פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



41
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 749
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ז' בכסלו התשע"ט (15 בנובמבר 2018), שעה 9:35

הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (היתר ייצוא של קנאביס רפואי), התשע"ז-2017
הצעתם של חברי הכנסת יואב קיש, אורי מקלב, נאוה בוקר, ענת ברקו, רועי פולקמן, אלעזר שטרן, יהודה גליק, חיים ילין, איתן ברושי, אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב, טלי פלוסקוב, אכרם חסון, יחיאל חיליק בר, מיקי לוי, דוד ביטן, מיכל בירן, נחמן שי, אילן גילאון, מיכל רוזין, דוד אמסלם

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

יהודה גליק

ד"ר יובל לנדשפט - מנהל יחידת הקנאביס, משרד הבריאות

שרונה עבר הדני - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

יואל הדר - היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק הדס פטר - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, המשטרה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ענת חן מיכאלי - קמ"ד אבטחת מתקני משטרה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק רעות מרציאנו - עו"ד, תובעת חטיבת האבטחה, המשרד לביטחון פנים

ענת מססה קינן - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

מורן אלבוכר - קמ"ד מחקר סמים, אח"מ, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק קרן לרנר - ראש חוליית מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אמיר ליפשיץ - עו"ד, אג"ת, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ מאיה ויקלר - רמ"ד רישוי שיטור, המשרד לביטחון פנים

פקד אורטל בלילתי - עו"ד, עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

ליאת אליהו סבאן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

גבריאלה פיסמן - עו"ד, ממונה ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

אסנת חיטרון - עו"ד, משרד המשפטים

אפרת טפליץ - עו"ד, משרד המשפטים

עביר מטאנס - עו"ד, משרד המשפטים

דנה בן יהודה - מתמחה, משרד המשפטים

איתי מלכיאור - מרכז בכיר, מדיניות והסכמה סחר, מינהל סחר, משרד הכלכלה והתעשייה

שאול כהן - יועץ מנכ"ל משרד האוצר

ירון כהן - ממונה חוקיות היצוא, רשות המסים, משרד האוצר

מיקי עופר - רוקח ראשי של BOL פארמה

אבנר ברק - מנכ"ל קנדוק בע"מ - מגדלי קנאביס רפואי

איריס דולב - סמנכ"ל קנדוק בע"מ - מגדלי קנאביס רפואי

משה יחיה - בעלים של חברת קנאבליס בע"מ

לילך גל - יועצת, קנאבליס בע"מ

איתי הכט - מנכ"ל היי פארמה

מתן וענונו - סמנכ"ל שאיפה לחיים

אורן רון - עו"ד, יועץ משפטי סאיקי מדיקל

מידד גיסין - יו"ר צב"י, צרכני בריאות ישראל

דן מיכאל קדרון - עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים

אליהו יצחק - פעיל חברתי

מזל שאול - מוזמן/ת

מירי פרנקל שור
איילת לוי נחום

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים







הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (היתר ייצוא של קנאביס רפואי), התשע"ז-2017

שלום. בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (היתר ייצוא של קנאביס רפואי), התשע"ז-2017.

שלום לחבר הכנסת יהודה גליק.

בוקר טוב. בוקר של הארת פנים לכולם.

שלום ליועצות המשפטיות, למנהלת הוועדה, לרשם ולכל החברים, נציגי המשרדים.

אני אתן פתיחה קצרה ומשם נמשיך.

הצעת החוק שאנחנו נדון בה היום היא בעצם גלגול של מספר תהליכים. אנחנו התחלנו עם הצעת חוק פרטית שאני הובלתי ונאמר לי כאן בוועדה על ידי משרד הבריאות שלמעשה אין צורך בה וכי אם רוצים לתת רישיונות לייצוא קנאביס רפואי, אין בעיה ולא צריך הצעת חוק לעניין הזה. אני מדייק באמירתי, נכון? היה לנו ויכוח על הנושא ואז נכנסנו גם לבחון את נושא ה-CBD, האם הוא צריך להיות חומר מסוכן, כן או לא. גם סביב הנושא הזה היו דיונים וכל הזמן בו אנחנו עשינו בכנסת דיונים כדי לבנות מתווה שיאפשר יצוא של קנאביס רפואי, למעשה היו הליכים מקבילים, אך שונים אפשר לומר, בממשלת ישראל.

נודע לי – אני שמח לבשר – שיש הסכמות ויש מתווה.

כמה פעמים שמענו את המשפט הזה.

הנה, אני עוזר לך. חכה. אנחנו יושבים כאן עכשיו ואני אומר בצורה הכי ברורה שהשר לביטחון פנים גלעד ארדן מצא את הפתרון ויחד אתי אנחנו נוביל עכשיו את החקיקה שמטרתה להסדיר את הפיקוח המשטרתי על האירוע הזה של יצוא קנאביס רפואי. ברגע שאנחנו עושים את זה, אנחנו מוציאים את העגלה מהבוץ ואנחנו הולכים קדימה ומייצרים פתרון שיאפשר למדינת ישראל להיכנס לשוק הקנאביס הרפואי העולמי. יש לנו יתרונות עצומים במדינה בידע מקצועי של גידול הקנאביס, במזג האוויר, החקלאות שלנו צמאה לפוטנציאל העצום שיש בתחום הזה וכמובן שכל הכלכלה יכולה להרוויח. אני חושב שהיה איזשהו ניתוח, אם אני לא טועה של מרכז המחקר של הכנסת, שדיבר אפילו על מיליארד שקלים הכנסות למדינה, ממיסים, משוק בוגר בעניין הזה.

לכן, אם אני לרגע אחד שם את הדברים על השולחן כמו שהם, אני אמרתי לשר לביטחון פנים שאנחנו נוביל את החקיקה הזו כדי להסדיר את האירוע מבחינתכם. אנחנו עכשיו נבחן. אנחנו בסך הכול קראת קריאה ראשונה.

זה לא בסך הכול כי אם זה נתקע כאן, זה נתקע בכלל. אם אנחנו עוברים את הקריאה הראשונה, יש המשכיות.

תהיה המשכיות. נכון. לקריאה הראשונה יש חשיבות גדולה. לכן אני רוצה לומר שבכוונתי – גם אם יהיו קצת חילוקי דעות – לעשות זאת. יש שני סוגים של הובלת חקיקה וכל יושב ראש ועדה יכול לבחור איך הוא רוצה להתנהל. יש כאלה שרוצים להביא את החוק תפור וגמור לקריאה ראשונה ומיד לקריאה שנייה ושלישית כמעט בלי שינויים ויש יושבי ראש ועדה שלפעמים אומר שהוא מוכן לתת קריאת כיוון ובהמשך, בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית, בהחלט לגיטימי לעשות שינויים וגם אם הסכמנו על משהו בקריאה הראשונה, אני אהיה מוכן לדון עליו ולבחון עוד פעם את השינויים הנדרשים, אם נגיע להסכמות, בקריאה שנייה ושלישית.

לי מאוד חשוב – ויושב כאן ידידי יהודה גליק ואומר את זה ואני מצטרף לדעתך – כן להוביל היום למתווה שנוכל להניח אותו לקריאה ראשונה ביום שני הקרוב, למרות – כמו שאני מודה – ההתגלגלות של העניינים ולוחות הזמנים הקצרים., בסופו של דבר אני כן רוצה לנסות לייצר כמה שיותר הסכמות, גם עם הערות הציבור, גם עם משרדי הממשלה השונים, ולהגיע ביום שני לקריאה ראשונה ובהמשך לתת עוד איזה פרק זמן בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית בו נלבן באמת את כל חילוקי הדעות, במידה ויהיו גם היום על השולחן בעניין הזה.

זאת קריאת הכיוון שלי.

אני רוצה להודות לשר גלעד ארדן על שיתוף הפעולה. אני מראש רוצה להודות, אפילו אם אני לא אצליח, למשרדים השונים, למשרד הבריאות, למשרד המשפטים, על שיתוף הפעולה. אנחנו נוביל את זה כי יש כאן חשיבות עצומה למשק הישראלי. גם אם יהיו דברים שיהיו לנו חילוקי דעות בהם, אנחנו נלבן אותם בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. זו הכוונה שלי.

לפני שנתחיל, חבר הכנסת יהודה גליק, אם אתה רוצה לומר משהו, בבקשה.

אני קודם כל רוצה לברך אותך.

חכה. אל תברך על המוגמר.

העלית את הנושא. אני חושב שהחקלאים בישראל מחכים לזה ומשוועים לזה. אני רוצה לומר שדווקא כאדם שכל כך נלחם נגד העישון, הקנאביס הרפואי הוא כלי עזר, פיקוח נפש לכל כך הרבה אנשים. מדינת ישראל כאור לגויים צריכה להוביל את היצוא של המוצר הזה כי הוא מוצר שאנחנו חיים בעולם שבו כאב הוא לא עוד איזה משהו נספח אלא הוא בעצמו סוג של מחלה וצריך לטפל בו.

החקלאים מחכים לזה. היו כאן אין סוף הבטחות. אני מקווה שהבשורה שלך היא בהחלט נכונה, שיש כאן הסכמות.

אנחנו צריכים לבנות אותן.

אני מבקש מכל מי שיש לו הערות – להשתדל להעיר את ההערות אבל אנחנו רוצים להתקדם לקריאה ראשונה. אחר כך, בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית, אפשר לעשות עוד תיקונים. חשוב לנו, במיוחד לאור רעשי הרקע שאנחנו שומעים מסביב, שיש סיכוי שאנחנו קרובים לבחירות, שבאמת נגמור עם הקריאה הראשונה. זה יהיה מסר חשוב מאוד לעם ישראל. תודה.

תודה. אני מתכנן להקריא את הנוסח ואחר כך לשמוע הערות. השאלה אם יש מישהו מהמשרדים השונים שרוצה לומר משהו כבר עכשיו.

משרד הבריאות, אתם רוצים לומר משהו?

בקצרה. המובילים העיקריים היום, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר, משרד המשפטים ומהצד המקצועי משרד הבריאות.

משרד האוצר כאן?

משרד האוצר כאן. כן. יועץ מנכ"ל משרד האוצר. אני ריכזתי את הוועדה לבחינת היצוא של קנאביס רפואי.

במשרד הכלכלה שנציגו הגיע עתה. נעשתה כאן עבודה מאומצת.

הפוטנציאל הגדול הוא בעיקרו לא בשל שרשרת הערך, אותה אנחנו פחות או יותר מתארים כאן ומנסים לשמור עליה, אלא בעיקרו הוא בגלל החיבור בין המתודה הקלינית שקיימת רק בישראל. בכל העולם אין מתודה קלינית לקנאביס מדיקל גרייד. זה חשוב מאוד להבין. מתודה קלינית קיימת רק בישראל. היו אצלנו כבר מספר מדינות, האחרונים שהיו כאן היו היוונים שרוצים להמשיך את הדו-שיח, והחיבור בין המתודה הקלינית הוא אותו פטנט ישראלי ששמור במשרד הבריאות שמתכלל את הפעילויות של הקנאבינואידים השונים. אין ספק שאבטחה ושמירה על כל שרשרת הערך היא חשובה מאוד ואנחנו, כמו כל יתר המשרדים, משתתפים במאמץ שזה ירוץ קדימה.

עוד שאלה. משרד החקלאות כאן? עדיין לא הגיעו. קיימנו כבר שני דיונים ודיברו נציגי ציבור. יש כאן עוד אנשים מהציבור שרוצים לדבר? מי שרוצה לדבר, שירים את היד כדי שאני אדע על כך. מי שירצה, יוכל לדבר בהמשך.

