פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/11/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 745
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ז' בכסלו התשע"ט (15 בנובמבר 2018), שעה 15:12

1. 1הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז-2017 (פ/4594/20) של חברי הכנסת טלי פלוסקוב, דב חנין, יעל כהן-פארן, משה גפני, דוד ביטן, יצחק וקנין, רחל עזריה, רוברט אילטוב, דוד אמסלם, תמר זנדברג, עליזה לביא, נורית קורן, ציפי לבני, חיים ילין, זאב בנימין בגין, איימן עודה, רועי פולקמן, מרב מיכאלי, איתן כבל, שרן השכל, אחמד טיבי, עודד פורר, יואב בן צור, עאידה תומא סלימאן, מירב בן ארי, מאיר כהן, קסניה סבטלובה, יוסף ג'בארין, מיקי לוי, אורן אסף חזן, אורלי לוי אבקסיס, ענת ברקו, אילן גילאון, עבד אל חכים חאג' יחיא, אכרם חסון , שלי יחימוביץ, מיכאל מלכיאלי, מסעוד גנאים, איל בן ראובן, עפר שלח, מרדכי יוגב, סתיו שפיר, מיכל רוזין, אלעזר שטרן, מנחם אליעזר מוזס, איילת נחמיאס ורבין, נחמן שי, יעקב אשר, איתן ברושי, ג'מאל זחאלקה, מכלוף מיקי זוהר, יואל חסון, יוסי יונה, מיקי רוזנטל, אורי מקלב, איציק שמולי, מיכל בירן, יהודה גליק, עמר בר-לב, רויטל סויד, ישראל אייכלר, אברהם נגוסה, יפעת שאשא ביטון, יוליה מלינובסקי, יעקב מרגי, עיסאווי פריג', יעל גרמן, ג'מעה אזברגה, ניסן סלומינסקי, יואל רזבוזוב ובצלאל סמוטריץ' – הכנה לקריאה הראשונה

2. 222הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז-2017 (פ/4595/20) של חברת הכנסת נורית קורן – הכנה לקריאה הראשונה

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעל כהן-פארן

נורית קורן

שוני גולדברג - מנהל מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

תמר זהר - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

תמרה לב - עו"ד, יועצת מדעית למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

משה בוך - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות הטבע והגנים הלאומיים

שי פרץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אמיר ביידא - עו"ד, היועץ המשפטי, הקרן הקיימת לישראל

עינת ברונשטיין - רכזת סטטוטורית באגף תכנון, הקרן הקיימת לישראל

איריס האן - מנכ"לית, החברה להגנת הטבע

טל צפריר - עו"ד, היועץ המשפטי, החברה להגנת הטבע

דב גרינבלט - דובר, החברה להגנת הטבע

גיתית הרש - החברה להגנת הטבע

תומר ישראל - עו"ד, מנהל מח' משפטית, ירוק עכשיו

יאיר פרג'ון - ראש המועצה האזורית חוף אשקלון לשעבר

יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממש ולובינג), מייצג/ת את הקרן הקיימת לישראל

לירון אדלר

לאה קריכלי

אירית שלהבת



הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז-2017, פ/4594/20, הצעת ח"כ טלי פלוסקוב

הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז-2017, פ/4595/20, הצעת ח"כ נורית קורן

שלום לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. יש בפנינו שתי הצעות חוק שנרצה להצמיד אותן: הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז-2017, פ/4594 של רשימה ארוכה של חברי כנסת, ובראשם חברת הכנסת טלי פלוסקוב – הכנה לקריאה הראשונה, והצעת חוק באותו שם שמספרה פ/4595 של חברת הכנסת נורית קורן – הכנה לקריאה הראשונה.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב התקשרה להגיד שהיא לא מרגישה טוב ולכן היא מתנצלת והיא לא תגיע לישיבה.

אני פה בשם המציעים.

בסדר.

אני מציע שנתחיל בהצבעה על מיזוג הצעות החוק. גברתי היועצת המשפטית, אין מניעה לזה, נכון?

לא, אין מניעה.

