פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



13
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 342
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ט (21 בנובמבר 2018), שעה 9:14

אתגרי הקהילות היהודיות באירופה ובחינת מעורבות ושיתוף פעולה מערכתי עם מדינת ישראל - בהשתתפות משלחת מיוחדת של ועידת רבני אירופה וראשי הקהילות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
קסניה סבטלובה

אלעזר שטרן
נחמן שי

עקיבא תור - רח"ט תפוצות ודתות, משרד החוץ

רעות מושונוב - יועצת. משרד התפוצות

יוגב קרסנטי - מנהל מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות - המטה למאבק באנטישמיות

יהונתן לוי - ראש אגף פרויקטים, המשרד לנושאים אסטרטגיים

ליאור פנחס שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

משה לוין - רב, סגן נשיא ועידת רבני אירופה

אהרון שמואל בסקין - מזכיר ועידת רבני אירופה

משה פרידמן - יועץ מיוחד לוועידת רבני אירופה

אלכס כץ - נציג במרכז אירופה והונגריה, הסוכנות היהודית

יחיאל וסרמן - ראש מחלקה, ההסתדרות הציונית העולמית

אייל אטיאס - יועץ לסגן היו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

ד"ר מלה תבורי - מנהל סניף ישראלי, ISGAP

אליהו ולק - יושב ראש, איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה

בן ציון מלמד - רב קהילה במוסקבה, ראש כולל

דוד יוסיבייב - רב קהילה, תורה מציון, מוסקבה

אליעזר וולף - רב, אמסטרדם

יונתן גוטנטג - רב קהילת וויטפילד, מנצ'סטר בריטניה

הדסה שוורץ - ראש צוות בפרויקט למאבק באנטישמיות

שמואל ריקרדו דיסני - רב ראשי לשטרסבורג

הרב שלמה נח מאנדל - רשת שמע ישראל חפציבה, חבר העמים

יוסף דוויק - רב ראשי לקהילת הספרדים והפורטוגזים, בריטניה

אלפונסו פדהצור ארביב - רב ראשי, מילאנו

עמרי עטר - סמנכ"ל ELNET

תומר אלדובי - ראש הפרויקט למאבק באנטישמיות

שמואל סלוסקי - נציג ארגון צהר

מנחם חיטריק - רב הקהילה האשכנזית בטורקיה ונציג מדינות הבלקן

יחיה טובול - רב ואב"ד ליון, צרפת

אברהם גיגי - רב ראשי, בריסל

יצחק דיין - רב ראשי לג'נבה

אריה פולגר - רב ראשי, וינה

פנחס גולדשמידט - רב ראשי למוסקבה

מייגל ווגנהיים - כתב פוליטי

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי ואיש חינוך בתפוצות

סמדר אונה - מוזמן/ת

יהושע כהן - מוזמן/ת

דוד דהאן - מוזמן/ת

ברוך ליוויב - מוזמן/ת

רחל וירניק - מוזמן/ת

חיה יוסוביץ - מוזמן/ת

יאיר יצהר - מוזמנ/ת

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים


אתגרי הקהילות היהודיות באירופה ובחינת מעורבות ושיתוף פעולה מערכתי עם מדינת ישראל - בהשתתפות משלחת מיוחדת של ועידת רבני אירופה וראשי הקהילות

שלום לכולם וברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אני מבין שיש עוד אנשים שהם בבדרכם לכאן, אבל חייבים להתחיל. אני מקבל בברכה את ועידת רבני אירופה, לוועדת העלייה והקליטה. אנחנו מאוד שמחים שאתם כאן.

הנושא שלנו היום הוא אתגרי הקהילות כה יהודיות באירופה ובחינת מעורבות ושיתוף פעולה מערכתי עם מדינת ישראל, בהשתתפות משלחת מיוחדת של ועידת רבני אירופה וראשי הקהילות. ועדת העלייה הקליטה והתפוצות מארחת את משלחת ועידת רבני אירופה שבחרו לקיים את הוועידה השנתית שלהם בישראל, בירושלים.

המשלחת כוללת רבנים ראשיים בערים ובמדינות שונות באירופה, ותורמים שותפים המשתייכים לוועידה בצד הכלכלי והאסטרטגי. חברי המשלחת כוללים את הרב הראשי של פרנקפורט, מילאנו, אודסה, קייב, ג'נבה, רומא, ציריך, דיסלדורף, וינה, בריסל, מרסיי, שטרסבורג, ליון, ניס ועוד רבנים מכובדים נוספים.

האיגוד CER, שנקרא ועידת רבני אירופה, האורתודוכסי העיקרי המאחד יותר מ-700 קהילות הודיות באירופה. הוועידה נוסדה ב-1956 ביוזמת הרב הראשי של בריטניה, סר ישראל ברודי, הרב הראשי של צרפת, יעקב קפלן והרב הראשי של אמסטרדם אהרון שוסטר. הסיבה להקמת האיגוד הייתה הצורך להחיות את הקהילות היהודיות ההרוסות באירופה אחרי השואה.

הוועידה הצליחה לשמר ולהעצים את הקהילות היהודיות אף במקומות שבהם האוכלוסייה היהודית ירדה מאוד אחרי השואה.

זה הארגון המרכזי והגדול באירופה המספק שירותי רבנות בתחומי הסמכה ונושאי כשרות, שחיטה, דיינות, ברית מילה ועוד, זוכה לתמיכה והכרה בכל מקום, כולל הרבנות הראשית לישראל.

הוועידה מפעילה בית דין ובירורי יהדות באירופה וכמו כן מחלקת מקוואות שהקימה עשרות מקוואות. כמו כן מעניקה הוועידה פרס הלורד יעקובוביץ לפוליטיקאים ומנהיגים שפועלים לטובתם ולרווחתם של יהודי אירופה וכן פרסי עידוד ויזמות לצעירים בתחום הייטק וטכנולוגיה.

הוועידה מנהלת מחלקה מדינית ענפה המעורה בכל נושאי החקיקה למען הקהילה היהודית והדת, בנושא האנטישמיות, ומקיימת קשר הדוק עם האיחוד האירופי והממשל המקומי.

נשיא הוועידה הרב פנחס גולדשמידט נמצא איתנו פה, וגם היה לפני שנתיים בוועדה זו. הרב הראשי של מוסקבה, יו"ר הוועידה כהוא הרב כ הראשי של בריטניה הרב אפרים מרוויס. יו"ר הוועדה המתמדת הוא אב בית ה דין של לונדון, הדיין מנחם גלי והרב חיים פרוסיה.