העברנו פתקים.

אני רוצה לשמוע כי היה נוסח שהם ראו אותו. לדעתי יש כאן שניים שביקשו את רשות הדיבור.

מיקי עופר, בבקשה.

שלום. בוקר טוב לכולם. אני הרוקח הראשי של BOL פארמה. זו החברה הגדולה בישראל שמייצרת, מנפיקה ומעבירה לבתי מרקחת תכשירים מבוססי קנאביס. אנחנו מבקשים לומר ולהמשיך את דבריו של דוקטור יובל לנדשפט. אין בשום מקום בעולם לא רק המתודה הקלינית שמדבר עליה יובל, אלא אין בשום מקום בעולם שרשרת כזאת שהיא בדיוק כמו תרופות, שיש פיקוח על החקלאות, יש פיקוח על הייצוא, בדיוק כמו תרופה של טבע. אין שום מקום בעולם שיש שרשרת כזאת כתרופות שמונפקות ומסופקות בבתי מרקחת על ידי רוקח. המתודה הזאת, לדעתי מתעניינים בה בכל העולם ובאים לכאן. אנחנו יודעים גם שיש דיבורים של משרד הבריאות עם ה-FDA האמריקאי בנושא הזה. כדי לייצא גם את המתודה וגם את התרופות – אלה לא תרופות ממש אבל תכשירים מבוססי קנאביס – אנחנו נמצאים בנקודה שאם לא נעשה את זה עכשיו, אנחנו נאחר את הרכבת.

מבחינתכם, בהתייחס לחקיקה, אתם תומכים במתווה של החקיקה ומה שהממשלה מובילה?

בהחלט כן.

תודה. מידד גיסין, תציג את עצמך.

אני נשיא ארגון בעלי סטומה באגודה למלחמה בסרטן. רציתי לספר לוועדה שאני מייצג את האגודה ב-ECPC באירופה. לפני חצי שנה הייתי בכנס והצגתי את הבעיה של הקנאביס הרפואי. למעשה כל אירופה מחכה ליצוא הישראלי, גם של החומר וגם של המתודה הקלינית. הפחד שלי, שלנו, הוא שאנחנו נאחר את הרכבת.

אתה אומר שצריך להתקדם.

בדיוק.

תודה רבה.

משרד המשפטים, בבקשה. תציגי את עצמך.

תודה. ייעוץ וחקיקה, ראש אשכול סדר דין פלילי וראיות, משרד המשפטים. אני אתייחס לחלק שנוסף שקיבלנו אותו לפני כמה ימים.

בדרך כלל כאשר אנחנו מפיצים הצעת חוק, אנחנו שומעים את הערות הציבור. זאת אומרת, לא סתם יש את הפרוצדורה של תזכיר. כדי לגבש את העמדות שלנו, יש דברים שאנחנו העברנו הערות למשרד לביטחון פנים עת קיבלנו את הטיוטה לפני כמה ימים, חשוב לנו מאוד לשמוע את העמדות של הציבור. מעבר לזה שזאת פרוצדורה תקינה, זה עניין מהותי שחשוב לנו לשמוע את הערות הציבור. למשל בסמכויות שנתווספו, יכול להיות שסמכויות כאלה יכולות לפגוע. אנחנו רוצים לבדוק עמדות של חולים ושל אנשים אחרים שזה עלול לפגוע בהם. זה הופץ לציבור, אם בכלל, רק אתמול או שלא הופץ עדיין.

הופץ אתמול.

הדבר הכאילו פרוצדורלי הזה הוא מאוד מהותי וחשוב לנו שלפחות בין שנייה לשלישית תשמענה עמדות הציבור. את העמדה שלנו נפרט בהמשך.

אולי לא הייתי מספיק ברור ולכן אני אומר את זה שוב. שמענו שני נציגי ציבור שטרחו והגיעו. זאת אומרת, אנשים אולי יותר מעורבים כי הם הספיקו לראות ולהגיע. אני מסכים אתך. אבל אני בהחלט מכבד את האמירה הזו. אני אתן זמן בין ראשונה לשנייה ושלישית. אנחנו לא נרוץ מיד. אני אגדיר בדיוק. אנחנו נחכה ונקיים ישיבה אליה אם יבואו נציגי ציבור, נשמע אותם. כל אחד שירצה לדבר, יוכל לדבר. אני מסכים אתך במאה אחוזים.

גם לנו יש הערות לגופו.

תכף נעבור להקראה ואז נתייחס לגופו. תודה רבה.

משרד הכלכלה, רוצה לומר משהו? איתי מלכיאור.

לגופו של עניין.

תכף נגיע לגופו.

חברים, תודה. אני מבקש להקריא את הכול ואז אנחנו פשוט נחזור ונראה היכן יש התייחסויות שונות ונדון בהן בהתאמה. בואו נעשה הקראה רציפה ללא עצירה ואחר כך נחזור בחזרה לנושאים עליהם רוצים לדבר.

אני מקריאה את הצעת יושב ראש הוועדה שהופצה אתמול בערב.

פקודת הסמים המסוכנים (תיקון מס'), התשע"ח-2018

1. אחרי פרק ג' יבוא:

פרק ג1 – עיסוק בקנאבוס לצרכים רפואיים.

"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

"קנאבוס" – לצורך פרק זה הינו קנאבוס לצרכים רפואיים בלבד.

"עיסוק בקנאבוס" – כל פעולה הטעונה רישיון או היתר לפי פקודה זו, לרבות החזקה והיתר לפי סעיף 10, ולמעט רישיון שניתן לשימוש עצמי לצרכים רפואיים.

"תושב חוץ" – יחיד היושב דרך קבע מחוץ לישראל.

25א. רישיון לעיסוק בקנאבוס יותנה בתנאי אבטחה ומיגון לפי דרישת משטרת ישראל לצורך שמירה על שלום הציבור וביטחונו. אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המנהל להתנות מתן רישיונות לעיסוק בקנאבוס בהגבלות או בתנאים נוספים אף למטרות אחרות על פי שיקול דעתו.

25ב. (א) רישיון לעיסוק בקנאבוס יינתן על ידי המנהל, לפי שיקול דעתו עם או בלי הגבלות או תנאים, לאחר שפנה למשטרה לקבלת המלצתה לעניין היעדר מניעה למתן הרישיון או ההיתר למבקש, מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי. המנהל ייתן רישיון כאמור תוך התייחסות להמלצת המשטרה.


(ב) במקרה של תאגיד, המלצת המשטרה תינתן לאחר בחינת בעלי העניין בתאגיד ובעלי המניות.

(ג) היה מבקש הרישיון לעיסוק בקנאבוס או מי אשר נדרש לגביו היתר או רישיון על פי הפקודה תושב חוץ או תאגיד זר או תאגיד שאחד מבעלי מניותיו או בעלי העניין בו תושבי חוץ, רשאית המשטרה ליתן המלצה שלילית בשל היעדר תשתית נתונים מספקת.

(ד) הודיעה המשטרה כי אין באפשרותה לתת המלצה לאלו המנויים בפסקת משנה (ג), הואיל והמבקש או מי אשר נדרש לגביו היתר או רישיון על פי הפקודה לא העביר את כל המידע אשר התבקש להעביר על ידי המשטרה, לא ייתן המנהל היתר או רישיון עד לאחר שהומצא למשטרה עכל המידע אשר נדרש והמשטרה העבירה התייחסותה כאמור בפסקת משנה (א) או (ג).

(ה) המלצת המשטרה האמורה בפסקת משנה (א) תינתן לכל מי אשר מחויב בהיתר או רישיון על פי הפקודה.

25ג. צו הפסקה שיפוטי –

(1) היה יסוד סביר להניח כי מקום בו מתקיים עיסוק בקנאבוס לפי פרק זה פועל ללא רישיון או היתר או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר או כי קיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בביטחון ציבור, רשאי בית המשפט לבקשת תובע, לצוות על בעל ההיתר או הרישיון או על בעל המקום או המחזיק או על מי שבפיקוחו או בהשגחתו מצוי העיסוק, וכל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא להפסקה של ממש בעיסוק.

(2) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי פרק זה.

25ד. בקשה לביטול רישיון או ההיתר

(1) הופרו תנאי האבטחה והמיגון אשר נקבעו בהתאם לסעיף 25א וקיים חשש ממשי לביטחון הציבור, תפנה משטירת ישראל למנהל בבקשה לביטול הרישיון או ההיתר.

(2) פנתה משטרת ישראל למנהל בבקשה לביטול הרישיון או ההיתר כאמור בפסקת משנה (א), יפעל המנהל לקיום ההליכים הנדרשים לביטול הרישיון או ההיתר ויעדכן את משטרת ישראל בדבר התקדמות ההליך תוך 15 ימים ממועד פניית משטרת ישראל.

(3) לא יבוטל רישיון או היתר אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון או ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(4) בחלוף התקופה הקבועה בפסקת משנה (ב), רשאית משטרת ישראל, לאחר שבחנה את ההליכים שנקט המנהל כאמור באותה הפסקה, לבטל בעצמה את הרישיון או ההיתר שניתן לעיסוק בקנאבוס.

(5) בוטל רישיון או היתר לפי סעיף זה, ימציאו משטרת ישראל או המנהל, לפי העניין, בתוך שלושה ימים ממועד החלטה על הביטול, הודעה על כך לבעל הרישיון או ההיתר. ביטול הרישיון או ההיתר יכנס לתוקף מיד עם מועד ההמצאה.

25ה. ביצוע הצו -

בצו לפי סעיף 25ג לפרק זה מותר להורות למשטרה, או לכל מי שפורש בו, להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו.

25ו. סמכויות פיקוח –

לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה רשאי שוטר שהוסמך על ידי מפקד מחוז של המשטרה:

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות לפי פקודה זוז או להקל את ביצוען. בפסקה זו "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

(2) לבצע בדיקות, לערוך מדידות או ליטול דוגמיות של חומרים וכן למסור את הבדיקות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

(3) להיכנס למקום שמתקיים בו עסק בתחום הקנאבוס לצרכים רפואיים, או שיש יסוד סביר שמשמש כעסק בתחום הקנאבוס לצרכים רפואיים ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי של בית משפט.

(4) אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכויותיו של שוטר על פי כל דין.

25ז. ניצול לרעה של רישיון לעיסוק בקנאבוס

נעברה עבירה בהתאם לסעיף 6 או 13 לפקודה זו והעבירה נעברה תוך ניצול לרעה של רישיון לעיסוק בקנאבוס, לא יפחת העונש שיוטל מחמש שנים או מקנס בגובה של פי 6 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1997.

25ח. הפרת תנאי ההיתר או הרישיון

(1) הפרה של תנאי ההיתר או הרישיון על פי פרק זה הינה עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה, ודינה מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1997.

(2) על עבירה כאמור בפסקת משנה (א) יחול פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982.

(3) על אף האמור בפסקת משנה (ב), על עבירה כאמור בפסקת משנה (א) לא יחול סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

(4) מי שהפר את תנאי ההיתר או הרישיון, קיבל התראה לתיקון ההפרה על ידי המנהל או שוטר שהוסמך על ידי ראש חטיבת אבטחה ולא תיקן את ההפרה במועד הנקוב בהתראה, יראו אותו לעניין פרק ג' לפקודה זו כמי שפעל ללא רישיון או היתר.

