ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 03/12/2018

הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים, התשע"ט-2018

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת הכלכלה
03/12/2018

הכנסת העשרים





הכנסת





מושב חמישי




פרוטוקול מס' 872
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ה בכסלו התשע"ט (03 בדצמבר 2018), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים, התשע"ח-2018 (פ/4333/20)(כ/807) של חה"כ רועי פולקמן, אכרם חסון, מיקי לוי, חיים ילין, מרדכי יוגב, נחמן שי, מירב בן ארי
נכחו
חברי הוועדה:
רועי פולקמן – מ"מ היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
אסנת מארי
מוזמנים:
מנהל מחלקה בכיר רישום קבלנים, לשכת הי, משרד הבינוי והשיכון - אילן רויזמן

משפטנית, משרד המשפטים - אסתי ורהפטיג בס

מנהל תחום רישוי והסמכות, משרד הרווחה - אריק טייב

יו"ר ההנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים - ערן סיב

שדלן/ית, מנכ"ל התאחדות קבלני השיפוצים - יהודה כהן
ייעוץ משפטי:
מרב תורג'מן
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
הדס צנוירט


<< נושא >> הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים, התשע"ח-2018, פ/4333/20 כ/807, הצעת ח"כ רועי פולקמן << נושא >>


<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום אנחנו ביום קצר יותר בגלל חנוכה. אני מודה ליושב-ראש הוועדה על זה שאפשר לי היום לפתוח את הדיון. אסנת, ברוכה הבאה, שמח שאת פה. על סדר-היום: הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. בדיונים הקודמים סיימנו את רוב הסוגיות. יש לנו כמה פיין טיונינג שנעשה היום. נקריא, ונתייחס.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

הוועדה הכינה את הצעת החוק לקריאה ראשונה, הנוסח אושר במליאה, ועכשיו אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אשמח שנתעסק יותר בפרטים, כי דיברנו על הדברים הגדולים. יש הערות כלליות מאז הקריאה הראשונה ברמה הכללית? בבקשה.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

ערן סיב, יושב-ראש התאחדות קבלני השיפוצים. כמובן, אנחנו בעד החוק. אנחנו אלה שיזמנו את החוק יחד עם רועי. אנחנו בעד אחריות לשיפוצים - חושבים שזה מאוד חשוב. אנחנו נגד יישום החוק בחוק מכר דירות. חוק מכר דירות זה על דירות חדשות, שבונים דברים חדשים מהיסוד עד הטפחות. שיפוצים לפעמים זה טלאים – עושים צבע על טיח ישן, עושים ריצוף על ריצוף ישן. לאו דווקא דבר חדש. החוק שלנו אחריות על שיפוצים מאוד חשוב, אבל הוא לא יכול להיות מושלך על חוק מכר דירות, שיש שם אחריות של חמש שנים, שבע שנים על דברים חדשים שעשו אותם מהיסוד. זה דברים שונים בתכלית.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

ברור. זו היתה מהות החוק, גם אמרנו את זה בפעם הקודמת. לכן השארנו את זה כברירת מחדל. אנחנו לא יכולים לקבוע עכשיו סטנדרטים אחרים, לא יכולים לקבוע מפרט. הרי אמרנו שקבלן השיפוצים יכול לקבוע מה שהוא רוצה. יש לנו מינימום שאנחנו דורשים אותו, וכל השאר, הוא יכול לקבוע מה שהוא רוצה. יכול לקבוע שנה, שנה וחצי, שנתיים.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

בהסכמת הלקוח. המזמין והמבצע רשאים להסכים על תקופת אחריות אחרת, ובלבד שלא תפחת משנה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אבל נחדד - גם אם הלקוח לא מסכים, זה לא אומר שברירת המחדל שלו תהיה חמש שנים.

<< דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>

אם אין הסכמה, יש הפניה לחוק המכר, לתוספת, שתקופת האחריות תהיה לפי מה שכתוב בתוספת.
ערן סיב
זו הבעיה.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג בס: << אורח >>

אם נחתם חוזה בין הצדדים, אני מניחה שהסכימו על מלוא התנאים שלו כולל שנות האחריות.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

הטענה של קבלני השיפוצים: אני כלקוח לא מסכים. נגיד, אתה מציע לי שנה וחצי על האינסטלציה. אם אגיד שלא מסכים, זה מייד הופך את זה לחמש, כמו בחוק מכר, אז מה?

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג בס: << דובר_המשך >>

לא, פשוט אומר: אני לא מסכים לחוזה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אני לא צריך את הסכמת הלקוח, לטעמי. מה שהקבלן קובע באחריות קבלני שיפוצים – כל עוד זה לא פוחת, זה בסדר. הוא לא צריך את הסכמת הלקוח.

<< דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג בס: << דובר_המשך >>

אם אין הסכמה, גם אין אלמנט של הודעה עליו.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

ואם אין אלמנט של הסכמה, אני חוששת שקבלן השיפוצים יאפשר רק אחריות של שנה. איזה אינטרס יש לו לתת אחריות גדולה יותר מחוק המכר? הרציונל, לאפשר את ניהול משא ומתן בין הלקוח לקבלן המבצע, לקיים שיח על תקופת האחריות.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

ברור. הקבלן שיפוצים יכול להציע שנתיים ושלוש. רק אם התנאי אומר שכל פעם שאני כלקוח אומר: לא מסכים, מייד זה קופץ למקבילת לוחות זמנים של מכר דירות חדשות, זה לא הגיוני. בבקשה.

<< דובר >> אסנת מארי: << דובר >>

בוקר טוב. גילוי נאות – אני מגיעה מהתחום, אני מכירה, כי לדאבוני, הקטע הזה של קבלני בניין ושיפוצים זה חלק מחיי היום-יומיים. אבי היה קבלן שיפוצים בבנייה, בעלי הוא קבלן שיפוצים בבנייה, גם אחי הוא קבלן שיפוצים בבנייה. זה תחום מאוד קשה, לא פשוט. חושבים שכל קבלן הוא מיליונר. ממש לא.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זו אחת הסיבות שאנחנו רוצים קדם את החוק הזה – כדי לשפר את רמת השירות ולהבחין בין החאפרים לאנשי המקצוע וכו'.

<< דובר_המשך >> אסנת מארי: << דובר_המשך >>

אני מאוד שמחה על ההבחנה הזו. אבל אומר – היום, כשקבלני שיפוצים נותנים הצעת מחיר או מתקשרים בהסכם, היום לא כולם עושים ממש הצעת מחיר. לפעמים נכנס קבלן שיפוצניק, אומר: אני אעשה לך אינסטלציה בתוך הבית. אז הוא מתקן את האינסטלציה של המטבח ב-5,000 שקל.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

החוק לא חל עליו. זה יהיה מעל סכום שנקבע. זה היה 40 – היום נדון בהורדה של זה. ביקשתי להוריד לקראת שנייה ושלישית. זה ודאי לא יהיה שמישהו מחליף לך ברז ב-500 שקל.

