פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
3
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
19/11/2018
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 274
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י"א בכסלו התשע"ט (19 בנובמבר 2018), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 19/11/2018
התמודדויות בעולם עם תופעת האלימות נגד נשים
פרוטוקול
התמודדויות בעולם עם תופעת האלימות נגד נשים
נאוה כהן-אביגדור - ממונה על שוויון מגדרי, המשרד לביטחון פנים
ויקי אלעמרי - ר' חוליית מניעה והסברה נוער, המשרד לבטחון פנים
הדי וגשל - מנהל תחום המידע והידע, אגף למדיניות, המשרד לבטחון פנים
בוסנה מהרט דסה - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
סאיד תלי - מפקח ארצי לטיפול באלימות במשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
מוריה כהן בקשי - מח' ייעוץ וחקיקה (ציבורי חוקתי), משרד המשפטים
ליאנה מגד - מח' ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים
הילה טנא-גלעד - ממונה זכויות אדם, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
גלית יוספן - יחידת הסיוע בפרקליטות, משרד המשפטים
מיכל סולומון - יחידת הסיוע בפרקליטות, משרד המשפטים
אביה בלזם - יחידת הסיוע בפרקליטות, משרד המשפטים
בת עמי ברוט - יחידת הסיוע בפרקליטות, משרד המשפטים
עינת קרנץ נייגר - ממונה על שוויון מגדרי, משרד החוץ
ענת רצון - מדריכה ארצית ביחידה לחינוך למיניות, משרד החינוך
זהר סהר - מנהלת המח' לטיפול באלמ"ב ותקיפה מינית, משרד הבריאות
אלה שטראוס - מנהלת תחום כימיה, משרד המדע והטכנולוגיה
ברברה סוזניק - שגרירת סלובניה בישראל
אנו סארלה - שגרירת פינלנד בישראל
חנה אמה ניארקו - שגרירת גאנה בישראל
מריה גבריאלה טרוז'ה רודריגז - שגרירת אקוודור בישראל
דבורה ליונס - שגרירת קנדה בישראל
גבריאלה מוררו - שגרירת מולדובה בישראל
מרינה סוטאלו - מזכירה ראשונה, שגרירות הרפובליקה של קרואטיה
מרים זלקינד - מקדמת מדיניות וחקיקה, שדולת הנשים בישראל
אורנה סדגת ארז - ראש מינהל נשים, יועצות למעמד האישה ליד ראשי הערים
יעל כהן - יועצת לשוויון מגדרי מועצת בית דגן, יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות
אושרת חודפי - יועצת לקידום מעמד האישה, יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות
Jane Lebowitz - מערך הסיוע המשפטי, ויצ"ו
אבישג שחם חדד - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו
מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
סוהיר דקסה חלבי - מנהלת מקלט לנשים נפגעות אלימות, עמותת נשים ונערות נגד אלימות
מירב שמואלי - מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה, רוח נשית
לילי הלפרין - יו"ר מרכז אמת לסובלנות
נח קורמן - מנכ"ל, בת מלך
צילית יעקבסון - יו"ר עמותת בת מלך, בת מלך
אתי בוקאי - מנהלת לשעבר שירות המבחן לנוער, פני"ם חדשות
אלה לנמן - עו"ס, פני"ם חדשות
דורותי קרטס - נציגה, נשים עושות שלום
מרילין סמדג'ה - מרצה וחוקרת, נשים עושות שלום
חיה עבו - חברה בארגון, נשים עושות שלום
לאה חוה אליגל - חברה בנשים עושות שלום, נשים עושות שלום
אילנה דבורצ'ין - צוות ועדות כנסת וקשרי ממשל, נשים עושות שלום
רינה קליין - צוות ועדות הכנסת, נשים עושות שלום
חוה תובל - נשים עושות שלום
לרה צינמן - יו"ר, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
רותי אלדר - יועצת משפטית, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
איילת רוזין - נציגת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית
עדי וימר - סמנכ"לית, אל הלב
מעיין בר אילן - רכזת קשרי חוץ ופרויקטים מיוחדים, אל הלב
מרים גברעם - מייסדת מנהלת, 'תזכור'
שושן ובר - פעילה, עמותת 'תזכור'
מיה ברשישת - פעילה, עמותת 'תזכור'
אנה קליימן - פעילה, עמותת 'תזכור'
בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ואנחנו כל השבוע הזה מציינות את יום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. היום אנחנו מתחילות בישיבה שהיא בעיניי חשובה מאוד ואני מאוד מקווה שתהיה מעניינת לכולם, כי קודם כל אנחנו פותחות בגלריה, בתערוכה, Violence on Her Skin, אלימות על העור שלה, שכיבדה אותנו בה שגרירת סלובניה, גב' ברברה. ואני ראיתי לנכון שאנחנו נציג אותה כי בסופו של דבר אלימות נגד נשים היא אלימות נגד נשים בכל מקום ובכל החברות ואין לה אזרחות של מדינה ואין לה שייכות לאומית ולצערי הרב כל הנשים בכל העולם סובלות ממנה.
אני יודעת ואני רוצה רק להסב את תשומת ליבכם לכך שיש תרגום סימולטני, כך שבחלקים של הדיון שהאורחות שלנו יכבדו אותנו בדברים שלהן זה יהיה באנגלית ותוכלו לשמוע את התרגום, מי שתרצה, והכול יתנהל בעברית-אנגלית, לפי הנוחות של המשתתפות והמשתתפים.
השנה הייתה שנה קשה והיא עדיין לא הסתיימה, איבדנו 20 נשים אשר נרצחו במדינת ישראל על ידי גברים שהיה להם קשר כזה או אחר איתם. הנשים האלה נרצחו בהיותן נשים ואנחנו יודעות להגיד כמה נשים נרצחו ואיבדו את החיים שלהן, אבל אנחנו לא יודעות אף פעם כמה מהנשים סובלות יום יום והורגים להן את הנשמה ואת הגוף יום יום, והן סובלות מאלימות גם פיזית, גם כלכלית, גם מינית. אלה, אנחנו אף פעם לא נדע את מלוא הסבל שלהן ועד כמה יש כאלה נפגעות ביניהן. לכן אני חושבת שהמאבק הזה רק התחיל, למרות שהוא קיים כבר עשרות שנים, אבל הוא רק התחיל כי עדיין לא הגענו לתוצאות שהיינו רוצות.
אני רוצה לקבל בברכה את כל השגרירות ואת הצוות הדיפלומטי שהצטרפו אלינו לדיון החשוב כל כך שפותח את הישיבות הבאות שיהיו לנו כאן בשבוע הקרוב לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. ראשית אני מתכבדת לארח את שגרירת סלובניה, ברברה, שהיא זו שפנתה אליי והציעה להציג את התערוכה הזו והייתי רוצה לבקש ממך לפתוח את הדיון. לאחר שנשמע ממך על הניסיון שלכם והתכנית שפיתחתם בסלובניה אני ארצה להתמקד לאחר מכן ולשמוע גם מהשגרירות הנוספות ומהצוות הדיפלומטי וכמובן מהמשתתפים הישראלים לגבי הניסיון שיש לנו כאן במדינת ישראל בכל הקשור במאבק באלימות נגד נשים. בבקשה.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה, גברתי יושבת הראש וחברי הכנסת הנכבדים, חברי הוועדה הנכבדים, חברים וחברות נכבדות, קולגות נכבדות, נציגים של עמותות ושל משרדי ממשלה, זה כבוד לי להיות כאן בישיבה הזאת לציון יום המאבק באלימות נגד נשים. אנחנו נדון איך אפשר להילחם בסוג כזה של אלימות שנפוץ במדינה שלנו.
אלימות נגד נשים היא הפרה של זכויות אדם וזה סוג של אפליה מגדרית ואני מודה ליושבת הראש של הוועדה על הסכמתך להציג את התערוכה הזאת כדי לקדם את המטרה שלנו. סלובניה מכירה בזאת שאלימות נגד נשים מאוד נפוצה וזו בעיה נפוצה בכל מיני חברות, גם בשלנו, והיא מציגה הפרה של זכויות נשים.
הממשלה שלנו החליטה ב-2013 להשיק קמפיין למען נשים ולמען זכותן לחיות חיים ללא אלימות. אנחנו פועלים ביחד עם המשרד העבודה וחשוב מאוד להרים או לעודד את המודעות ולהפיץ בקרב הנשים את זכותן לחיות ללא אלימות ובאמת לקדם את המודעות לחיים ללא אלימות. אנחנו עובדים עם המון נציגים עורכי דין, עובדים סוציאליים, שכולם עובדים למען קידום הזכויות ואנחנו מפיצים חומרי מידע. המטרה העיקרית של הקמפיין היא לקדם מודעות לגבי הסיכון לאלימות ולהציע להם סיוע, לעודד מודעות בקרב הציבור הכללי לשם המאבק באלימות נגד נשים ולהעמיק את הידע לגבי היכולות של בעלי מקצוע, של אנשי המקצוע השונים, לסייע לנשים.
התמונות הללו נבחרו בקפידה והרבה צלמים השתתפות בתערוכה. התמונות עצמן מקדמות מודעות ואנחנו בחרנו איזה שהוא אוסף של תמונות. יש הרבה יותר תמונות, אבל בלתי אפשרי להביא את כולן לכאן, המטרה היא להעביר את המסר שאנחנו לא נסבול אלימות וזו התנהגות בלתי מקובלת והתוצאות הן הרסניות עבור הילדים, הנשים והחברה כולה. אנחנו רואים בכל תמונה נשים מפוחדות, כפופות, האם זה באמת קורה? הן שבורות, מנסות להיות שלמות יותר. יש שם מסרים נסתרים בכל תמונה ותמונה ואני מקווה שיהיה לכם זמן לבחון אותן.