הוועידה בישראל מתקיימת בשיתוף משרד התפוצות. בעולם הווירטואלי של ימינו קיימת חשיבות רבה ליצירת קשר בין יהודים בעולם. החיבור בין יהודים חוצה יבשות ולא קשור לגבולות המקום. מטרת ביקור המשלחת היא חשיפת מנהיגות רבני אירופה לציבור הרחב בישראל, וכן מיצוב רבני אירופה כמנהיגי העם היהודי בתפוצות. חיזוק הקשר בין ישראל והתפוצות ושיתוף הפעולה יהודי פוליטי ועסקי. המטרה היא לשמוע ולהשמיע מה קורה בישראל ובאירופה, ליצור שיתופי פעולה בין הרבנים, מנהיגים ובין הקהילות.

באירופה הקהילות היהודיות מתמודדות בשנים האחרונות עם מקרי אנטישמיות קשים של תקיפה פיזית נגד חברי הקהילה. חצי מהמהגרים במערב אירופה מחזיקים בדעות אנטישמיות. האנטישמיות קיימת ברחובות וגם ברשתות החברתיות. מדינת ישראל חייבת להיאבק באנטישמיות המודרנית כדי להבטיח את בטחון העם היהודי בישראל ובתפוצות. מדינת ישראל צריכה לדאוג לכך שכל יהודי בכל מקום בעולם יכול להיות בבטחון ובגאווה.

מיליוני אירופאים ממשיכים להחזיק במגוון רחב של סטריאוטיפים אנטישמיים. הממשלות השונות והאיחוד האירופאי מגנים את תופעת האנטישמיות ומחפשים דרכים להיאבק בה.

ב-6.11.2018 ועדת העלייה הקליטה והתפוצות קיימה ישיבה בנושא הרצח הנורא בפיטסבורג והאנטישמיות בארצות הברית. הוועדה קיבלה נתונים מדאיגים גם מאירופה, כמו בבריטניה, גרמניה, צרפת, אוקראינה, וגם שמענו את הדיווח של הליגה נגד השמצה, ההסתדרות הציונית העולמית וגם מארגונים אחרים שמענו נתונים מדאיגים, גם ממשרד התפוצות.

אנחנו גם יודעים שב-6.11. השנה בחודש הזה גם ארגונים יהודיים באירופה קיימו כינוס בברזיל ושרטטו את דרך המאבק וגם את הקווים האדומים. יש לנו כאן מטרה, המטרה היא להילחם באנטישמיות המודרנית, ב-BDS, בתופעות אחרות ותנועות אחרות ולאחד את כוחות העם בישראל והעם בתפוצות. כולנו עם אחד ומשפחה אחת.

אנחנו מקיימים כאן דיונים רבים בנושא זה. הזמנו חברי פרלמנט ממדינות שונות, מנהיגי קהילות, שגרירים שהיו כאן בחדר זה, ודנו על דרכים להתמודדות נגד תופעת האנטישמיות ודרשנו מחברי הפרלמנטים האלה במדינות השונות להתמקד בחקיקה, אכיפה, ובחינוך.

היום בעקבות ביקור ועידת רבני אירופה אנחנו מקיימים את הדיון ואשמח שנעשה את רשות הדיבור בתמצית כי אנחנו צריכים לסיים בסביבות 10:00. אני שמח לקבל אתכם כאן ושוב ברוכים הבאים. נמצאים איתנו חבריי חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חבר הכנסת אלעזר שטרן וממלא מקום וסגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ידידי יעקב חגואל, וכמובן אורחים, ברוכים הבאים.

לפני שכבודכם הרבנים תציגו לנו, אני יודע שחברי הכנסת עוברים מוועדה לוועדה ושואל אם יש לכם התייחסות, ולאחר מכן ניתן לאורחים להתייחס. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים. הדיון הזה חשוב מאוד, אני עכשיו ויתרתי על שני דיונים אחרים כדי להיות פה כי אני יודעת שאין דבר חשוב יותר מאשר הקשר בין ישראל לתפוצות היהודיות בחוץ לארץ. לצערי הרב חלו סדקים כאלה ואחרים במהלך השנים האחרונות בקשר האמיץ הזה.

אני מדברת על כך בצער רב, גם כיושבת הראש של כמה קבוצות ידידות עם הפרלמנטים באירופה, פינלנד, לטביה וליטא. לאחר הביקור האחרון שהיינו ביחד בפינלנד, שמענו דברים מצערים מאוד מפי הרבנים ואנשי הציבור של אותה קהילה קטנטנה שנמצאת בפינלנד.

אם אנחנו כבר מדברים על הקשר בין ישראל לתפוצות האלה, מה יכול להיות חזק יותר מאשר הקשר דרך היהדות, דרך ההשתייכות הדתית הלאומית שלנו. וכאשר אנחנו שומעים ומתבשרים על כך שיש אי הכרות בגיורים של אותם הרבנים ממש שהעניקו את הגיורים והעבירו את הגיורים במהלך כל השנים האחרונות, איך חלה תפנית פתאום? איך חלה תפנית ביחס של מדינת ישראל כלפי אותם אלה שהם אנשים מלומדים, ידועים היטב, לא יושבים שם יום ראשון, פוסקים על פי ההלכה האורתודוכסית ממש. אני אישית תומכת גם בהרחבה של המעגל הזה לזרמים אחרים, אבל בואו עכשיו נתמקד במה שהיה ומה שיש.

אני חושבת שאם אנחנו רוצים באמת כמדינת ישראל, זו מחובתנו, אם אנחנו רוצים להצביע על זה שאנחנו רוצים לחזק את הקשר הזה, אנחנו חייבים לטפל טפול שורש ביחס השלילי הזה והיחס המפלה כלפי כל מה שקורה בתפוצות. יהדות התפוצות לא פחות טובה מהיהדות בישראל, הרבנים שיושבים שם לא פחות טובים מהרבנים שיש בישראל, ויש תמימות דעים לגבי זה שאם יש רב שהעניק גיורים במהלך כל כך הרבה שנים, אז לא יכול להיות שפתאום יש החלטה שהוא לא מספיק טוב, זה לא מספיק כשר, זה לא מספיק מתאים לנו. ההחמרה חלה כאן, בממסד האורתודוכסי במדינת ישראל, לא בתפוצות, ואנחנו מדברים על זה לא פעם ולא פעמיים, אני חושבת שזה משהו שאנחנו יכולים לעשות בטווח המיידי כדי לחזק את הקשר בין ישראל לתפוצות.

ממש במשפט אחרון אני אדבר על האנטישמיות, לצערי התופעה המכוערת הזאת רק מרימה ראש, היא לא נעלמת, למרות שאנחנו כבר במאה ה-21, ואחרי כל כך הרבה אסונות שהעם שלנו עבר.

