר דור מנהל הרשות העירונית בתל אביב. האיגוד נרשם כעמותה והוכר על ידי המרכז לשלטון מ קומי באיגוד המקצועי.

מדובר ביוזמה חשובה ליצור שיתוף פעולה בייחוד ככל האפשר בטיפול בעולים חדשים ברשויות המקומיות. מטרת האיגוד להרחיב ולהעשיר את הידע המקצועי של מנהלי הקליטה ברשויות ולקדם מדיניות משותפת בנושא עליה וקליטה.

יו"ר האיגוד שנבחר פיני גלינקביץ מנהל הרשות העירונית לעליה וקליטה בעירית ירושלים, מטרת הישיבה הנוכחית לשמוע על פעילות האיגוד ולקדם שיתופי פעולה בין האיגוד למשרדי הממשלה השונים שקשורים לקליטת עליה. הכרה במשרדי הממשלה בארגון המקצועי כמייצג את רשויות הקליטה בשלטון המקומי.

קליטת העולים מתבצעת היום ברשויות המקומיות. הקליטה מלווה בשירותי קליטה אישית שמותאמת לכל עולה בהתאם לצרכיו. הרשויות המקומיות שקולטות עליה יחד עם שותפים בדרך, משקיעות משאבים רבים כדי לקלוט את ה עולים באופן מיטבי כדי שיצליחו להשתלב בחברה הישראלית וירגישו חלק מהחברה הישראלית. חשוב לחזק את חברי הפורום, לתת להם סמכויות וכלים לפעילויות ועבודה עם העולים.

לכן זו מטרת קיום הדיון, ואני נותן בראשית את רשות הדיבור לפיני ולאחר מכן גם לעמיר דור. לאחר מכן נשמע מרשימת הדוברים וגם את משרדי הממשלה ובראשם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה וארגוני העולים ולבסוף נסכם את הדיון.

אני כהרגלי רוצה להזכיר שכולם ידברו באופן מקוצר כדי שנוכל לתת לכולם לדבר. בבקשה פיני.

תודה כבוד היושב ראש. הזכרת את השם שלי שלוש פעמים אבל חשוב לי להגיד שאני למעשה כאן נציג של הרבה מאוד רשויות מקומיות שהאחראים על הקליטה נמצאים כאן, ועמי בצוות נמצאים עוד ארבעה חברים שנבחרנו כאיזה שהוא ועד מנהל כדי לא להטריח את כולם כל הזמן ואנחנו למעשה הצוות שיוזם ופעיל. נמצא עמיר דור מתל אביב, אלכס שמידט מרמת גן, טל ליפובסקי מראשון לציון, רוזיטה ברלין ממודיעין ויואל חדד מטבריה. זה הצוות.

אני אתחיל, אני אקח כמה דקות לספר על הפעילות של הרשות המקומית, מה שאנחנו עושים בנושא העלייה, בגדול, בצורה גנרית, ואחר כך קצת על האיגוד. כן חשוב להגיד מילה, אני אתרכז בקטע של הרשויות המקומיות בלבד, זה לא אומר שום דבר לא לגבי ארגונים ופעילויות אחרים, הפוקוס שלנו הוא על הרשות המקומית.

אז באמת חשוב להגיד שהרשות המקומית היא הרשות שקולטת את העלייה. קליטת העלייה היא באמת משימה לאומית ובסופו של דבר בפועל הקליטה היא ברשויות המקומיות, אתם יודעים, אתם נמצאים, אתם מכירים איך אנחנו נמצאים ומלווים את העולים בפועל ביום יום.

מה זאת הקליטה למעשה של הרשויות המקומיות? וכאן השתמשתי בקוביה ההונגרית קצת להמחיש את המורכבות של העלייה והקליטה. אני לא מחדש לכם, אני רק שם את זה בצורה יותר ברורה. אני אגב חושב שאין גופים שעושים את העבודה בצורה כזאת כל כך מגוונת, כי למעשה העולים הם כלל האוכלוסייה. אנחנו מתעסקים בגיל הרך, עם ילדים שנמצאים במעונות, בפצפוצונים וקטקטונים ואיך הם נקלטים בתוך המערכת החינוכית, נוער וצעירים, חבר'ה בהכנה לצה"ל ובבתי ספר קולטי עליה. אנחנו עובדים עם משפחות צעירות ועם אזרחים ותיקים.

אנחנו לא מומחים לאזרחים ותיקים ולא מומחים לגיל הרך. אנחנו מומחים לקליטה אבל תפיסת העבודה שלנו, של פרודקט מנג'ר, של אדם שמתכלל את העבודה וגורם לזה שמערכת החינוך תסתכל ותשים לב יותר לנושא של עולים. גורמת לזה שמערכת שעוסקת בגיל הרך תהיה יותר רגישה וכשירה תרבותית לעולים. אלה הכיוונים שלנו בעבודה.

אנחנו מתעסקים בנושא של תעסוקה. אני יודע שבחלק מהרשויות המקומיות יש את הנושא של מי שעוסק בתעסוקה, אבל אנחנו מכוונים, אנחנו עוזרים על ידי מרכזי צעירים, על ידי מוקדים של תעסוקה. אנחנו נמצאים בקשר עם הרווחה .חלק מהעולים הם עולים בעלי צרכים, הם עולים שפחות מגיעים לרווחה ואנחנו דואגים לעזרה וליווי ביחד עם הרווחה, דואגים לכשירות ביחד עם הרווחה במערכת, נושא של חינוך ופנאי, מה קורה אחרי הצהריים, האם הילדים העולים נמצאים בתנועות נוער, שימו לב כמה הדברים האלה חשובים. הם רשומים במתנ"ס, פנאי, רווחה, תעסוקה, חינוך, מגוון שלם של דברים, ואני אחזור עוד פעם על המנטרה. המומחיות שלנו זה לגרום למערכות להיות מונעות רגישות כשירות תרבותית כדי לקלוט את העולים ולעזור להם בכל המערכת.

אנחנו באים עם הידע ואנחנו לא מחליפים את המערכות. מי שמומחה בחינוך הוא מומחה בחינוך ואני ביחד איתו עובד על הנושא הזה. כמובן יש הבדלים גדולים. אם אני מדבר על הגיל הרך דוברי צרפתית, אם אני מדבר על דוברי ספרדית, שפות רוסית ואנגלית, המגוון שלם. אני יכול להגיד לכם גם מהעבודה אצלנו לדוגמה בירושלים, שדוברי הצרפתית בשכונה אחת הם לא דוברי הצרפתית בשכונה אחרת. שדוברי האנגלית משיקגו הם שונים לגמרי מדוברי האנגלית שמגיעים מלונדון, עולמות אחרים. וזה מתחיל להיות מורכב, מה אנחנו עושים עם נער שמגיע מצרפת והוא חרדי, לאיזה בית ספר הוא הולך ובאיזו תנועת נוער הוא שותף. כל הדברים האלה למעשה הם תכלולים של עבודה ברשויות המקומיות.

אני לא הבנתי שאתה אומר שהגיעו מצרפת שהם לא - - - בדיוק לצרפתים. מה הכוונה? כי את השפה כולם מדברים אותה. לא?

השפה, כולם מדברים. אבל יש כאלה שמגיעים מאזורים מסוימים, יש כאלה שמגיעים מרמות או זרמים דתיים שונים, עולה צרפתי שנמצא בבית וגן שונה לגמרי מעולה צרפתי שנמצא בהר חומה לדוגמה.

זה אורח החיים, לא עניין השפה.

לא בעניין השפה. כולם מדברים צרפתית. מבחינת ארצות המוצא, הזרמים הדתיים, המגוון. אני חושב שגם מי שמגיע ממרכז פריז ומי שמגיע מהפרברים, קצת שונה.

עוד דבר שהוא קצת שונה ומייחד את העבודה שלנו, חשוב להגיד, זה הנושא של הרמות השונות. אנחנו עובדים בצורה גיאוגרפית, זאת אומרת יש לנו רכזי קליטה שעובדים ברמת שכונות או ברמה מסוימת כדי להנגיש את השירותים השונים. עובדים גם עם קהילות פונקציונליות. העובדים הקהילתיים שבינינו יודעים שיש קהילה גיאוגרפית וקהילה פונקציונלית, אז בהחלט הצרפתים ודוברי הספרדית מדובר על קהילות פונקציונליות אז אנחנו עובדים גם ברמות שונות. עובדים גם ברמות עירוניות. אתה חייב לדעת איך אתה מענה בנושא של מיצוי זכויות, איך אתה נותן מענה בהיבטים אחרים של שינוי מדיניות.

אין ספק שחלק מהעבודה שלנו זה גם העבודה הבינלאומית בנושא של ירידים, עידוד עליה, תזוזות של העם היהודי ממקומות שונים, היערכויות, אם חס וחלילה יש איזה אירועים בין רוסיה לבין אוקראינה, איך זה עלול או איך זה יכול להשפיע על הקליטה בארץ ורשויות כבר חושבות על הדבר הזה ונערכות לעניין. א פילו ברמת הרשויות.

רק דוגמה בסוגריים, אצלנו בירושלים אפילו ברמת שכונות. זאת אומרת באה שכונה כמו פסגת זאב ואומרת "אני רוצה לעודד עליה אצלי לשכונה. איך אני עושה את זה, איך אני נערכת" ואנחנו משתמשים באמת בכלים העומדים לרשותנו ברשויות המקומיות, והכלים מגוונים.

אני לא יכול להציג את כל המגוון אבל כמובן יש את השפות, תרבויות והעמותות והגופים, אתם רואים בכחול, גם העמותות השונות והארגונים והתאחדויות העולים, כולם הם חלק מתוך העבודה השוטפת וככה זה נראה בפועל. למעשה, כשאנחנו עובדים עם עולים דוברי צרפתית בעזרת עמותה זו או אחרת בנושא של תעסוקה או מעודדים עליה וכולי.

אני אקצר ואתן דוגמה על נושא של שירותי הקליטה שנמצאים ברשויות המקומיות, ועוד פעם אדבר על ראייה גנרית של התחום. מידע והכוונה, ליווי בשלבי הקליטה הראשוניים, היכרות עם מערכות רלבנטיות במיצוי זכויות, הבנת הקודים התרבותיים, סיוע בחיפוש דיור ותעסוקה, הכוונה בשילוב ילדי עולים במוסדות החינוך השונים, הכוונה בפעילות פנאי. למעשה זה איזה שהוא צ'ק ליסט די גדול ודי מורכב של כל הדברים שנעשים ברשויות המקומיות.

חשוב לי להדגיש – אנחנו לא עושים את זה לבד. רשות מקומית לא יכולה לעבוד לבד בחלל. היא עובדת עם משרדי ממשלה, היא עובדת עם עמותות, היא עובדת עם גופים, היא עובדת עם ארגונים, היא ניזונה מכספים, היא ניזונה משיתופי פעולה. רשות שעובדת לבד לא יכולה לעבוד. אז כל ה-וי האלה הם תולדה של עבודה משותפת עם הרבה מאוד גופים. הבסיס הוא בהחלט איפה שהוא בעבודה, בתכלול של הרשות המקומית, כי העולה בסופו של דבר הוא תושב הרשות המקומית וזו אחריות שלה. רשות מקומית שלא עושה את זה, חוטאת ופוגעת בעבודה השוטפת שלה.

לעתים זה באמת איזו שהיא עגלה כזאת שאנחנו מעמיסים ושמים את כל הדברים, זה נראה מגוון, זה נראה מורכב, והאמת שכך הוא, לא פשוט, אבל זה חלק מהעניין של לעשות כמה דברים וללוות, כי עולה שמגיע, במידה ואחד הדברים לא ממולא, צורך מסוים לא מקבל מענה, אין לנו ספק שקליטתו לא תהיה מיטבית.

אז אני אחזור וארכז - - -

מה אתם רוצים מהדיון?