התערוכה הזו הוצגה בהרבה מקומות בסלובניה וגם בשטרסבורג, גם בז'נבה, במטה האו"ם וזו פעם ראשונה שהיא מוצגת בישראל ואני מתכוונת להציג את התערוכה במקומות שונים בישראל, כמו לוד ובגליל.
אנחנו מודעים מאוד לבעיה של אלימות נגד נשים. יש בערך 1,500 מקרים של אלימות נגד נשים שמדווחים כל שנה ושבע נשים נרצחות בכל שנה ואנחנו לא מדינה גדולה. הרבה פעמים הנשים משכילות יותר מגברים, אך הן לא מיוצגות באופן פרופורציונלי. אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה משפיעה על הרבה נשים, משפחות וילדים והקמפיין יחד עם התערוכה הזו זו אחת מהתגובות של ממשלת סלובניה להתמודד עם הבעיה הזו. החברה האזרחית גם כן מאוד פעילה, יש המון קווים חמים לסיוע ומקלטים לנשים במצוקה.
אני רוצה לומר מספר מילים לגבי המסגרת הבינלאומית. היא מאוד מאוד חשובה, כמו המוסדות לקידום מניעת אלימות. הם חשובים מאוד, משום שהם יוצרים הזדמנויות לשוחח ולשפוך אור לגבי הנושאים שהרבה פעמים מתעלמים מהם משום שלא נוח לדבר עליהם.
אני רוצה להדגיש עוד כלי בינלאומי שיש לנו, ועידה שהוקמה ב-2011 לקידום המאבק. סלובניה תרמה לוועידה הזו ואני הייתי הנציגה של סלובניה בשטרסבורג ואני מאוד שמחה שהאמנה הזאת אומצה על ידי סלובניה, משום שזו הזדמנות גם בשבילי. האמנה הזאת פתוחה גם לצירוף מדינות אחרות ואני חושבת שיהיה מאוד חשוב מבחינת ישראל להצטרף לאמנה הזו. ישראל היא לא חברה באיחוד האירופי, אבל אנחנו יודעים שאתם - - -
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): יש לנו דיונים בכנסת ואנחנו מעודדים את ההצטרפות שלנו לוועדה הזאת, לאמנה הזאת.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): כן, אבל את יודעת, יש לנו קצת הסתייגויות, מבחינת עניינים פרסונליים, יש לנו כמה בעיות, אבל אנחנו נדון בזה.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני מקווה שיהיו תוצאות חיוביות, משום שהאמנה הזאת מאוד חשובה, זו מסגרת חוקית ראשונה שנועדה למנוע אלימות נגד נשים ומקדמת ענישה. המסר שלה, שאלימות נגד נשים היא הפרה של זכויות אדם והיא אחת מהפורומים החזקים ביותר באירופה בנושא הזה. זה מכיר בכך שאלימות נגד נשים היא אפליה נגד נשים והיא גם מבססת את הקשר בין חינוך לבין הפוליטיקאים וזה מכיר בחשיבות המאבק ההיסטורי הזה. אני סבורה שזה חשוב מאוד, מדובר פה בהגנה על הקורבנות ויישום של תקנות, הוועדה הזאת יכולה לעזור לכם, היא יכולה לשמש לכם מסגרת, מודל, לעבודתכם.
הייתי רוצה להזכיר נושא נוסף. החברות בוועדה הזו הן חברות גם בוועדה אחרת, למשל המועצה לשלום הילד. אתמול צוין יום ההגנה על זכויות הילד כנגד הטרדות מיניות. הוועדה הזאת נוסדה לפני מספר שנים ולנו היה חלק ניכר בזה וזה אחד מהמאמצים שלנו למניעה. ניצול מיני והתעללות בילדים זו עדיין טרגדיה בהרבה חברות, יש המון הפרות של זכויות הילד ויש לכך השלכות הרסניות למשך כל חייהם. אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות ולקבל סיוע מכם, נציגות של החברה האזרחית, חברות כנסת, אם תוכלו לסייע לנו זה יהיה מאוד מאוד חשוב וזה כמובן יסייע לכל הילדים שעלולים להיות קורבנות.
אורחות נכבדות, אני מברכת אתכם על עבודתכן. העובדה שיש לכם ועדה קבועה שעוסקת בזכויות נשים, מעמד נשים, אני מברכת אתכם על כך ואני מאחלת לכם, לכל חברי הוועדה, הצלחה רבה בעבודתכם ועל תרומתכם לחברה צודקת יותר לכל המגזרים. תודה רבה לכם על קידום הנושא החשוב הזה, תודה על תשומת הלב ועל שהזמנתם אותי לוועדה זו.
תודה רבה, תודה לשגרירת של סלובניה, ברברה סוזניק. יש המון מה להגיד, אבל קודם כל אני רוצה לברך באופן יותר אישי את השגרירות אשר הצטרפו אלינו. אני מעריכה מאוד את העובדה שהם הגיעו לדיון. בנוסף לשגרירה של סלובניה גם השגרירה של מולדובה, גבריאלה מוררו, והשגרירה אנו סארלה מפינלנד, שגרירת גאנה חנה אמה ניארקו ושגרירת אקוודור, גב' מריה גבריאלה טרויה רודריגז. תודה רבה. אני מאוד שמחה שהן הצטרפו אלינו ותיכף ניתן להן את זכות הדיבור. אבל רק שני משפטים על מה שנאמר עד עכשיו.
נכון, יש הרבה או יש מכניזם בינלאומי למעקב לניסיון לעודד את המדינות השונות לקחת אחריות על מצבן של הנשים, שני המכניזמים המאוד ברורים, יש מצד אחד את אמנת איסטנבול למניעת אלימות נגד נשים והיא אמנה מאוד מפורטת, אנחנו קיימנו דיון, קיימתי דיון בוועדה בנושא וכמובן היה ניסיון לשכנע גם את משרד המשפטים ומשרד החוץ, כי זו בדרך כלל החלטה של שני המשרדים האלה שישראל תצטרף לאמנה הזו, שיש בה גם הוראות ברורות איך אפשר לשמור על חיי הנשים ואיך אפשר להגן על נשים מאלימות, אבל יש בה גם מכניזם למעקב אחרי מה שהממשלות השונות עושות והמדינות עושות כדי להיאבק באלימות.
נכון שבמדינה ובהרבה מהעבודה של הכנסת ובמיוחד הוועדה לקידום מעמד האישה אנחנו עוקבות מקרוב ומנסות לפקח ולראות איך הממשלה ואיך בית המחוקקים לוקחים על עצמם את האחריות להגנה על חיי הנשים ורווחתן. רק עכשיו בבוקר היה דיון מהיר, שלי ושל חברת הכנסת מיכל רוזין, בוועדת העבודה והרווחה, על ביצוע חוק סל השיקום לנשים יוצאות מקלט שכבר עברה יותר משנה על החקיקה, אבל גם על המועד של התחלת יישום החוק. לצערנו הרב הכסף קיים, האוצר העביר את הכסף שהיה צריך להעביר, אבל בינתיים יש עיכוב בהוצאת התמיכה הזו החיונית מאוד לנשים כדי שלא יחזרו למעגל האלימות.
לפני שלושה שבועות העלינו בכנסת, גם אני ועוד חברות כנסת, את הדרישה לוועדת חקירה על רצח נשים. נתבקשנו על ידי הקואליציה לא להצביע באותו יום על ועדת החקירה כי הם הבטיחו, מהקואליציה, שיקיימו את הדרישות שלנו, גם של ועדת או תכנית חירום להגנה על נשים בסיכון גבוה ותקצוב ויישום מלא של התכנית הלאומית להגנה על נשים או למאבק באלימות נגד נשים. אני אומרת לכם עכשיו, גם היום בבוקר הייתי בקשר עם הקואליציה, לצערנו הרב לא התקדמנו בשלושת השבועות האלה אפילו מילימטר אחד מהדרישות שלנו. אנחנו נביא את הבקשה או הדרישה לוועדת חקירה ביום רביעי להצבעה ונראה בהצבעה שתתקיים במליאה מי רוצה בשלומן של הנשים ומי מעכב כל תכנית להגנה עליהן.
חבר הכנסת מוסי רז, בוקר טוב. אני מאוד שמחה, אני יודעת שיש לנו, אני מתנצלת בפני הנוכחות והנוכחים, יש לנו יום מטורף בכנסת, יש חקיקה בהרבה ועדות, יש הרגשה של לקראת הסוף, סוף עונה, אז אני מאוד מעריכה שמצאת זמן להיות איתנו. תרצה להגיד כמה מילים?
בהחלט. בוקר טוב, חברת הכנסת יושבת ראש הוועדה, עאידה תומא סלימאן, חברתי, בוקר טוב לשגרירות, לכל הנציגות כאן, נציגות ממשלה, החברה האזרחית, נשים עושות שלום, כל מי שפספסתי. קודם כל ברכות על היוזמה הזו לכנס כאן דיון כזה, אמנם שישה ימים לפני שאנחנו מציינים את היום נגד אלימות נגד נשים. לא יודע איך להגדיר את זה בצורה - - -
זה יום שבו אנחנו מציינים, כפי שאמרת, 20 נשים שנרצחו השנה, אבל הן לא לבד משום שהאלימות כוללת גם אלימות פיזית וגם מינית שממנה נפגעו, אין לי נתונים, אבל אני בטוח שזה לפחות אלפים ואולי אפילו יותר. עכשיו, בשעה הזו מקיימים שני שרים בממשלה מסיבת עיתונאים ויכול להיות שהם יודיעו שהם פורשים מהממשלה בגלל האלימות נגד נשים.
