פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



12
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 727
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ט (21 בנובמבר 2018), שעה 09:07

צמצום מענק הקרן לחיילים משוחררים לסטודנטים הנדסאים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מירב בן ארי
מאיר כהן
עודד פורר

ענת ברקו
איציק שמולי

אודי אדם - מנכ"ל משרד הביטחון

דבורה חסיד - יו"ר הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

חמדה מרק - סמנכ"לית ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

נועה חלד - ראש היחידה לסיוע והשכרה בקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

הילה אקשטיין - אגף כוח אדם, משרד הביטחון

אנה כחלון - רמ"ד פנסיה ביטוח וחיסכון באגף תקציבים, משרד הביטחון

טל שטראוס קאופמן - עוזר ראשי לחרדים וישיבות ביועמ"ש, משרד הביטחון

אורנה שמחוני עופר - ראש אגף דוברות, משרד הביטחון

עלי בינג - רכז ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

גיל אבירם - רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

גיא קפלן - מכון הכשרה בטכנולוגיה ובמדע, משרד העבודה והרווחה

ד"ר יוכי פנחסי אדיב - יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות

עידו חגאי - מנכ"ל מכללת כנרת, פורום המכללות הטכנולוגיות

עידו נגו - יועמ"ש ומזכיר החברה-רשת מכללות טכנולוגיות

רועי אוהב ציון - מנכ"ל מכללת עתיד ת"א

בר זונשטיין - מנהל קשרי מימשל, התאחדות הסטודנטים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

צמצום מענק הקרן לחיילים משוחררים לסטודנטים הנדסאים

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 21 בנובמבר 2018, י"ג בכסלו התשע"ט. הנושא: צמצום מענק הקרן לחיילים משוחררים לסטודנטים הנדסאים.

נושא המכינות בוועדה הזו נדון כמה פעמים וחלק מהדמויות הופיעו כאן בוועדה. אני שמח שאנחנו שותפים ומלווים את הנושא הזה עם הצלחות לא פשוטות, ואני מכיר את הקשיים שהיו למשרד הביטחון, לצה"ל, לקרן. גם הציבור עוקב אחרי זה, חברי כנסת עוקבים אחרי זה וגם אנחנו כוועדה. לי אין ספק שהרצון של משרד הביטחון, אפשר להגדיר אותו, יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק, רק תאפשרו לנו.

כיבד אותנו, זה לא מובן מאליו, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במילואים אודי אדם. אני מרשה לעצמי לומר, ידידי הטוב והכבוד הוא לי. זה לא מובן מאליו. הוא יכול היה להסתפק והיינו מכבדים וכיבדנו בעבר, אבל הנושא הזה חשוב לו ברמה האישית. בבקשה, אודי.

כבוד היושב ראש, קודם כול חשוב לי היה להיות בדיון הזה. אני אתן לאנשי הקרן להציג, אבל אני רוצה כמה דברים בפתיח. קודם כול, יושבות איתנו דבורה חסיד, תא"ל במילואים, היא יושבת ראש הקרן, וחמדה מרק היא אחת הסמנכ"ליות שלי וראש האגף של הקרן לחיילים משוחררים. יושבת פה גם אורנה שהיא ראש אגף דוברות, ואנשי הקרן.

אנחנו רואים בחיילים המשוחררים חלק מובנה מתוך מערכת הביטחון. אנחנו רואים את המחויבות שלנו לדאוג להם לפי חוק זה, חמש שנים. אנחנו דואגים להם היום גם עשר שנים אחרי השחרור שלהם, זאת אומרת שאתה יכול לראות שמשרד הביטחון נוגע היום בצעירים, בנוער מגיל 16. אנחנו מתעסקים עם המכינות הקדם צבאיות, עם כל ההכנה לגיוס. הצבא אחרי זה לוקח אותם. הם משרתים בצבא ואחרי זה אנחנו מנסים לעזור להם כמיטב יכולתנו. אני חושב שאנחנו עושים הרבה כדי להכניס אותם בצורה נכונה לחברה, אז יש כאלה שעולם שפר והם באים מבתים חזקים, אז זה יותר קל להם, ויש כאלה שהם מבתים יותר חלשים ואנחנו נותנים להם את כל האמצעים כדי שישלימו את הפער הזה ויצאו אחרי זה אזרחים מועילים וטובים למדינת ישראל.

הקרן היום עומדת על כמעט 2.5 מיליארד שקל, כולה הולכת למטרות מסוימות שמדינת ישראל הגדירה אותן, הממשלה הגדירה אותן. אתם מכירים אותן. בתוך זה יש קרן לסיוע נוסף שהיא נותנת השלמת בגרות ומכינות קדם אקדמיות ומכללות שמתעסקות בהנדסאים וטכנאים, שם יש לנו פערים. אני אתן לדבורה להציג את זה. אני חושב שהוועדה הזו יכולה לסכם ולתת לנו גם את האפשרות כדי לממש את זה בצורה הכי טובה ולהגיע באמת לכל אחד שצריך את זה.

למה אנחנו פה? א', מכיוון שהצבא הסדיר גדל, יש יותר חיילים, יש יותר חיילים שרוצים את הלימודים האלה ואנחנו, משהו כמו 16 שנה לא קיבלנו לא הצמדות ולא תשלום עבור כאלה שרוצים את זה ולבסוף פר ביצוע. אתן לדבורה לדבר.

בבקשה.

בוקר טוב, כמו שהציגו אותי, שמי דבורה חסין, אני יושבת ראש הקרן לחיילים משוחררים. למעלה מארבע שנים אני עושה את תפקידי בהתנדבות מתוך תחושת שליחות ומחויבות מאוד עמוקה למי שתורם ומשרת במדינת ישראל, אם זה בשירות לאומי או בצה"ל.

בעברי הייתי מפקדת הבקו"ם, הייתי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, כך שאני מאוד מבינה את ההוויה של המשרתים עד שחרור והשתלבות באזרחות.

הסיבה שהוזמנו לדיון, היא רואה פגיעה בהנדסאים. אני רוצה להסביר. זה לא רק שאנחנו לא פוגעים, לפי דעתי מגיע לנו פרס. בסוף אתה תיתן לנו אותו. אני אציג את זה במספר שקפים וגם אנחנו נבקש סיוע.