עוד ארבעה שקפים נגיע לזה. האיגוד הוא באמת חלק מתוך העשייה המשותפת, כי מה שאנחנו ראינו שכל רשות מקומית ומועצה מקומית עשו את העבודה בצורה טובה, נכנסה כאן רות מהשלטון המקומי בעיתוי טוב, למעשה תחת מרכז השלטון המקומי התאגדנו לאיגוד מקצועי ונרשמנו לאיגוד מקצועי כאשר המטרות שלנו למעשה להעלות על סדר היום הציבורי את הנושא של עליה וקליטה, גם ברשויות המקומיות ובקרב מקבלי ההחלטות, שידעו שהנושא הזה חשוב. לשפר את המעמד של העולים החדשים בנושא קליטה מיטבית, טיפול בסוגיית הדור השני – לא פעם אנחנו מגלים קושי לא פשוט, והמחקרים מראים גם אפילו גדול יותר של קליטה של הדור השני והשילוב שלהם. זו איזו שהיא סוגיה שלעתים נופלת בין הכיסאות כי הם כבר לא עולים, או אנשים שנמצאים כאן 30 שנה בארץ ופתאום אנחנו רואים כמה קשה הקליטה שלהם וכמה קשה השילוב שלהם.

אחריות הרשות המקומית, הרחבת הידע המקצועי, אנחנו רוצים להתפתח, ללמוד, זו סוגיה חשובה, היא מתפתחת בעולם, נושא ההגירה מתפתח וחשוב ללמוד ולהיות הכי מקצועיים שאפשר בתחום הזה ולחזק את המעמד של מנהלי הקליטה ברשויות המקומיות.

מה שעשינו לאורך השנים, נבנה תקנון, עמותה, מפגשים שלנו, קיימנו כנסים מקצועיים, 16-17, בפברואר 2019 בע"ה יהיה הכנס השלישי שאנחנו מארגנים בבאר שבע. אתם רואים שאנחנו לא נשארים במרכז, אנחנו יוצאים לפריפריה וביחד עם רשויות קולטות עליה אנחנו עושים את שיתופי הפעולה. השתלמות ברופין וימי עיון מקצועיים, נושאים שפשוט היו אקוטיים לנו, גם שילוב עולים וגם עידוד עליה.

עובדים בשיתוף עם כולם. הזכרתי ואני מחזק ואומר, רשות מקומית לא יכולה לעבוד לבד, היא ניזונה ועובדת, יש גופים מקצועיים ואנחנו בשיתופי פעולה עם כולם וכל מה שנאמר עד עכשיו רק מחזק את זה.

אז מה היינו מעוניינים לשים על סדר כהיום של הוועדה? 1. הכרה של משרדי הממשלה בארגון המקצועי שמייצג את רשויות הקליטה בשלטון המקומי. חבר'ה, אם יש סוגיות במשרדי ממשלה שונים, אם במשרד החינוך – יושבת לידי מאיה – עולה סוגיה שחשובה לנושא של קליטת עליה, אנחנו הפרטנרים, אנחנו נרצה לשבת, נשמח לשבת, אנחנו גוף ששמח להוריד חסמים, לעזור, לקדם, לראות מה אפשר לעשות. לקחתי את זה כדוגמה בלבד, אבל בעקרון באמת לקדם את הנושאים האלה. משרד הרווחה, דפני, בכל מקום אחר יש גוף שמייצג את השלטון המקומי בתחומים האלה, נשמח.

הגדרת תפקיד מנהל עליה וקליטה ברשות וקיום מחלקה בהיבט סטטוטורי. חבר'ה, זה נורא חשוב. ברווחה אי אפשר לפגוע, בחינוך אי אפשר לפגוע. אני יכול להגיד לכם, רשויות הקליטה זה לצערי מעין nice to have, זאת אומרת שיכול להיות מצב משברי וקרה מצב משברי. אני יכול לספר לכם אפילו, זו סוגיה שנמצאת אגב על הפרק כבר שנים רבות, אבל אני אספר בהיבט אישי .לפני שנה הייתה מצוקה תקציבית בעירית ירושלים, מאוד מאוד גדולה ואחת הסוגיות שהיו על הפרק זו סגירה של רשות הקליטה בעירית ירושלים. זו הייתה סוגיה מאוד רלבנטית, ויכולה להיות בכל מיני מקומות, כי הנושא הזה לא מעוגן למרות החשיבות האסטרטגית האדירה של עולים לארץ.

קיום פגישות שוטפות של משרד העלייה והקליטה עם נציגי האיגוד, הסרת חסמים, בניית שיתופי פעולה ועוד, הקמת שולחנות עגולים עם משרדי ממשלה רלבנטיים, אנחנו בהחלט מעוניינים לפתוח את זה לכלל העבודה השוטפת, תכלול הקליטה, חיזוק הקשר עם שליחים בחוץ לארץ ושיתופי פעולה win win גם עם נציגי הסוכנות, גם עם נציגי אופק ישראלי, משרד הקליטה שמוביל את העניין. הנושא הזה הוא קריטי.

אני חושב שככל שהרצף של הטיפול בעולה יהיה הדוק יותר, ואנחנו אחת הנקודות האחרונות ברצף שנוגעת בעולה, כל אחד ואחד כאן, כמה שהרצף הזה יותר הדוק של שיתוף פעולה, אני חושב שהקליטה של העולה תהיה טובה יותר. אני סיימתי.

תודה. זה ממש מפורט וברור. תודה רבה לך. בגלל שזה היה מפורט הדוברים הבאים ידברו יותר בתמצית. אז אנחנו פונים אליך אמיר דור.

מי שידבר זה אלכס.

בסדר. בבקשה אלכס.

שוב, לא לחזור על אותם דברים אבל להרחיב את הנקודה, זה מאוד חשוב. אנחנו פה יושבים יחסית סביב שולחן עגול, יושבים פה הרבה מאוד ארגונים ואם היינו עושים עכשיו את הבדיקה מי נמצא כאן, אז יש כאן רשויות מקומיות, יש משרדי ממשלה, יש ארגונים מהמגזר השלישי ואולי יש כאן גם עסקים חברתיים מהמגזר הרביעי. מה שאנחנו רואים בפועל, וזה דבר שלא דורש משאבים אלא רק נכונות, זה בעצם להיפגש איתנו מעבר לכתלי הכנסת.

אנחנו מדברים בתוך הרשויות המקומיות, אנחנו רוצים להיפגש על כל מיני ועדות. לא פעם אנחנו מקבלים קול קורא כזה או אחר ואנחנו צריכים לבצע אותו ולא תמיד הוא מותאם. אז יש כאן הצלחות, המשרד לעליה וקליטה, האגף של איציק, אגף פרט צעירים, אז יצא לנו לשבת עם נציג הצעירים ולדבר על קול קורא של הצעירים ולהתאים אותו לשטח, כך שבסופו של דבר אנחנו ברשויות המקומיות נצליח לבצע. לא פעם אנחנו לא מצליחים לבצע את המדיניות של משרדי הממשלה כי יש לנו לא מעט אתגרים בתוך הרשויות המקומיות.

אז פעם ישבנו עם מאיה שריר כשהיה הדיון בנושא התאמת חומרי לימוד לתלמידים עולים או סוגיה של הדור השני.

מה שאני מבקש בשם האיגוד זה לא לעשות את זה כ - - - זה בעצם צריך להיות כמדיניות, חלק מהמדיניות. זה יכול להיות סביב האתגרים. אני יודע שיש לנו אתגר שאנחנו כל הזמן מדברים על ניצול תקציבי, עד כמה אנחנו כרשויות מקומיות מצליחים לעשות ניצול תקציבי אבל אני חושב שצריך לשבת ולדבר על למה אנחנו לא מצליחים לעשות ניצול תקציבי, ואת הסוגיות האלה אפשר לפתור. עוד פעם, רק בדיבור. אפשר לעשות את זה בתוך המחוזות, על נושא כזה או אחר, אבל אני ממש מזמין אתכם, גם את משרדי הממשלה וכמובן גם רשויות מקומיות, אני בטוח שהם מוכנים לשבת ולדבר, אבל לאורך הזמן, כחלק מהמדיניות.

תודה. אורלי צוקרמן.

עדיין לא הגיעה.

אוקיי. יגאל שאלתיאל מאופק ישראלי. בבקשה.

שלום. אני רוצה להעלות נקודה מסוימת שקשורה בשיתוף הפעולה של אופק ישראלי עם משרד העלייה והקליטה. עם הרשויות. כרגע ממש בימים אלה נמצאת תכנית העבודה שלנו ל-2019 בתהליך האישורים בוועדת המכרזים של משרד העלייה והקליטה, יש איזה תהליך אישורים נוסף. בין היתר נמצאת שם פעילות רבה מאוד שאנחנו מייעדים לעשות בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, שיכלול בין השאר גם מימון חלק מההוצאה של נציגי הרשויות למי מהפעולות שנעשה במהלך 2019 ברחבי העולם.

כאמור, הנושא הזה נמצא בתהליך אישורים. השלב התחלתי לשלב האישורים הזה, הכנו נוהל מאוד מפורט, מסודר שמנקה כל מיני הפרעות. הנוהל תואם עם פיני גלינקביץ, ומרגע שהסוגיה הזאת תאושר במשרד העלייה והקליטה אנחנו נפיץ את הנוהל הזה לכולם, אין כאן שום סודות ושום דבר להסתיר, ואני מקווה שבכך ננקה את השולחן, כיוון שבחודשים האחרונים ואני גם מבין מאיפה זה בא, הייתה איזו שהיא תחושה לא נעימה בקשר שלנו של אופק ישראלי עם הרשויות, אני מקווה שהעניין הזה יבוא לכלל פתרון. תודה.

תודה. כלומר שארגון אופק ששותף גם עם משרד הקליטה וגם הארגונים כמו הסוכנות היהודית, אתם רואים את זה כדבר חשוב, את ההתארגנות המקצועית של הרשויות המקומיות בקליטת העלייה, ואחד הדברים שהם דרשו, שיהיו שותפים גם לירידים שאתם עושים בחו"ל, ואתה רואה את זה כדבר חיוני וזה בתהליך.

כן. בהחלט.

תודה. רק רציתי שזה יהיה ברור לפרוטוקול. תודה רבה לך. בני חדד בבקשה מהקרן לידידות.

תודה. אני מנהל המחלקה לעליה וקליטה בקרן לידידות. אנחנו בעצם גוף שמביא, או עולים דרכנו, זה ביטוי יותר נכון, כ-5,500 עולים בשנה. אנחנו יודעים שבתוך המשולש יש לו שלוש צלעות, הפעילות שלנו, כמובן משרד העלייה והקליטה והרשות המקומית, והחיבור לאיגוד של הרשות הוא סופר חשוב כי לפעמים יש נושאים עקרוניים שקשה לדבר עם כל רשות בנפרד, וכשיש גוף שמרכז את המידע ואפשר לעבוד מולו, ואנחנו נפגשים מפעם לפעם ומחליפים דעות, יש קשר מצוין, אני חושב שמאוד חשוב א. להכיר באיגוד הזה כמי שמוביל את השיח העקרוני עם הרשויות, ודבר שני, להבין שבכל מקום ובכל פינה שעוסקים בנושא של עליה הרשות חייבת להיות בפנים. שם מתבצע, זה השטח, זה השדה. שם הכל מתבצע, וכל חיבור וכל נושא וכל דיון עקרוני, חייב להתחיל ולהסתיים ולהיות בשיתוף פעולה.

אני מברך מאוד על הקשר איתם, אנחנו מקיימים אותו, משמרים אותו ומתכוונים גם לשפר אותו ואני מאוד ממליץ וחותם בשתי ידיים על כל אחת מההמלצות שהיו פה בשקף של פיני ובדברים של אלכס.

תודה. יש את משרדי הממשלה והארגונים כמו הקרן לידידות, הסוכנות היהודית, נפש בנפש, ההסתדרות הציונית, כל הארגונים ויש עוד מגזר, המגזר השלישי, ארגוני העולים. אם חברת הכנסת סופה רוצה להתייחס בשלב הזה - - -

עוד כמה דקות.

אז לפני שאני פונה למשרדי הממשלה אני מבקש לשמוע את ארגוני העולים. יו"ר מועצת הארגונים בבקשה. מריו לב.

