פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
16
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/11/2018
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 717
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ה' בכסלו התשע"ט (13 בנובמבר 2018), שעה 11:54
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/11/2018
התכנית בבתי הספר לקידום אורח חיים בריא - לציון יום הסוכרת
פרוטוקול
סדר היום
התכנית בבתי הספר לקידום אורח חיים בריא - לציון יום הסוכרת
מוזמנים
¶
עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך
מיכל גלסר - מפקחת על צוותים טיפוליים, אגף להכשרה מקצועית לנוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
לירי פינדלינג - מנהלת התוכנית הלאומית "אפשריבריא", משרד הבריאות
אנה קצמן - ירושלים בוחרים בריא, עיריית ירושלים
מיה מצרי ברנד - ירושלים בוחרים בריא, עיריית ירושלים
חגי לוין - מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל
בועז אחד העם - יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חרשות
רחל כהן - לובי, אגודת הטלוויזיה הקהילתית
מורן קילזי - דיאטנית, לקט ישראל
סמדר הוד עובדיה - לקט ישראל
עמי בן יהודה - לשעבר, מנכ"ל עמותת מהיום
איתי גוטלר - עמותת מהיום
שולי שוורץ אלנר - ועד הורים
אורי שאול - תלמיד, מועצת הנוער, האגודה לסוכרת נעורים
אושרי - תלמיד
הראל - תלמיד
ליאל - תלמידה
עדן - תלמידה
אמיר אסדי - תלמידה
ברוריה שר - תלמידה
פנינה שלו - תלמידה
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 13 בנובמבר 2018, ה' בכסלו התשע"ט. הנושא: התוכנית בבתי הספר לקידום אורח חיים בריא – לציון יום הסוכרת.
הכנסת מציינת פעם בשנה את יום הסוכרת. אני חושב שזה דבר נכון ואנחנו כוועדת חינוך מקדישים את הדיון הזה כל פעם לנושא אחר, אבל בעיקר לתזונה נכונה ואורח חיים בריא ותקנות המזון. הכבדנו את ידנו על השוק הפרטי והשארנו את ההפקרות של הממלכתי, של המדינה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא יתכן שאנחנו על המסחרי שמים תקנות ומה שהמדינה מספקת, לא יהיו תקנות. זו אמירה בכלל לא ערכית, לא חינוכית בסוגיית המזון הבריא בבתי הספר.
אני יודע את השקפת העולם של עירית. לפעמים כשאנחנו משליכים הכול על מערכת החינוך, אז אומרים, עם כל הכבוד, איפה ההורים פה? נכון, אבל מה לעשות, המסגרת הכי אפקטיבית שאפשר לעשות משהו בפס רחב כשאת מדברת עם גוף אחד, זו מערכת החינוך. מה לעשות, אם היינו סומכים שגם חינוך אפשר לקנות לבד, המדינה לא הייתה מקימה מערכת חינוך ולא היינו מחוקקים את חוק חינוך חובה חינם, אבל מאחר וזה קיים ויש לנו כבר את המשאב הזה של התלמידים, של ההורים, של המחנכים, אין דבר יותר טוב מלהכניס בתוכנית הלימודים את סוגיית החינוך לאורח חיים בריא ותזונה נכונה. אם מצאנו מקום לחינוך הפיננסי, ודאי שנמצא כל שכן, לחינוך הבריא.
אני הצגתי בדיון הקודם את חברי הכנסת הצעירים ליום אחד שמלווים אותי מעמותת חינוך לפסגות, רבקה מקצרין הרחוקה ותמיר מחצור שקרובה לקצרין אבל גם רחוקה מאיתנו, והם השכימו קום בגילם המוקדם והגיעו אלינו. הם השתתפו בדיון הקודם על גורלה של מכללת וינגייט בעקבות חקיקת חוק המכון הלאומי לספורט שמשרד התרבות קידם, ועכשיו הם נמצאים איתנו בתוכנית בבתי הספר לקידום אורח חיים בריא.
בבקשה, יוסף ג'בארין.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
תיכף נשמע כמובן על התוכנית. אני כהורה של ילדים בבית הספר רוצה לשתף אתכם בתחושה. אני לא מרגיש שהמצב, בלשון המעטה, משביע את הרצון גם בקשר של תכני החינוך עצמו אם הם קיימים בכלל, ואם קיים חומר כזה במובן שהוא חומר זמין למורים, באיזו מידה המורים כן משתמשים בו ומעבירים אותו לתלמידים. זאת סוגיה חשובה כשלעצמה.
השאלה גם באיזו מידה החומר הזה נגיש לגילאים הללו. אנחנו מדברים על גילאים קטנים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
זה ודאי, כל מה שקשור לחינוך הערבי, אבל אני בינתיים מדבר באופן יותר כללי. זה גם מתחבר לסוגיה באיזו מידה זה מיושם בתוך בתי הספר עצמם. כל הזמן כשאני רואה מה מוכרים בקיוסקים ובחנויות בתוך בתי הספר גם היסודיים וגם ליד גני הילדים, פשוט אני נדהם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שימו לב, אפילו פחדו להביא את העגלה של השתייה לפה עם הקולה ועם הספרייט בגלל החינוך לאורח חיים בריא.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני קלקלתי את הוועדה הזו. גילוי נאות, בטרם הגעתי לכאן היה נוהג שבוועדת החינוך מגישים רק סודה. אמרתי, זו גזירה שכמעט הציבור לא יכול לעמוד בה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אבל פשוט בקפיטריה ליד הכנסת נאבקנו על כך שיביאו גם לחם שחור, וזה קרה, וגם ירקות, וזה קרה, אז גם אנחנו קצת מפתחים את המודעות בנושאים הללו.
אני מודע לכך שיש הנחיות של משרד החינוך. ההנחיות אולי ברורות, אבל זה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימים, כבוד היושב ראש. הובטח לנו שמשרד החינוך ייקח את הנושא הזה ברצינות וההנחיות האלה ייושמו ותהיה ביקורת גם ברמה של האוכל שמגישים לתלמידים אבל גם לגבי החנויות והקיוסקים בתוך בתי הספר. ההתרשמות שלי, לפחות ככל שאני מבקר בעיקר בבתי ספר בחברה הערבית, שגם אם יש הנחיות ברורות, זה לא נאכף. המצב קטסטרופלי. כמה שאפשר לחנך את הילדים שלנו בבית שהמאכלים הללו לא בריאים וכדומה, ברגע שהם בתוך בית הספר ופשוט רואים את הכול מסביב, אז כל מה שאני מלמד אותם בבית, הם כבר שוכחים ורואים בעצם שמערכת החינוך עצמה נותנת בעצם לגיטימציה על ידי כך שהיא מאפשרת את ההגשה של אותו אוכל.
אני נוטה לחשוב שהמצב בחינוך הערבי הוא חמור יותר גם מבחינת הפצת המודעות. אמר כבוד היושב ראש באיזו מידה גם החומר הזה זמין גם בשפה הערבית. אני הייתי מדבר אפילו ברמה של לתלות את ההוראות הללו ממש בתוך בתי הספר שזה יהיה חלק ממערכי שיעור ברורים, שיהיו גם מפקחים על האוכל הזה. נדרשת פשוט התערבות יותר אקטיבית של משרד החינוך בתחום הזה.
אני רק אוסיף שאם מדברים על החינוך הערבי, אתן מודעות לכך שבעיית הסוכרת בחברה הערבית היא בעיה חמורה במיוחד כשמשווים את מימדי הבעיה הזו בהשוואה לציבור היהודי. לדעתי זה כמעט כפול מבחינת מימדי המחלה הזו והתופעה המדאיגה ואין ספק שזה מתקשר גם לחינוך הבסיסי בתוך מערכת החינוך ופשוט הפרקטיקה המקובלת בקרב הילדים הצעירים, אז אנא מכם בואו ניקח את הנושא הזה ברצינות המתחייבת וניאבק ביחד לשיפור האוכל הבריא. אורח חיים בריא זה אפשרי ואנחנו יכולים לעשות את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מתקופתי, אדם, אפילו מזדקן, יש לו בקופסה האחורית את היותו ילד, היותו תלמיד. היינו מציינים בבתי הספר שבוע בריאות. עדיין קיים?
עירית ליבנה
¶
עירית ליבנה, המפקחת על הבריאות במשרד הבריאות.
בואו נתחיל מזה שהנתונים על סוכרת, וזה לא אני, זה יתנו. אני לא מתייחסת לנתונים על המחלה. מה שאנחנו כן נסמכים על זה, הנתונים על השמנה בקרב ילדים שהבסיס הוא ממשרד הבריאות במסגרת שירותי בריאות, ואנחנו במצב לא טוב. אנחנו מדברים על זה שכשליש מילדי ישראל עם עודף משקל וזה הנתונים שהם מדאיגים את כולם.
עירית ליבנה
¶
מאוד גבוה. אנחנו "בין הטובים בעולם" בנושא. אנחנו טובים בדברים אחרים ולצערנו הרב אנחנו פה במקום לא טוב עם עוד כמה מדינות, אבל יש גם הרבה מדינות שהן במצב יותר טוב מאיתנו. זו נקודת המוצא של נתונים. שוב, אני לא אומרת על סוכרת.
כן שמנו את הנושא של קידום בריאות כנושא מאוד בעדיפות. אין שיעור בבריאות ואין מורה לבריאות, כי זה אישיו של דרך חיים ואת דרך החיים הזאת אתה לא מודד בשיעור. המבחן לעומת בגרות חמש יחידות יהיה לילדים האלה בעוד עשר ו-20 שנה כשהם כבר לא יהיו. זה יהיה המבחן האמיתי.
עירית ליבנה
¶
נכון. מודעות זה לא מקצוע והתנהגות היא לא מקצוע ואנחנו מדברים על יישום בפועל כי הידע קיים. היום כל ילד בגן, יש לו כבר את הטלפון והוא ימצא את הידע, אבל מהידע הזה לעבור להתנהגות, זו המטרה שלנו.
אנחנו מתחילים למעשה בגן. אנחנו מכשירים את עובדי ההוראה כי גם הם צריכים לעשות את השינוי. יש חומרים מונגשים בשפה כשהחומר מיועד לילדים ולתלמידים. כן בתוכניות זה מונגש. זה מובנה, זה נגיש.
יש לנו השתלמויות, מה שקראו פעם השתלמויות והפיתוח המקצועי. אנחנו מקיימים הרבה מאוד השתלמויות בנושא של קידום בריאות.
עירית ליבנה
¶
הכול בחירה. אנחנו מפרסמים השתלמות והיא ישר מתמלאת. עובדי ההוראה כן צמאים למידע הזה, להשתלמות. הם הולכים לשלושה ימים. אנחנו שוטפים אותם בנושא הזה. הם יוצאים מחוזקים.