(הצגת שקופיות)

הקרן לחיילים משוחררים כמו שנאמר כאן, תקציבה הוא כ-2.5 מיליארד שקל. יש שני תחומים בקרן שאין לנו השפעה עליהם, האחד זה הפיקדון האישי. כל חייל שמשתחרר מצה"ל מקבל את הפיקדון, בין אם השתחררו 1,000 אנשים או 100,000 אנשים. כולם מקבלים את הפיקדון. השני, מענק. אותו דבר, כל חייל מקבל את המענק. התקציב מתעדכן בהתאם למספר החיילים שמשתחררים מצה"ל. יש קרן שלישית, אני עוזבת כרגע השכלה גבוהה כי זה כסף אחר. יש קרן שלישית שהיא נקראת הקרן לסיוע נוסף, שהיא קרן שקבועה בחוק, שהתקציב שלה הוגדר ב-2002 - 100 מיליון שקל עם הצמדות.

אני אנצל את ההזדמנות. לא לחינם שני חברי הכנסת, איציק שמולי ומירב בן ארי נמצאים פה. הם מלווים את זה מתחילת הדרך ועד הלום, ועד בכלל.

יש לנו מלוא ההערכה. אנחנו בסוף גם נזכיר את הדיון שהיה לפני שנתיים ואנחנו נבקש שתסייעו בהתאם לסיכום שהיה, אבל אני אחזור לזה בהמשך.

אני הצגתי את הקרן לחיילים משוחררים. אמרתי כ-2.5 מיליארד שקל. המענק והפיקדון הם back to back, כל מי שמשתחרר מקבל, כך שהגובה של החלק הזה מתעדכן בהתאם למספר המשתחררים. יש קרן קטנה שהיא קרן לסיוע נוסף, שהיא נקבעה בשנת 2002. היא הייתה כ-100 מיליון שקל והיא אמורה להיות צמודה למדד. בקרן הזו שהיא נקראת הקרן לסיוע נוסף מתבצעים שני דברים בשני תחומים בעיקר: אחד, מכינות קדם אקדמיות. אנחנו מממנים 12 שנות לימוד, בגרויות, מכינות ייעודיות. זה מוגדר לזכאים בלבד. מה זה זכאים? זכאים זה מיעוטים, זה בודדים, זה יוצאי העדה האתיופית, זה חרדים, זה בעלי מוגבלויות, נוער בסיכון.

אנחנו שינינו את הטרמינולוגיה. אין בעלי מוגבלויות, זה עם מוגבלויות.

מקבלת את התיקון, אני אשתמש בו. זה לגבי המכינות הקדם אקדמאיות.

אנחנו דנים כרגע על הצד השמאלי של השקף שמדבר על הכשרות מקצועיות ובהן ההנדסאים, הטכנאים במכללות הטכנולוגיות. פה האפשרות הזאת פתוחה לכל חייל. חייל משתחרר מצה"ל, רוצה ללמוד הנדסאי, הוא לא שואל אותנו, שלום גבירתי, יש לכם כסף בקרן לסיוע נוסף? הוא נרשם. אם נרשמים 100, אז יש לי תקציב ל-100, אבל אם נרשמים 6,000, אומרים לי, זה הכסף שלך, 100 מיליון שקל. זה לא רק זה. תסתדרי. אסור לי לחרוג מה-100 מיליון, אז אנחנו עכשיו צריכים להגיד, מורידים שכר לימוד למישהו, מבטלים איזושהי הכשרה. אסור לי לחרוג מהקרן.

אין לנו שליטה על היקף הנכנסים למסלול הזה של ההנדסאים. אנחנו תיכף נראה איך רצינו להיות סופר בסדר עם המימון של השנה האחרונה ובסוף נקראנו לסדר. מאוד חשוב שתזכרו, אין לנו שליטה על היקף הנכנסים ללימודי הנדסאים. מי שנכנס, נכנס.

את לא יכולה לצפות כמה חיילים משוחררים הולכים להשכלה הגבוהה וצריכים את העידוד.

השכלה גבוהה הם מקבלים.

כן, גם שם אין לך שליטה. את לא יכולה לצפות מראש כמה חיילים משוחררים הולכים להשכלה גבוהה וידרשו ממך סיוע, מהקרן.

שמי חמדה מרק, אני סמנכ"לית וראש ענף חיילים משוחררים, מנהלת את הקרן.

הקרן לעידוד השכלה גבוהה בנויה סדר גודל של 87-90 מיליון שקלים. 20 מיליון שקלים יש לנו ממש קבוע, 500 מלגות, 400 מלגות. שאר ה-60 מיליון שקלים הולך למי שהולך ללמוד שנה בפריפריה. יגיעו יותר, יתנו לי יותר. לא יעצרו אותי.

מי ייתן לך?

בהתחשבנויות עם האוצר.

אבל אתם רוצים מאיתנו סיוע להפוך את הקרן הזו מפיקס לגמישה.

בדיוק.

מותאמת לביקוש.

התקציב של הקרן, אותם פיקדונות ומענקים, משנת 2014 ועד 2019 גדלו ב-87% כי זהback to back . לעומת זאת הקרן לסיוע נוסף באותה תקופה מ-2004 ועד 2019 גדלה ב-20% ואנחנו צריכים לתת מענה לגידול. אתם יודעים שיש גידול במספר המתגייסים לצה"ל, נכון? של בנות שירות לאומי גדל בהיקף גדול ביותר. בדואים בדרום. היינו עם 50 לפני ארבע-חמש שנים. אנחנו היום עם מאות בדואים.

אין ספק. אם אנחנו כחברה מעודדים את השילוב ואת ההשכלה הגבוהה במגזרים האלה, צריך להתאים את כל המערכת מסביב.

אני אומרת לך, יש מאות בדואים שלומדים הוראה בדרום ובצפון.

קיצור שירות חובה אפשר לקרן לטפל בחיילים שלושה חודשים לפני שהם משתחררים מצה"ל. כל זה מגדיל את האוכלוסייה שמועמסת על הקרן לסיוע נוסף. בתוך כל זה אומרים לנו, תסתדרו.

הדבר הבא, זה גם חשוב להיאמר - הקרן של ה-100 מיליון שקל, החוק אומר: אם אנחנו מנצלים מתחת ל-85%, אנחנו לא יכולים לקבל את ההשלמה מ-85% ל-100% בשנה הבאה. ב', באו אלינו בביקורת - עד שנת 2012-2013 הניצול היה נמוך.

ההנחיות של האוצר הן לא הלכה למשה מסיני והן גמישות. נשמע את האוצר.

אוקי. משנת 2013-2014 אנחנו על התקציב של הקרן. אנחנו לא רוצים להחזיר אגורה לשום דבר, לשום גורם. אני לא רוצה לגלגל לשנה הבאה. אני רוצה לנצל את זה עד הגרוש האחרון לטובת החיילים, וגם אם אני מנצלת עד הגרוש האחרון, שנה הבאה אני אבקש לעמוד בתקציב שלי אבל שישלימו לי לפערים שאני מתארת.