<< דובר_המשך >> אסנת מארי: << דובר_המשך >>

צריך לשים אצבע על הזמן, לתחום את זה. כלומר אם בא קבלן שיפוצים, ולא צריך לערבב עם חוק המכר, כי אז זה סוחב אותנו לכל מיני מקומות לא טובים כלפי קבלני השיפוצים, ויש לא מעט אנשים שנכנסים, קונים דירה, רוצים לעשות שינויים כאלה ואחרים בדירה. נגיד, הם יעמדו בעניין הסכום, אבל אם יחול עליהם גם חוק המכר, אנחנו גוררים אותם למקום לא טוב.
יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור
אומר את הכוונה, ויתקנו אותי משרדי השיכון והמשפטים, אם אני טועה. אני כאן לא עד הסוף עם סיב – הכוונה שאם הקבלן לא קובע כלום, לוחות הזמנים שיחייבו אותו, זה חוק המכר, כי לא נקבע סטנדרטים אחרים – אנחנו לא יכולים לקבוע. לכן הדרישה היא קודם כל על קבלן השיפוצים לקבוע, אבל ההערה שלי – הקבלן לא צריך את הסכמת הלקוח. כלומר הוא כותב בחוזה זמן אחריות. אנחנו קובעים לו הגדרת מינימום שהוא לא יכול – הוא לא יכול להגיד: אני נותן לך חצי שנה אם קבענו שנה מינימום, אבל מעל השנה – הוא יכול להגיד שנה וחצי או לומר רק שנה.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

ברוב המקרים הוא יגיד רק שנה. מה האינטרס שלו להגיד יותר?

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

שוק תחרותי.

<< אורח >> אסתי ורהפטיג בס: << אורח >>

אני חושבת שהדוגמה שהבאת כן מסתדרת עם מה שאנחנו אומרים, כי ברגע שקבלן השיפוצים קבע בחוזה שהאחריות תחול שנה, ושני הצדדים הסכימו בעל-פה – אפילו לא חתמו - זה מספיק. אני לא צריכה הסכמה פוזיטיבית לעניין התקופה. יש הסכמה כללית ביניהם, והדבר הזה היה חלק מההתקשרות, לא משנה אם בעל-פה. אפילו חוזה בעל-פה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

נכון. זה מספיק. זה גם אמרנו בפעם הקודמת, שזה גם הסכמה בעל-פה. זה יותר מפשט כי גם במובן של ההסכמה שעליה דובר כאן – עצם זה שהסכמנו על חוזה - כל הפואנטה כאן שהיא כן מחייבת, שקבלן השיפוצים, בזמן שאתה סוגר אתי, זה חלק מהדיל. כמו שאתמקח אתך על מחיר – אתה עושה לי אמבטיה, אומר: זה יעלה לך 30,000 שקל, וגם אומר: יש אחריות לשנה וחצי. בבקשה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני רוצה להעלות שתי נקודות. ראשית, כמה קבלני שיפוצים. מישהו יודע כמה קבלני שיפוצים יש בארץ, וכמה זמן עוד לא היו כדי לקבל אנשים? מחכים אנשים הרבה שנים? אני מכיר אנשים שפנו אליי כמה פעמים, שהם רוצים להיבחן. לא עושים. לכן אני רוצה את האנשים הראשונים האלה – המומחים, לא החאפרים.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אתה צודק.

<< דובר >> אסנת מארי: << דובר >>

אתה צודק, אבל את זה צריך לעשות עם רישום הקבלנים, זה הכי חשוב שיש.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

משרד השיכון. הם היו פה והם מחויבים לזה. זה לא קשור לחוק.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני יודע.

הדבר השני, נצטרך להכניס הרבה דברים - אתן דוגמה. מישהו פנה אליי, אבל עשה עבודת שיפוצים – רשום - בקומת קרקע בווילה. על הדרך בעל הווילה אומר לו: תחליף את הצינור של המקלחת למעלה. בעל הבית הביא את הצינור, וביקש שיחליפו לו. אחרי תקופת מה בעל הבית יצא לחו"ל, חזר ומצא שהכול מוצף. תבע אותו. העצה שלו, וזה עזר לו, אמרתי לו: תברר אם אתה קנית את הצינור, ומאיפה היה הפיצוץ. התברר שהפיצוץ היה מהצינור ולא מההתקנה. אבל תאר לעצמך התקנה כל כך פשוטה – היתה עולה לו מאות-אלפי שקלים. איפה אנחנו צריכים לתחום את הנושא הזה? במקרה הצינור התפוצץ - זה לא מהעבודה עצמה. לכן הוא יצא.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אומר משהו אחד שעלה בבסיס. כל השינוי והחידוש בחוק הזה אומר שאנחנו מעבירים את האחריות מצד הוכחת הנזק מהלקוח לצד הקבלן. גם היום, אם אני עובד וזה בתקופת האחריות, גם קודם יכולתי לטעון לאחריות. מה חידשנו בחוק – אמרנו שאם זה בקבלן האחריות וקבלן עשה לי עבודה, הוא יצטרך להוכיח, שהנזק שנגרם הוא באשמת הלקוח, כי גם אם בא אליי קבלן שיפוצים – יכול להיות שאני אחר כך עשיתי משהו – קדחתי בקיר ופוצצתי את הצינור, ואז הקבלן יכול לומר: אני שיפצתי לך את האמבטיה, מה אתה רוצה ממני? זה בסדר, רק החידוש המשפטי היחיד שהוא משמעותי צרכנית אומר: בתקופת האחריות קודם כל אוטומטית הקבלן אחראי אלא אם הוא מוכיח. היום המצב היה הפוך – שבכל מקרה הלקוח היה צריך לבוא למשפט ולומר: אני צריך להוכיח שהנזק נגרם בגלל הקבלן. לכן כל מה ששינינו זה את המהלך לתקופת האחריות. זה לא משנה את העובדה שאם הנזק, גם בתקופת האחריות, ייגרם בגלל מחדל של הלקוח, יבוא הקבלן ויש לו הגנה כאן. זה בסדר. לכן כך נבנה החוק.

לגבי ענין הרישום, אילן, אתה רוצה לומר משהו לגבי בחינות ההסמכה? זה לא החוק – אבל במעטפת החוק זה גם מהלך שמשרד השיכון עושה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

גם בשיפוצים ומתי עשו בשנתיים האחרונות כמה בחינות?

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

אילן רויזמן, משרד הבינוי והשיכון. אני יכול לעדכן שבימים הקרובים יתחילו בחינות לצורך הרישום לענף - זה הולך לקרות בימים הקרובים, כפי שציינו גם חבריי מההתאחדות.
דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר
מתי היתה הבחינה האחרונה?