(5) ניתנה התראה כאמור בפסקת משנה (ד), רשאי מקבל ההתראה לפנות לנותן ההתראה בבקשה למתן ארכה לתיקון ההפרה או לביטול ההתראה. ניתנה ארכה לתיקון ההפרה, יראו את המועד המוארך כמועד הנקוב בהתראה לעניין פסקת משנה (ד).

25ט. אין בהוראות פרק זה בכדי לגרוע מתחולת הוראות פקודה זו על קנאבוס לצרכים רפואיים, ומסמכות המנהל להטיל הגבלות או תנאים על רישיונות וכן מהגבלות או תנאים שנקבעו על ידי המנהל, כל עוד לא נקבע אחרת בפרק זה.

25י. סמכויות שניתנו בהתאם להחלטות הממשלה בנושא הקנאבוס לצרכים רפואיים יעמדו בתוקפן כל עוד לא נקבע אחרת בפרק זה.

2. אחרי סעיף 30 יבוא:

30א. (1) נושא משרה בתאגיד אשר קיבל היתר או רישיון בהתאם לפקודה זו לעיסוק בקנאבוס, חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה של הפרת תנאי הרישיון או ההיתר בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. המפר הוראה זו, דינו – קנס פי 25 מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1997.

(2) נעברה עבירה של הפרת תנאי הרישיון או ההיתר בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (1) אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(3) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

יש תוספת שביקש משרד המשפטים. אנחנו תכף נדון בה. יכול להיות שגם נשלב אותה עכשיו, את חלקה. אני לא פוסל זאת.

לא. אנחנו ביקשנו להוריד את הנושא של צו הפסקה מינהלי.

בסדר. תקריאי.

לעניין הספציפי הזה, משרד המשפטים ביקש מאתנו שזה לא יעלה עכשיו אלא שזה יירשם כהערה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אם זה מקובל, מקובל גם עלי. בסדר. עד עכשיו הקראנו נוסח ראשוני. גם ההצעה שלי היא הצעה שעברה בין המשרדים. לא נהיה נאיביים.

אני רוצה לומר לגבי הנוסח הזה. אני חושב שעיקר הדיון כאן יהיה – ויסלחו לי שאר הנוכחים – בין המשרד לביטחון פנים למשרד המשפטים וננסה לייצר כאן הסכמות.

גם האוצר. כבר שנתיים האוצר מנסה לקדם את הנושא הזה.

אנחנו עושים מהלך שמטרתו לייצר את החקיקה הזו שתתמוך בהחלטות הממשלה בנושא יצוא קנאביס רפואי. עיקר הדיונים, בואו נאמר אי ההסכמות, היו במתווה איך המשרד לביטחון פנים משתלב באירוע הזה. כל הגורמים, היו להם את הדעות שלהם ומה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו זה למצב את זה.

אם יש כרגע הסכמה שבנושא צו הפסקה מינהלי נדון בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה, אנחנו נדון בו אז. לצורך העניין סיימנו את ההקראה, אם אני מבין נכון.

אבל יש גם את סעיף 2 עם הערות של המשטרה וגם זה לא יידון עכשיו אלא לאחר מכן.

אני כבר אומר לפרוטוקול, וכולם יכולים לראות את מה שכתוב בהצעה, שאלה נושאים שאנחנו נדון בהם לאחר קריאה ראשונה. כל מה שמופיע שם, גם המשטרה מבקשת להוסיף סעיף, יש גם את הצו המינהלי – אלה דברים שכרגע אנחנו לא ניכנס אליהם אלא נדון בהם לאחר קריאה ראשונה.

האוצר, אתה רוצה לומר משהו?

משרד האוצר כמובן תומך ביצוא קנאביס רפואי ומוצרי קנאביס כמנוע צמיחה למשק. אנחנו לכתחילה ניסינו להימנע מחקיקה. הצעת ועדת המנכ"לים, סמנכ"לי האוצר ובריאות, ניסתה להימנע מחקיקה.

לגופו של עניין, אנחנו תומכים בקידום המהלך.

תודה.

סיימנו את ההקראה בכפוף להערות שאמרנו. אני מציע שנעבור על הסעיפים וכשתרצו להעיר הערות, תתייחסו.

הלשכה המשפטית, משרד הבריאות. בלי להתייחס לשאלות פורמליות של הליך החקיקה, כפי שחברתי עורכת הדין רווה ציינה באופן כללי, אני מבקשת לציין כמה דברים.

ההצעה הזו משקפת הסכמות חלקיות בין המשרדים. היא לא משקפת הסכמות מלאות. יש נושאים שונים שטרם התלבנו עד סוף.

בנוסף אני רוצה להדגיש שחלק מהדברים שמופיעים כאן, בדומה להצעת החוק המקורית של אדוני, מבחינתי הם חקיקה מיותרת באשר הם מכניסים לחקיקה את מה שכבר קיים.

כשנעבור על הסעיפים, אם יש משהו שתאמרו שהוא מיותר, בהחלט נשקול לא להוסיף אותו.

השאלה לאיזו רזולוציה של הערות אדוני מבקש בשלב הזה, בהינתן המסגרת הדיונית שהוא קבע בתחילת הדיון.

הדיון מצדי יכול להימשך גם שלוש שעות. כל הערה. אם לא הייתי ברור, אני אומר בצורה הכי ברורה. הקראנו נוסח ראשוני שיעלה לקריאה ראשונה. בנוסח הזה, בסופו, אמרתי שני נושאים שלא נדון בהם עכשיו אלא נדון בהם אחרי קריאה ראשונה, בין קריאה ראשונה לשנייה, כאשר הנושא הראשון הוא הצו המינהלי והשני הוא בקשת המשטרה לגבי אחריות נושא משרה.

יש לנו הערות בכמה נקודות.

לכן אנחנו חוזרים להתחלה. אם יש לך הערות לסעיף 1, להגדרות, בבקשה.

יש לי הערות.

אני מנסה שוב להסביר את התהליך. הקראנו את הכול ואני חוזר להתחלה. כל הערה של כל מי מהנוכחים, בין אם הוא משרד, בין אם הוא אדם פרטי ובין אם הוא מייצג חברה כזו או אחרת, מוזמן להרים את ידו ולומר מה ההערה שיש לו לנושא.

אנחנו עכשיו בסעיף ההגדרות. האם מישהו רוצה להתייחס להגדרות? בבקשה, משרד הבריאות.

קודם כל, בכותרת ואחר כך בהגדרה עצמה. קנאבוס לצרכים רפואיים ומחקר. מחקר.

למה מחקר? יצוא.

קנאבוס לצרכים רפואיים ולמחקר, זה לא משנה.

ולמחקר. אני חשבתי למחקר בלבד.

ולמחקר.

אין בעיה. ולמחקר. מקובל. מישהו מתנגד?

"לצורך פרק זה הינו קנאבוס לצרכים רפואיים ולמחקר בלבד".

או למחקר.

נכון. או.

הפרק הזה לא מדבר על יצוא. אין בו אזכור ליצוא כך שאפשר לא להתייחס כל פעם ליצוא. הוא מתייחס לסמכויות פנימיות של משטרת ישראל. אפשר להקל את הדיון בעניין הזה. הוא מדבר בעיסוק במדינת ישראל.

עיסוק של ייצור קנאביס במדינת ישראל. היצוא יהיה בשלב אחר. בסדר. אני מקבל את ההערה. נא להוסיף לנוסח את גם הנושא של מחקר.

לגבי מחקר, כל אחד יוכל לומר שהוא עוסק במחקר. לכן, כדי שיהיה מחקר מאושר על ידי משרד הבריאות, זה משהו אחר.

ברור שזה מחקר מאושר של משרד הבריאות. תכתבי מחקר מאושר על ידי משרד הבריאות.

גם העיסוק אמור להיות מאושר.

זה ברור מאליו. אם זה לא ברור, זה ייכתב. מחקר כפי שמאושר על ידי הגדרת משרד הבריאות.

קיבלתי את הערתך. בואי נמשיך.

לגבי בעל עניין. אנחנו סבורים שההגדרה כאן היא מצמצמת והיא מחריגה קבוצה שאנחנו חושבים שגם נכון להתייחס אליה ובפועל אנחנו מתייחסים אליה היום.

מי זאת?

בעלי מניות.

בעל מניות מהותי כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999. אנחנו רוצים להוסיף את זה כי בעל מניות מהותי הוא מישהו שהוא מתחת לאחזקות בעל עניין אבל יכול להיות שהוא בעל מניות מהותי כתוצאה מהסכמי שליטה עם בעלי מניות אחרים.

משרד המשפטים?

לא נמצאים כאן הרפרנטים. אנחנו שומעים את ההערה ואנחנו צריכים להעביר אותה למי שמטפל בזה.

אמורים להיות לכם אנשים שיכולים להתייחס לדברים שעולים עניינית בדיון. אני לא עושה דיון כשאין כאן אנשים שאמורים להתייחס.

אנחנו מהמחלקה הפלילית ואנחנו הבאנו את כל מי שרלוונטי למה שעלה כאן. דברים חדשים, אנחנו צריכים להפנות.

אלה לא דברים חדשים. הם היו בהערות הפנימיות.

המשרד לביטחון פנים, מה אתכם? זה הרי מרחיב ולא מצמצם. אתם אומרים שלא יהיה מצב שקבוצה של 15 אנשים מתחת לחמישה אחוזים, יעשו ביניהם הסכם. מקובל. תמשיכי. כפי שהגדרתם את זה. לא מישהו שהוא סתם מתחת לחמישה אחוזים.

כהגדרתו בחוק החברות. הוא מוגדר בחוק החברות.

בסדר. מקובל. ההערה התקבלה.

זה לסעיף 1. נושא של מחקר , גם מחקר דורש רישיון אם הוא כרוך במגע עם סם. אם מישהו רוצה לעשות מחקר תיאורטי בלי סם, יחקור כאוות נפשו.

לדעתי זה מובן מאליו.

אבל גם בהחלטות הממשלה, יש שלוש החלטות ממשלה, כולן נקראות שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים ולמחקר. המחקר הוא חלק מהצרכים הרפואיים ולכן ראוי שיהיה כאן. זה מרחיב ולא מצמצם.

בסדר. קיבלנו את שני התיקונים שלכם.

יש עוד הערות לסעיף 1, הגדרות? תודה. אני עובר לסעיף 25א. מישהו רוצה להתייחס אליו? משרד הבריאות.

זה הסעיף שאני אומרת שבעיני אם החקיקה נועדה להסיר ספקות בעניין הזה, ניחא, אבל אני חושבת שחשוב שיהיה רשום בפרוטוקול - - -

את טוענת שהסעיף הזה מיותר.

כן. גם היום, ואפילו עברנו עתירה לבג"ץ, כאשר המנהל ברישיון קבע תנאי אבטחה כחלק מתנאי רישיון, הוגשה על כך עתירה לבג"ץ ובג"ץ קבע שזה בתחום סמכות לקבוע.

אני שואל שאלה. את טוענת שהוא מיותר אבל לתפיסתך אין לך התנגדות. את רק אומרת שהוא מיותר.

אני תמיד חוששת שכאשר מחוקקים משהו שהוא כבר קיים וכבר נמצא.

אני אדייק את אמירתי. את טוענת שהסעיף מיותר מכיוון שהסמכות שניתנת כאן, כבר ניתנה.

היא ממילא מוקנית למנהל.

המשרד לביטחון פנים, למה צריך את הסעיף הזה?

אנחנו חושבים שלמשטרה עצמה במנותק ממשרד הבריאות תהיה הסמכות.

אבל אומרים שזה מובן מאליו.

לא, לא במנותק.