אבל אני אומר את הדבר הזה משום שרק בשבוע שעבר פרש שר ביטחון מהממשלה כי נהרגו שני ישראלים, וזה באמת לא טוב שנהרגו שני ישראלים וגם באמת נפצעו כמה, אבל נרצחו יותר נשים בשנה על רקע מגדרי וגם נפצעו יותר נשים על רקע מגדרי ולא שמעתי את שר הביטחון, שיכול להיות שביטחון צריך לכלול גם את הדבר הזה, אומר על זה משהו, לא כל שכן מתפטר.
חבר הכנסת מוסי רז, אף שר או שרה לא אמרו אפילו מילה אחת על רצח נשים השנה. לא שלא התפטרו, לא אמרו.
אני חושב שאנחנו צריכים לטפל בבעיה הזו כמו בבעיה שסובלים ממנה, סובלות ממנה, מאות אלפים, לא רצח, מרצח סובלות עשרות כל שנה, אבל סובלות מאות אלפים מהאלימות הזו ולכן צריך להיות לה יחס הרבה יותר רציני, גם של הכנסת, גם של הממשלה. לו הן היו נרצחות בפיגוע אז היינו שומעים עכשיו על מלחמה ואני לא רוצה לחזור על כל הדיבורים האלה. המאבק בנושא הזה צריך לבוא גם בחינוך, גם באכיפה, אבל קודם כל בתודעה. אם אנחנו לא שומעים מהשרים ואם אנחנו לא שומעים מהכנסת מספיק אז יהיה מאוד קשה לעצור את התופעה הרצחנית והנפשעת הזאת.
תודה רבה, חבר הכנסת מוסי רז. כן, לצערי, כל עוד שחושבים ומדברים במונחים כנראה לא מתאימים לאווירה הכללית, אולי הגיע הזמן באמת, כשאנחנו מדברות על אלימות נגד נשים לדבר על ביטחונן ולהרחיב את המושג הזה של ביטחון. ביטחון זה לא רק הדברים הקשורים בגבולות והקשורים בתכונה מול מה שכל ממשלה רוצה להגדיר כאויב. אני חושבת שהגיע הזמן גם לדבר על בטחון הנשים והגברים האישי. נשים שסובלות מאלימות חיות בטרור יומיומי, הן נמצאות במאבק יומיומי נגד טרור המופעל עליהן, בתוך הבית, ברחוב ובכל מקום שהן מגיעות אליו.
הנשים האלה מרגישות שהן לא יכולות לפעול, לנשום ולחיות כמו שאר העולם, כי ביטחונן נפגע. ולכל אלה שמבינים רק שפה ביטחוניסטית, אולי הגיע הזמן להבין שהם לא מבינים כלום בביטחונם של האנשים. אני גם לא מסכימה שבשפה הביטחוניסטית, שהם טוענים שהם מבינים בה, הם מבינים, הם מביאים אותנו כולנו למצב של חוסר ביטחון.
אני רוצה גם לברך את ההצטרפות של מזכירה ראשית, גב' מרינה סוטאלו, מקרואטיה. תודה שבאת וברוכה הבאה גם לגב' דבורה ליונס, שגרירה של קנדה, שהצטרפת אלינו. חברת הכנסת יעל גרמן, שהצטרפה אלינו. אני מבינה שאנחנו היום בריצות.
קודם כל תודה רבה לך, גברתי היושבת ראש, על כך שאת מציינת את היום בכינוס של נשות שגרירות מכל העולם, אני חושבת שזה נושא שצריך לעניין את כל העולם ואני אישית הייתי רוצה לדעת באמת מה קורה בעולם הרחב, הן מבחינת המספרים של נשים שנרצחו על ידי בני זוגן, והן מבחינת החקיקה.
אני חייבת לציין שיש לנו היום על הפרק בוועדת החוקה את חוק ההמתה. במסגרת חוק ההמתה יש מספר נסיבות במסגרתן הרצח ייחשב רצח בנסיבות מחמירות שאין שיקול דעת ואז חייבים להטיל עונש מאסר עולם. בתוך כל הנסיבות האלה אין רצח נשים על ידי בני זוגן. יש רצח של עדי מדינה, יש רצח של קשישים - - -
אני מבקשת את זה כבר זמן רב, נלחמת על כך באמת מלחמה עיקשת, שיכניסו את הערך המוגן הזה ששמו רצח נשים על ידי בני זוגן, שיכניסו את זה בין 11 הסעיפים שקיימים, יוסיפו עוד סעיף 12. ואני קוראת כאן לך, ולכל מי שנמצא כאן, להצטרף למאבק ולבקש להכניס את רצח הנשים כערך מוגן.
הם ניסחו את זה בצורה שונה, רצח על רקע כבוד המשפחה, מה שאת מתכוונת, יש היום נוסח אחר שזה, 'המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור'. זה הניסוח שמצאו.
אני חושבת שהניסוח הזה הוא בדיוק הניסוח של רצח על רקע מגדרי, כי בסופו של דבר למה נשים נרצחות? כי רוצים להשליט עליהן מרות ולהשליט גם איזה שהוא סדר חברתי פטריארכלי שבו נשים יחשבו אלף פעמים לפני שהן מפרות את הקודים של ה - - -
נכון, אבל ישנן עוד נסיבות. אני חוששת שהנוסח הזה מתכוון למה שאנחנו לא אוהבים לומר, רצח על כבוד המשפחה, את מאוד לא אוהבת את זה וגם אני לא. אני חושבת שרצח של נשים על ידי בני זוגן, שאנחנו יודעים שמדובר פה בשנים האחרונות בעשרות מקרים, עשרות מקרים, הרבה יותר מאשר רצח של קשישים, שלא נדע, שכל אחד זה נורא, או רצח של עדי מדינה, שגם זה נורא, אבל באמת יש הרבה יותר נשים שנרצחות על ידי בני זוגן מהרבה מאוד סיבות. אני חושבת שהסיבה העיקרית היא באמת היחס והקלות הבלתי נסבלת להרים על אישה יד. אם זה היה גבר, אני לא בטוחה שהיו מרימים עליו יד בקלות כזו.
מכל מקום אני כן חושבת שזה ערך מוגן וצריך להכניס את זה כסעיף מספר 12 בחוק ההמתה ואני קוראת כאן לכולן להצטרף למאבק ולבקש ממשרד המשפטים, מכל חברי הכנסת, שייקחו את הנוסח הזה ויכניסו אותו.
תודה רבה. אני חושבת שניתן לשגרירות גם להסביר לנו מה המצב בכל מדינה ואנחנו גם נרצה באמת לשמוע על שני הרבדים, גם של תכניות מבוצעות וגם הרובד של חקיקה, מה המצב מבחינה זו. אנחנו נתחיל עם גב' טרוז'ה רודריגז.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה. בוקר טוב, בואנוס דיאס, תודה רבה. לכבוד הוא לי להיות פה היום, גברתי יושבת הראש. אני מברכת את שגרירת סלובניה שנתנה לנו דוגמה אישית למה שאפשר לעשות, זו בעצם דוגמה מעשית איך אפשר לעשות דברים, הרבה פעמים הדברים גורמים לאנשים לחשוב.
אקוודור היא מדינה שפיתחה, לא הייתי אומרת מודל ייחודי, אבל יש לנו חוק אורגני שגם אימצו אותו במדינות אחרות באמריקה הלטינית להיאבק באלימות נגד נשים. מה שקורה בחוק הזה זה שהוא לא רק מתמודד במאבק אלא בכל התהליך עצמו, הוא מתמודד עם מניעה, עם תשומת לב, הגנה על נשים וגם הכוונה היא לנסות לקדם חינוך של התוקפים, של הצד התוקף. אנחנו מלמדים נשים גם איך להגן על עצמן, אנחנו מנסים להעצים אותן, אבל אנחנו צריכים גם לחנך את התוקפים, לספר להם שהם לא פועלים נכון, שההתנהגות שלהם לא נורמלית. אנחנו גם מנסים לקדם דגש בין דורי.
באקוודור יש לנו אוכלוסייה מגוונת, יש לנו אוכלוסייה אבוריגינית, יש לנו כל מיני קבוצות באוכלוסייה, אין לנו הרבה הגירה, אבל יש לנו תערובת של קבוצות אתניות שונות ותרבויות שונות ואנחנו מנסים לראות את הערכים התרבותיים בכל קבוצה אתנית ומה הגישות שלהן, משום שמה שנכון עבור קבוצה אחת לא בהכרח נכון עבור קבוצה אחרת. אנחנו רוצים להדגיש את ההבדלים הללו כשאנחנו מעלים את הנושא לדיון.