אני רוצה לברך על הישיבה. לרשויות על העזרה ועל שיתוף הפעולה שיש לנו. יש לי שני כובעים, אני יו"ר מועצת ארגוני העולים וגם של התאחדות עולי אמריקה הלטינית ואני יכול להגיד מה שאני יכול להרגיש, בהתאחדות של אמריקה הלטינית, שיתוף הפעולה עם נחמה ברעננה יש דלת פתוחה, אנחנו כל הזמן בקשר, אפילו יומי.

לפני שבועיים פתחנו סניף של ההתאחדות וקיבלנו את כל העזרה של העיריה דרך יואל. פתחנו את הסניף במודיעין, אנחנו עומדים לפתוח סניף בחריש שמגיעים עולים ויש עולים שממרכז הקליטה עוברים לחריש. אני לא רוצה לשכוח מישהו, עם פיני שאנחנו נמצאים באותו בניין, הבניין של העיריה שעוזרת לנו המון בפעילויות ובכל מיני דברים.

אני מקווה שאותו שיתוף פעולה יתקיים בכל עיר עם כל ארגון עולים שנמצא. אנחנו יכולים לתת הרבה פתרונות בהרבה שפות. זה מאוד חשוב לי שאם יש איזה פורום, שאנחנו נהיה שותפים.

אופק ישראל שעכשיו פתחו קצת את המטריה, אני מקווה שגם יקחו בחשבון את ארגוני העולים, דבר שעד עכשיו לא קרה. לצערי, אפילו הכנס האחרון שארך כמה ימים, לא הייתה שעה אחת כדי לקבל את ארגוני העולים שיסבירו איך הם עוזרים לעידוד העלייה. לא רק קליטה טובה, אלא גם עידוד עליה. גם אנחנו עם הקשרים שלנו, עם אנשים שמתקשרים לפני העלייה ומתייעצים איתנו כיצד אנחנו יכולים לעזור, אז אני מקווה שגם אנחנו נהיה חלק מהעזרה שאפשר לתת לאופק ישראלי, לרשויות המקומיות בכל מה שקשור.

אתה כיו"ר הוועדה מכיר את העזרה והדברים שאנחנו מטפלים בהם כאשר פונים במקרים מיוחדים עם בעיות מאוד רציניות שלפעמים הממשל לא יכול לטפל, אז אנחנו כמתנדבים כן יכולים להגיע לזה. תודה רבה.

תודה. אני מגיע משם, אני יודע שארגוני העולים הם נכס לעשייה הלאומית שכולם מתגייסים ועושים במשימת קליטת העלייה. ארגוני העולים הם הגשר בין העולים למערכת הקליטה. לכן חשוב מאוד שיתוף הפעולה והחיזוק שלהם.

נשמע מארגון הגג של עולי צרפת. בשבוע שעבר ביום רביעי הייתי שם, זה היה מרגש מאוד לראות, כמו שהיה בשנה שעברה בירושלים, נפתח מרכז תעסוקה לעולים יוצאי צרפת, וכך גם נפתח בנוכחות של ראש העיר בתל אביב והיה לי ממש תענוג להשתתף בטקס הפתיחה. מרים בבקשה.

תודה רבה יו"ר הוועדה, חבר הכנסת נגוסה. אכן שימחת אותנו וכיבדת אותנו באירוע בשבוע שעבר של חנוכת בית תעסוקה שני לעולים חדשים מצרפת. הוא נמצא באחת השכונות הכי יפות בתל אביב, מעל אולפן של עולים חדשים שיוזמנו לעלות קומה אחרי שירכשו את השפה, לעלות קומה ולבוא ולחפש עבודה, אנחנו נעזור להם בכל השירותים שקיימים אצלנו ונלווה אותם עד שימצאו עבודה מכבדת וראויה. ואכן זה היה באמת אירוע מרגש.

אני מדברת על מקום יפה בתל אביב, וזה לא בא ככה סתם, זה באמת בא בזכות אנשים ברשות הקליטה ברשות. אם הם לא היו שם בשטח ויודעים את המצוקה שקיימת בתחום זה, זה לא היה קורה.

שיתוף הפעולה שיש לקעליטה כארגון גג של עליה מצרפת עם אנשים ברשות הקליטה כמו אמיר דור בתל אביב וכמו פיני שתיכף אציין את שיתוף הפעולה שיש לנו בירושלים, זה לא היה קורה. רק אנשים מהשטח כמוהם יכולים להביא בפנינו לעמותות וליצור שיתופי פעולה, זה יכול להיות מיזם משותף, זה יכול להיות בהקצאה של מקום, של מבנה, של הרשות, שכל כך חסרים בישראל, בירושלים בפרט אבל גם בתל אביב. אבל הנה, זה הגיע לכדי חתימה של חוזה עם הרשות כדי להקצות לנו מקום לכמה שנים טובות כדי לעזור לעולים החדשים.

אז אני רוצה להודות גם לאמיר דור וגם לפיני, בזכותו גם קיבלנו הקצאה של הרשות לגבי הפעילות שלנו בירושלים ועוד מעט אנחנו יוצאים עם מיזם חדש כדי לפתוח פעילות של יזמות, כדי להביא לירושלים במיוחד עסקים של יזמים צעירים מצרפת כדי שיבואו וישתקעו בירושלים, כי אנחנו רוצים שלירושלים יבואו אנשים צעירים ויפתחו את העיר מבחינה כלכלית וגם מבחינת המשאב האנושי והמרקם האנושי.

תודה רבה לכל האיגוד שעושה עבודה, ואנחנו פתוחים לשיתופי פעולה בכל הערים האחרות ואני מצטערת שאין פה נציגים מנתניה ומאשדוד, שמדובר פה באמת בערים קולטות עליה מס' 1, ואנחנו פה כדי לשתף פעולה בכל מה שצריך. תודה רבה.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. אבי מספין, מארגון עולי אתיופיה, יש לך מה לומר?

לא.

אוקיי. אם יש ארגון כל שהוא שרוצה לדבר, בבקשה. או מהרשויות המקומיות? בבקשה.

אני ממרכז השלטון המקומי.

היית צריכה להירשם בין הדוברים.

אני מתנצלת. אדוני יו"ר הוועדה, אני מודה לך על הדיון הזה, זה דיון חשוב, וגם לשרה לשעבר, אבל אני מקווה שהמשך יבוא, ולאנשי משרדה. אנחנו מודים למשרד על שיתוף הפעולה איתו, אני חושבת שאנחנו צריכים להמשיך ולהטמיע את העבודה.

שלטון מקומי יודע לבצע את ההנחיות של השלטון המרכזי וככל שהמדיניות תהיה מראש מותאמת ומשותפת, יהיה יותר קל לרשויות המקומיות לבצע את מדיניות הממשלה כפי שנקבעה וכפי שהשרה מקדמת אותה בעשור האחרון.

אנחנו אוהבים את שיתוף הפעולה הזה, אנחנו מאמינים בעבודה משותפת איתך ועם המנכ"ל ואנשי המשרד ואנחנו רוצים להעמיק את שיתוף הפעולה ואני מקווה שעוד נמשיך ונבצע את זה. יש פה אנשים מצוינים, אנשי מקצוע, לא שפוליטיקאים זו מילה רעה, אבל אנשי מקצוע שיודעים את העבודה שעושים את העבודה עם זרועות ושרוולים מופשלים יום יום, רואים את העולים, מכירים את הצרכים, מכירים את המחלקות ברשויות המקומיות, את החינוך, הרווחה, את התעסוקה, את הבריאות ואת התרבות והספורט ובעצם יכולים לאגם משאבים ולאגם מדיניות משותפת כדי באמת להביא לקליטה מיטבית של העולים מכל המדינות ואנחנו שותפים אמתיים. שותפים אמתיים של הממשלה כדי לבצע את המשימות שלה כדי שבאופן הטוב ביותר זה יגיע לתושבי מדינת ישראל, אז אנחנו פה למען כולם. תודה.

תודה. אני פונה כעת למשרדי הממשלה, מנכ"ל משרד הקליטה מר אלכס קושניר בבקשה.

קודם כל אני מברך על הדיון הזה. אני חושב שאנחנו במהלך התקופה האחרונה עברנו כברת דרך בעבודה עם האיגוד ברוח גבית שהשרה סופה לנדבר נתנה לנו, ובתמיכה שלה אני חושב שאנחנו הצלחנו להגיע לרמת שיתוף פעולה שלפחות מבחינתי היא משביעת רצון. אני לא אומר שאין עוד מה לשפר, יש עוד הרבה מה לשפר, וצריך לעשות עוד הרבה מאוד דברים כדי שבסופו של דבר העולים בשטח ירגישו בבית בל פינה ופינה.

אני חושב שלאף אחד, לפחות לא בשולחן הזה וגם לא מחוץ לשולחן הזה אין ספק שמבחינתנו כמשרד העלייה והקליטה, השותף העיקרי בקליטת העולים הן הרשויות המקומיות. ובאמת זה שקיים גוף כזה, איגוד שאפשר לעבוד איתו ואפשר גם לפתוח איתו דברים ולדון איתו בכל מיני דילמות, זה מאוד חשוב. אני חושב שאנחנו עושים את זה ונמשיך לעשות את זה.

אני אפרט את התכניות שאנחנו עושים ביחד. אחת התכניות המשמעותיות ביותר שפועלות היום בשטח זו התכנית של מלווי עולים, אותם פרויקטורים שכולנו מכירים. רק קצת סטטיסטיקה. בשנת 2014 אם אני לא טועה, היחס של פרויקטור לכמות העולים היה 1:400, פרויקטור אחד ל-400 עולים. אז היום אנחנו 1:200. זה אומר שאנחנו הולכים ומצמצמים את היחס הזה על מנת שהשירות והליווי של הפרויקטור יהפוך להיות כמה שיותר אפקטיבי וכמה שיותר פרטני.

אני רוצה שיהיה ברור גם לפרוטוקול, על כל 200 עולים פרויקטור אחד?

כן.

זה יש בכל הרשויות המקומיות.

אנחנו עשינו את זה ממוצע ארצי.

אוקיי. זה ממש שינוי גדול.

כמובן זה בתמהיל השפתי הנכון, זאת אומרת לפי כמות העולים שמגיעים בשלוש השנים האחרונות, אנחנו עושים את התמהיל, אנחנו מפרסמים את מבחני התמיכה והרשויות מגישות את הבקשות שלהן והן נענות.

כמובן טיפול באוכלוסיות מיוחדות, מבחני תמיכה ייחודיים, או מכח החוק או מכל דבר אחר. תגבור לימודי לילדים, תכנית חדשה שהיא כן בשיתוף פעולה גם משרד החינוך וגם עם מחלקות קליטה, שזו הפעם הראשונה שזה עם מחלקות קליטה. פעם זה לא היה עובר את מחלקות הקליטה, ועכשיו כן. אני חושב שזה שילוב מאוד מאוד חשוב.

ציינתם פה את התכנית של מנהיגות צעירה שמופעלת באמצעות חטיבת הפרט. כל שאר התכניות אגב שאני אומר, מופעלות על ידי חטיבת רשויות ארגונים וקהילה בראשות הסמנכ"ל ד"ר ולדימיר שקלאר. אז כל הטענות אליו וכל המחמאות אלי.

עוד שתי תכניות חדשות שחשוב לציין: אחת זו תכנית שילובים שנכנסה בשנה שעברה, מטרתה לשלב בין אוכלוסיה ותיקה לאוכלוסיה חדשה שמגיעה ברמת משפחות. אנחנו עושים את זה, אני לא יכול להגיד שהתכנית היא מצוינת ופועלת, היא נמצאת בשלב הפיילוט ואני מקווה שבשנה הבאה נוכל באמת לשפר את זה.