אם זה לא ברור, בואו נבהיר את זה. הנה, אנחנו עולים על הנושא.

אנחנו מגיעים לבעיה.

אנחנו רוצים כאן סעיף שייתן למשטרה, במנותק ממשרד הבריאות, את היכולת לבצע פיקוח ואכיפה על חוות גידול קבנאביס.

לא. על מיגון ואבטחה. לתת הנחיות בנושא של מיגון ואבטחה. יכול להיות שזה יהיה זהה לחלוטין כי אנחנו בקשר עם משרד הבריאות אבל יכול להיות שבמשך הזמן המשטרה תרצה להוסיף דברים והם יתנגדו.

אני מבין את התנגדות משרד הבריאות, זה בסדר, מותר להתנגד, אתם אומרים שאתם רוצים להיות היחידים שקובעים, אנחנו בשיח עם המשטרה, אנחנו לא רוצים שעכשיו למשטרה תהיה סמכות משלה להוסיף מגבלות ותקנות. זה מה שאת אומרת לי עכשיו.

בהצעת המחליטים כתוב שהמלצות המשטרה יהיו חלק מאותם כללי איכות. כמו שאמר כאן מיקי, יש כללי איכות לכל מקטע והם מוצעים בחוזרי המשנה למנכ"ל.

אפשר לשמוע את התייחסות המשטרה?

כן. תובעת רישוי עסקים. נכון להיום אנחנו גורם ממליץ מכוח החלטת ממשלה בכל ההיבטים של גידול של חוות קנאביס. אנחנו מבקשים במידה רבה להשוות את הליך הרישוי הזה להליך הרישוי המוכר מרישוי עסקים. כדי שמשטרת ישראל תהיה לא רק גורם ממליץ שקשה מאוד לאכוף ולעקוב אחר יישום ההמלצות, אנחנו מבקשים להיות מוגדרים, ומכאן הנוסח, כנותני תנאים בהיבטי אבטחה ומיגון. ההשלכות של זה, יש גם המשכיות לתנאים האלה. יהיה קצין קנאביס או קצין רישוי - אני לא יודעת איך הוא ייקרא - ייעודי למשימה הזאת שיבחן עמידה בתנאים וכולי.

הלשכה המשפטית, המשטרה. אני רוצה גם להזכיר שהחלטת הממשלה שמדברת על מתן רישיונות קובעת בצורה ברורה שבכל הקשור לאבטחה ומיגון, התנאים ייקבעו על פי המלצת משטרת ישראל. זאת אומרת, בעצם הצעת החוק הזאת נותנת ביטוי להחלטת ממשלה שכבר נתקבלה, שאנחנו פועלים לפיה, ועם כל הכבוד, מי שאמון על האבטחה והמיגון – זו משטרת ישראל.

אנחנו מסכימים לעקרונות. לכולם. אלא מה, כבר דנו בזה בוועדה וניסחנו. אני יכול להקריא את הניסוח. "קביעת תנאים בתחום האבטחה והמיגון למתן רישיונות המפורטים בפקודת הסמים אשר יוטמעו בתקני האיכות כאמור בסעיף 1". מה הם תקני האיכות? אלה אותם תקני איכות

כשאמרתי שזה מיותר כי זה בהלימה למצב הקיים, אכן אם הכוונה היא להשאיר את המצב הקיים שבו משטרת ישראל היא גוף ממליץ ובמצב הקיים, יש לנו חוברת עבה לנושא האבטחה עם התנאים לגבי כל השרשרת, חוברת שנוסחה בתיאום עם גורמי המקצוע במשטרת ישראל והיא מקובלת עליהם. אם הכוונה כאן לייצר שינוי מהמצב, צריך שינוי חקיקה כי זה שונה מהקיים, המשמעות של הדבר, שיהיה ברור לוועדה מה המשמעות של הדבר הזה, שהליך הרישוי מתארך והוא צריך להיעשות בשני משרדים נפרדים.

אלא אם תגיעו להסכמות שיש הליך משותף מבחינתכם.

גם היום זה כך. אני לא כל כך מבינה ואני תמהה על ההערה.

הבנתי. אני רוצה לסכם. אני מבין שמשרד המשפטים לא מתערבים בהחלטה. חברים, מבחינתי זה נושא מהותי. אני בפירוש רואה את ההבדל בגישה מול מה שקיים היום אל מול החקיקה הזו. אני חושב שהמצב הוא שונה ולכן כן יש כאן צורך להכריע בנושא. בעניין הזה אני חייב להודות, משרד הבריאות, אני מקבל את עמדת המשרד לביטחון פנים והמשטרה. אני חושב שבסיטואציה בה אנחנו הולכים לשינוי משמעותי וגידול משמעותי בחוות, אנחנו צריכים לתת גם למשטרה את היכולת לעסוק בנושא הגדרות אבטחה ומיגון. אני מעריך שיהיה שיתוף פעולה טוב בין המשרדים ותעשו את הכול כדי לבוא בצורה אחידה מול המגדלים על מנת להקל על הבירוקרטיה. אני בפירוש רואה את החשיבות לתת למשטרה את הסמכות הזאת.

אני מאשר את הסעיף.

עוד מישהו רוצה להתייחס לנושא הזה מכיוון אחר? אם לא, אנחנו עוברים לסעיף 25ב.

מי רוצה להתייחס לסעיף 25ב?

משרד הכלכלה. אנחנו תומכים מאוד בכל הצעת החוק ובכל קידום הענף. אנחנו מאמינים גם שחלק מהמנועים שלו יגיעו מהשקעות זרות. יש לנו בעיה עם הליך אישור המשקיעים הזרים למרות שלא פורט כאן אלא על דרך השלילה.

מה אתם מציעים?

מספר חלופות אפשריות שצריך לדון בהן עם המשטרה.

דבר. אם לא היה ברור עד עכשיו, אני מבהיר. אנחנו דנים וזה מה שהולך להיכנס לנוסח אותו אנחנו הולכים לקדם לקריאה ראשונה. אני אומר שוב שבגלל לוחות הזמנים, אני גם אאפשר לדון שוב, אם נרצה, בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית. אם לצורך העניין נחליט על משהו ואחר כך תהיה לך הצעה טובה יותר בנושא הספציפי הזה עליו אנחנו מדברים, כמובן תביא אותה לדיון אחרי קריאה ראשונה ונדון בה בשמחה. אני לא אומר לך שכבר דנו ואני לא פותח. זה לא יקרה.

היינו רוצים שיפורטו המסמכים הנדרשים, האם מדובר בתעודת יושר.

דיברת על תאגיד זר. אין לו תעודת יושר.

הבודדים שהם בעלי עניין בו או המשקיעים הזרים הפרטיים. באותה צורה שבודקים חברה ישראלית, תאגיד ישראלי, בודקים את בעלי העניין בו ובעלי העניין בארץ צריכים תעודת יושר.

זאת אומרת, אתה אומר שאתה רוצה להסיר את הערפל לגבי המשקיעים הזרים כי יש כאן הגדרה מאוד פלואידית. אתה רוצה לקחת מנגנון שכבר קיים לך שבו המשטרה בוחנת משקיעים זרים במקומות אחרים ויש הגדרה ברורה מה הדברים שהמשטרה בוחנת, ואתה רוצה שזה ייכנס גם כאן.

אני מבקש את התייחסות המשטרה.

משרד המשפטים. תעודת יושר, זה מינוח שלא קיים. אין דבר כזה וזה לא אמור להיות.

מה כן?

יש מידע מהמרשם הפלילי. מי שמקבל מידע מהמרשם הפלילי, זה מי שזכאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי. המשטרה היא הגוף שמנהל את המרשם הפלילי. הכוונה הייתה שגם בהקשר הזה היא תבדוק.

אפשר לפרט את זה בחקיקה?

אין צורך.

לגבי משקיעים זרים אין לנו מרשם פלילי.

אנחנו מדברים כרגע על משקיעים זרים.

אבל מי יבדוק את זה?

אני מניח שבכל החוקים של מדינת ישראל זאת לא הפעם הראשונה בה אתם נתקלים במשקיעים זרים שבאים לעשות משהו במדינת ישראל ויש לכם הליכי בחינה שגם מופיעים בחקיקה כזו או אחרת. אני מסכים עם ההערה העקרונית של משרד הכלכלה שיש כאן אמירה מאוד כללית. דרך אגב, אין לי התנגדות מהותית אליה. בפירוש אני חושב שאם יש תושב חוץ – בסעיף 25ב(ג) – תאגיד זר או מישהו, ברור שאנחנו רוצים לבחון אותו יותר לעומק. אני מבקש לא לכתוב היעדר תשתיות נתונים מספיק אלא מה הנתונים שאתם מבקשים.

אני אומר שהחשיבות של בדיקת המשקיעים הזרים ברורה לכולם.

לזה הסכמנו. איך בודקים?

אנחנו אמורים על השמירה על הציבור בעניין הזה. אנחנו הצענו מתווה שכולל את מה שהמשקיעים הזרים אמורים להציג כדי שאנחנו נוכל לגבש המלצה בעניינם ולהגן על הציבור. אין לנו מודל אחר של בדיקת משקיעים זרים.

אין לך בחוק אחר? באים לקנות חברת ביטוח, אין לך שום דבר?

לא. יש.

זה מתווה שקיים והועבר למשרד לביטחון פנים. זה מתווה שאנחנו רוצים לפעול לפיו.

גם לגבי סעיף קטן (ד), בעצם הפועל היוצא הוא שלמשטרה מוענקת כאן סמכות וטו על מתן הרישיון. גם לזה אנחנו נידרש בהכנה.

פסקה (ד) היא בעצם המשך של (ג).

אני מתייחסת גם ל-(ד). יש כאן בעיה ונבקש בהכנה לקריאה שנייה ושלישית להתייחס גם לזה.

מעולה. גם לגבי סעיף (ג) וגם לגבי (ד), אני מקבל אותם לקריאה ראשונה אבל אני אומר בפירוש מה שאמרה היועצת המשפטית. אנחנו נתקן אותם בין קריאה ראשונה לשנייה בהתאם להמלצות שנקבל ממשרד המשפטים. המשטרה, אני רוצה זיקוק יותר מדויק של ההגדרות ולא להשאיר את זה רחב ופתוח כפי שמופיע כרגע.

רציתי להבהיר דבר אחד. מה שמוצע כאן בסעיף בעצם אומר שאם אתה משקיע זר ואתה ר וצה להשקיע כאן בישראל, אתה מחויב להציג כך וכך מסמכים.

אין בעיה. שמעת מה שאמרתי. מקובל. בואו נמשיך.

דקה אחת. אני אבהיר. אם אתה לא משתף אתי פעולה ומחליט לא להעביר לי מסמכים, אז בעיקרון הבקשה שלך תוצא.

זה הרבה יותר רחב. אני לא אכנס עכשיו לפתרון. אמרתי את מה שאמרתי ואני חושב שהייתי מספיק ברור.

לסעיפים קטנים (א) ו-(ב). הסעיפים משקפים את המצב הקיים היום ואין בהם שינוי למצב הקיים היום.

את אומרת שהם מיותרים.

לכן בעיני הם מיותרים. הם משקפים את החלטת הממשלה.

אני מקריא. בואי נראה.

(1) רישיון לעיסוק בקנאבוס יינתן על ידי המנהל, לפי שיקול דעתו עם או בלי הגבלות או תנאים, לאחר שפנה למשטרה לקבלת המלצתה לעניין היעדר מניעה למתן הרישיון או ההיתר למבקש, מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי. המנהל ייתן רישיון כאמור תוך התייחסות להמלצת המשטרה.