יש לנו גם איזה שהוא רישום לאומי של תיקי אלימות. אנחנו לא יודעים רק את מספר הנשים שנרצחות, אלא אנחנו מנסים למצוא בסיס נתונים, משום שאם יש נתונים מתאימים ניתן להגיע למניעה מרבית. זה לא רק לגבי אלימות, אנחנו מנסים גם לקדם תקצוב מטעם הממשלה בכל מה שקשור לקידום השוויון המגדרי. אנחנו עושים דברים שחשובים לגבי שוויון מגדרי.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אנחנו קוראים לזה תקצוב מגדרי ואנחנו עוקבים לגבי ההקצאות השונות של תקציבי המשרדים השונים.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): חשוב לדעת כמה המשרדים מקצים לזה. דבר נוסף שאנחנו מנסים לבנות זה איזה שהם קווי מדיניות שונים וצעדים שונים שצריך לנקוט בהם כדי להילחם באלימות ויש לנו גם דוגמה מאוד קטנה ממה שאצלנו בבירת אקוודור עושים לגבי נשים שעוברות הטרדה מינית. יש איזה שהיא אפליקציה שהן יכולות להשתמש בה ואז אפשר למצוא את האדם שגרם לכך וזה חוסך את הנסיעה. הם יכולים ממש להשתמש באפליקציה שמסייעת לזרז את התהליך וזה מה שרציתי, לחלוק איתכם את המידע הזה לגבי אקוודור. תודה רבה.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה. אני רוצה לדעת, האם יש לכם חוק מיוחד, או ענישה מיוחדת לגבי רצח של נשים על ידי בני זוגן?
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני לא יכולה לומר לכם באופן ספציפי לגבי חוק, אבל אנחנו יצרנו איזה שהוא סעיף בחוק הפלילי, אבל אני לא חושבת שזה רק קשור לנשים שנרצחות על ידי בעליהן, אלא כל שותף, בן זוג, בעל.
אוקיי. תודה רבה. (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני חושבת שזה מעניין, האפליקציה שהצגת, אמצעי הדיווח הזה. כל עוד המשטרה פעילה ומגיבה במהירות. אני לא יודעת, זו הבעיה שלנו, שאנחנו צריכים לקדם כלים כאלה ואז להתחיל את האפליקציה.
אני רוצה לתת לגב' אנו סארלה, שגרירת פינלנד את זכות הדיבור. בבקשה.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה, גברתי היושבת ראש. אני גם רוצה להתחיל בברכות. אני מברכת אותך על קידום המודעות בנושא החשוב הזה ואני רוצה לברך גם את הקולגה שלי מסלובניה, ברברה סוזניק, אני חושבת שזה רעיון מצוין משום שאנחנו מעלים את המודעות לכך שאלימות נגד נשים קיימת בכל מקום ולצערי גם במדינה שלי הנתונים הסטטיסטיים די מדכאים. כמעט שליש מהנשים בשלב מסוים בחייהן סבלו מאלימות פיזית או מינית וזה עניין מאוד מצער. אני חושבת שמאוד חשוב לדבר על זה, כפי שאנחנו עושות כרגע, ולפעול כנגד זה.
הייתי גם רוצה לציין את מה שהשגרירה סוזניק אומרת, שברמה האירופית יש אמנה, יש את אמנת איסטנבול, אנחנו הצטרפנו לזה. לפני שנה עשינו תכנית פעולה ליישום האמנה הזו משום שאמנה איננה מספיקה, מה שצריך לעשות זה תכנית פעולה ממשית ברמה המקומית ויוזמות מקומיות לקדם את המאבק באלימות נגד נשים. אני לא אוכל לעבור על כל תכנית פעולה, אבל אני רוצה להגיד שהיא כוללת גם את החברה האזרחית וגם משרדי הממשלה השונים, כולם משתתפים שם, גם עובדים סוציאליים, המשטרה וכולם.
חינוך, קידום מודעות, הם דברים חשובים ביותר, גם חינוך התוקפים, הטיפול בהם הוא גם חשוב מאוד. אם תרצו, נוכל לחלוק איתכם את תכנית הפעולה שלנו, זו תכנית לשלוש שנים, אבל מאוד חשוב גם לבצע בקרה על התכנית הזאת ולתקצב אותה.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): כן, אני גם רוצה לשאול על עניין התקצוב. זה עניין מאוד גדול כאן.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): ואני יודעת שבישראל השקעתם בתקצוב מגדרי ואני מברכת אות, יושבת ראש עאידה תומא סלימאן, על העבודה שאת עושה ועל כינוס הישיבה הזו. זו בעיה באירופה ואנחנו יודעים שזו בעיה באמריקה הלטינית וגם במזרח התיכון, בכל מקום, אבל אנחנו יכולים להיאבק בזה ולשפר את המצב. תודה.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני יכולה לשאול לגבי הוועדה הבין משרדית, תכנית הפעולה הבין המשרדית הממשלתית, האם התקצוב מגיע למן ההתחלה כתקציב ספציפי ואם כך, מי מפקח על היישום?
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני יודעת שזה תקציב שנתי שיאושר במשרדי הממשלה השונים בכל שנה ויפוקח בכל שנה. אם צריך להעלות את התקציב ידונו בזה, אבל אני בטוחה שאני יכולה למצוא חומר עבורך לגבי איך זה בדיוק נעשה בצורה מפורטת יותר. אני חושבת שכל מדינה, כמו ששמענו מאקוודור, בכל מדינה יש בעיות ספציפיות שמצריכות פעולה שונה, אבל כמובן שאנחנו נשמח לשתף ולחלוק איתכם את הלקחים שאנחנו למדנו.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אינני יודעת את המספר המדויק, אבל נשים רבות חוות אלימות ברמה מסוימת. אין לי את המספר המדויק.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה. אני גם רוצה להודות לוועדה ולגברתי היושבת ראש על הזמנתכן והזמנת כל השגרירות וגם על התערוכה הזו, לשגרירת סלובניה. זה נושא מאוד חשוב, הוא חוצה גבולות, הוא איננו ספציפי לאירופה, הוא איננו ספציפי לאפריקה או למזרח התיכון, זה נושא חוצה גבולות. בכל מקום שיש נשים, בכל מקום שיש משפחות, יש אלימות נגד נשים.
בגאנה, בגלל האופי הייחודי שלנו, לפעמים אלימות נגד נשים נחשבת לנורמה, יש נשים שחושבות שזה נורמלי שהן עוברות התעללות על ידי גבר, זה יכול להיות בן זוג, זה יכול להיות קרוב משפחה, מישהו שיש לו סמכות, אבל לאט לאט ובהדרגה המודעות גוברת שהן אינן צריכות לסבול את זה וזו זכותה של כל אישה לדווח.
במהלך השנים היו מספר חוקים שחוקקו בעניין והחוק הכי משמעותי הוא החוק כנגד אלימות במשפחה, הוא נחקק ב-2007. שנה לפני כן הממשלה יצרה את היחידה לתמיכה בקורבנות אלימות במשפחה לאחר שראו שיש עלייה באלימות במשפחה. שוב, זה נחשב לדבר נורמטיבי באזורים מסוימים, אז זו יחידה שתומכת בקורבנות האלימות. זה מערב את שירותי המשטרה משום שהמשטרה בעצם פועלת בכל הסניפים שלהם, בכל האזורים במדינה ועל ידי כך שהמודעות מגיעה לכל אזור ואזור לנשים כיום יש הזדמנות, יש אפשרות לדווח על זה. בעבר למשטרה לא הייתה אפשרות לעקוב אחרי זה, הם לא ידעו לתת מענה לזה ונשים הרגישו בושה לעשות את זה, אבל במהלך השנים המשטרה למדה את החשיבות של הנושא והיום אפילו הגברים שנמצאים בתחנות המשטרה יודעים לטפל בזה, משום שאם רוצים לטפל בנושא הזה צריך לערב גם את הגברים. הגברים השוטרים הם כיום מעורבים בטיפול בנושא.
במהלך השנים ראינו שזה לא רק נשים שמדווחות על אלימות במשפחה, אלא גם גברים מדווחים על כך. זה נותן לנו וגורם לנו להבין שאלימות במשפחה, אין לסבול אותה. ואני רוצה להוסיף שאלימות נגד נשים יותר רווחת מאלימות נגד גברים משום שזה משהו תרבותי, בדרך כלל גברים חזקים יותר מנשים, ברוב המקרים הם ראשי המשפחות והרבה מהנשים אומרות שהן חייבות להיות צייתניות או להיכנע לתכתיבים. חוץ מזה אנחנו יודעים שלנשים אין גישה לכספים, אז באוכלוסיות הכפריות הנשים תלויות בשותפים שלהן ובבני הזוג שלהן כדי להשיג למשל הלוואה מהבנק. אנחנו מכירות את הזכויות שלנו, אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים לקדם את החינוך ואת המודעות ולהעביר את זה לרמות הנמוכות ביותר בחברה כך שהנשים שאינן מודעות לכך ייהפכו להיות מודעות לכך. יש הרבה מקרים שהן מפרנסות את המשפחה, אז מוצאים הרבה נשים שהן עובדות ומפרנסות את המשפחה, אך ראש המשפחה הוא עדיין הגבר. אז יש צורך להכיר בתרומה של הנשים לתא המשפחתי ולכלכלה באופן כללי ולתת להן גישה למקורות הפיננסיים. זה משהו שהממשלה עובדת עליו כרגע.
מדיניות אחרת שאני רוצה להזכיר כאן זה הנושא של תקצוב מגדרי, שכבר הוזכר כאן. במדינה שלי מעורבים בזה שלושה משרדים ממשלתיים, המשרד החברתי, האוצר והחינוך, אבל המשרדים הללו צריכים לקדם את הנושא הזה ולאלץ את הפרלמנט להגדיל את התקציב בהתבסס על הצרכים של הנשים באזורים השונים, מהרמה הארצית לרמה האזורית.