אני רוצה לומר עוד דבר שגם תרם לכך שחיילים מתעניינים ומבקשים והם מגיעים אלינו. יצאנו בשיווק אגרסיבי: אתר, אפליקציות, ג'ינגל מעצבן בגלי צה"ל.

התאמתם את עצמכם למציאות הטכנולוגית. זה לא שיווק אגרסיבי.

לגמרי, למציאות של הצעירים. אנחנו רוצים להיות רלוונטיים, אנחנו רוצים לענות לצרכים שלהם, אז גם הפנייה שלנו המאוד פעילה הביאה עוד אנשים לקרן לבקש. אנחנו ממש מרוצים מזה.

זה מיצוי זכויות.

נכון, זה מה שאנחנו רוצים. מה קרה במקביל, איזה שלושה וקטורים עובדים? אחד, פעם יכולנו לקבל עודפים לקרן לסיוע נוסף מתוך הפיקדונות. היום אנחנו כבר לא יכולים. היה תיקון לחוק ואנחנו לא יכולים לקבל יותר עודפים.

דבר נוסף, אנחנו אמורים על פי חוק לקבל הצמדות ממשרד האוצר, הצמדות לקרן שהתחילה בשנת 2002. נתנו בעבר, אז אני רוצה לדבר מ-2013 וצפונה. אנחנו משנת 2013 לא מקבלים הצמדות. נציג האוצר יסביר למה.

כמה כסף היו ההצמדות בהנחה שהייתם מקבלים?

35 מיליון. אם היה לי 35 מיליון - - -

היה פותר את כל הבעיה.

חלק גדול מהפער. יש לי עוד כסף שחייבים לי ופה אני אפנה ליושב ראש הוועדה ואני אזכיר את דברי העבר.

משנת 2008 הנדסאים קיבלו השתתפות של 80% בשכר הלימוד שלהם. היה כסף לקרן. העלו את זה לפני שש שנים ל-90%.

שטח שנכבש לא מוחזר. את יודעת מה זה? הייתם צריכים לצפות את זה כשעליתם.

אני אומר בצער שאתה צודק, למה? כי אם היה לי כסף לפני שנה ושנתיים ויכולתי לתת את זה לחיילים, אז בגלל שטח שנכבש לא מחזירים? אני רוצה לתת את הכסף לחיילים, ובשנת 2009 במטוטה שיתנו לי את ההצמדות ויחזירו לי את ה-14 מיליון של הרפורמה במכינות, שפה השולחן הזה אמר שיעזרו לנו.

זה 35 מיליון בכל שנה או סך הכול?

35 מיליון וגם 14 מיליון שקל שאנחנו העברנו לרפורמה במכינות כתוצאה מהנחיה שקיבלנו פה מהשולחן הזה.

סליחה, אני רוצה להתעכב על ההצמדות. זה סך הכול 35 מיליון ואז כמה כסף כל שנה מאותו רגע בעצם?

פר ביצוע. זה היום 100 ו - - -

בוא לא נתווכח על השקלים הללו.

זה בודדים בעצם. זה 2-3 מיליון שקל בשנה.

זה מספיק כסף כדי לכסות לנו את הבעיות.

אני אגיד לך למה, כי חד פעמי בסכום לא היסטרי מבחינת האוצר פותר הרבה מאוד בעיות בקרן ואחר כך זה גידול של 1-2 מיליון בשנה. זה הסיפור.

נכון מאוד. צודק.

אוקי, אני מסכמת, שקף אחרון. מה שאני רוצה לומר כאן, שבעצם בארבע שנים האחרונות גדל המימון של הקרן להנדסאים בלבד מ-27 מיליון ל-48. לא קיבלנו שום שיפוי על זה, כלום, הכול ממקורות הקרן. זה ברור לכם שביטלנו דברים אחרים שפשוט אין להם קולות כרגע שצועקים כי אין להם ארגון של סטודנטים ואין להם לובי, למסכנים יותר, לאוכלוסייה שזקוקה לנו בשוברים. שם קצת צמצמנו כי אין לנו כסף.

עצרנו, לא צמצמנו.

מה זה שוברים?

וואצ'רים.

פה אנשים הולכים על הנדסאים, טכנאים, מצוין, אבל יש חלק ממשוחררי צה"ל שהייתי מפקדת שלהם הרבה שנים. הם רוצים ללמוד נגרות. הבחורה רוצה ללמוד קוסמטיקה. זה המקצוע שלה לחיים, למה שלא נעזור לה? למה רק מכינות, הנדסאים, טכנאים ואוניברסיטה? אנחנו היום סגרנו את היד בהקשר הזה. אין מי שיצעק עבורם ואני חושבת שהשולחן הזה צריך לצעוק. אין כסף לקרן סיוע נוסף. צריך להשלים את החסר, לכן אנחנו בירכנו את מי שהביא אותו לשולחן הזה.

אני רוצה להגיד עוד דבר. החיילים שקיבלו מימון במסגרת ההנדסאים, בעצם אנחנו מימנו להם בתכל'ס 70% ולא 100%, כי 30% הם הביאו ממקורותיהם. כשאנחנו אומרים שהקרן מממנת 100%, חלק הם הביאו מהכספים שלהם, מהפיקדון, הביאו מהבית, אז המימון הוא 70%.

וטוב שכך. דמי רצינות חייבים להיות.

יש אותם. הסיכום הוא כזה: אנחנו מבקשים סיוע: האחד, לתקן את חוק חיילים משוחררים כך שהתקציב בקרן לסיוע נוסף יהיה תקציב עם מנגנון מותאם לביקוש.

פר ביצוע.

דבר נוסף שאנחנו מבקשים זה שאותם 14 מיליון שקל שהעברנו, במהלך השנתיים האחרונות בעקבות ההחלטה שהייתה פה אתם אמרתם שאתם תפנו לכנסת. ביקשתם מחברת הכנסת בן ארי שתעזור .

מתי היה הדיון?

לפני שנתיים.

תקשיבי, לימדו אותי כשהייתי קטן, אם לא צועקים איי, סימן שלא כואב. לא הזכרת לנו. אני לא בא בטענות. היית פונה אלי, מתזכרת אותי. את לא חייבת.

אתזכר אותך.

אנחנו ייצרנו בקדנציה הזו מעל 720 סיכומים.

אוקי, האחריות עלינו ואנחנו מצפים בטווח הקצר לקבל את אותם 14 מיליון שקל במיידי.