<< דובר_המשך >> אילן רויזמן: << דובר_המשך >>

נדמה לי שבמהלך 2017. אני נציג הלשכה המשפטית. בעניין הזה, זה לא דיון שנועד לדבר על סטטיסטיקה של רישום בפנקס הקבלנים, רק מעיון שעשיתי עכשיו בפנקס שמפורסם באינטרנט רק על ענף 131, אני רואה, לפי הנתונים בפנקס באינטרנט – אני מקווה שאין בו תקלה – זה 2,133 קבלנים שרשומים היום בענף 131, שזה ענף משנה שיפוצים.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

אחדד – ביום ששי הקרוב, ב-7 בדצמבר, מתחילים מבחנים רק לאלה שנכשלו במבחנים הקודמים. מאחל להם הצלחה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

נאחל להם בהצלחה.

<< דובר_המשך >> ערן סיב: << דובר_המשך >>

אגב, זה עשרה מבחנים – לא אחד. בינואר הקרוב אמור להיות סט המבחנים החדש לכל אלה שלא נבחנו. כבר שנה אין נבחנים לצערי, למרות הלחץ שלנו והבקשות שלנו.
דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר
זה היה ביום החג שלנו ואנשים לא הצליחו להגיע, ואפילו לא הזיזו אותו. זה היה ביום החג בסוף חודש הרמדאן.

<< דובר_המשך >> ערן סיב: << דובר_המשך >>

חבל שלא אמרו לנו את זה. בינואר הקרוב יהיה כבר סט מבחנים חדש.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

רק תוודאו שזה לא חג – לא יהודי, לא נוצרי ולא מוסלמי.

<< דובר_המשך >> ערן סיב: << דובר_המשך >>

ברור. אשמח שיגידו לנו דברים כאלה. היום במדינת ישראל יש כ-17,000 קבלני שיפוצים שעובדים. מתוכם יש כ-1,450 איש שנרשמו בסיווג 131 לקבלן שיפוצים עד 1.3 מיליון שקל עבודה. יש עוד קבלני שיפוצים, במסגרת האלפיים, שזה ג1, ג2, ג3, שיש להם גם סיווג של שיפוצים, אבל אני לא קורא להם קבלני שיפוצים, שזה מה שהאלפיים ומשהו שאמרת. 1,450 הם סיווג 131 לקבלן שיפוצים.

במהלך חודש מאי השנה עשינו מסיבת עיתונאים עם יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון, ועשינו סיווג חדש – קבלן שיפוצים לעבודות קטנות, עד 350,000 שקל עבודה, שזה המבחנים שבחודש ינואר הולכים להתחיל, שאנחנו מעריכים שלסיווג החדש ייכנסו בין אלף לאלפיים קבלני שיפוצים שעובדים בעבודות קטנות, שיוכלו להיבחן ולהיכנס לסיווג החדש. מבחינתנו זה מיסוד ענף השיפוצים במדינת ישראל. כל קבלן שנכנס אליך הביתה יבוא עם תעודה, עם רישום, עם הכשרה ולימודים. זה מאוד חשוב.

לגבי החוק, רק דבר אחד – שיפוצים. אגב, יש לנו הרבה חברים מהמגזר הערבי בהתאחדות קבלני שיפוצים. אני לא יודע לכמת את זה, אבל התחום מאוד חזק גם במגזר. אנחנו מנסים לשנות את הסטיגמה של ענף השיפוצים, כי הסטיגמה של קבלן שיפוצים היא לא כל כך טובה, היא די שלילית. היום היה משך שבועיים-שלושה קמפיין של משרד הבינוי והשיכון על קבלן השיפוצים להירשם ברשם הקבלנים, לעודד קבלני שיפוצים להירשם.

לגבי החוק, מה שאתה אומר – מה שקבלן השיפוצים קובע עם הלקוח - שזה מה שיהיה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

נכון. שכנעה אותי אסתי שההסכמה – ברור שאני בא ומציע לך עבודה, ואת מציעה לי עבודת שיפוצים – אנחנו מסכימים על מחיר. בתוך זה, זה ההסכמה, אז ברגע שסיכמנו על עצם החוזה, בתוך זה המרכיב האחריות. לכן אמרנו שחוק המכר, העול היחיד שהסכימו קבלני השיפוצים לקחת עליהם, זה את נושא השקיפות. כלומר בתוך הסגירה, ברגע שבא קבלן השיפוצים, אומר: אני עושה לך עבודה. תדע שזה עולה 20,000 שקל ואחת לשנה וחצי. ברגע שסגרתי אתך את החוזה, סגרתי. זו ההסכמה. אין פה משא ומתן.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

אז למעשה בתקופת אחריות המבצע, שיתקשר המזמין לבצע בהסכם לביצוע עבודת שיפוצים - הוא יהיה אחראי לתקופת האחריות, כפי שסוכמה – זה כן בהסכמה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

כן. השתכנעתי שזה לא כזה סיפור. המינימום שנה - הסכמנו עליו.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

במילים אחרות, מה שקבלן שיפוצים מבטיח, הוא צריך לעמוד בזה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

נכון. בבקשה, הקראה.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

חוק אחריות לעבודות שיפוצים, התשע"ח-2018. 1. הגדרות. בחוק זה – "אי התאמה" – כל אחד מאלה: (1) ליקוי שנתגלה בעבודות שיפוצים, או עבודות שיפוצים השונות מהמוסכם בין מזמין למבצע עבודות שיפוצים או השונות מהאמור בתקן רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953;

אפנה לחוק התקנים שקובע בפרק נפרד מהו תקן בהכרזה, תקן רשמי. החוק מפנה לעבודה ששונה מהאמור בתקן שהוכרז עליו כתקן רשמי.

(2) לעניין טובין שסופקו על ידי מבצע עבודות שיפוצים והותקנו במבנה שבו בוצעו עבודות השיפוצים – כמשמעותה בסעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968;

גם כאן אפנה לסעיף הרלוונטי, סעיף 11, שקובע מהי אי-התאמה.

אי-התאמה: המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר – (1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם; (2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם; (3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם; (4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים.

זו המשמעות של אי-התאמה.
דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר
אנחנו נכנסים פה לנושא - בסעיפים האלה יש הרבה מקרים שבעל הבית קונה את החומר, את הציוד, וזה שעושה את השיפוץ הוא רק מבצע את העבודה. אם אנחנו כבר פה, אנחנו צריכים התייחסות גם לנושא הזה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זה הפניה לחוק המכר. אסתי, תוכלי להסביר?

<< אורח >> אסתי ורהפטיג בס: << אורח >>

הרישא של סעיף קטן (2) מדבר על טובין שסופקו על-ידי מבצע עבודות השיפוצים, כלומר מי שסיפק את הטובין ואת אותם חומרים זה מזמין השירות ולא מבצע השיפוצים. אין אחריות.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בדיוק. נגיע לזה ותראה, שאם מי שהביא את החומרים זה הלקוח, לצורך העניין, על החומרים ודאי אין אחריות. אם הבאת ריצוף והוא נסדק, אין אחריות. זה כתוב בחוק. קבלן השיפוצים לא אחראי על מה שלא הביא.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

זה גם כתוב בהגדרה, כי גם בפסקה (2) שהקראתי כתוב: לעניין טובין שסופקו על-ידי מבצע עבודות שיפוצים. מה שלא סופק על-ידו, לא ייכלל באחריות הקבלן.