תכנית קליטה מיטיבה, גם תכנית חדשה שאמורה לתת טיפול רווחתי לעולים החדשים, בעצם הגדלנו את כמות אנשי המקצוע שנמצאים בשטח. יש כיום 22 אנשי מקצוע חדשים שנמצאים בשטח, ב-11 המרחבים של המשרד, שתפקידם הוא לתת טיפול לאנשים שזקוקים לטיפול רווחה, עובדים סוציאליים ועוזריהם, ואנחנו עובדים ביחד, בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, למרות שהתכנית לא מופעלת על ידי הרשות המקומית אלא על ידי עמותת "פעמונים".

כמובן תכניות לנוער שיש לנו וקצת על האתגרים. הראשון, ואלכס ציין את זה, זה באמת משהו שכואב לכולנו, ביצוע תקציבי נמוך. עוד פעם, אני מפריד בין הביצוע לבין הדיווח. אין לי ספק שהתכניות מבוצעות בשטח, אני רואה אותן, אנחנו מכירים אותן. אבל יש לנו בעיה של דיווח, וכמו שאנחנו יודעים, הממשלה עובדת בצורה מאוד מאוד ברורה. כל שקל שעובר משנה לשנה, עובר קיצור של פלאט. אנחנו יודעים את זה, קיצוץ של עודפים, וזה אומר שאנחנו כמשרד נמצאים כל הזמן במצב של מימון מתגלגל מצטמצם, כי כל שקל שאני לא מממש בשנת 2018, בשנת 2019 הופך להיות ל-89 אגורות, לפחות במציאות התקציבית הנוכחית, וזה אומר שאני צריך למצוא עוד 11 אגורות כדי להשלים ולעמוד ברמה התקציבית של הרשות שהייתה בשנה שעברה. זה לא קשור רק לרשויות אבל גם לרשויות ובייחוד לרשויות כי הביצוע שם מאוד מאוד נמוך. אנחנו רואים נכון להיום ממוצע של סביב 20% ביצוע. אני לא מדבר על כל רשות בנפרד, אני מדבר על משהו כללי.

למה אתה מתכוון?

אני תקצבתי רשויות מקומיות בשקל, הם ביצעו 20 אגורות מהשקל הזה - - -

למה?

כי הם צריכים לדווח כדי שאני אוכל לשלם. ברגע שהם - - -

למה הם לא מדווחים?

אם הייתי יכול לענות על השאלה הזאת - - -

זו בדיוק הדוגמה הקלאסית - - -

של הבירוקרטיה.

צריך לשבת.

לשבת. אני מסכים. תקשיב, אני מעלה פה אתגרים, אני חס וחלילה לא מאשים אף אחד ואני יודע שיש לכם את הרצון לעבוד ואת הרצון לקדם.

עוד דבר שאני חושב שהוא אתגר ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו משפרים את זה - - -

בואו נקשיב. תרשמו את זה. אחת המטרות שאנחנו מקיימים את הדיון היא כדי שיהיו הבנות וגם שהדברים יהיו ברורים כדי לשפר את העניין. תרשמו.

זה לא שכל האשמה נמצאת ברשות המקומית.

לא, אין אשמה.

יש גם הרבה מאוד תקנות שלנו, כשלטון מרכזי, שמקשה עליהם לדווח. אני מבין את זה.

אבל תיקנו המון דברים, הורדנו המון חסמים, יחד איתם אגב, בכל הסמינרים שעשינו יחד.

כן. עוד דבר אחד שמהווה אתגר מבחינתנו זה חוסר אחידות לביצוע. יש תכניות שהן גנריות בכל הרשויות ואנחנו רואים שיש רשויות שבהן זה עובד מצוין ויש רשויות שבהן זה עובד פחות טוב, וזה גם אתגר שצריך איך שהוא להתייחס אליו.

לגבי נסיעות לחו"ל נגע בזה יגאל, אנחנו עובדים על נוהל כבר הרבה מאוד זמן ואנחנו עובדים עליו הרבה מאוד זמן כי הוא מאוד מורכב כי אנחנו צריכים לשמור על כל מיני עקרונות שאנחנו חייבים לשמור עליהם. אני מאמין שבתקופה המאוד קרובה אתם תקבלו את הנוהל הזה, ברגע שנאשר אותו, ואז הנוהל יהיה שקוף וברור לכולם ללא שום שאלה, הכל יהיה שקוף וברור.

אני כבר אומר, אנחנו לא הולכים לממן 100% של הנסיעה, אנחנו הולכים לממן חלק מהנסיעה, וזאת מתוך מטרה ומתוך רציונל שגם הרשות שרוצה לעודד עליה צריכה כנראה להשקיע בסיפור הזה.

באופן כללי, אני חוזר למה שהתחלתי, אני חושב שיש שיתוף פעולה טוב. ואגב, היוזמה והמוטיבציה לשיתוף פעולה מכיוון האיגוד קיימת כל הזמן, הם באים ויוזמים ורוצים, אנחנו לא תמיד יש לנו את היכולת להיענות לכל דבר, אבל אנחנו באמת מאוד משתדלים. אני רוצה באמת להודות לוועד המנהל שמאוד מאוד אחראי ומאוד מאוד יודע לדרוש ומאוד מאוד יודע ללחוץ כשהוא צריך משהו ולרוב הדרישות שלהם והטענות שלהם יש בהם צדק. אז תודה רבה על שיתוף הפעולה ואנחנו נמשיך.

אני צריכה לצאת לוועדה אחרת. אני רוצה להגיד תודה לך על המילים החמות ואני רוצה לברך את כל מי שנמצא סביב השולחן. אני חושבת שכל עבודה משותפת יכולה להביא להצלחה.

הפרויקטים של משרד העלייה והקליטה הם בעצם פרויקטים למען עולים ומי שמבצע אותם היא הרשות המוניציפלית ונציגים שנמצאים כאן וחלק שלא נמצאים כאן, ושיתוף הפעולה יחד עם הארגונים. אני רוצה לברך אתכם ולהגיד שזה לא משנה איפה אני נמצאת כשרה או כחברת כנסת, אני קודם כל תמיד הייתי חיילת של העלייה. התחלתי את הפעילות הפרלמנטרית כשרה במדינת ישראל דווקא מהוועדה הזאת, אני מקדישה לזה חשיבות רבה ואני רוצה להגיד שאנחנו במשרד העלייה והקליטה או משרד העלייה והקליטה חושב שבעצם ביצוע כל הדברים, אנחנו נותנים כלים, אנחנו מחלקים את התקציבים, אבל מי שבעצם קולט זה ארגוני עולים יחד עם הרשות המוניציפלית ולכן אני רוצה לברך את הארגון, כל דבר שיכול לתרום ולהביא להצלחה של כל אדם שמגיע למדינת ישראל, זו הצלחה של כולנו.

בעניין הפרויקטורים, רק במשפט אחד. לפני כמה שנים כאשר הבאתי את העניין של פרויקטורים במדינת ישראל, הייתה ביקורת עצומה, כולם פוליטיים. איזה פוליטיים? אדם שלוקח את העולה ומלווה אותו ופותח לו דלתות לחיים במדינת ישראל זה פוליטי? ואני שמחה מאוד שהיום אנחנו צמצמנו את מספר העולים שאותו פרויקטור צריך ללוות, ונתנו אפשרות לעיריות לבחור מי יהיה הפרויקטור, באיזו שפה, לפי כמות העולים שמגיעים ונקלטים בעיר.

אני חושבת שעבודה משותפת תביא להצלחה של עליה למדינת ישראל וכל הירידים האלה, זה לא משנה מי שנוסע, אני בעד שיסעו ארגוני עולים, נציגי עיריות, וגם סגני ראשי ערים, אבל פיני, חשבתי שפה צריכים להוסיף לדרישות או לבקשות של האיגוד שכל עירייה לא מחלקת הרווחה תתעסק בקליטת העלייה אלא שבכל עירייה שקולטת את העולים תהיה מחלקת קליטת עליה. זו דרישה היחידה. תודה רבה, אני צריכה לצאת.

אפשר להעיר הערה לגבי העניין של אלכס?

אני רוצה לחדד מה שהוא אמר. חבר הכנסת אתה רוצה להקשיב?

כן.

מצוין. אני רוצה לחדד את מה שאמרת לעניין רמת הביצוע. אני חושב שכאן הנקודה שאנחנו צריכים לחדד ולהגיע לביצוע יותר גבוה.

זה בטח בגלל מצ'ינג, לא?

לא לא.

שלא יהיו אי הבנות. אמרת רמת ביצוע. אני לא דיברתי על רמת ביצוע.

הרמה היא גבוהה.

לא איכות. הכמות.

גם לא כמות.

אתה נתת דוגמה של 100 שקלים עם ביצוע של 20% ואי ביצוע 80%.

לא, גם הדוגמה, תן לי בבקשה. אולי לא הסברתי את עצמי טוב.

תאמר לנו כמה אחוז ביצוע מהתקציב.

יש הבדל בין ביצוע לבין דיווח. זאת אומרת שהתכניות שהרשויות רוצות לבצע מתבצעות באחוזים מאוד גבוהים. מה הבעיה? הבעיה היא בדיווח שאנחנו מקבלים. הרי מה קורה? הם צריכים לעשות את הפעולה, אחרי זה לעשות את כל הטופסולוגיה, להגיש אלינו, אנחנו צריכים לבדוק את זה ואם הכל תקין – לשלם.

אני אתן לך דוגמה קטנה. הרשויות לא יכולות לשלם לספקים לפני זמן מסוים. נגיד, הם יכולים לשלם שוטף פלוס 30.

65.

אגב, יש חוק.

לא משנה. אנחנו מדברים על העקרון.

אני לא יכול לשלם לרשות לפני שיש לי, לפי הוראות - - -, לפני שיש לי הוכחת תשלום שהרשות שילמה כסף, ואז יש פה פלונטר שאני צריך לחכות להם, להם לוקח זמן לשלם עד שהם מקבלים את המסמכים, ובאמת זו לא אשמה שלהם, זו לא אשמה שלנו, נכון להיום זו עובדה קיימת, מציאות קיימת שאיתה אנחנו צריכים להתמודד.

הדברים ברורים עכשיו. מה שאתה אומר לי, שכל תקציב המדינה בקליטת עליה, אתם משחררים את זה אחרי שהרשות המקומית ביצעה ושילמה ומציגה לכם קבלות.

כך זה עובד במבחני תמיכה. נכון.

אז בינתיים שנת התקציב נגמרה והכסף חזר.

לא, הכסף לא חזר. הכסף מחויב.

אז יש הרבה החזרים שאנחנו מצביעים עליהם בוועדת הכספים.

לא, זה לא כסף שחוזר, זה כסף שהוא מחויב.

אני שואל האם אי אפשר מראש לתת תקציב לכל הרשויות המקומיות?

זה בניגוד להוראות - - -

אפשר ללמוד ממשרדי ממשלה שונים, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד התרבות והספורט שמשלמים 50% מראש עוד לפני ביצוע. עכשיו, משרד התרבות והספורט משלם לרשויות המקומיות עבור פעילות שתתבצע בשנת העבודה 2019, בינואר, בפברואר, ב-50% - - -

בתמיכות?

בכספי תמיכות, שווה ללמוד את זה מהחשב של משרד התרבות והספורט גיא אטיאס.

אתה רוצה להתייחס, ולדימיר?

אני סמנכ"ל רשויות ארגונים וקהילה, מה שאלכס אמר, כל הטענות אלי. אז קודם כל אני רוצה - - -

תתייחס אם יש לכם מידע נתון כמה עולים נמצאים בכל הרשויות המקומיות שקיבלו את התקציב. זו אינפורמציה חשובה.

אני אתייחס לזה. אני רוצה להגיד שאנחנו באמצעות התמיכות מתקצבים את העיריות כבר הרבה שנים, אולי עשרות שנים, פיני יודע. אני רק ארבע שנים במשרד. אבל חשוב לציין שרק בשנה שעברה לראשונה, שאנחנו פרסמנו נוהל רשויות, לדעתי אנחנו המשרד היחיד שעשה את זה. בחודש אוקטובר - - -

ולאחרונה. בפעם הראשונה ואחרונה כנראה.

לא אחרונה.

ב-2018 פרסמתם?