אז אני מסכמת שוב את שתי השורות האחרונות: אנחנו מבקשים תיקון על חוק חיילים משוחררים, קביעת מנגנון מותאם לביקוש, מבקשים במיידי את ה-14 מיליון שקל שהעברנו בעקבות הרפורמה במכינות, והצמדות של 35 מיליון שקל שאנחנו זכאים - - -

תעזרי לי, דבורה, אני רוצה להיות פרקטי. תיקנתי את החוק. יבוא האוצר בצדק ויגיד, תקשיבו, מחר-מחרתיים דבורה נמרצת יחד עם כל הצוות וראש הקרן וייצרו לי עוד אפיקים לחיילים המשוחררים. הם יטענו את הטענה הזו. בואי נאמר שאני הולך עם זה שצריך לעשות את זה לפי הצורך. נכון שתקציב מדינה חייב להיות בתבניות, מסודר. יש דברים שאין מה לעשות מרגע שהתקבלה החלטה שעוזרים לחיילים משוחררים באמצעות הקרן. קשה לומר לחייל, שמע, נגמר כי ההוא קיבל, אתה לא תקבל. צריך למצוא את המנגנון. מצד שני צריך לתחם את זה באיזה פול מסוים.

זה הפול.

זה על פי חוק. אנחנו עובדים על פי חוק.

אתם עובדים אך ורק על פי החוק.

רק על פי החוק. לא עושים שום דבר שהוא מחוץ לחוק.

אני יכולה לומר משהו?

בבקשה.

אם עכשיו נחליט שאני תומכת רק במקצועות ליבה שזה התחומים היותר הייטקיסטים להנדסאים וטכנאים ונוריד את כל השאר, אני כבר יכולה לומר לך ששליש מהתקציב שלי מתפנה ואז בעצם אני ממשיכה עם כולם - - - אז הכול בסדר. האם זה נכון?

לא.

האם זה לא נכון לתת לכולם ולאפשר לכל אחד במסלול שלו?

חייל משוחרר הוא חייל משוחרר, לא משנה מי הוא.

בדיוק. אפשר לעשות כל מיני כבלים וחסמים אבל אני חושבת שהקרן נועדה כדי לתמוך. אנחנו הוועד של החיילים המשוחררים. אין להם פה ואסור שהם יתאגדו כי יש להם פה פה במשרד הביטחון. המנכ"ל אמר את זה חד משמעית, אז באמת אנחנו מדברים על זה מעומק ליבנו כי אנחנו ממש היסטריים על העניין הזה.

אוקי, אני חושב שהצגתם בצורה המיטבית. חברי הכנסת, רוצים להתייחס?

כן, אני אשמח. קודם כול תודה רבה אדוני היושב ראש על הדיון שנקבע באמת במהירות, שלדעתי נוגע גם בהנדסאים וגם במכינאים. אני גם מאוד מעריך את העובדה שמנכ"ל משרד הביטחון נמצא פה. אני מעריך אותך באופן אישי, וגם העובדה שמצאת את הזמן לבוא לכאן לדיון הזה. זה אומר הרבה על מידת החשיבות שאתם רואים בעניין הזה.

גם ממקומי כיושב ראש השדולה למען חיילים בודדים, זה נושא אחר, אני ער לדברים שגם צה"ל, משרד הביטחון, צריך גם להגיד מילה טובה פה על שר הביטחון היוצא, ליברמן, שעד לכניסתו לתפקיד נתקלנו די בחומה בצורה בכל מה שקשור לניסיון לשפר את מצבם של החיילים הבודדים המשוחררים.

אני ער לכל הדברים הטובים שהמשרד עושה בהקשר הזה וגם בפרט הקרן לחיילים משוחררים. בסוף התוצאה היא תוצאה בלתי נסבלת. התוצאה היא תוצאה בלתי נסבלת מכיוון שזו חוכמה מאוד קטנה לחבק את החיילים במבצעים חס וחלילה, שאנחנו נקלעים אליהם או שאנחנו נמצאים בתוכם, ורגע אחרי שחרורם הם מרגישים מופקרים, ולמה הם מרגישים מופקרים? משתי סיבות: יש ממש שוני מהותי בין האופן הסדור שבו אתן הצגתן את הדברים, שיש מנגנון, יש כף מסוים וצריך לחלק את הכף לכלל החיילים שהם רלוונטיים, לבין הסיטואציה מנקודת המבט של הפרט, שנרשם ללימודים. במוסד האקדמי נאמר לו שהוא הולך לקבל את המענק הזה, בהסתמך על שנים קודמות. הוא העתיק את מקום המגורים שלו למכללה להנדסה בבאר שבע או למכללה בגליל, כבר עשה את כל השינויים הנדרשים כדי להתחיל את השנה האקדמית ופתאום, עמודו. זו תוצאה בלתי נסבלת.

אני הקשבתי באמת ברוב קשב למה שאמרתן ואני חושב שצריך לחלק את העניין לשני רבדים, אדוני היושב ראש. ברובד אחד צריך למצוא פה פתרון לסטודנטים שהם חיילים משוחררים ברמה של הכאן ועכשיו, של השנה הנוכחית, שחלקם, אני אומר לכם, אני קיבלתי פניות, הן הגיעו גם לשאר חברי הכנסת, אני מניח, של סטודנטים או מועמדים ללימודים שנרשמו ללימודים ועכשיו הם הקפיאו את הלימודים או שהם לא מתכוונים להתחיל את השנה, אז הדבר הזה צריך למצוא פתרון ברמת הממשלה, לא רק לפתחיכם.

ברובד נוסף אדוני היושב ראש, בוודאי צריך למצוא פתרון מערכתי כי בשנה הבאה ברור שאנחנו נגיע לפה פעם אחת נוספת.

לא, הפוך, הם אפילו יהיו במצב יותר גרוע, כי אז לא יאפשרו מלכתחילה. עכשיו באנו בטענה שהם כבר התחילו ללמוד. הם יפסיקו את זה עוד לפני כן.

נכון.

יגידו להם אתם מקבלים רק 50% כי יש יותר, אז לא ילכו לשם.

או שנמתין לראות כמה הגיעו ואז נחלק את הכסף.

מעבר לענייו הכספי צריך לתת פה את הדעת לעניין של העברת המידע, כי הסטודנט אמור לדעת שיש לו או אין לו מענק - - -

זה היה באתר שלנו במשך שנתיים. היה כתוב בפירוש, זה יורד לשנה.

בלי לפגוע, אני לא חושב שכל חיילי צה"ל נכנסים לאתר.