אני רוצה גם להדגיש שחינוך וקידום המודעות חייבים להיות תהליך מתמשך, זה אף פעם לא נפסק, כי גם הדור הצעיר צריך להבין ששוויון מגדרי זה עניין חשוב מאוד. הרבה פעמים אנשים מתבלבלים, לא בדיוק מבינים מה זה, אנשים חושבים האם זה אומר שנשים צריכות – צריך שתהיה הכרה של שני בני הזוג לתרומה שלהם לתא המשפחתי ובסופו של דבר זה משהו שצריך להיעשות גם ברמה הארצית. ברגע שהמשפחות מאוחדות ומאוזנות יותר כך גם כל האומה תהיה מאוזנת יותר. חינוך הציבור הוא דבר מאוד חשוב וזה חייב להיות תהליך מתמשך, צריך ללמד את הדור הצעיר להבין את התפקיד שלנו ואת התרומה שלנו.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה, זה מאוד מעניין ויפה, אבל רציתי לשאול – אני אעבור לעברית משום שאנחנו בשידור חי.
רציתי לשאול בעניין החברה האזרחית, או יותר נכון ארגוני הנשים והארגונים הפמיניסטיים, כי אני יודעת שבישראל חלק גדול ממה שנעשה ומשתנה בנושא של מאבק באלימות נגד נשים הובל מלכתחילה על ידי ארגוני נשים שהיוו באמת לחץ אמיתי ונאבקו ועדיין נאבקות בצורה מעוררת השראה למען הנשים הסובלות מאלימות, איך המצב מבחינה זו בגאנה? האם יש ארגוני נשים שמשמיעות את הקול ונאבקות לצד השינויים שדובר עליהם?
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): קידום השוויון המגדרי נעשה על ידי מקדמים של העניין הזה בחברה האזרחית. במהלך השנים הם צמחו מבחינת ההשפעה שלהם כך שבפרלמנט למשל, בנוסף לוועדות הרשמיות בפרלמנט יש אגודות נשים בלתי פורמליות ששם יש את כל חברות הפרלמנט הנשים ויש שם חברות מכל המפלגות.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): ובצד זה, כן, יש גם את הוועדה הרשמית והבלתי רשמית בפרלמנט והם עובדים ביחד עם ארגוני החברה האזרחית כדי לקדם חקיקה בנושא הזה. בחברה האזרחית ארגוני החברה האזרחית מאוד פעילים, הם מעודדים את ההקמה של מקלטים לנשים שעוברות התעללות. בכל האזורים בגאנה יש מקלטים לנשים מוכות והן מקבלות שירותים, מקבלים גם תמיכה פסיכולוגית ולפעמים הן יכולות בסופו של דבר לחזור למשפחות שלהן. זאת אומרת יש קמפיין מתמשך, קמפיין ציבורי וקמפיין פרטי לקידום המאבק באלימות נגד נשים.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה. שגרירת קנדה, האם תרצי לחלוק איתנו את ניסיונכם? בבקשה.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): הרבה דברים השתנו בקנדה מאז שאני הייתי נערה צעירה, אני שמחה להגיד שבעשורים האחרונים אנחנו רואים התקדמות יוצאת דופן בנושא, אבל כמו במדינות אחרות יש לנו עדיין דרך ארוכה, אז אנחנו רוצים להזכיר לעצמנו שאנחנו מדברים על 50% מכל אוכלוסייה בכל מדינה. אנחנו מדברים על הביטחון האישי של 50% מהאוכלוסייה, זה לא עניין פעוט.
אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל לא רק על אלימות במשפחה, אלא על הסביבה ככלל ועל המנהיגות בסביבה הזו. יש לנו עסקים, יש לנו את העולם העסקי, העולם הפוליטי, ואיך אנחנו יכולים ביחד איתם להתמודד עם התופעה הזאת.
אני שמחה לומר שיש לנו ראש ממשלה שמצהיר על עצמו בפומבי כפמיניסט, אני מעודדת מנהיגים אחרים לעשות כן, יש לנו קבינט ש-50% ממנו הן נשים, יש שם איזון מגדרי וזה מאוד חשוב במדינה שלנו ואני חושבת שאנחנו נמשיך כך.
אנחנו כמובן מעורבים בתקצוב מגדרי, יש לנו ניתוח של הנתונים הללו. זה לא רק עניין של בחינת התקצוב לתכניות מסוימות להגנה על נשים, אלא כל התכניות בעצם מפוקחות ויש להן פרופיל מגדרי וכתוצאה מהסכם הסחר האחרון עם האיחוד האירופי אנחנו הצגנו שם פרק מגדר וזה הפך להיות הסטנדרט. לא יהיה הסכם סחר, לא ייחתם הסכם על ידינו, אלא אם כן יהיה שם פרק שמוקדש לנושא הזה. כך שכל הסכמי הסחר האלה צריכים לקדם את הנושא ולכן כאשר אנחנו חתמנו מחדש על ההסכם עם ישראל עבדנו גם על הנושא הזה. כרגע יש לנו הסכם סחר חדש עם ישראל שכולל גם את המאמצים הללו, לקידום המעורבות של נשים בכלכלה ובעולם העסקים.
הקולגות שלי דיברו על העניין הכלכלי מבחינת הנשים, למשל בגאנה, אני חושבת שיש כאן באמת עניין של ביטחון כלכלי, פיננסי, כשלנשים אין גישה להזדמנויות כלכליות או להזדמנויות להשתלב בעולם העסקים, אז כל הדברים האלה צריכים להיכלל בשינוי התפיסתי שאנחנו מנסים לקדם. בנוסף, אני עדיין מאמינה שזכויות נשים יהיו החזית האחרונה בזכויות אדם, משום שזה נוגע לכל מדינה ולכל אחד ואחד במשפחה, בעבודה, בשכונה.
את יודעת, אני חושבת שזה קשור ל-LGBT, משום שזה כל כך נפוץ. השינוי הזה בחברה, כתוצאה מכך שהיום הנשים שותפות בכל הרבדים, אבל אני שמחה מאוד ששאלת את השאלה הזו. אחת מנקודות המפתח בזכויות נשים זה הבטיחות של הנשים ויכולתן להשתלב בחברה ומה שחשוב ביותר כאן זה שירותי משטרה מקצועיים ושירותי הביטחון שלנו בקנדה, וגם בצבא אצלנו, עשינו תהליך של בחינה, בדיקה מעמיקה במהלך חמש השנים האחרונות והצגנו מדיניות של אפס סובלנות לאלימות נגד נשים.
בנוסף לכך קנדה תומכת בהחלטה שהועברה באו"ם ב-2015 בנושא ואני מצטערת לומר שמתוך 170 מדינות חברות באו"ם, מי שקיבלו את ההחלטה הזאת לפני הרבה שנים, רק 17 מהמדינות כיום יש להן תכנית פעולה, וזה אומר שהן לא רק חתומות על ההסכם הזה, אלא הן לוקחות את זה ברצינות ומנסחות תכנית שמראה לאזרחים שלהן שהן לוקחות את זה ברצינות והם בודקים בתוך הממשלה, בתוך המשטרה, בתוך הצבא, כדי לוודא שבאמת הנשים זוכות לבטיחות בתוך המדינה, או למשל בצבא כשהן משרתות במדינות אחרות.
לצערי, לכם בישראל אין תכנית פעולה. אני יודעת שאתם תעבדו מאוד קשה כדי להגיע לתכנית כזאת. ביקרתי באפגניסטן והיא הציגה את תכנית הפעולה שלה. אם יש תכנית כזו באפגניסטן אני בטוחה שגם מדינות אחרות יכולות לעשות זאת.
דיברתי על מנהיגות ועל החשיבות של מנהיגות. דבר אחד שאני ממש משוכנעת לגביו, יש מדינות שיש נסיגה בטיפול בעניין ואני בטוחה שאנחנו צריכים נשים במערך קבלת ההחלטות, אנחנו חייבים נשים בפוליטיקה, נשים בעולם העסקים, שיעמדו וידברו על הנושאים הכאובים הללו. לכן אני גם מאוד תומכת בתנועת metoo, זה חושף בצורה מאוד כנה איך ההטרדות המיניות הן תופעה כל כך נפוצה.
אני רוצה לסיים בדבר אחד, נתונים. אנחנו חייבים להיות מאוד מעורבים באיסוף נתונים משום שזה מסייע לשינוי דעותיהם של אנשים. כשאומרים שאחת מתוך שלוש נשים תסבול מהתעללות מינית או הטרדה מינית במהלך חייה, אנשים באמת נדהמים משום שהם לא יודעים עד כמה התופעה הזאת, או הטרגדיה הזאת, נפוצה. אז אני חושבת שאנחנו צריכים להתמקד מאוד בנתונים. קראתי לאחרונה שבמצבי סכסוך, שהרבה פעמים המדינות שלנו מעורבות בהם, יש נשים שמשרתות בצבא ומעורבות בקונפליקט ושם יש סיכוי גדול שהן סובלות מהטרדה מינית או אפילו מתקיפה מינית מצד קולגות שלהן בצבא. אז אני סבורה שחשוב מאוד שנעקוב אחרי התופעה הזאת.
אני אסיים ואומר שאני חושבת שהייתה התקדמות גדולה מאז שאני עצמי הייתי נערה צעירה, אבל עדיין יש הרבה עבודה לעשות. למשל בקנדה, דוגמה ספציפית זה הנשים הילידיות. המצב של הנשים הילידיות הוא כזה שלאחרונה הממשלה הקימה ועדה לבחון את הטרגדיה הנוראית של רצח והיעלמות של נשים ילידות בקנדה, כך שהאתגר הזה עומד בפני כולנו ואנחנו כולנו יכולים ללמוד אחד מהשני בנושא. תודה רבה על היוזמה שלכם, תודה רבה על התערוכה המעניינת.