אני מעלה להצעה את ההצעה למזג את שתי הצעות החוק. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה למזג את הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז-2017, פ/4594, ואת הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז-2017, פ/4595 נתקבלה.

ההצעה למזג את הצעות החוק נתקבלה.

דרך אגב, הנוסח של הצעות החוק זהה לחלוטין?

כן. זה אותו דבר. הצמדתי את ההצעה שלי להצעה השנייה. אני חתומה גם על הצעת החוק הראשונה.

אני בודק ורואה שאני לא חתמתי על הצעת החוק. אמרתי שממילא זה בא לוועדה.

אם כך, אתן למציעות להתייחס ואחרי כן נקרא את הצעת החוק ונשמע את ההתייחסויות השונות. מי שרוצה להירשם לדיבור, נא להירשם.

נורית קורן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק הזאת חשובה ביותר, כדי למנוע מפגעים סביבתיים, כדי למנוע פגיעה בערכים טבעיים ומוגנים ובאזורים מוגנים.

אנחנו רואים, כפי שהיה במקרה של דליפת השמן באשלים, שהיה מפגע סביבתי חמור ביותר, ואפילו שהמדינה זיהמה לא היה מי שינקה ויתריע. חשוב מאוד שכאן הוסיפו תביעה אזרחית, שנוכל לתבוע כל מי שיוצר מפגע סביבתי.

היום אי אפשר?

לא.

למה אי אפשר? רק ארגונים ספציפיים יכולים לתבוע?

גם ארגונים לא יכולים.

זה פלילי?

זה היה פלילי.

אין היום בחוק אפשרות לתבוע כספית בשל נזק סביבתי?

לא. הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה מאפשרת לארגונים סביבתיים ולמי שנפגע מכל מיני פגיעות סביבתיות לתבוע היום תביעה אזרחית על דברים שמופיעים בחוקים אחרים.

בתוספת יש רשימה של אותם ארגונים, שהוספנו אליהם את "ירוק עכשיו" לא מזמן.

בעצם זה מאפשר להם לתבוע בתביעה אזרחית דברים שבחוקים אחרים מוסדרת האכיפה הפלילית עליהם, אבל זה מאפשר לגופים עוד אכיפה.

הנושא של פגיעה בערך טבע מוגן או פגיעה בגן לאומי עד היום לא נכלל בחוק הזה. למשל לגבי הזיהום שהיה בשמורת עברונה, היה אפשר לתקוף את זה דרך חוקים אחרים.

זה לא שאנחנו נותנים לגורמים נוספים לתבוע כלכלית אלא אנחנו נותנים לאותם גורמים שהוגדרו בחוק לתבוע כלכלית נושאים נוספים שהיו מחוץ לחוק עד היום.

זה בעצם יוצר אכיפה הרבה יותר רחבה.

זה לא אכיפה כלכלית. אנחנו נותנים להם אפשרות בהליך אזרחי.

דיברתם פה כל הזמן על פיצויים.

לכן זה הצעת חוק חשובה מאוד כדי שנגרום לכך שאנשים שחושבים שאולי אם הם יעשו איזה מפגע סביבתי הם יוכלו לעבור לסדר היום, זה לא כך. יש גם תביעה אזרחית שנוכל לנהל.

תודה רבה. בבקשה חברת הכנסת יעל כהן-פארן.

תודה. קודם כול, אני מצטרפת לדבריה של חברתי ומברכת אותך על קיום הדיון. אני מציעה שנקדם את הצעת החוק הזאת כמה שיותר מהר.

הרשימה מדברת בעד עצמה. כ-80 חברי כנסת, חלקם כבר לא חברי כנסת, אבל אני בטוחה שמחליפיהם היו גם מצביעים פה בעד ההצעה.

אי אפשר לדעת, לא נדבר בשמם.

לא נדבר בשמם, אבל זו איזו אמירה של כנסת ישראל כשחותמים כל כך הרבה חברי כנסת על הצעת חוק, כאשר יש באמת הסכמה מכל סיעות הבית.