איך אנחנו מתקשרים איתם?

דרך המוסדות האקדמיים. תבינו, אם מגיע חייל משוחרר מועמד ללימודים למוסד אקדמי, הוא מקבל מידע ממדור ההרשמה. מבחינתו זה כמעט דברי אלוהים חיים, סליחה אדוני היושב ראש. מבחינתו זה המידע המהימן ביותר שהוא יכול לקבל מהדבר הזה שנקרא מדינת ישראל, אז הפתרון זה לא רק לשים את המידע באתר, הפתרון זה לדבר או להעביר את המידע כפי שהוא למוסדות האקדמיים ולהגיד להם, אתם רשאים להבטיח מענק או אתם לא רשאים להבטיח מענק, אבל זה שהמוסדות האקדמיים או ההנדסאים משתמשים במענק ככלי למשיכת סטודנטים, מבחינתם בצדק, אבל בסופו של דבר הקרקע נשמטת מתחת לרגליים של הסטודנט, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? ולכן גם לעניין הזה צריך לתת מענה.

עודד.

קודם כול אני חושב שנאמר פה כבר באמת על החשיבות שמייחס משרד הביטחון בשנים האחרונות לנושא של קליטת חיילים משוחררים והסיוע לחיילים משוחררים.

אנחנו כחברי כנסת מצד אחד באים, ועשינו את זה בוועדת הכספים, כל היושבים פה, ותובעים מהקרן לחיילים משוחררים, תדאגו שהם ימצו זכויות, תיתנו להם עוד זכויות.

בנוסף, אדוני, עברה הצעת חוק בנושא דומה, קצת אחר, בכנסת, שתאפשר שימוש בכספי הפיקדון לכל מטרה כדי לאפשר לחייל משוחרר שנמצא עכשיו בקשיים כלכליים. עבר בקריאה טרומית בכנסת.

טרומית?

כן.

של מי זה?

שלי, שכשהוא נמצא בקשיים כלכליים יוכל למשוך את הכסף ולהשתמש בו לשימוש הזה. יש לו חוב לטלפון. ראינו חיילים בודדים שפתאום שוכב להם 30,000 שקל בפיקדון אבל על 5,000 שקל רודפת אחריהם ההוצאה לפועל והוא לא יכול להשתמש בזה כדי לסגור את זה.

לצערי יש לי פה מחלוקת קשה מאוד עם אגף התקציבים סביב הנושא הזה, כי בא אגף התקציבים ואומר, סליחה, אנחנו משתמשים בכסף הזה. למה? הוא מסתכל על הקרן לחיילים משוחררים כאיזשהו כיס שהוא יודע שהם לא כולם משתמשים בכסף הזה בחמש שנים האלה. הרי בהתחלה גם לא היו מעבירים להם אוטומטית את הכסף. אנחנו עשינו שינוי שאחרי חמש שנים הכסף יעבור, מה שנקרא, הצבא ירדוף אחריהם. אגב, אני גיליתי שיש לי איזה 400 שקל. לא הלכתי לקחת אותם, האמת. בשורה התחתונה, זה כסף של החיילים, זה לא כסף של אגף התקציבים. אתם לא יכולים לשים את הכסף הזה בתוך קופת האוצר ולהגיד, אני מגלגל אותו בינתיים ולכן יש לי עלויות, אם עכשיו אני אתן אפשרות לכל החיילים למשוך אותו, ואותו הדבר בעניין הזה.

אני חושב שהחמור ביותר זה דווקא העניין הזה של ההצמדה. יש מחויבות של הצמדה. לאורך השנים תמיד הייתה ההצמדה הזו. אני אומר לכם, את כל הדיון הזה אנחנו מייתרים אם אגף התקציבים יגיד, אני את ה-35 מיליון שקל האלה ייתן לקרן ואני אמשיך את ההצמדה הזו עם אותם 2 מיליון שקלים. באמת כסף קטן בהשוואה למה שקורה בתקציב המדינה.

אני רוצה להגיד עוד דבר בהקשר הזה. האוצר, גם יש לו שיטה. תמיד הוא בא למשרדי הממשלה, זה נכון לא רק לגבי משרד הביטחון. זה לא שהוא עושה את זה רק להם. אומר, אוקי, תיקחו חלק מתקציבכם, חלק אנחנו ניתן לכם בנוסף או חצי חצי או הכול, אז אי אפשר לבוא ולהגיד למשרד הביטחון, תיקח מתקציבך עכשיו לטובת הקרן לחיילים משוחררים, ואת זה להגיד ביום ראשון וביום שני לקצץ 250 מיליון שקל מתקציב משרד הביטחון. יבוא עוד מעט קיצוץ לוועדת הכספים, 250 מיליון שקל. לא, זה עוד לא הגיע לוועדת הכספים. אני עוד לא רואה את זה עובר שם. מאיפה תיקח את הכסף לחיילים משוחררים? איפה אתה רואה שהוא יחתוך כשהוא גם צריך לחתוך 250 מיליון שקל? ולכן אני חושב שדווקא הקרן הזו שעשו אותה אקס-טריטוריאלית עם איזשהו תקציב נפרד, הסיפור הזה של ההצמדה, אדוני, ואני מבקש גם לקיים על זה דיון בוועדת הכספים, לדעתי זה הפתרון.

מירב.

אני פספסתי קצת כי דיברתי ברדיו, אבל מה היה בסוף עם הרפורמה?

הרפורמה יצאה לדרך.

אנחנו סך הכול בדיון הקודם גרמנו לכם לדעת לדבר ביניכם, מל"ג, משרד החינוך ומשרד הביטחון.

אמרנו לכם, אין כסף.

אמרת את זה, נכון.

ואני אמרתי את זה.

זוכר.

אמרתי לך, אני אצטרך להוריד את זה ממשהו ואני אוריד את זה מדמי קיום, כי שכר לימוד אני לא אוריד להם, ואז אתה אמרת לי, אני מבקש ממך לא להוריד את זה מדמי קיום, ופנית למירב בן ארי ואמרת לה, חברת הכנסת, את אישה של אנשי האוהלים והחניונים, כי אמרתי שהאנשים שלנו גרים גם בחניונים. אנחנו מוצאים אותם, וחייבים לעזור להם ודמי קיום זה חשוב, ואמרת לה לסייע לנו בעניין הזה.

נכון, ואז התקדמנו והרפורמה יצאה לדרך.

ועד היום לא החזירו לנו את הכסף הזה.

אנחנו העברנו את הכסף.