אבל אני מציעה ל כולם לא לחלק בין האנטישמיות שנסבלת לבין אנטישמיות שחייבים לגנות אותה בכול קול. האנטישמיות המוסלמית המודרנית האיסלמיסטית הקיצונית היא לא יותר טובה ולא פחות טובה מהאנטישמיות של גורמים של הימין הקיצוני באירופה שמרימים את הראש שלהם, שצועדים עם הלפידים ברחובות ורשה ובמקומות אחרים, ואני מציעה גם ואני קוראת מפה לכל הגורמים, לרבות כמובן משרד החוץ שנמצא פה, ראש הממשלה שלנו, שזה אותו אדם כידוע, להפנות לזה תשומת לב ולא להסתפק בגינויים כלפי אותם שחקנים קבועים שהם זוכים בדרך כלל לקיתונות של אש, אבל לא לאחרים, במיוחד לא כשמדובר במזרח אירופה, אנחנו יודעים על ריבוי תופעות באוקראינה, גם ברוסיה, אנחנו שומעים על זה כל הזמן, עוקבים אחרי זה בדאגה, בזה חייבים לטפל, אנחנו חייבים לעמוד איתן לצד הקהילה.

תודה. אני מצטער על שאני מזרז אתכם חברי הכנסת כדי לתת גם לאורחים להתבטא. חבר הכנסת אלעזר שטרן בבקשה.

תודה. למרות שיש הרבה ועדות אני אשתדל להישאר פה כיוון שמאוד חשוב לי לשמוע את הרבנים. אני רצתי הבוקר בירושלים ועבר לידי קצת אפילו רץ איתי, יהודי עם כיפה שחורה, והוא אמר לי "טוב מאוד שאתה רץ עם כובע", אז אמרתי לו "דוגרי, אני לא תמיד רץ עם כובע, לפעמים אני רץ גלוי ראש. וגם כשאני רץ אני לא רץ עם ציצית, למרות שאני לובש ציצית" אז הוא אמר לי "אבל כתוב בקיצור שולחן ערוך שאדם צריך ללכת עם כיפה כל הזמן" אמרתי לו "נכון, אבל לא כתוב לרוץ". למה אני אומר את זה? תראו, אני חושב שנושא האנטישמיות הוא נושא שכולנו מאוחדים בו. אנחנו מאוחדים לא פחות עם הנושא של חשיבותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות וגם חשיבות יהדות התפוצות למדינת ישראל. אנחנו יודעים את זה היום, שנים לא ידענו, מדינת ישראל לשמחתי משקיעה גם בזה כסף, אולי לא מספיק.

אבל אני ברשותכם רוצה ללכת לאותם חלקים שאנחנו מאבדים מהעם היהודי, ודווקא כיוון שמדובר פה ברוב מוחלט של רבנים אורתודוכסים ואני אורתודוכס לצורך העניין הזה.

אני חושב שהגישה שלנו ארוכת השנים הביאה לכך שאנחנו איבדנו ואנחנו ממשיכים לאבד חלקים גדולים מהעם שלנו. אני חושב שאם ההלכה שאנחנו נסמכים עליה הייתה חיה את המציאות של ימינו, שיש את מדינת ישראל ויש התבוללות, אני חושב שהסוגיות בנושא גיור היו הולכים כמעט, לא רוצה להגיד לפי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, פרק י"ד משנה א' ובסוף פרק י"ג, זה לא משנה, אני חושב שמדיניות הגיור הייתה נלחמת עם העניין של ההתבוללות שעכשיו הוא בתפוצות והוא כבר גם במדינת ישראל, בגלל אותה גישה.

לכן הקריאה שלי אליכם כאן, ודווקא אליכם, שהנושא של מתווה הכותל לדוגמה, שאתם יודעים שמה שנתנו לזרמים האחרים זה מקום שאף אחד מהיושבים מסביב לשולחן הזה לא התפלל שם בחיים, שזה בכותל הדרומי, שזה מעבר לקשת וילסון, אני חושב שדווקא אתם שחיים בתפוצות צריכים להיות אלה שתומכים בפשרה, גם אם למישהו זה כואב דרך אגב, ואני מניח שיש כאלה שזה כואב להם, אבל בואו נגיד שזה לא בכותל.

תודה.

שורה תחתונה, אני מסיים. אני חושב שהקשר עם היהודים האחים שלנו, ושימור הקשר שלהם עם מדינת ישראל ועם העם היהודי הוא לא רק אתגר של מדינת ישראל, הוא אתגר לא פחות גם של הרבנים האורתודוכסים בתפוצות.

תודה לכם ואני כמובן שמח, אדוני היושב ראש, על המפגש הזה. אני חושב שהוא חשוב, בוודאי שהביקור שלכם בכנסת הוא חשוב ואני כמו אני מניח הרבה חברי כנסת נשמח להיות כלים שלכם בשליחות החשובה שכל אחד ואחד מהרבנים המכובדים פה עומס על כתפיו כל יום. תודה.

תודה רבה לך. מר יעקב הגואל בבקשה.

בוקר טוב לכולם. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אני שמח לראות מנהיגות יפה כזאת של ועידת רבני אירופה בראשות הרב פנחס גולדשמידט ידידי הטוב, שמנהיג את הפורום החשוב הזה.

אנחנו הולכים לדבר עוד שעה וחצי בע"ה על אנטישמיות אז לא אגע בזה כרגע. אבל אני רוצה להגיד שלושה דברים קצרים מאוד אדוני היושב ראש, ואין ספק שאני רוצה גם להודות לך ולצוות שלך על ההיערכות ועל קבלת הפנים, אתם צריכים להבין, הגעתם לכנסת בשבוע הכי לא פשוט שלה. ובכל זאת אנחנו ממשיכים ועושים פה את כל מה שצריך, ויישר כח לאברהם נגוסה וגם למנהלת הוועדה, כי זה באמת לא פשוט.

תראו, לי חשוב להעביר פה שני מסרים: אחד, לחלק הזה של השולחן, שיש יהדות בעולם, לא רק בארצות הברית. ואנחנו פה בישראל כישראלים מתבלבלים. בגלל שיש חלק גדול מאחינו שגרים בארצות הברית, אבל גם יש יהדות ענקית, מפוארת, באירופה. ואני חושב שזה המסר המרכזי שאם אנחנו נצליח להעביר פה היום בכל הפורומים, זה חשוב מאוד.

אין לי ספק שמי שמנהיג את הקהילות האלה, יושבים פה מולנו היום ואני רוצה להוקיר אתכם על העבודה הקשה שאתם עוברים, אתם עוברים עשור לא פשוט באתגרים הלא פשוטים שיש לכם, ואנחנו שמחים מאוד שאתם כאן.

אני אגיד עוד נתון אחרון. אנחנו גם שמחים שהארגון החשוב הזה בחר לעשות לראשונה את הכנס שלו פה בארץ ישראל ובירושלים בירתה הנצחית של עם ישראל. זה לא היה מובן מאליו עד היום ואנחנו שמחים שבחרתם ועשיתם את זה, יש פה אמירה רצינית מאוד. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נשמע את הרבנים, כל אחד בקיצור, ולאחר מכן משרדי הממשלה הקשורים לתפוצות. אתן בתחילה את רשות הדיבור לרב יהונתן גוטנטג, רבה של מנצ'סטר.