מה שהביא להבנה שיש פה בעיה חוקית, שאזור טבע, שמורת טבע, שטח מגוון לא נמצא באותה הגנה בחוק מפגעים סביבתיים, זה מה שקרה באשלים, ולפני כן גם בעברונה – אסונות סביבתיים גדולים מאוד. בעברונה דלף נפט בגלל רשלנות בהתנהלות של קצא"א, ובאשלים היה אחד מן האסונות הסביבתיים הגדולים בישראל בשל רשלנות של "רותם אמפרט". בעקבות האסון באשלים אמרנו: אי אפשר שאף אחד לא יכול לתבוע על פגיעה בשמורת טבע כי היא לא מנויה בין הגורמים שאפשר לתבוע בגינם בחוק מפגעים סביבתיים. תבין, החופים כן הוכנסו לשם. אז כפי שהחופים שם, היום הצעת החוק מדברת על הכנסת כל שמורות הטבע והאזורים המוגנים.

בסופו של דבר הצד של הפיצוי – פיצלנו את הצעת החוק, זה הסיכום שלפיו הצעת החוק עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק עברה מתוך הסכמה שמפוצל הסעיף שעסק בדרישת פיצויים. הוא לא יידון עכשיו, הוא לא יעבור בשלב זה. היינו רוצים שיעבור אבל אנחנו מבינים שיש פה אתגר משפטי יותר גדול. בסדר. אנחנו רוצים שגורמים אזרחיים שמנויים בחוק מפגעים סביבתיים יוכלו לתבוע לפי החוק למפגעים סביבתיים גם על פגיעה בשמורות טבע ואזורים מוגנים. זהו. תודה.

תודה. את רוצה לפני שמקריאים להגיד משהו?

אציין שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה מהצעת החוק רק את החלק הראשון שלה, שמוסיף את הנושא של ערך טבע מוגן ושל הגנה על אזור מוגן אל תוך החוק. יש חלק נוסף בהצעת החוק שמדבר על פיצוים. זה לא פוצל. ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה הייתה לא לתמוך.

אנחנו יכולים לפצל את זה.

אם רוצים, יש אפשרות לפצל את הצעת החוק ואת כל החלק השני להשאיר מפוצל. זה אומר שאנחנו באותה הצעת חוק בשלב של אחרי קריאה טרומית.

רק שלא תעשו לנו על זה עכשיו פיליבסטר במליאה, על הפיצול.

הפיצול צריך לעבור הצבעה במליאה? זה מעכב לנו את הקריאה הראשונה על הצעת החוק?

כן. זה צריך להיות ביחד.

אז בואו נעביר את זה עכשיו בקריאה הראשונה עם מחיקה. בגלל לוח הזמנים הקצר של הכנסת הזאת לפחות נעביר את זה בקריאה הראשונה. את הפיצול, אם ירצה השם, נביא בכנסת הבאה.

זה אומר שזה לא מפוצל. יצטרכו להביא את זה כהצעת חוק חדשה לקריאה טרומית. יצטרכו להגיש את זה שוב.

זה עדיף מאשר לדחות את ההצבעה בשבועיים.

אני מקבל את בקשת המציעות ואנחנו לא נפצל. בואו נעבור להקראה, בבקשה.

הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים ובאזורים מוגנים), התשע"ז–2017


"תיקון סעיף 1
1.
בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –



(1) אחרי ההגדרה "פגיעה בסביבה החופית" יבוא:



""פגיעה בערך טבע מוגן" – פגיעה כהגדרתה בסעיף 33(ה) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים ושמורות) בערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק האמור;"

(1) פגיעה כהגדרתה בסעיף 30(ד) לחוק גנים ושמורות בשמורת טבע או בגן לאומי כהגדרתם בחוק האמור;




(2) ביצוע פעולת בניה או כל פעולה אחרת שיש בה, לדעת הרשות כהגדרתה בחוק גנים ושמורות, כדי לסכל את ייעודו של שטח שנקבע בתכנית שאושרה כגן לאומי או כשמורת טבע.



(2) בהגדרה "מפגע סביבתי", אחרי "מפגע אסבסט," יבוא "פגיעה בערך טבע מוגן או פגיעה באזור מוגן," והסיפה החל מהמילים "לעניין זה" – תימחק.