אני בדקתי את הסיכום. הדברים בתוך הפרוטוקול. מה שמפעיל אותנו זה הסיכום של הדיון. בסיכום של הדיון אין לנו שיעורי בית, לכן אמרתי שאתם צריכים לצעוק איי.

אז הנה, זה הרגע. אני כל שנה אצטרך לשים להם 14 מיליון שקל, כלומר במקום 1,000 שקל, 1,500 שקל. אגב, עדיין לא קיבלנו כלום מהרפורמה, כלומר, אין שום שינוי. יהיה אולי בעתיד, אבל אין. אנחנו שילמנו עד היום 18 מיליון שקל, 3, 6 ו-9, ביחד 18 מיליון שקל מתשע"ט. כל שנה 14 מיליון שקל. מאיפה אני אתן את זה?

משהו פה לא מסתדר.

האוצר יסגור לנו.

אין בעיה.

ענת יצאה מדיון מוועדת חוץ וביטחון. בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. אני מאוד שמחה על הדיון הזה. אני מתנצלת שאני לא הייתי בחלק הראשון שלו ואני גם לא אוכל להישאר. יצאתי פשוט מדיון חשוב בוועדת חוץ וביטחון.

אני מלווה את הסיפור הזה של חיילים משוחררים הרבה מאוד שנים. היו לי שיחות על כך עם אלוף במילואים אודי אדם, גם עם חמדה, גם עם דבורה, גם הגענו שם לביקור אפילו כחברת כנסת. עושים דברים מאוד יפים, ובשנים האחרונות אני יכולה להגיד שמנצלים את כספי הקרן באופן טוב יותר כי לאורך שנים מאוד קומם אותי שכסף שמיועד לחיילים משוחררים חוזר לאוצר ולא מגיע לאן שצריך. זה כאב לב אדיר, אבל היום השתפרנו בקטע הזה, אבל לא השתפרנו בזה, אדוני יושב הראש, שהזכויות של חיילים משוחררים נדרסות, נמחקות, הן לא מעניינות אף אחד. זה לא נושא בכלל. יש חוקים של חיילים משוחררים שאני מקווה שעכשיו ראש הממשלה כשר ביטחון יעזור לי להעביר אותם לרווחת חיילים משוחררים. גם שוחחתי על כך עם מנכ"ל משרד הביטחון.

אני אתן לך דוגמא הכי קטנה. נהגים בצבא שהם היו חיילים משוחררים, בארבע השנים האחרונות לא קיבלו רישיונות נהיגה על רכב כבד, רישיונות אזרחיים שתמיד היה להם את זה. רק בהתערבות פנייתי לראש הממשלה ובהתערבות של ראש ממשלה בעניין של נהגים של רכב כבד, נתנו להם וואצ'רים, אנשים שנהגו ונוהגים 30 שנה במילואים. אני לא מדברת על החירום, מה שזה יעשה לנו, ודבורה מכירה את זה מקרוב, היא הייתה מפקדת בקו"ם והיא באמת קשל"פית. היא מכירה את הדברים האלה מקרוב, זאת אומרת שאנחנו צריכים להבין שמרוב העדפות ואפליות מתקנות חיילים משוחררים לא מקבלים כלום.

היינו בדיון של נכי צה"ל, אני ראש השדולה למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, והגיע לוחם בדואי נכה צה"ל והוא אומר לי, נכנסתי קרבי, יצאתי ערבי. מה אני מקבל? שום דבר אני לא מקבל כנכה צה"ל. אני לא מקבל הטבות. אם פעם היו עוזרים להם בדיור יותר. גם נכה צה"ל שנפטר, לוקחים מהמשפחה את הדירה, זאת אומרת שההערכה למשרתים הולכת ונשחקת.

מדברים כמה שאנחנו אוהבים את החיילים, אבל בפועל לא נותנים להם שום דבר. תמיד לוקחים ושמים את זה אל מול האוכלוסיות האחרות, אבל סליחה, זה לא בינארי, כי כשמישהו שלוש שנים בצבא ואחר כך שנים במילואים, אז מישהו אחר שלא משרת, מספיק להתפרנס, מספיק לעשות תואר, מספיק לעשות לביתו, אז אי אפשר לדבר על איזשהו שוויון מכאני כי מראש אין שוויון בעצם השירות.

אנחנו בוועדת חוץ וביטחון לא תמיד מגיעים לדברים האלה, לצערי הרב. אתה מכיר את המציאות הביטחונית שאנחנו חיים בה. אני יוצאת עכשיו מדיון עם ראש מוסד כדי לבוא לכאן להגיד את הדברים האלה, כי הם מאוד חשובים לי ואני רואה את החברים שלי כאן. זה לא עניין מפלגתי. אנחנו באמת נלחמים. יש לך כאן ייצוג מכל המפלגות, כי זה קריטי. אנחנו חייבים לדעת שככל שהמספרים יורדים במספרי המשרתים למרות שזה שירות חובה. אנחנו רואים איזשהו גרף של ירידה. אם אנחנו לא ניתן להם יותר כפי שמגיע להם ונכין אותם לאזרחות ונוודא שחוקים למען חיילים משוחררים מתקיימים וניתן ללוחמים גם סוג של הכרה הרבה מעבר למה שאנחנו נותנים להם היום כשהם לא יוצאים עם כל מיני כישורי סייבר, אז אנחנו נמצא את עצמנו בפני שוקת שבורה. תודה רבה.

תודה, ענת. לפני שנשמע את האוצר, המכללות הטכנולוגיות, אחד מכם, בבקשה.

ד"ר יוכי פנחסי אדיב, אני יושב ראש פורום מכללות טכנולוגיות, מנהלת המכללה הטכנולוגית בקמפוס אוניברסיטת אריאל.

אני חשבתי, מהרפורמה וה-90 מיליון תקצו משהו.

תראה איך אנחנו יושבים כאן לטובת מה שנקרא הלקוחות שלנו. מנהלים כאן יושבים לטובת הלקוחות שלנו שהם החיילים המשוחררים, שזה למעשה היהלום של המדינה. אנחנו חייבים להתייחס אל זה בצורה כזו.

הקרן לחיילים משוחררים, אנחנו כאן עובדים איתם במשותף לאורך השנים. יש לי רק מילים טובות לומר על הקרן. אני חייבת לציין שאנחנו מאוד הופתענו למה שקרה במהלך החודשים האחרונים כאשר אנחנו קיבלנו איזושהי בשורה, ונאמר כאן אתר או לא אתר, בשורה שדי הפתיעה אותנו על הנושא הזה שלמעשה חיילים משוחררים שהולכים להיכנס לסמסטר ב' ללימודים, למעשה הקרן מצ'פרת אותם בפחות, מה שנקרא. אנחנו צריכים להבין שמצד אחד מדינת ישראל תומכת, רוצה, יוצרת רפורמה למכללות טכנולוגיות, רוצה למשוך כמה שיותר סטודנטים לתחום הטכנולוגי.

