פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
20/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 277
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 12:00

יישום המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
ניבין אבו רחמון
מירב בן ארי
עליזה לביא
שולי מועלם-רפאלי

ג'מעה אזברגה
אייל בן ראובן
ענת ברקו
דב חנין
אורלי לוי אבקסיס
מרב מיכאלי
קסניה סבטלובה
מיכל רוזין
פנינה תמנו

+

איריס פלורנטין - ראש מנהל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - עוזר ליועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אילה מאיר - מנהלת השרות פרט ומשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אפרת שרעבי - סגנית מנהלת פרט ומשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל חנוך אחדות - מנהל תחום אלמ"ב מקלטים ודירות מעבר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שושנה סומך - עוזרת ראשית - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הילא טנא - ממונה - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מצדה מצלאוי - עוזרת ראשית מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

בת עמי ברוט - משרד המשפטים

גלית יוספן - משרד המשפטים

כנרת מנגן אלמליח - עוזרת מ"מ מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

אילת אורנשטיין - רמ"ד נפגעי עבירה, משטרה, המשרד לביטחון פנים

זיו בר - רת"ח אלימות במשפחה, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

ספדי ג'דען - מנהל מחוז צפון, המשרד לביטחון פנים

לינא נסאר - עו"ס משטרה אום אל פחם, המשרד לביטחום פנים

אדוה מובדלי - מרכזת בכירה תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

נתנאל אשרי - רפרנט רווחה וביטוח לאומי באג"ת, משרד האוצר

נטע ידיד - מדריכה ביחידה למיניות, משרד החינוך

גידי פרץ - מנהל המחלקה לעבודה סוציאלית, השירות הארצי, משרד הבריאות

לי פרל - קמ"ד נפגעי עבירה, צה"ל, משרד הביטחון

אלה שטראוס - מנהלת תחום כימיה, מינהל השירות האזרחי-לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה

סימה טרם - מנהלת תחום רווחה, משרד הבינוי והשיכון

אוה מז'דיבוז' - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

אושרה פרידמן - סמנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה

נורית יכימוביץ כהן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורלי אלמגור דותן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חדווה קפלינסקי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אליעזר שוורץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שולה אגמי - יועצת לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

עדי רז - מנהלת הקליניקה לסיוע משפטי, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

תמר קאהן - סטודנטית, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

יעל גולד - מנכ"לית, עמותת ל"א - לחימא באלימות נגד נשים

ילנה ליסייצ'וק - מערך הסיוע המשפטי, ויצו

ספיר דברה - מערך הסיוע המשפטי, ויצו

רות לוין-חן - מנהלת שותפה במיזם קהילות בטוחות, יוזמות קרן אברהם

ברהנה הגוס - מנכ"ל, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט

עדי דרורי אברהם - רכזת פעילות ציבורית, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט

עלוה קולן - נציגת ארגון א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט

איילת רזין בית אור - נציגת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית

מעיין בר אילן - רכזת קשרי חוץ ופרויקטים מיוחדים, אל הלב

תמר שוורץ - מנכ"לית, רוח נשית

מדלן נסראוי - עתודות לישראל, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

אורלי כהן - מנהלת תכניות ידידות טורנוטו

ליטל גלעד - מנהלת תכניות ידידות טורנוטו

הריאט נחמה הילמן - חברה בנשים עושות שלום, נשים עושות שלום

רות רזניק - יו"ר לא לאלימות נגד נשים

נאילה עוואד - נשים נגד אלימות

יעל שרר



לאה חוה אליגל



שירלי בן ארוש



ענבר חן מאירי

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים


יישום המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה

שלום לכולן, אני פותחת את הישיבה של הוועדה השנייה היום של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אנחנו ביישום המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה.

תנו לי קודם לציין שאנחנו היום בכנסת מציינות – אני ביקשתי לציין ביום מיוחד את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים שחל כמו כל שנה ב-25 בנובמבר. היום הכנסת תקדיש את הדיונים של הוועדה וגם יהיה דיון במליאה בנושא. אבל נכון שאנחנו מבקשות קיום מיוחד זה לא אומר שאנחנו לא עוסקות יום ביומו, במיוחד בוועדה הזו, בנושאים הקשורים לאלימות על כל סוגיה ועל כל צורותיה נגד הנשים. הנשים סובלות גם מאלימות פיזית וגם מינית, מילולית, נפשית וכלכלית. ויחד עם התופעה הזו יש כל מיני תופעות שסובבות.

בדיון הקודם שהיה על הטרדות מיניות ועל פגיעות מיניות אנחנו דיברנו על איך שתופעת ההתעמרות בעבודה מתלווה תמיד לנושא של ההטרדות המיניות וחשיפת הטרדות מיניות במקומות העבודה כך שכל פעם שיש סוג אחד של אלימות אי אפשר לציין שיש רק סבל מסוג אחד, זה גורר גם סוגים אחרים שמתלויים ועושים את הסבל של האישה בלתי נסבל. 20 נשים כמעט כל שנה נרצחות במדינת ישראל. השנה עוד לא הסתיימה וכבר יש 20 נשים שנרצחו השנה הזו.

כל אישה היא עולם ומלואו, כל אישה היא סיפור חיים, כל אישה היא גם אנשים שסובבים אותה, אוהבים אותה, מנסים לזכור אותה ולהחיות את זכרה. ואנחנו מנסות כל הזמן לאותת לבעיה העיקרית שהיא שרוב הנשים האלה שנרצחו כבר התלוננו, כבר אותתו ואמרו אני נמצאת בסכנה ואני מפחדת שהחיים שלי ייגזלו. אבל לצערנו הרב נכשלנו, כולנו. נכשלנו בלהגן על הנשים האלה.

המערכות הקיימות נכשלו פעם אחר פעם, לפחות 10 פעמים בשנה הזו, להגן על אישה יחידה, לספק לה את הביטחון שלה. מדינה שלמה על כל מערכותיה לא יכלה להבטיח את ביטחונה של אזרחית אחת שבסופו של דבר נרצחה. 10 נשים כאלה לפחות נרצחו השנה, שאותתו, שאמרו, שצעקו, שהתלוננו, אבל לא הצלחנו להגן עליהן. המערכות לא הגנו עליהן.

אנחנו לפחות מנסות, אנחנו לפחות נאבקות, ארגוני הנשים נאבקים ומשמיעים את צעקתן של הנשים. אבל אי אפשר לכלול את כולן באותה רמה של אחריות. בכל זאת יש מערכות שהן אמונות גם לפי החוק, גם לפי המוסר לספק את ההגנה הזו. לא רק לנשים שנרצחות, אלא גם לנשים שחיות בתוכנו וסובלות יום יום מאלימות. ואני לא משווה בין האחריות של קבוצה שקמה באופן וולונטרי ועושה יום יום כדי להגן על נשים לבין מערכת או משפטית או מערכת אכיפה או מערכת הגנה כמו מערכות הרווחה, האחריות שלהן היא אחרת לגמרי. והאחריות שלהן מתבטאת גם בקבלת החלטות וגם בביצוע החלטות שכבר התקיימו.

ארבע שנים עברו מאז הקמת הוועדה הבין משרדית לטיפול באלימות נגד נשים. שנה וחצי אחרי שהממשלה אימצה את המלצות התכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה אשר הכין הצוות הבין משרדי נשים ממשיכות לשלם בחייהן ואנחנו לא מרגישות את השינוי בשטח. למה? כי בין היתר התכנית אשר הממשלה בעצמה אימצה לא תוקצבה במלואה ולא נקבעה לה תקנה תקציבית. אנחנו תיכף נשמע דוח תקציבי שביקשתי מהממ"מ לערוך כדי לנסות לבדוק סוף סוף ולקבל תשובות מה הוקצה לתכנית שהממשלה בעצמה אימצה והאם באמת נוצל התקציב הזה ועד כמה נוצל.

לפני שלושה שבועות הגשתי בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית שתחקור את הכשלים והמחדלים בסוגית רצח נשים וכמוני עוד שלוש חברות כנסת הגישו את הבקשה הזו. נתבקשנו לדחות את ההצבעה על ועדת החקירה ולקיים משא ומתן על קביעת תכנית חירום להגנה על נשים וגם לתקצב במלואה את התכנית הממשלתית.

אני עכשיו אומרת לכם – מחר ההצעה שלנו תעלה להצבעה. המשא ומתן עוד לא התחיל. אנחנו מבקשות לקיים את הדיון עם נציגי המשרדים, עדיין לא מצאו את הזמן כדי לשבת איתנו. אז מחר הצעת ועדת החקירה תעלה להצבעה וכולנו אמורות להיות מחויבות לתמוך בהצעה כזו אם אנחנו לא מקבלות את מה שדרשנו עד מחר בשעה שתעלה ההצעה שלנו לוועדת החקירה.

היום אני מקדישה את הדיון הזה לכל הנשים שאינן איתנו עוד, לכל הנשים שנרצחו והרוצחים שלהן או שנמצאים בכלא או שעדיין מסתובבים חופשי בינינו. אני מקדישה את הדיון הזה לכל הנשים הסובלות או בשקט או מתלוננות ולא מקבלות מענה, או אלה הנמצאות במקלטי הנשים, מחפשות דרך להתחיל חיים חדשים רחוקים מאלימות. אני מקדישה את הדיון לכל הנשים שסובלות מכל סוגי האלימות.

אני מברכת על זה שחברי וחברות הכנסת הצטרפו אלינו לדיון הזה. כמובן, אני אתן לכם להתייחס, אבל קודם אני מבקשת מכם להתאזר בסבלנות. אני ארצה לתת לד"ר נורית יכימוביץ' כהן ממרכז המחקר והמידע להציג את הנתונים שבחרנו השנה להתמקד, תיכף תסביר במה התמקדנו בנתונים האלה. ואחר כך נשמע גם דיווח כלכלי על מצב תקצוב התכנית למניעת אלימות. בבקשה.

תודה ליושבת הראש. אני אציג כפתיחה נתונים על אלימות במשפחה, בדגש על אלימות כלפי נשים. מדובר בנתונים שקיבלנו מהמשטרה. הנתונים האלה מייצגים את היקף האלימות במשפחה בישראל רק ככל שזה מתבטא בתיקי משטרה. כמובן שיש לנו הרבה אלימות שאינה מדווחת. מדובר בנתונים מ-2016 ו-2017. ביקשנו מהמשטרה נתונים, קודם כל שאלנו אותם מי המתלוננים בתיקי אלימות במשפחה. אז קודם כל יותר משני שליש מהמתלוננים הם בעצם מתלוננות. עשירית מהמתלוננים הם גברים ו-20% מהתיקים יש בהם תלונה הדדית. זאת אומרת, שני בני הזוג התלוננו זה על זה אבל כאמור עיקר התלונות התקבלו על ידי נשים.

מדובר ב-11,500 תיקים שנרשמו בהם 15,500 עבירות. אנחנו לומדים מזה שיש יותר מעבירה אחת בממוצע בכל תיק. הנתונים האלה שונים מנתוני המשטרה שכתובים בשנתון הסטטיסטי של המשטרה מפני שהנתונים שאני מציגה עכשיו לא כוללים עבירות רכוש. הם כן כוללים עבירות שעיקרן תקיפה ואיומים, בערך חצי חצי כמו שאפשר לראות בשקופית. ובנוסף על כך יש כמה מאות עבירות מין ו-26 תיקים שנפתחו עקב רצח, ניסיון לרצח או הריגה.

אני רוצה רגע להתמקד בנושא של רצח והריגה של נשים. זה הסט היחיד של הנתונים שבו אני מביאה מספרים גם על רצח והריגה על ידי בן הזוג וגם על ידי בן משפחה אחר. כל שאר הנתונים בהמשך יהיו רק על עבירות בין בני זוג.

אני יכולה לשאול פה – אני מכירה הרבה סיפורים שבהם נשים נרצחו על ידי אנשים שלכאורה זרים להן אבל לפי הזמנת בן הזוג. זה כלול בתוך...?

לדעתי את ביקשת מאיתנו לבדוק את זה במסמך הקודם שנכתב בשנה שעברה. הנתונים של המשטרה מתייחסים לרצח על ידי בן משפחה. אני חושבת שהם נמצאים פה. אני לא חושבת שהם כוללים בפנים כי הם היו יודעים הם לדעתי היו מקטלגים את זה ככה אבל עדיף שהמשטרה תענה לזה.

את מדברת על רצח מוזמן. מה אתם עושים כשיש רצח שבן המשפחה הוא לא מבצע, איך אתם מקטלגים את זה?

צריך לבחון את זה ברמת התיק-תיק. זו לא שאלה שנשאלה קודם. אני מעדיפה שנבחן ונשיב במסודר.

אוקיי. בבקשה.