(3) אחרי ההגדרה "הרשות" יבוא:




""תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965"."

כל השאר נמחק. יש לך התייחסות או הערות?

לא.

ממשרדי הממשלה, מישהו רוצה להתייחס?

אני ממשרד המשפטים. אגיד שהצעת החוק הזאת עלתה לוועדת השרים לענייני חקיקה בפעם הראשונה. אחר כך היא הועברה למשרדי הממשלה. עשינו חשיבה בין-משרדית. היו מעורבים בחשיבה הזאת כמובן המשרד להגנת הסביבה, משרד המשפטים, משרד האנרגיה ומשרד האוצר. ההסכמה על החלק הזה הייתה מקיר אל קיר. כל נושא הפיצויים, שמעלה שאלות רוחב משמעותיות שהמדינה עוד צריכה לענות עליהן, לא יעלה פה.

טוב. אמיר ביידא, יועץ משפטי בקרן הקיימת לישראל, בבקשה.

קודם כול, שלום. הקרן הקיימת לישראל בהחלט מברכת על התיקון. אנחנו חושבים שהוא תיקון חשוב מאוד.

יש לנו שתי הצעות או שתי בקשות. אחת מהן, לגבי ההגדרה "פגיעה באזור מוגן". אנחנו מבקשים בסוף להוסיף "או ביער כהגדרתו בתוכנית". בסך הכול התיקון הזה כן מגן כמובן על שמורות טבע וגנים לאומיים, שהם כבר זוכים להגנה. הוא מגן בנוסף גם על החופים, שזה דבר מבורך מאוד. חסרה פה ההגנה על היערות, שגם הם לצערנו נפגעים גם מזיהומים, גם מפסולת שעלולה לגרום לשרפות. אני מקווה שנוכל לעשות בזה שימוש כאחד האמצעים הטובים יותר למנוע שרפות וגם לאפשר - - -

יאיר פרג'ון, אישרנו כבר את מועד הבחירות במועצה האזורית חוף אשקלון.

להוסיף "יער".

להוסיף "יער כהגדרתו בתוכנית". התוכנית כבר מוגדרת בהצעת החוק.

מה ההתייחסות של המשרדים השונים?

אין לנו התייחסות של משרד החקלאות לזה. ההצעה הזאת עלתה ברגעים האחרונים. זה אומר שאנחנו צריכים לפנות למשרד החקלאות. אולי בהמשך נבחן את זה.

אנחנו נעביר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. מכיוון שאין לנו את עמדת משרד החקלאות אני לא רוצה עכשיו לאשר את זה, אבל נרשום לנו שמשרד החקלאות יתייחס, כדי שנדע לאחר הקריאה הראשונה. יכול להיות שנוסיף את זה לאחר הקריאה הראשונה, בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. אפשר להכניס את זה גם בדברי ההסבר.

זה גם לא היה בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.

נכניס את זה.

אני לא מספיק מכיר את המשמעויות. אם הייתי מבין לעומק את המשמעויות הייתי יכול לתת תשובה. מכיוון שאני לא מספיק מכיר לעומק את המשמעויות, מה זה אומר "יער" ולאן זה יכול להוביל, את ההשלכות השונות, אשמח לקבל התייחסויות של גורמים שונים ואז נחליט.

רצית להגיד דבר נוסף?

כן. דבר נוסף, בהגדרה "פגיעה בערך טבע מוגן", הייתי מבקש שיתווסף שטיפול יערני על ידי קק"ל, ממשק יערני על ידי קק"ל – ותיכף אסביר – לא ייחשב כפגיעה.

ברור, זה הגיוני. טיפול יערני נועד למנוע שרפות. זה נראה לי הגיוני.

בדיוק, כל דילול של עץ.

כל דבר שהוא על פי דין לא נכנס.

זה על פי דין?

אני לא רוצה להיכנס כאן לשאלה האם זה על פי דין או לא על פי דין. לזה יש לנו את חוק גנים לאומיים, ששם זה על פי דין. כאן מכיוון שמדובר בתביעות אזרחיות אני לא רוצה שכל אזרח יוכל - - -

את נושא הכסף הורדנו מפה.

לא משנה, אבל עדיין אני לא רוצה שיוגשו תביעות כנגד יערן שמבצע דילול כדי למנוע שרפות ואחר כך נתווכח אם זה על פי דין. ברגע שהוא עושה דילול יערני במסגרת הפעילות של ממשק יערני, שמבחינת החוק הזה זה לא ייחשב כפגיעה.

נשמע לי הגיוני, אלא אם יש לכם בעיה מלכתחילה עם דילול יערני.

אין בזה צורך מכיוון שבעצם יש שני מקרים: או שמדובר בעצים שהם לא ערכי טבע מוגנים, הם לא נכללים בהכרזה ואז זה בכלל לא רלוונטי; או שאם הם כן נכללים בהכרזה אז צריך היתר פגיעה, ואם ניתן היתר פגיעה על ידי מנהל הרשות אז בכל מקרה זה לא נכנס.

יש היתר פגיעה ליערן כשהוא עושה את עבודתו?

אם היערן עושה את עבודתו לא כחוק אז אפשר לתבוע אותו, וזה בסדר גמור. אם הוא לא עושה את זה עם היתר אז אפשר לתבוע אותו.

זה בדיוק העניין, שאני לא רוצה שמבחינת החוק הזה, אני חושב שלא צריך להכניס את העניין הזה, אם היערן עושה את זה עם היתר או בלי היתר.

אתה לא רוצה שהיערנים שלך יעבדו ללא היתרים.

ברור.

אם היערן עובד ללא היתרים אז הוא בהחלט חשוף במקום הזה. אני מצפה ממנו שיעבוד עם היתר. אם הוא עובד עם היתר אז הוא מוחרג בחוק הזה, לפי מה שאני מבין. התשובה היא שאם הוא פועל לפי הנורמה לא צריכה להיות לו בעיה. אם יש יערן שלא פועל לפי הנורמה, הוא חשוף.

רק עוד הערה אחת לגבי משרד החקלאות. אין לי בעיה לקבל את ההתייחסות של משרד החקלאות, אבל אני אומר שזה לא כל כך נדרש מכיוון שלא מדובר פה על שמורות יער. שמורות יער הן יערות שנמצאים בניהול של משרד החקלאות לפי פקודת היערות.

אגיד לך, אני אפילו לא מבין את ההבדל בין יער לשמורות יער. אתה לוקח אותי לנושא מקצועי. אני לא רוצה להחליט בלי שאני שומע עמדה מקצועית, זה הכול. לא פסלתי ולא אישרתי. אמרתי שאני רוצה לקבל עמדה מקצועית.

תומר ישראל מ"ירוק עכשיו", בבקשה.

אני גם רוצה לברך. אין לי עניין פה לעכב שום דבר. אני רק רוצה להכניס עניין אחד שעומד על הפרק. כל החוק הקיים, וגם התוספת שמוסיפים, מצמצמים מאוד את האפשרות להגדיר מה הוא מפגע סביבתי. בעצם לצורך העניין, מפגע סביבתי שנמצא מחוץ לשמורות טבע או מחוץ ליער, שכרגע לא הוסיפו, זה דבר שהוא פתוח ואי אפשר להתעסק אתו. צריך להביא את זה בחשבון. אבל שוב, כרגע צריך להריץ את הצעת החוק, המצב הפוליטי מחייב.

להיפך. יש המון מפגעים סביבתיים אחרים שמוגדרים בחוק. כאן אתה מרחיב את החוק.

אם עכשיו מתנהלת חציבה של ראש הר שלא מיועד להיות גן לאומי, אם אני לא מצליח להוכיח רעש או זיהום אוויר או כל מיני דברים נלווים, זה שהורדתי את הראש של ההר בעצם לא נחשב מפגע סביבתי לצורך העניין.

החוק בנוי כך שהוא לא מוסיף על חוקים קיימים. הוא לוקח דברים שאסורים בחוקים קיימים ומאפשר אכיפה נוספת שלהם. הוא לא קובע פה נורמות חדשות.