"חוק המכר (דירות)" – חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973;

"חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות" – חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969;

"מבנה" – מבנה קיים הנמצא בבעלותו או בחזקתו של מזמין;
"מבצע" – מי שהתקשר עם מזמין בהסכם לביצוע עבודות שיפוצים;

"מזמין" – אדם המזמין עבודות שיפוצים במבנה;

"עבודות הנדסה בנאיות" – כהגדרתן בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות;

"עבודות שיפוצים" – עבודות הנדסה בנאיות במבנה, לרבות הרחבת המבנה ולמעט עבודות הכוללות את הריסת המבנה ובניית מבנה חדש, והכל ובלבד שהיקפן הכספי של העבודות גדול מהסכום המרבי שנקבע לעבודות הנדסה בנאיות לענף משנה בהוראות לפי סעיף 14(א) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות;

כאן אפנה לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, שקובעות את הסכום לעניין ענף משנה. הסכום הנכון לשנת 2018 הוא 43,865 שקלים חדשים.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אילן, דיברנו בעבר כמה פעמים שהסכום באמת מאוד גבוה יחסית לעבודות שיפוצים ביתיות. המינימום היה שהחוק חל מעל 43,000 שקלים. אנחנו ביקשנו להוריד את זה ל-20,000 שקל. כדי שיהיה רף שמצד אחד, לא כל עבודה קטנה ואזוטרית תיכלל בחוק כאחריות קבלני שיפוצים; מצד שני, 40,000 זה עבודה מסיבית. דברים שלהם נועד החוק הזה, בגדול, עבודות שיפוצים רגילות זה לא עבודות של 100, 200 אלף שקל. זה 25,000 שקל, 30,000 שקל. בדיוק הפער בין מה שאסנת אמרה – בין אלף, אלפיים, 3,000 שקל. לכן הבקשה, אם אין התנגדות של משרד השיכון, שנשים את זה סביב 20,000 שקל. 22,000.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

אין התנגדות.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אז אני מבקש שנתקן את זה ל-20,000 שקלים.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

בעבודות שיפוצים כתוב כאן: לרבות הרחבת מבנה. אסור לנו להרחיב מבנים.

<< דובר >> אסנת מארי: << דובר >>

זה יכול לבוא רק ב-135.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

נכון, כי יש פה הבהרה בעניין. זו אותה הבהרה שניתנה בקריאה ראשונה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

מה זה אומר, הרחבת מבנה? זה נאמר גם בקריאה ראשונה.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

נכון. פנקס הקבלנים מחולק להרבה ענפי משנה של ענף השיפוצים, וענף הקבלנים הוא רק אחד מענפי המשנה – קיימים ענפים נוספים: אינסטלציה, חשמל, איטום, הרחבת מבנים שזה 135, כפי שחברת הכנסת הבהירה. נבקש להבהיר לפרוטוקול - הבהרנו את זה גם בישיבה הקודמת של הוועדה לקראת הקריאה הראשונה – הצעת החוק הזו מדברת על עבודות שיפוצים וקובעת הגדרה שלא תואמת לתחולת ענף 131 שיפוצים, שקיים בפנקס הקבלנים. 131, לא משנה מה הסיווג. מה שנבקש לחדד – הצעת החוק הזו, כפי שאמרתי – לא מתייחסת דווקא להגדרת קבלני השיפוצים; היא מסתכלת על הצרכן, ושואלת, אילו שירותים או עבודות צרכן מקבל. הוא אולי מכנה אותן שיפוצים, אבל זה לא בהכרח תואם את פנקס הקבלנים. כשצרכן מבקש להוסיף חדר או מרפסת או כל דבר אחר שזה בגדר הרחבת מבנה ולאו דווקא שיפוץ, אנחנו חושבים שראוי שהצעת החוק תחול בהקשר האחריות.
יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור
תודה. החידוד הוא, שיש הבחנה בין מה מותר או אסור לקבלן שיפוצים לפי- - - שאז זה חל, כפי שאמרה חברת הכנסת – אם הוא לא בעד הגדרה - זה לא קשור. זה תקנות נפרדות. אנחנו באים מהמקום הצרכני. הצרכן לא יודע מה זה 131. אם בא אליו קבלן ועושה לו הרחבה – יכול להיות שיש לו רשיון, יכול להיות שלא, יכול להיות שהוא בסיווג הנכון – זאת לא בעיה של הצרכן. העמדה היתה גם בעצה טובה של משרדי השיכון והמשפטים שזה יחול עליו, ולכן אין קשר. בסוף אני כצרכן, בא אליי מישהו – לא משנה כרגע אם הוא עובד לפי רשיונו ומרחיב לי חדר בבית, והסכום הוא כזה, אז אני מקבל אחריות. אם הוא לא עובד לפי הרשיון, זה עניין של סיב ושל משרד השיכון.

<< דובר_המשך >> אילן רויזמן: << דובר_המשך >>

כמובן שיש קבלנים שרשומים במספר ענפים.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

יכול להיות שיש קבלן שמותר לו גם להרחיב. אם מותר לו, מותר. יש שני עניינים שעמדו לאורך כל הדיון על החוק - גם העניין החוקי של להגן על הצרכן וגם עניין תודעתי, שמאוד חשוב לקבלנים, שבסוף אנחנו נחנך את השוק במובן התודעתי צרכני, לדעת שהוא מזמין קבלן, שהוא מבקש לראות תעודה, שיודע שאם יש תעודה, יקבל, במובן הזה אנחנו רוצים שהשוק יתבגר. ואז הוא יודע להבחין בין חאפר. ושוב אומר – נתתי כדוגמה את אמי ואוכלוסייה מבוגרת, ולא רק - שתגיד: אני רוצה לשפץ בראש שקט, ואני יודעת שאם הזמנתי מישהו, ואני לא יודעת לומר: הבאתי מישהו, אסתכל עליו – לא מבין כלום. מישהו נשאר אצלי בבית – אני יודע מה הוא עשה? כמו שאני הולך למוסך, ואני יודע שאם אני רואה תעודה, ואני יודע שהוא מפוקח, שהוא נותן לי אחריות ושהוא רשום במשרד השיכון ושהוא מאוגד באיגוד קבלני שיפוצים, אני הלקוח הפשוט, שלא מבין בשיפוצים, ולא יודע לפקח מה החליף לי או לא החליף לי, אני יכול להיות קצת יותר רגוע. זו היתה מטרת החוק.
דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר
אם הבנתי נכון, עניין ההרחבה - קבלן שעבר עבירה ויבצע עבודה- -

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זה עדיין באחריות.