הנתונים כאן מחולקים לפי נשים שנרצחו והתלוננות לפני כן במשטרה על אלימות או לא התלוננו לפני כן במשטרה על אלימות. הצבע הירוק מציין תלונה מוקדמת והצבע הכחול ללא תלונה מוקדמת. ואם נסכם את כל הנתונים שיש כאן בשקופית אני יכולה לספר ש-35 נשים בשנתיים המדוברות 2017-2016 נרצחו או נהרגו על ידי בן זוגן או קרוב משפחה אחר וחצי מהן התלוננו לפני כן במשטרה. חצי מהן, ליתר דיוק 17 נשים, התלוננו, היו מוכרות לרשויות ובכל זאת הרצח לא נמנע - -

צריך לזכור שחלק מהן גם היו מוכרות לרווחה. כלומר יש כאלה שגם לא מצוינות בתוך ה-50% שמוכרות למשטרה, אבל הן היו מוכרות לרווחה. כלומר, איזשהו מוסד ממשלתי הכיר שהנשים נמצאות בסכנה. יותר מ-50%.

מסמך קודם של מרכז המידע והמחקר של הכנסת גם מצביע על זה ונותן נתונים שעשרות אחוזים מהנשים היו מוכרות גם לרשויות הרווחה ובכל זאת אף אחד לא הצליח למנוע את הרצח או ההריגה.

אז דיברנו על 70 אז כמה זה עומד עכשיו?

ביחד, כשעושים חפיפה.

קבוצות גיל שבהן זה קורה – כמו שאתם יכולים לראות בשקופית זה יכול לקרות בכל קבוצות הגיל. שתי קבוצות הגיל שבהן זה הכי קורה זה נשים בגיל 25 עד 34 ו-35 עד 44, אלה הקבוצות שהן מועדות. הנתונים האלה לא כוללים נישואי קטינות מפני שבישראל לא אמורים להתחתן לפני גיל 18. יתכן - -

לא אמורים אבל כן עושים. וזה נושא אחר שאנחנו בודקות בוועדה, לצערי הרב.

יהודיות ולא יהודיות – 23% מהמתלוננות על אלימות במשפחה הן לא יהודיות וזה שיעור שגדול משיעורן באוכלוסייה. בקרב בגירות יש 18% שהן לא יהודיות. אז יש לנו כאן בעצם ייצוג יתר. אנחנו לא יודעים האם יש יותר עבירות של אלימות במשפחה או שיש שיעור תלונות יותר גבוה.

זה רק תשובה לכל מי שאומר שנשים ערביות לא מתלוננות. אז הנה, מתלוננות אפילו יותר מהשיעור שלהן באוכלוסייה.

ה-23% לא יהודיות זה ערביות או שזה גם מיעוטים- -

זה כולל ערביות, נוצריות, דרוזיות, צ'רקסיות לפי - -

זה הכל ערביות מה שהזכרת. אבל הוא מתייחס לאוכלוסיות אחרות.

- - - אפשר לשאול את המשטרה.

אתם כוללים את מבקשות המקלט בתוך הלא יהודיות?

הן לא כלולות - - -

אז ככה העולם מתחלק במשטרה? יהודים ולא יהודים? ככה. אוקיי. זה גם במדינה מה אני - - -

אבל אולי יש נתונים יותר מדויקים שאנחנו נוכל ללמוד את התמונה יותר טוב. אז שווה גם להעביר לוועדה.

שווה לבקש את הנתון הזה כי אני חושב שאנחנו - -

הוועדה תבקש לפלח את הנתונים של הלא יהודיות. אני יודעת שהייתה בעיה קודם לתת את הנתונים של המוצא אבל לפחות של הסטאטוס. כלומר, או שהיא אזרחית ערביה או שלפחות ממבקשות המקלט, לפחות את זה, שנקבל איזשהו פילוח של הלא יהודיות. בבקשה.

עולות לעומת ותיקות – שיעור העולות שסובלות או שהתלוננו על אלימות במשפחה דומה לשיעורן באוכלוסייה ועומד על 21%. אין לנו פילוח לפי ארצות מוצא. בשנים האחרונות המשטרה סירבה לבקשותינו - -

מה ההגדרה שלכם לעולות?

זה לא משנה - -

האם יוצאת אתיופיה מלפני 30 שנה - - -

הגדרת המשטרה לעולה זה שנת עלייה מ-1989 והלאה.

אם היא עלתה ב-89' היא עדיין בהגדרת עולה, חבריי במשטרה?

ללמ"ס יש הגדרה דומה משנת 90' ומעלה. זה פשוט תופס את השנה שלפני גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר.

זאת ההגדרה המקובלת.

הגדרה מקובלת.

לא רק במשטרה.

מי ש-30 שנה בארץ היא עדיין עולה? עלתה בת 12, הגיעה לגיל 42.

אבל חברת הכנסת - - -

לא, אין לי טענה אליהם.

הם לא רוצים לקטלג את כמוצא אז הם קוראים לזה עולות. ופשוט, ממש, זה לא הגדרה של עולה הקלאסי לפי משרד הקליטה, 15 שנים.

למשרד הקליטה יש הגדרות לצרכי זכויות.

אני חושבת שאם המדינה החליטה שאחרי 10 שנים מבחינת הזכויות האדם או האישה מפסיקים להיות עולים אז אני לא יודעת למה מבחינת הסטטיסטיקה המשטרתית הם ממשיכים להיות. זה מעניין. אבל בואו נתקדם הלאה בסטטיסטיקה בנושא. בבקשה.

הטיפול בתיקים – מבחינת סדר גודל בכל אחת מהשנים 2016 ו-17' נפתחו כ-11,800 או 11,900 תיקים. ובכל אחת מהשנים נסגרו כ-9000 תיקים. אנחנו לא מחשבים כאן אחוזים כי לא בהכרח תיק שנסגר ב-2016 גם נפתח ב-2016 ואז המספרים לא יהיו מדויקים, אבל אלה הם סדרי הגודל. כמעט 12,000 נפתחים וקרוב ל-9000 נסגרים.

אבל רק 2827 ב-2016 ורק 2640 יש כתב אישום. זאת אומרת שמה? שרוב התלונות הן תלונות שווא, שרוב התלונות הן משהו שלא המשיכו איתן הלאה, חלק מהתלונות התבטלו על ידי המתלוננת?

כל הנ"ל.

ואם אנחנו מדברים באחוזים אז זה עוד יותר מדליק נורה אדומה.

לעניין התלונות שווא זו שאלה שעולה כבר כמה כנסות, לדעתי בערך פעם בשנה שוב. זה שתיק נסגר לא אומר שהוא היה תלונת שווא. אין לדעתי באמת דרך לדעת היום למדוד את היקף תלונות השווא במשטרה. אפשר לקבל נתונים מהמשטרה על התיקים שהמשטרה פתחה בגין תלונות שווא, זה לא ייצג כנראה את היקף תלונות השווא - -

לחלוטין. מה שאני מנסה להבין זה את הפערים בין ה-11,895 לכתבי אישום של 2827.

תיקים שנסגרים. רוב התיקים הנסגרים - - - תיכף תגיע לזה נורית אבל מה שכן - -

יותר לא משתמשים במונח חוסר - -

זה השקף הבא.

לא, הכוונה שלי שלא משתמשים יותר במונח חוסר עניין לציבור.

בואי נראה באיזה מושגים הם משתמשים. תראי את זה בבקשה.

אני יכולה להעיר עוד משהו קטן יש גם עילת סגירה שנקראת חוסר אשמה במקרה שהמשטרה השתכנעה שהחשוד לא אשם. התיקים האלה בכלל נמחקים מהסטטיסטיקה, אנחנו לא רואים אותם כאן בכלל. זה חוסר אשמה. חוסר עניין לציבור שמו הוחלף, הוא נקרא עכשיו נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או הגשת כתב אישום. זאת לא הסיבה הדומיננטית לסגירת תיקים. הסיבה הדומיננטית לסגירת התיקים כאן היא חוסר ראיות – 87% מהתיקים. ואנחנו מדברים פה על עבירה בתוך המשפחה, מתרחשת בתוך הבית, קשה להוכיח את קיומה, זה המילה שלו נגד המילה שלה, כנראה שזה מה שעומד - -

אז מה זה אומר היא צריכה - -

אני רק אציין בקצרה ששיעור התיקים שנסגרים מחוסר ראיות וגם שיעור התיקים שנסגרים בכלל בעבירות אלימות בין בני זוג הוא יותר נמוך משמעותית מבכל שאר עבירות האלימות.

ועדיין אנחנו רואים שיש פערים בין כמה נפתחים - -

פחות תיקים שנפתרים ועדיין - - -

למשל בהטרדות מיניות האחוז של התיקים שנסגרים הוא יותר גבוה מאלה שנסגרים בתלונות אלמ"ב.

אני יכולה להתייחס בנפרד להטרדות מיניות אם אני אתבקש, אבל אני דיברתי על כלל עבירות האלימות האחרות לעומת - -

כן, כן, אני נתתי דוגמה.

- - לעומת עבירות שהן בין בני זוג.

זה עדיין לא מנחם, זה גבוה מאוד ואני רוצה לשאול שאלה - -

אף אחד לא ניסה לנחם. אנחנו בינתיים בשלב של הצגת הנתונים.

גברתי היושבת ראש, אני עדיין לא מצליחה להבין – קשה להוכיח כי זה בין כתלי הבית ומה אז היא צריכה להגיע למצב שהיא עם חבורות מאוד בולטות למשטרה בשביל שהתיק לא ייסגר כי זה מילה שלה נגד מילה שלו? אני מנסה להבין מה זה אומר חוסר ראיות.

בואו נסיים את הצגת הנתונים ואז באמת ניתן אפשרות כי אני גם ארצה שהמשטרה וגם הפרקליטות יתייחסו לזה. בבקשה.

עבריינות חוזרת – שאלנו את המשטרה כמה תיקים יש לחשוד. המשטרה העבירה לנו נתונים על השנים 2017-2016 על תיקים נוספים שיש לחשודים אבל התיקים נפתחו רק בשנים האלה, ולכן מה שאני מראה לכם כאן זה הערכת מינימום של עבריינות חוזרת ונשנית. מה שאפשר לראות כאן זה שרק מהשנים 16' ו-17' ל-86% מהחשודים היה תיק אחד ול-14% מהחשודים היה יותר מתיק אחד. על פי רוב שניים עד שלושה תיקים ובחלק קטן מהמקרים בין ארבעה ל-12 תיקים. אז זאת הערכת מינימום של עבריינות חוזרת.

לסיום אני רוצה להגיד כמה מילים על הנושא של אלימות כלכלית. הפעם בעצם בלי נתונים. הסיבה שאין נתונים זה שאלימות כלכלית בישראל לא הוגדרה. בעולם הולכת וגוברת המודעות לנושא הזה של אלימות נפשית וגם אלימות כלכלית, ויש כבר עשרות מדינות בעולם שחוקקו חוקים נגד אלימות נפשית וגם 28 מדינות שחוקקו חוקים נגד אלימות כלכלית. מדינות שונות הגדירו את זה בצורה שונה. ארגונים בינלאומיים שונים מכירים בזה שזה קיים וצריך להילחם בזה, גם כשלעצמו וגם כשזה בא כחלק מתמונה כללית של הפחדה ואיומים בתוך המשפחה. אז מאחר ואין עבירה קונקרטית, כך ענתה לנו המשטרה, אין בעצם נתונים על ההיקף של התופעה כפי שזה משתקף בתיקים.

ובהקשר הזה אני רוצה לספר שיש את תזכיר הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה, תיקון מספר 16, קיבלנו טיוטה מתקדמת שלו מהמשרד לשוויון חברתי וביחד איתה קיבלנו גם את המידע שהצעת החוק הזו תקועה בגלל בעיה של תקציבים - -

בגלל שהאוצר לא מעביר תקציב. מה עלות התכנית? כי בסך הכל מדובר בתקנים של עובדים סוציאליים.

מימון תקנים של עובדים סוציאליים - -

על כמה מדובר שנבין את הפרופורציות בימים האלו. על כמה העלות של הגברת התקנים של העובדים הסוציאליים כדי להתמודד בתכנית הלאומית נגד אלימות במשפחה?

אנחנו תיכף נקבל - -

הרי זה גרושים במושגים שאנחנו מדברים בהם.

אנחנו מדברים בכלל על עלות של כל התכנית לשנה זה 50 מיליון. וזה כולל הרבה מעבר לתקנים שאת מדברת עליהם. אני רק רוצה להזכיר – תיכף הממ"מ יגישו לנו גם הדוח בעניין התקציב של התכנית שאני ביקשתי שהם יערכו, אבל אני רוצה להגיד לכם, אתמול התקיים דיון משותף של הוועדה לקידום מעמד האישה וועדת העבודה והרווחה בראשות חבר הכנסת אלי אלאלוף ושם גילינו שבעצם משרד הרווחה קיבל תוספת של 527 תקנים השנה לעבודה סוציאלית. התעדוף של איפה להשקיע את התקנים האלה היא החלטה גמורה של השר. כלומר של המשרד, סליחה. אז כלומר, תקנים חדשים קיבלו, השאלה איפה הם מושקעים, תיכף נשמע.

ואני רוצה גם להגיד עוד משהו, שאני הייתי רוצה להגיד את כל הדברים שלי בנוכחות השרים הקשורים לעניין. אנחנו הזמנו את השרים לדיון הזה ושלושת השרים התנצלו. אז רק רציתי להגיד את ההערה הזאת.

אני גם אמרתי והבטחתי שיהיה דיווח. אנחנו ניסינו לעקוב. חדווה קפלינסקי מהממ"מ, את ערכת את הדוח הזה וניסית לעקוב אחרי התקציבים. ולפני שאני נותנת לך אני חייבת להודות לנורית ולאורלי שעבדו מאוד קשה גם על הכנת הדוח הקודם והדוח הזה ואתן תצטרכו לסבול אותי אולי פעם אחרונה שאני מבקשת את הדוח הזה. בבקשה חדווה.

התבקשנו על ידי יושבת ראש הוועדה להציג את המעקב אחר יישום התכנית ואני אציג בקצרה. ועדת השרים למאבק באלימות שאימצה את עיקרי תכנית הפעולה לא קבעה את היקף התקציב שיוקצה לתכנית ואת המקורות התקציביים למימושה. החלטת המשטרה הייתה החלטה עקרונית לאימוץ עקרונות התכנית ללא פירוט תקציבי. עם זאת, הגורמים המקצועיים הציגו את אומדן העלויות שלהם שלדעתם נדרש ליישום התכנית. ההערכה היא של 250 מיליון שקלים בפריסה של חמש שנים. זה יוצא בערך 50 מיליון שקלים לשנה.

פנינו למשרדים הרלוונטיים בבקשה לקבל נתונים שכן אין תקנות ייעודיות לתכנית שמאפשרות מעקב עצמאי אחר התקצוב של התכנית וביצועה. ואין גורם אחד שמתכלל את הנושא, אין גורם אחד שמרכז את הנושא התקציבי אלא כל משרד בנפרד.

זאת אומרת שכל משרד צריך למצוא את הכסף מתוך המשרד שלו? אז אם הרווחה, למשל, צריך למצוא כסף עכשיו מתוך אותם תקנים שהוא נלחם עליהם לאוטיסטים, לנכים, שחלק מהם גם הסכמים שנעשו במשק ולכן האם הוא צריך מתוך אותו תיקון לקחת משם, לגרוע במקום אחד ולהביא למקום אחר, או שרואים את התכנית הזו כיחידה אחת שצריך להיות שיתוף פעולה בין המשרדים האחרים ומישהו צריך לתקצב את זה. כי אם לא מאיפה ייקחו הרווחה, מילדים בסיכון?

העניין הוא שהמישהו הזה כבר תקצב את זה - -

חברות הכנסת אני יודעת שזה נושא שמעורר הרבה כעסים ותאמינו לי שגם אני כועסת מאוד, ואתן יודעות- -

זה לא כעס, זה תסכול.

אז כדי שזה לא יהפוך לישיבה מסביב למדורה להוציא את התסכולים שלנו בואו נעשה את זה באופן מסודר, נקשיב לדוח עד הסוף ואז, תאמינו לי, יש הרבה מה לשאול, אני רוצה שיישאר זמן לשאול את נציגי המשרדים על ביצוע העבודה שלהם וגם על התקצוב. בבקשה.

נכון לכתיבת המסמך קיבלנו נתונים רק ממשרד האוצר בהתייחס למשרד הרווחה, למרות שעיקר התקציב אמור להיות דווקא במשרד לביטחון פנים. לדברי משרד האוצר אין בהכרח מחויבות לתקצב את כל מרכיבי התכנית שפורטו בעבר, שכן החלטת הממשלה לא כללה אימות של הסכום שהוצג על ידי גורמי המקצוע. בכל זאת ניתן תקציב תוספתי לטובת העניין. בשנת 2017 ניתנו 8 מיליון שקלים, בשנת 2018 ניתנו 12 מיליון שקלים- -

20.

תודה, נדבות.

זה התקציב התוספתי - -

לא, לא, רגע, רגע, רגע - - - התוספתי הוא צבוע רק לתכנית הזו?

כן.

זאת אומרת, לא נוגעים בו למקום אחר.

אני מבקשת. היא מקריאה מה האוצר נתן לה. יכול להיות שמשרד הרווחה החליט מהכסף התוספתי הכללי שהוא מקבל להקצות עוד, אבל בינתיים זה המידע שהם קיבלו ממשרד האוצר.

לגבי משרד הרווחה.

לא הבנתי למה לא קיבלת ממשרד הרווחה - -

שנייה, אתן לא - -

לא, אבל למה מהאוצר לרווחה, למה לא מהרווחה לרווחה?

הן יגיעו לזה.

ממי? מהילדות בזנות, מהילדים בסיכון, מהפעוטות בסיכון?

אמנם - - - אני מבינה שיש לך רצון - - - מדובר על 20 מיליון שקל תקציב תוספתי לטובת - -

את שואלת למה לא לוקחים מהרווחה לרווחה.

לא שאלתי, אמרתי שזה תקציב תוספתי, לא צריך לקחת מאף אחד - - -

בינתיים אין מה לקחת חברות - -

תרצו לקבל תשובות? אני כן רוצה לקבל תשובות.

- - -

אני מאוד מבקשת מחברות הכנסת. זה לא ילך בצורה כזו ואני אומרת לכן, אני רוצה דיון ענייני. ממילא מקשים עליי גם באוצר, גם בוועדה הבין משרדית לאתר את הכסף שהוקצה. אז בואו אתם לא תקשו עוד. אני מבקשת, אני לא אתן ולא אאפשר התפרצויות עד שנשמע את הדיווח. אני מעוניינת לדעת מה מרכז המחקר הצליח להוציא מהמשרדים כי אני לא הצלחתי להוציא מהם מידע כמו שצריך.

רק הערה כללית – הפנייה למשרד האוצר ולא למשרדים עצמם נעשתה בהתחלה בגלל שבעבר דובר שיהיה גורם אחד שמרכז את הנושא התקציבי וזה היה אמור להיות משרד האוצר שאחראי על תחום הרווחה. למפרע מהתשובה שקיבלנו הבנו שזה לא כך בפועל, ולכן הפנייה נעשתה דרכם. ברגע שנעשתה דרכם לא עשינו פנייה כפולה גם למשרד. חדווה תמשיך בנתונים.

הגענו ל-2019 – 9 מיליון נוספים צפויים להינתן בשנת 2019. התקציב התוספתי - -

כלומר הכל יגיע ל-29 מיליון לפי האוצר למשרד הרווחה.

התקציב התוספתי נכלל בתקנה של מרכזים למניעת אלימות במשפחה ויש פירוט של מה שנעשה שם. בכל אופן, התקציב לתקנה גדל ב-11 מיליון שקלים בשנת 2017, 12.5 מיליון שקלים בשנת 2018 וצפוי לגדול ב-9.5 מיליון שקלים ב-2019. בשנת 2017 נוצל 97% מתקציב התקנה. עדיין יש קושי מסוים במעקב שכן אין תקנה ייעודית לתכנית והתקציב התוספתי מצטרף לתקציבים קיימים בתקנות ואין לנו אפשרות לאמוד את סך התקציב המוקצה לתכנית ושיעור התקציב התוספתי מתוכו, ועקב כך אין לנו אפשרות לעקוב אחרי הביצוע.

וכמה קוצץ אתמול ממשרד הרווחה? כי זה חשוב, כי זה מהדברים האלה נלקח בסוף.

אני חושבת שיש לנו בעיה כפולה. בואו לא נזרוק. אני מסכימה איתכן שהקיצוץ הרוחבי שנעשה אתמול פוגע בכל התכניות, אבל זה מפספס את הנקודה העיקרית שמנסים להעלות אותה הממ"מ בדוח שלהם. קודם כל המדינה, האוצר לא נתן כסף תוספתי כולל ל-50 מיליון שדובר עליהם על עלות התכנית כי הטענה היא שהחלטת הממשלה מלכתחילה לא קבעה תקציב. אז כלומר זה חטא על חטא על חטא. הדבר השני, לא הקצו בתוך התקציב תקנה ברורה שאומרת שזה מוקדש לתכנית כך שאנחנו לא יכולות ממש להחזיק בידיים את התקציב הזה ולהגיד זה הוצא על כך ועל כך ועל כך כי זה מפוזר בתוך התכנית.

לכן, בעיניי, ממה שאני שומע פה, התואר תכנית למה שנאמר פה הוא פשוט לא קיים.

הוא רחב מדיי.

אין תכנית. תכנית זה שיש מטרה, יש דרך ויש תקציב. ברגע שאין את הדבר הזה ואין יעדים אז אין תכנית.

למה משרד הרווחה לא עשה תקנה ייעודית - - -

אנחנו תיכף נשאל את משרד הרווחה. הערה אחרונה של הממ"מ.

כשיש שימוש בתקציב אז הוא נעלם ואז הולכים - -

שום דבר לא נעלם - - -

- - -

דווקא במקרה הזה יש תכנית פעולה ששיתוף פעולה - - -

חברות הכנסת, מעכשיו והלאה, כל מתפרצת - - - כל אחת מתפרצת לתוך הדיון. לפני שאני נותנת לה או נותנת לו את זכות הדיבור זה ייחשב זכות הדיבור שלו והוא או היא לא תקבל זכות דיבור נוספת. אז תרכזו את כל השאלות שלכן, אני מבקשת, כדי שנצליח באמת להגיע לדיון שהוא מעבר להוצאת כעסים. הערה אחרונה.

הערה אחרונה – בנוסף יש להמשיך ולעקוב ולראות האם ההפחתות הרוחביות שנעשו במשרדי הממשלה בשנים האחרונות ישפיעו על תקצוב התכנית.

תודה חדווה. אני יודעת שהטלתי עליכם משימה שהיא לא כל כך קלה, אני יודעת שנאבקתם כדי להגיע אפילו למידע הדל שהוצג פה. אבל אני חושבת שהדוח הזה משקף בדיוק את המציאות שלנו מול יישום התכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים. כלומר, חוסר המידע הקיים בתוך הדוח, אי הבהירות בעניין התקציבים בדיוק משקף איך התייחסו עד עכשיו לתכנית הזו. אז תודה לכם. אני רוצה לתת לחברי וחברות הכנסת, זה הזמן שלכם להתחיל להתייחס, אם תרצו להעלות שאלות. אני מבקשת מנציגי המשרדים לרשום בפניכם את השאלות שעולות מחברי וחברות הכנסת כדי שתוכלו להתייחס אליהם אחרי שהן ישאלו. חברת הכנסת אורלי, את הגעת ראשונה, תרצי להגיד משהו?

כן. אני אנסה לתמצת. אנחנו נפגשות פה מדיי שנה בשנה ואת עושה עבודה מצוינת ואני חושבת שאת גם מלחיצה את המשרדים הרלוונטיים כדי לפעול בנושא. אבל עדיין עולם כמנהגו נוהג כי השיטה היא שיטה מקולקלת. כשאנחנו מסתכלים על החלטת ממשלה, בדיוק כמו פה, לגבי אימוץ התכנית למניעת אלימות במשפחה יש החלטת ממשלה. אנחנו יכולות להיות רגועות, הנה הממשלה מאמצת את אותו רעיון, את אותה תכנית, אבל מה היא לא מתקצבת. ו

כשמנסים לבדוק מה קורה עם אותן החלטות ממשלה אז בואו אני אגיד לכם – כמעט 70% מהן לא מיושמות בכלל. הן מיועדות לתקשורת, לעיתונאים, לדעת הקהל שבעיקר עושה רעש ורוצה לראות איזשהו פתרון אז מרדימים אותנו לעוד שנה ולעוד שנתיים. וכשאנחנו מבקשים לראות במה זה מתקדם, איך אנחנו מגיעים ליעד, איך אנחנו מודדים בכמה התקדמנו לכיוון היעד אנחנו מגלים שאחד זורק על השני. אמנם משרד האוצר אמר אנחנו בעד אבל את התקציב תחפשו. המשרד לביטחון פנים אומר, אנחנו בעד אבל תביאו לנו תקנים.

העובדות הסוציאליות אומרות, אין בעיה, מדיי שנה בשנה אתם מוסיפים על אותה עובדת סוציאלית מסכנה עוד ועוד ועוד משימות ושירותים שהן צריכות לספק. הן לא עומדות בזה. אתם יודעים כמה תיקים אותן עובדות סוציאליות מחזיקות מדיי חודש? אנחנו מדברים על מאות כבר. שזה לא נורמאלי, איזה שירות הם יכולים לתת?

ולגבי הטרור הכלכלי הזה, האלימות הכלכלית הזאת, זה למדר, זה לשלוט וזה להפוך את אותן נשים בעצם לנשים מוחלשות. הרבה פעמים אנחנו רואים את זה בעיקר - - - מאותן נשים שיוצאים מהמקלטים למה הן חוזרות הביתה – רוב הפעמים בגלל הנושא הכלכלי, בגלל התלות הכלכלית, בגלל אי היכולת שלהן לעמוד על הרגליים. וכשאנחנו מדברים על תכנית אני לא בטוחה שיש פה גם בתוך התכנית את כל הנושא של ההכשרות, של העצמה, של לתת לנשים האלו את הכלים לעמוד באופן עצמאי ולא להיות תלויות באותו גבר מתעלל כי לנו אין מספיק פתרונות.

הגיע הזמן שהחלטות ממשלה לא יישארו באיזשהו דף של ממליצים אנחנו, אלא מבצעים אנחנו. וזו הבעיה הגדולה ביותר של ממשלת ישראל. הכל טוב ויפה, מחזקים את הצפון במיליארדים – אין תקציב, מחזקים את בתי החולים – מקצצים, מדברים על הרווחה – מאיפה ייקחו ברווחה. מה שאני באה ואני אומרת, מראש יוצרים איזשהו מצג שווא כדי להרדים אותנו ועל הדרך נרצחות עוד נשים.

טוב. מה שבטוח הם לא מצליחים להרדים אותנו ולא אותך. ואני שמחה שאת לא. יש לנו מצגת של משרד הרווחה. חברות הכנסת, אני רשמתי לפי סדר הכניסה לאולם, תרצו להתייחס לפני או שנשמע את המצגת של הרווחה. את רוצה להתייחס פנינה?

קודם התייחסת לעניין הפילוח – עולות חדשות-לא עולות חדשות, יהודיות-לא יהודיות. אני חושבת שאין שום קשר בין הפילוחים האלה לבין העובדה שאנחנו צריכים וחייבים להפנים שאישה היא אישה ולא משנה מה דתה, מה מוצאה. כשאני מתראיינת בעניין נשים עולות אני לא מוכנה לדבר רק על נשים עולות. זה ניסיון שחוזר על עצמו כמה עשורים לנסות להרחיק את הבעיה מלב הקונצנזוס הישראלי. לא יקרה.

אנחנו כנשים, כחברות כנסת שזה סוגיה שהיא חוצה מפלגות, חוצה אוכלוסיות ומגזרים, לא צריכות לתת לזה לקרות. ואם זה קורה זה רק לצורך דבר אחד וצריך לומר באומץ ולכוון את אנשי המקצוע, רק לצורך זה שייצרו כלים שמצליחים לשבור את החסמים. לא כדי שזה יוצג בתקשורת, אישה ממוצא אתיופיה, אישה ערבייה וכך וכך שעד הרצח האחרון בנתניה, רצף הרציחות, היה נדמה שמשהו בציבור הישראלי פשוט כבוי. ואני שמחה, אם אפשר להגדיר את זה ככה, שיש איזה סוג של התעוררות בחברה הישראלית, ושזה חוצה את כל המגזרים.

חוסר הראיות – חשוב לי להתייחס לזה. מבחינתי היה שם נתון ש-87% אני חושבת. אני לא מצליחה כל כך להבין מזה מה זה אומר. ולא סתם הבאתי את הדוגמה הזאת. היא צריכה להגיע עם חבלות וחבורות שזה ייקרא ראיות? אני רוצה להבין מה זה אומר. שיחזרו אחורה אנשי המקצוע והמשטרה, ייקחו תיקים כמדגם להבין על מה הם נסגרו כדי שתעשו פילוח כדי שנבין מה זה אומר חוסר ראיות.

היום התפרסמה כתבה של אישה שבגלל שהיא בגדה בבעלה שללו ממנה 50% מהדירה- -

זו החלטה של בג"ץ.

בנאדם שרצח את אשתו עדיין זוכה ב-50% מהדירה. והיתומים, שאנחנו הרבה פעמים לא מזכירים אותם, תזכרו שמאות יתומים נותרים ללא מענה בהרבה מאוד תחומים, ולצערי זה שהם צריכים להתמודד עם נושא האפוטרופסות והנושא הכלכלי ואומרים להם אתם לא יכולים למכור את הדירה, הם לא יכולים לחזור לזירה והם לא יכולים להפקיר את הדירה כי צריך את החתימות שלו. אותו רוצח שפל צריך ליהנות מזה שהוא רצח?
ואת יודעת מה, הרצח בפתח תקווה, תקשיבי טוב, לפני שבועיים הם מתקשרים אליי, זימנו אותנו כדי להסכים לעסקת טיעון, שיורידו לו להריגה. לפני 10 חודשים נרצחה אישה בפתח תקווה. אמרתי לה, אתם לא תסכימו בשום אופן. והם רמזו להם שהם יקבלו את הפיצוי יותר מהר ואת הדירה ישחררו.

מי זה הם?

הפרקליטות. ואני אומרת לך, כבר נסגרו הסדרי טיעון עם רוצחים שסגרו איתם על הריגה כדי שיוותרו על הבית.

הדבר האחרון – התקציבים זו בדיחה. ראינו איך ממשלה, גברית בעיקרה, יודעת לעשות קיצוץ רוחבי או לשלוח את ידה לכספים קואליציוניים כדי לגייס את הכסף הנדרש לתכניות שהם צריכים. ואני חושבת ששיא של חברות כנסת, ואמרתי את זה גם אתמול בשדולה שלנו, זו לא רק זכות, זאת חובה. וכולנו צריכות לדעת איך להפעיל את אותם שרים שיביאו את הכסף. תודה.

תודה לך. חבר הכנסת איל בן ראובן, בבקשה.

צהריים טובים. אני מודה שאני קצת פחות בקיא בנתונים, משכבר הימים. אז אני יכול לומר לכם שאני מסתכל פה על הנתונים שראיתי עכשיו והנתונים הם מזעזעים, לא פחות מזה. אני חושב שהמספרים של 35 נשים שנרצחות בשנת 16'-17' זה מספרים איומים ונוראיים וצריך להתמודד עם זה. מבחינתי אני, כבוד היושבת ראש, המספרים האלה, יש לנו נושאים שכאשר נופלים עלינו מספרים אנחנו יוצאים עליהם למלחמה, אנחנו יוצאים עליהם למאבק כדי לנצח בו.

מאבק בשפה שלי זו תכנית פעולה שיש בה יעדים, יש בה מטרות, יש בה דרך פעולה ויש בה תקציב. שבסופו של דבר אחרי כל שנה או אחרי כל תקופה יש מדדים שאנחנו יכולים לבוא הנה ולראות, זאת התכנית, זה מה שהשגנו, הצלחנו, לא הצלחנו, לא הצלחנו – למה לא הצלחנו. ככה מקדמים נושא. אני אומר בזהירות, אני לא רואה את זה כאן.

זאת אומרת, ממה ששמעתי פה רק מהנתונים של הממ"מ, שעושים עבודה נפלאה וחשובה ותודה לכם, זה לא נראה ככה שיש באמת איזושהי תכנית מתוקצבת שכל אחד יודע מה הוא עושה ואיך הוא עושה. ואם לא תהיה תכנית כזאת אז אנחנו נמשיך לשבת פה בעוד שנה ומי שיישב פה בעוד שנה ואנחנו נהייה עם אותם נתונים ונבכה על זה שאין תכנית ואין תקציב. זה לא יעבוד ככה. לכן, מה שאני מציע לך כבוד היושבת ראש, זה לצאת מפה עם דרישה, ויכול להיות שזה כבר נעשה - -

נעשה 100,000 פעמים.

אז אנחנו פה צריכים לדרוש לראות תכנית – תכנית של המדינה, תכנית של המשרדים, כמו שמוצגת תכנית. אחרת אין לעניין הזה שום סיכוי לעבוד ואנחנו נמשיך לשלם את המחירים האיומים האלה שבאמת הם גם גדלים. המספר הזה של 11,000 תיקים ו-2000 - - - גם זה מספר שהוא קצת מטריד, המספר הכל כך גדול לעומת - - - אני לא יודע אם לבקר פה את המשטרה לעניין הזה אבל זה נראה לי קצת לא טוב המרחק הזה בין כמות התיקים לבין בסוף מה שאנחנו מקבלים בתוצאה שלהם. צריך תכנית.

הבעיה שהתכנית קיימת וצוותים מקצועיים ביותר עבדו עליה. יכול להיות שיש לי הערה פה או שם על התכנית עצמה. יש תכנית אבל ההחלטה הפוליטית לא קיימת. ברגע שאין תקציב זה אומר שהחלטה פוליטית ורצון פוליטי לא קיימים כדי לבצע את התכנית הזו לצערי הרב. אנחנו נבדוק. אני רוצה לתת לחברת הכנסת ניבין אבו רחמון.

שלום לכולם, אני רוצה להודות לחברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן על נושא הדיון. מאחורי הנתונים שמוצגים כאן, מאחורי המספרים המזעזעים האלה עומדות נשים שאיבדו את חייהן, נשים שעלולות עוד לאבד את חייהן, נשים שחיות בפחד מאלימות וממוות. במצב שבו למעלה מעשרות אלפי נשים מתלוננות מדיי שנה על אלימות במשפחה זה מזעזע לראות ש-87% מהתיקים נסגרו עקב חוסר ראיות ו-12% מהתיקים המשטרה קבעה את עילת נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או הגשת כתב אישום. אישה הולכת ומתלוננת במשטרה על אלימות במשפחה ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה – איפה נשמע דבר כזה.

ב-2017 מתוך 35 נרצחות בשנה שעברה הייתה תלונה מוקדמת על אלימות במשפחה במשטרה. המשטרה ידעה על האלימות, המשטרה ידעה שאותן נשים נמצאות בסכנה ובכל זאת לא נעשה מספיק כדי למנוע את האלימות נגדן. כשאת חיה תחת איום אין מה לדבר בכלל על העצמה, על התפתחות מקצועית, על שוויון. אלימות על רקע מגדרי היא אויב שחייבים להביס באמצעות הקצאת תקציבים, באמצעות מעקב, פיקוח צמוד אחרי תכניות, באמצעות סל תמיכה לנשים מוכות שלפי מה שפורסם אתמול גם הוא מתעכב, עאידה - -

כן. קיימנו דיון מהיר ביוזמתי וביוזמת חברת הכנסת מיכל רוזין וחברת הכנסת פנינה תמנו על התכנית ועל עיכוב.

המסר מכל סגירות התיקים וכל העיכובים והתירוצים הוא ברור – לנשים מוכות אין למי לפנות. הסוגיה הזו צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של רשויות האכיפה, רווחה, חינוך, רפואה, לכולם. כל הגורמים הרלוונטיים חייבים לפעול ביחד כדי להבטיח את ביטחונן של הנשים, לשלוח מסר ברור שאיננו מוכתרות של מישהו אחד.

אנחנו כל יום שומעות את השרים מתבטאים על ימין ועל שמאל אבל אף אחד מהם לא טורח להתבטא על ביטחונן של נשים. אנחנו שומעות את השר לביטחון פנים מדבר כל יום על תופעת הנשק הבלתי חוקי בקרב החברה הערבית אך באותה הנשימה הוא מעביר רפורמה שמטרתה להקל את מתן רישיונות הנשק ולהוסיף עוד עשרות אם לא מאות אלפי כלי נשק לרחובות, למרחב האזרחי. לאן הוא חושב שכל הנשק הזה הולך? הראשונות להיפגע מההקלות האלה יהיו כמובן הנשים. אנחנו נשלם את המחיר, לזה חייבים לשים סוף. תודה.

תודה חברת הכנסת ניבין אבו רחמון. יש חברות כנסת שהיו מקודם ורוצות להישאר למצגת? אני רוצה לתת לכן לפי התור - -

עאידה, אני יכולה להגיב על הנתונים שהעלו כאן?

אני נותנת למשרד להגיב ולהציג, אתם ביקשתם מצגת, אבל חברות הכנסת צריכות לצאת לדיונים אחרים ומבקשות להתייחס.

רק משפט גברתי, ברשותך. תודה על הדיון החשוב הזה. אני חייב לומר לכם שאני יוצא מהדיון הזה בתחושה מאוד קשה. ויש קשר הדוק בין מה שאמר חבר הכנסת איל בן ראובן שיש תחושה של חוסר מדיניות לבין מה שהזכירה בסוף דבריה חברת הכנסת ניבין אבו רחמון. מצד אחד אומרים אנחנו רוצים להפחית אלימות ויש לנו תכניות אבל הן לא מתוקצבות, וכל מיני רעיונות יפים, ויש הרבה ידע מקצועי והכל נמצא בספר. מצד שני, באותו זמן, אותה ממשלה מקדמת תכניות של להפציץ את החברה הישראלית בנשק. אז איך אפשר? או שפה יד אחת לא יודעת מה שיד שנייה עושה או שיד שנייה עושה והיד הראשונה רק מדברת. וזה מה שהכי מטריד אותי. תודה.

תודה חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ואני רוצה לחזור ולהודות לך על העבודה הנהדרת אבל גם על השיתוף בחיפוש. אנחנו מחפשות כבר כמה חודשים טובים בצורה אינטנסיבית לאן ברח הכסף, איך הוא ברח. מ-2013 שהתחלנו את התכנית המשותפת לכל משרדי הממשלה בפעם הראשונה הבנו שיש פה יד ימין שלא יודעת מיד שמאל. תכנית, שבאמת ישבו פה אנשים מעולים, משובחים, עם ידע רב, והיא מתמסמסת. הממשלה בורחת מבשורה.

לצערי הרב, הנושא הזה יתום, אין אף אחד ולא אף אחת בממשלה שבאמת אכפת לה. אחרת אני לא מצליחה להבין – הגשנו ועדת חקירה פרלמנטארית, באו אלינו נציגי הקואליציה אמרו לנו אנחנו איתכם, נסייע בידיכם, נעזור לכם, נקבע פגישה ברווחה, נלך לאוצר, שמעתם עליהם - -

תכתבו לנו מה אתן רוצות בדיוק.

מה הסיפור שלכן, מה קרה, איך קרה ובינתיים עוד אישה נרצחת ועוד אישה נרצחת. ועם כל הכבוד לנשק, בסופו של דבר הרצח בתוך המשפחה ואלימות בתוך המשפחה בואו רגע לא נוסיף על זה עוד עניינים פוליטיים. אנחנו כאן, חברות כנסת, קואליציה-אופוזיציה, שיש באמת עוד הרבה נושאים שגם עליהם אנחנו לא תמיד משתפים פעולה. פה בסוגיה הזאת זה לא ימין ושמאל, זה לא שחור ולבן, זה לא מרכז ופריפריה, זה כולנו באותו מקום.

ואני אומרת כאן – הממשלה הזאת בורחת מבשורה. כי המחטפים שנעשים בכספים הקואליציוניים ובחתכים השונים, הנושא הזה יתום ואין אף שרה אחת ושר אחד בממשלת ישראל שבאמת אכפת להם. ראש ממשלה שפותח את המושב בשבוע שבו נרצחות שתי נשים בלי מילה אחת הוא לא יכול להמשיך להתבונן בעיניים של כולנו כאן. תפסיקו לעבוד עלינו, יש כסף ונשים ממשיכות להירצח בישראל.

תודה חברת הכנסת עליזה לביא. חברת הכנסת מרב.

רק לשתף שאני לפני שנתיים שאלתי שאילתה במליאה את שר הרווחה מה קורה עם 250 מיליון שקל שהוקצו לתכנית במאבק כלפי נשים. והוא עמד על הדוכן ואמר שהוא עכשיו בדיוק מדבר עם השר לביטחון פנים והם בדיוק מחלקים ביניהם כי זה מורכב, כי זה לא רק, וזה לא ככה וזה לא ככה... ה-250 מיליון שקל האלה יש אותם. זה שיגידו כסף זה באמת - - - אם אומרים לכן אין כסף אז מרמים אתכן כי הם הוקצו, 250 מיליון שקל בקדנציה הזאת, יש אותם. זה ששר - -

מה את מתכוונת - - -

זה אומר שהם הוקצו על ידי האוצר אבל שר הרווחה לא - -

לא, לא, לא, אני אומרת לך, עשו לך בעיניים, לא הקצו.

לא נריב בינינו - -

תאמיני לי, לא הקצו.

אני אומרת לכם מה אמר לי שר הרווחה. הוא לא הכחיש את זה שהם הוקצו. זה כל מה שבאתי להגיד לכם.

אפילו משרד האוצר שנתן תשובות לממ"מ לא אמר שהוקצו - -

במליאה על הדוכן לפרוטוקול לא הכחיש, לא אמר לא נכון, לא הוקצו. אני שאלתי - -

הייתה על זה החלטת ממשלה, לא היה על זה צ'ק. החלטת ממשלה 250 מיליון שקל - -

אפילו לא. החלטת הממשלה לא ציינה סכומים.

אבל אורלי למה את מתווכחת איתי, אני רק באתי להגיד לך מה אמר שר רווחה לפרוטוקול. הוא אמר, אנחנו עובדים על זה, אנחנו בונים את זה, אני והשר לביטחון פנים. אז הכישלון המתמשך ואוזלת היד והעליבות של שר הרווחה והשר לביטחון פנים, אבל לפחות באוזניי הם לא טענו שאין להם כסף.

תודה מרב. אבל גם כן לפרוטוקול ולשידור הישיר לציבור אני אומרת לכם, לא הוקצה התקציב הזה. ואני מצטערת להגיד את זה אפילו אם שר הרווחה אמר את זה בתשובה על השאילתה, רק אתמול דנו בזה שהוא אמר שאין תקנים חדשים והתברר שיש תקנים חדשים. אז אני לא חושבת שזאת התמונה האמיתית. התמונה - -

לא, היו תקנים חדשים ביחס לתכניות אחרות.

לא, לא, לא, אני יודעת על מה אני מדברת, זה היה בדיון על העובדים הסוציאליים ועל תשובה שנעשתה במליאה. אבל עכשיו בדיוק קיבלנו את כל המידע שקיים בעניין התקצוב. אנחנו תיכף גם נפנה לרפרנט הרווחה במשרד האוצר, אנחנו נשמח לקבל תשובה. אני רק יודעת שביולי השנה ישבתי עם שר האוצר כחלון ודיברתי איתו על הנושא של התכנית הזו והתקצוב של התכנית, והוא בדיוק נתן לי את אותם סכומים שניתנו למרכז המחקר והמידע על תקצוב התכנית והוא אמר לי של-2019 מתוקצבים 32 מיליון שקל. ואז כשאמרתי שזה לא כל הכסף המיועד הוא הבטיח לי שאני אשב עם מנכ"ל המשרד כדי ללחוץ ולראות מאיפה יגיע שאר הסכום.

אנחנו מדברים על גרושים, שתבינו. 17 מיליון שקל זה גרושים בתקציב המדינה. ואנחנו צריכות לדעת שלצערי הרב, החיים שלנו אפילו, כנראה, לא שווים את הגרושים האלה. בואו נודה בזה. אני מיולי עד עכשיו מנסה לקבל תשובה וישיבה כדי להבטיח לי את שאר הכסף. זאת לא עבודה של יושבת ראש ועדה וזאת לא עבודה של חברי כנסת להבטיח תקציבים למשרדי ממשלה ממשרד אחר. אני מתווכת בין משרדים. זאת לא אמורה להיות העבודה שלנו, אבל אנחנו ניאבק. אנחנו נמשיך להיאבק כי זה מה שאנחנו יודעות לעשות. אבל שלא ישלו אותנו – לא הקצו את התקציב הזה. הממשלה הזו לא ראתה לנכון להקצות 50 מיליון שקל כדי לנסות להגן על הנשים. זה מה שיש.

משרד הרווחה, גברת איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה, שירותים חברתיים. ואני מבינה שאת הכנת מצגת.

נכון, אבל אני רוצה לתת תשובות קודם.

אז בבקשה, תתני את התשובות כי גם חברות הכנסת לוחצות.

היה חשוב לי שישמעו. אני רוצה להתייחס לדברים שעלו פה. אז ראשית אני כן רוצה להתחיל ולומר שזה כן בסדר עדיפויות של המשרד. המשרד משקיע הרבה מאוד משאבים והרבה מאוד זמן במדיניות כתובה. אני רוצה לענות על מה שנאמר כאן. ראשית, לקראת 2019 ניתנו 290 תקנים למשרד הרווחה, לא 500. אני רוצה לומר - -

זה מה שדווח אתמול. אני מאוד מצטערת, אולי הגיע הזמן שהמשרד יתאם בינו לבין עצמו את הנתונים שיוצאים החוצה. זה מה שניתן בדיון אתמול בוועדה.

אני רוצה להתייחס ל-120 תקנים שכן ילכו להתמודד עם האלימות הכלכלית בסדר עדיפויות. ואני רוצה לומר שניתנים תקנים יש הרבה מאוד פעולות שמשרד הרווחה צריך לעשות במסגרת התקנים הללו. יש 1.4 מיליון לקוחות בתוך המשרד, מספר התיקים לעובד סוציאלי הוא לא 600, הוא הרבה פחות - -

אבל הם למעלה מ-100.

הם למעלה מ-100.

טוב, בנאדם צריך להתמודד עם למעלה מ-100.

אני רוצה לומר שכ-120 תקנים ייצאו בשנה הנוכחית לנושא של סדרי דין ובתוך זה יש לנו התמודדות עם אלימות כלכלית. אני רוצה לומר פה שבתוך התכנית הלאומית, שאנחנו לקחנו אחריות להוביל אותה, יצאו כבר 128 תקנים לטיפול באלימות במשפחה. אז אי אפשר להגיד שזה לא בסדר עדיפויות, ואני חושבת שצריך לשים את זה פה. אני רוצה לומר בנוסף - -

מתוך ה-290?

כן. מעבר ל-290.

אבל אתם קיבלתם רק 290.

מעבר ל-290 ניתנו לתכנית הלאומית.

אבל מה שאת אומרת זה שמשרד הרווחה קיבל רק 290 ולא 500 ומשהו תקנים.

נכון.

הבעיה עם כל הנתונים, אני אומרת לך, עושים לנו - - -

משרד הרווחה קיבל לקראת 19' 290 תקנים. 150 מהם הלכו לנושא קשישים שגם שם יש בעיה מאוד גדולה, 128 תקנים הולכים לסדרי דין שבתוך זה יש גם אלימות כלכלית. בנוסף לזה, ולא בתוך ה-290 תקנים - -

כמה בתוך זה, מה הפילוח?

120 תקנים ילכו לתחום של סדרי דין שכולנו יודעים על מה מדובר שם. בתוך התזכירים מדובר על אלימות כלכלית. בנוסף לתקנים שניתנו קיבלנו תקנים נוספים, ייחודיים לתכנית לאלימות במשפחה - -

אז למה את אומרת לי שזה לא 500? למה את אומרת לי שהתוספת הייתה 200 ומשהו ועכשיו מתחילה לעלות מה-200 עוד 120 ועוד - -

זה כולל.

לא, היא אומרת מעל ל-200. אמרה 150, אמרה 120, אני עוקבת בקשב רב.

לא מתוך ה-290 מה הייתה החלוקה לעובדים הסוציאליים.

אני אתקדם. 290 תקנים, החלוקה היא 150 לאזרחים ותיקים והיתר לסדרי דין, בתוך זה יש גם אלימות כלכלית. אני רוצה להוסיף ולומר – עד היום בתכנית הקיימות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יש 100 מיליון שקלים שאני מיד אתייחס אליהם של השקעות של תכניות שנעשות כרגע. בנוסף לזה קיבלנו ל-19' 30 מיליון שקלים נוספים לניהול התכנית הלאומית. אני רוצה להגיד כאן ואני גם אגיד בהמשך – נכון לאתמול בערב מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נתן שני תקנים מתקציבי המשרד לניהול התכנית הלאומית. אני חושבת שזו בשורה אדירה. זה אומר שאנחנו רוצים להוביל תכנית שמובלת כמו תכנית לאומית עם כוח אדם שינהל אותה. זאת בשורה שאני חושבת שראוי להגיד אותה ולזכור אותה פה.

אני חושבת שהתייחסתי למה ש- -

הקיצוץ גם נחשב חלק מהתכניות האלה?

שנייה. לפני הקיצוץ אני רוצה להבין. קודם כל אני מברכת על זה שהקציתם סוף סוף שני תקנים לניהול התכנית כי אני יודעת שזה נפל על תקנים שכבר היו עמוסים בכל מיני דברים אחרים וזה מעיד שוב שהראייה שדיברנו עליה מההתחלה שאמורה להיות רשות שכל העבודה שלה זה להיאבק באלימות נגד נשים ואז אנחנו נוכל לדעת בדיוק כמה תקציב מוקצה לרשות הזו ואיך הרשות מנצלת אותו. זאת הייתה הגישה הנכונה. אני רוצה לשאול – ה-30 מיליון שאת מדברת עליהם, שאמרת לניהול התכנית, יתווספו אליהם תקציבים מהמשרדים עצמם או שכל הביצוע יהיה מוגבל לתוך ה-30 מיליון לכל המשרדים?

אני אגיד פעם נוספת. למען התכנית הלאומית בתכניות שאני אציג אותן מיד יש 30 מיליון. בנוסף למשרדים הנוספים יש תקציבים שלהם שהם ידווחו עליהם בהמשך לצורך ניהול התכנית הלאומית. זה תכנית עבודה שנכתבה לחמש שנים בפריסה עם הרבה מאוד תכניות שאני חושבת שכולם ראו את זה, 300 עמודים נכתבו של תכניות שאנחנו ניישם אותם, חלוקה חמש שנתית מתוקצבת, אנחנו לאט לאט נפעל. ה-30 מיליון שקלים הם התקציבים הראשוניים לסדר עדיפויות - -

מתי מיישמים אותם?

אנחנו כבר מיישמים, אני אציג את זה, מיושם.

מה מיושם?

מיושם למשל: אם אני אומרת שלפני שבועיים הוקצו לרשויות המקומיות 118 תקנים לטיפול באלימות במשפחה אנחנו מיישמים. צריך להבין את זה. יצאו הודעות לרשויות המקומיות, הם קולטים עובדים. אם זה לא יישום אני - -

לא, לא, אני מכירה - - - רגע, רגע, כמה מתוך - - - אני עבדתי עם משרד הרווחה בהרבה מאוד תחומים. אתם סופרים את אותם אנשים כמה פעמים. כשאני מדברת על ילדים עם אוטיזם, כשאני מדברת על אנשים עם פיגור, כשאנחנו מדברים על לחזק את הרשויות המוחלשות שעל אותם תקנים הצביע לי השר ודיבר על כך שבגלל שהם לא עומדים בעומס אנחנו מכניסים את זה לשם את באה ואת אומרת לי, לא, הם צבועים עכשיו לאירוע הזה. לא בין יתר המשימות ששמתם להם על הגב שמתם גם את המשימה הזאת.

אני רוצה לעשות סדר פעם אחת ולתמיד. אני רוצה שתציגי את המצגת בבקשה, אבל תעשי את זה כמה שיותר מהר כי לא נשאר לנו הרבה זמן. אני רוצה לשמוע, אבל ממש לא מוצא חן בעיני שאומרים לי שה-30 מיליון ניתנו לניהול התכנית. זאת אומרת, רק החלק של הרווחה, בינתיים אני לא יודעת מה החלק של המשרדים האחרים.

אז אני אתקן. ה-30 מיליון ניתנו - -

כמה פעמים צריך לתקן? תגידי לי מההתחלה מתוקן.

אין בעיה. אז אני אנסה להבהיר את זה דרך המצגת. בואו נתחיל ממה שקיים בתוך המשרד. כיום יש לנו 113 תחנות לטיפול באלימות במשפחה ברשויות המקומיות. אנחנו נותנים מענים של אבחון וטיפול פרטני - -

לא, לא, שנייה, בוא נעשה סדר. אני לא רוצה לדעת מה קיים. אני רוצה באופן מאוד מדויק, זה היה סעיף בתכנית – זה יישמתי, זה לא יישמתי, זה נדחה. ככה. אני לא רוצה עכשיו, יש לנו 14 מקלטים ויש לנו כך וכך מרכזים, עברנו את השלב הזה. מה יושם בשנת 2018-2017 מהתכנית, כמה זה עלה ומה נשאר. בבקשה.

אוקיי. אני רוצה להגיד משהו לגבי התפיסה של התכנית. מה שאומרת התכנית, היא אומרת מענים בכל המשרדים ובכל הרשויות לכל האוכלוסיות לדבר באותה שפה, מעבירים מידע בין הגורמים השונים ומתחילים לעבוד. אנחנו מסתכלים על כל עולמות התוכן שדרכם אנחנו עובדים. עולמות התוכן האלה מייצגים ועדות בין משרדיות שיושבות ביחד כדי ליישם את התכנית, דנות ומוציאות תכנית.

מנגנון פעולה – הקמנו מנגנון פעולה בדומה למנגנון של התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. קרי, עכשיו שולחן אחד, מנגנון פעולה, נציגים מהמשרדים יושבים ובונים את התכניות בכל משרד לפי אותה מדיניות.

כמה פעמים נפגשו הצוותים האלה?

כל הזמן.

מה זאת אומרת כל הזמן? כל כמה זמן אתם נפגשים?

אנחנו נפגשנו בכמה שלבים. יש לנו ועדה עליונה, יש לנו ועדה של יו"רים. ועדת היו"רים נפגשת אחת לחודשיים, ועדת היו"רים הנ"ל הפכה להיות ועדת ביצוע שמלווה את התכניות. אנחנו עכשיו מוציאים זימונים לפגישה אחת לחודש כשהתכנית מתחילה לעבוד. שני התקנים הראשונים שדיברתי עליהם הם תקנים שינהלו את התכנית - -

אז עכשיו יתחיל המנגנון הזה לפעול.

אנחנו עובדים כל הזמן. אני מובילה את התהליך הזה כבר יותר משנה.

כמה פגישות נעשו, ממתי?

אני יכולה להוציא את הפרוטוקולים. כל הזמן יש. כאן בשקף אנחנו מסתכלים על הדברים התוספתיים. מה נכנס בתוך הכספים שהועברו ב-17', 18' ולקראת 19'. ב-17' הועברו 8 מיליון, ב-18' הועברו 20 מיליון וב-19' הועברו 29.5 מיליון. אלה התקציבים שעומדים לרשותנו, אלו המספרים, הם נמצאים בתוך הסעיפים התקציביים, הם בתוך המנהל שלי, אני יודעת מה יש בתוך הסעיפים. אני כן רוצה להגיד דבר נוסף – הכסף נמצא בסעיף תקציבי אחד שיש בתוכו פיצול לתכנית הלאומית, ולכן אפשר לעקוב אחרי זה- -

מה הקשר בין 50 עובדים סוציאליים למניעת התעללות באזרחים ותיקים לבין כשאנחנו מדברים ביום כזה זה התעללות או, בוא נגיד ככה, בתוך המשפחה בין בני זוג בעיקר, זה עיקר האירוע שאנחנו דנים בו עכשיו.

לא, זו אחת מהקבוצות - -

זו אחת מהקבוצות - - -

זה מהקבוצות בתכנית. הכותרת של התכנית היא למניעת אלימות בתוך המשפחה, אם אני לא טועה, וזה כולל את הקשישים בתוך המשפחה וזה כולל את הילדים בתוך המשפחה.

מה שאנחנו נראה בשקף הזה זה את התכניות הראשונות שיצאו לדרך במסגרת התכנית הלאומית ואלה הפעולות הראשונות. כשאני דיברתי על שני תקנים והקמת מטה אנחנו יוצאים לדרך לקליטת שני עובדים שינהלו את התכנית. 60 תקנים לאלימות וטיפול בילדים – קודם לכן דיברתי על תחנות אלימות קיימות. אנחנו נותנים מענה לכל המשפחה. בשנה הזאת אנחנו מתגברים את הטיפול בילדים. כבר יצאנו לדרך לבנות מודל ייחודי. התקנים נשלחו לרשויות המקומיות. אלה תקנים תוספתיים, הוצאנו מכתבים לכל רשות מקומית. קיים - -

אני מבקשת להתמקד במה נעשה למען הנשים. כי זה יום המאבק באלימות נגד נשים. אני הקציתי לתכנית הזו על כל מרכיביה הרבה דיונים. היום אני מתמקדת בנשים. מגיע לנו שיתמקדו בנו פעם. בבקשה.

טוב. אנחנו נמשיך, אני רוצה להתייחס לאלימות כלפי אזרחים ותיקים, מדובר בהרבה מאוד נשים. אזרחיות ותיקות שסובלות מאלימות במשפחה. כסף כמובן נמצא ברשויות המקומיות - -

אם אינני טועה, ברוב המקרים של אזרחים ותיקים שסובלים אלימות במשפחה זה מהילדים בדרך כלל או מהמטפלים העיקריים וגם העומס שנופל. אני רוצה לחזור על השאלה של גברתי יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, והיא באמת חוזרת על הנושא הזה פעם אחר פעם אחר פעם – כמה באמת מנותב? אנחנו לא באים לבקר, אנחנו רוצים לדעת כמה באמת, ביום כזה לפחות. אם היום לא נקבל את הנתונים האלו מתי כן?

כמה מגיע? ואני לא מזלזלת, ילדים זה חלק מהנשים, זה חלק מהמשפחה, זה חלק מ- - - לא, לא, לא, אנחנו רוצים לדעת כמה מגיע כי אם אתם לא מסתכלים על זה כמה באמת באופן ישיר לנשים נפגעות אלימות במשפחה. אני חושבת שהשאלה שלה הייתה ברורה לחלוטין אבל לא קיבלנו תשובה.

אני אנסה דרך הנתונים.

צריך לעשות זום אין.

אני מנסה פנינה.

נעבור לשקף הבא. אנחנו מרחיבים את הקו חירום של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כדי שנוכל לתת מענה מדויק עם עובדים סוציאליים בכל זמן נתון שיוכלו לפנות, לבטא את הקושי ואת המצוקה ולקבל מענה. אנחנו מפתחים כלי למסוכנות, כבר התחיל תהליך הפיתוח, מה שאומר שנוכל כולנו בשפה אחידה לזהות מהי מסוכנות ולדבר בין המשרדים והכוחות העובדים כדי לדייק את המענה ולדעת איך אנחנו עושים את העבודה.

סקר לאומי – אנחנו יוצאים עם שתי פעולות בלעקוב אחרי הפעולות הקיימות. כמובן שאנחנו רוצים להעלות את כמות האוכלוסייה שמגיעה אלינו לטיפול למניעה ולכל התהליכים. לכן אנחנו רוצים לבדוק את הפער בין הכמות המדווחת לכמות שמגיעים לטיפול ורוצים לעשות סקר. לא נעשה סקר 10 שנים. בנוסף, אנחנו הולכים לעקוב ולעשות מעקב אחרי התכנית שאנחנו כרגע יוצאים איתה לדרך שאני מתארת אותה ברגע זה.

קמפיין הסברה יוצא לדרך בימים אלה בחודש דצמבר באמצעות המשרד לשוויון חברתי שהוא ירכז את הפעולה פה. אנחנו נצא עם קמפיין עבור הנושא.

מתורגם לכמה שפות?

אנחנו נבדוק את זה. אני אתן לך תשובה.

זה לא צריך להיות מתורגם.

צריך, צריך.

לא, הכוונה של נאילה שזה צריך להיעשות - -

זה הכוונה, לעשות בערבית - -

אני אגיד משהו. במקום לבדוק אני אומרת שצריך לעשות בשפות כי אי אפשר לבדוק. אם מדברים עם נשים ומדברים על מסעי הסברה ממשלתיים - -

בטח איריס שמובילה את הכשירות התרבותית ומאוד ערה לנושא הזה.

מקובל עליי לגמרי.

מה לגבי המגזר החרדי שלא חשוף לתקשורת הרגילה?

מקובל. זה יכנס בתכנית העבודה שעכשיו נעשית מול הלפ"מ.

מצוין.

תכנון עלויות לעובדים סוציאליים, כבר עשינו אותם, עדיין אנחנו מוציאים בימים אלה לאנשים ברשויות הלאומיות שיהיו בכל רגע נתון ויוכלו לענות ויהיה מי שיתן מענה זמין לכל אישה שפונה.

תכנית מניעה שאנחנו עושים לילדים בבתי ספר להפחית את כמות האלימות במשפחה נמצאת כבר בדרך וכבר עשינו בעבר, שאלתם מה עשינו - -

שנייה. תכנית מניעה - -

חברות וזוגיות, תכנית שאנחנו מרחיבים אותה, מחברים אותה לתכנית שנמצאת בבתי הספר. יש תכנית שמובלת על ידי משרד החינוך בנושא התעללות מינית, אנחנו נחבר את זה יחדיו ונעשה תכנית אחידה ונצא במשותף.

אז מרכיבים עוד תכנית על שעת כישורי חיים.

גם אם הם יעברו שלוש פעמים את כל המסלול של הבית ספר הם לא יספיקו להכניס את כל התכנית שמכניסים לכישורי חיים. זה סעיף סל כזה, יאללה, בוא נגיד שעשינו, נדחוף לשם עוד - -

השאלה היא איפה זה בסדר העדיפויות.

- - תזונה נכונה, סוכרת, כל מה שאתם רוצים.

אוקיי, מענה פסיכיאטרי לנשים.

בשנה האחרונה אנחנו הכנסנו מענה פסיכיאטרי בתוך המקלטים לנשים מוכות. הפעולה הזאת הייתה במסגרת התגבור של המקלטים לנשים מוכות, גם לתקציב הנוכחי, אנחנו ישבנו עם המקלטים והוספנו 33% לתעריף של המקלטים ותוך זה גם בין השאר היה תקצוב נושא הפסיכיאטר וגם שדרוג כל - - - בתוך המקלטים. אני לא אחזור על זה.

מענה לנשים בסכנה בחו"ל – ישראל קטנה, אי אפשר להסתיר נשים, אנחנו מדיי שנה נדרשים להוציא מספר נשים לחו"ל. אנחנו מתקצבים כסף ייעודי לעשות את הפעולה הזאת בחשאיות למען הסכומים מדובר על 60,000 אירו בשנה לאישה. יש לנו כבר נשים כאלה בחו"ל.

לראשונה אנחנו מפתחים תורה שמטפלת בגברים. נכון שהיום הזה הוא פה לנשים אבל אנחנו צריכים לטפל בגבר כדי למנוע את הרצח הבא. אנחנו בונים מודל ייחודי, כולל מודל לטפל בגברים הללו במסגרת משרד הרווחה ושירותים אחרים. וכמובן, הילדים שהם בצל האלימות אנחנו גם נותנים מענה עבורם.

אוקיי. זה קצת אולי הבהיר חלק מהתמונה, אבל אני באמת ארצה מעבר למצגת הזו לקבל מידע ספציפי מאוד לנושא של טיפול בנשים עצמן וכמה מוקצה. בחלק מהתכניות לא ראיתי אם יש הקצאה. זה מתבצע ואת אמרת והודעת שזה מתבצע, אבל לא ראיתי. אני מבינה שאם אני מחברת את כל הסכומים שנמצאים - -

את תמצאי פה 20 מיליון שקלים כי זה 2018.

זה על 2018. התעדוף של ה-30 שאתם מקבלים ל-19' זה ברור לכם עכשיו מה אתן הולכות לבצע לשנת 2019?

כן. ברור לנו מאוד שהקיים, כמובן, אנחנו נחזיק אותו. ברור לנו שנוסיף תקנים לטיפול באלימות במשפחה, ברור לנו שאנחנו נפתח לראשונה את המסגרות 24/7 שכל אישה תוכל להגיע למקום אחד שיש שם פסיכיאטר, רופא, שוטר ואנשי מקצוע בכל רגע נתון. אלה התכניות שברור לנו שאנחנו נצא איתם לדרך ב-2019 בנוסף לקיים. כן ברור לנו. וכמובן אנחנו פתוחים להצעות ושאלות נוספות כפי שאני כבר אמרתי גם - -

אני בטוחה שיהיו עוד שאלות, אבל קודם אני רוצה לתת לחברת הכנסת שעוד לא הגיע תורה להתבטא. חברת הכנסת קסניה, בבקשה.

תודה לך גברתי יושבת הראש. אני נזכרת בדיון שאנחנו ערכנו בוועדה שלך על אלימות נגד נשים עולות, זה היה לפני כחצי שנה, ואז באו משרדים ואמרו שבעצם אין להם, הם מודעים לתופעה, אבל אין להם תכניות מיוחדות לנשים עולות ודוברות רוסית. ככה אמרו לנו במשרד החינוך. זה לראייה רשום בפרוטוקול. את יודעת, תתאמו את הגרסאות. זה מה שנאמר לנו ואנחנו יודעים את זה גם מהשטח. יש גם סוגיה גדולה מאוד בכך שנשים עולות מוגדרות כעולות רק עד 10 שנים בארץ, 15- -

לא, אבל לצורך התכנית הזו אמרו שזה כבר מ- -

אבל עדיין היחס הוא חד משמעי מבחינת ההקצבה של תקציבים. בעקבות הדיון הזה הזמנו מחקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. מה שהתברר לנו שם זה נתון מדהים באמת. במדינה שהיא, כביכול, כן כל הזמן קולטת עלייה ומעודדת עלייה התברר לנו שיש עובדות סוציאליות דוברות שפות - - - יש 1000 עולות ועולים לעובדת סוציאלית אחת דוברת שפות. 1000 אנשים שזה גם נשים שסובלות מאלימות ובדרך כלל לא מרבות להתלונן כי - - - שאנחנו יודעים מכל הנתונים של הסקרים האלה. איך הן אמורות להגיע לאותה עובדת סוציאלית אם זה 1000? 1000 אנשים שזקוקים - -

הבעיה שהן מפחדות להגיע לעובדות סוציאליות שלא יקחו להן את הילדים.

אני יכולה להגיד לך, חברה יקרה פנינה, שלפני ארבע שנים נרצחה חברתי איריס מסיליב גורלי זיכרונה לברכה, בירושלים. היא הייתה אחת מאלה שלא התלוננו ולעולם לא הייתה מתלוננת. למה? כי אין לה אמון במערכת, כי אין לה זמן, כי היא יודעת שאם היא עכשיו תלך למשרד הרווחה הם ישלחו אותה לפה ולפה ולפה ועד שתגיע למישהו או למישהי שבאמת יכולה לדבר איתה, בסדר, חלאס, אז החיים שלה אבדו. מאז שהיא נרצחה נרצחו עוד עשרות נשים.

אנחנו יודעים שכמות הנשים שעולות, נשים שעלו פעם, לא משנה כי הן כבר הפכו להיות - - - אבל עדיין מסייגים אותן ככאלה, הוא אחוז קבוע בצורה לא פרופורציונאלית. מבחינת הכמות של התלונות אנחנו יודעים שזה 21%, שזה פחות או יותר מתאים לגודל של האוכלוסייה, אבל מבחינת הנרצחות אנחנו יודעים שהקורבנות הן הרבה יותר. מהבחינה הזאת אני לא רואה שום מענה. אני שאלתי את השאלה הזו גם את שר הרווחה חיים כץ שרק עכשיו ברדיו סיפר שכנראה נמצא כבר פתרון לסוגיה של אלימות במשפחה. שמחתי לשמוע את זה. את החיים של חברה שלי זה לא יחזיר. את החיים של הנשים שאיבדו וקיפחו את חייהן רק במהלך השנה האחרונה זה לא יחזיר.

השאלה מה אנחנו נוכל לעשות כדי להזיז את העניינים האלה מהמקום מבחינת אוכלוסיות גדולות כל כך שאין להן שום מענה, אין להן אמון במערכת וגם, שוב, קמפיין של הסברה - - - 2 מיליון שקלים, 5 מיליון שקלים, זה טיפול שורש. זה לא קמפיין של הסברה – חבר'ה תלכו תתלוננו. כולם יודעים שלהתלונן זה - - - בין זה לבין באמת הליכה למעשה לתחנת המשטרה או לעובדת סוציאלית יש מרחק עצום. ועל זה צריך לגשר.

תודה חברת הכנסת קסניה. אני מבקשת להיות צמודים לזמנים שאני רוצה כי יש לנו רשימה של דוברים אבל אנחנו מחכות לסגור את הדיון הזה, חייבות לסגור אותו ב-13:55 כי אנחנו בשידור ויש עוד דיון אחרינו שיתקיים.

אני רוצה שאלה לנציג משרד האוצר, נתנאל אשרי, ממש, כמה אתם מקצים ל-2019 למשרד הרווחה על התכנית הזו, האם ידוע לך שבמשרדים אחרים הקצו תקציבים?

צהריים טובים. דבר ראשון תודה לחדווה שעשתה לעומק ובאמת כל הנתונים שהיא הציגה כאן במסגרת המחקר של הממ"מ היו לעניין ומדויקים. אני אענה לשאלה שלך – משרד הרווחה מקבל תקציב תוספתי בשנים האחרונות של כ-500 מיליון ₪ לשנה עבור כל המשרד. שוב, מדובר בגידול שהוא פי - -

כמה מזה היה לאוטיסטים - - - מתוך זה הם ספרו כבר, דיי, נו, תכחיש.

בסדר, לא - -

- - - מספרים.

בסדר, אבל זה תעדוף של המשרד.

לא, זה לפי הסכם שלהם עם משרד הרווחה, צבוע לאירוע הזה.

כמו שאמרתי גם אתמול, מדובר בגידול בתקציב שהוא פי 5 מקצב הגידול באוכלוסייה. לעניין התכנית של מרכזים למניעת אלימות והתקצוב, כפי שאמרה גם חדווה, לשנת 2019 הוקצו 9 מיליון שקלים נוספים מעבר לגידול בתקציב שמוקצה מתוקף גידול האוכלוסייה.

לא הבנתי.

התקנות האלה גדול בצמוד לגידול האוכלוסייה. משרד הרווחה גם ללא התכנית מגדיל את הסכומים בתקנות בסכומים מסוימים - -

אוקיי, לפי הגידול באוכלוסייה. אבל לתכנית ספציפית, מעבר לגידול הטבעי, מה?

כפי שהיא אמרה, 8 מיליון שקלים ב-2017, 12 מיליון שקלים ב-2018 ועוד 9 מיליון שקלים ב-2019 לטובת משרד הרווחה. בנוסף לכך, 14 מיליון שקלים ו-30 תקנים למשרד לביטחון פנים ב-2019.

אז איפה נעלמו ה-30? בלבלת אותי לגמרי עכשיו. מה עם ה-30, איפה ה-30?

זה 17', 18' ו-19'. סופרים את אותו כסף כמה פעמים.

לא, זה לא נכון. 30 מיליון שקלים זה הסכום הנצבר משלושת השנים הללו.

17', 18' ו-19'.

אוי ואבוי.

לא מדובר בכסף חד פעמי. 8 מיליון השקלים שניתנו באופן - -

לא, לא, זה משגע ומטמטם את השכל עכשיו. לבוא עכשיו להגיד לי שכל הזמן כשאמרתם 8 מיליון בשנה הראשונה, 12 בשנה השנייה ו-30 זה היה לאסוף את הכל ביחד?

בשום שלב לא נאמר ש- -

אני רוצה תשובה חד וחלק. אתם מוסיפים 30 מיליון ל-2019 מיועדות לתכנית או לא?

בשנת 2019 יתווספו לתכנית ממשרד הרווחה 9 מיליון שקלים כפי שדווח גם בעבר. זה בנוסף ל-20 מיליון השקלים שהוקצו בשנת 2017 ו-2018 ונשארים בתקציב בשנת 2019.

עכשיו אני חייבת להגיד שהממשלה נחשפה - - -אני מבקשת עכשיו להקשיב לזה. באמת, זה סקנדל מה שקורה עכשיו. אם לא היינו חופרות וחופרות וחופרות לא היינו מקבלות את התשובה הזו. אני כבר שואלת אתכם מחודש יולי. הייתה לי ישיבה עם שר האוצר, אני ביקשתי להעלות את התקציבים ולא נזכרתם להגיד שאתם פשוט עשיתם חשבון של 2017, 2018, 2019 וזרקתם לי את ה-30 מיליון כאילו הם תוספת של 2019? זה סקנדל. ויישאו באחריות על זה השרים שלא רצו להגיע ולענות על השאלות. חיינו אפילו לא שווים את ה-30 מיליון לשנת 2019.

אם יירצחו עוד 20 נשים בשנת 2019 ואם יירצחו עוד נשים עד סוף השנה דמן הוא בראש השרים שיושבים ומשקרים ככה בצורה כל כך ברורה. אני מאוד מתנצלת שאני מתפרצת בצורה כזו, אבל אי אפשר. אנחנו לא מטומטמות, לא מורחים אותנו בצורה כזו, וזה סקנדל מה שקורה עכשיו. ומחר, אני מבטיחה לכולן, אני רוצה לראות את כל חברות וחברי הכנסת מצביעים מחר למען ועדת חקירה פרלמנטארית שאני מובילה מחר בכנסת. ואם לא תהיה ועדה כזו אנחנו נקים ועדה. הוועדה שלי תכנס כל שבוע חקירה פרלמנטארית. אני מכריזה מעכשיו, אבל אני אומרת לכם, מחר תצפו בשידור מהמליאה ותראו מי מצביע בעד ועדת חקירה ומי לא.

תגידי לי מה הסנקציות שמסובבים ככה חברי כנסת בנתונים שהם לא נתונים אמיתיים.

זה משגע. עכשיו לבוא ולהגיד לנו.

בשום שלב לא נאמר - -

עד עכשיו אנחנו מדברים על 30 מיליון שקל חדשים שנכנסים.

ואף אחד לא טרח להגיד לנו.

- - - והמצב הזה מתקבע כעובדה. אם לא - - -

למה לא אמרת לנו - - - 9 מיליון, לא 30 מיליון. זה אפילו פחות ממה שהוקצה ב-2018. תתביישו.

בוא נשמע מה יש לו להגיד.

אני רוצה לשמוע כי עד שאני אגלה מה האמת מאחוריה דברים שלו זה יהיה בשנה הבאה. אז זהו.

שלוש שנים 30 מיליון במצטבר אחרי שאמרנו על התכנית, כמה הם קיצצו אתמול? כמה קיצצתם במשרד הרווחה מתחילת השנה – למעלה מ-100 מיליון שקל. יש - - - ושמתם 30 - - -

משרד שלא שם את הנושא של הנשים בראש מעייניו בתקצוב התוספתי שהוא מקבל, אני לא רוצה עכשיו לא להיכנס ולא להגן על התקציב הרוחבי והלא רוחבי. עמדתי נגד הקיצוץ הרוחבי היא ברורה. אני חושבת שהממשלה הזו לא נותנת לנושאים החברתיים, אבל אני רוצה להתמקד בנושא של נשים ואלימות נגד נשים. אני רוצה לתת לנאילה עוואד מנשים נגד אלימות לדבר. אחריה אני רוצה לשמוע מהמשטרה. בבקשה.

לאחר הדיון הסוער. אני חושבת, איריס, שה-33% בתקציב התעריף של המקלטים זה מה שהוקצה בשנת 2017, ה-9 מיליון שקלים שדובר עליהם. זה בעניין המאבק של ה-15 שנים של ארגונים פמיניסטיים להעלות את התעריף של שהות נשים במקלטים. זה אותו תקציב. אז אין תכנית ואין כלום. אני כן רוצה להתייחס, ותספרו עכשיו, נשים ערביות שנרצחו בשנת 2017-2017, רנין רחאן, סמירה איסמהין, מרבת אבו ג'ליל, סלאם עבדאללה, אם יאסין, - - -אבו שרח, חוואידה שוואה, חוואידה חייל, ג'באיה רשתיה, ג'דן אבו חנין, סיהם זבארקה, לינה אחמד, ברא אשור בג'י, חנאן אל בוחרי, הנרייה פארה, - - -, היבא מניע. כמה יצא לכם? 17 נשים מתוך 35. הדיווחים מדברים על 23%. איפה הנשים הערביות נעלמו?

לא. 23% מהתלונות, לא ממקרי הרצח.

לא, דובר עד 35 נשים שנרצחו מתוכן 23 לא יהודיות. זה מה שדווח. אני מדברת כאן על יותר מ-50% שרובן נעלמו, לא רשומות. לא רק שמתכחשים מהן בתוך החברה, השמות שלהן נעלמו - -

זאת אומרת, מה, אירועים שאנחנו לא יודעים - -

ידוע. היא מהסטטיסטיקה מתכוונת.

הרוצחים לא ידועים, לכן הם לא רשומים באלימות בתוך המשפחה. זה מה שאת אמרת.

בגלל זה שאלתי מהתחלה אם זה רצח מוזמן האם הוא רשום בתוך הסטטיסטיקה הזו ועוד לא קיבלתי תשובה. אתם רציתם לברר. אנחנו נברר תיכף. אבל ה-23% זה לא היה על רצח.

זה היה על תלונות במשפחה.

תלונות אלמ"ב. זה לא היה - -

אם אני מדברת על אחריות, כן תהיה אחריות. דיברנו לפני זה על קלון חברתי, אני חושבת שהגיע הזמן שכל מי שמגן על רוצח, כל מי שמגן על פושע, על אלים גם יישא את האחריות ועל כן שתצא אמירה. אי אפשר שראשי רשויות שהם מטרידים, שהם רוצחים או מגנים על רוצחים שיקבלו עוד במות. וכאן אני אומרת, כעמותת נשים נגד אלימות אנחנו מחרימות כל במה שמשתתף בה כל איש אפילו אם אין כתבי אישום נגדו שהוא מגיע לנאום, במיוחד על אלימות ואלימות בתוך המשפחה.

אם אני מדברת על האחריות המשטרתית, סגירת תיקים – מדובר על 87%, בקרב הנשים הערביות 89% מהתיקים שמגיעים על אלימות במשפחה נסגרים מחוסר עניין לציבור. פחות מ-50% יש כתבי אישום בעניין של רוצחים. זאת אומרת שהפצצה מתקתקת, הרוצחים מסתובבים. האיום שנתניהו ראש הממשלה מאיים כל הזמן, האיום האיראני, האיום בינינו, כי הרוצחים מסתובבים. האיום על הביטחון האישי של כל אחת ואחד בתוך החברה, בתוך המדינה שזה רוצחים אלימים מסתובבים בינינו והם עדיין חופשיים.

אנחנו לקראת התמודדות על מכרזים של המקלטים. אני יודעת ומאוד מעריכה את אנשי המקצוע שעובדים במשרד העבודה והרווחה, ואנחנו עשינו כברת דרך שניתן להעריך. אבל אני בטוחה שתשמעו בכותרות אחרי כמה חודשים שיש עמותות שהפעילו את המקלטים במהלך 25, 26, 30 שנה, שלא יזכו במכרזים לצערי כי לא עומדים בתנאים של המשרד שהם מקשים יותר ויותר. ואני חושבת שהגיע הזמן לפתח את השיח המקצועי, אידיאולוגי, לא לתת לאנשי עסקים שינהלו את השירותים האלו. לא לתת לאנשי עסקים ולא לתת שיטפלו בעניין של נשים כסחורה ולא כאידיאולוגיה והנשים הן במרכז.

תודה רבה נאילה. אתמול התחלתי לקבל חלקים מהמכרז שיצא בעניין המקלטים ואני מודה, כמובן - - - נח העביר לי חלקים מהמכרז, אנחנו נצטרך לשבת ולקיים פגישת עבודה מהירה. נכון, את יודעת ואתם יודעים טוב מאוד כמה העמדה שלי בעניין המכרזים ובעניין מקלטי הנשים ומי אמור לנהל את מקלטי הנשים. אם נצטרך אנחנו גם נצא למאבק רציני בנושא הזה, לא נאפשר את הסחר מכר הזה בעניין הגנה על נשים ומקלטי נשים.

משרד הבט"פ, יש לכם תשובה בעניין הסטטיסטיקה ששאלתי?

מה הייתה השאלה?

כן. והשאלה השנייה כמה הוקצה מתקציב המשרד שלכם בשנה שעברה, ב-2018 וב-2019 כמה יוקצה.

יש לנו כאן נציגה מאגף התקציבים אצלנו שהיא תתייחס להיבט התקציבי. המשטרה תתייחס לנושא של הסטטיסטיקה. בנוסף יש לנו כאן את עו"ס משטרה שפועלת באום אל פחם שאני אשמח אם תינתן לה הזדמנות לדבר.

אנחנו נצטרך לסכם את הדיון הזה לפני 13:55.

היא הגיעה במיוחד והיא הגיעה מרחוק.

אוקיי. אז אפשר לקבל תשובה בעניין הסטטיסטיקה?

אפשר לחזור על השאלה?

אנחנו שאלנו על האוכלוסייה במקרי הרצח. קודם כל הייתה שאלה על הניתוח של האוכלוסייה הלא יהודית, שאלתי אם יש לכם פילוחים, מה זה כולל. אבל אם אין לך פה עכשיו אני ארצה שנקבל לידיים שלנו. הדבר השני, בעניין סטטיסטיקה על רצח נשים, האם זה כולל נשים שנרצחו והרוצח הוא לא בן משפחה והוא לא - -

בוודאי, יש את הנתון של סך הכל רצח נשים, הוא כולל גם את המקרים האלה. בנפרד הוצג ומוצג - - - גם רצח נשים על ידי בני זוג שזה נתון אחר, אבל בוודאי שכל הנשים שנרצחו כלולות בסטטיסטיקה הזו.

אני חושבת שהיא שאלה על התלונות, לא על הרצח.

גם על הרצח. אוקיי, מי יכול לענות מבחינת התקציב?

הרפרנטית שלנו יצאה רגע לבדוק את הנתונים אז אפשר - - -

אני רוצה לתת בכל זאת למישהי ששנים הובילה את המאבק הזה והיא קולגה ומורה ואימא לכולנו. רות רזניק, בבקשה.

אז אני מאוד אתמצת. מדינת ישראל חיה על נתונים לגמרי שקריים בנושא של אלימות נגד נשים. משתמשים במחקרים שנעשו בתחילת שנות ה-90 בידי פרופ' איזיקוביץ' שהוא דיבר על 200,000 נשים מוכות בישראל. בינתיים האוכלוסייה גדלה אבל, ואני לא אקריא לכם מפני שאין לי זמן, יש לי כאן נתונים של ארגון הבריאות העולמי שקובע שבין 30% ל-35% מהנשים היו או היום חיות במסגרות של אלימות. כלל עולמי. ישראל כלולה במחקר הזה. אני לא מעזה לדבר על 30%. אני מדברת על 20%, 20% זה 600,000 נשים שחיות במעגלי עוני, לא עוני, סליחה, חלקן בעוני אבל רובן לא.

ואני מודיעה לכן שזה 600,000 נשים ועוד 1.2 מיליון ילדים ועוד המשפחות המורחבות שחיות את הסבל של הבת או האחות או האימא שחיות במעגלי עוני. צריך לצאת פעם אחת מהנתונים הפשוט לא נכונים ולא רלוונטיים. ארגון הבריאות העולמי זה ארגון מספיק רציני, עושה מספיק מחקר. אני לא לוקחת את הנתון הזה. ואני רק רוצה להמחיש לכם – לפני כ-10 שנים בשוודיה היו 110 מקלטים. היום יש בשוודיה 161 מקלטים לנשים מוכות. האם מישהו חושב שהשוודים פחות אלימים מהישראלים או יותר אלימים? בישראל יש 14 מקלטים ועוד יורדים לחיינו בכל דבר כפי ששמענו מנאילה.

תודה, ואני מאוד מתנצלת רות שאני לא אתן יותר. אני חייבת לסכם. מה התקציב של הבט"פ שהוקדש לנושא הזה? ואני מבקשת, מסעיפים מתוך התכנית, אל תגידו לי את כל מה - -

בשנת 2019 המשטרה הקצתה 30 תקני כוח אדם ו-9 מיליון שקלים לטובת הנושא.

9 מיליון שקלים שזה יהיה תקנים נוספים. מה עם 2018?

סליחה, זה ל-2018 שהפעילות תימשך גם לתוך 2019.

כלומר, משרד הבט"פ הוסיף 9 מיליון שקלים לתכנית בדיוק כמו שהאוצר הקדיש לתכנית. זה מה שאני מבינה. 9 מיליון הם מהתקציב שלכם? אה, לא, ב-2018 הם עשו - - -זה לא תוספתי, זה היה אצלכם בתקציב. יכול להיות שהוציאו את זה מהתקציב שלהם, עשו תעדוף.

30 התקנים הם מתוך תקנים קיימים ו-9 מיליון תוספתיים.

טוב, זה לא מה שהצגת בהתחלה. בואו נעשה סדר. אני אבקש עד מחר בבוקר, כי מחר אני מוציאה את הנושא של ועדת החקירה,וגם את וגם עוד שתי חברות כנסת, יעל כהן פארן ועליזה לביא, אני מבקשת שאני אקבל עד מחר בבוקר כמה הקצתם בכל שנה תקציב תוספתי לנושא של מאבק באלימות נגד נשים ואיך, כלומר איך תורגם, תקנים, משהו אחר.

אני רוצה להגיד שהדיון היה קשה לא רק בגלל שאנחנו מדברות על האלימות נגד נשים. זה לבד היה אמור להיות כואב וזה לבד היה אמור להיות קשה, אבל גם להקשיב איך הממשלה על משרדיה ובעיקר משרד האוצר ומשרד הרווחה במקרה הזה, אני לא יודעת מה המצב, איך טיפלו בנושא ועד כמה שמו אותו בסדר העדיפויות. ועוד לגלות תוך כדי כך שמרחו אותנו ונתנו לי מידע שהוא לא נכון בעליל בעיניי.

נאמר לי 30 מיליון שקל. אני ישבתי עם שר האוצר ויש לי פה את הרישומים מהדיון שהתקיים אצלו, ונאמר לי אז שזה 43. עוד כשנאמר לי 30, אמרתי וואלה, התקציב הרוחבי גם הגיע לשם, אבל 9 מיליון ועוד עם התוספת הרגילה שהמשרד מקבל על תוספת האוכלוסייה זה כבר עובר כל גבול. וזה מאוד מקומם. וזה רק מעיד על איך שמתייחסים אלינו כנשים ואיך מתייחסים לעדיפות של הגנה על חיי נשים.

אני פונה מפה גם לשר האוצר, גם לשר הרווחה, ואני פונה לראש הממשלה שוב, אתם יודעים מה, לא רוצה הצהרות מכם, לא רוצה שתצאו בגינוי על רצח נשים, לא רוצות שתתנו לנו מס שפתיים, תתרגמו את זה לתוך התקציבים ולתוך הביצוע. תעשו את זה אחרת לא מגיע לכם להיות אחראים על הביטחון של הנשים. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:58.