שלום. אני שמח להיות פה ותודה על ההזדמנות שהרבנים של ועידת רבני אירופה מקבלים קבלת פנים יפה ונכבדה כזאת.

דיוננו על חיזוק הקשרים בין יהדות יבשת אירופה וישראל, ודיברנו כבר על נושאים של חיזוק הקשר והעניין שאחד מחברי הכנסת אמר לגבי עמדתנו ועמדת ההלכה היא הסוד והפתרון לעניין של חיזוק הקשר הזה.

אני רוצה להגיד דבר שראיתי בשנים האלה, במשך שנתיים-שלוש, מצד המנהיגות של הועידה כבוד הרב גולדשמידט הנשיא שלנו, עשה דבר גדול שאנחנו באנו לכנסת היום לברך עליו ולשתף ולהיות שותפים בשמחה, הוא העניין של חוק העגונות מחו"ל שאפשר לפתור בעיית הלכה לא רק דרך הלכה אלא דרך הקשרים, לחזק קשרים בין התפוצות לישראל. זאת אומרת חוק העגונות שאם יש בעל המעגן שאנחנו בחו"ל אין לנו את הכוח הריבוני לכפות עליו שייתן גט לאשתו, החוק החדש אומר שמי שבא לארץ ישראל, מערכת החוק בישראל יכולה לגרום לו אי נעימות אם הוא לא משתף פעולה.

אתה יכול להשלים את המשפט אבל אני - - -

שידבר באנגלית.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי של דבריו).

אנחנו מודים לכנסת על שהעבירה את החוק הזה, שאיפשר לבעיות הלכה להיפתר באמצעות קשרים פוליטיים שבין המנהיגות של יהודי התפוצות והמנהיגות הפוליטית כאן בישראל, בכנסת.

אני רוצה לומר שאולי דרך סוג כזה של קשרים שמביאים את מנהיגי יהדות התפוצות לדבר אל המנהיגים הישראליים כאן בכנסת, הוא המפתח לפתרון הבעיות. אנחנו שמחים להיות כאן כדי לחזק את הקשר הזה ולהקים אותו.
אני רוצה לומר שחוק זה של הכנסת הוא ההדגמה כיצד באמצעות הקשרים הללו אנחנו יכולים לפתור יחדיו בעיות.

אנחנו נמשיך, אני מצטער שאני עוצר אתכם מלדבר כיוון שהזמן שלנו רץ ורבים נרשמו לדבר. אני מבקש שתדברו בתמצית. נשמע עכשיו את הרב מנדל, ראש מערכת החינוך במזרח אירופה "שמע ישראל".

(מדבר באנגלית, להלן התרגום החופשי)

כבוד היושב ראש אני מודה לך על האפשרות. אני מייצג את ארגון שמע ישראל שהוא אחד משלושת רשתות בתי הספר בליטא, תחת המטריה שנקראת "חפציבה", יש לנו 44 בתי ספר עם 10,000 תלמידים בברית המועצות לשעבר, והארגון נוסד בתחילה תחת מנהיגותו של זבולון המר ז"ל כשכיהן כשר החינוך. במשך 20 השנים האחרונות הארגון מספק לא רק חינוך יהודי אלא גם אלפי בוגרינו הם כעת אזרחים גאים של מדינה זו כתוצאה מהחינוך שהם ספגו אצלנו.

אני מבין שחוק הלאום שעבר ביוני האחרון, מכיר בחשיבות האסטרטגית של חיזוק הקהילה היהודית בתפוצות בכלל, ובטח ובטח בקרב הילדים והתלמידים ב-FSU, שאנחנו מעריכים כקרוב ל-50,000 תלמידים ב-FSU כעת שאינם משויכים ולא מקבלים חינוך יהודי הולם.

הרבנים אומרים לנו שהמילה "ישראל" משמעה כי יש שישים ריבוא אותיות בתורה, 60,000 אותיות בתורה, ולכל יהודי באשר הוא יש חלק בתורה. אנחנו יודעים שאם אות אחת חסרה בתורה, ספר התורה פסול ואינו ניתן לשימוש. אנחנו מאוד מוטרדים שדווקא בזמן שאנחנו מכירים דרך חוק הלאום את חשיבות בחינוך יהודי וחיזוק הקשרים, שארגון חפציבה בסכנת קיום, הוא מקבל הרבה פחות מימון, הרבה פחות תמיכה ותחינתנו לממשלת ישראל באמצעות ועדה זו ופורומים אחרים, שארגון חפציבה יתחזק ויימצאו דרכים אחרות כדי להגיע לילדינו אחינו בני ישראל שמשוועים להיות חלק מהתורה וחלק מהעם היהודי.

תודה רבה. נמצאים כאן נציגי משרדי הממשלה, משרד התפוצות, משרד החוץ והמשרד לעניינים אסטרטגיים ולאחר שנשמע אתכם הם יתייחסו לנקודות שהעליתם. לכן אני מבקש מכם לתמצת, ואין צורך לחזור על נקודות שכבר הועלו.

בבקשה הרב משה לוין מצרפת, סגן הנשיא.

תודה רבה לכם על קבלת הפנים החמה ועל זה שאתם נותנים לנו כמה דקות לדבר על האתגרים שאנחנו חייבים ללחום עליהם היום בצרפת ובאירופה.

אחת הבעיות החשובות שהקהילות צריכות ללחום, לבקש מהממשלות שיעזרו בנושא הביטחון. יש ממשלות שמציבות חיילים, יש ממשלות שמציבות שוטרים, יש ממשלות שאומרות שהקהילות היהודיות מספיק עשירות לשלם וזו נקודה מאוד חשובה לנו, כי אם אין בטחון ואם הקהילות מרגישות שבתי הכנסיות ובתי הספר לא מאובטחים, הילדים לא יישלחו לבתי הספר וגם לא יגיעו להתפלל. זאת אומרת תהיה התנתקות בין האנשים והקהילה.

דבר שני שהוא גם מאוד חשוב, ועידת רבני אירופה עובדת מאוד חזק בזה, זה לגבי האנטישמיות, אבל לא אנטישמיות כשנאת יהודים, אלא שמנסים להעביר חוקים נגד ברית מילה, נגד שחיטה. לא לפני הרבה זמן זה היה באיסלנד, במועצת אירופה ובזה עבדנו מאוד חזק עם ממשלת ישראל, עם הכנסת ,עם עודד בן חור שהגיע, אבל אנחנו צריכים הרבה עזרה בזה, כי פעם זה מדינה סקנדינבית, פעם זה גרמניה, ובזה אף פעם לא מצליחים עד ל-20 שנה. מצליחים במאבק אחד, אבל כל פעם יש מאבקים אחרים ולכן צריכים לתאם ולעבוד ביחד על זה. תודה רבה.