זה מופיע היום בחוק?

בהחלטת הממשלה וזו ההתנהלות.

אני שואל את היועצת המשפטית. יש גם את סעיף 25י. סמכויות שניתנו בהתאם להחלטות ממשלה. אני לא מכיר חקיקה שנשענת על סמכויות שניתנו בהתאם להחלטת ממשלה. מה שאת אומרת לי, זה מתחבר לי. כשקראתי את זה, שאלתי את עצמי ורציתי להבין. אני מודה שבחקיקה אני לא מתייחס להחלטות ממשלה. לכן אני כן חושב שיש חשיבות לסעיפים (א) ו-(ב) אם הם רק בהחלטות ממשלה. זה ההבדל. אני לא רואה החלטות ממשלה כחוק. החלטות ממשלה, הממשלה יכולה לשנות אבל את החוק משנה הכנסת.

יהיו לי גם שאלות לגבי סעיף 25י שאני עוד לא יודע איך לפתור אותו. הוא נראה לי מוזר ולא במקום אבל סעיפים (א) ו-(ב), זו הגדרה שהיום קיימת בהחלטות ממשלה ואנחנו מקבעים את זה היום בחקיקה.

אני כמעט ארבע שנים בכנסת. למרות שאני לא עורך דין, אני יודע משהו.

למען הסדר הטוב ולפרוטוקול. החשש שלי הוא שהחקיקה הזו תעלה שאלות לגבי המתקיים היום בטענות שמפני שאין חקיקה, אני מבקשת להבהיר שהעמדה שלנו היא שהפעולה שנעשית היום בהלימה להחלטת הממשלה, כשאנחנו בודקים את כל מי שמבקש רישיונות, בדיוק הפעולה הזאת – זה בסמכות. ההבדל היחיד הוא, אם אנחנו מחפשים את ההבדל - - -

מה זה בסמכות? זה נובע מחוק.

כן.

מחוק אחר. זה נובע מסעיף אחר בחוק הזה או מחוק אחר? אתם פועלים לפי חוק והחלטות הממשלה באות ומתרגמות את החקיקה בכנסת. כרגע זה לא קיים בחוק.

ההבדל היחיד, אם אדוני מחפש איזשהו הבדל שמצדיק חקיקה, הסעיף הזה מונע מהמצב שאי פעם משרד הבריאות יחליט שלא מעניין אותו החלטת ממשלה, לא מעניין אותו המשטרה והוא ייתן רישיון בלי לבדוק.

לא. זה לא המצב. גם יכולה להיות החלטת ממשלה שתבטל את זה. אם הממשלה מחר מחליטה אחרת, אני לא רוצה.

בסעיף הזה אנחנו עוסקים בבעלי מניות מהותיים.

הגדרנו את זה בהגדרה. זה תופס גם כאן. הערתך התקבלה.

לא ניתן אי פעם למנוע את המצב של בדיקה. זה ההבדל.

נכון. סעיפים (א) ו-(ב) מחייבים המלצת משטרה בפתיחת חווה. כן.

זה לומר שהנעשה היום, שבו הרישיונות מותנים בבדיקה מול משטרת ישראל, הוא פסול.

לא. מה פתאום?

אמרתי למען הסדר הטוב ולפרוטוקול.

את לא רוצה עכשיו נסיק מזה מסקנה.

שקודם לא הייתה סמכות לעשות את זה.

את זה אני רוצה להבין. שוב, תחדדי את הנקודה.

במצב הקיים היום שלטעמנו כדין, רישיון לעיסוק בתחום הקנאביס מותנה בשלל תנאים. ראשית הוא מותנה בתנאי אבטחה, שנית הוא מותנה בזה שאנשים נבדקים מול משטרת ישראל. לטעמנו ההתנהלות הזו, גם אם היא לא הייתה מעוגנת בהחלטת ממשלה, היא מעוגנת היטב בדין הקיים. זה במסגרת שיקול הדעת של המנהל לפי הפקודה כי אלה תנאים סבירים שעומדים בקריטריונים וכן הלאה. אני לא רוצה שישתמע מהצעת החוק הזו או מהתיקון הזה, שהנעשה היום לא תקין.

רגע. זו הנקודה המהותית. לגבי התוספת, אם לא נוסיף או כן נוסיף, אני כן חושב להוסיף אבל אני לא רוצה שישתמע שבזה שהוספנו את זה - - -

את חושבת שכדאי להוסיף איזשהו סעיף?

זה לא עניין של להוסיף.

אני מבינה מה את אומרת.

לצורך העניין, הצעת החוק הזאת לא מגיעה לידי סיום ומחר יטענו שלא חוקק, אז סימן שאין סמכות. אני טוענת שזה לא נכון וחשוב לי שזה יהיה בפרוטוקול כדי שהדברים יהיו ברורים.

"מבלי לגרוע מסמכויות המנהל במתן רישיון ליצוא קנאביס". אפשר לכתוב דבר כזה?

אלה ענייני נוסח. יש כאן דברים שכמו שאני אומרת הם משקפים קיים וחשוב לי שגם בדיון וגם בפרוטוקול יובהרו. מה שעולה כאן זה שהסיבה שעושים את זה, היא כדי למנוע שינוי כי היום זה במסגרת שיקול הדעת של המנהל. החקיקה כאן קובעת שאין לו שיקול דעת. חייב לעשות, גם אם מחר הוא חושב שאין בזה טעם.

נכון.

זה ההבדל.

נכון. מקבל. בואו נסכם. אני חושב שיתכן שנצטרך לעשות זיקוק לנוסח בהתאם להערה שנאמרה כאן שהיא מקובלת וזו הכוונה. תודה.

לגבי עוסקי חוץ לארץ, אלה סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), זה בוודאי חדש ומשנה מצב נתון כי הוא קובע כלל שכרגע לא קיים. הנכון הוא שלגבי משקיעי חוץ, יש לנו התלבטות קשה מה הדרך הנכונה לפעול בעניינם. אנחנו מקיימים על זה שיח עם משטרת ישראל כי אנחנו סבורים שאין מקום לקבוע סטנדרט נמוך יותר למשקיעי חוץ מאשר אנחנו קובעים למדינה.

זה לא נוגד את מה שאמרתי לפני רגע. כמו שאתם רואים, אני רוצה להתקדם. אני משאיר עבודה בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית. מה שאמרתי מתכתב היטב לגבי סעיפים (ג) ו-(ד) ומה שאמרת עכשיו ולכן אני ממשיך.

לסעיפים (ג) ו-(ד). כל מה שנאמר מטעמנו בנושא של משקיעים זרים, זה לא עניין של גחמה או הסדרה אלא פשוט, בדיוק עכשיו דיברתם על להפלות אותם לטובה או לרעה. יש אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן ואנחנו חוששים שמה שכתוב כיום - - -

אמרנו. אני רוצה לעשות סדר. אם אני אומר משהו שהוא הסיכום לגבי סעיפים (ג) ו-(ד), אם זה מתכתב עם האמירה שלך – לא צריך לחזור על הדברים, ואם זה מתכתב עם האמירה של משרד הבריאות – לא צריך לחזור ולומר. אנחנו נעשה את מה שאמרתי בצורה הכי ברורה. בסעיפים האלה, אנחנו נזקק אותם אחרי קריאה ראשונה.

ברשותך, אני חוזר לסעיף (ב). בסופו צריך להוסיף את המילה "המהותיים". מדוע לא ניתן לבדוק את כל בעלי המניות בהנחה שהחברה היא ציבורית.

המהותיים. קיבלנו את ההערה. תודה. ההערה התקבלה.

עוד הערות לסעיף 25ב? תודה. סעיף 25ג.

אדוני, אני מבקשת להעיר שזה נראה כאילו זו הסכמה מהותיים, אבל אנחנו רוצים לבדוק את בעלי המניות.

ואם זו חברה ציבורית? את רוצה לבדוק כל אחד?

שתהיה סמכות לבדוק את כל בעלי המניות. אנחנו עומדים על זה כי כל בעל מניות אחד יכול להיות גורם פלילי. לכן אנחנו מבקשים שזה יישאר כפי שזה בנוסח.

אם החברה תיסחר בבורסה, כל אחד שיקנה מניה בבורסה, בבנק שלו, ייבדק? זה לא הגיוני.

זה לא בר ביצוע.

במקור כתוב שכל שינוי בבעלי המניות.

הבנתי. עצור. זה יישאר מהותיים. נתייחס לזה אחרי קריאה ראשונה. אם תחשבו שזה פוגע בצורה מהותית בבדיקות המשטרה, תודיעו לנו ונדבר על זה.

סעיף 25ג. מישהו רוצה להתייחס?

משרד המשפטים. אני אומר שלהבנתי ההצעה של המשרד לביטחון פנים נועדה להסדיר את תחום הרישוי של חוות שמייצרות קנאביס תחת רישיון. כלומר, אנחנו לא מנסים עכשיו לטפל בעבריינים שמגדלים קנאביס.

לא דרך החקיקה הזאת.

לא דרך החקיקה הזאת. צו הפסקה שיפוטי מציע לקבוע ש"היה יסוד סביר להניח כי מקום בו מתקיים עיסוק בקנאביס פעול ללא רישיון או היתר". מקום שפועל ללא רישיון או היתר הוא בעצם מקום שמייצר קנאביס בצורה עבריינית פרופר לשמה.

הערה טובה.

בהקשר הזה יש למשטרה סמכות להוציא צו הגבלת שימוש במקום ואין מקום ליצור סמכויות מקבילות.

הבנתי. המשטרה, למה אתם צריכים את זה כאן? מי שעושה את זה ללא רישיון או היתר, הוא פלילי בלי קשר. למה זה כאן? תורידו את זה בבקשה.

החוק של הגבלת שימוש במקום קובע איזושהי דרך ומתייחס למצבים בהם מבוצעת עבירה בפועל ואנחנו, כדי להפסיק את המשך ביצוע העבירה, ניתן את הצו. זה דורש דרישות מאוד מאוד מחמירות ומקפידות.

רגע, אני עוצר אותך. סליחה. יכול להיות שלמשטרת ישראל יש בעיה להתמודד עם מגדלי קנאביס בלתי חוקיים. אני בחוק הזה לא הולך להיכנס לזה. אני לא הולך עכשיו על הדרך לאסוף לכם בעיות ולתת לכם סמכויות לטיפול.

אלה לא סמכויות.

אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. את רוצה? קדמו מהלך של טיפול בחוות בלתי חוקיות. מה שאני עושה עכשיו, זה חוק מאוד מצומצם ואני לא אאסוף כאן על הדרך. עד עכשיו זרמתי אתכם אבל אני לא הולך לתת כאן דברים שלא קשורים למהות. המהות כאן היא פיקוח ומתן רישיון לחוות מוסמכות. לכן, אם אנחנו מדברים על ללא רישיון וללא היתר, זה לא קשור. אני מוכן לקבל אם הפר את תנאי הרישיון, אם הפר את ההיתר אבל אני לא מכניס משהו שלא קשור למהות של החוק. שכנעתי אותך?

כן.

את יכולה לא להסכים, אבל שכנעתי אותך. בסדר. תורידו את זה.