(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה, אני חושבת ששני נושאים שהועלו על ידי השגרירה הם מאוד חשובים. ואני ממשיכה לשכוח שאני אמורה לדבר בעברית.
אני חושבת ששני דברים מאוד חשובים עלו מהדברים של השגרירה. הדבר הראשון זה התכנית הלאומית לביצוע החלטה 1325, לנושא של נשים וביטחון. אני חושבת שקיימנו דיונים בוועדה הזו בנושא הזה, היו ארגוני נשים שכתבו תכנית והציעו תכנית, אבל לצערנו הרב התכנית הזו לא אומצה על ידי הממשלה. אני רואה בזה חשיבות רבה ואני רואה חשיבות במיוחד בקונטקסט הישראלי ובקונטקסט של המזרח התיכון, לא להידבק רק לעניין של ייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות, אלא גם הגנה על נשים במצב של מאבק או במצב של לחימה.
הדבר השני שהוא מאוד חשוב והוזכר בסוף הדברים זה המצב של הנשים הילידות בקנדה, כלומר אני חושבת שעצם העובדה שמדובר על כך שיש מצב שונה אצל הנשים הילידות והן סובלות מאלימות, מרצח, מהיעלמויות יותר גדולות, זה מעניין במיוחד לאור ההשוואה שאפשר לעשות, לנשים ערביות, פלסטיניות, שהן ילידות הארץ, הן מהוות בין 45% עד 50% מהנשים הנרצחות כל שנה במדינה, וזה גם נתון מזעזע. זה אומר שאי אפשר לדבר על סטנדרטיזציה של המאבק באלימות בלי לקחת בחשבון שיש תכנים מיוחדים ומצבים מיוחדים של נשים שסובלות, לא בגלל – אוהבים להגיד שזה הרקע התרבותי, בעיניי אני חושבת שכולנו באנו מאותה תרבות, התרבות הפטריארכלית. כשמדובר על אלימות נגד נשים המקור לאלימות הוא התרבות הפטריארכלית, השאלה איך מטפלים בנושא וכמה נותנים לזה תשומת לב.
אני מברכת על הצטרפות חברת הכנסת הטרייה מאוד ניבין אבו רחמון. זו פעם ראשונה שאת אצלנו ואני יודעת שהצטרפת כחברה בוועדה, אני מברכת אותך ומקווה שביחד נוכל לעשות הרבה דברים.
כן, נכון, (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה, גברתי היושבת ראש. אני מעבירה לכם את הברכות של השגרירה שלנו שלא יכלה להצטרף אלינו בבוקר הזה, אבל גם היא אישה, והשגרירות הקרואטית שלנו מאוד מאמינה בנשים.
רוב הדברים שאנחנו עושים בקרואטיה כבר הוזכרו כאן על ידי השגרירות שדיברו לפניי, אבל יש דבר אחד שאני רוצה להזכיר, זה בעצם חידוש בקרואטיה, יש לנו חקיקה ויש לנו חוקים, יש לנו מוסדות, יש לנו נציב תלונות ציבור, יש לנו מדיניות ציבורית למאבק באלימות נגד נשים, יש ועדות של הפרלמנט. כל הדברים הללו אלה דברים שיש אצלנו, אבל אחד הדברים שאנחנו שמנו לב אליו זה שיש לנו בעיה בסיסית באיסוף נתונים, כפי שהוזכר כאן קודם, ודיווח, משום שיש הרבה דברים שעושים למען המאבק הזה, אבל יש הרבה דברים שמובילים לכך. יש אלימות מתמשכת במשפחות מסוימות ואנחנו רוצים לעבוד ולקדם את הדיווח על ידי הקורבנות, לכן יש יוזמה חדשה בקרואטיה שנקראת 'על המשמר', ולהבנתי לא הייתי מודעת ליוזמה הזאת לפני הישיבה שלנו היום, אבל זו יוזמה שהיא ברמה הארצית, למען המאבק באלימות נגד נשים, זו גם יוזמה מטעם דיפלומט קרואטי.
הגוף הזה נוסד בקרואטיה לפני שנתיים, ומהו הגוף הזה? אלה אנשים שיושבים, זה כוח משימה שמורכב מנציגים ממשרד המשפטים, משרד הפנים, המשטרה, מנציב תלונות הציבור ועמותות רלוונטיות, גם מאנשי אקדמיה ואני מבינה שיהיו עוד מוסדות שיהיו מעורבים בכך. הם לוקחים את התופעה הזו כבעיה ומנסים לראות מה מוביל לרצח נשים, מה הן הנסיבות במשפחות, בחברה, שגורמות לכך ומובילות לכך ובאופן כללי הם מנסים לאסוף נתונים, לראות את התמונה הכללית, לנתח את הנתונים. לצערי הם גם אוספים נתונים לאחר שהרצח נעשה ומדווחים לבעלי העניין השונים. להבנתי, 25% או 30% מכל מקרי הרצח הם רצח במשפחה, אנחנו מדברים על 11% או 14% מזה נשים, אז יש לנו את הגוף הזה ואולי זו פלטפורמה טובה לטפל בתופעה הזו ולאתר את הגורמים לתופעה האיומה הזו.
דבר נוסף שלא הוזכר על ידי השגרירות האחרות, שאני רוצה להזכיר, מ-2004 יש את היום הלאומי. אנחנו לא מציינות רק את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, יש לנו יום ארצי, בספטמבר בניסיון לקדם את הנושא הזה, יום בשנה שמוקדש לקידום המודעות לתופעה האיומה הזו. חשוב גם שיש לנו ברמה הלאומית והארצית, משום שברמה הארצית זה עניין אחד, אבל אנחנו רוצים גם להוריד את זה לרמה המקומית והאזורית. אז היום הזה והאירועים שמצוינים בו מתקיימים בכל האזורים במדינה שלי. אז תודה רבה ואני רוצה להודות גם לשגרירה הסלובנית על התערוכה.
תודה רבה. אני חושבת שאיסוף המידע על רצח נשים, יש משהו שמאוד מקביל פה, זה לא העניין רק של לאסוף נתונים וכמה נשים נרצחו, אלא באמת לנסות להבין מה עומד מאחורי מקרה הרצח הספציפי. יש ועדה במשרד הרווחה, שותפים בה גם, כמו שאני מבינה, מהפרקליטות ומהמשטרה, שהיא יושבת כל פעם שיש מקרה רצח של אישה, אחרי מקרה הרצח ומנסה להבין מה עמד מאחורי ההתפתחות שגרמה למקרה הרצח. לצערנו, אחד הדברים הבולטים בדיונים של הוועדה, ואנחנו נחשוף מחר סטטיסטיקה גם בנושא הזה, בהרבה מהמקרים הנשים מוכרות, מעל ל-50% מהנשים התלוננו בעבר למשטרה או שהן מוכרות למוסדות הרווחה. זה דבר שאמור גם כן ללמד אותנו על רמת הביצוע וההגנה שנותנות המערכות הקיימות לנשים. אם צריך לאסוף את המידע ולנתח אותו, אז זה חלק מהלמידה שאנחנו צריכות לעשות כדי להבין איך זה תורם למאבק שלנו.
אני רוצה לכוון שאלה שעלתה בתחילת הדיון לנציגות משרד המשפטים. ליאנה ממשרד המשפטים נמצאת איתנו. אני שלחתי מכתב, לא קיבלתי עדיין תשובה, רציתי לשאול איפה עומד הנושא של אימוץ אמנת איסטנבול, לפני יותר משנה כמעט. אני רואה חיוכים, אני מקווה שיש לכם בשורות טובות, שהחיוכים הם בגלל הבשורות הטובות. אני זוכרת שהיו הסתייגויות בנושא של דיני אישות, זה עדיין לא נפתר? יש הסתייגויות בנושאים אחרים גם?
בוקר טוב. אני הילה טנא-גלעד מהמחלקה הבינלאומית בייעוץ וחקיקה, אנחנו מלווים את הנושא הזה כבר זמן מה. כידוע אנחנו הופענו גם בפני הוועדה של האו"ם לזכויות נשים באוקטובר 2017 והנושא הזה עלה גם שם וגם בשיח. באמת ניסינו להתקדם הלאה, יש עדיין כמה פערים, חלקם בחקיקה, דווקא פחות בעולם של המעמד האישי, יותר בתחום ההגירה ואנחנו מאוד מקווים לגשר עליהם בהקדם. כפי שגברתי יודעת, הם יותר רגישים בעולמות התוכן, ואנחנו מקווים שנצליח ל - - -
אבל הנושא בהחלט מתועדף ואנחנו בהחלט מאוד מאוד רוצים, זו תכנית העבודה שלנו ואנחנו רואים בזה חשיבות. האמנה, כפי שגברתי יודעת, היא אמנה משמעותית וחשובה ואנחנו כן מאוד רוצים לקדם את - - -
אבל חבל, חבל, כי מהדיון הקודם שהיה על אמנת איסטנבול כבר עברה מעל שנה, אם אני לא טועה, מאז שקיימנו את הדיון הזה, ובינתיים היה לנו גם את הדיון על - - - ועל הדוח הממשלתי שנוצר בוועדה באו"ם ואז הזכרנו שוב את הנושא. אני מאוד מקווה, ואני אפנה גם לשרה, הייתה מעורבת אז גם סגנית שר החוץ בנושא, כדי אולי להאיץ את התהליך הזה בכדי שסוף סוף הנשים בישראל, לפחות יידעו שאחד המכניזמים כן אומץ. תודה.