תודה. אתה אומר שאנטישמיות היא לא רק ברשתות חברתיות ולא רק ברחובות על ידי אזרחים בודדים אלא גם בתוך הפרלמנט יש מהלכים חוקיים שיכולים להתפרש כאנטישמיות.

כן.

תודה. נשמע את הרב מנחם חיטריק מתורכיה, נציג מדינות הבלקן.

תודה. רציתי לעורר את הנקודה החשובה של הקליטה הרוחנית של העולים לארץ. אנחנו בקהילת תורכיה, בשנים האחרונות יש עליה מאוד מוגברת ויש לנו גם עליה של משפחות שהן שומרי תורה ומצוות, יש לנו קהילה של בערך 140 משפחות שומרי מצוות שעלו לרעננה ופתחנו שם בית כנסת של יוצאי תורכיה ואנחנו באמת צריכים את עזרת משרדי הממשלה לא רק בעליה אלא גם בקליטה, זאת אומרת לשמר את הקליטה הרוחנית, את העלייה הרוחנית של הקהילות שלנו שעולות לארץ ולעזור לשמר את הקשר של העולים עם קהילת האם, זה כמובן גם יעזור לתגבר את העלייה וגם לחזק את הקליטה שלהם פה בארץ.

משרדי הממשלה יכולים לעזור גם במימון וגם בתמיכה אחרת, לחזק את הקשר של היהודים עם היהדות שלהם, של העולים, גם בארץ וגם בקהילות האם בחוץ לארץ.

תודה רבה שוב ליושב ראש הוועדה וכמובן לנשיא ועידת רבני אירופה ולכל חברי הוועידה. תודה רבה.

תודה רבה. יחיה טובול, רב בית הדין דיין ליון צרפת. בבקשה.

כבוד יושב הראש וכבוד הנשיא של ועידת רבני אירופה, אני רוצה לומר שתי נקודות ותחילה אני ממש מלא התרגשות לראות כמה יהודי ארץ ישראל אכפת להם על יהדות התפוצות. זה ממש מראה את האחווה הגדולה ואת אמיתות העניין שאנחנו באמת עם אחד.

שתי נקודות. כבר הערתי מה שאני הולך להגיד עכשיו כמה פעמים על כמה שולחנות ולצערי הרב עד היום לא ראינו התקדמות ולא ראינו שום שיפור. מדובר על עניין חיטוטי שכבי של בתי חיים בפריז. צריכים לדעת שכל יום כמעט מוציאים מתים ממקומותיהם כדי לקבור מתים חדשים. ממש בצורה נוראה ומבהילה מאוד, ולא נעשה עד היום שום דבר. אולי בעזרת השם מדינת ישראל תוכל לעזור לנו בזה. ממש זה דבר כואב מאוד, כמעט אין יום שלא מחטטים שכבי וזה נוגע באמת לעניין עם מדינות, כיוון שהכל תלוי בחוקי מדינת צרפת אולי מדינת ישראל תעזור לנו.

נקודה שניה, הזכרנו כמה פעמים מהיום שהגענו כאן לארץ ישראל את עניין ההתבוללות בתפוצות שהוא ממש מרעיד, הוא ממש מאוד כואב לנו. אני רק רוצה לומר יסוד אחד קטנטן, צריכים לדעת שבשביל להציל יהודים, אלה שהם רחוקים עדיין, יש סוד אחד, הסוד הוא שאור התורה יכולה לקדש את האויר כדי למנוע מההתבוללות הזאת וכל כמה שאנחנו בונים מוסדות של תורה, זה עוזר שההתבוללות תמעט. אז אולי מדינת ישראל תוכל לעזור לנו לייסד מוסדות של תורה בתפוצות, בעזרת השם ובישועתו. תודה רבה על כל האכפתיות שלכם.

תודה. הרב אריה פולגר מוינה.

תודה רבה כבוד יושב הראש, בתחילת הדיונים העלו פה את בעיית הגיורים, נקרא להם הלא מוכרים, זאת אומרת גיורים שנעשו על ידי רבנים אורתודוכסים שאיך שהוא לא מוכרים על ידי הממסד האורתודוכסי, לא בארץ ולא בתפוצות.

אני רוצה להדגיש פה לפני שאני מסביר נקודה אחת, אני לא רק חבר בוועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה, גם חבר מאוד פעיל בהסתדרות רבני אמריקה, מה שנקרא באנגלית rabbinical council of America. RCI. במשך שמונה שנים נבחרתי לוועד המרכזי שם ולכן אני חושב שאני מביא מבט גם אירופאי וגם אמריקאי לזה.

בעיית הגיורים הלא מוכרים היא בעיה מורכבת. זה לא דבר שאפשר לפתור בדקה. אני אתן לכם למשל, בלי לתת שמות. פה בוועדה הביאו בחודשים ובשנים האחרונות כמה וכמה פעמים מקרים של רבנים שגיורים שלהם הוכרו בעבר ופתאום יש גיורים שלא מכירים. אני הקטן, במקרה, מכיר את הסיפורים גם מהצד האמריקאי, מהצד הישראלי ומהצד האירופאי, יודע מה שקורה מאחורי הפרגוד ויודע שבתקשורת מביאים דברים מאוד פשוטים שהם פשוט לא תואמים לאמת.

מאוד מאוד חשוב להבין שבשאלה זו אי אפשר לפתור אותה בקלות, ב. אי אפשר לעבוד בחסרון אינפורמציה. צריך לבדוק מה הסיבה. למשל, אני אתן לכם משהו אחד שרב ידוע, בלי שם, שאמרו עליו "הוא גייר אנשים ידועים, מוכרים, ואחרי מספר שנים פתאום לא רוצים לקבל גיור שלו". מה שלא נאמר בתקשורת, שהעובדות האלה לא נכונות אלא מדובר פה ברב שהגיע לבית דין מרכזי וידוע, שעבד אתם משך שנים וכל מה שהוא עשה בבית הדין המרכזי הזה מוכר וידוע ומקובל, וגם בצד עשה גיורים משל עצמו.

אז לא מדובר פה באדם שיש באיזה מקום רחוק מבית דין ועשה גיורים שלו ויש קו לא מתוקן, לא ישר לגבי - - -

אבל אחר כך הכירו בגיור שלו.

לא ניכנס לשמות. הנקודה ברורה. בעניין ההכרה בגיור.

הנקודה ברורה. שצריכים עובדות נכונות. ולצערי בנושא הזה אני חייב לומר, אי אפשר לסמוך על מה שכותבים בתקשורת, צריכים לחקור כל מקרה לגופו. ובכל דבר, וזה אני יודע.