הקרן לחיילים משוחררים מבחינתנו נתנה את המתנה המדהימה שבעצם היא תומכת כספית בחיילים האלה, כלי משיכה, כלי שיווק. אנחנו הולכים וכורתים את הענף מתחתינו. אני חושבת שזה סכומים קטנים. אני חושבת שהעשייה היא גדולה. אני חושבת שהקרן לחיילים משוחררים, צריך לחבק אותה וצריך לתת להם כמה שיותר כדי שלמעשה אנחנו שבסופו של דבר מכשירים את החיילים האלה ונותנים להם את היכולת להיכנס לעבודה בתוך המדינה הזו, עבודה שצריך אותה במקומות הייצור, תעשייה, כל מה שהאוצר רוצה. הוא רוצה מדינה יצרנית, הוא רוצה פריון. הנה, בבקשה, אנחנו רוצים למשוך. אנחנו מבקשים לאפשר להם לתמוך בהם ובאמת לתת את מה שמגיע, בטח לא לפגוע בחיילים.

תודה. עודד, משפט לפני האוצר.

בהמשך למה שהיא אמרה בסוף. האוצר צריך להבין, זה לא כסף שהוא משלם רק תמיכה בחייל משוחרר, זו השקעה במשק. הרי זה חוזר אליכם מייד אחר כך. אתם מתלוננים כל הזמן, אין ידיים עובדות בתחומים האלה. זה בדיוק מה שזה עושה.

בבקשה, תציג את עצמך.

עלי בינג, רכז ביטחון מאגף תקציבים באוצר.

ראשית, חשוב להדגיש, מדובר בנושא חשוב גם לאוצר. אני חושב שזה נושא סופר משמעותי, ותמיכה בחיילים משוחררים זה בוודאי נושא שחשוב גם לנו.

בהיבט ארוך הטווח אם ניכנס לזה, יש לבחון את תיקוני החקיקה שהוצעו. אני חייב לומר שאיתנו לא התחיל עדיין שיח בנושא הזה בהיבט של תיקון חקיקה עם איזושהי הצעה, אבל בהחלט ששווה לבחון תיקון חקיקה של הנושא.

הנה אני אומר לך, חברי הוועדה יגישו הצעת חוק מטעם הוועדה.

איזה תיקון חקיקה? החוק שלי שעבר בטרומית, אתם לא מכירים אותו?

לא, אני מדבר על הקרן לסיוע נוסף. תיכף אני אתייחס, חבר הכנסת פורר. אני אתייחס ברשותך לכל. בקרן לסיוע נוסף, באמת כפי שנאמר, התקציב קבוע בחוק. אם רוצים לשנות את זה ושיהיה תקציב יותר גמיש, צריך לבחון את הנושא טיפה יותר לעומק.

כשבוחנים את הנושא הזה צריך לבחון את זה ביחס לתוכנית שמקדמים צה"ל ומשרד הביטחון בהובלת הרמטכ"ל, שנקראת "ממדים ללימודים". התוכנית הזאת, בעצם המטרה שלה היא להקנות איזושהי מלגה לחיילים משוחררים. כרגע זה ללוחמים מאוכלוסיות מיוחדות. נבחנת הרחבה שלה. אני חושב שאי אפשר לנתק, זה נושא שהוא מאוד משולב ולכן כשבוחנים את הנושא בכללותו חייבים לבחון גם את התוכנית הזאת כי בעצם התוכנית הזאת אומרת, בואו ניתן מלגה ללימודי תואר או תעודה לחיילים משוחררים.

אבל מה יקרה עד שתבחנו?

לא, זה בימים אלו. התוכנית כבר קורית, חבר הכנסת פורר.

עד שתבחנו זה כמה שנים.

זה ראשית בהיבט הזה.

אני חייב רק לתקן בהקשר למה שנאמר על ידי חבר הכנסת פורר. אין שום כסף שהיה אמור להגיע לחייל משוחרר, שהגיע אחרי זה למשרד האוצר. לפני תיקון החקיקה אם היה חייל שלא משך את הפיקדון לפי החוק, העודף של זה היה הולך לקרן לסיוע נוסף. אגב, הציגו את זה פה חבריי ממשרד הביטחון, שזה תוקן. עד אז זה הגיע לקרן לסיוע נוסף ומאותו רגע שתוקן החוק, זה מוזרם אוטומטית לחשבון הבנק של אותו חייל.

לא אמרתי - - -

אוקי, אז יכול להיות שאני הבנתי אותך לא נכון. אני רק רוצה לחדד את העובדות.

אמרתי שבינתיים, בזמן הזה, בחמש שנים אתם משחקים. זה כמו שאתה משחק על האשראי הזה. הרי אם עכשיו כל החיילים המשוחררים ביום שחרורם יפדו את כל כספי הקרן, אז הם גובים ממך, אני לא יודע לאיזה סכום זה מגיע.

4.5 מיליארד שקל.

אם הוא גובה את זה רק כעבור שלוש שנים, אז בינתיים הכסף הזה שוכב אצלך, אבל זה לא כסף שלך, זה כסף של החייל. הרי זאת ההתנגדות שלכם לאשר את הצעת החוק שלי שעברה בטרומית. מתקדמת. הצעת החוק הזו לא מתקדמת בתוך נתיב החקיקה.

מכובדי, אני רוצה להיות פרקטי. לא שאני אומר לך, תן לי עכשיו אקמול ואני הולך לישון. לא, אבל אני חייב להיות פרקטי. יש חיילים משוחררים שהתחילו ללמוד. הקרן היא פיקס, אנחנו יודעים. מה המנגנון שאתה יכול לומר לי שהחיילים האלה ימשיכו ללמוד השנה? בוא תגיד לי מה האפשרויות.

בטווח הקצר כפי שכבר נאמר, אנחנו יכולים לפעול אך ורק בהתאם לחוק. החוק קובע מה היא המסגרת התקציבית של הקרן ואנחנו צריכים לעמוד בחוק.

אבל זה חומר מחשבה למחוקקים. לעולם לא שמים בהצעת חוק סכום פיקס. צריך לקבוע מנגנונים בחוק.