<< דובר >> אסנת מארי: << דובר >>

עושים על זה אכיפה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

נכון.

<< אורח >> יהודה כהן: << אורח >>

יהודה כהן, מנכ"ל התאחדות קבלני השיפוצים. עבודות הכוללות את הריסת המבנה ובניית מבנה - זה לא הרחבת מבנה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

כתוב: למעט עבודות הכוללות את הריסת המבנה ובניית המבנה מחדש. זה לחלוטין לא שיפוצים. זה לא עבודות שיפוצים.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

אדוני, הואיל ואתם בוחרים להפחית את הסכום, אני חושבת שיש מקום לשקול הצמדה למדד של הסכום. הסכום הקודם שהפניתם לתקנות רישום קבלנים הוצמד למדד, יש הוראת תיקון, ואני חושבת שראוי שגם ה-20,000 שקלים יוצמדו למדד.
<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בסדר.
דובר >> מרב תורג'מן: << דובר
20,000 שקלים חדשים שיוצמדו למדד, שישתלמו ב-1 בינואר של כל שנה לפי המדד הידוע בחודש הקודם.
דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר
הסכומים האלה הם לפני מע"מ?

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

לדעתי זה כולל. שאלה מצוינת. נוודא. צרכנית זה אמור להיות כולל.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

אם הוא חייב להציג את הסכום הכולל, אני מניחה שגם כאן זה הסכום הכולל.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

הצרכן צריך לשמוע סכום כולל. זה יהיה צמוד למדד, כפי שנאמר, כפי שהיה מקובל גם בסכום הקודם. זו הצמדה ב-1 בינואר בכל שנה של חודש אוקטובר ביחס למדד של חודש אוקטובר שקדם למועד ההצמדה.
דובר >> מרב תורג'מן: << דובר
"תקופת אחריות" – תקופה שתחילתה במועד סיום ביצוע עבודות שיפוצים וסיומה בתום התקופה הקבועה בתוספת לחוק המכר (דירות) לצד כל אי-התאמה המפורטת בתוספת האמורה.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

לגבי חוק מכר דירות - איך זה משליך עליו?

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

ההגדרה של תקופת האחריות הקבועה כאן היא למעשה תקופה שלקוחה מחוק המכר, דירות. יש לנו סעיף 3, שמאפשר את קביעת תקופת אחריות שונה מתקופת אחריות הקבועה בחוק המכר, אבל ההגדרה, שזו ברירת המחדל, היא תקופת האחריות הקבועה לצד כל סוג עבודה הקבוע בחוק המכר.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

כלומר אם קבלן שיפוצים לא עשה חוזה.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

זו ברירת המחדל.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אני אומר למה הגענו לחלופה הזאת – כיוון שלהיכנס עכשיו לכל התפריט, שהוא ארוך, שיהיה שונה – על בטון יש משהו אחד ועל אינסטלציה משהו אחר ועל חיפוי משהו כזה ועל איטום משהו כזה – לא רצינו להיכנס לזה.

<< דובר >> אסנת מארי: << דובר >>

כלומר הוועדה כרגע לקחה את הספר הכחול, וכל הקבלנים והשיפוצניקים עובדים לפיו, וביטלה אותו. הספר הכחול זה כמו האורים והתומים של קבלני השיפוצים והבנייה. כלומר הוא אומר: על איטום חמש שנים, לפי החוק, על אינסטלציה שלוש שנים.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

היום לשיפוצים אין דבר כזה ספר כחול, כי החובה לפי חוק מכר היא רק על בנייה חדשה. מה אמרנו לקבלן השיפוצים – נתנו לך מינימום שאתה לא חורג ממנו, השנה הזאת. כל השאר תקבע מה שאתה רוצה. רק שוב, ערן - אין אופציית ביניים, כי אם הקבלן אומר: אני לא אומר לך כלום, אתה צריך לדעת שאם עשית עבודת שיפוצים – שוב, אמרת שנתיים – זה שנתיים. לא נתווכח על זה. אתה לא מחויב לסעיפי חוק המכר. המטרה היא לעודד שקיפות שבה אין אלמנט של אי-ודאות, וכדי לא להתחיל להיכנס לתפריט אין סופי שנתחיל לדון בו – כמה זה סביר, כמה זה לא סביר – בסוף אם אתה הורס מקלחת ובונה אותה מחדש, למה זה שונה מהתקנת מקלחת? לכן הטענה אומרת שמה שעשית – תקבע מועד - הכול בסדר, בעל-פה, אמרת: המקלחת עולה 20,000 שקל - אני נותן לך אחריות לשנה וחצי – בסדר גמור. זה מה שצריך.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

אני פוחד שאם חלילה לקוח אומר: לא אמרת לי אחריות שנה וחצי - הם ילכו לבית משפט וחוק מכר דירות יחייב אותם.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

כל המהות היא שיהיה לעודד – אנחנו לא יכולים ללכת חצי דרך במובן שהמטרה היתה שקבלן שיפוצים שהוא רציני – אל"ף, הוא מסכם, ואם הוא חושש מזה, שיכתוב את זה בשתי מילים. לא הגדרנו מה צריך להיות בחוזה. זה יכול להיות על חצי נייר שכתוב עליו התחייבתי, ולצלם את זה בנייד. זה נורא קל. כולנו עברנו ברמה האישית את התהליכים האלה. זה לא בעיה לכתוב לך: שיפוץ מקלחת כולל, לכתוב שנה וחצי אחריות ותודה. לכן הדרישות הן מינימליות. יש שקיפות.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

שוב – למה שבשיפוצים לא תהיה ברירת מחדל, שזה שנה מינימום?

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

כי יש פה שונות. אנחנו לא רוצים לגרום לזה שהכול אוטומטית הוא רק שנה.

<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>

אני מבין, אבל למשל, איטום צריך להיות שונה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

טיח זה משהו אחד, ואינסטלציה זה משהו אחר.

<< דובר >> אסנת מארי: << דובר >>

הבהרה - זה גומר את ההפרדות האלה?