תודה. הרב פנחס גולדשמידט.

כבוד היושב ראש ד"ר נגוסה, תודה רבה על ההזמנה. אנחנו מאוד שמחים, זו פעם ראשונה שוועידת רבני אירופה מגיעה לוועדת הכנסת עם כל הוועדה המתמדת, אנחנו מאגדים יותר מ-700 רבנים וכאן נמצאים חשובי הרבנים, הרבנים הראשיים ואבות בתי הדין באירופה והם דיברו על נושאים שמאוד נוגעים לנו ומאוד כואבים לנו.

אולי ברמז, אנחנו יודעים שאין דברים שקורים סתם ככה, שדווקא ועדת התפוצות נמצאת במקלט פה בכנסת. אולי זה סמל למה שקורה במדינות שלנו בחוץ לארץ. אני גם רציתי להוסיף שחוץ מהרבנים נמצאים כאן איתנו מנהיגי הקהילות שמאוגדים אצלנו בוועדת הפטרונים בראשותו של ד"ר בוריס מינץ וגם נמצאים איתנו גם חברי ועדת פטרונים גם מהארץ וגם מאירופה וגם מארצות הברית, אפשר לראות את שמותיהם באתר שלנו.

לפני שאכנס לנושאים שדיברנו עליהם, אני רוצה לומר שאנחנו כנראה הארגון הבינלאומי היהודי היחיד שהשפה הרשמית שלו היא עברית. זה לא אומר שכל אחד מדבר עברית כמו אדם שנולד בארץ, אבל כשאנחנו מדברים, השפה שלנו היא השפה העברית.

גם אלה שנולדו בארץ לא מדברים עברית כמו אלה ש- - -

אם כבר דיברת, אני צריך להציג את ד"ר נחמן שי חבר הכנסת, הוא מתמיד בוועדה שלנו בעיקר נושא התפוצות הוא מוביל את העניין.

אני מאוד מעריך את הרבנים ו- - -

בבקשה.

רציתי גם להוסיף ולומר שמאז שבאנו, כמו שאמרת, לפני שנתיים, חלו כמה שינויים בין מה שקורה פה בארץ וגם מה שקורה בתפוצות וגם ביחסים בין ישראל לתפוצות. הדבר שכבר דיבר עליו עמיתי הרב שלמה נח מנדל, זה שישראל העבירה את חוק הלאום ואני חושב שחוק הלאום הוא חוק חשוב ביותר לא רק לתושבי ישראל הוא אפילו יותר חשוב ליהודים שיושבים בתפוצות ואני מצטט פה את סעיף 6.ג מחוק הלאום: "המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות".

מה זאת אומרת? רבותי, כשקמה מדינת ישראל לפני 70 שנה ואנחנו הגענו עכשיו לכבוד 70 שנה של מדינת ישראל, המדינה הייתה מדינה של העולם השלישי, מדינה ענייה ויהודים אמרו מי הוא ציוני טוב? זה יהודי אמריקאי שנותן כסף ליהודי אנגלי לעזור ליהודי מפולניה או מרוסיה לעלות לארץ.

רבותי, אנחנו הגענו היום למדינת ישראל, מדינה של העולם הראשון. אם אנחנו מדברים שהחלק של הכלכלה החדשה, של הסטארט אפ וה-IT, יחסית הגודל שלה יותר גדול מאשר באירופה וגם החידוש בכלכלה פה הוא אדיר, ועם כל בעיות הביטחון ועם כל ההפצצות מעזה או ממקומות אחרים, אנחנו רואים, ברוך השם, אני רוצה לומר על כל הרבנים, חוץ משהם מדברים עברית, יש להם פה הורים בארץ, יש את אמא שלי כאן שעלתה לארץ, הורי עלו לארץ, יש להם ילדים ונכדים בארץ כמונו, אנחנו קשורים בכל רמ"ח אברינו לכל מה שקורה בארץ ואנחנו גם כשיש התקפות על מדיניות של הממשלה, של מדינת ישראל, כבוד היושב ראש, אני יכול לומר לך שהרבנים שלנו הם הנציגים, הם השגרירים של מדינת ישראל בלי לקבל משכורות ממשרד החוץ, והם אלה ששומרים על השם הטוב של המדינה ושל העם היהודי.

המלאכה לא קלה. היום באירופה כידוע, ואני לא מדבר רק על האיחוד האירופאי, במדינות אירופה השונות יש ניכור וגם שנאה מסוימת למדינה ולראשי המדינה. ואנחנו רואים גם, כשאנחנו מדברים על הסכנות שיש כיום באירופה אנחנו מדברים על סכנות משלושה צדדים. הסכנה הראשונה היא הסכנה של האיסלאם הקיצוני, ההתקפות שהיו נגד בית הספר בטולוז, בתי הכנסת בקופנהאגן, המוזיאון היהודי בבריסל, ההתקפות האלה שגרמו עד היום לטראומה אדירה של יהדות צרפת ויהדות אירופה.

אבל אפשר לומר שיש חדשות טובות בנושא הזה, שאחרי שארלי הבדו האירופאים הבינו שלא רק היהודים בסכנה, אירופה בסכנה, שירותי הביטחון של כל אירופה התחילו לעבוד ביחד והתחילו לשתף פעולה והתחילו ללחום באמת בטרור, ואנחנו ברוך השם ראינו שבשנה וחצי האחרונים לא הייתה התקפה משמעותית נגד הקהילה היהודית באירופה.

הסכנה השנייה, האתגר השני שיש לנו זה כמו שנאמר גם על ידי הרב משה לוין, האתגר השני הוא אתגר החקיקה, שהייתי קורא לזה אנטישמיות פוליטיקלי קורקטית, של הגבלת חופש הדת של היהודים. האמת שהכוונה של המחוקקים היא בעיקר נגד המוסלמים, יש 40 מיליון מוסלמים באירופה, אבל אנחנו הנזק העקיף. אבל מפלגות הימין הקיצוני מאוד שמחות שגם אנחנו הנזק העקיף, וברור שלאחרונה אנחנו עוברים עם כל רבני אירופה, גם עם יהדות ארצות הברית, אנחנו רוצים לראות שגם בכנסת ישראל כל פעם שיש איזו שהיא הצעת חוק באיזו מדינה לאסור שחיטה, לאסור ברית מילה, גם לאסור את החינוך היהודי הפורמלי, יש כזאת יוזמה בשבדיה ועכשיו יש גם בעיות באנגליה, אנחנו רוצים לראות חברי כנסת בארץ שעושים הצעות לסר היום, אנחנו רוצים לשמוע חברי כנסת, אנחנו רוצים שחברי פרלמנט בסקנדינביה, באיסלנד, בכל מקום ומקום ידעו שברגע שמעלים את הנושא הזה הם באמת מעלים לשאלה את היחסים שלהם עם מדינת ישראל. אנחנו צריכים להזכיר שבשביל הפרוטסטנטים, במדינות סקנדינביה ובכל המקומות האלה, גם ברוסיה, בכל מקום, מאוד חשוב להם להגיע לארץ. הם חושבים על המנהג שלהם לעלות לרגל למקומות הקדושים שלהם בארץ, ואם ברגע שבארץ יגידו "חבר'ה, אתם מתנהגים שלא בסדר" אני חושב שדבריהם של חברי הכנסת ודבריהם של חברי הממשלה יישמעו.