עורכת דין מרים זלקינד משדולת הנשים. בבקשה, גברתי.
תודה רבה. תודה על הדיון החשוב והמעניין הזה ולכל השגרירות שהגיעו וחלקו איתנו את החוויות ומה שקורה אצלן בארץ. אתמול שחררה השופטת אביגיל זכריה, מבית משפט השלום בעכו, גבר ממרכז הארץ שחשוד שהטריד באופן אובססיבי צעירה מהצפון ואיים על חייה לאחר שלא נעתרה לחיזוריו. היא הורתה על השחרור משום שהמשטרה איחרה בכ-20 דקות להביא את החשוד לדיון בהארכת מעצר. אני הייתי רוצה לראות שופטת בישראל שעושה את זה עם מחבל שעומד לעשות פיגוע, והתשובה היא שזה בחיים לא יקרה.
המשטרה ובתי המשפט מזלזלים בכתובות על הקיר, מניין הגופות כבר הגיע לשיא של חמש שנים של נשים שנרצחו בגלל אלימות מגדרית. היה לנו הבוקר דיון על גרירת רגליים של קרוב לשנה מצד משרד הרווחה בראשות השר חיים כץ במענה לנשים שיוצאות ממקלטים וצריכות סל שיקום. תכנית החומש למניעת אלימות נגד נשים שאת, גברתי, מקדמת במרץ שוכבת כבר שנתיים במגרה בלי תקצוב של כמה מיליונים שדרושים לה, אבל ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון הצליחו תוך כמה שעות ובלי בעיה בכלל לקצץ 22 מיליארד שקלים לפנסיה תקציבית של הגמלאים והשוטרים, אבל לא נמצא עדיין הכסף לתקצב את התכנית החשובה הזו. במקביל השר לבטחון פנים מקדם אקדח לכל דורש שיעלה פי שלושה ופי חמישה את הסיכון לחיים של נשים בטיעונים פופוליסטיים ומתעלם מכל נורות האזהרה המהבהבות.
ככה נראית הפקרות, ככה נראית ממשלה שמפקירה חצי מהאוכלוסייה שלה. אני שואלת אתכם, השרה איילת שקד, השר חיים כץ, השר גלעד ארדן, משה כחלון, בנימין נתניהו, האם אתם מסוגלים להסתכל על עצמכם במראה ולדעת שהאדישות שלכם גבתה את החיים של האישה הבאה? אני קוראת גם לחברותינו כאן, כשאתן מדברות עם הרשויות שלנו על ביטחון תזכרו גם את הביטחון של חצי מהאוכלוסייה שלנו שלצערנו לא נמצאת בראש סדר העדיפויות. תודה רבה.
תודה רבה. אני רוצה לתת לעורכת דין איילת רוזין, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע.
תודה. שוב אני רוצה להצטרף לברכות על הדיון הסופר חשוב הזה. אני בהחלט למדתי הרבה מהדברים שנשאו פה השגרירות המכובדות ובהחלט יש להעמיק את שיתוף הפעולה בנושא.
השגרירה של קנדה אמרה שנתונים זה כוח ואני רוצה להתייחס לנתונים, הנתונים שעוסקים בפגיעה מינית. אחת מכל ארבע נשים תעבור אונס, אחת מכל שלוש נשים תעבור תקיפה מינית מסוג אחר, אחד מכל חמישה ילדים יעבור פגיעה מינית, אחד מכל שבעה גילוי עריות, אחד מכל שישה גברים עובר פגיעה מינית. התמונה הבלתי משתמעת לשתי פנים מהנתונים האלה זה שאנחנו והביטחון האישי שלנו מופקר. אנחנו לא מעניינים אף אחד. אנחנו יושבים פה בכנסת בדיונים, עושים תיקון פה, תיקון שם, אבל זה טלאי על טלאי על תנאי.
תכנית חומש לאומית, רשות לאומית לטיפול בנושא של פגיעות מיניות אין ולא נראית באופק. תמיד צץ משהו יותר חשוב. ואנחנו, בהיותנו נשים, תמיד שמות את עצמנו במקום השני, תמיד יש דברים יותר חשובים מהביטחון שלנו, מהאוטונומיה שלנו, הכבוד שלנו, תמיד יש משהו יותר חשוב.
אבל, איילת, למה את אומרת שאנחנו שמות את עצמנו? אנחנו נאבקות, הנשים נאבקות, בלי המאבק של הנשים לא היה משתנה כלום, לא היו נפתחים מקלטי נשים, לא היו מבינים שצריך חקיקה, לא היו משנים, אבל לצערנו הרב אנחנו עדיין לא מצליחות לאגור כוח פוליטי אמיתי שיעשה את השינוי. אנחנו דיברנו בהתחלה, אמרה, אני זוכרת, אולי שגרירת קנדה, דיברת על ייצוג נשים בפוליטיקה. לצערי הרב בפתיחת הישיבה אמרנו שלא שרים ולא שרות בממשלה הזו פתחו פה מתחילת השנה או בשנתיים האחרונות והגיבו כאשר נרצחו נשים. אז טוב שיהיו נשים בקבלת ההחלטות, אבל שיהיו עם אג'נדה שמשרתת את הנשים.
על זה בדיוק אני מדברת, בסופו של דבר כשאנחנו הולכות לבחירות כל הנושאים האחרים מקבלים עדיפות ומי שדואג לביטחון האישי שלנו, לשלום שלנו, לשלום האישי שלנו, מקבל פחות מקום. על זה בדיוק אני מדברת, בגלל זה אני אומרת שאנחנו שמות את האג'נדה הזאת בצד, היא תמיד נדחית בפני דברים אחרים.
תודה לך, עאידה, על נושא הדיון הזה, המאוד חשוב והמעניין. אני יודעת שאת עושה עבודה ממש רצינית, עקבות וחשובה. אני חושבת שהצעד הבא שלנו, שהאולם הזה צריך להיות מלא בגברים שנלחמים איתנו נגד האלימות. גברים שמתנגדים לאלימות חייבים לקחת חלק יותר מרכזי במאבק הזה. יש לנו אתגרים רבים, עדיין עשרות נשים נהרגות, לחלק מהציבור יש יותר רגישות ומודעות לנושא האלימות נגד נשים, אבל עדיין לא הצלחנו, למרות כל העשייה, להגן על הנשים לכן צריכים עוד שותפים ושותפות לאג'נדה שלנו ועוד פתרונות יצירתיים, עוד מאבקים אתניים ועקביים.
זאת הפעם הראשונה שלי כחברה בוועדה, אבל אני בטוחה שיחד עם עאידה תהיה לנו עבודה מאוד טובה, עבודה שגם תעזור לנו בתוך החברה הפלסטינית - - -
שאין בחירות בינתיים. בסופו של דבר אני רציתי להגיד שאלימות נגד נשים בחברה האזרחית צריכה גם פעילות פוליטית שבזמן שאנחנו מדברים על סוגיה של אלימות נגד נשים אנחנו גם מדברים על סוגיה שהיא חברתית, לאומית, אתנית וצריך לשים את האג'נדה שלנו על כל המפלגות שכן פועלות במובן הפוליטי חברתי גם ולהוסיף את המובן הפמיניסטי להם. זה צריך להיות חלק מהעבודה שלנו ביום יום. תודה לכם.
צהריים טובים. אני אנה קליימן, פעילה פמיניסטית מארגון 'תזכור', אנחנו עושות את עבודת הארכיון, לזכור את הנשים ולשמוע את הסיפור שלהן. הציבור כועס מאוד סביב העובדה שהתכנית ליישום המלצות הוועדה הבין משרדית תוקצבו, תומחרו ופשוט הכסף עוד לא הגיע. הוצאנו מדבקות 'תזכור', אנחנו מזמינות את כולן וכולם לשים את המדבקות האלה לזכר 20, 21 אפילו, הנשים שנרצחו רק השנה כשהמספרים האלה עולים וגדלים בכל שנה.
הבעיה היא כרגע, הדבר הסקסיסטי שבו אנחנו נלחמות ובעצם מבטאות את זעם הציבור בנושא הוא לא האלימות עצמה או הגברים האלימים עצמם, אלא העובדה שמוסדות המדינה והפרקליטות והמשטרה לא מטפלים בקריאות לעזרה. אם בן זוגי הרים עליי יד, אין לי לאן לברוח, זה גזר דין מוות, לא משנה אם אני אפנה שש פעמים, שבע פעמים, למשטרה, עדיין לא יעזרו עליי ולא יגנו עליי מוסדות המדינה. הדבר הזה יוצר מציאות מאוד מאוד עגומה.
אנחנו קוראות כמובן גם לשר לבטחון פנים גלעד ארדן לדבר על הנושא, לא להתעלם מ-51% מהאזרחים במדינה הזאת שהם במקרה נשים ונמצאים תחת הגנת המשרד שלו ומופקרות כרגע לציבור ולאלימות. מעבר לזה אנחנו גם קוראות למשרד המשפטים לקדם את חוק האזיקונים שתקוע שם כבר מזה כמה שנים.
התזכיר הממשלתי כבר יצא, אנחנו מחכים שתסתיים ספירת הימים שצריכים להיות ואני מאוד מקווה ש - - -
אני רק אוסיף ואומר שלמעשה לפני משהו כמו שלושה שבועות וחצי קיבלנו הבטחה מהממשלה, הבטחה מאוד מאוד ברורה, לאור גל של מחאות ארציות בנושא, הבטחה להעברת תקציבי חירום למיגור של האלימות המינית. מיגור, לא פחות. השבועיים האלה עברו, עברו כבר שלושה שבועות, והכסף לא הגיע, כמו שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן אמרה בתחילת הוועדה, הכסף לא זז מילימטר.