אני חייבת להגיד רגע משהו בתור אחת שגם קיבלה מלגה, גם תואר ראשון וגם תואר שני ומכירה את הקרנות מצוין. איך לקחו , שהרי יש כל כך הרבה קרנות בישראל למלגות, לשמחתי, ולא מראש אמרו, יש תקציב של 4,5,2, 10 מיליון ולתקציב הזה יכולים לגשת 3,000 או 4,000 חיילים. למה לא עשו כמות אל מול, כמו כל מלגה, כמו פר"ח נגיד. פר"ח, אנחנו יודעים מה התקציב. למה מראש לא באו ואמרו למשרד הביטחון, חבר'ה, אתם יכולים לתת ל-3,000 חיילים.

מה תגידי לחייל ה-101? זה נגמר ב-100 אבל אתה 101, אתה לא נכנס להנדסאים כי אתה 101.

קיפחנו אותו. איפה השוויון?

הוא עשה את כל מה שעשו אחרים.

אני לא מחפשת אשמים. אני חושבת שאת צודקת במאה אחוז.

זה הסיפור.

צריך לקבוע מנגנון הצמדה.

הייתה הצמדה. ההצמדה בוטלה בחוק?

פשוט לא נתנו אותה.

היא לא ניתנה.

זאת אומרת, לא צריך שינוי חקיקה בשביל לתת את 35 מיליון השקלים האלה. זה הסיפור.

כן, אז למה לא לתת את ההצמדה?

הפסקנו אותו באמצע. בטווח הקצר הבנו, אם לא, לא היה דיון. תן לי את הפתרון עכשיו ואחר כך תן לי למה המנגנון לא הופעל.

אוקי, אני קודם אגיד, אין לי איזה פתרון קסמים.

אני אתן לך אותו.

התקציב של הקרן לסיוע נוסף, כאמור, קבוע בחוק. סך כול המלגות שניתנות צריכות להיכנס לתקציב. יש כמה פתרונות איך לעשות את זה לפני שאנחנו מתקנים את החוק. מה שאמרה חברת הכנסת מירב בן ארי, זה פתרון אחד. אפשר גם לייצר פתרון אחר, שאם מגיע החייל ה-101 לכולם יורד באופן אחיד כדי להתכנס בתקציב. זה גם אפשר לעשות. אין פה איזו החלטה של האוצר. מי שקיבל את ההחלטה על השינוי זו החלטה של הקרן. אנחנו חברים גם בקרן. גיל פה הוא חבר בקרן. זו לא החלטה של האוצר. החלטה של הקרן לסיוע לחיילים משוחררים, מי שקיבל את ההחלטה זו הקרן, זה משרד הביטחון ביחד עם האוצר כי צריך להתכנס לתקציב. זה דבר ראשון שחשוב להגיד.

דבר שני בנוגע לשאלות שנשאלו. ההצמדות לא בוטלו בחוק. הסיפור עם הות"ת וההסכם, משרד האוצר לא היה חלק ממנו. אנחנו לא חתמנו עליו. זה הקרן חתמה עליו.

הם היו כל הדיונים?

ההצמדות האלה ניתנו עד 2009. מה קרה עד 2009?

אני אסביר. הגיעו אלינו נציגי הקרן השנה ודיברו איתנו על ההצמדות. ההצמדות האלה כפי שנאמר, הן גם קבועות בחוק. בסופו של דבר גם הקרן, בשנים מסוימות של הקרן לא נבנה באופן בלעדי על ידי משרד האוצר. אנחנו בונים אותו במשותף, שני המשרדים ביחד, מגישים אותו ביחד לכנסת. אף פעם לא הגשנו תקציב חד צדדי, כולל בתקציבים 2016, 2017, 2018, 2019. ההצמדות ב-2018 ניתנו. זו פנייה שמוגשת לכנסת.

בנוגע לפער של כמה שנים, צריך לבחון את הסוגיה הזאת, אבל חשוב להבין, זה שאתה נותן עכשיו כסף חד פעמי לא יעזור לך כדי להיכנס לתקציב ב-steady state. זה לא יעזור.

לא הבנת אותי שאמרתי לך, אני עכשיו נותן טווח קצר. טווח ארוך נמשיך טיפול.

יש באג, צריך לטפל בו ואנחנו נטפל בו. כרגע בפתרון המיידי אני רוצה לדעת, כדי שאותם סטודנטים במכללות, בשוטף - - -

שכבר נרשמו.

אנחנו מדברים גם על שנה הבאה.

ל-2019 צריך 24 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: 14 מיליון שקל זה בחינות קדם אקדמיות, שזה השלמת בגרות לכאלה שהם באמת בתחתית שרשרת המזון. דבר שני זה 10 מיליון שקל למכללות להנדסאים וטכנאים. אני חושב שזה לא הגון להגיד עכשיו שבגלל שיש 7,000 אנשים, ניתן לכם 50%. זה לא נכון.

תודה.

עידו, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת. תראו, אנחנו בפתחה של הרשמה. גם סמסטר ב' תשע"ט, הסטודנטים לא יקבלו.

הבנתי מה אתה הולך לומר. תן לי לסכם.

אנחנו עכשיו צריכים גם לשנה הבאה.

תאמין לי, הבנתי מהר. תודה. שמעתם את הדברים שאמר מנכ"ל משרד הביטחון. הפרוטוקול שמע וגם צוות הוועדה. זה יהיה סיכום הדיון.

אנחנו נפנה גם לשר האוצר בסוגיה הזו. אני לא חושב שהסכומים האלה צריכים להיות אבן נגף בדרכם של חיילים משוחררים. אני חושב שצריך להיות שוויון בין כל החיילים המשוחררים. אין מציאות כזו במדינת ישראל שמי שהקדים וקיבל, והבא בתור, איך אמרת? החייל המשוחרר ה-101 יגידו לו, נגמר הכסף. אין דבר כזה.

בכמה חיילים מדובר?

עכשיו זה 7,800.

במקום?

לא במקום, זה כל פעם גדל.

תודה. גם תיקון החקיקה, אני חושב שצריך לבטל את הנושא הזה של סכום הקרן לסיוע נוסף, שיהיה סכום פיקס. צריך לקבוע בחוק מנגנון עדכון אוטומטי. אין מציאות כזו. עדיין בשנת ה-70 של מדינת ישראל מחוקקים חוקים עם סכום נקוב כשהדברים הם דינמיים ומשתנים.

תודה רבה. אני מודה למנכ"ל משרד הביטחון על ההשתתפות בדיון. אנחנו לא עוזבים את הנושא הזה. אנחנו ממשיכים לעבוד ישירות מול שר האוצר בנושא הזה. מירב, את מגויסת.

תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:59.