אפרופו הנגשה, יש לנו השתלמויות אינטראקטיביות במט"ח. זה לאו דווקא לבוא לפסגה. גם למגזר הלא יהודי. דרך אגב, דווקא בתחום קידום הבריאות אנחנו יכולים לציין גם במחוז צפון וגם במחוז דרום יופי של היענות במגזר הלא יהודי, כך שמבחינת קידום בריאות הנכונות לעשות את השינוי, הנכונות להכניס פעילויות מתקיימת במגזר היהודי והלא יהודי מצוין.
אנחנו קושרים את זה ללמידה עצמה. במדעים לומדים קידום בריאות. בחינוך גופני לומדים. אנחנו מחברים את זה גם ללמידה עצמה, לאורח החיים, לקשור את זה גם לצוות, גם הביתה, גם בהתנהגות.
אתה יודע, זה פינג-פונג כי אנחנו אומרים להורים, תחנכו, ההורים אומרים לנו, תחנכו. זה חייב להיות משולב. זה לא יכול להיות אישיו של הגן ושל בית הספר .
פתח היושב ראש בקטע של התקנות. התקנות, תודה לאל גם אלה שעברו, לצערי השר עוד לא חתם לדעתי. אנחנו כבר בהיכון עם פקחים, דרך אגב, ואנחנו רוצים רק להעיף את זה באוויר ולפרסם איזשהו משהו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אסביר. הוגשו תקנות המזון הבריא במלואן לוועדה. דנו בהן, באנו להצביע. הצבענו עליהן. חבר הכנסת מהקואליציה, יעקב אשר, הגיש רביזיה. אמר, אתם רוצים, זה מחייב את המוסדות שלהם לשיפוי. כפשרה מה שהעבירו, העבירו תקנות חלקיות שמחייבות דווקא את השוק החופשי בתוך בתי הספר, לתקנות מחמירות, אבל לצערי הרב מה שהמדינה מספקת בתוך בתי הספר, עליהם אין תקנות. הלנתי על זה וכל דיון שיעסוק בנושא, אמחה ואליו.
העברנו גם את התקנות החלקיות. מסתבר, אומרת לי עירית עכשיו שהשר עדיין לא שלח לפרסום. תודה שהפנית את תשומת ליבנו.
עירית ליבנה
¶
אנחנו, דרך אגב, כן התקדמנו למרות שהן עוד לא חתומות, הנושא של סימון, כיוון שהחוק מבקש - - - . דרך אגב, הוגשה עתירה של חברות מסחריות שהדיון נקבע ליוני. אנחנו מתקדמים עדיין כי זה מה שמשרד המשפטים אישר לנו.
הנושא של מכירת מזון – אנחנו הצבנו יעד משותף עם משרד הבריאות ומשרד החינוך לנושא של בית ספר מקדם בריאות. אנחנו בגדילה היום מ-4,500 בתי ספר. כבר 1,500 קיבלו את ההכרה של בית ספר מקדם בריאות, פעילות משותפת של משרד הבריאות ושלנו. גני ילדים – אנחנו הולכים להפוך לסטנדרט. אנחנו עכשיו בונים איזושהי תוכנית מערכתית שתצא מאגף הקדם יסודי.
אנחנו עובדים בכל המישורים, באמת בשיתופי פעולה עם רשויות, עם כמובן משרדי ממשלה, עם כל מיני יזמויות, אלה שיזמו פה. יושבים פה חבר'ה מעיריית ירושלים. זה יכול להישנות בשותפויות וזה מה שאנחנו עושים. יש לנו עוד המון מה לעשות, יש לנו דרך ארוכה. אנחנו כן על המסלול של שינוי שהוא לא פשוט.
דיברת על פקחים. אני מדברת על הלמידה היומית, על ההתנסות מעבר לקיוסק, זה שהמפקח הכולל שבא ורואה מוסד, שתחום הבריאות יהיה חלק מהדי.אן.איי של ההסתכלות החינוכית והארגונית שלו ולא רק לצורך זה. אנחנו מנסים בכל האפשרויות. למשל, כדי לאפשר ולתת איזושהי גאוות יחידה, כל בתי הספר מקדמי בריאות והגנים יקבלו עכשיו שמשוניות כאלה שיתלו על הגדרות, שהם בית ספר או גן מקדם בריאות, משהו של הנראות שיחזק דרך אגב את ההורים בקטע הזה.
כל מה שאנחנו עושים, אני אומרת, יש לנו עוד הרבה לעשות. הבסיס הוא שיתופי הפעולה של כולם ותמיכה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סלח לי אדוני, פה אין התפרצויות לא בגלל האגו שלי, כי אני חפץ בכך שבפרוטוקול ירשמו את הדברים שלך עם השם שלך.
עמי בן יהודה
¶
אני עמי בן יהודה, לשעבר מנכ"ל עמותת מהיום. כתמיכה בעירית, אני רציתי שהיא רק תסביר מה זה בית ספר מקדם.
עירית ליבנה
¶
אוקי, בית ספר מקדם בריאות זה קונספט בינלאומי שאנחנו הלכנו ועשינו לו התאמה למערכת החינוך והאוכלוסייה הישראלית. אנחנו דרגנו את הנושא של הכרה דו-משרדית בנושא של מקדם בריאות. קבענו מספר כללים שהם הנושא של מינוי מוביל בית-ספרי, הנושא של בניית תוכנית בית-ספרית, הנושא של תוספת של פעילות גופנית של 90 דקות בשבוע בכל בית הספר, של פעילות גופנית ומיקוד בנושא תזונה. בנינו תוכנית מאוד יפה. לכל שנת לימודים מ-א' עד י"ב שני נושאים מרכזיים בתחום התזונה שבית ספר יעסוק עם הנגשה של כישורים, של חומרים, של רעיונות לפעולה. אנחנו מפיצים לבתי הספר ומנגישים להם המון רעיונות, המון אפשרויות לפעילות. כן הם צריכים לבנות תוכנית.
שאלו פה מה נדרש. התמריץ הוא קודם כול לחברה הישראלית שמדברת היום כן על תחום בריאות. תאמינו לי, מצלצלים הורים ושואלים איזה בית ספר הוא מקדם בריאות, אני הולך לרשום את ילדיי, אני עובר דירה. יש פה איזשהו להשתייך למועדון יותר יוקרתי כיוון שגם ההגדרה שב-2020 כולם יצטרכו להיות מקדמי בריאות, יש פה משהו שהוא כן יוקרתי. גם הדרישה של ההורים, אפרופו, שבית ספר יעשה את השינוי הזה, זה התמריץ.
אנחנו מתלבטים כל הזמן בתמריץ כספי. אנחנו כן נותנים בשיתוף וקופה משותפת של משרד הבריאות ושלנו, איזשהו תמריץ כספי לאותם בתי ספר לצורך פעילות בקידום בריאות. זה יכול להיות מיועד רק לפעולות שהם עושים כאיזשהו בונוס, אבל העבודה שהם עושים, היום-יום שהם משנים, הדירוג שהם עולים בו, הם משתפרים והם משנים את כל הקהילה וזאת המטרה. הקטע של הנושא של מכירת המזון שקצת יעשה גם שינוי, אני רק רוצה להזכיר שכשאנחנו דיברנו על תקנות, זה לא רק התקנות של מה שהילדים אוכלים במסגרת המדינה, כי גם השלטון המקומי במכרזים שלו שינה. דרך אגב, אצלנו הספקים שינו עוד לפני התקנות והכרחתי קצת שישנו וישפרו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אולי תבהירי את הנקודה הזאת, שנדייק מבחינה משפטית. האם בתי ספר שיש שם קיוסקים שמוכרים נגיד ממתקים, האם זה חוקי או שיש בסיס משפטי - - -
עירית ליבנה
¶
קודם כול בחוזר מנכ"ל כתוב בפירוש שבאחריות מנהל בית הספר לראות ולדאוג, אבל אנחנו יודעים טוב מאוד שמי שמפעיל או הקיוסקאי הוא לא בדיוק הגרופי ולא נשמע תמיד למנהל, ולכן הגענו לנושא של החקיקה והתקנות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, אנחנו רוצים לומר תודה לרבקה ולתמיר. מי התלמידים שנמצאים איתנו? תציגו את עצמכם, שם ומאיפה אתם.
עירית ליבנה
¶
עוד דבר אחד לסיכום. קודם כול, אנחנו עושים הרבה. יש לנו עוד למה לשאוף. אנחנו משתדלים. שיתופי הפעולה מאוד חשובים לנו שלא יגידו לנו מה אתם עוד רוצים מהמורים. כן, אנחנו רוצים שאורח החיים יהיה בריא.
אנחנו נעביר את השרביט אחר כך, אבל יש את התוכנית "אפשריבריא" הבין-משרדית שנתנה לנו פוש עצום ויכולת לעשות את השינוי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אשאל שאלה אולי לא נעימה. אורח חיים בריא זה לא רק תזונה, זה פעילות גופנית, אבל כל תלמיד מתמודד ביום-יום. הסתכלתם פעם איך נראים חדרי השירותים בבתי הספר?
היו"ר יעקב מרגי
¶
את יודעת שאני סוחב איתי מהילדות שלי, אני כל היסודי, אז לא הייתה חטיבת ביניים, שמונה שנים לא נכנסתי לשירותים בבית הספר היסודי. א', הם היו חשוכים, מפחידים. ב', גם לא הכי.
עירית ליבנה
¶
אז קודם כול אנחנו כן מדברים קידום בריאות לא רק תזונה ופעילות גופנית, זה היגיינה אישית וסביבתית, השימוש במסכים. מדברים על התנהגות בכלל. כן אנחנו יכולים לחנך, יש לנו מה, אבל יש גם שניים לטנגו. יש גם עניין של רשויות ובעלויות שצריכות אולי להשקיע קצת יותר כסף כדי לנקות יותר, מדי יום את השירותים או לשפץ. לנו יהיה התפקיד של לחנך לשמור על.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בואו נחשוב כי יש כמעט הכול לפי מה שציינת. למה לא נקבע איזה תקן מסוים שכל מוסד חינוכי שיעמוד בזה, יצוין?
עירית ליבנה
¶
בית ספר מקדם בריאות למשל, יש את הקריטריונים. בית ספר שמעשנים בו מישהו מהצוות, לא יוכל לקבל הכרה. הכנסנו את זה עכשיו, בית ספר נקי עם הנושא של שינוי התקנות, הוא נקי לחלוטין.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אז אני אמשיך איתך. אני עכשיו מנהל בית ספר בתחום אזור רישום, יש לי כוכבי יופי, אין לי מקדם בריאות. לא מזיק לי, לא מועיל לי. הלקוחות שלי הם שבויים, זה אזור הרישום שלי. מה נותן לי את התמריץ להיות בית ספר מקדם בריאות?
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא מעניין אותי, אני מנהל בית ספר. אני מאלה שצריך לתת לי את הסוכרייה על מקל כדי לתמרץ אותי, אז אני שואל מה מתמרץ מנהל בית ספר להיות מקדם בריאות.
עירית ליבנה
¶
אז קודם כול לפני התמרוץ, אני חושבת, כיוון שהגדרנו את זה והמנכ"ל עכשיו עובר ומעביר, הוספנו את מנהלי המחוזות ואת הפיקוח הכולל לדחוק אותם קצת לפינה ולהגיד, כן, זו מחויבות. זה עדיין לא שיעור מ-09:00 עד 10:00 ויש מבחן בסוף שנה, אבל כן יש איזשהו לחץ לעבור. יש לנו במחוזות פעילות מאוד ענפה של גיוס בתי ספר ויש תמרוץ כספי, הוספנו אותו, בין 3,000 ל-5,000 שקל בשיתוף עם משרד הבריאות, לצערנו, אבל כדי - - -
לירי פינדלינג אנדי
¶
תודה. לירי פינדלינג, מנהלת התוכנית "אפשריבריא" במשרד הבריאות.
באמת אני חושבת שהשותפות הבין-משרדית הזאת, יש גם שותף נוסף שהוא משרד התרבות והספורט ויש דברים נוספים שנעשים במשותף איתו. אני חושבת שבאמת העבודה המשותפת עם משרד החינוך היא ארוכת שנים ואפשר לראות תוצאות באמת דרמטיות בשנים האחרונות. מאז שהתחלנו בתוכנית "אפשריבריא" באמת יש עלייה של מעל 500% של מספר בתי ספר מקדמי בריאות.
הזכירו כאן את הנושא של הקריטריונים של בתי ספר מקדמי בריאות, אז אנחנו במקביל גם מחמירים את הקריטריונים של בתי הספר מקדמי בריאות. אני חושבת שהתשתית הזאת שהיא תשתית שמבוססת על המלצה בינלאומית, מסייעת מאוד להכניס למעשה את האינדיקטורים שאנחנו חושבים שהם מאוד חשובים שיהיו בבסיס העשייה של בתי הספר.
אני חושבת שהעבודה הזאת במגוון האסטרטגיות עם הצעדים, חלקם איטיים יותר בתוך המסגרת הזאת של התקנות, אבל חוזרי מנכ"ל כבר יצאו קודם ובאמת עבודה משולבת עם זירה נוספת שהתוכנית "אפשריבריא" מקדמת, והיא זירת הרשויות המקומיות ורשת "ערים בריאות" וכל באמת העבודה ברשויות המקומיות בשביל להעלות ולהכניס את זה גם כן כסטנדרט. כשאנחנו מסתכלים על רשות מקומית שהיא "אפשריבריא", אנחנו שואלים אותה בקריטריונים כמה בתי ספר מקדמי בריאות יש לך ושזה יהיה יעד שהיא חייבת לקדם.
בימים אלה אנחנו ממקדים את מבחני התמיכה של הרשויות המקומיות. פעם ראשונה שמשרד הבריאות הוציא מבחן תמיכה לרשויות מקומיות שיהיו באמת ה"אפשריבריא" ויקדמו את נושא הבריאות ברשויות ואת אורח החיים.
הנושא שזה באמת מהניסיון שלנו המשותף, התמיכה הזאת היא של הרשות המקומית פלוס העשייה המשרדית של משרד החינוך דרך המנכ"ל והמחוזות וכו', עושים עשייה גדולה.
המרכיבים הנוספים שהזכירה עירית, אני קצת אחזק, עם באמת פעילויות ייחודיות שגם הוכנסו לאחרונה, זה שבאמת העולם רוצה דברים חדשים, רוצה באמת את העדכונים החדשים של הנחיות התזונה החדשות שעומדות לצאת, הנושא של התזונה הים-תיכונית שאגף התזונה בעצם תיקן. את כל הדברים האלה צריך להנחיל בהטמעה בתוך המערכת, מערכת החינוך גם כן, אז אנחנו עושים את זה באמת עם חומרים חדשים, עם כתיבה משותפת כולל עם התאמה תרבותית שנעשית עכשיו לתוכנית ייחודית של פעילות חווייתית שנקראת "מבשלים אפשריבריא", מבשלים ים תיכוני", והרבה בתי ספר כבר עשו את הפעילות הזאת. אנחנו נעשה גם פעילות חגיגית כזאת - - -
לירי פינדלינג אנדי
¶
נכון, אתה צודק מאוד. בגלל זה אנחנו חייבים לעבוד בהמון חזיתות. העובדה שיש בוועדות אחרות דיונים המקבילים הם בדיוק העובדה שפעילות אחת לא יכולה להיות במקום פעילות אחרת לצערנו. אין לנו איזה מקל קסם אחד.
אני כן אתייחס קצת לנושא של נתוני ההשמנה ועל הדרך אתן טיפה אולי עוד דברים שנעשים על ידי משרד הבריאות. באמת יש פערים מאוד גדולים בהשמנה וגם בתחלואה בין השכבות החלשות יותר ובין השכבות החזקות יותר ובמיוחד אנחנו רואים את ההבדלים האלה ביישובים באוכלוסייה הערבית. מי שרוצה יכול להיכנס לראות את נתוני השמנת היתר וכו' לפי רשות ולהשוות את הרשות שלו לרשות אחרת וכו'. אנחנו יכולים לראות את הבעיות האלה.
אנחנו גם רואים בעיות ייחודיות, למשל אגף בריאות השן. תוכנית "אפשריבריא" עובדת במשותף יחד איתם, פועלת הרבה מאוד באוכלוסייה הערבית בגלל שהתופעה של שתיה מתוקה מגיל ממש צעיר, מהבקבוק, תינוקות ששותים. הילדים צריכים לעבור ניתוחי שיניים בהרדמה מלאה, כלומר בעיות קשות מאוד לכאורה באיזו בעיה קלה של עששת. צריך לזכור שכשמדובר בילדים, הדיבור על הסוכרת או תמותה זה מאוד רחוק מהם, אבל כשאנחנו מדברים על כאבי שיניים אז זה משהו מאוד קרוב, ובאמת אחת הפעילויות של משרד הבריאות דרך האגף לבריאות השן ודרך ההדרכות שנעשות בגני הילדים ובבתי הספר בנושא בריאות השן והבריאות, הנושאים מתייחסים באופן ספציפי גם לנושא של השתייה המתוקה והתזונה הבריאה.
לירי פינדלינג אנדי
¶
אנחנו משתדלים לתת את היתרונות, למשל למבחני התמיכה האלה יש יתרון ברור לאוכלוסייה הערבית.
לירי פינדלינג אנדי
¶
כמו שנאמר כאן, אני לא אשנה את זה. אני חושבת שיש עוד הרבה מאוד מה לעשות. הלוואי ויכולנו והיו ניתנים לנו עוד משאבים בשביל לעשות יותר, אבל אני חושבת שהעובדה שיושב כאן חדר מלא שהנושא הזה חשוב לו והכנסת רואה לנכון להעלות את זה בסדר היום עוד ועוד, ובאמת אנחנו יכולים לראות את השינויים החברתיים שיש כבר, את הדרישה לעשות את השינויים האלה. זה בהחלט יכול להקל. צריך יותר באותו דבר.
אני רוצה גם להזכיר שהרבה פעמים אני מתמודדת עם המון רעיונות מאוד יפים שאפילו לפעמים מצליחים באיזה פיילוט קטן, באיזה ישוב אחד או בבית ספר אחד. אני חושבת שהאחריות הלאומית שלנו היא להסתכל על מערכת החינוך בכללותה, בגלל שזאת הדרך הישירה שלנו להגיע לכל תלמיד ובעיקר להגיע לתלמידים מהאוכלוסיות החלשות. אם אני לא טועה עם הנתונים, צריך לבדוק את זה שוב, אני חושבת שדווקא שיעור בתי הספר מקדמי הבריאות הערבים הוא גבוה באופן יחסי, כי דווקא עבורם התמריץ הכלכלי הזה הוא בעל יותר משמעות ולכן גם יותר מעניין אותם הנושא הזה.
שולי שוורץ אלנר
¶
תודה. שמי שולי אלנר, אני אימא של ילד בן 9 שחלה לפני שנה בסוכרת נעורים. אני גם מאוד פעילה. אני במקצועי עיתונאית והייתי מאוד פעילה וסיקרתי כתבות על אחרים, אבל כשזה מגיע אליך אתה פתאום מבין ומזעזע קצת יותר.
יש תוכניות ויש שלטים על בתי ספר ואפילו הבן שלי בבית ספר עם 100 כוכבים, אבל יש דבר נורא פשוט שנמצא. הוא לא עולה כסף. לא צריך לא תקציבים ולא משאבים ולא שום דבר. יש חוזר מנכ"ל מאוד ברור וכל הזמן אני מוצאת את עצמי כאימא וקודם כעיתונאית שפנו אליי בבקשה מאוד פשוטה וזה אני לא מצליחה להבין למה אין איזשהו אמצעי לאכיפת חוזר מנכ"ל, ושם יש את כל הפתרונות כמעט. אסור להכניס שתיה מתוקה, אסור להכניס בורקסים.
שולי שוורץ אלנר
¶
כן. זה אפילו לא דורש לא תקציב, לא מאמץ. זה שם. המנהלים פשוט צריכים לקחת על עצמם את האחריות. אני מוצאת את עצמי מתעמתת עם הורים למה להביא או למה לא להביא.
היו"ר יעקב מרגי
¶
גברת שולי, אני חולק עלייך. אסביר לך. כשאת אומרת לא דורש כספים, לא דורש משאבים ואת דורשת אכיפה. אני מסכים איתך, לכאורה, זה הוויכוח שלנו עם משרד החינוך. כשאת רוצה לקדם משהו בחקיקה ובתקנון, אומרים לך, אנחנו נעשה את זה כבר בחוזר מנכ"ל. המנהלים מקבלים את חוזר המנכ"ל כהמלצה. הם יודעים שאף אחד לא יבדוק אותם. יותר יבדקו בעל יסודי כמה אחוזי זכאות. את השניים יבדקו בכזה ואחר. כל שיטת הפיקוח במשרד החינוך דרושה שינוי מהותי, משמעותי. מפקח פדגוגי, להפריד לו, לא לתת לו להתעסק לא בפיקוח כספי ולא בפיקוח מנהלי.
הדבר היחיד שיהיה, א', שמישהו ישב במשרד החינוך וימציא חוזר מנכ"ל מעודכן שכולל את כל חוזרי מנכ"ל, כי יש חוזר מנכ"ל שביטל את ההוא ואת ההוא ואת ההוא ולא כולם מכירים את כל ההנחיות ואת כל ההוראות. מנהל עובר קורס ניהול, עבר את הבחינה, הוא מנהל. לא חייבו אותו לקרוא את כל חוזרי המנכ"ל. שתהיה פונקציה שתדע לבדוק את מנהלי בתי הספר, אם בית ספר מתנהל לפי כל ההנחיות והוראות חוזר מנכ"ל. אני מסכים איתך, אבל זה דורש משאבים.
שולי שוורץ אלנר
¶
אז אני יכולה להגיד לך שכאימא כל פעם שלחתי מצאתי את עצמי מצלמת. אנחנו חברות בקבוצת אימהות, מאות אימהות, אבות גם. אנחנו מוצאים את עצמנו לפני כל אירוע הכי קטן, מצלמים למנהל את חוזר מנכ"ל. עומדת המנהלת ואומרת לי, "מול בקבוקים של שתיה מתוקה אין מה לעשות".
היו"ר יעקב מרגי
¶
עירית, אנחנו נחזור, את תאמרי ואני אומר. למה צריך אכיפה? אם השכל הישר היה גובר, לא צריך חוקים, לא צריך תקנות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבל אין מה לעשות. יצא חוזר מנכ"ל, מישהו צריך לאכוף אותו. לא היה חוזר מנכ"ל, אין מה לאכוף. מה המסר שאני מעביר למנהלי בתי הספר? אם פרסמתי חוזר מנכ"ל בשנת 90' ואני מנהל משנת 90' עד היום, לו יצויר, ואני יודע שבנושא ההוא שנכתב בשנת 90' אף אחד לא טרח לשאול אותי, אני יוצא מתוך הנחה, גם מה שפורסם ב-2018 לא יבדקו ולא ישאלו אותי אם אני פועל לפי זה.
הייתי שר. הוצאתי חוזרי מנכ"ל. יצאתי, סליחה, כסת"ח, סליחה על הביטוי, אז עשיתי. זה לא צריך להיות שם. אני בוכה על הפונטים, איך שכותבים אותו. תשתפרו. תוציאו אותו ידידותי קצת עם פונטים יותר ידידותיים, שיקראו אותו. אין ספק, לומר שיש חוזר מנכ"ל מפורט? אני מאמין שיש ומברך, אבל מישהו צריך להגיד למנהל, יש גם את זה. בנוסף למטלות שלך אתה היית צריך להתנהל כך וכך, לכן כל סוגיית הפיקוח במשרד החינוך צריכה להתפצל.
סיימת, שולי?
איתי גוטלר
¶
כבוד יושב ראש הוועדה, שמי איתי גוטלר, עמותת מהיום. אנחנו יזמנו את קיום יום הסוכרת הזה לפני ארבע שנים.
איתי גוטלר
¶
מהיום, העמותה לאורח חיים בריא שבראשה עומד פרופ' איתמר רז, למניעת סוכרת.
קודם כול ברכות, כי אתה כבר ארבע שנים מקיים דיון ביום הזה, ואני רק רוצה לציין שהיום יש יום שיא של חמש ועדות שונות שמתכנסות, חוץ מהשדולה לאורח חיים בריא שמתקיימת ב-15:00.
אני רק רוצה לחזק את האמירה שלך מקודם על הנושא של הפיקוח על ההסעדה שצריך להשלים אותה בחוק ובתקנות, ולמרות זאת ולמרות מה שנאמר, אני חושב שיש פה בשורה חשובה לפי ההחלטה שהתקבלה לפני חודשיים לדעתי בוועדה שלך בנושא של אישור התקנות. בעיניי הפעלה נכונה של זה בבתי הספר עם רתימה של ההורים והתלמידים יכולה לעשות את המהפכה וזה היה צעד מאוד חשוב.
ברמה הכללית אני רוצה לציין שהצעדים שמשרד החינוך עושה הם צעדים מבורכים. אנחנו ממשיכים להדגיש, זה לא ברמה של עירית ליבנה, זה ברמה של ממשלת ישראל. בסופו של דבר יש מחסור אדיר בצד של החינוך גופני ומתקני ספורט בבתי ספר ובגנים, גם במתקני ספורט סגורים, גם במתקני ספורט פתוחים. אין עדיין תקצוב נוסף של שיעורי חינוך גופני ואין עדיין תקצוב נוסף של שיעורים לתזונה. הכול זה הרבה מאוד כסף אבל אם נגיע לזה יום אחד, זה יהיה פה חלום.
שכחתי רק לתת מחמאה לעיריית ראשון לציון שהתחילה לאכוף - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
בכנסת יש חדר כושר, אחד המשוכללים. אני 15 שנה בכנסת. הנה אני מודע לחשיבות ויש לי מכשירי כושר גם בבית. תאמר לי מתי פקדתי אותם ומתי פקדתי את חדר הכושר. אלה דברים שצריכים דחיפה ותמרוץ כמו היום הזה. אין ספק, נכון וטוב וחשוב ואני מברך גם את עיריית ראשון לציון אם היא עשתה משהו טוב.
יש מישהו שרוצה לדבר לפני שאני נועל את הדיון? בבקשה.
חגי לוין
¶
ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית.
אני רוצה להזכיר לנו, כשאני הייתי תלמיד ורבים אחרים כאן, הייתה אחות בית הספר והייתה כתובת בבית ספר. בתור מי שעוסק באופן אקדמי ומעשי במסגרות מקדמות בריאות, צריך מתאם בריאות.
חגי לוין
¶
גם בהתפרצות החצבת הנוכחית, ואני מזכיר, הוועדה לביאור החצבת בישראל, אנחנו רואים את המחסור בגורם שהוא יודע לתווך בין מערכת הבריאות למערכת החינוך בישראל, אז אנחנו קוראים לבחון את הנושא הזה. עולה לנו הרבה יותר כסף המחסור באחות בית הספר ויועיל לבריאות של כל ילדי ישראל אם נחזיר את מה שהיה כפי שאמרת מקודם, היה מפואר בעולם מערכת החינוך והבריאות בישראל.
הנקודה השנייה, כשמשהו שבאמת רוצים אותו, אז קובעים לו יעדים. זה נהדר באמת ההתרחבות של בתי הספר מקדמי הבריאות, אבל אני באמת שואל איפה היעדים של משרד החינוך מבחינת מצב ההשמנה של הילדים? איפה זה מופיע ביעדי משרד החינוך שילדי חינוך לא יהיו שמנים, כי זו גם צריכה להיות מטרה של מערכת החינוך ולא רק של מערכת הבריאות או של "אפשריבריא", וכששר החינוך רוצה, יש לו יעד, אז הוא גם יפעל כדי להשיג את היעד הזה. תודה רבה.
אורי שאול
¶
אני אורי שאול מכיתה ט', במועצת הנוער של האגודה לסוכרת נעורים. דווקא אני רוצה לדבר כתלמיד.
אורי שאול
¶
והיום אין לנו גם לימודים בגלל המצב.
דווקא אני רוצה לדבר כאן בתור תלמיד. אני אוכל בחדר אוכל של בית הספר, אבל דווקא אני חושב שהארוחה שאני משלם עליה, 17 שקל לכל ארוחה, אני די חושב שזה קשה להגיע לארוחה שהיא גם תהיה מזינה, גם תהיה בריאה וגם תהיה טעימה, ולכן אני חושב שבתי הספר והמועצות לא עומדות בדבר הזה של בית ספר מקדם בריאות.
אורי שאול
¶
כי ב-17 שקלים אתה לא תוכל להביא גם משהו שהוא מזין, גם משהו שהוא טעים וגם משהו שהוא בריא.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אפשר ב-17 שקלים ואם אתה חושב שאתה מקבל ארוחה לא בריאה, לא מזינה, זה כבר עניין אישי. עומדת לך הזכות ואתה דור ההמשך, לראות בך גם דמות של מנהיג לעתיד. עומדת לך הזכות לתבוע, ו-17 שקלים זאת ארוחה לא מסובסדת. אתה יכול לקבל ארוחה בריאה. אם זה מוסד חינוכי, בכלל הוא חייב לספק לך מנה בריאה על פי הוראות חוזר מנכ"ל. תודה על תשומת הלב.
אנחנו רוצים במסגרת אורח חיים בריא לאחל מזל טוב לחברת הכנסת מירב בן ארי על יום הולדתה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני רוצה לומר לפני שאני מסכם את הדיון. אם אני לוקח את סיכום הדיון מהשנה שעברה ואני מקריא אותו אחד לאחד, מתאים גם לשנה הזו לא בגלל שלא נעשה פרט לסוגיית התקנות שאני אומר ואני אשוב ואומר, זה שאושרו התקנות בוועדה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
היו צריכות להיכנס כבר לתחולה, אלא שהשר עדיין לא פרסם אותן, לא חתם עליהן. זה כשלעצמו לא טוב ואני קורא לשר לחתום ולפרסם. לא שזה סיפק אותנו. אני עדיין קורא לשר להגיש לוועדת החינוך את התקנות המלאות כפי שהוא תכנן לעשות מלכתחילה לפני הרביזיה. ימצאו את המענה לאותו חבר כנסת שאני חולק עליו. אני חושב שלא צריך שיפוי, לא צריך כלום. מוסדות החינוך יכולים להיערך ולא משנה איזה מוסדות חינוך. מזון בריא לא עולה יותר יקר ממזון לא בריא. אני לא חושב שזה צריך שיפוי כספי. אני קורא לשר החינוך להתעמת עם זה ולדרוש ולהביא את זה לאישור תקנות המזון הבריא במלואן. זאת אות קלון לוועדת החינוך של הכנסת שאישרה תקנות חלקיות. זאת אות קלון למשרד שהסכים להיכנע ללחץ הפוליטי.
לעמותת מהיום, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה, כל מי שעושה, גם להורים אני קורא. מערכות החינוך יעשו את העבודה שלהן ויעשו אותה בצורה הטובה ביותר ומשרד הבריאות ייתן את ההנחיות הטובות ביותר. אם בבית לא תהיה גם אמירה של אורח חיים בריא, הרבה לא נצליח. נכון, יש יוצאים מן הכלל שלפעמים הילדים מצליחים לגרור את ההורים באמירות ערכיות, אבל אנחנו קוראים גם להנהגת ההורים הבית-ספרית שהיום משום מה אני לא רואה אותם בדיון, את הנציגים שלהם, לקרוא לשתף פעולה ולקרוא לכלל ההורים בחוזרים שלהם, בהודעות שלהם לעודד ולפתח את כל הנושא של החינוך לאורח חיים בריא בבית, בשכונה ובבית הספר.
אני אומר לפרוטוקול שאני מעתיק את הסיכום משנה שעברה לשנה הזו מילה במילה. לא אקריא אותו. אמרתי אותו בתקציר מנהלים, קצירת העומר, מה שנקרא.
תודה רבה לכולם וברוכות הבאות לתלמידות שלך.
עדן
¶
שלום, קוראים לי עדן. רציתי לאחל לך מזל טוב, עד 120, רק בריאות ואושר ושתמיד תשמחי ותיהני מהחיים. מזל טוב.