אנחנו קוראות לכל השותפות כאן ולכל מי שיש לה קשר למקבלי החלטות ולאלה שבסופו של דבר צריכים להעביר את הכספים האלה לשאר ארגוני הנשים ולכל האנשים שמבצעים את ההחלטות האלה בפועל, ההמלצות של הוועדה הבין משרדית הן מאוד מאוד מפורטות לרזולוציה של ממש הכשרה של כל שוטר זוטר, תקראו את זה, זה יפהפה, זה ממש ממש תכנית אופרטיבית ואנחנו קוראות לכל מי שנמצאת ונמצא פה לשים לחץ על נבחרי הציבור כדי שהכספים האלה בהחלט יעברו עם תקנה מיועדת בדוח התקציב של 2019. תודה רבה.
כן, שלום. תודה על ההזדמנות. אני חושבת שכמדינה ש-80% מהתקציב שלה, בעניין המאבק באלימות נגד נשים, הולך בעצם לאכיפה וענישה ו-20% רק הולך לטיפול בתופעה עצמה ולשירותים ועדיין 89% מהתיקים שנפתחים בגין עבירות אלימות במשפחה נסגרים מחוסר עניין לציבור, צריכה לחשוב איך בעצם משנים את שיטת התקצוב. התקצוב הולך יותר לפיתוח שירותים בתוך הקהילה והמנדט הוא לא רק – והאחריות היא לא רק כמובן על הארגונים של נשים וארגונים פמיניסטיים, אבל כן צריך להביא את הידע שלהם ואת הלמידה שלהם אל תוך משרד הרווחה שהוא האמון על פיתוח אותם שירותים באוכלוסייה.
לצערנו אנחנו רואים שיותר ויותר שירותים כן נסגרים מחוסר תקציבים או בעצם המיקור חוץ של אותם פרויקטים שניתנים לידי חברות שלדאבוננו לא מבינים טיפול ומאבק בתופעה הזאת, אז צריך יותר תקצוב לפיתוח שירותים בתוך הקהילה, גם לנשים וגם לילדים וגם לגברים הפוגעים, הם בעצמם גם צריכים את הטיפול, וככה אפשר אולי לראות תזוזה יותר לכיוון מיגור התופעה. תודה.
תודה. אני רק מזכירה לכולנו שמחר יש לנו יום ארוך שבו אנחנו גם נביא את הסטטיסטיקה בנושא של אלימות באופן כללי ונקיים דיון, גם ננסה לעקוב אחרי יישום תכנית החומש למאבק באלימות, שכולנו יודעות שהיא תת מתוקצבת, היא לא מתוקצבת כמו שצריך, וגם אנחנו נקיים דיון מאוד חשוב בנושא של 20 שנה על חוק למניעת הטרדה מינית, איפה אנחנו נמצאות היום.
ברוכה הבאה, חברת הכנסת יעל. אני רוצה לתת לגב' לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. בבקשה, גברתי.
אני רוצה לברך על הדיון ולפנות לשגרירות היקרות ולהודות על זה שהן הקדישו תשומת לב רבה גם למה שנעשה בישראל ולספר שבארץ קיים ארגון שמאגד משפחות שיקיריהן נרצחו, בין היתר גם נשים שנרצחו. אנחנו פועלים כבר 20 שנה לקידום זכויות משפחות וגם לקידום מניעת אלימות נגד נשים. במיוחד אני עוקבת אחרי מה שנעשה בקנדה ומסתכלת בקנאה רבה, ששם מזמן קיימת נציבות לזכויות נפגעי עברה, אומבודסמן לקורבנות עבירה, ואנחנו מציעים את הקמת הנציבות לנפגעי עבירה במשך שנים רבות, ומשום מה אנחנו נתקלים בהתנגדות. אנחנו עדיין מקווים לקבל השראה ממה שנעשה במדינות אחרות ולהגיע להישג הזה גם.
רק באמת בקצרה. התנצלותי שלא הגעתי יותר מוקדם, אבל אני מברכת על הדיון. אנחנו הגשנו ביחד, הצטרפתי אלייך לקריאה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ההתנהלות מול רציחות הנשים הנוראיות שאנחנו רואים שלצערנו הולכות ומתגברות. הממשלה הבטיחה לנו הבטחות, אנחנו עדיין מחכות. היום אולי השתנה משהו בשיח הפוליטי, מרגע שהתחילה הוועדה ועד שהסתיימה כבר השתנה משהו, את היית פה ובטח עדכנו אותך, אז אני מאוד מקווה, כי ביום רביעי הקרוב אנחנו נביא להצבעה את ועדת החקירה הפרלמנטרית ואם לממשלה לא יהיו תשובות ולא יהיו מענים למימון התכנית הלאומית שהבטיחו לנו ושהובטחה לנו ולחוק האזיקונים ולהתמודדות נגד בני זוג אלימים באמצעות אותה חקיקה, אז אנחנו נפעל בכל הכוח במליאה כדי שההצעה לוועדת חקירה כן תעבור. אולי עם קואליציית 61 נצליח להעביר את זה. מה את אומרת?
אנחנו מאוד מקוות. פתחתי והתחלתי בזה שאמרתי שגם בבוקר היו לי דברים עם נציגי הקואליציה. טוב, הראש שלהם היה במקום אחר לפני הדיון, אני מאוד מקווה, למרות העמדה שלי בעניין של ללכת לבחירות, אני בעד ללכת לבחירות, אבל כנראה הקואליציה העדיפה היום למשוך את הזמן של הממשלה ואנחנו מסיימות את הישיבה הזו עם ידיעה שכנראה לא נלך לבחירות, זה ייתן לנו זמן לנסות לקדם את הדברים שעבדנו עליהם קשה בקדנציה הזו, כולל ועדת התקצוב לתכנית החומש למאבק באלימות נגד נשים.
הרשו לי קודם כל להגיד שאני אפנה להנהלת בתי המשפט בעניין השופטת ששחררה אתמול את מי שאיים על החיים של צעירה, רק מתוך זה שהיא כנראה כעסה שאיחרו להגיע. זה מקומם שעדיין יש – וזה שוב מחזק את הדברים שאמרתי בהתחלה, אנחנו רוצות נשים בעמדת קבלת החלטות, אבל אנחנו רוצות גם שהלב והראש שלהן יהיה במקום הנכון. לא רק שימלאו את הכיסא של קבלת ההחלטות, אלא שהן יקבלו את ההחלטות האמיתיות למען שלומן וביטחונן ורווחתן וקידומן של הנשים.
נכון, נכון. מה שהשגרירות לא יודעות, שבוועדה הזו יש רוב של גברים מבחינת חברות בוועדה.
בכל הוועדות, אפילו בוועדה הזו, נכון. אבל זה חדש שבוועדה לקידום מעמד האישה יש רוב של גברים ורוב של אופוזיציה.
אז קודם כל אני רוצה, בשם כל הנוכחות ובשם הוועדה וחבריה וחברותיה, להודות לשגרירות ולנציגות השגרירויות שהגיעו לדיון הזה, כמובן באופן מאוד מיוחד לשגרירת סלובניה שיזמה ולקחה על עצמה להתקשר ולקדם את הרעיון ואני מאוד שמחתי על היוזמה הזו. אני חושבת שתמיד, גם במאבק של שוויון מגדרי וגם במאבק של אלימות נגד נשים, החלפת דעות והתנסויות והישגים בין נשים מכל קצווי העולם תרמו למאבק הזה ויכולנו ללמוד אחת מהשנייה ולחזק אחת את השנייה.
עלו כמה רעיונות, ואני חושבת שאחד הדברים שמאוד בולטים במאבק ובחובה להצלחה במאבק הזה, זה שילוב כל המאמצים וניסיון לתכלל את כל המאמצים הקיימים אצל כל ממשלה ובכל מדינה כדי להשיג את ההישגים היותר טובים. אני חושבת ואני יזמתי והנחתי הצעת חוק להקמת רשות לאומית למאבק באלימות נגד נשים. אני עדיין חושבת שבלי דבר כזה תמיד יישאר המאמץ מפוזר.
עלה הנושא של איסוף נתונים ולמידתם. זה מה שאנחנו גם מנסות בוועדה לעשות כל שנה ומחר נעסוק בחלק מזה ונתתי דוגמאות אחרות. אנחנו נמשיך ללחוץ כדי שתהיה הצטרפות לאמנת איסטנבול ונוכל ככה לפתח עוד חקיקה ועוד פעילויות למאבק נגד האלימות.
הנושא הזה, לצערי הרב, נושא ביטחונן של הנשים, גם האישי, גם הכלכלי וגם החברתי, עדיין לוקה בחסר, לא רק במדינה, אלא בכל העולם. עדיין צריך ללמוד איך להגן על הנשים המודרות, המוחלשות והנאבקות נגד האלימות המופעלת נגדם בכל סוגיה, אבל צריך לשים לב באופן מיוחד לנשים שבאות או מקבוצות לאומיות או מקבוצות חברתיות שהן מיעוט בתוך החברה ודווקא שם הן לא רק סובלות מהאלימות המגדרית, אלא סובלות גם מאפליה במתן שירותי ההגנה והשירותים החברתיים שהמדינה אמורה לספק.
תודה רבה לכולכם ואני מאוד מקווה שתצטרפו מחר לדיונים המאוד חשובים שנקיים בוועדה. תודה. תודה רבה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:45.