רגע. שהרשויות ידעו מראש את התקציב שלהם לשנה. למעשה הם לא ניגשו לפי מספרי עולים, לפי קריטריונים, הם פשוט ידעו. ירושלים ידעה כמה כסף היא תקבל בשנת 2018 וכך זה היה בכל הפרויקטים.

אתם יודעים כמה ירושלים תקבל. אז איך אתם מעבירים את זה, האם אתם נותנים להם מראש את ה-50%?

דקה. לדעתי הם לא צריכים את ה-50% מראש. הם אף פעם לא ביקשו. הבעיה היא לא כסף בכלל. ברגע שהם מראש ידעו את התקציב שלהם, הם היו רגועים. הם ידעו איך לעבוד מול הגזברים שלהם בנושא המצ'ינג, הם היו מאוד מרוצים וקיבלנו רק שבחים בשנה שעברה.

יש הבדל בין תקציב לחשבות.

לא, יש גם אפשרות לקבל מקדמות, אבל שום רשות אף פעם לא ביקשה מקדמות. זה איזה שהוא הליך בירוקרטי, לדעתי בירוקרטי מאוד, אז יכול להיות שלרשות לא כדאי לבקש מקדמות. אבל העובדה שהרשות ידעה מראש כמה כסף מגיע לה, זה צעד גדול שעשינו בשנה שעברה בכל הפרויקטים. זה לנושא הזה.

כמו שאלכס ציין, יש הבדל גדול בין לבצע לבין לדווח. אנחנו לא אומרים שהם לא מבצעים, הם מבצעים פעילות. אנחנו מבקרים בפעילות והפעילות קיימת, אבל בנושא של דו"חות ביצוע, ואני רוצה להגיד כאן עוד מילה אחת, אני באמת מאוד מברך על הקמת האיגוד ופה כל החבר'ה מצוינים, אני רוצה לתת לכם גם עצה, תצרפו לאיגוד גם רשויות פריפריאליות כי הבעיות שלכם הן לא בדיוק בעיות של רשויות בפריפריה. אתם מייצגים פה - - -

- - - מייצג אותם.

רגע, אני אתן לכם לשאול שאלות. רק תחכו.

הבעיות של הרשויות הפריפריאליות הן בעיות אחרות. עוד פעם אני אומר את זה, בצד החיובי.

תרשמו בבקשה את השאלות.

מי שרוצה זכות דיבור, בבקשה - - -

לא, אנחנו ניתן לכם להגיב. חשוב לי שתרשמו את השאלות, אבל אל תקפצו בכל משפט.

יושב כאן יואל, הנציג של טבריה, אבל הייתי רוצה לראות עוד נציגים אחרים כי אנחנו כל הזמן נתקלים בבעיות ובכל רשות, ברשויות גדולות וברשויות קטנות זה לא אותן הבעיות. אז בוודאי שביחד אני מקווה שנוכל לפתור אותן.

תודה. אני פונה עכשיו אליכם, ולפני כן אני רוצה שיהיה ברור. מה שהמנכ"ל וד"ר ולדימיר אמרו, שהבעיה היא העניין של הדיווח, כשמגיע גם הדיווח עם אסמכתה בזמן. כל רשות מקומית יודעת את התקציב שלה מראש ויש אפשרות להעביר גם מקדמה, אבל יש הליך של בירוקרטיה וזה לא כדאי, אבל מי שמבקש, אין מניעה, כפי שהבנתי מד"ר ולדימיר. הדברים ברורים. אנחנו רוצים לשמוע, אתם רוצים לשאול שאלות אז בבקשה.

יש לי כמה הערות. א. הכוונה שלנו בטח לא לתקוף את משרד הקליטה, אנחנו מאוד מעריכים את משרד הקליטה ושיתופי הפעולה שלנו מאוד טובים איתם ואנחנו רואים בהם כשותף אסטרטגי. יש חצי כוס מלאה בקטע הזה מול המשרד, אבל יש את חצי הכוס הריקה ואתן לכם דוגמה, נוהל רשויות. מי הלקוח של נוהל רשויות? הרשויות המקומיות. המשרד לא משתף אותנו בתהליך של כתיבת נוהל רשויות, לא שומע אותנו מה אנחנו אומרים הערות, ובפועל הוא מציג לנו משהו מוגמר. זו דוגמה איך לא לשתף פעולה.

בתחושה שלנו כאיגוד אנחנו הרבה פעמים רצים אחרי המשרד, מבקשים להיפגש עם נציגי המשרד ולהביע את טענותינו ואת רחשי ליבנו, בפועל זה פחות קורה ממה שאנחנו רוצים. מה שאנחנו מבקשים זה לקבע את העניין, להגיד שבפועל לפי נוהל מול משרד הקליטה פעם ברבעון נשב מול נציגי משרד הקליטה ונדון בסוגיות המרכזיות שיש לנו על הפרק. זו כל הבקשה שלנו מול המשרד.

יש עם זה בעיה?

אני אגיב אחר כך.

תרשום. כן בבקשה.

אני חושבת שהרצון להגיע לניצול מירבי של התקציב שניתן לרשויות המקומיות הוא משותף גם של הרשויות, גם של משרד הקליטה וגם של משרדי ממשלה אחרים. אני חושבת, אולי קצת בניגוד לאלכס למרות שגם יש משהו בדבריך בנושא של הדיווח, העניין הוא לא של הדיווח. העניין בעצם תלוי בשני דברים: של הגמשה של הביצוע, וזה נשען בעצם על מתן יותר גמישות בביצוע לרשויות מקומיות ועל התאמת תכניות לשטח.

התאמת תכניות לשטח היא התוצר של שיתוף פעולה של הרשויות בתוך אותם שולחנות עגולים שצריכים להיות, לא רק עם משרד הקליטה אלא גם עם משרדים אחרים.

תיכף נשמע אותם.

אנחנו דיברנו פה הרבה על הטיפול בעולה, אבל מעבר לטיפול בעולה יש גם טיפול בקולט. צריך להתאים גם את המערכות הקולטות וצריך להכשיר את המערכות הקולטות ולכן שיתופי הפעולה האלה והשולחנות העגולים האלה כל כך חשובים.

אני באמת רוצה להודות לנציגי המשרדים השונים שיושבים כאן ויש רצון טוב מצד כל הצדדים, אבל יש הרבה מקום לשיפור ואני מקווה שמכאן והלאה אנחנו רק נלך ונשפר.

תודה. יש מישהו שרוצה לשאול שאלה?

נציג טבריה, אתה רוצה לדבר?

לא. היא אמרה את הדברים.

לפני שאני נותן למשרדים האחרים לדבר, שהוא יענה ביחד. בבקשה מריו.

אני שומע כל שנה שנשארים תקציבים. בגלל שההתאחדויות לא יכולים - - -

לא נשארים תקציבים. זה לא מה שאמרנו. להיפך. הם מצטמצמים.

לא, אני מדבר על משהו אחר.

תקציב שלא מנוצל.

אין לא מנוצל. אתה מנצל את זה במרץ, אני משלם לך במרץ את הכסף הזה. מה תקציב לא מנוצל? על מה אתם מדברים?

יש תקציבים שלא מנוצלים, בגלל שיש ארגוני עולים שכבר לא מגישים בגלל הקושי. עולה להם יותר לקחת רואה חשבון שיגיש את הפרויקט, מה שהם מקבלים אחר כך בסוף, בגלל שהם לא יודעים כמה יהיה הסכום שהם יקבלו בסוף, לפי הדיווח. אבל יש דברים שאנחנו מצפים לקצת עזרה. הארגון שלי הפסיד השנה 160,000 שקל בגלל שכל החומר היה במערכת אבל לא מתקשרים להגיד "תסגרו את המערכת", התקשרו להגיד "הפסדתם את התקציב בגלל שלא לחצתם על כפתור כדי לסגור את המערכת". אז אנחנו השנה לא מקבלים תקציב ואחרי שעשינו את העבודה ורצינו את הכסף והכל, ודיווחנו, כל הדיווח נמצא במערכת, אבל לא באו לקראתנו לעזור לנו ולהגיד "חסר משהו, צריך לסגור את הדיווח" או לא יודע מה היה, אבל זו בעיה טכנית שהיו יכולים לפתור את זה ולעזור לנו.

רק שכחת להגיד משהו אחד מאוד מאוד חשוב. הארכנו את המועדים להגשה לעמותות לפחות שלוש פעמים בשנה שעברה. אז כמה פעמים הייתה דחיה.

מריו, אני רוצה שנדון ביום אחר על עניין תמיכות בארגונים. אנחנו עכשיו מדברים על הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה.

אבל זו כנראה אותה הבעיה.

אני מוכן לקיים דיון בעניין התמיכות לארגונים עולים. את זה נעשה בנפרד.

אפשר להגיב?

כן.

שני דברים על מה ששמענו. אחד – האיגוד של הרשויות המקומיות - - -

אני רוצה לשאול בעניין הקריטריונים שאתם מגישים, יש איזו שהיא בעיה בעניין הקריטריונים? בעניין העברת התקציב או לקבל את אישור התקציב?

אתה צוחק.

בטח שיש בעיה.

לא שמעתי מכם.

כי החבר'ה כאן שקטים, אבל יש כאן נציגים שונים של רשויות מקומיות, והאיגוד מייצג לא רק את המרכז ואת תל אביב רבתי אלא בהחלט את כל הפריפריה והנושאים שאנחנו מעלים זה כל הפריפריה, ופשוט יש כאן נציגים שנפגשים, קל יותר להיפגש, אבל בהחלט הנושאים, אנחנו בקשר עם כולם אז הטענה הזאת או הסוגיה הזאת שעלתה שמתעסקים בענייני תל אביב ירושלים וראשון, לא.

הדבר השני, אנחנו מדברים על שיתוף טרום התהליך. זה נורא חשוב ואני מחדד את זה. מסמך. אנחנו פרטנרים לעניין, אתם לא תאמינו, אבל גם לרשויות המקומיות יש חשבים וגם לרשויות המקומיות יש בירוקרטיה וגם אני כשאני מדווח למשרד הקליטה, זה לא שאני כותב יצוא 20,000 שקל. עובר 20 מדורי גיהינום עוד לפני זה עם החשבוניות והקבלות והחתימה של הגזבר והחשב, זה לא פשוט אבל יש לנו בירוקרטיה טרום העברה למשרד.

אבל אנחנו חושבים שבגלל זה שאנחנו משופשפים בכל המנגנון, ואנחנו גם אנשי מנגנון, אנחנו יודעים איך לדווח, נשמח לעזור בכל התהליך של הסרת חסמים טרום העניין. מבחינת הקריטריונים אנחנו בהחלט יודעים, זו הייתה פריצת דרך שנה שעברה כשיצא הקול הקורא בזמן ואפשר לנו להגיע ולהגיד ברשויות המקומיות "תדעו, לירושלים יש ככה וככה תקציב, עכשיו אני צריך את המצ'ינג". כמה שיותר אנחנו מגיעים מוקדם אלינו לוועדות הכספים, זה נראה הרבה יותר אמין ומסודר ועומדים מאחורינו. זו סוגיית התקציב. אבל כמו שיש אגף תקציבים ויש חשב כללי, זה שני דברים. אחרי שאנחנו יודעים מה המסגרת, מגיע מסע הייסורים של הדיווחים וכולי.

כאן אנחנו נשמח להיות שותפים ולראות איך מקלים. לא לעבור על הנוהל, אבל יכול להיות שיש עקרונות מסוימים או הקלה מסוימת שאפשר להעלות בכל הקטע של הסרת חסמים וזה תהליך שהמשרד ה תחיל לעבור, ונשמח לחדש אותו ולהיות יותר מעורבים בנושא הזה.

תודה. אני רוצה להוסיף שאלה לפני שאתה עונה. כדי למנוע את כל הטירטורים וגם כפי שאמרת את הטופסולוגיה והדברים האלה, האם יש אפשרות שכיוון שהרשויות המקומיות הן זרוע הביצוע של השלטון המרכזי, האם יש אפשרות להעביר את התקציב מראש לכל רשות מקומית. אם אתם אומרים להם, וכל רשות מקומיות כבר יודעת מה התקציב שלה, האם לפחות אתם יכולים להעביר להם מראש 50% מהתקציב? "אני מוכן להעביר לך 50% לפני ויתר 50% לאחר הביצוע", האם אתם יכולים לעשות את זה?