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

לא.
דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך
ואם אמרנו: עבודת השיפוצים של הבית של משה היא באחריות של שנה מיום סיום העבודה, והוא חתם על זה, אומר: גם הטיח, גם האיטום, גם הכול.
<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זה בסדר. יש פה שוק חופשי. אנשים יכולים להחליט.
דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאזרח לא מבין.
היו"ר רועי פולקמן
אתה צודק, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס לתפריט כזה. המטרה היא לעודד – קודם כל, כבר השינוי הצרכני, שיהיה על השולחן. שאדם יהיה מודע לזה – כל שנה. אתה נכנס עכשיו למשהו שהוא קצת יותר שקוף. היום על אותו משקל, אתה לא מקבל כלום, כי אתה לא נותן שנה ולא מקבל שנה. אחרי חצי שנה אתה מתקשר לשיפוצניק והוא אומר: מה אתה רוצה? אני לא נותן לך אחריות.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

המטרה לעודד הסכמות בין קבלן השיפוצים ללקוח.
דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך
אם אמרת לו שנה והיתה לו בעיית איטום, הוא יגיע לבית משפט ויתבע אותך גם אם סיכמתם שזה שנה כל העבודה. אם אין לך איטום, תשלם.
היו"ר רועי פולקמן
יכול להיות.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

לעניין ה-20,000 והמע"מ - אני לא יודע אם זה שיקול – בפנקס הקבלנים מדובר בהיקף מרבי – נניח, 350,000 לסיווג החדש של השיפוצים - הכוונה היא לסכום שאינו כולל מע"מ, וזה קבוע במפורש אצלנו בתקנות. סכום ההיקף שקבוע בתקנות לא מקבל מע"מ.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

ככל שזה לא נאמר במפורש, זה כולל מע"מ. אם אנחנו לא אומרים אחרת, הסכום כולל מע"מ.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

עדיף שיהיה פשוט. חבל לסבך את העניין. הצרכן לא ער לדברים האלה. סיפרתי, שכשהתחלנו עם החוק, הייתי צריך לעשות עבודת איטום גדולה בביתי, וקיבלתי אחריות עד בוא המשיח. וכתוב לי בקבלה: אחריות עד בוא המשיח. נתן לי אחריות עד בוא המשיח. רציתי להציע את זה בחוק. אחלה עבודה עשה. רציתי שתינתן אחריות עד בוא המשיח. אם יבוא המשיח, אני מוכן לוותר על האחריות - למען תקומתו של העם.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

לשאלת מנהלת הוועדה, אנחנו נוסיף הגדרות כקיר מבנה ככל מבנה שקיים בבעלותו של המזמין – כאשר אנחנו מחריגים מבנים, הריסה ובנייה מחדש של מבנה, הכוונה היא כמובן להריסת הבית ובנייה מחדש של בית.
דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך
של כל הבית.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זה לא עבודת שיפוצים.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

בדיוק. אם המבצע משנה חלוקה מחדש של פנים הדירה באמצעות קירות, זה כמובן יחול – החוק יחול עליו.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בסדר גמור. הבהרנו שמדובר על כל המבנה. צריך להוסיף את המילה בכללותו? אם צריך יהיה להוסיף - יוסיפו. זה עניין ניסוחי. המהות מוסכמת והובהרה. נצביע על סעיף 1. חברת הכנסת מארי – את לא מצביעה. מי בעד?


הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף 1 אושר.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

סעיף 1 אושר, לרבות התיקונים.
מרב תורג'מן
אחריות מבצע. 2. (א) התקשר מזמין עם מבצע בהסכם לביצוע עבודות שיפוצים בתשלום, יהיה המבצע אחראי לכל אי-התאמה שהתגלתה במבנה בתוך תקופת האחריות, אלא אם כן הוכיח המבצע כי אי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או חדל של המזמין.

(ב) התגלתה אי-התאמה הניתנת לתיקון, ייתן המזמין למבצע הזדמנות נאותה לתקנה, והמבצע יתקנה, בלא תמורה, בתוך זמן סביר.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

הערות.

<< אורח >> יהודה כהן: << אורח >>

יש מצב שקבלן שיפוצים קיבל הערות, בא לתקן, ופתאום הלקוח אומר לו: לא רוצה לתקן - הולך לבית משפט.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

יש לזה מענה בנוסח. הסעיף אומר: התגלתה אי-התאמה הניתנת לתיקון, ייתן המזמין למבצע הזדמנות נאותה לתקנה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

יהודה, זה הנוסח. כשאתה אומר: ייתן המזמין – זה לא ימנע ממנו. אם הוא יוכיח שהציע לו לתקן והוא מנע ממנו - הוא עומד בתנאי החוק.

<< דובר >> אסנת מארי: << דובר >>

אגב, מהניסיון המשפטי שלי, כי הייתי מייצגת גם ליקויי בנייה – כשאתה מגיע לבית משפט ואומר: הלקוח לא נתן לי לתקן – בית המשפט לוקח אותך לכף זכות.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

שאלת שאלה מצוינת. דעתי נחה.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

ברור שאם הוא לא נתן לו הזדמנות נאותה לתקן, הוא לא הפר, ובבית המשפט זה יילקח בחשבון.
דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך
אנחנו מחפשים את הסבירות. לפעמים אתה נכנס לבית, אתה צריך לעשות תיקונים. מישהו צריך להיות בבית. צריך לתאם את זמן ההגעה. אם לא, לא תבוא כאילו יצאת ידי חובה בזה שאמרת לו: אני מגיע בזמן שלא מתאים לבעל הבית.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

כפי שאומרת היועצת המשפטית ובצדק - אנחנו מחוקקים חוקים לכלל. תמיד יכול להיות מקרה יוצא מן הכלל – אחרת לא היה בית המשפט.
דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך
אנחנו רוצים להגיע לנוסחים שיהיו כל כך ברורים, שלא נשאיר את זה פתוח לפרשנויות.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אבל איך עורכי דין יתפרנסו? אתה מהנדס, אני כלכלן, אבל יש עורכי דין. הם צריכים להתפרנס איכשהו...

בבקשה.

<< אורח >> אריק טייב: << אורח >>

אריק טייב, משרד העבודה והרווחה. שאלה: אתם מדברים על זמן סביר לתקן – מה נקרא זמן סביר? שבוע? שבועיים? חודש? אם מדובר בקבלן עסוק?

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זו הגדרה משפטית מקובלת. אתה לא יכול לקבוע כלל בחוק הזה, כי מה זה זמן סביר לעבודה שצריך בה ברז שהוזמן מאני לא יודע איפה?
דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך
פיצוץ במקלחת - זמן סביר זה מיידי. בעיה בצבע - יכול לחכות גם שבועיים.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

לכן ההגדרה היא משפטית. אתה לא יכול להגדיר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אתה לא יכול להשאיר בית ללא מים.
היו"ר רועי פולקמן
ברור. אני מעלה את סעיף 2 להצבעה, כפי שהוקרא. מי בעד?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף 2 אושר.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

סעיף 2 אושר.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

3. קביעת תקופת אחריות שונה בהסכם. מזמין ומבצע רשאים להסכים, לגבי כל אי-התאמה, על תקופת אחריות שונה מהתקופה הקבועה, בתוספת לחוק המכר (דירות), ובלבד שלא תפחת משנה.
היו"ר רועי פולקמן
מקובל? זה מה שאמרנו – הסכמה. ואמרנו – זה לא חייב להיות בכתב. מי בעד?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף 3 אושר.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

סעיף 3 אושר.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

4. התניה לטובת המזמין. בלי לגרוע מהוראות סעיף 3, אין להתנות על הוראות חוק זה אלא לטובת המזמין.

זו הוראה דומה שקיימת גם בחוק המכר דירות.