לכן אני גם אומר, לדאבוני יש כמה חברי כנסת שהביעו תמיכה ביחסים עם מפלגות הימין הקיצוני באירופה. ולמה הם רצים אחרינו? לא בגלל שיש כל כך הרבה יהודים באירופה, נשארו 1,600,000 יהודים באירופה, הם רצים אחרינו בגלל שהם רוצים את חותמת הכשרות שלנו. הם אומרים "אם היהודים בוחרים בשבילנו, אם איזה חבר כנסת ישראל בא עם כיפה ויושב איתנו, אז אנחנו כשרים, אנחנו יכולים לבוא בקהל".

רבותי, אל לנו לשכוח שהרבה ממפלגות הימין הקיצוני נוסדו על ידי קציני אס.אס. למשל כמו באוסטריה, אביה של מארין לה פן, אפילו שהיא ניסתה להתגרש מאביה, אנטישמי קיצוני וגם בת אחותה. רבותי, אנחנו משחקים באש.

האתגר השלישי מגיע מהשמאל הקיצוני שמשתלט על השמאל, זה מה שקורה עכשיו באנגליה, השנאה, האנטישמיות המכוסה באנטי ישראליות. שוב, מותר להיות אנטי ישראלי, זה פוליטקלי קורקט, אדם כמו ג'רמי קורבין, אבל ברגע שאנחנו מסירים את הכיסויים אנחנו רואים שזה לא רק אנטי ישראליות, זה גם אנטישמיות.

אלה האתגרים שלנו. אני מאמין שבשיתוף פעולה עם מוסדות הממשלה וגם עם הכנסת, היום יש לישראל דעה, יש לה דיבור, קולה של ישראל נשמעת בנושאים האלה, לא רק כשחס ושלום הורגים יהודים או מפוצצים בתי כנסת. גם בנושאים של חוקה אנטי דתית וגם בנושאים אחרים, אנחנו רוצים לשמוע את קולה של כנסת ישראל ואנחנו גם רוצים לראות שהיום מדינת ישראל, כמו שאמר הרב מנדל, היום יש לנו מליוני יהודים בחוץ לארץ, בארצות הברית, בדרום אמריקה וגם באירופה. חלק גדול של היהודים עומד להתבולל, הערובה היחידה ואמרתי את זה בביקור הראשון של ראש הממשלה של ישראל ברוסיה ב-1994, יצחק רבין המנוח, שללא חינוך יהודי לא יהיו יהודים וללא יהודים לא תהיה עליה.

אנחנו חוששים שמערכת החינוך היהודית ציונית כמו חפציבה וכמו בארצות אחרות שנוצרה בזמנו על ידי ממשלת ישראל קטנה והולכת. אין שום סיבה לזה, ברוך השם בישראל יש הרבה יותר משאבים היום מאשר לפני 30 שנה, יש יותר צורך, יש גם הבנה, יש את חוק הלאום וחוק הלאום מחייב את מדינת ישראל לעסוק בנושא הזה, זה לא רק איזה רעיון של איזה שר לעסוק בנושא, אלא חוק יסוד של מדינת ישראל מחייב את המדינה לדאוג לכל אזרחיה הפוטנציאליים, הווה אומר לכל היהודים שנמצאים בתפוצות. כבוד היושב ראש אני מודה לך מאוד.

אנחנו עוברים עכשיו למשרדי הממשלה. כיוון שאתם מוזמנים לטקס בשעה 10:00, אני רוצה התייחסות ממשרדי הממשלה לנקודות שהעליתם. ראשית משרד התפוצות, בבקשה.

שלום ותודה ליושב הראש. כמו שאמר היושב ראש בפתיחה אנחנו שמחים לשתף פעולה עם ועידת רבני אירופה ואני מברכת בשם המשרד גם את יו"ר הוועידה הרב גולדשמידט וכמובן את חברי הוועידה. אנחנו כמובן פועלים ומשתפים פעולה עם כל קהילות אירופה, גם במאבק באנטישמיות, גם בחינוך יהודי פורמלי ובלתי פורמלי.

דיברו כאן על נושא "חפציבה" אז אני רוצה לעדכן. משרד התפוצות וכמובן בשיתוף משרד החינוך מאד מאמין בפרויקט הזה ומתכוון להמשיך אותו וכבר השנה הקרובה אנחנו נמשיך אותו באופן מועצם יותר ורחב יותר ממה שהוא היה עוד לפני, וכמו שדיברתם גם עם השר ונפגשתם איתו לפני יומיים, וגם עם מנכ"ל המשרד, אנחנו מתכוונים לקחת את הפרויקט בכל הכוח ואנחנו באמת מאמינים וחושבים שהפרויקט ב-FSU, הוא קריטי להמשך הפעילות והחינוך היהודי בתפוצות.

תודה. בבקשה המשרד לנושאים אסטרטגיים. יונתן לוי.

קודם כל תודה ליושב ראש לחברי הכנסת ולמשתתפים הנכבדים שנמצאים כאן על ההזמנה שלנו לפורום הזה. האנטישמיות החדשה, אנטי ציונות מוצאת את ביטויה ב-BDS, ובדה לגיטימציה כנגד ישראל, שזו תופעה רחבה יותר, ונגוע בקשרים לארגוני טרור. משרדנו פועל עם ארגונים פרו ישראלים, יהודים ולא יהודים רבים באירופה במטרה להגביר את האפקטיביות של המלחמה בדה לגיטימציה ולהציג את פניה היפות של ישראל.

ע לפי החלטת השר גלעד ארדן משרדנו מתמקד באופן כמעט בלעדי באירופה, בארצות הברית יש פעילות פרו ישראלית ענפה ומשופעת במשאבים, כאשר באירופה המצב שונה. אנחנו מודעים לכך ומתאימים את עבודתנו בהתאם.

ישנה עליה מדאיגה באנטישמיות באירופה. אנחנו קוראים ליושבים סביב השולחן כאן לסייע בקידום אימוץ הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA, International holocaust remembrance alliance שכוללת בתוכה גם את האנטי ציונות ואת ההבדלה של ישראל מיתר המדינות ביטוי לאנטישמיות.

אנחנו קוראים ליושבים כאן גם לשלב כוחות במלחמה ב-BDS ובדה לגיטימציה. תודה רבה.

תודה רבה. ממשרד החוץ עקיבא בבקשה.

תודה היושב ראש. יש למשרד החוץ שעה עם הרבנים מחר לעבוד על כל הנושאים שהעלינו אז אני אתמקד בדברים אחרים. רציתי להגיד לרבנים שמשרד החוץ מאוד מאוד מעריך את המנהיגות שלכם ואנחנו רוצים להעמיק את שיתוף הפעולה אתכם ברמת הנציגויות וברמת מטה. מחר יש לנו שעה שלמה, אני רוצה להתייחס פרט-פרט לדברים שדיברנו עליהם.

הרב פנחס, יש לי בקשה ממך. אנחנו, מדינת ישראל ומשרד החוץ אתכם לגמרי ורואים איתכם עין בעין בנושא האנטישמיות מימין ומשמאל, מבקש את סיועכם מול גורמים מסוימים שאינם מבינים את הנקודה.

לגבי הנושאים של החקיקה - - - מדינת ישראל לא יכולה להוביל את המאבק במדינות שלכם אבל אנחנו בוודאי לא אדישים ושגרירי ישראל מעלים את הנושאים האלה. לעניות דעתי אנחנו צריכים לעבוד לשפר את הכלים שלנו. זה לא ייתכן שהמתקפה על שחיטה הכשרה באירופה תהיה על בסיס שיקולים הומניטריים כאילו, כאשר המטרה העיקרית של ההלכה זה שהשחיטה תהיה הומנית. יש איזה שהיא בעיה עם כלי ההסברה שלנו, אנחנו צריכים לעבוד יחד אבל אנחנו נרחיב את הדיבור מחר. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שאסכם את הדיון ידבר חבר הכנסת ד"ר נחמן שי. בבקשה.

תודה רבה אברהם, ברוכים הבאים לכנסת. היה לי בעבר שיתוף פעולה חשוב איתכם ועם רבנים אחרים כשמועצת אירופה התערבה בנושאים של ברית המילה, שחיטה וכדומה. ניהלנו אז מאבק גדול כדי לבטל את ההחלטה של מועצת אירופה אם אתה זוכר, זה לא היה פשוט כל כך כי לפי העיקרון שאם טיפש אחד זורק אבן לבאר גם עשרה חכמים לא יכולים להוציא אותה, אז היינו צריכים להעביר החלטה חדשה, אבל העברנו ועצרנו את זה. היו שראו בזה עניין של אנטישמיות, אבל לא משנה, ואתם כולכם בדרככם ובמקומותיכם סייעתם לעניין.

אני מאוד הייתי מאוכזב מהקשר שבין מדינת ישראל לבין הקהילות היהודיות בעולם. אני חושב שמדינת ישראל מזניחה את חלקה ואת תפקידה בקשר הזה. אנחנו היום פה במדינת ישראל רוב העם היהודי ויש עלינו אחריות כבדה להמשך עתידו של העם היהודי במקומותיו. ההתבוללות, אני לא צריך ללמד אתכם, אתם חיים את זה יום יום, יודעים שההתבוללות מכלה אותנו וצריך להילחם בה, וצריך לעשות כל מאמץ כדי לחנך דורות חדשים של ילדים וילדות יהודיים ולהשקיע בחינוך, כי עובדה היא שמי שמתחנך בחינוך יהודי נשאר קשור ליהדות ומי שלא, הולך לדרכים אחרות ונעלם לנו. זה היום האויב מס' 1 של העם היהודי, תאמינו לי, יותר מאנטישמיות ויותר מה-BDS, והגידיאס והשמידיאס, סליחה, אל תיעלב. זה לא- - - של העם היהודי.

אני חושב שיש לנו אחריות היסטורית. דווקא בדור הזה לשמור על עתידו של העם היהודי, ולכן בלי להכנס לזרמים, אני מאלה שחושבים שגם הזרמים האחרים צריכים להתקבל ואולי אתם חושבים אחרת וכן הלאה, יש לי תפיסה שונה, גם אני חושב שאלעזר שיושב פה חושב כך וגם אברהם, אנחנו רואים ראיה, אבל זה לא משנה בעיני. כל מי שרוצה להיות יהודי ובחר להיות יהודי ושולח את ילדיו לבית ספר יהודי ומגיע לבית כנסת ומקיים את המנהגים היהודיים, בעיני הוא בסוף יהודי והוא יביא אחריו יהודים. אחרת אנחנו נראה איך העם היהודי ששרד את כל ההיסטוריה הארוכה שלו הולך ונעלם חס וחלילה.

לכן אני כאן בשביל להגיד לכם תודה, אני עומד לרשותכם כחבר כנסת, אני פעיל בראש קבוצת הידידות בין ישראל לגרמניה, שהיא מדינה חשובה מאוד בהקשר הזה וגם המוסדות האירופאיים, כל מה שאני אוכל לעזור לכם, אני לא עוזר לכם, אני עוזר לי ואני עוזר לכולנו ותודה רבה לך על המפגש, אברהם.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל הוועד המברכת על ועידת רבני אירופה שקיימתם את הכנס השנתי שלכם 70 שנה למדינת ישראל בירושלים, עיר הבירה שלנו ולכן הערכתנו אליכם רבה.

דבר שני, באתם לבית המחוקקים להשמיע ולשמוע איך אנחנו מתמודדים עם הבעיות הקיימות ואיך אנחנו עובדים בשיתוף פעולה על מנת להתמודד עם הבעיות האלה.

מדינת ישראל רואה את יהדות התפוצות כנכס אסטרטגי לחיזוקה לש מדינת ישראל ולחיזוקו של העם היהודי. אנחנו משפחה אחת ועם אחד. מה שכואב לכם, כואב לנו מה שכואב לנו כואב לכם. לכן אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי לחזק את הקשר הזה.

ועדת העלייה והקליטה קוראת למשרדי הממשלה לשתף פעולה ולחזק את שיתוף הפעולה ולהרחיבו כדי שיינתן מענה לשאלות שעלו כאן בתחום החינוך, הביטחון, בתחום החוקים שנחקקים במדינות שונות נגד היהדות וגם נגד אלימות אנטישמית, בכל זה אנחנו יכולים לעשות במשרדי הממשלה לפי החוקים שלנו, שציטטו את הסעיפים בחוק הלאום, אם אנחנו נפעל וניתן את התקציבים ונעזור לכם בשיתוף פעולה, אנחנו נשיג את המטרה.

אני רוצה שוב לברך אתכם. תיהנו מזמנכם פה בארץ ישראל ותצליחו במשימה, כולנו ביחד נתגבר על המכשולים הקיימים. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:14.