נכון למה שאנחנו בדקנו, ובדקנו את זה מול החשב הכללי, התשובה היא שלילית.

למה?

התשובה היא שלילית כי נוהל תמיכות מוגדר כנוהל - - -

זה לא תמיכות. אני לא מדבר על תמיכות לארגון עולים. זה זרוע הביצוע של הממשלה.

אדוני, יש פרק, אם אנחנו רוצים להכנס לתוך הנהלים של החשב הכללי אז אני אגיד לך. יש פרק נפרד שנקרא "תמיכה ברשויות המקומיות" ושם מפורט הכל. איך אנחנו חייבים לעבוד. תמיכה, העיקרון שלה זה שאני מעביר את הכסף לגוף הנתמך, וזה לא משנה נכון לדיון הזה אם זו רשות מקומית או האם זו עמותה או אם זה ארגון כל שהוא, אז אני מעביר את הכסף לאחר הביצוע. כן, כמו שולדימיר אמר, יש מהלך של קבלת מקדמה. אין עד כמה שאני יודע לרשויות מקומיות בעיות תזרימיות. הבעיה היא אחרת לגמרי. זה לא הכסף, זה הדיווח.

שמעת מה שפיני אמר, הוא לא - - -

אני חושב שהדיון הזה, חסר פה חשב - - -

לא, רגע. יש נציג האוצר פה?

לא.

אוקיי. זה מה שחסר לנו, נראה לי. אבל אנחנו התחלנו ולא סיימנו. אבל אני פה הבנתי מפיני שיש הרבה מדרגות, אני מבין מה הן המדרגות האלה, ולכן כדי לקצר את הדבר הזה, אני חושב שאם יש בעיה חוקית, אז תגידו לנו.

זה בעיה של תקנות. זה לא בעיה, יש כרגע תקנות מסוימות, אנחנו כמשרד ממשלתי מונחים על ידי התקנות וצריכים לעבוד שם ביחד.

משרד הספורט התגבר התקנות האלה.

אני רוצה להבין, אם יש בעיה של תקנות תגידו לנו, אנחנו נדרוש לשנות את התקנות האלה. מי שסובל בסופו של דבר הם העולים החדשים ואני אומר לכם איך העולים סובלים. רשות הקליטה שרואה מה צריך לעשות, אבל בגלל שהכסף לא נמצא אצלה, אין לה גיבוי או בטחון עצמי, ללכת ולבצע את זה, הוא צריך לבקש אישור מהמנכ"ל ומהסמנכ"ל שלו.

אין בעיה עם זה, אדוני.

זו לא הבעיה. אף פעם לא הייתה בעיה כזאת.

אז מה הבעיה?

זה רשויות גדולות. מה עם רשויות קטנות?

אני אסביר. אני חושב שהדיון הזה הופך להיות לדיון מאוד מקצועי, שכדי לנהל אותו אנחנו צריכים פה גם נציגים של החשכ"ל וגם שהניירות יהיו מולנו. אין בעיה של תזרים מזומנים, הרשויות יודעות, יש להן ודאות שבמידה והן יבצעו את הפעילות הן יקבלו את הכסף, אז אין פה בעיה של חוסר ודאות. הבעיה היא אחרת. הבעיה היא שיש משהו בהמשגה החשבותית, יש משהו שנקרע עודף מחויב. מה זה עודף מחויב? זה כסף שאני הייתי אמור לבצע אותו בשנת 2018 ולא הספקתי לבצע אותו מסיבה כזאת או אחרת, אבל הוא מחויב, התחייבתי בפני רשות X לשלם לה את הכסף הזה ולכן הכסף הזה נשמר לרגע שגוף כמו למשל עירית ירושלים תדווח לי על הביצוע שלה ואז אני אוכל לשחרר את הכסף. אני כממשלה לא יכולה לשלם את הכסף ללא אסמכתאות, אני חושב שזה ברור לכולם.

למה עירית ירושלים לא מדווחת?

מה שפיני אמר, להם יש את מדורי הגיהינום שלהם שהם צריכים לעבור בתוך הרשות על מנת להוציא את הדיווח, יש להם כללים שלהם. העניין הוא שכנראה שחסר פה סינכרון. שמעתי פה את עו"ד רות דיין שדיברה על תמיכות של משרד התרבות והספורט. אנחנו בזמנו בדקנו את זה במשרד התרבות והספורט ודיברנו גם עם החשבים, זה לא המצב. אלא אם כן השתנה משהו, נשמח לשבת ולדבר. אבל עוד פעם, זה לא יפתור את הבעיה. גם אם אני מעביר לרשות 50% מהכסף, זה עדיין, אם לא קיבלתי עליו אסמכתה, אני נמצא באותו מצב. זה לא העניין מתי אני מעביר את הכסף.

דבר שני, עוד פעם, אני אומר כאן שיש כאן רצון נכון גם של נציגי הרשויות וגם שלנו איך לפתור את הבעיה הזאת ואני חושב שאנחנו בכוחות עצמנו נוכל לפנות לחשכ"ל, נוכל להכנס לדיון יחד עם הנציגים של השלטון המקומי, ולראות איך אנחנו פותרים את זה. ויש עוד מלא בעיות שאנחנו צריכים לפתור.

אני רוצה להתייחס במילה אחת.

בבקשה.

בקצרה, אני מברך על הדיון, חשוב, אנחנו מעלים כאן סוגיות בעייתיות. חלק אומרים שזו לא הבעיה, חלק אומרים שישנה בעיה ובשביל זה יש את הדיונים האלה. אני חושב שנוהל התמיכות שאמרתם במשרד הספורט לפני זה היה דרך הטוטו, זה לא היה משרד ממשלתי. השנה עשינו רפורמה והעברנו את זה למשרד ממשלתי, אבל עדיין יש בעיה, לא מצליחים להעביר את הכסף וכנראה שנשהה את זה לעוד שנתיים. אבל אם אפשר ללמוד מהנוהל הזה ולהעביר וזה יקל על הרשויות המקומיות צריך לעשות זאת. אנחנו נתגייס כולנו ונעזור בכך.

מצוין. אנחנו באמת נפנה לחשב הכללי, לשבת עם משרד הקליטה והרשויות המקומיות כדי למצוא פתרון. אתם תשבו בשולחן עגול ואם צריך את התערבותנו אנחנו כמובן נשמח מאוד להתערב. אבל החשבות הכללית, כפי שהוא אומר, שם אנחנו צריכים לטפל חד משמעית בנושא הזה.

אדוני היושב ראש, רציתי לומר אמירה כללית. שלטון מקומי מבצע מדיניות של שלטון מרכזי בתחומים ששלטון מרכזי מנחה שלטון מקומי. רשויות מקומיות לא צריכות לקבל כספי תמיכות. הם צריכים להעביר את זה בהעברות ישירות כמו שזה נעשה בחינוך, ברווחה ובאיכות הסביבה. צריך ללמוד ללכת על אותו מנגנון ולהעביר את הכסף. גם שם זה מפוקח, גם שם זה מבוקר, גם שם יש חשב. צריך לפעול בהתאמה.

לזה אנחנו מתכוונים עם החשב הכללי. בבקשה.

אני מנהל מחלקת הקליטה בעירית רמלה. לגבי הדיווח, יש פרויקטים שלמשל מתבצעים בדצמבר נובמבר שהדיווחים אצלם הם בכלל בינואר-פברואר במקרה הטוב, כמו יום העלייה למשל שזה אחוז נכבד מהתקציב שמתבצע מתוקף התאריך. ועכשיו בכלל מתוקף הבחירות שהיינו צריכים לדחות. דיווחי שכר של עובדים, סוף דצמבר, דו"חות 66 עד שיוצאים, הם יוצאים במקרה הטוב באמצע ינואר, בדרך כלל יותר מאוחר ועל אחת כמה וכמה אם זה דרך גופים נוספים כמו קרנות עירוניות או דברים כאלה, כלומר שהביצוע מתבצע כמעט כולו עד 31.12, בפועל הדיווחים לא יכולים להיעשות לפעמים עד אמצע מרץ.

תודה. אני חושב שנלך על מה שאמרה נציגת השלטון המקומי, אם בחינוך וברווחה ובמשרדים אחרים נהוג כך, כך צריך להיות גם במשרד הקליטה.

זה לא יכול לעבוד כך במשרד הקליטה כי כמות העולים משתנה כל הזמן. אנחנו בדקנו את האופציה של התקצוב וזו אופציה שהיא לא ריאלית ולא הגיונית.

אז בגלל שמספר העולים משתנה.

מה קשור למספר העולים? תקשיב, אתה דיברת על טופסולוגיה, יושבת פה מאיה שריר נציגת משרד החינוך. בביצוע זה דף וחצי, בתכנית זה דף וחצי, במשרד זה ספר שאנחנו צריכים דוקטור בשביל להבין אותו. אלכס, כולם מבינים על מה מדובר. אתם עשיתם קיצורים בספר, וזה בסדר. אבל ספר נהלים שזה בלתי אפשרי, אני לא יודע אם קראת אותו אבל זה בלתי אפשרי. וזה הולך ותופח, מורידים אחד ומעלים שניים, אנחנו לא מסוגלים לעבור על הספר הזה בכלל. ספר נהלים שזה בלתי אפשרי ולא ראיתי שום משרד ממשלתי שיש לו את הספר נהלים הזה.

הנה, אני אומר לך משרד החינוך, מה הבעיה? בביצוע, תוך שלושה ימים הכסף נכנס. אנחנו רשות עם חשב מלווה. אתה יודע מה זה חשב מלווה? פיני דיבר על חשבים. תקשיב, לעבוד עם חשב מלווה של משרד הפנים, שזה בלתי אפשרי.

תוריד את הטון.

זה הטון שלי. וזה בלתי אפשרי לעבוד עם הדבר הזה. ניסית? אנחנו כל דבר מלחמה איתו. אנחנו לא צריכים להילחם עם המשרד, אלכס. אני חושב שעשרים פעם אמרנו את הדברים האלה, אנחנו צריכים לשבת ביחד כאיגוד, וזה לא הולך. משהו לא עובד וזה חבל מאוד. אתם עושים הרבה מאוד בקליטת עליה, אני גם מאוד מוקיר את ולדימיר, אנחנו בקשר שוטף ויש פעילות יוצאת מן הכלל, אבל אני אומר, יש את החסמים האלה שאתם חייבים ללכת לקראת הרשויות.

הוא דיבר על פריפריה, אני מייצג את זה. בסדר? הפריפריה נופלת בסיפור הזה. נופלים. ואני אומר לך, לא נמצאים פה לא ממגדל העמק ולא מנצרת, בואו תראו מה קורה. בוא תראה מה זה חשב מלווה שאני נאלץ לריב איתו. זה בלתי אפשרי. אני מציע לכם שתקחו פה עוד איזו שהיא אתנחתא או פרק זמן כזה שתבחנו את זה מול הרשויות, גם במרכז, גם איתן יש בעיות, אבל בפריפריה זה קטסטרופה.

אתה אומר ביצוע, איך אפשר להגיע ל-80% ביצוע? איך אפשר להגיע ל-90%? איך אתה יכול להגיע לחצי בביצוע? זה בלתי אפשרי. אני רק רוצה להגיד לך, דוגמה פשוטה. אני פה דיווחתי ב-6.9. לוקח הרבה מאוד זמן בשביל לבדוק את זה. אתה רוצה שאנחנו נשלם? כשאצלנו 90 שוטף, וזו המלצה, זה בדרך כלל אחרי חצי שנה בגלל חשב מלווה. אז מתי תשלם לי את זה? ב-2020? אתם צריכים ללכת לקראתנו בסיפור הזה ואני מציע, הדיון הזה יפה וטוב, אבל אני מציע שתשבו איתנו בצורה מסודרת ותגיעו איתנו להבנות, כי ככה זה לא יכול לעבוד.