5. שמירת דינים. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אבהיר כאן ואבקש את אישור משרד המשפטים לעניין – הגיעו אליי כמה פניות בנושא הפוך – פגיעה בזכויות שניתנות לאנשים לפי חוק מכר, כלומר קניתי דירה חדשה, ואז הזמנתי שיפוצניק לדירה חדשה. הוא עשה עבודה, וזה פוגע בזכויות שלי מחוק מכר. זה עלה בכל מיני דיונים של מחיר למשתכן, שאתה מקבל דירה קומפלט פיקס לפי מפרט אחיד, ואז אני נכנס ורוצה לעשות שינויים והתאמנות, ואז אני עובד לא עם הקבלן – אני מביא שיפוצניק ואומר: אני רוצה מזגנים אחרים, רוצה שינוי במטבח, רוצה שינוי במקלחת. זה קצת מאפיין את האופי של פרויקט מחיר למשתכן, שבו אתה מקבל מפרט אחיד ורוצה לשנות, ואז מה קורה אם יש תקלה שאני רוצה לשייך אותה לקבלן, כי זו דירה חדשה?

<< אורח >> אסתי ורהפטיג בס: << אורח >>

אנחנו חושבים שאין לקונה בעניין הזה. חוק המכר דירות זה דבר שעשו לפני מחיר למשתכן. אתה לוקח נגר, לוקח מישהו אחר שיעשה וגם לגבי דברים אחרים. חוק המכר דירות קובע - לקחנו את זה משם – תקופות אחריות. זה אומר שבהן נטל ההוכחה הוא על היזם. הוא יכול להוכיח שאי-ההתאמה נגרמה בגלל משהו אחר – למשל, אם ביצעת עבודות שיפוצים כאלה, ועכשיו יש בעיה באינסטלציה ולא יודעים מה המקור של זה, אתה יכול לפנות לקבלן שלך ואתה תובע אותו, ונטל ההוכחה עליו, להוכיח שהתקלה נגרמה בגלל קבלן השיפוצים ולא בגללו.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

היום יש לנו בעיה רצינית בזה שמחזקים את המבנים לרעידת אדמה, תמ"א 38, אז יש התוספת של הממ"ד, יש התוספת של המרפסת, ואנשים אומרים: על הדרך בוא נשפץ עוד כמה דברים. השיפוץ יכול להיות עם קבלן אחר. אנחנו צריכים גם לתת את הקשר הזה. אני מדבר משהו מעשי, של היום-יום. לא חייב להיות אותו קבלן שעושה את תמ"א 38, לעשות את השינויים.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

ביקשתי, ואני מודה לאסתי על ההבהרה. נחה דעתי. כמובן, הסוגיה הזו עלתה לפני הדיון היום. התייעצנו עם הצוות המשפטי. נחה דעתי שלא נדרש שינוי בחוק, רק רצינו שיובהר לפרוטוקול שככל הנראה – ואנשי המשפט אמונים עליי שבדקו את זה ואין כאן לקונה במובן שכל החוק הזה תפקידו להטיל את נטל ההוכחה על הקבלן במובן הזה, ואם קניתי דירה חדשה, יש לי אחריות חוק מכר מקבלן הביצוע של הדירה החדשה, ולא משנה איזה איש שיפוץ הבאתי. אם הקבלן יגיד: אתה הבאת שיפוצניק, והוא עשה פה פגם, ולכן אני לא אחראי – זה עניין של קבלן המכר לבצע. אם לא, חלים עליו חוקי המכר. אין פה בעיה. במובן הזה נחה דעתי.

נצביע על 4 ו-5 כנוסח הוועדה.

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד
סעיפים 4 ו-5 אושרו.
יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור
סעיפים 4 ו-5 אושרו.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

אדוני, ברשותך, אני מבקשת להביא לידי חברי הוועדה שיש שני סעיפים שראוי לשקול אותם. אחד זה ביצוע בתקנות, שזה סעיף טכני שבכל חוק יש שר שממונה על ביצועו. במקרה הזה ההצעה היא ששר הבינוי והשיכון יהיה ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. זה נוסח סטנדרטי.
היו"ר רועי פולקמן
מקובל עליכם? זה נוסח סטנדרטי.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

והסעיף הבא שאני חושבת שראוי לשקול הוא סעיף תחילה ותחולה, כי ודאי באותם ימים שעד שהחוק ייכנס לתוקף יהיו הסכמים חדשים לביצוע עבודות שיפוצים שעדיין לא ידוע, האם החוק יחול עליהם או לא, ולכן יהיה צריך להתייחס להוראת התחילה – החל ממתי תחול חובת האחריות, ועל אילו הסכמים היא תחול – האם על הסכמים שלפני יום התחילה או אחריו. לכן ההצעה היא שתחילתו של חוק זה – מה שהוועדה תחליט – האופציה היא ביום פרסומו או בכל זאת לאפשר פרק זמן מסוים להתארגנות השוק – לשיקולכם. אחרי שייקבע מועד התחילה, הצעת החוק תחול על התקשרות שתיעשה מיום התחילה ואילך.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אני שאלתי גם את השאלה הזו. להבנתי, זה רק להשאיר גמישות.

<< דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>

יש אפשרות לרשום רק שהשר ממונה על ביצועו, אבל שר הממונה על ביצועו הוא גם שר שרשאי להתקין תקנות לביצועו.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זה לא מותנה בתקנות.

<< דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>

אין פה שום הוראה, שתלויה בתקנות.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

זה רק לאפשר. יכול להיות שהחליט למשל, לעשות חובה של יידוע. יכול להיות שיש פה גמישות. אני תמיד בעד גמישות – לא שכל דבר צריך לקרות בחקיקה ראשית, אם הוא לא מותנה בזה.

אני מקבל את הצעתו של חאג' יחיא – קודם כל זה חל על חוזים שנכרתו אחרי תחולת החוק - אין רטרואקטיבי. ניתן שלושה חודשים. כמובן, פה אני פונה גם למשרד השיכון וגם לאיגוד קבלני השיפוצים ליידע.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

אנחנו חייבים ליידע בייחוד בזה שאם אין חוזה ולא מיידעים על אחריות, חוק מכר דירות חל.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

יש פה אירוע צרכני. אני פונה גם למשרד השיכון. אני חושב שהוא עושה עבודה לא קטנה בנושא השיפוצים. אני חושב שזה צעד מבורך כדי להעלות את רמת הענף, את המודעות לענף, את רמת הביצוע וכו'. זה צריך לבוא גם עם הסברה צרכנית. החוק הזה הוא חלק מהתהליך. כמובן, אתם מובילים מהלך גדול ושלם יחד עם איגוד קבלני השיפוצים. אנחנו תורמים את חלקנו בחקיקה הספציפית הזאת. סיכמנו שלושה חודשים, אם זה התקשרות חדשה. אנחנו מצביעים על סעיפים 6 ו-7, בנוסח שהוקרא. מי בעד?