אם אתה רוצה להוסיף נושאים כגון זה שתיארת להגדרה "מפגע סביבתי" אז צריך לתקן את ההגדרה, אבל לא בחוק הזה, כך אומרים לך.

אולי בחוק הזה אבל לא בהליך החקיקה הנוכחי.

תודה. איריס האן, בבקשה. רגע, לפני שאני סוגר את הרשימה, עוד מישהו רוצה לדבר? פרג'ון, אתה רוצה גם בעניין הזה להגיד לנו משהו?

אתן לאיריס האן. אין אדם מקנא לא בבנו ולא בתלמידו. איריס הייתה חניכה שלי.

היום אני מנכ"לית החברה להגנת הטבע אבל התחלתי את דרכי בחברה להגנת הטבע – לא נגיד מתי, לפני שנתיים–שלוש – כמורה חיילת בבית ספר שדה שקמים בניצנים, שיאיר פרג'ון הקים אותו. משם אנחנו מכירים.

אני רוצה לא רק לברך על הצעת החוק אלא גם להודות לאדוני היושב-ראש ולחברי וחברות הכנסת וגם למשרדי הממשלה שנרתמו לקדם את הצעת החוק הזאת. כמה שהיא קטנה, היא עברה תהליך ארוך מאוד.

הצעת החוק הזאת היא צעד קטן אבל היא שינוי גדול מאוד. היא מאפשרת למעשה לבסס את האכיפה האזרחית, את התביעה האזרחית, שהיא חשובה מאוד בנושאים סביבתיים. מצב הסביבה בישראל רחוק מלהשביע רצון. רשויות המדינה עושות כל מה שהן יכולות, אבל תמיד, גם בארץ כמו במקומות אחרים בעולם מקובל שיש גם אכיפה אזרחית ויש אפשרות לאזרחים לתבוע בגין עוולות סביבתיות, בנוסף למה שעושות רשויות המדינה באכיפה מינהלית או באכיפה פלילית.

מבחינתנו הצעת החוק הזאת היא תיקון לקונה, כי ההגדרה "מפגע סביבתי" שאבה אליה, כל פעם שהיה איזשהו תיקון חקיקה או חקיקה סביבתית חדשה תוקן חוק מניעת מפגעים ונוספה למשל שמירת הסביבה החופית שהזכירה חברת הכנסת כהן-פארן קודם. אבל איכשהו הנושא הכל כך בסיסי, של פגיעה בערכי טבע מוגנים ופגיעה בשטחים מוגנים, לא נכנס. לכן מבחינתנו ההרחבה של ההגדרה "מפגע סביבתי" גם לפגיעה הזאת מתבקשת. אנחנו שמחים מאוד על התיקון הזה.

אני לא מרבה להשתמש באמירה הזאת אבל אני חושבת שעכשיו היא נכונה, שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. כל ההצעות שיש כאן ויכולות לעלות ואפשר לשפר, מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת אי-ודאות, האינטרס הראשון הוא קודם כול להעביר את הצעת החוק הזאת, שיחול עליה דין רציפות. אין הרבה הצעות חוק שחתומים עליהן כל כך הרבה חברי כנסת מכל סיעות הבית. זה מלמד באמת על החשיבות של הצעת החוק, וחשוב שהיא תעבור עוד בכנסת הזאת. בכל התיקונים אפשר יהיה לדון בהרחבה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. תודה, ואני מקווה שנתקדם עם זה.

תודה רבה. אני תמיד שמח שאני יכול לעשות דברים שהם בתמיכת החברה להגנת הטבע.

סיימנו עם הדוברים. חברות הכנסת, אתן רוצות להגיד עוד משהו לפני שנעבור להצבעה?

נפעל כמה שיותר מהר כדי שנעביר את הצעת החוק בקריאה הראשונה לפחות.

אני מקווה שביום שני הצעת החוק כבר תעלה להצבעה במליאה.

סיימנו את הדיון. אני מעלה להצבעה את הצעת החוק בתיקונים כפי שנאמרו לקריאה הראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון – מניעת פגיעה בערכים טבעיים מוגנים), התשע"ז-2017 נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה פה אחד.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:35.