התנאים להוציא צו הפסקה שיפוטי הם - כמו שסיכמנו עכשיו - או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר או כי קיימת סכנה ממשית תוך חשש משמעותי לפגיעה בביטחון הציבור. אני ביקשתי מהמשרד לביטחון פנים הסברים למה בדיוק העילה הזאת מכוונת וזה עדיין לא ברור לי. הוסבר לי – גם אפשר להסתכל בנוסח ואולי אתה מזהה אותו – שזה על בסיס חוק רישוי עסקים אבל העילה הזאת לא נמצאת בחוק רישוי עסקים. כלומר, זה משהו שהוא נוסף והוא מעבר. לא ברור לי מתי במקרה שבו עסק פועל לפי תנאי הרישיון, לפי תנאי ההיתר, פועל כמו שצריך – יש צורך להפסיק את הפעילות.

לא. אני מבין מהנוסח משהו אחר.

אלה תנאים חלופיים.

זה לא מחייב. זה או-או. זאת אומרת, יכול להיות עסק.

זה בדיוק מה שאני אומרת. אני אחדד. אם עסק פועל בהתאם לתנאי הרישיון ובהתאם לתנאי ההיתר ועומד בכל הדרישות שלכם, לא ברור לי מה הן הסיטואציות בהן צריך לסגור את המקום ולכן צריך להוסיף עילה חלופית שמי שעומד בתנאים אבל יש סכנה ממשית לפגיעה בביטחון הציבור. המקרים האלה, להבנתי ואיך שאני רואה את זה, הם בדיוק המקרים של מגבלת שימוש במקום, אם יש פעילות עבריינית במקום, אם יש גורמים עבריינים כמו שאתם אמרתם שהשתלטו על המקום. אנחנו עדיין בסיטואציה עבריינית של חוק הגבלת שימוש במקום. העילה הנוספת הזאת עוד פעם חיצונית.

סעיף 25ג לא רלוונטי.

לא. הוא רלוונטי.

אני אומרת שהוא רלוונטי לגבי מי שאינו פועל בהתאם לתנאי הרישיון.

כי קיימת סכנה ממשית. את משאירה את החלק הראשון – פועל ללא רישיון או היתר בניגוד לתנאי הרישיון.

לא. אני משאירה את פועל בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר, רשאי בית המשפט.

את זה כבר הורדנו. את פועל ללא רישיון או היתר – הורדנו. אנחנו מדברים על היה יסוד סביר להניח כי מקום בו מתקיים עיסוק בקנאביס לפי פרק זה, פועל בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר. זה הדבר היחידי שאתם חושבים שצריך להיות בסעיף.

כן. אני אוסיף ואומר עוד משהו בגלל שזה הועבר אלינו לפני כמה ימים. צריך לזכור – ואני מאוד נזהרת בסיטואציה הזאת – שבכל מקום שבו אנחנו סוגרים חווה לגידול קנאביס או משהו כזה, ההשלכה היא מאוד מאוד משמעותית והיא משפיעה על חולים שנסמכים על התרופות האלה וזה לא עניין של מה בכך. גם כשאנחנו לוקחים את אותה הגדרה של חוק רישוי עסקים, אני חושבת שיש כאן מטריה שהיא קצת שונה ולכן אני מבקשת - יכול להיות שיהיו לנו עוד הערות בהיבט הזה – להוסיף עוד תנאים בהם יהיה ניתן להוציא צו.

אני מודה שבגישה כללית אני אתך בעניין הזה. צריכים להיות מאוד זהירים. לכן אמרתי שאני לא מחפש להוסיף סמכויות למשטרה אבל אני כן רוצה לשמוע את עמדת המשטרה.

עמדת המשטרה בעניין, בבקשה.

אני רק אומר שהסעיף הזה, התוספת החלופית של או סכנה ממשית לפגיעה בביטחון, יכולה להיות סיטואציה שלא פועלים בניגוד לתנאים מסוימים. יש חמש מצלמות, יש גדר, יש מאבטח בכניסה אבל קיים מידע מודיעיני שהוא לא הבשיל עדיין. הוא יכול להיות מידע פוטנציאלי עתידי ואני רוצה להציג אותו בפני ערכאה שיפוטית שיש לה שיקול דעת אם להוציא צו הפסקה או לא.

הבנתי, אבל יש משהו שלא הבנתי ואני רוצה לשאול. את מדברת רק על המקומות בהם יש היתר או רישיון. את לא מדברת על מקום שאין לו.

כן.

את זה שמנו בצד. יש לו היתר או רישיון.

ברור. הוא לא פעל בניגוד.

אבל לכם יש חשש מודיעיני כבד.

נכון. יש לנו מידע שהוא עדיין לא הבשיל לכדי עבירה כפי שנדרש בחוק הגבלת שימוש במקום אבל הוא מידע שהוא מסכן את הציבור.

זה דומה לוויכוח שהיה לנו על האישור של המשטרה לבעל עסק לפתוח עסק עם הנושא של מידע מודיעיני, מי בוחן. הגדרנו אז נוהל מאוד ממוקד ומצומצם על הבחינה הזו כי יש כאן פגיעה בסמכות חופש העיסוק. זה דיון דומה.

אני מתפלאת על העניין הזה במובן הזה שבית משפט הוא ערכאה שיפוטית. אם המידע המודיעיני ייראה לו מגובש מספיק כדי להוציא צו הפסקה, הוא יפעיל את שיקול הדעת שלו וייתן את הצו.

זה אותו טיעון כפי שנטען קודם. יש חוק רלוונטי במקרים האלה, חוק הגבלת שימוש במקום. זה שהחוק עצמו דורש איזונים שהם מחמירים מדי לטעמכם, לא אומר שדרך החוק הזה אנחנו נקל על האיזונים האלה ועל דרישות הסף באותו צו הגבלה.

כאן אני חייב לומר לך דבר אחד. אנחנו עוסקים כאן בתחום שמבחינת המשרד לביטחון פנים והמשטרה הוא מאוד רגיש. זה לא כל תחום. יש כאן כאילו עיסוק בחומר אסור ברישיון. זה בגדול אני שם על השולחן. החומר הזה הוא חומר מעולה ומצוין לחולים שצריכים אותו והוא חלק מדהים ביכולות שאנחנו רוצים לשמר ובטח בכוחות של מדינת ישראל.

אני יכול להבין את המצב שהמשטרה אומרת. היא אומרת שאין לה בחוק אחר כלי לטפל בחשש מודיעיני סביר מול מישהו ששומר על תנאי הרישיון ושומר על תנאי ההיתר והיא מוכנה ללכת עם החומר המודיעיני הזה לשופט שיפעיל שיקול דעת שיפוטי ויכול להיות שיאמר שבמקרה הזה היא צודקת. זה כאילו ניתוח המצב, אם אני מבין את הדיון שמתנהל כאן כרגע.

נכון.

אני מנסה לומר שלא שאין להם את הסמכות בחוק אחר אלא הסמכות בחוק אחר הרלוונטי, חוק הגבלת שימוש במקום שמתייחס לעבירות לפי פקודת הסמים, מתייחס לדברים לא פחות גרועים של עיסוק בזנות שאי אפשר להקל בזה ראש כאשר מדובר בחיי אדם.

שם יש צו הפסקה שיפוטי?

צו הגבלת שימוש במקום שם, זאת הסמכות שיש לכם. הטענה שלכם היא שהדרישות לפי החוק הזה הן מחמירות מדי. אם יש בעייתיות עם חוק הגבלת שימוש במקום, בואו נדבר בצורה מסודרת על חוק הגבלת שימוש במקום דרך תזכיר ממשלתי וננסה לתקן אותו, אבל לא אגב החוק הזה לשנות את תנאי הסף שסוכמו יחד לגבי המקרים בהם המשטרה סוגרת מקומות שיש בהם פעילות עבריינית.

עכשיו אני רוצה להבין. איך קראת לחוק?

חוק הגבלת שימוש במקום.

אני שואל את המשטרה. אני לא מכיר את החוק. שם יש יכולת לפנות לצו הפסקה שיפוטי?

יש. אבל בעבירות מסוימות שמנויות בתוספת.

עבירות שמנויות כאן. איסור קנאביס.

אם נוסיף בחוק את התוספת?

בדיוק. ואם אני אתן עכשיו תיקון תוספת ואכניס את זה?

אני אומרת שאנחנו מדברים עכשיו בהקשר של חוות גידול וכל הסיכונים שאמורים להיגרם.

אבל היא אומרת לך שיש לך את זה בחוק אחר.

אין לי בחוק אחר.

זה לא מידע מודיעיני. רק עבירות. זה לא ייתן מענה.

אם תתוקן התוספת, אני רוצה להבין בדיוק את הבעיה, זה נותן לך את המענה?

לתנאי רישיון? לא. הסיטואציה היא לא הפרת תנאי רישיון. הם אומרים שעומדים בתנאי הרישיון. אם מבחינתם לא רוצים במקרים שיש הפרה. הפרת תנאי רישיון, הסכמנו ואנחנו הולכים אתם בכיוון הזה. הם אומרים שעומדים בתנאי הרישיון אבל לנו יש מידע מודיעיני שלא הבשיל לכדי חקירה, שאלה דרישות שחוק הגבלת שימוש במקום דורש, ואנחנו נרצה להרחיב את חוק הגבלת שימוש במקום דרך התיקון עכשיו.

תודה. קודם כל, הסוגיה היא סוגיה חשובה מאוד. אני מודה למשרד המשפטים שמעלה אותה. אני חייב להודות שאני מאוד מזדהה גם עם האמירה שלכם. זאת אומרת, מבחינתי אני רוצה לשמר כמה שיותר את החופש בעניין הזה ולהסתמך על חקיקה אחרת.

אבל אני רוצה לומר מה הסיטואציה בה אנחנו נמצאים. כיוון שאני עדיין בקריאה ראשונה ואני במידה מסוימת כן נוטה לקבל את הקו של המשטרה במה שקשור לחוות קנאביס ספציפיות. אם קודם אמרתי את זה שאין רישיון ואין היתר, אני לא מוכן לתת והסרתי את זה, במקום הזה אני מוכן להעביר את זה כמו שזה אבל אני אומר שוב שאנחנו נדון על זה שוב בין קריאה ראשונה לשנייה. לתפיסתי זה נושא שנשאר במחלוקת.

עוד מילה אחת בקשר לזה. בית מרקחת הוא מקום שיש בו סחר בסמים. יש סמים מסוכנים, יש שם רוקח אבל גם שם למשטרה אין את הסמכות הזאת במקרה של מידע מודיעיני.

ההערה שלי שהערתי קודם, עדיין תקפה. אני מבקש, מי שהסיכום שלי תואם את מה שהוא אומר, ואם אמרתי שנדון על זה אחרי קריאה ראשונה, זה לא הזמן לדבר עוד.

אני אומר מה הסיכום.

יש לי עוד הערה לסעיף.

לפחות את מה שעשינו עד עכשיו, אני יכול לסכם?

"היה יסוד סביר להניח כי מקום בו מתקיים עיסוק בקנאבוס לפי פרק זה פועל – הורדנו את פועל ללא רישיון או היתר או - בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר או כי קיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בביטחון ציבור, רשאי בית המשפט לבקשת תובע".

עד לכאן זה מה שהשארנו. נדון על זה מהותית אחרי קריאה ראשונה.

עוד הערות לסעיף.

עוד הערה שאני חושבת שהמשטרה יחד אתנו בעניין הזה. סוף המשפט הוא "ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא להפסקה של ממש בעיסוק". אני חושבת שספציפית במטריה הזאת אולי צריך לחשוב על נוסח קצת יותר מתאים כי המטרה היא לא להביא להפסקה של ממש בעיסוק כך שלא יוכלו לייצר בכלל קנאביס וייפסק לגמרי הייצור של קנאביס רפואי.

כדי להביא להפסקת הסכנה.

ההפרה או הסכנה. משהו שאנחנו עוד צריכים לחדד אבל המשפט הזה לא מתאים.

למניעת הסכנה. בסדר. מוסכם.

מניעה או הפסקה.

או החשש. כן.

להפסקתה. לא למניעה. יכול למנוע אבל היא עדיין ממשיכה.

אם אתה מונע והיא עדיין ממשיכה – לא מנעת. בסדר. אני לא מתווכח על הניסוח. הרעיון ברור ומקובל. אנחנו מפסיקים את הסכנה.

אנחנו עדיין בסעיף 25ג(א). יש עוד הערות?

בהליך כאן משרד הבריאות ומשרד החקלאות לא צד. אני תוהה האם יש צורך לציין אולי את המובן מאליו שראוי להתייעץ כדי לראות איך מוציאים את הצו שהפגיעה שלו מינימלית. רק לדוגמה. יתכן שהצו צריך למנוע הוצאת מוצרים מהמקום אבל אין שום סיבה להפסיק להשקות ולהפסיק לעשות, בעיקר כשיתכן ששבוע אחר כך הצו יבוטל. בינתיים נגרם נזק בלתי הפיך. השאלה שוב אם יש צורך לציין בסעיף את הצורך להתייעץ עם משרד הבריאות.

הערה טובה. גם בזה אני אדון אחרי הקריאה הראשונה. אני מבקש מהמשרדים לנסח ולבדוק. זה מתכתב עם הסיום של המשפט שלך. הערה טובה. תראו אפשר לנסח את זה אחרת. אנחנו נמשיך עם הנוסח הזה לקריאה ראשונה.

אתה רוצה את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית?

ההליך השיפוטי הוא הליך שמתקיים מול המשטרה ובית המשפט ובחומרים מודיעיניים לא גלויים. משרד החקלאות לא יהיה שותף להליך הזה אבל הליך הסגירה, מניעת הסכנה, יכול להיות שבמקום הזה צריך להתייעץ אולי עם משרד הבריאות או החקלאות. אני אומר את זה לפרוטוקול. כרגע אנחנו נשארים בניסוח הקיים.

אני שאלתי האם יש מקום לאזכר בחקיקה את הצורך.

בסדר. אני מבקש שתקיימו דיון. אני אומר לכל המשרדים וכמובן למשרד הבריאות שמוביל את החקיקה הזו, למשרד לביטחון פנים, למשרד המשפטים, למשרד הכלכלה, אנחנו נסיים כאן את החוק ואתם הולכים לעבוד ולעבוד קשה. יהיה לכם סדר גודל של שבועיים. אני מתכוון ביום שני להביא את זה לקריאה ראשונה ואני אחכה שבועיים. אחרי שבועיים נקיים דיון ואני אתן לכם לבוא עם תוצרים. על כל הדברים שאנחנו מדברים עכשיו, לפחות אנחנו ממקדים ויודעים היכן אנחנו הולכים לדבר.

יש עוד הערות לפסקה (א)?

פסקה (ב). מישהו רוצה לומר משהו? לא.

סעיף 25ד.

לסעיף 25ד בכללותו הוא עדיין בדיונים בין משרד הבריאות לבין המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. אנחנו עקרונית, נכון לרגע זה, מתנגדים לאפשרות בה משטרת ישראל תוכל לבטל רישיון שניתן על ידי משרד הבריאות, וזו המשמעות של הסעיף הזה, בוודאי בלוח זמנים שרשום כאן שהם לא סבירים ולא הגיוניים למה שנוגע לביטול רישיון. אני מזכירה שביטול רישיון הוא הליך מינהלי שחייב בשימועים, בראיות מתאימות ועמידה על זכויות. בוודאי אין כאן אפילו התייחסות שהסמכות הזו ניתנת למשטרה כסמכות קיצון כאשר זה מה שנקרא ליקוי מאורות כללי ומשרד הבריאות לא פעל לחלוטין בעניין הזה.

בסופו של דבר אנחנו מדברים על אנשים שקיבלו רישיונות, שעוסקים, שגם השקיעו הרבה כספים. התייחס באופן אחיד לכל הסיטואציות ולומר שאחרי 15 ימים נתונה למשטרת ישראל הסמכות לבטל את הרישיון, אנחנו בעת הזו מתנגדים לכך.

חצי הערה שלך אני מקבל וחצי לא.

חצי זה גם טוב.

אני כן הולך לתת למשטרה את הסמכות לבטל רישיון או היתר אפילו אם הוא ניתן על ידי משרד הבריאות. אבל אני רוצה כן הערות מהותיות כמו שאמרת לזמנים כי בסופו של דבר אתם מכירים את העסק ואת התחום הרבה יותר טוב מהרבה אחרים שנמצאים כאן סביב השולחן. לכן בהחלט ההערה שלך, כמו שאמרת, 15 ימים לא הגיוני, מתקבלת. שימוע יש כאן ואולי חסר גוף ערר מסוים נוסף. לא יודע.

עניינים מהותיים שמצדיקים את המצב הזה שגוף אחר שלא נתן את הרישיון, הוא זה שמבטל אותו.

אני מוכן לקבל. אני מבקש ממשרד הבריאות להכין בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית את ההערות הספציפיות שלכם. אני אומר לכם שברמה העקרונית אני כן רוצה להשאיר את הסמכות למשטרת ישראל אבל בוודאי לזקק את זה ולדייק את זה. כרגע מבחינתי הסעיף הוא במצב ראשוני לחלוטין.

אחרי האמירה הזו, האם יש עוד דברים שמישהו רוצה להתייחס אליהם?

הייעוץ המשפטי במשטרה. אני רוצה לומר שאנחנו חושבים שעשינו איזשהו הסדר שהוא מדורג במקום שבו בהתחלה פונים למשרד הבריאות ומבקשים ממנו לבטל את הרישיון על סמך מידע או אינפורמציה שיש אצלנו. היה ומשרד הבריאות לא יעשה את זה, אנחנו כן רוצים שתהיה לנו סמכות לבטל את האישור שיוביל לביטול הרישיון לאחר מכן.

אני חושב שצריכה להיות איזושהי התייעצות. אם אין ויכוח בין משרד הבריאות למשטרה, זה פשוט. המקרה הבעייתי הוא שיכול להיות ויכוח או אי הסכמה בין משרד הבריאות למשטרה. כרגע אין כאן התייחסות מהותית לעניין הזה. זה אומר שהמשטרה עושה מה שהיא רוצה.

לא אדוני. ההסדר הוא מדורג. בהתחלה הופרו תנאי האבטחה והמיגון, תפנה משטרת ישראל למנהל בבקשה לבטל את הרישיון או ההיתר. אחר כך, בסעיף (ב), פנתה המשטרה למנהל בבקשה לביטול הרישיון או ההיתר כאמור בפסקת משנה (א), יפעל המנהל לקיום ההליכים הנדרשים, בין היתר גם שימוע, בין היתר את כל מה שהם עושים באופן רגיל לביטול הרישיון.

אבל ברגע שמשטרת ישראל פונה למשרד הבריאות, משרד הבריאות מחויב להתחיל בהליכים למרות שיכולה להיות מחלוקת.

על ההלך הזה אני עוד מדבר. אמרתי שעל ה-מחויב הזה, זה משהו שיכול להיות שאם אנחנו מוצאים ויכוח מהותי בעניין הזה, צריך למצוא מנגנון שכרגע זכות הווטו היא במשטרת ישראל, ואני אומר שלקריאה ראשונה אני משאיר את זה, אבל עשיתי לא מעט מנגנונים שיכול להיות שזה חייב לעלות לאישור השר לביטחון פנים למשל או דברים כאלה. לא הכול בידיים של המשטרה, עם כל הכבוד.

אנחנו מבינים ואנחנו מאוד מכבדים את משרד הבריאות וסמכותו אבל עם כל הכבוד, המומחיות במשרד הבריאות היא לבריאות הציבור. מתי משטרת ישראל פונה למשרד הבריאות לבטל רישיון? כשיש חשש ממשי – כתוב את זה – לביטחון הציבור. כל סמכות שאנחנו מפעילים, היא נתונה לביקורת שיפוטית.

עם כל הכבוד, גם אצלכם יש טעויות. גם לכם יש טעויות וצריך שיקול דעת. במקומות שיש אי הסכמה, אני ארצה לעשות מנגנון. אם יש אי הסכמה, שיעלה לשר לביטחון פנים והחלטתו תקבע. אין לי בעיה. אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע. אני רק אומר שזה לא יישאר כמו שזה עכשיו.

לטעמי צריך לקרוא את זה יחד עם הסעיף הקודם ולראות האם ההליך הדרקוני של ביטול רישיון תוך 15 ימים נכון או לא.

לא, לא יהיה. את רוצה? כבר תתקני ל-25 ימים.

מתעוררת השאלה האם גם בלי לעשות צו הפסקה יהיה הליך של ביטול רישיון על ידי משטרת ישראל. אני שואלת את זה כשאלה ורק כדי להדגים את מה שאני מדברת עליו.

זה כן, כי ברישוי עסקים נתתי את זה. מי שמפר, נתתי את זה גם ברישוי עסקים. אתם קיבלתם את זה ולא היה לכם את זה. זה היה רק במשרד הפנים ואתם קיבלתם כמשרד הבריאות אפשרות לבטל רישיון עסק. עם כל הכבוד, זה בדיוק המנגנון.

טוב, הדיון הסתיים. אני ממשיך הלאה. קיבלתם 25 ימים ואני אדון בזה אחרי קריאה ראשונה, כפי שאמרתי, מה קורה בסכסוכים בין משרד הבריאות למשטרה.

30 ימים.

בסדר. תכתבי 30 ימים.

צריך לשאול את היחס בין הסעיף הזה לסעיף 25ח שמדבר על הליך של התראה ונתן אפשרות לביצוע.

בסדר. אמרתי. את זה קיבלתי.

סיימנו עם סעיף 25ד. אנחנו בסעיף 25ה.

המיקום של 25ה צריך להיות אחרי סעיף 25ג.

בסדר. תחליפו את המיקום.

עוד הערות לסעיף עצמו. אין. עברנו לסעיף 25ו.

בהתאם להערה שלי על סעיף 25ג, השאלה אם יש צורך להזכיר את זה בחקיקה או שזה פשיטה שזה ייעשה, שגם לביצוע ראוי להתייעץ עם משרד הבריאות.

תאמרי שוב.

גם לגבי סעיף 25ה, אותה הערה שהערתי ובכלל זה השאלה האם זה דורש אזכור בחקיקה שגם לגבי ביצוע הצו יש עניין של התייעצות עם משרד הבריאות.

ברגע שיש צו שיפוטי של בית משפט, אין שיקול דעת לא לנו ולא לכם אלא צריך לפעול לאכיפתו. אני לא חושבת שצריך להתייעץ אם מבצעים צו של בית משפט.

אם לא הייתה התייעצות אתנו בשלב של בית משפט.

יש החלטה שיפוטית וצריך לפעול על פיה.

יכול להיות שבכלל לא צריך להזכיר את זה בחקיקה.

סיכמנו שבסעיף 25ג אנחנו נדון ונתקן את השלב של ההתייעצות עם משרד הבריאות ולאחר מכן נראה אם זה יחייב גם שינוי בסעיף הזה. כרגע הסעיף הזה ממשיך.

סעיף 25ו. סמכויות פיקוח.

לאחר המילה "שהוסמך" להוסיף "לכך".

הוסמך לכך. בסדר. מקובל.