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד
הסעיפים אושרו.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

אושר. כל סעיפי החוק אושרו. בבקשה, דברי סיכום.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

קודם כל, אני מבקש רשות דיבור המליאה.

שתיים, אני פונה אליכם – קבלני השיפוצים. יכול להיות שאתה נכנס לבית, ואומר: בסך הכול אני רוצה לעשות את הצבע, אבל יש פה ושם סדקים. אני פונה אליכם – תיידעו את האנשים, שירשמו את הדברים האלה, כי מחר, אחרי שאתה עושה את התיקון, פתאום יעלה מישהו שיגיד: הסדקים האלה באחריות שלך, למרות שזו לא העבודה שהתבקשת לעשות. זו אחת הדוגמאות. אם אנחנו כבר רושמים, ורושמים אחריות, תרשמו את סוג העבודה, כי הרבה אנשים יגיעו לבית משפט בגלל הסיבות האלה, ואנחנו רוצים לעשות את השיפוץ ולא שברוב הזמן שלכם תטיילו בבתי משפט, ובסופו של דבר תגיעו לבתי המשפט לפשרה ותשלמו. אפילו יכול להיות שיעלה לכם יותר מהרווח שלכם. הפשרה – כי לא תרצו להיות הרבה זמן בבתי משפט והוכחות ולא הוכחות. זו הערה כללית.

אני מברך על החוק.
היו"ר רועי פולקמן
תודה על המעורבות – גם על הידע ההנדסי שלך.

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>

לעניין מועד ההצמדה הראשון, יכול להיות, שנצטרך לומר שההצמדה הראשונה תהיה רק בינואר בשנת 2020, חודש ינואר הראשון אחרי מועד תחילת החוק. יכול להיות שנצטרך להוסיף הוראה כזאת. זה עניין טכני.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אז עוד משפט – הנושא של בטיחות בעבודה – לדאוג שעמודים ודברים כאלה, אפילו אם מישהו עשה לכם תוכנית, לא הורסים ללא קונסטרוקטור. אולם ורסאי – הרסו עמודים.

<< אורח >> יהודה כהן: << אורח >>

לא הרסו עמודים. הקיר האמצעי לא היה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>

קודם כל, אני רוצה להודות לרועי פולקמן. הוא היוזם והרוח החיה בחוק הזה. הקרדיט כולו שלך. שאפו. תודה רבה.

בי"ת, אחד המהלכים שאנו עושים במדינת ישראל הוא מיסוד ענף השיפוצים, אז המהלך שעשינו פה הוא אחד המהלכים החשובים ביותר.

גימ"ל, אני רוצה לחזור לנושא הסדקים. חוק מכר דירות אומר שעל סדקים בקירות נותנים חמש שנים אחריות, כלומר במידה שחלילה קבלן שיפוצים עושה צבע ב-22,000 שקל בדירה ואחר כך חמש שנים הוא צריך להיות אחראי על אותם סדקים, זה לא סובל את הדעת. אנחנו צריכים ליידע את האנשים. צריך לומר להם. הכול צריך להיות מסוכם בראש. כל הדברים האלה זה שקיפות בעבודה ואחריות בעבודה. זה דברים שאנחנו מבקשים אותם, ואנחנו מייבאים את כל הדברים האלה לחברים שלנו השכם והערב. אנחנו מיידעים אותם.

בנושא בטיחות בעבודה, יש לנו קורסים גם של עבודה בגובה, גם עזרה ראשונה. כל הדברים האלה חברי התאגדות קבלני שיפוצים עוברים. אנחנו אמונים על החיים שלהם ורוצים שהדברים הללו יקרו. אני גם מודה למשרד הבינוי והשיכון שהיו אתנו כל הדרך בנושא מיסוד ענף השיפוצים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> יהודה כהן: << אורח >>

אין הרבה מה להוסיף, אבל תודה רבה לכולם על התרומה כדי לקדם את זה. גם למזכירות הוועדה שקידמה את זה מה שיותר מהר ולאיתן שקידם את זה. הם ראו בזה את הצורך של הציבור שלא יינזק מדברים כאלה.

<< יור >> היו"ר רועי פולקמן: << יור >>

אתחיל מהתודות – לצוות הוועדה תודה על עזרתכם גם בקביעת הדיונים וגם בכל הפתרונות ולכם, אסתי ואילן, משרד השיכון - אתם מייצגים את המשרדים. מרב עשתה את העבודה. אז תודה לכם על העבודה שנעשתה, כי מעבר לשואו שמדי פעם אנחנו עושים פה, אנחנו מנסים לקדם דברים מאוד ספציפיים ותיקונים צרכניים.

החוק הזה מעבר לעניין הטכני – חשבתי על אמי בהקשר של להזמין שיפוצים ובצורך למודעות צרכנית טובה יותר ובהגנה על הצרכן לצד טיוב שוק. יש פה ויכוח מסוים שהוא גם אידיאולוגי, שמתנהל לא מעט בשיח הכלכלי היום, ואני חלק מזה, שעוסק בדיון, מתי נכון לעשות הסדרה ומתי לא נכון, של שוקים. מצד אחד, גישה שאומרת: ככל שמשאירים שוק חופשי, הכול טוב, אני טוען שזה לא נכון. בשוק חופשי יש שני אלמנטים שצריכים לקרות: תקינה והסדרה, כי שוק חופשי בנוי על מידע משוכלל, ולצרכן אין מידע משוכלל. הרבה פעמים הצרכן נמצא בחיסרון של מידע. השוק יודע לנצל את הבורות של הצרכן. זה קיים בעולם הפיננסים, זה קיים במוסכים, זה קיים בשיפוצים. התפקיד שלנו הוא לעשות את ההסדרה בחוכמה. אחת הבעיות בענף הבנייה בישראל היא פריון נמוך ורמת ביצוע נמוכה ומודעות לענף הזה שהיא נמוכה. לכן החוכמה היא לא סיסמאות, שבכל מקום אומרים: לא רגולציה, אלא שתהיה חכמה ומידתית. פה אין התעמרות, ובעיניי זו בדיוק הדוגמה הקלאסית – ואני אומר את זה לחבריי מחלק מהמפלגות שניסו לבקר את החוק הזה. זו שותפות. לא סתם נמצאים פה קבלני השיפוצים. החוק הזה לא נכפה עליהם. כמו שהיה לנו דיון על מתווכי הדירות רק לפני כמה ימים בוועדה – בא השוק ואומר: אני רוצה שהשוק יעלה מדרגה. אני רוצה הסדרה מידתית שתעלה את רמת הביצוע. אני רצה מודעות על הצרכן והגנה על הצרכן. לכן בעיניי, ועדת הכלכלה ורגולציה חכמה משפרת גם את הספק וגם את הצרכן, וכך מדינה מתוקנת צריכה לעבוד.

תודה רבה, נתראה בחוקים הבאים. הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:35. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים