פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 741
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ז' בכסלו התשע"ט (15 בנובמבר 2018), שעה 11:30

חשש מקרינה מסוכנת מאנטנה בבית-ספר "אורט" חולון

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעל כהן-פארן

סטיליאן גלברג - ראש אגף קרינה, המשרד להגנת הסביבה

יורם הורביץ - מנהל מחוז תל אביב, סמנכ"ל למידע וחינוך, המשרד להגנת הסביבה

גיל כהן - ראש תחום קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר רחל רענן - אפידמיולוגית במחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

ד"ר הדס וגמן כרמי - רכזת מקצועית מרכז תנודה, מכון וגנר, משרד הבריאות

שי קינן - חבר מועצת העיר, עיריית חולון

עינב קפלן בשארי - חברת מועצת העיר, עיריית חולון

יוסי סילמן - מנכ"ל, עיריית חולון

ד"ר איזבלה אפיק - מנהלת יחידה איכות הסביבה, עיריית חולון

יונת דיין - עו"ד, היועצת המשפטית, עיריית חולון

גבי עטיה - יו"ר המחלקה לפנאי ונופש, ארגון המורים העל-יסודיים

ליאור ורונה - יו"ר, פורום החברות הסלולריות

גיא יום טוב - אחראי מידע וסביבה, פורום החברות הסלולריות

שלומי כהן - תלמיד בבית ספר אורט חולון

מור ליברמן מזרחי - מובילי המאבק, בית ספר אורט בחולון

תומר שלזינגר - מובילי המאבק, בית ספר אורט בחולון

יעל זהבי - מובילי המאבק, הורה בבית הספר אורט חולון

הדר דימישקה - הורה בבית הספר אורט חולון

הילה דור - הורה בבית הספר אורט חולון

דקלה כהן - הורה בבית הספר אורט חולון

תהילה גייגר אוסטרוביץ - הורה בבית הספר אורט חולון

דני פרץ - ההורים של איתי ז"ל, הורה בבית הספר אורט חולון

שמחה (סימי) פרץ - ההורים של איתי ז"ל, הורה בבית הספר אורט חולון

גלי עמיר - הורה מודאגת בבית ספר אורט חולון

אלון שני - מובילי המאבק נגד האנטנה בחולון, נציגי ההורים

ד"ר מזל שאול - מנכ"לית, כ"ן – כח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

איריס בנדר - ראש תחום בקרה, איגוד נבחרות הציבור בישראל, מובילת מאבק להסרת חוות אנטנות בחיפה

אופיר פלומנבום - פעיל מחאה בנושאי קרינה

אריאל שכטר - פעיל מחאה בנושאי קרינה

עמיר בורנשטיין - פעיל מרכזי, עמותת רגישות לקרינה ישראל

מיה אלחלל - עתידנית מומחית טכנולוגיות ובריאות הציבור, פעילת מחאה בנושאי קרינה

אלרון פנחס - מנמ"ר, פעיל מחאה בנושאי קרינה

רוני קובן - עיתונאי, פעיל מחאה בנושאי קרינה

ליאור כץ - עו"ד, משרד עורכי דין שמייצג את ההורים

אירית דולב - צוות מתעד, תקשורת

נדב יצחקי - מוזמן/ת

מתן צדיק - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

לירון אדלר

לאה קריכלי

אירית שלהבת



חשש מקרינה מסוכנת מאנטנה בבית-ספר "אורט" חולון

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: חשש מקרינה מסוכנת מאנטנה בבית ספר אורט חולון.

שלום לכולם. ראשית, אני מתנצל על העיכוב של חצי השעה. היינו בהליך חקיקה שהתארך בנושא הצעת חוק לייצוא קנביס רפואי. היה חשוב לקדם את הצעת החוק, ואני מתנצל על כך שנאלצתם להמתין חצי שעה.

שנית, הנושא הספציפי הזה הובא לתשומת לבי על ידי חבר מועצת העיר חולון, שי קינן, שנמצא פה אתנו. הוא דחף לזה כבר לא מעט זמן. גם לאור הבחירות, אמרנו שנעשה את זה אחרי הבחירות לרשויות המקומיות. והנה הגיע אחרי הבחירות ואני חושב שאפשר לבחון עניינית את הנושא הזה. לכן אתן לשי קינן להציג את הנושא. חבר מועצת העיר חולון, שי קינן, בבקשה.

צוהריים טובים, יושב-ראש הוועדה. אני רוצה להודות לך בהזדמנות הזו על ההיענות וההירתמות שלך למאבק של ההורים. צוהריים טובים גם ליוסי סילמן, מנכ"ל העירייה שנמצא אתנו, וליונת דיין, היועצת המשפטית של העירייה. כמו כן אני מברך את הורי בית הספר אורט, הוועד שנאבק כבר תקופה ארוכה, מינואר השנה, יש לומר, זה מאבק ארוך. כרגע, רק לידיעתך, יושב-ראש הוועדה, הילדים אינם לומדים.

מ-1 בספטמבר?

נכון. יש למעשה שביתה.

כל בית הספר?

פרט לכיתות י"א-י"ב, שהתלמידים ניגשים לבגרות.

לפני כמה שבועות הם סיימו את מכסת השעות שלהם.

לפני כשבועיים וחצי הם נאלצו לחזור מפאת בגרויות החורף שלהם.

תיכף אתן לכם לדבר. מי שמבקש לדבר צריך להירשם, להעביר פתקים למנהלת הוועדה, בבקשה.

לבקשת הורי בית הספר עירבנו גם את המשרד להגנת הסביבה.

איפה הנציג שלהם פה?

אני מן המשרד להגנת הסביבה.

יתרה מכך, גם סגן השר, חבר הכנסת ירון מזוז, הגיע אתי לביקור בבית הספר עם האחראי על הקרינה, עם מר יעקב ברדא, עם מנהל בית הספר. נעשות בדיקות תקופתיות, והפתרון שהוצע לנו, כמי שמייצג כאן את ההורים, הוא פתרון שאינו מקובל, פתרון של מיסוך, שלא מקובל עלינו למעשה.

אבל טענתנו היא לא רק בעניין הקרינה. עניין הקרינה הוא עניין בפני עצמו אבל טענתנו היא טענה אחרת. היא נוגעת לנושא שגם אתה, כבודו, אמון עליו, הוא נושא התכנון והבנייה. לא אפרוט את כל הנימוקים המשפטיים שלנו, כי נמצא כאן גם עורך הדין ליאור כץ שיפרוט, אחרי דברי ההורים, את הנימוקים המשפטיים לאשורם.

אבל אם יורשה לי, בקצרה, בדקנו את נושא ההיתר לתורן ולאנטנה. הבדיקה העלתה כי היתרי הבנייה לתורן ולאנטנה ניתנו שלא כדין, כי התורן והאנטנה שעליו לא הוקמו בהתאם לדיני התכנון והבנייה. אני רוצה להסב את תשומת לב יושב-ראש הוועדה והוועדה לסעיפים 1 ו-145 לחוק התכנון והבנייה, לפיהם "מותר לבנות רק במסגרת המותרת לתוכנית, ומה שאין בתוכנית מתאר המאושרת במפורט אינו מותר". אני רק רוצה לומר שתוכנית מתאר ארצית 36א' מגדירה שלושה סוגי אזורים: אזור שהוא בנייה עירונית, אזור שהוא בנייה כפרית ואזור פיתוח. התורן למעשה הוקם בלב אזור שהוא בנייה עירונית, ואילו תמ"א 36א' אוסרת – אוסרת, אני חוזר ואומר – הקמת מתקן שידור על קרקע באזור בנייה עירונית.

תודה, כבודו.

רק לציין שההיתר ניתן הרבה לפני.

יוסי סילמן, מנכ"ל העירייה, אתה תקבל זכות דיבור. נא לא להתפרץ.

תודה, שי קינן. אני רוצה לשמוע את ההורים, יש מספר הורים שנרשמו. תהילה גייגר, בבקשה.

כפי שאמר שי קינן, אנחנו פה בשם ההורים. בית ספר אורט מונה 1,570 תלמידים שלא פתחו את שנת הלימודים באופן סדיר. תלמידי כיתות י"א-י"ב בעל כורחם, מפאת בגרויות חורף שקורות מיד אחרי חופשת חנוכה, נאלצו לחזור. אנחנו מגיעים באמת מתוך מצוקה קשה לצעוק את הזעקה של הילדים.

אנחנו עכשיו כבר באמצע חודש נובמבר. את רוצה להגיד לי שמספטמבר, במשך חודשיים וחצי – אמנם היו חגים באמצע – כל הילדים כאחד לא באים ללימודים?

זו המצוקה.

הילד שלי לא לומד במסגרת כבר ארבעה חודשים וחצי.

זה בית ספר שש שנתי, של כיתות ט'–י"ב?

כן.

המטרה שלנו, שהילדים שלנו יחזרו לספסל הלימודים ויתחילו את השנה כמו כל בני גילם.

הנושא שלנו הוא פחד. יש לנו אנטנה סלולרית מסוג תורן קרקעי של חברת פלאפון, שפולטת קרינה בסמיכות גבוהה לבית הספר.

כמה זמן האנטנה שם?

האנטנה נמצאת שם כבר 23 שנים, אבל הפחד שלנו מבוסס. בתמ"א 36 כבר נאמר שיש הבהרה שאנטנות מן הסוג הזה אינן מותרות להקמה במרחק של 200 מטרים מאזורים מיושבים ו-100 מטרים ממוסדות חינוך, וזה אף נרשם בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך.

האנטנה קיבלה היתר לפני התמ"א?

רק האנטנה.

נזמין את היועץ המשפטי לוועדה, הוא צריך להיות כאן, או לירון אדלר או תומר רוזנר.

רק אחת מן האנטנות. כל השאר הגיעו אחרי כן.

ההיגיון שלנו אומר שאם קיימת הוראה שאוסרת ולא מתירה להקים אנטנות חדשות מן הסוג הזה בסמוך לשכונות מגורים ומוסדות חינוך, אז המסקנה של כל בר-דעת היא שיש פה סכנה. אנחנו נמצאים כרגע במצב שהמדינה רצתה למנוע אותו.

יותר מזה, יש אמנה בין הרשויות המקומיות לחברות הסלולר, שנולדה בגלל חשש של קרינה בשנת 2005. ניתנה התחייבות כתובה של ראשי שלוש החברות הסלולריות דאז ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להסיר את כל האנטנות מסוג של תורן קרקעי שסמוכות לבתי ספר. אף אחד, לא הממונה על הקרינה, לא עיריית חולון, אף אחד לא ניסה לאכוף את ההתחייבות הזאת.

ממתי ההתחייבות הזאת?

מ-2005, בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות יורי שטרן זיכרונו לברכה.

מה הם אמרו?

הם חתמו על הסכם שבו הם התחייבו להסיר. בעקבות חשש מקרינה ישבו שלושת נציגי חברות הסלולר וחתמו על אמנה, שהם מתחייבים להסיר את כל האנטנות מסוג תורן קרקעי הסמוכות למוסדות חינוך.

הייתה פנייה לפלאפון בעניין הזה?

הייתה פנייה לאורך השנים. אף אחד לא ניסה לאכוף את זה ברשות המקומית או במשרד החינוך, אף גורם לא ניסה.

יש לכם את הפרוטוקול של ההתחייבות שלהם?

זה פרוטוקול של הוועדה. נוכל להעביר את זה.

אני רוצה לראות את זה.

נושא הקרינה באמת מפחיד את כולם. אין במדינת ישראל תקן סטטוטורי שמחייב לרמות קרינה מקסימליות בשהייה ממושכת, והילדים שלנו שוהים בבית הספר ארבע, שש וגם שמונה שעות ביום, אם לא עשר שעות ביום. בכל נושא השידוף, העישון והסוכר אנחנו יודעים להגיד שפעם לא הייתה מניעה ואילו היום לאור מחקרים אנחנו כן יודעים שמקפידים להיזהר מהם. אנחנו לא רוצים שלגבי נושא הקרינה יגיעו למסקנות דומות בעוד מספר השנים, אבל לגבי הילדים שלנו זה יהיה מאוחר מדי.

אם יש חלופות, ויש כל מיני חלופות, אנחנו מבקשים שהפתרון שיתקבל הוא הפתרון שלא לוקח סיכונים לגבי הילדים שלנו. הפתרון הבטוח ביותר הוא שאם יש ספק – אז אין ספק. אנחנו לא זהירים מדי. גם הילדים מכירים מורה ותלמיד שנפטרו. אנחנו לא רופאים אבל בסקר שערכנו בקרב התלמידים גילינו ש-19% מהילדים יש להם הוכחות רפואיות משנה שעברה לתסמיני קרינה. תלמידי כיתות י"א, אלה התלמידים ששוהים היום בבית הספר הכי הרבה זמן לאורך השנים, וגם במקום המאוד בעייתי שפונה לאנטנה, כ-73% מן התלמידים מדווחים על כאבי ראש, על בחילות, עם תיעוד רפואי ממשי.

איך זה לעומת הסטטיסטיקה? אתם יודעים להגיד?

לא בדקנו. בדקנו רק לגבי בית הספר.

ד"ר יעל שטיין בדקה את זה ואמרה שזה מאוד גבוה. יש את הסקר בדף האחרון שחילקנו.

יש מסקנות של ד"ר יעל שטיין מבית חולים הדסה.

הממצאים האלה מחזקים את הטענה שיש פה פגיעה בבריאות של הילדים שלנו.

יתרה מכך, אנחנו יודעים שתקן החשיפה הנוכחי מתייחס רק לאפקט חימום נקודתי ולא לחשיפה ממושכת, מתמשכת, יום-יומית. כל הדבר הזה גורם לפגיעה בביטחון שלנו. אף אחד לא יכול לטעון שאין קשר בין הדברים.

האנטנה מבחינתנו היא משהו שמגביר סיכון ולא מוריד סיכון. מבחינתנו זה מערער את הביטחון והבטיחות של הילדים, פוגע בשלומם. את הגורם הזה צריך להסיר.

תודה. מור מזרחי, גם שותפה למאבק, אני מבין.

נכון.

גם את הורה לילדים בבית הספר?

כן.

בבקשה.

אני נרגשת מאוד להיות פה היום, אני אומרת את האמת, ואנסה מאוד לקצר בדברים.

אני פה כדי לזעוק את זעקת ההורים. שמעת אולי מילים גבוהות ויפות בנושא הקרינה והמיקרו-ואטים והסף הבריאותי. אני לא רוצה להרחיב על זה. אני רוצה להגיד לך בתור אימא שאמורה לשלוח את הבן שלה לשגרת היום הטבעית שלו, בחודשיים האחרונים אני מתעסקת ברמות ניטור, בדיקות והמרות של מיקרו-ואטים. אנחנו יודעים היום, ללא ספק שתמ"א 36 קבעה שהיום אנטנת תורן סלולרית כזאת לא הייתה קמה.

היום לא נותנים היתר, כך את אומרת.

נכון. למה הילדים שלנו שונים? למה הילדים שלנו לא לומדים בצורה שוויונית כמו כל ילדי ישראל?

השאלה היא למה לא מבטלים.

פנינו לרשות המקומית.

תיכף נשמע את המנכ"ל. הוא יגיד את ההתייחסות של הרשות המקומית.

ביקשנו מהם לספק לנו תשובות ולדאוג לילדים שלנו. התשובות לא מספקות, לא הגיוניות וגם לא אנושיות. אני חייבת להגיד לך שהמנכ"ל בכבודו ובעצמו אמר באחת הישיבות שהוא לא היה שולח את הבן שלו ללמוד בבית הספר שלנו. אבל אני כן צריכה לתת לבן שלי לשבת שם. אני גם לא יכולה לסמוך על חברות הסלולר. אני לא מבינה בזה, אני לא יודעת מתי הם ישנו את הכיוון, את העוצמות, אלומות, משדרים, כל מיני מילים גבוהות שאני לא רוצה להיות שם. אני רוצה לשלוח את הבן שלי ללמוד בצורה הגיונית וטבעית.

גם הילדים שלנו מפחדים, זה כבר לא רק אנחנו. הילדים שלנו לא טיפשים. הם שמעו שהבן של סימי ודני פרץ מת מן המחלה, זה נושא היום שם, לצערי. אף אחד לא יכול להגיד לנו בצורה חד-משמעית שזה לא מן הקרינה.

אני מבקשת ממך, מר יואב קיש. אני שמה את הלב שלי פה על השולחן. אני מבקשת ממך שתשים סוף לייסורים שאנחנו עוברים, סוף לייסורים שהילדים שלנו עוברים. אני רוצה שתיתן הנחיה חד-משמעית להוריד את המפלצת הזאת מעל הראש שלנו. אנחנו מגיעים לכאן, זאת הפעם הראשונה שאני בכנסת ישראל, אני חייבת לספר לך, ולא רציתי לבוא לכאן בנסיבות כאלה. אבל ישבנו וביקשנו ועשינו דיונים אין-ספור ומשיבים פנינו ריקם.

ביקשתי מהייעוץ המשפטי להצטרף. שני דברים עלו פה בנושאים המשפטיים. אחד, היה פה דיון ב-2005 – לא ראיתי את הפרוטוקול, אני לא יודע אם את מכירה אותו – אבל נאמר שהייתה הבטחה מפורשת של ראשי החברות שלא יוקמו או לא יהיו אנטנות כאלה בקרבה לבתי ספר.

שיוסרו אפילו.

במקביל ננסה להביא את הפרוטוקול ולראות את ההתחייבות, כי אני רוצה לראות ולהבין גם משפטית מה זה מחייב. זה דבר ראשון שאני מבקש לבדוק.

דבר שני, תיכף נשמע את הטענות המשפטיות. נמצא פה עורך דין ליאור כץ ואני מבקש לשמוע ממנו את הנושא המשפטי. בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. אני עוסק במשך שנים בהיבטים משפטיים בנושא אנטנות סלולריות. פנו אליי לאחרונה ההורים מבית ספר אורט חולון ולבקשתם בדקתי את המצב. גיליתי שהמתקן הסלולרי, שמורכב מתורן גדול ועליו אנטנות, הוא בלתי חוקי בהיבט של דיני התכנון והבנייה, ואסביר.

כדי להקים את המתקן צריך היתרי בנייה. היתרי בנייה אפשר להוציא מכוח תוכנית, ואך ורק במידה שהם מתאימים לתוכנית. בדרך כלל בהיתרי בנייה רגילים התוכנית היא תב"ע מקומית. במקרה של אנטנות סלולריות התוכנית היא תוכנית מתאר ארצית, שקוראים לה בשם תמ"א 36א'. זו תוכנית ותיקה שאושרה בשנת 2002. התוכנית הזאת שהוכנה בזמנו ואושרה, מצד אחד נותנת לחברות הסלולר עולם ומלואו. חברות הסלולר יכולות על פי התוכנית להקים אנטנות בכל ייעודי הקרקע: בשכונות מגורים, באזורי תעשייה, בכל המקומות פרט לחוף הים. הן יכולות להקים אנטנות על אף כל מגבלות גובה בכל תב"ע מקומית או עירונית וכיוצא באלה. מצד שני, את כל הטוב הזה התוכנית הארצית הגבילה אך ורק לסוגים קונקרטיים ומסוימים של אנטנות סלולריות שמפורטים בתוך התוכנית על פי הנתונים הטכניים שלהם. למה התוכנית עשתה את זה? מכיוון שאז בזמנו כשהכינו את התוכנית, בסוף שנות התשעים, לקראת שנת אלפיים, הנושא הסלולרי היה חדש יחסית, לא ידעו מה יהיו ההשלכות כתוצאה מן המתקנים האלה ולכן אמרו, מינהל התכנון ומשרד הפנים: אנחנו מכינים את התוכנית שתהיה פרק א', לכן קוראים לה תמ"א 36א', ולאחר מכן בהמשך עם הצטברות הידע בנושא הזה נכין פרקים נוספים.

בחזרה למקרה שלנו – בדקתי. מסתבר שהתורן נמצא וקיים בניגוד להוראות תמ"א 36א'.

מאיזו שנה תמ"א 36א נמצאת בתוקף?

משנת 2002.

אבל האנטנה נמצא שם 23 שנים, כך נאמר לי.

האנטנה היא ביטוי כללי. יש שם תורן ועליו אנטנות. התורן הוקם לפני התמ"א. האנטנות הוקמו – אחת או שתיים הוקמו לפני התמ"א אולם מרבית האנטנות הוקמו בהיתרי בנייה שניתנו אחרי התמ"א.

אתה מבדיל בין התורן לבין זה שתלויות עליו אנטנות.

התורן קיים שם בניגוד להוראה ברורה מאוד ומפורשת - -

כי זה היה לפני תחילת התמ"א.

- - בתוך התוכנית שאומרת: בתוך שטח עיר לא יוקמו תרנים ומתקנים קרקעיים. לא על הקרקע. הרעיון בתוכנית הוא לפזר אנטנות קטנות בתוך העיר, ומחוץ לעיר להקים תרנים קרקעיים גבוהים, כפי שאנחנו רואים בדרכים שאנחנו נוסעים בהן.

עצם זה שהתורן הוקם לפני התמ"א, זה לא מילת קסם, מכיוון שהתמ"א היא כמו חוק, במירכאות, לצורך העניין, וכאשר חוק נכנס לתוקף צריך להתאים את כל מה שנבנה לפני החוק לחוק החדש.

תלוי, אני לא בטוח שאתה צודק.

בתמ"א הייתה הוראת מעבר, והיא קיימת, שחייבה את כל המתקנים שהוקמו לפני לעשות הליך של התאמה אחרי. לא יעלה על הדעת שאחרי - - -

אז הייתה התייחסות בתמ"א להליך התאמה למצב קיים.

נכון, וניתן פרק זמן של שנה וחצי.

ולא עמדו בעצם בדרישה הזאת.

אני אומר שבמסגרת הליך ההתאמה אי אפשר היה להמשיך ולהשאיר את התורן כפי שהוא בניגוד בוטה להוראה חד-משמעית בתמ"א. צריך היה למצוא פתרון אחר על מנת שמתקן השידור, האנטנות – הרי התורן עצמו לא משדר, זה חתיכת ברזל שהתפקיד שלה לשאת עליה את האנטנה – היו צריכים למצוא פתרון אחר לתורן בצורה כזאת שהוא יעלה בקנה אחד עם ההוראות של התמ"א שנכנסה לתוקף. כפי שאמרנו, התורן הוא בלתי חוקי מכיוון שהוא תורן קרקעי.

התמ"א אפשרה להקים סוגים מסוימים של אנטנות, שמפורטים בתוך התמ"א. מסתבר שמרבית האנטנות שהוקמו על התורן הזה הן אנטנות מדור 2 ודור 3 ודור 4. כל האנטנות האלה הן מחוץ לתמ"א, הן לא כלולות בתמ"א ובלתי ניתן להוציא היתרי בנייה, להקים את האנטנות האלה מכוח התמ"א. לכן כל היתרי בנייה שעיריית חולון – או ליתר דיוק: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחולון – הוציאה לאנטנות מכוח התמ"א הם בלתי חוקיים ואי אפשר היה להוציא אותם.

אתה אומר: התורן הוא נושא אחד, אבל בוודאי ובוודאי האנטנות שעל התורן הן לא חוקיות ואסור היה לתת היתר בנייה בהתאם לתמ"א.

נכון. אם יש על התורן אנטנה מסוימת שעדיין משדרת בדור 1, מה שהיה פעם עם הטלפונים מסוג צדפה - -

מה שכנראה כבר אין.

- - אז היא יכולה להיות חוקית, אבל ככל הנראה כבר אין כאלה.

הוצאתי מכתב מפורט לעירייה שבו הסברתי ופירטתי את כל הנימוקים האלה בצורה הרבה יותר מפורטת ממה שאנחנו מדברים כרגע באופן כללי.

יותר מזה, מכיוון שבמשך השנים מאז שהתמ"א אושרה הייתה התפתחות טכנולוגית, דור 2, דור 3, דור 4 וכן הלאה, מינהל התכנון הכין תוכנית חדשה שהייתה אמורה להחליף את תוכנית תמ"א 36א'. התוכנית החדשה שהכינו הייתה אמורה לתת – ונכתב בה – לחברות הסלולר אפשרות להקים אנטנות בלי שום מגבלות מכל הדורות, עד דור 50 ו-150. אלא מה, בתוך התוכנית היו הוראות שחייבו את חברות הסלולר ליידע את הציבור לפני הקמה של אנטנות, לתת כתבי שיפוי לתושבים, או ליתר דיוק: לוועדות המקומיות, מפני תביעות, ירידת ערך נכסים. התוכנית החדשה נועדה לתת לוועדות המקומיות יותר שיקול דעת איפה להקים אנטנות בתוך תחומי שיפוטן. חברות הסלולר התנגדו בשצף קצף להוראות הציבוריות הללו בתוכנית שהוכנה. גם משרד התקשורת התנגד והגיש עשרות התנגדויות להוראות האלה.

מתי?

אני מדבר על טווח השנים 2004–2010, טווח שנים נכבד, שהוכנה במהלכו תוכנית מפורטת מאוד והתקיימו הרבה מאוד דיונים בנושא הזה.

בוועדות התכנון?

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את התוכנית החדשה. התוכנית הגיעה לממשלה, שהיא שצריכה לאשר את התוכנית על מנת שתיכנס לתוקף. מאז ועד היום התוכנית החדשה לא אושרה. נשארנו עם התוכנית הוותיקה.

תסכם את דבריך, בבקשה.

אסכם. בנוסף לשרשרת המחדלים הזאת שתיארתי, יש מחדל נוסף: על פי חוק הקרינה צריך היה להתקין תקנות באחריות השר להגנת הסביבה, שיקבעו מרחקים של אנטנות ממוסדות חינוך, מבתי חולים וממעונות לקשישים. תקנות כאלה הותקנו אבל אין בהן את קביעת המרחקים, דבר שמתחייב על לפי חוק הקרינה.

לכן יש פה גם מחדלים מערכתיים, עצם זה שלא תיקנו את תוכנית תמ"א 36א', עצם זה שאין תקנות שיגדירו מרחקים, אבל יש פה מחדל מקומי של העירייה, שנשארת עם היתרי בנייה בלתי חוקיים שהיא הוציאה בעבר.

לכן אנחנו מבקשים מן העירייה לבטל את כל היתרי הבנייה הבלתי חוקיים. העירייה – סליחה על המילה – לא יכולה לעשות "מסחרה" ולומר להורים: נבטל רק חלק ונישאר עם חלק אחר. תודה.

הבאנו את הפרוטוקול מ-6 בדצמבר 2005. תסמנו לי את הקטעים שבהם חברות הסלולר מתחייבות להסיר תרנים שנבנים קרוב לבית הספר.

אני רוצה להציג לכם תמונות כדי שתבינו על מה מדובר.

ממתי התמונות?

הן תמונות עדכניות.

מה עם המיסוך שאמרת לי ששמים?

זה הנוף מן הכיתה. יש לנו גם תמונות של מיסוך. המיסוך זה רשת ממתכת. כאן ה"קופיקס" שבו הילדים אוכלים ומקבלים קרינה.

לפני שנשמע את מנכ"ל העירייה, אני רואה שנמצא אתנו ילד אחד שלומד בבית ספר אורט. בבקשה, נשמע אותך.

שמי שלומי כהן. אני תלמיד כיתה ח' בבית ספר אורט חולון. אולי ההיכרות שלי עם בית הספר לא כל כך רבה, למדתי בו רק שנה, ובשנה הנוכחית למדתי רק שבוע. אני רוצה לומר לכם שבתור תלמיד לא נעים לי לשבת בתוך כיתה, לשבת בתוך ה"קופיקס" ולאכול כשאני יודע שיש אנטנת תורן שנמצאת מעל הראש שלי ומסכנת את הבריאות שלי.

למה אני והחברים שלי צריכים לצאת להפגין ולבקש מן העירייה, לבקש מן הגורמים המתאימים להסיר את האנטנה הזאת כדי שאנחנו נרגיש בטוחים? למה אני וחברים שלי צריכים לשבת בבית, להפסיק ללמוד, לא לראות את החברים שלי במשך זמן מה? אני נרדם באמצע היום מתוך חוסר מעש.

מתי היית לאחרונה בבית הספר?

אתמול הלכתי לבית הספר כי בבית ממש נרדמתי, בשעה 3 אחר הצהרים הייתי כבר רדום.

ולפני אתמול?

גם הייתי בבית ונרדמתי, וכך כל השבוע. במשך כל הזמן הזה למדנו במשך שבוע, שבוע וחצי. כעת התחלתי את הלימודים. בשבוע שעבר בית הספר אמר: נתחיל לרשום לכם חיסורים, אנחנו נמשיך בלימודים, נמשיך בבחנים. מאז הילדים התחילו לבוא לבית הספר, הם לא רוצים להפסיד בחנים ולא לקבל ציונים, בכל זאת הלימודים חשובים להם, אז התחילו עוד ועוד ילדים לבוא לבית הספר. כך כבר לא מייחסים לשביתה חשיבות.

אז רן ארז, יושב-ראש ארגון המורים, הוציא הודעה - -

יש פה נציג של המורים?

כן.

אתן לך גם לדבר.

- - שאין לעשות בחנים ומבחנים, ואז השביתה חזרה, הילדים פחות באו לבית הספר.

מהצד שלי, אני במהלך החודש או חודש וחצי האחרונים מנהל הפגנות, אני זה שעומד ומציג את הדרישות של התלמידים.

לחזור ללימודים ולהעתיק את מקום האנטנה. הבריאות שלנו חשובה יותר מכל דבר אחר.

תודה.

נשמע את מנכ"ל העירייה, יוסי סילמן. תתייחס בבקשה לטענות שהושמעו פה.

צוהריים טובים. אנחנו שותפים. אנחנו עם ההורים וטובת עיריית חולון. אנחנו רואים מול עינינו את התלמידים וכמובן את ההורים, אבל גם אנחנו כפופים לחוק, אנחנו לא מעל החוק. יש דברים שהם לא בשליטת העירייה, אם כי אנחנו חושבים שאפשר לנהל דיאלוג ולנסות כן להגיע לפתרון.

אני יכול להגיד, אני מנסה להתעלם מן ההיבט החוקתי שייצג עורך דין ליאור כץ, כי אם הוא חושב שהוא ימצא סעד משפטי – אנחנו לא שותפים לדעה – אז הוא יכול לפנות לבית המשפט. אנחנו די משוכנעים שלא שם יהיה הסעד המשפטי.

אתם לא שותפים לדעה שזה לא חוקי?

חברת הכנסת כהן-פארן, אתן לך לשאול אותו, אבל תני לו עכשיו להמשיך, אני רוצה להבין את דבריו.

צריך לזכור, התורן קיים כבר יותר מ-25 שנים. ההיתר לתורן ניתן לפני שנקבעה התמ"א. התקנה החדשה, לפיה אסור לבנות תרנים, מתייחסת להיבט הנופי, דרך אגב.

לא משנה. הנקודה ברורה. מה לגבי האנטנות? עלתה פה טענה שהאנטנות לא צריכות היו לקבל היתר.

לא, לא, לא. האנטנות עצמן, אגב, כל אנטנה היום שישימו בגג של בית, לא על התורן, תקבל היתר כי מבחינת המשרד להגנת הסביבה אין שום ערכים שמסכנים את בית הספר. צריך לזכור שזה אפילו לא בהחלטת העירייה. אם יבוא דייר ויגיד שהוא רוצה לבנות אנטנה על גג ביתו ויגיש את הבקשה למשרד להגנת הסביבה הוא יקבל היתר גם מחר בבוקר.

זה ברור. אני שואל אותך שאלה כדי לדייק.

תן לי להשלים את התמונה.

יש לי זכות עודפת. כשאני עוצר דיון – אני עוצר ושואל, ואתה מתייחס. כך זה עובד.

מקובל.

אני שואל אותך שאלה ברורה מאוד: אותה אנטנה, כפי שאתה אומר, שאם מחר אדם ירצה היתר להציב אנטנה על הגג שלו הוא יקבל, אני שואל עליה. אותה אנטנה, האם אין פה בעיה משפטית בכך שהיא הולכת לתורן, לא לגג? אני שואל על השילוב הזה. אל תגיד לי שעל הגג של הבית זה בסדר. קיבלתי. אני שואל על התורן.

למיטב הבנתנו וההמלצות המשפטיות, אין שום מניעה.

הוא לא צריך לבקש היתר?

אנחנו לא יכולים לשלול ממנו את ההיתר.

לאנטנה. זה היתר חדש. אם מחר הם ירצו לשים עוד אנטנה על התורן הם יבואו אליכם בבקשה להיתר?

כן.

רגע, אני מנסה להבין אותך, אני שואל בשביל להבין. עכשיו אתה אומר: אני מתנהל על אותה אנטנה שהם מבקשים לשים על התורן כאילו היו מבקשים לשים אותה על הגג של הבית.

נכון.

פה השאלה, האם ההתנהלות נכונה, כן או לא.

האם זה חוקי.

מי היא היועצת המשפטית לעירייה? אז זה הייעוץ המשפטי שהעירייה מקבלת, אני מבין.

אני רוצה לחדד. במידה והמשרד להגנת הסביבה יאשר את זה בהיבט הקריטריונים שלו להצבת האנטנה - - -

אתם לא מפעילים שיקול דעת אם זה על התורן או על הגג?

אני אומר עוד פעם, המשרד להגנת הסביבה צריך לאשר מבחינתו, ומבחינתנו אנחנו לא יכולים למנוע את הצבת האנטנה על התורן.

הבנתי. אני רוצה לשאול את נציגי המשרד להגנת הסביבה, אני רוצה לבדוק את הנושא הזה. אתם מתייחסים לאנטנה שעולה על גג של בית כמו לאנטנה שעולה על תורן שבנוי עוד לפני התמ"א?

נכון.

אין לכם שום הבדל בהתייחסות?

לא, אין שום הבדל.

זה ה-loop hole, זו הפרצה שדרכה הם מצליחים לעשות.

נכון. אנחנו בודקים את רמת הקרינה שיוצאת מן הפנלים שנמצאים על תורן קרקעי או על תורן שמוצב על הגג, זה הדבר היחיד שאנחנו בודקים.

אם אני מבין נכון, אנחנו במציאות שבה יש תורן שנבנה לפני כניסת התמ"א, והיום בוודאי לא יכול היה לקבל אישורים.

היום לא היו עושים אותו.

יש לנו מן הצד השני אנטנות שעומדות בתקני קרינה ואתם כן מאשרים אותן על גגות של בתים, בכפוף לתכנון. והשילוב הזה אינו מהווה מבחינתכם מניעה חוקית מלתת לזה להיות.

אני עדיין בנושא המשפטי. אחרי כן נדבר עוד מעבר.

אני מבקש שני דברים.

אחד, נמצא מולי הפרוטוקול מ-6 בדצמבר 2005. בסיכום של היושב-ראש יורי שטרן הוא אומר כדלקמן: "קיבלתי מכתב התחייבות מן החברות הסלולריות בדבר הורדת אנטנות מבתי מגורים ובתי ספר היכן שהן נמצאות, וזה חתום על ידי המנכ"לים של שלוש החברות הסלולריות, אז קודם כול אני באמת שמח שהדבר הזה בוצע ואני מברך אתכם על היוזמה הזו, שהיא לא תלויה בהתקדמות החוק".

אשמח לראות אם אנחנו יכולים לשחזר את המכתב מ-2005. צריך לחפש אותו.

אני מבקש בכל מקרה, על סמך הפרוטוקול הזה, לפנות למנכ"ל פלאפון ולהגיד לו שאני מבקש ממנו לעמוד בהתחייבות.

דרך אגב, זה שלוש חברות הסלולר, לא רק פלאפון.

שלוש חברות הציבו אנטנות על אותו תורן.

כל החברות שמו את האנטנות שלהן על אותו תורן.

הן בהסכם שיתוף. אז אני מבקש לפנות לשלוש החברות.

סליחה, יושבים פה - - -

עוד לא סיימתי את הדיון. נראה לכם שסיימתי את הדיון.

סליחה, אפשר לומר רק משפט?

לא, אני באמצע משהו. אתן לכם לדבר.

זה קשור למה שאתה אומר כרגע.

אז אני אסיים ואתן לכם לדבר.

אני מבקש לפנות לכל חברות הסלולר, לציין את מכתב ההתחייבות שלהן ולבקש מהן לפעול מידית להסרת התורן והאנטנות. זה דבר אחד.

כנציג חברות הסלולר אני יכול לדבר בנושא הזה.

אם יש נציג אז תיכף ניתן לך לדבר. בכל מקרה, נשלח את המכתב הזה.

שמי איריס בנדר. אני מחיפה. אני מובילת מאבק להסרת חוות אנטנות מפלצתית וענקית ששמו על יד הבתים שלנו בכרמל. הבנתי מסטיליאן גלברג שהיום אסור להקים תרנים בתוך הערים.

במקום שהיה – אסור להקים תורן.

אצלנו בחיפה הקימו תורן ענקי של 42 מטר שעליו שלוש חברות אמורות להציב אנטנות, להקרין עלינו 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. הוא הוקם לפני שנתיים, בערב יום הזיכרון בלי לשתף תושבים, בלי ליידע אותנו, בשקט, בשקט. פתאום ראינו תורן ענקי.

מה קורה שם היום?

היום ליאור כץ מייצג אותנו בבית המשפט.

ייצגתי את התושבים. זכינו בפסק דין בבית המשפט המחוזי, שקיבל את כל הטענות שאמרתי גם קודם לכן.

כי זו אנטנה חדשה.

כי אנטנות בדור 3 ו-4 אסור להוציא היתרי בנייה כדי להקים אותן.

נמצא אתנו פה נציג של חברות הסלולר. אתה מכיר את ההתחייבות הזאת מ-2005?

אני לא מכיר את ההתחייבות הזאת.

אני יושב-ראש פורום החברות הסלולריות. הפורום הזה, באישור הממונה על ההגבלים העסקיים, מותר לו לעסוק בדבר אחד שנוגע לחברות ביחד – בנושא של קרינה וקליטה. זה המנדט של הפורום. רק בנושא הזה.

אתה מכיר את המכתב מ-2005?

אני לא מכיר את המכתב מ-2005 ולכן אני די מופתע. אני חייב להגיד שיכול להיות שהייתה התחייבות – בלי להכיר את המכתב – לא לשים אנטנות על בית הספר. בסמוך לבית הספר זה דבר שאני חושב – שוב, אני לא יודע, אבל אני יודע שלפחות מהמשרד להגנת הסביבה, הדברים שידועים לי מאז שאני בתפקיד, על פי הנחיות שלהם וגם על פי הנחיות של משרד הבריאות חשוב לשים אנטנות בקרבה לכל מקום שיש בו אנשים שמשתמשים בטלפונים סלולריים. חשוב להבין את הנושא הזה.

רק רגע, אני רוצה לעצור אותך. אני מבקש ממך דבר אחד. עוד נחזור אליך. פשוט קטענו את המנכ"ל באמצע דבריו. אני מבקש לבדוק לעומק את ההתחייבות שניתנה ב-2005. אני מניח שהם לא ירצו לא לכבד התחייבות שניתנה פה בוועדה.

חד-משמעית.

אני מבקש שתבדוק אם אתה יכול לשחזר. גם אנחנו נחפש את המכתב.

אדוני, רק דבר אחד. אני מבין שתיתן לי אחרי זה זכות דיבור. אתם מדברים פה כאילו זו אנטנה של חברה אחת. מדובר פה באנטנות של כל החברות, משמע: שירות לכל אזרחי ישראל.

הובהר היטב שמדובר על כל החברות. דרך אגב, קורה הרבה שנקודה אחת משרתת את כולם, זה חלק מן ההליכים. אני מכיר אותם. בסדר גמור.

אדוני המנכ"ל, רצית להמשיך. בבקשה.

על פי ההבנה שלנו הסעד המשפטי לא קיים, אבל אנחנו עושים המון פעולות, ועשינו. הטרידה אותנו מאוד התחושה או לפחות החשש שבאמת יש בעיה עם הקרינה ועשינו את הכול – בדקנו את רמת הקרינה. אמרו ההורים שהם מרגישים לא בטוחים. הקמנו יחידת ניטור על גג בית הספר על מנת שבכל רגע נתון כל אחד יוכל להיכנס ולראות את מידת הקרינה. מידת הקרינה שם נמוכה מן התקנים המחייבים. נפגשנו עוד פעם עם הורים, והכול מדאגה. אנחנו רוצים שהילדים יחזרו ללמוד.

אבל למה אנחנו צריכים לבדוק רמות קרינה?

חזרנו, וביקשו ההורים לשים רשתות מיסוך.

לא ביקשנו. זה אתם ביקשתם.

זה היה בדיאלוג עם ההורים, עם הוועד.

אני שומע אותם אומרים דבר פשוט מאוד: הם מבקשים שיסירו את התורן. זה מה שהם מבקשים.

נכון. תוציאו את האנטנות.

לגבי הסרת התורן – העירייה לא צד בעניין בהיבט המשפטי. אין לנו יכולת לכפות על החברות.

ישבנו השבוע וראש העירייה דרש מן החברות להסיר את התורן. קיבלנו התחייבות מן החברות להסיר את כל האנטנות שעל התורן שמשדרות כלפי בית הספר.

שיסירו את התורן.

אנחנו לא יכולים לחייב.

מה המרחק לבית הספר?

15 מטרים.

הם לא רוצים לעשות את זה.

נמצא אתנו זוג הורים שילדם נפטר. אני משתתף בצערכם כמובן. אני מניח שאתם רוצים לדבר. סימי ודני פרץ, בבקשה.

אני אדבר קודם ואחרי כן בעלי ידבר.

תקשיבו חברים, אני מדברת כאימא. הבן שלי היה ילד בריא לחלוטין. יש בידי גם בדיקות דם שמראות שהילד היה בריא. מכיוון שאני רכזת בגרויות בתיכון אני מתעסקת עם בני נוער. מה שקרה הוא שיום אחד הוא אמר לי: אימא, נורא מסתובב לי הראש. אמרתי לו: אתה יודע מה, תסובב לצד השני. אני עובדת עם בני נוער בגיל הזה. ואז זה חזר עוד יום, וכל פעם הוא היה מקיא והיו לו כאבי ראש וחולשה ועייפות. לאט לאט פתאום בחודש יולי, זה היה שיא, פשוט זה לא היה איתי. אשמח להראות לך תמונה שלו, שתראה איזה פרח איבדנו.

אני היום פה לא בגלל שיש לי עוד ילדים בבית הספר, אבל כן יש לי עוד 1,500 ילדים. הבטחתי מעל קברו של הבן שלי שאעשה את הכול. במשך שנה ושלושה חודשים שתקתי, כיבדתי את האבל עליו, ישבתי לבד.

אני לא מבינה, מר סילמן היקר, מה הבעיה לקחת דבר? למה העירייה מקשה לקחת את זה ולהעתיק את זה? חולון היא עיר החולות, יש המון המון שטחים. תעבירו את זה.

ולך ליאור ורונה, אדון היושב-ראש הנכבד, אשאל אותך שאלה אחרת: אתה יכול להחזיר לי את הילד? זה משרת את הציבור. מי משרת להחזיר לי את הבן שלי?

אני שומעת היום על סימפטומים, כבודו ומכובדי, שלילדים היום יש את אותם דברים שקרו לבן שלי. אני למדתי באורט, סיימתי את אורט. ארבעה ילדים שלי למדו באורט. כשהתחילו עם כל התרנים והאנטנות האלה זה כנראה פגע באיתי. אני גידלתי ילדים שהם מלח הארץ. אני פעם ראשונה בכנסת ישראל. הפעם הקודמת שלי הייתה בבית הנשיא כאשר הבת שלי קיבלה את אות מצטיינת נשיא המדינה. יש לי ילדים אקדמאיים ועתודאים שלמדו באורט וסיימו שם את לימודיהם. אז זה לא היה. אבל אצל איתי, כנראה מאז שהוסיפו את כל מה שהוסיפו, זה פגע. ולא הבנו, כי איתי גם היה ליצן, הוא היה מצחיק, אתה יודע – ילד. ילד שסיים בהצטיינות, ילד שעשה בחינת בגרות של חמש יחידות באנגלית בזמן ההשתלה השלישית שלו. הוא קיבל לוקמיה, ועשה בגרות וקיבל ציון 100, עם חום גבוה. הוא עשה בגרות בהיסטוריה עוד לפני שהחברים שלו נבחנו. ילד שכל חולון ידעה מה קורה אתו. אני לא רוצה יותר להמשיך ולהגיד דברים.

באזור שלנו, אסור לי לציין שמות, רק בבניין שלנו, ואנחנו גרים בזווית בית הספר, נפטרו, ביחד עם עוד שלוש שחולים, עוד חמישה. אימא של חברה של הבת שלי שגרה מאחורי בית הספר בווילות נפטרה מסרטן. אף אחד לא יודע כמה אנשים בסביבה שלנו נפטרו מסרטן.

ההיגיון הכי פשוט, הבקשה הפשוטה של אימא: את שולחת את הבן שלך לבית הספר, את רוצה אותו בריא. אני לא מדברת חלילה על תאונות דרכים, דברים שהם לא בידיים שלנו, אבל פה זה כן בידיים שלנו. התראיינתי אצל לוסי אהריש. היא אמרה לי: סימי, יכול להיות שזה לא מזה. יש למישהו תשובה, כבודו, מה התרופה למחלת הסרטן? הרי מה זה לוקמיה? זה קֶצֶר, זה מוטציות. מי יכול לומר לי שלא הייתה קרינה שגרמה לזה? אני לא רופאה, אבל מי יכול לומר שזה לא יכול להיות?

למה הצטרפתי לחברים פה? כי פתאום שמעתי – אמרתי לבעלי: זה לא הגיוני – מה קורה לילדים אחרים. זה בדיוק מה שקרה לבן שלי: סחרחורות, כאבי ראש, הקאות, בחילות, עייפות, חוסר שינה, חוסר ריכוז. מה זה? אני לא מבינה. זה דבר אלמנטרי. מר סילמן הנכבד, יש לך ילדים?

כן.

יפה. אני לא מאחלת לך להיות במקומי.

ברור שלא. לאף אחד לא.

כל יום הוא לא יום, כל שבת היא לא שבת. כשהבן שלך נפטר לך בידיים – אני לא מאחלת לך. אני מבקשת, אני מתחננת – אני איבדתי. תצילו 1,500 ילדים. מה הבעיה – ריבונו של עולם, אני מאבדת שפיות – להעתיק את זה לאזור התעשייה? שלא יהיו פלאפונים. תעתיקו את זה בבקשה.

אני באמת חרד רק לדבר אחד: איך אפשר לשבת ולהמשיך לשמוע אותנו כהורים ולספר לנו כמה רמות הקרינה הן כאלה או אחרות. אני מתנצל אם אגלוש קצת. אין בכלל תקן. איך יושבים ומספרים לנו – אולי אנחנו גלמים – אבל במדינת ישראל אין תקן כזה. כולם מספרים על תקנים, תקנים ותקנים. זה מתחת לתקנים, זה מעל לתקנים. המשרד להגנת הסביבה יכול לקבוע עכשיו ולהגיד שיש תקן מחייב במדינת ישראל שעליו כולם מצביעים? אני לא בטוח שיש פה תשובה, ואם כן אז אני מבקש לקבל אותה. אז איך כולם משחקים בתקנים? אנחנו משחקים בילדים, לא בתקנים. הסטטיסטיקות טובות, אבל כשאתה בפנים אתה מאה אחוז בסטטיסטיקה, ואני מאה אחוז בסטטיסטיקה. אני לא רוצה חס וחלילה לחשוב שעוד הורה אחד יהיה מאה אחוז בסטטיסטיקה.

בלי שום קשר לכל הדברים האלה, נותנים פתרון שממסך את הכיתות, פתרון מדהים, רק הפוך למציאות – הופכים את הכיתה למעלית. עכשיו מפילים את האחריות, במקום על חברות הסלולר, על הילד, אומרים לו "אל תדליק את הטלפון הסלולרי". באמת פתרון גאוני... במקום למצוא פתרון לאנטנה. זה בפירוש אקמול לחולי סרטן – כל מה שאפשר לעשות אבל רק לא לגעת באנטנה.

כל מי שמדבר על תקנים – בבקשה שיצביע על תקנים, ואם לא אז לפחות במדינת ישראל נהוג שאם אין תקן אז הולכים לתקן אחר אירופאי. אם אין תקן ישראלי אז בבקשה לכו לתקן אירופאי ותעמדו בו, או לכו ותעשו תקן. אתם לא יכולים לשבת פה ולזרות מלח בעיניים של אנשים ולהגיד: תקן, תקן, תקן, קרינה נמוכה, קרינה גבוהה, כאשר אין בכלל תקן. אז או שתעשו את זה או שתלכו לתקנים האירופאים, שבפירוש אומרים הפוך ממה שאתם אומרים.

תודה. אני רוצה להמשיך את השאלה שלך למשרד להגנת הסביבה. מי יכול להתייחס לנושא של מרחקים, האם זה בתקן, ואם לא אז למה לא?

אני מן המשרד להגנת הסביבה. כפי שאתה מבין, הנושא הוא לא על עובדות אלא על רגשות.

השאלה אם יש תקן למרחקים.

אין תקן למרחקים והמרחק בנושא הזה לא רלוונטי לשום דבר. מה שרלוונטי הוא עוצמת הקרינה וכיוון הקרינה. הדוגמה שאני מציג בדרך כלל, שהשמש רחוקה מאוד ועדיין - - -

באירופה יש תקנים למרחקים?

לא, אין באף מדינה.

ותקנים של עוצמה יש?

בוודאי.

בארץ יש תקנים של עוצמה?

יש המלצות של המשרד להגנת הסביבה, שלא עוגנו בתקנות. הגשנו פעמיים לכנסת הצעה.

זה רק המלצות?

יש רק המלצות ואנחנו עובדים לפי הדרישות של החוק.

מתי לאחרונה הגשתם את זה לכנסת לאישור?

בשנת 2010.

אני יכול להגיד שהוועדה הזאת תשמח לאשר את התקנים. אני לא רואה שום סיבה לעכב. אם אתם מרגישים מוכנים במשרד להגיש את זה אז אנחנו בהחלט נשמח לאשר תקינה בעניין הזה.

אנחנו עובדים לפי עיקרון הזהירות המונעת, שאומר: תוריד את הקרינה למינימום, בלי שום קשר לסף כזה או אחר.

אבל אתה לא יכול להתעלם מסף שהוא בטיחותי. אתה צריך לקבוע את הסף, שמעליו זה פשוט לא יאושר.

זה מה שקיים בהמלצות שלנו.

למה בהמלצות ולא בתקינה?

ההמלצות שלנו מחמירות פי עשר מההמלצות של ארגון הבריאות העולמי. ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי מבוססות על סף שמונע חימום של יותר ממעלה אחת אחרי חצי שעה של חשיפה. יש חששות, לא רק להורים, גם לנו - - -

אבל ברגע שזה המלצות, זה מחייב?

בוודאי שזה מחייב מכיוון שזה כתוב בהיתר. כל אנטנה מקבלת היתר. מה שכתוב בהיתר – מחייב. לא רק מחייב, אנחנו גם מפקחים על כך שעומדים באותם התנאים, באותן רמות קרינה.

איך אתם מפקחים?

יש לנו שני סוגים של מערכות ניטור: סוג אחד קשור למחשבים של חברות הסלולר, שאנחנו עומדים על התקשורת בין האנטנה למחשב המרכזי ויודעים בכל רגע באיזה הספק האנטנה משדרת; וסוג שני, יש גם תחנות ניטור מן הסוג ששמנו על בית הספר.

תודה. נרשמה מיה אלחלל, בבקשה.

תודה רבה. אתחיל בהצגה קצרה ואז אחבר, איך הניסיון שלי קשור לסיפור של הילדים באורט חולון.

אני עתידנית, מומחית להשפעות של טכנולוגיה על קידמה בבריאות וברפואה. אני מנהלת אקדמית במרכז הבין תחומי, ביחידה להכשרת מנהלים, בקורס "עתיד הבריאות". אני עורכת אתר חדשות בין-לאומי בתחום של תוחלת הבריאות, ואני יועצת למשרד הבריאות ולמכון הייצוא לגבי מגמות בעתיד הבריאות.

עד היום עסקתי בעיקר בהשפעות החיוביות של חדשנות בבריאות לרפואה ובשנה האחרונה באופן אישי ומאוד מאוד כואב נחשפתי אל ההשפעות המאוד מאוד מסוכנות.

לפני כשנה הבריאות שלי התחילה מאוד מאוד להידרדר והתחילו להופיע אצלי תסמינים כפי שתיארה כאן סימי וכפי שמתארים הרבה מאוד מן הילדים שחשופים באורט חולון: כאבי ראש, קשיים בשינה, צלצולים וכאב באוזניים, עייפות כרונית, בחילות וסחרחורות. התחילו להיות לי בעיות זיכרון וקושי להחזיק מחשבה בצורה ברורה, דלקתיוּת, קשיים בנשימה, והרשימה הולכת ומתארכת. כשאנחנו מסתכלים: צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק – אלה התסמינים שאנשים שנפגעים מקרינה מדווחים עליהם, אלה התסמינים שעליהם דיברתם. אצלי התסמינים היום הם ברמה כזאת שאני מסוגלת להיות חשופה לקרינה רק ברמות הרבה יותר נמוכות מאלה שחשופים אליהן הילדים באורט חולון והתסמינים מופיעים אצלי. הגעתי ממש למצב של קריסה. הגעתי למצב שהכאבים שלי הם כל כך חזקים שאני לא מסוגלת להחזיק את היד לבת שלי בת ארבע כשאני לוקחת אותה לגן. הבן שלי עשה שיעורי בית וכאשר הייתי בקריסה הוא שאל אותי כמה זה 5 כפול 5, וראיתי את המוח שלי עובד בסלואו-מושן כדי להפיק את התוצאה.

הייתה לי גישה לרפואה הכי טובה שאפשר להגיע אליה בישראל. אני לרגע צוחקת: לי היה רופא שאומרים שהוא המומחה מספר אחת בעולם ואחד הכי טובים בארץ... ואף אחד לא ידע מה יש לי, מעבר לזה שהיה לי אוסף גדול מאוד של תסמינים. בסופו של דבר הרגישות שלי לקרינה אלקטרומגנטית הפכה להיות כל כך גבוהה שבמגע עם מתג חשמל היה עולה לי כאב ביד, וכך סוף-סוף אבחנו אותי.

מרגע שאבחנו אותי הייתה לי פריבילגיה לייצר לעצמי בית נקי מקרינה: סלולר, וו'יפיי ובלוטוס, במרכז העיר. אני כבר ארבעה חודשים כמעט סגורה בבית, פרט מלקחת את הילדים, כדי להחלים, ופרט מלצאת לאירועים כמו היום, שמאוד מאוד חשוב לי לספר את הסיפור. הרופא המטפל שלי מסתכל על ההחלמה שלי, ממצב של קריסה ותסמינים יום-יומיים כאלה, שכמובן פגעו ביכולת שלי לעבוד ולתפקד באופן כללי. מרגע שהפסקתי את החשיפה לקרינה בלתי מייננת, ברמות הרבה יותר נמוכות מאלה שחשופים אליהן הילדים, הבריאות שלי פשוט השתפרה פלאים, סימפטום אחר סימפטום עבר.

חשוב לי להגיד כאן בהקשר הזה, ממש לפנות אליכם: חזית המדע והטכנולוגיה זו ההכשרה שלי בעשרים השנים האחרונות, זה הלחם והחמאה שלי. אני מקבלת הכשרות חוזרות בנושא הזה במקומות הכי מתקדמים שיש היום בעולם, במרכז המחקר בנאס"א. כשהלכתי לחקור את הדבר הזה, שאלתי: איך יכול להיות שאנחנו לא יודעים שקרינה ברמות האלה גורמת נזק? כשהתחלתי לחקור הבנתי שאנחנו בעצם כן יודעים. המדע העדכני והאיכותי והבלתי תלוי הוכיחו כבר מזמן את ההשפעות הביולוגיות השליליות שיש לקרינה בלתי מייננת ברמות נמוכות מן התקנים.

התקנים בארץ ובעולם לא רלוונטיים, לא מגנים, ועוד ועוד ילדים ייפגעו. אבל יש מקומות בעולם, ואנחנו יכולים היות מן המדינות האלה, כמו בצרפת, שכבר מתחילים להכיר בנזקים האלה. בצרפת יש חוק שאוסר וו'יפיי בגנים לילדים מתחת לגיל שלוש. בשוודיה ובקנדה למשל רגישות לקרינה מוכרת כנכות לאובדן כושר עבודה. במומבאי שבהודו יש חוק.

נא לסיים.

מה שקורה כאן היום, חשוב שנבין, ההיסטוריה חוזרת על עצמה בכרוניקה ידועה מראש של מזהם, שהמדע כבר מזמן הוכיח מעל לכל ספק שיש לו השפעות ביולוגיות קשות. היינו בעניין זה עם סיגריות ועם אזבסט, ועשינו את השינוי, אבל זה קרה אחרי שעברו יותר מדי שנים. אין סיבה שעוד ילדים ייפגעו כמו איתי וכמו 1,500 ילדים שנחשפים בכל יום לקרינה כל כך גבוהה בחולון.

אני ממש פונה אליכם, תקבלו את ההחלטה האחראית כאן ותסירו את האנטנות כדי לאפשר לילדים בבית הספר הזה להתחיל להחלים ושאחרים לא ייפגעו. תודה.

תודה. מי מייצג את המורים? בבקשה.

אני מארגון המורים. כרגע אנחנו באופן חד-משמעי, לאור פניית המורים וחלק מן ההורים אלינו, הכרזנו על סכסוך עבודה. ברור שבית הספר בטווח הקצר או הארוך יותר ייסגר, חד וחלק. אנחנו נצטרך לדאוג ל-100 מורים שכרגע עובדים שם, למצוא להם פתרון לתעסוקה, לכל המורים שחלו, ויש כאלה שהם חולים. אני חושב שבסופו של יום – הכדור הפך כבר לקונגלומרט גדול וזה הולך ומתקדם קדימה – קברניטי העירייה צריכים למצוא את הפתרון כי ממילא בית הספר ייסגר ואתם תצטרכו למצוא להם פתרון. אנחנו נתמוך במורים בכל המאבק, עם סכסוך העבודה שעליו הכרזנו כנגד רשת אורט, ונפעיל אותו.

תודה. נציג חברות הסלולר, בבקשה תמשיך להתייחס.

כבוד היושב-ראש, אנסה להיות פרקטי. אני בטוח שתשמח מאוד אם כולנו פה נוכל להיות פרקטיים, מעבר להצהרות. אבל לפני הפרקטיקה אני רוצה לדבר קצת על עובדות, בהתייחס לדברים שנאמרו פה.

דבר ראשון, לפורום החברות הסלולריות ולחברות הסלולריות בנושא הזה אין אג'נדה. האג'נדה היחידה שלהם היא לעשות מה שמשרדי הממשלה מנחים אותם, ברמה של קליטה מיטבית לתושבים, בבריאות מקסימלית.

לשם כך החברות פועלות על פי הנחיות משרד הבריאות – ונמצא פה גם נציג של משרד הבריאות – ועל פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה, בפרט ובכלל. זה עובדה.

כפי שאמר פה הממונה על הקרינה, האנטנות במדינת ישראל מנוטרות 24/7 על ידי מערכת של המשרד להגנת הסביבה. כלומר כל אנטנה אם הייתה חורגת – המידע קופץ אליהם למשרד והם יודעים מה לעשות כאשר יש דבר כזה, כולל האנטנה הספציפית הזאת בחולון.

לגבי האנטנה הזאת – דיברתם פה על נושאים בחוק. אדוני, אני לא עורך דין ואני לא מהנדס, אבל הגעתי לפה כמובן אחרי שבדקתי. עורכי הדין של החברות אם היו נמצאים פה היו יכולים לענות אבל זה לא דיון משפטי. כמובן בבית המשפט תמיד אפשר לדון. הם משוכנעים, כפי שאמר פה מנכ"ל העירייה עם הייעוץ המשפטי שלו, שזו אנטנה חוקית על פי חוקי התכנון והבנייה ועל פי כל ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה. הם בטוחים בחוקיוּת האנטנה במאה אחוז, זו עמדתם. אני מציע שאדוני יפנה ליועץ המשפטי לממשלה לשמוע גם את עמדתו בנושא הזה היות והוא גם מעורב בכל ההליכים.

אני יודע מה אני צריך לעשות. אני רוצה לשמוע מה אתם מתכוונים לעשות.

התורן שייך לכל החברות וצריך להבין שהוא משרת אלפי אנשים. כלומר דבר תיאורטי כמו להוריד את האנטנה כך סתם, להחליט פשוט שמורידים אותה ומנתקים את כל האנטנות, על ידי כך יוצרים – על פי המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות והבדיקה של החברות – מיסוך של קליטה אפסית לאלפי אנשים. משמע: יותר קרינה, כי הטלפון הזה שבידינו הוא אנטנה לכל דבר. האנטנה הזאת צריכה אנטנה קרובה כדי לשדר וכדי להוציא שיחות טלפון.

שקלתם חלופות? אתה יודע, לא חוכמה להגיד. צריך לשקול חלופות.

אהיה פרקטי, אני מבטיח, רק תן לי עוד שתי דקות.

בבקשה. אני רוצה להיכנס לפרקטיקה כי הדיון שלנו צריך להסתיים בעוד דקה.

הפרקטיקה פשוטה מאוד: אתה לא יכול להוריד את האנטנה הזאת – ועל זה אמרתי "לא", לא על שום דבר אחר – ככה סתם בלי לתת לה פתרון. כלומר, אתה לא יכול להחליט שאלפי תושבים יהיו ללא קליטה ועם יותר קרינה.

אנחנו מדברים על חלופות.

עכשיו לחלופות. היינו בפגישה, ולמען האמת לבי יצא אל העירייה. אני מבין את כל החצים שמופנים לעירייה. הייתי בפגישה ביום ראשון אצל ראש העירייה ואצל מנכ"ל העירייה והם אמרו: "חייבים למצוא פתרון לאנטנה הזאת ואתם חייבים לעזור לנו". הם הסתכלו עלינו, ראש העירייה אמר את זה בצורה ברורה מאוד.

לבקשת ראש העירייה ולמרות שהאנטנה הזאת עומדת בכל התקנים הבריאותיים, ואמרתי את זה, והחברות סמוכות ובטוחות בזה, לבקשת ראש העירייה בעבר כבר הורידו את העוצמות לעוצמות שהן פחות ממה שהיו צריכים, אבל גם עכשיו היו מוכנים להוריד את אותם ברזלים שמופנים אל כיוון בית הספר למרות שזה ייצור אי-קליטה בבית הספר.

זה פתרון. אני אומר לך, זה הפתרון הפרקטי והמצוין ביותר, ואסביר למה.

בעיניך.

כי בעצם פיזית, לא להוריד שלטר אלא לראות פיזית את כל האנטנות, שלוש אנטנות של כל החברות – אמרתי שזה משרת את כל החברות.

אתם אמרתם: שתיים.

אני אומר לכם שזה שלוש. מורידים אותן. אני מוריד עוד אנטנה ממה שאתם חושבים שזה שתיים, תרד עוד אחת. למה? כי משהו קורה לבית הספר.

למה זה יגרום? זה יאפשר בכל הסביבה עדיין לקבל קליטה במינימום קרינה, כי האנטנה חייבת לשרת את התושבים; זה יגרום לכך שלא תהיה קליטה בכלל, אבל גם לא תהיה קרינה בבית הספר – תלוי כמובן כמה אנשים ינסו לדבר בטלפון. כמובן אם מישהו ינסה לדבר בטלפון בבית הספר כשאין לו אנטנה אז תהיה לו קרינה באוזן, זה עובדה, זה מה שרוצים פה לגרום, אבל נגיד שיחליטו.

זה בחירה אישית.

אבל על החלטה כזאת ההורים אומרים לי: "תשמע, איך נפקח?" אני אומר: "נו, מה איך לפקח?" ברגע שהחברות מתחייבות לעשות דבר כזה - - -

הן לא מתחייבות. אמרת שאתה מתחייב בעל פה.

לא קיבלנו שום מכתב.

הילדים הם לא מיקרובים.

תנו לו לסיים. אני רוצה לשמוע אם זה התחייבות.

ההתחייבות תהיה, ונאמר לראש העירייה שההתחייבות הזאת יכולה להיעשות אם חוזרים לשגרה, אם סוגרים את כל הסיפור. אם רוצים ללכת לבית המשפט, חברות הסלולר יודעות להתמודד בבית המשפט על הכול. אם רוצים למצוא פתרון, הפתרון הוא להוריד את האנטנות שמכוונות אל בית הספר, להשאיר את התורן כפי שהוא עם האנטנות מכוונות אל שאר האזור, ואז מתחייבים בפני הממונה על הקרינה, מתחייבים בפני העירייה. נראה לכם שחברה סלולרית, עם כל כך הרבה פריסה שהיא חייבת לפרוס בחולון, תְרמה את העירייה או תרמה את הממונה על הקרינה? אם היא מתחייבת בפניו רק להוריד את הברזלים זה אומר השבתה. להוריד פיזית, אני אומר עוד פעם, לא להוריד שלטר, כשההורים רואים שמורידים את האנטנות לכיוון בית הספר אבל לא את התורן עצמו, כי התורן לא יהיה מכוון לבית הספר. כך נפתור את הבעיה והילדים יחזרו ללמוד.

הבנתי, תודה. אני צריך לסיים. סליחה, לא מתפרצים.

אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של נציג ההורים אל מה שאמרו החברים.

כאשר שמענו את ההצעה הזאת – דרך אגב, אין עליה שום דבר כתוב, שום התחייבות כתובה.

בסדר, אבל שמענו עכשיו, הוא אמר את זה לפרוטוקול.

קודם שמענו שניים מתוך תשעה פנלים ועכשיו אנחנו שומעים שלוש מתוך תשעה פנלים.

אגיד לך מה שמעתי באופן ברור מאוד: התורן הזה משמש את כל שלוש החברות. יש שם כנראה לפחות שלוש אנטנות פיזיות שמופנות לכיוון בית הספר. הוא מדבר על הסרה פיזית של אותן שלוש אנטנות שפונות לכיוון בית הספר. כך הבנתי מהצעתו.

נכון, אבל זה עדיין לא מייתר את האחריות שלנו כהורים לעשות בדיקות ניטור מידי תקופה.

הניטור יישאר.

אנחנו רוצים להגיד יותר מזה, שאם אנחנו מסתכלים על הפתרון שצריך להתקבל פה, זה הפתרון שלוקח בחשבון פגיעה כלכלית בחברות סלולריות אל מול פגיעה בביטחון ובבריאות הילדים. אז ברור לכולם מה צריך להיות הפתרון – להסיר את האנטנה מהמפגע הזה. לפעול מול ההורים בכיפופי ידיים של בית משפט או לא בית משפט ואיומים, שגם קיבלנו, אם לא נחזיר את הילדים ללימודים – זה לא הפתרון שצריך להיות.

נמצאת כאן נציגת משרד הבריאות שאמרה לי משהו. כדאי שהיא תגיד אותו לפרוטוקול.

אני רק רוצה לשאול שאלה: זה משהו נקודתי, אבל יש מקרים כאלה בכל הארץ.

אל תתפרצי לדיון, סליחה. אנחנו דנים עכשיו נקודתית בחולון. התשובה היא: כן. שמענו על הסיפור בחיפה. תודה.

לא רק בחיפה אלא בכל הארץ קורים מקרים כאלה.

אז בכל הארץ. תודה. סליחה, את רוצה שאוציא אותך? לא מתפרצים עכשיו.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה, בקצרה.

תודה. קודם כול, אני מברכת אותך מאוד על הדיון. עולה פה נושא אחד, שפשוט מדהים אותי ש-1,570 ילדים לא הולכים לבית הספר מתחילת השנה. זה בלתי נתפס. זה נקודתית חייב להיפתר כבר מחר בבוקר. זה דבר אחד.

הדבר השני הוא הנושא הרחב יותר. הדברים שהעלה כאן עורך דין כץ, הוא לא אומר אותם סתם. הוא עמד בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. יש כאן משהו שלא מתיישב. אני חייבת לומר שהייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה חייב לתת את הדעת על החוקיות של הקמת האנטנות על תרנים ישנים בעיר. נראה לי לא סביר ולא הגיוני שהאנטנות האלה הן חוקיות, שוב, בהתאם לדברים שאמר עורך דין כץ. זה פשוט הדהים אותי.

דרך אגב, על זה יש גם דיון נוסף בוועדת המדע, דיון שיזמתי, על אנטנות דור 5, הדבר הבא שמגיע אלינו, כנראה שלא לטובה, שגם בו יש קרינה. לא אפתח את הדיון עכשיו.

רק אומר שב-1 בנובמבר, לפני שבועיים, יצא דוח מחקר, מחקר שנמשך עשר שנים במימון של עשרות מיליונים בארצות הברית, והמסקנות שלו נוראיות, של המרכז הטוקסיקולוגי האמריקאי, על השפעות של סרטן והשפעות לבביות אחרות, מחקרים שנעשו בניסויים על חולדות, ממש מזעזע. ככל שעובר הזמן הטכנולוגיות משתנות והמחקרים מראים לנו על סכנה. אנחנו חייבים להחזיר את זה לדיונים בוועדה.

דבר אחרון, בנושא הקרינה, אדוני היושב-ראש, הזמנת את המשרד להגנת הסביבה להביא תקנות. עד כמה שהבנתי, לוועדת הכנסת הוגשו התקנות בשנת 2011 ומשום מה לא אושרו. אני רוצה להבין מה קרה שם. תודה רבה.

יש לי התייחסות לעניין הורדת הפנלים והפתרונות הזמניים. שמי עמיר בורנשטיין, אני פעיל בתחום המודעות לנזקי הקרינה, מפעיל את האתר הגדול ביותר בארץ בנושא שנקרא "ללא קרינה בשבילך".

אני לא רוצה להיכנס לזה. אני מתנצל, אנחנו צריכים לסיים.

הפתרונות האלה לא נכונים.

סליחה, אני מבין. הדיון הסתיים, אני מתנצל, יש לנו מסגרת זמנים.

אוכל לדבר אתך מאוחר יותר?

אחר כך, בהחלט. אפשר גם להעביר חומרים לוועדה, ויכול להיות שנערוך דיון המשך, אבל אנחנו צריכים לסיים את הדיון.

אגיד איך אני רואה את המצב ומה אני מבקש.

קודם כול, אני רוצה להודות לשי קינן שהביא את זה למודעות שלי. לא הכרתי את הנושא הזה ספציפית. אין ספק שאני מצטרף מאוד למה שאמרה חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בנושא שהוא בעיניי שערורייה, שבית ספר שלם לא לומד. זה נראה לי אירוע שהעירייה חייבת לטפל בו בדחיפות ולהגיע לפתרון מידי.

ניסיתי להבין את הנושא המשפטי. שמעתי את הדברים של ליאור ורונה, יושב-ראש פורום החברות הסלולריות, כאילו זה פשוט מאוד. אני אומר לך: זה רחוק מלהיות פשוט. המצב המשפטי ממש לא פשוט להכרעה, ומן הסתם גם הפסדתם במקומות אחרים בעניין הזה. לכן הייתי נזהר מאוד להיות שאנן כל כך. מצד שני, לכל הצדדים אין אינטרס ללכת לאירוע משפטי ארוך שיכולות להיות לו גם השלכות רוחב לאחר מכן על הרבה מאוד מקומות. כן הייתי מציע לחברות הסלולר להגיע להסדר נקודתי לפתור את הבעיה הזו.

אני רוצה להגיד מה ההצעה שלי.

ראשית, נוציא מכתב שאומר שאני מבקש להוציא את התורן ושיבדקו, ואנחנו גם נבדוק את ההתחייבות, כי ההישג הנדרש מבחינת איך שאני רואה את זה, לפי ההורים, הוא שלא יהיה שם תורן.

לטווח הקצר, כדי שהילדים יוכלו לחזור לבית הספר, אני מבקש – ופה אני עושה אולי משהו שהוא בניגוד לסיכום. רצית שזה יהיה המתווה הסופי, אז אני אומר: לא, זה לא יהיה המתווה הסופי. גם אתם צריכים להבין שעליכם להסיר את שלוש האנטנות הפיזיות האלה כבר מחר. אני פונה בבקשה ואציין את זה גם בבקשה למנכ"לים, להסיר את האנטנות. כשלב ראשון תלמידי בית הספר יחזרו ללימודים במעין תמונת אמצע כזו, שלא יהיו אנטנות המופנות כלפי בית הספר.

עדיין בעניין הורדת התורן חייב להימצא פתרון חלופי על מיקום של אנטנות באתרים אחרים, גם אם זה עולה קצת יותר כסף, גם אם תידרש שכירוּת כזו או אחרת במקומות כאלה או אחרים.

לכן אני אומר, כשלב ראשון, כדי שהילדים יחזרו לבית הספר באופן מידי, אני מציע לעירייה ולחברות הסלולר ללכת לדבר הזה, ובמקביל לבחון מתווה שבו כל האנטנות יורדות והתורן יורד, כי בסופו של דבר אני לא מאמין שהמחאה הזאת תסתיים לפני שהתורן הזה ירד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.