אני אגיד ככה, קודם כל תמוה בעיני הטון שלך.

זה לא הטון. כך אני מדבר. אתה מכיר אותי.

אני חושב שאנחנו עם האיגוד בשיתוף פעולה טוב, בסך הכל אנחנו עובדים בסדר, יש בעיות ואפשר לפתור אותן.

אני אמרתי שלא עובדים בסדר?

עכשיו לעניין התוכן, יש רשויות, וכל הרשויות המקומיות, התהליך בפנים הוא אותו דבר. אז יש רשויות שנכון להיום עומדות ב-60% ביצוע ויש רשויות שעומדות ב-15% ביצוע. אז מה אני למד מזה? שכנראה שזה אפשרי, וזה עניין של סדר עדיפויות בתוך הרשות.

דבר שני, אני חושב שהדרך שעברנו בשנה שעברה כשפרסמנו את הנוהל, אפרופו לבוא לקראתכם, ולא אכפת לי לבוא לקראתך, אני רוצה לבוא לקראת העולים. אני רוצה שלך יהיה קל יותר לבצע כי בסוף יש עולה בקצה שצריך לקבל את השירות, אז אני עושה את כל מה שאני יכול. ולבוא ולשבת איתכם, וואלה, אני עם כל אחד מכם מדבר בטלפון כמעט פעם בשבוע לפחות עם אחד מנציגי הרשויות. אז לבוא ולהגיד שאנחנו לא יושבים איתכם, שאנחנו לא מנהלים דיאלוג איתכם? זה חוטא למציאות לחלוטין.

לא שמעת את זה ממני. אני מדבר עם ולדימיר.

אל תפריע לי, לא הפרעתי לך.

זה לא נכון מה שאתה אומר.

בשבוע שעבר היה צריך להתקיים דיון ביננו, הדיון הזה בוטל מסיבות מובנות, אבל אנחנו נעשה את הדיון הזה ואני לא צריך ועדה בכנסת כדי לבוא ולשבת איתכם, באמת, עם כל הכבוד.

אני חושב שאתה צריך להבין, המנכ"ל וכולכם, נושא הדיון פה זה לא נגד משרד הקליטה או נגד הרשויות המקומיות. כולם בירכו ואמרו שיש שיתוף פעולה ופעילות טובה, אבל יש חסמים. את החסמים האלה בואו נפתור ביחד בשיתוף פעולה. אין שום האשמות.

לכן אני חושב שכאן החסם הזה, אנחנו נפתור את זה. אני מבין שזה לא תלוי במנכ"ל, זה תלוי בחשבות.

לא בחשבות.

בחשכ"ל.

במשרד האוצר. בסדר. לכן אני אומר, הכתובת ברורה, ואנחנו נטפל בזה מול משרד האוצר, כמובן בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה. אם הייתה אפשרות לעשות על ידי משרדים אחרים, משרד הקליטה לא שונה ממשרדים אחרים.

הוא שונה, הוא עובד אחרת.

אתה אומר לי מספר עולים, אני חושב שעם מספר העולים אפשר להתמודד.

גם מספר המטופלים ברווחה משתנה כל הזמן.

אף אחד לא מוציא כסף בפזיזות. יש גם מערכת בקרה בתוך הרשויות המקומיות ולכן אפשר לשלוט בנושא הזה, אין חשש. אנחנו חברי הכנסת מוכנים להתגייס מול האוצר כדי להוריד את החסם הזה.

יש גם שר קליטה חדש שהוא כל יכול, אז הוא יכול לסייע. אתם יודעים מי שר הקליטה החדש, ראש הממשלה. אז אפשר להכנס אליו. הוא גם שר הבריאות וגם שר החוץ ושר הביטחון.

בסדר. טוב שכך. בבקשה נציגת משרד הרווחה.

אני קודם כל מברכת על הדיון, אני חושבת שנושא הקליטה, יוסיף מאוד אם הוא יהיה סטטוטורי כמו עוד כמה משרדי ממשלה.

לעניין משרד הרווחה, אנחנו מפעילים תכנית שנקראת מודל קליטה יישובי, כאשר כמובן מרבית העולים נקלטים בצורה טובה ונעזרים על ידי הפרויקטורים ונציגי משרד הקליטה ברמות השונות. אנחנו בסופו של דבר מקבלים כ-10% במשפך, בסוף מגיעים אלינו, שהפרופיל שלהם מתאפיין בקבוצה שמשפחות שיש להן משבר הגירה, הרבה פעמים הם הורים לילדים בגיל העשרה ואנחנו מקבלים את ההפניות ממערכת
החינוך ועובדים מאוד יפה במשותף.

הקבוצה היותר גדולה היא קבוצת האזרחים הוותיקים והמשפחות שיש להן ילדים עם מוגבלויות במובן הכי רחב. אז אנחנו מקבלים, הקרן לידידות הפניות, משפחה - - -

למה לא מנהלי הקליטה? למה הקרן לידידות?

זה טרום עליה. אנחנו פשוט בקשר עם העולים לפני העלייה.

גם הסוכנות וגם ה- - -

לא, אני אומרת למה לא - - -

הרשות לא יודעת עד שלא מגיעים אליה.

זה אחד הדברים בדיוק, הממשקים איך אנחנו מקלים, תחשבו על משפחה שילד עם צרכים מיוחדים היה מטופל במסגרת בחוץ לארץ. והוא היה לפחות עד שעו תאחר הצהריים מחוץ לבית. מגיעה משפחה עם ילד עם צרכים מיוחדים שאפילו שיש לה כבר את כל המסמכים ובוא נגיד שזה המצב הטוב, אבל לוקח זמן עד שיודעים היכן הם גרים. אם יודעים את זה מראש, זה עדיף אבל לא תמיד יודעים ובדיוק היו העברות, פעם הם עברו לטבריה אחר כך לחיפה, לא רק שיש שם ילד עם צרכים מיוחדים, גם האמא היא חולת סרטן. זאת אומרת אלה המשפחות המורכבות יותר - - -

בואי תתמקדי על שיתוף הפעולה עם הארגון, איך את רואה אותו?

אחד הדברים שאני רוצה להגיד שמאוד מאוד חשוב זה לנסות ולחשוב איך המידע עובר, במיוחד למשפחות האלה, מראש כדי שנתכנן ונצמצם פערים במובן הזה של עד שהם מוכרים גם בביטוח לאומי, אתם יודעים, יש ועדות לילדים עם הצרכים המיוחדים וגם במשרד הרווחה. זו סוגיה שאנחנו דנים עליה ומנסים לראות איך מצמצמים פערים כדי שהמשפחה, הילד עם הצרכים המיוחדים יוכר ויקבל טיפול.

מה שחסר במערכות האלה, כמובן שיש ספקטרום מאוד רחב של ילדים עם צרכים מיוחדים, אבל אפילו הילדים שהם עם מוגבלות שכלית והתפתחותית ברמה הרכה יותר ומתפקדים, אין להם אולפן היום.

דפני, היום אנחנו לא נכנסים לרמת המיקרו.

מה אתה רוצה?

אנחנו מדברים על רמת המקרו.

אנחנו היום נמצאים בקשר - - -

רגע, מה אתם רוצים ממשרד הרווחה?

מי שמרכז היום את המידע זו שרה, בהפרטה של העלייה כל הארגונים שולחים את זה לשרה. אנחנו מקבלים ממנה, גם מאיה מקבלת ואנחנו שולחים את זה למודל קליטה היישובי כדי שיסיעו וישפרו את השירות לעולים החדשים.

אני אחדד.

כן. אני גם רוצה שתחדד אחר כך. נציגת ביטוח לאומי תדבר. אני מבקש שתחדד מה אתם רוצים מהביטוח הלאומי. האם יש אותן בעיות ששמענו ממשרד הקליטה בעניין העברת התקציבים?

אני אחדד רק שלפעמים כשמחדדים יותר מדי השפיץ יכול להישבר. אז אני אחדד קצת לפני. בעדינות. מה שקורה - - -

מה שצריך להישבר תעביר אלי.

יש לי את אמיר ליד אז אני רגוע, למרות שהוא לא מהפריפריה אבל זה בסדר. משרד הרווחה עובד בצורה נהדרת עם אגף הרווחה ברשות המקומית. משרד החינוך עובד בצורה מדהימה עם אגף החינוך ברשות המקומית. וזה בדיוק מה שחסר. החיבורים, איך אתה מכניס את רשות הקליטה או את מחלקת הקליטה ברשות המקומית לתוך המעגל הזה. אתה זוכר את הקובייה ההונגרית ואת כל החיבורים האלה? כשמדברים על נושא של עולים ברשות מקומית כלשהיא, אם זה שדרות או רעננה, משרד הרווחה ידבר, כפי שדפני אמרה עכשיו, עם אגף הרווחה ברעננה ויעשה עבודה נהדרת. אבל מישהו צריך לזכור לחבר את הקליטה ברעננה לתוך התהליך הזה.

זה התפקיד של הרשות המקומית, זה לא התפקיד של משרדי הממשלה.

רגע, זה יכול לבוא גם וגם. אני בהחלט חושב שזה - - -

אז אולי תחדד. היא מערכתית, כשאתה אומר שהרווחה עובדת עם אגף רווחה בעירייה, האם אגף רווחה כולל גם את העולים החדשים?

לא.

זה מה שצריך להיות ברור.

בכל מקום יש מבנה אחר של רשות מקומית. ברמת גן הוא בילד-אין בתוך החינוך, במקומות אחרים עובדים לבד.

זה היעדר המרכיב הסטטוטורי. אם היה מרכיב סטטוטורי, הם היו מחלקה שמתכללת את נושא העולים ברשות המקומית. זה המרכיב.

זה חלק מהחיבורים. זה צריך לבוא גם מלמעלה, כשמגיע משרד ממשלתי לדבר על עולים, לשאול האם יש גם נציגים נוספים וזה צריך לבוא בהחלט גם מאתנו ומהרשויות המקומיות, אבל זה הכיוון.

אני חוזר אליך פיני, אתה בירושלים. תענה מה שבירושלים וכך תהיה גם דוגמה לאחרים. למשל עולה חדש שצריך טיפול והתערבות של אגף הרווחה, הוא לא מקבל שירות מאגף רווחה בגלל שהוא עולה חדש? זה מה שהוא אומר?

לא.

בטח מקבל.

אני שאלתי האם זה נכלל באגף הרווחה ואמרת לי לא.

המלווה של משרד הקליטה מביא אותו למערכת הרווחה. ככה זה עובד.

רצית בירושלים, אני אתן דוגמה מירושלים.

גם בחינוך, באגף החינוך ואגף הבריאות, תסביר לי בדיוק.

המלווה הוא המתכלל של משרד הקליטה. זה היופי של הפרויקטורים .הם המתכללים של מתן המענה.

הבנתי. אבל אני כאן שואל על קבלת השירות, העולה שצריך לקבל שירות מאגפים שונים בעירייה שהוא מקבל?

בוודאי.

אז שאלתי קודם האם זה משולב ואמרת לי שלא. לזה התכוונתי.

אני אתן דוגמה של מודל קליטה יישובי. אנחנו כרגע אל מול משרד הרווחה. ישנו פרויקט של משרד הרווחה במודל קליטה יישובי.

אינטק רגיש תרבות למערכת הרווחה. זה תפקידו. הוא המשפך שאליו - - -

וזה הטיפול כי המודל משתנה בכל רשות מקומית.

ההבדל בינינו זה המדיניות שאנחנו מאמינים בה.

בירושלים המודל הזה מאוד משולב עם הקליטה. יש שיתוף פעולה בין מחלקת הרווחה, צמוד מאוד לקליטה, שנותן מענה לכל מה שדפני אמרה. גם לרצף של העלייה והקליטה. היום אנחנו יודעים, ולא רק עולים של הקרן לידידות, גם עולים של נפש בנפש ומהסוכנות היהודית, אנחנו יודעים מי מגיע טרום העלייה, מי בעל צרכים מיוחדים, מחלקת השיקום ברווחה יושבת איתנו ונבנה מודל של קליטה במחלקת השיקום שהוא רגיש תרבות, אבל זה כי נוצר שיתוף פעולה הדוק בין הרווחה וכולי. זה מה שאנחנו קוראים לכל המשרדים לעבוד או לוודא, שהמסר יורד למטה, לעבוד אם מדובר על עולים חדשים, ביחד עם הקליטה.

תודה. אני רוצה לשמוע את נציגת המוסד לביטוח לאומי.

אני מצטערת כי הנושא של גמלאות ונכות זה לא ה- - - אנחנו הגענו לכאן על הקטע של הקשר שיש למוסד לביטוח לאומי עם משרד הקליטה על כל מה שקשור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, על איך אנחנו היום מתמודדים כדי להעניק לעולים החדשים במהירות האפשרית את הזכויות הרפואיות שלהם במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

יש לנו היום קשר שאנחנו במהלך שנת 2019 מתכוונים לשדרג אותו. היום העולה החדש כשיורד מהמטוס ומגיע ליחידה של משרד הקליטה בשדה התעופה, כבר שם הוא נרשם לקופת החולים וכבר מיידית תוך 24 שעות הוא יכול לקבל את כל השירותים. יתרה מזאת, אם תוך שבועיים הוא החליט שהרישום שלו לקופת החולים בשדה התעופה לא מוצא חן בעיניו והוא מעונין להחליף קופת חולים, הוא לא צריך, להבדיל משאר אזרחי ישראל, להמתין למעבר הבא שהוא תוך חודשיים-שלושה, אלא למחרת, מיידית הוא עובר.

ובקשר לאיגוד?

אנחנו עובדים ישירות מול משרד הקליטה. אין לנו קשר עם העיריות בנושא הזה.

הבנתי.

כי בגדול ברגע שהעולה החדש מגיע, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא זכאי לכל שירותי הבריאות באופן מיידי. הקשר שלנו מול משרד הקליטה ומול ארבע קופות החולים כדי לוודא שבאמת העולה יקבל את זה.

אבל כשהעולה מתגורר ברשות המקומית ואם יש איזו שהיא בעיה?

אז הוא מלווה על ידי פרויקטור של הקליטה לביטוח הלאומי.

הבנתי. תודה. נעבור למשרד החינוך. מאיה שריר בבקשה.

משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה מצליחים לעבוד בשיתוף פעולה מלא לטובת התלמידים העולים ושיתוף פעולה מלא אומר לא בדיעבד, לא לעדכן, אלא מראש ישבנו, תכננו ביחד תכנית, הקצבנו ביחד תקציב לזה. כתבנו נוהל עבודה משותף, משרד הקליטה פרסם את המכרז אבל הוא נכתב במשותף ואנחנו מקיימים ועדות היגוי משותפות ברשויות וביקורים בשטח. את אותו דבר אנחנו עושים ברמת רשות, גם עם מרכז השלטון המקומי, אנחנו עובדים עם רות דיין, וגם ברשויות.

אם אני לא הייתי הולכת לפיני, אנחנו רגילים לעבוד עם אגפי חינוך ברשויות ואנחנו עובדים איתם כל הזמן אבל אנחנו יודעים את החשיבות של שיתוף הפעולה גם עם אגפי הקליטה ברשויות. בדוגמה האחרונה, בפיילוט חדש שיש - - -

יש שולחן עגול בכל רשות?

בכל ישוב. אם לא הייתי הולכת לפיני בירושלים עכשיו עם הפיילוט החדש שלנו של חוג הורים וילדים בגיל הרך, התכנית לא הייתה מצליחה. רק אחרי שהצלחנו להביא את מנח"י, מנהלת החינוך, יחד עם הקליטה ביחד, הצלחנו להפעיל תכניות. וזה צריך להיות בנוהל, בשוטף ובנוהל.

תודה. משרד הפנים בבקשה.

אני ממשרד הפנים, אגף בכיר בקרת הון אנושי ברשויות מקומיות. אני אגיד בקצרה שאנחנו במשרד רואים מאוד בחיוב את כל הפעילות ברשויות למען עולים ולמען קליטת עליה. אנחנו משתפים פעולה עם כל האיגודים המקצועיים ברשויות המקומיות ונשמח לשתף פעולה גם עם האיגוד הנוכחי. תודה רבה.

הסוכנות היהודית בבקשה.

בקצרה, אנחנו בסוכנות היהודית תומכים באיגוד מנהלי מחלקות קליטה, אנחנו רואים באיגוד את הגוף שמוביל את תהליכי הקליטה ברשויות המקומיות. מבחינתנו כל עולה שמגיע לרשות המקומית מובל לכל האגפים האחרים או לכל המחלקות האחרות לפי הצורך, על פי ליווי מתואם מראש מול מנהלי מחלקות הקליטה, הם מקבלים מראש מידע על העולים שמגיעים, כולל עולים עם צרכים מיוחדים, כפי שעלה פה.

תודה. בבקשה בקיצור כי אנחנו עוד מעט מסכמים.

אני מטבריה, פרויקטור. דיברנו על הביטוח הלאומי ועל משרד הרווחה. אני לא יודע אם זה המקום בדיון, אבל זה טוב שיודעים על הבעיות של העולים החדשים שמגיעים, זה בסדר, אבל רוב הדברים שאנחנו מתמודדים איתם בשטח אלה בעיות שקורות פה בארץ, ופה אנחנו נתקלים בקשיחות של המערכת. אני נותן סתם דוגמה, קרה לי כשעולה חדשה מדרום אפריקה לקתה בהתקף לב, היא חוזרת מבית החולים ואני צריך להתמודד עם לשכת הרווחה, לשכנע אותם לעזור לה. הבחורה הזאת כבר שבועיים לא מקבלת עזרה, אין תקציב בטבריה.

אני פונה לביטוח הלאומי, ממלא את כל הניירות כי אין לה עברית ואנחנו צריכים לעשות את הכל, ואנשים צריכים להבין את זה.

אני רוצה לסיים, רק חצי דקה. עד שהביטוח הלאומי יכיר בנכות שלה, הגברת ללא יכולת וללא כלום ואנחנו צריכים להיות ההסעה שלה לכל הטיפולים שיש.

אני לא מנסה לקצר אותך כי הנושא נוגע לזה, אבל נציגת הביטוח הלאומי דיברה קודם. אני מבקש שתיצור איתה קשר אחרי הדיון, גם נציגת הרווחה בביטוח הלאומי ינסו לעזור בנושא הזה.

זה הכרה בקצבאות. זה לכלל האוכלוסייה לוקח זמן, לאו דווקא העובדה שהיא עולה.

למשרד הקליטה יש סיוע שאנחנו יכולים לתת במקרים כאלה, תפנו אלינו בבקשה עם הפרטים של הבנאדם.

זה הוגש.

מתי?

זה תהליך.

מה היא עושה עם 1,000 שקל?

מתי זה הוגש?

זה הוגש, אבל מה עושים עם 1,000 שקל - - -

מתי הוגש?

לפני שבוע, אבל בסדר, זה מטופל.

זה לא מכסה את ההוצאות.

תגישו את זה למערכת ויטפלו בזה.

אבל זה לא עניין פרטי, אני רואה את זה עם הרבה עולים. יש אותה בעיה עם הרבה עולים.

אתה צודק. זו דוגמה לכולם. זו לא בעיה שהיא רק שלה. מה שצריך לעשות, יש ביטוח לאומי ויש את משרד הקליטה, שני המשרדים האלה צריכים לקדם את הנושאים.

זו גם בעיה של משרד הרווחה כי אין תקציב כבר, נגמר התקציב אז אין עזרה.

לא יכול להיות שאם מישהו עומד בקריטריונים ובגלל התקציב לא יקבל את זכויותיו? דפנה, דבר כזה יכול לקרות בגלל חוסר תקציב? אם הוא מתאים?

אם היא מוכרת כנכה, היא תקבל את מה שמגיע לה.

- - - מוכרת כנכה.

התפר, אמר המנכ"ל. יש במשרד הקליטה תקציבים לעולים כדי לסייע להם במצבי משבר.

את מדברת על סכום, זה סכום שהוא מסייע. מה אתם רוצים לזרוק למשרד הקליטה - - -

אני חושב שאנחנו גולשים מנושא הדיון שלנו, למרות שכל המטרה היא לתת שירות טוב לעולה החדש. וזו דוגמה לכך. אבל אם אנחנו ניכנס לזה, לא נצא.

אנחנו היום דנו ביצירת שותפות והורדת חסמים כמה שיותר, ברמה יותר בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי. בטיפול פרטני או קבוצתי בעולים חדשים, כמובן צריך לטפל בזה, אם צריך נקיים דיון בנושא.

אני רוצה לסכם את הדיון שלנו. אני רואה בזה דיון מאוד חשוב. אף אחד לא מחפש אשמים, כל המטרה היא איך אנחנו משפרים את השירות שאנחנו נותנים לעולים החדשים כי הם זקוקים להכוונה, תמיכה והדרכה בכל המובנים. לכן איך אנחנו כרשות מקומית וכשלטון המרכזי בשיתוף פעולה ויחד עם ארגוני העולים מקדמים את שילובם של העולים החדשים לתוך החברה הישראלית.

לכן בדיון הזה גילינו כמה דברים, שזה לא תלוי בזה ולא תלוי בזה, אבל יש פה נושא שצריך לטפל בו, בעניין העברת התקציב לדוגמה. וזה חשוב מאוד. בעניין של חיזוק הקשר והדיונים בשולחנות העגולים.

על מנת לחזק ולשפר את התיאום בין כל הגורמים העוסקים בקליטת העלייה, ועדת העלייה והקליטה קוראת ליישום ההמלצות הבאות: 1. הכרה של כל משרדי הממשלה באיגוד מנהלי הקליטה ברשויות המקומיות כגוף המייצג את כל רשות הקליטה בשלטון המקומי. 2. קיום פגישות עבודה פעם ברבעון של משרד העלייה והקליטה עם נציגי האיגוד על מנת להגדיל את שיתוף הפעולה. זה באחריות משרד העלייה והקליטה. 3. הקמת שולחנות עגולים עם משרדי הממשלה הרלבנטיים לתפעול נושא הקליטה ברמה הארצית. 4. בדיקת האפשרות להגדרה סטטוטורית של מחלקת קליטת העלייה ברשויות המקומיות. 5. דיון מעקב בעוד שלושה חודשים לבדיקת יישום ההחלטות. אני מוסיף, להגביר ולהגדיל את הביצוע של הרשויות המקומיות. כמובן שהמנכ"ל אמר שזה לא המקרה אלא זה יותר עניין הדיווח. לכן גם הביצוע וגם הדיווח צריך להיות לטובת העולים מבחינת התקציב. והורדת החסמים, אנחנו נדבר עם החשבות באוצר כדי להוריד חסמים בעניין העברות התקציבים.

גם האיגוד צריך להכין דף קשר של כל המשרדים הרלבנטיים שידעו על קיום של הגוף הזה ועל כל השירות.

עם פרטים של כל חברי האיגוד.

בנוסף, חשוב מאוד הכשרת המערכת. כפי שנאמר פה, חשוב מאוד שהמערכת תהיה מוכשרת עם ידע בקליטת עליה. גם עם העובדים המעורבים מול העולים בקליטתם וגם המערכת בעצמה שצריכה להיות מוכנה. אפשר לעשות סדנאות וימי עיון.

דבר אחרון, הוועדה מבקשת לפשט את הטפסים. אני חושב שזה יותר מדי טופסולוגיה, זה מה שמעכב את העברת התקציבים, מעכב את מתן השירות לעולים ולכן צריך לצמצם דברים כאלה.

אנחנו נעביר את הסיכום הזה לשר הקליטה וגם לשר האוצר, שר החינוך, שר הרווחה. נעביר לכל המשרדים כי קליטת העלייה היא מערכתית ולכן כולם יהיו מעורבים. כמובן שנעביר את המכתבים לשלטון המקומי. תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.