הסעיף הזה מבקש לתת למשטרה סמכויות פיקוח. זה תפקיד שהוא יחסית חדש ולא קיים בהרבה חוקים. המשטרה היא לא הרגולטור אלא היא גוף אכיפה. לכן הסמכויות שמופיעות כאן, צריך לשים לב שהן ניתנות בהקשר הספציפי הזה של הקנאביס, של הגידול לייצוא, לא חורגות לתחום הפלילי. הכוונה היא שבעצם המשטרה לא תוכל דרך הסעיפים האלה לאכוף עבירות פליליות.

מסכים במאה אחוזים. איפה החורים?

צריך להוסיף סעיף שהתכלית שלו תהיה שבמקרה של חשד לביצוע עבירה פלילית, לא ייעשה שימוש בסמכויות שנתונות מכוח הסעיף הזה אלא בסמכויות שנתונות למשטרה מכוח כל דין.

מלבד עבירה שמתוארת בסעיף זה.

אבל כתוב כאן.

אנחנו מדברים עכשיו על ניסוח. טוען הצד השני שבמשפט הראשון בו נאמר "לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה" – האם זה לא מספק את הנושא שאת מעלה?

זה המתווה.

אני לא רוצה שיהיה ניסיון לעקיפה.

הבנתי. אני מסכים אתך במאה אחוזים. אנחנו נשאיר את הנוסח הזה שלדעתי נותן מענה. אם הוא לא נותן מענה, אחרי קריאה ראשונה תנו דיוק. יש לך נוסח?

כן. סעיף 25ו(ה): "התעורר חשד לביצוע עבירה פלילית, לא יחולו הוראות".

לא. שלא לפי פרק זה.

עבירה פלילית כלשהי.

אבל העבירה הפלילית יכולה להיות נובעת מפרק זה.

ככל שהמשטרה נכנסה למקום מכוח סמכויות הפיקוח שלה וראתה שם עבירה פלילית, זה בסדר גמור. זו סיטואציה רגילה. המשטרה יכולה להפעיל את הסמכויות שלה. אני לא רוצה שיהיה מצב שמראש ייכנסו למקום כדי לחפש משהו אחר.

מסכים אתך במאה אחוזים. השאלה אם זה לא ברור לפי התחלת הסעיף.

אם נוסיף את המילה "בלבד"? "לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה בלבד", רשאי שוטר וכולי.

בסדר. יכול להיות שזה נותן מענה.

בסדר. "פרק זה בלבד".

פרק זה בלבד.

תוסיפו "פרק זה בלבד" ואני אומר שוב שאני אתך במאה אחוזים בזה. אם זה לא עונה על הצורך, אחרי קריאה ראשונה נתקן. הוספנו את המילה "בלבד".

עוד הערה. לעניין צו הגבלת שימוש במקום. קיבלנו את התפיסה שבאה ואומרת שהחוק הזה לא מטפל בנושא של עסקים שפועלים ללא רישוי. גם בהקשר של סעיף הכניסה, סעיף 25ו(ג), צריך לשקול את העניין של כניסה למקום שיש יסוד סביר להניח שמשמש כעסק. זאת אומרת, יש לי כאן כניסה לא רק למקומות המורשים אלא גם למקומות הלא מורשים.

צודקת במאה אחוזים. זה רק למקומות המורשים. אם אתם הולכים למקום לא מורשה, זה חוק אחר. נא לתקן את זה. מה אנחנו מורידים?

או שיש יסוד סביר שמשמש כעסק.

עד לפסיק.

כן.

אבל אז האכיפה היא רק כנגד מי שפועל כחוק ויש לו רישיון.

נכון. מי שפועל שלא כחוק, את תאכפי בדרכים אחרות. מי שבכלל בלי היתר ובלי רישיון, זה לא בחוק הזה.

אבל מה בסיטואציות שונות כאשר למשל ההיתר שלו פקע?

אז הוא בלי היתר. או שיש לו היתר או שאין לו.

זאת לא הכוונה. אני חושבת שמשרד המשפטים כאן מתכוון למצב שאדם לא הולך לאפיק של רישוי עסק. הוא מגדל בגינה שלו. בסיטואציות כאלה שהרישיון פג.

כתוב כאן בניסוח הקיים או שיש יסוד סביר שמשמש כעסק. זה לא יכול להיות יסוד סביר. או שהוא עסק רשום עם רישיון והיתר או שלא. אין כאן יסוד סביר. מה הקשר ליסוד סביר? לא רלוונטי לכלום.

רק להוסיף בבקשה אחרי המילה "לצרכים רפואיים" את המילה "או מחקר".

אבל אמרנו את זה בהתחלה. זה נכנס.

עוד הערות? לא.

אנחנו עוברים לסעיף 25ז.

משרד המשפטים. קודם כל, יש כאן עבירה שהוספה בשלבים מתקדמים והדבר לא הובא לתשומת ליבנו. אנחנו מתנגדים נחרצות. יש כאן עבירה שהיא עבירה על פקודת הסמים. העבירה הזאת היא עבירה חדשה שנוספה בשלבים מתקדמים. אנחנו מתנגדים נחרצות.

מתי היא נוספה?

באחד הימים ולא הוסבה תשומת ליבנו.

עדיין לא ראיתם.

לא ראינו. אנחנו מדברים כאן על עבירה קיימת.

נתרגם את סעיף 6 ו-13.

סעיף 6 ו-13 זה סחר בסמים. גידול. מדובר בעבירה שהיום קיימת בפקודת הסמים שהענישה עליה היא ענישה חמורה. יש כאן ניסיון להפוך אותה בנסיבות שהן בלתי מוגדרות ובלתי ברורות שהוגדרו כאן כניצול לרעה. לא ברור מה זה אומר ניצול לרעה. זה מונח שהוא זר לדין הפלילי ובגלל שהוא כל כך זר לדין הפלילי, הוא גם נוגד את עקרון החוקיות כי לא ברור מה זה. להפוך אותה לעבירה של עונש מינימום אבל עונש מינימום זה דבר שאנחנו מאז תיקון 113 באופן עקבי מתנגדים לו. עונש מינימום, הכוונה לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט שבנסיבות שהוא מרשיע בעבירה, הוא לא רשאי לשקול את כלל נסיבות העניין. הוא מחויב לגזור עונש אחד ולא משנה מה עומד בפניו.

הדבר הזה מבחינתנו נוגד עקרונות יסוד בסיסיים ביותר בדין הפלילי.

איך זה מסתדר עם זה שאומרת שרת המשפטים שהיא רוצה להתחיל להוסיף עונשי מינימום כי בתי המשפט לא קובעים מספיק עונשים?

אני לא אתייחס כאן לכל מיני אמירות של שרת המשפטים. אני אומר שדבר כזה מבחינתנו יובא בפני היועץ המשפטי לממשלה, נשקול להביא בפני היועץ המשפטי לממשלה, כי הדבר הזה מבחינתנו יכול להעלות קשיים חוקתיים.

השאלה אם יש דרך במקום להגביל הגבלות לומר שלא יפחת. אנחנו יכולים להמליץ על עונש מסוים. זה כן יכול להיות?

עצרו את הדיון. אני חייב להודות שגם אני מאוד נרתע מלהוסיף עונשי מינימום. אני באותה גישה כמו הגישה שלכם. דרך אגב, יש מקומות שאנחנו מוצאים שהם בעייתיים מאוד כמו בפשיעה חקלאית - אני אומר את זה לפרוטוקול – ואני מצפה מבתי המשפט להחמיר בפשיעה חקלאית. אני אומר יותר מזה. אם אנחנו נגלה שאין החמרה, יכול להיות שנלך לעונשי מינימום. אם הם לא מסוגלים להבין שיש כאן בעיה אמיתית במדינת ישראל, זה מה שמשאיר למחוקק.

אבל למה זאת בעיה רצינית?

אבל בטח לא בהליכים מזורזים.

אני אסביר. כאן מדובר בתחום יחסית חדש ואני דווקא לא הייתי ממהר כאן לקבע את השופטים. זאת אומרת, אני יכול לומר שאני בנושא של פשיעה חקלאית רואה באופן סיסטמתי שהשופטים מקלים ראש ולא מענישים ועשו על זה מהלכים ואני מקווה שזה ישתנה. בנושא הזה שהוא חדש, אני לא בטוח שאני אלך עם עונש מינימום כנקודת פתיחה.

נשמע את המשטרה.

אנחנו סבורים שבעניין הזה באמת בתי המשפט – ואנחנו עוד לא באנו בדברים גם מולכם בעניין הזה – נותנים ענישה מאוד נמוכה לעבירות של גידול, סחר וייצוא. יש לנו כאן יצור חדש שיכול להוות פלטפורמה לביצוע עבירות של סחר וגידול.

אני מדבר על עונש מינימום.

אני אומרת. לכן מצד אחד אנחנו פותחים פתח. אנחנו מאפשרים לאנשים לגדל דברים שהיום הם עבירה פלילית. אנחנו רוצים לשים איזשהו סד שיבוא ויבהיר וירתיע אנשים מלעבור עבירות של סחר וגידול.

בפקודה העונש הוא עונש של 20 שנים.

אנחנו נבוא בדברים עם משרד המשפטים. אנחנו ננסה לשכנע אותם שזה מקרה שבאמת נדרש כאן באיזון הכולל מצד אחד לתת פתח ומצד שני לתת הרתעה והחמרה.

למרות שהמסמך הועבר לפני מספר ימים למשרד המשפטים, אני מודה שיכול להיות שאולי היינו צריכים להפנות כאן זרקור לדבר הזה ולא רק שזה יעבור. לי אין כל מניעה לאורך כל הדברים שנאמרו כאן, אמרנו ששתי הערות ייכנסו פנימה לקריאה שנייה ושלישית, שגם זה ייכנס לקריאה שנייה ושלישית.

בסדר. מקבל. אנחנו מורידים את הסעיף הזה והוא יידון בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית. אני יכול לומר לכם שאני לא אלך עם עונש מינימום פלילי כזה. אני כן אהיה מוכן לקבל מתווה כלכלי אולי או משהו כזה של קנסות כדי לייצר הרתעה כלכלית.

אני כן מבקש ממשרד המשפטים להכין רשימה של עונשי מינימום בתחום הפשיעה החקלאית ואני אכניס אותם כאן לסיפה. לפרוטוקול, זה נאמר בלצון.

אנחנו לא מעלים לנוסח את סעיף 25ז.

סעיף 25ח. הערות.

לסעיף (א). צריך שיובהר שהעבירות של אחריות קפידה הן עבירות שלא ניתן להטיל בגינן עונש מאסר.

מה זה אחריות קפידה? אני לא מכיר את זה.

עבירות של אחריות קפידה הן עבירות שלא נדרש להוכיח על מנת להרשיע בהן יסוד נפשי. לא משנה אם היית מודע או לא היית מודע, אם היית רשלן או לא היית רשלן.

תני לי דוגמה לעבירה.

יש עבירות בפקודת התעבורה שהן עבירות של אחריות קפידה. גם ברישוי עסקים יש עבירות כאלה.

אתה נוסע ברכב בלי אורות מאחור, זו עבירת קפידה.

לא משנה אם ידעת או לא ידעת אלא עצם זה שזה קרה.

בעבירות האלה חוק העונשין קובע שלא ניתן להטיל עונש מאסר אלא אם הוכחה מודעות. כלומר, אלא אם כן נבדק היסוד הנפשי. אנחנו רוצים להבהיר שזה גם המצב שחל כאן. יכול להיות שזה משהו שנדרשת בעניינו הבהרת נוסח אבל אני רוצה להגיד לפרוטוקול והבנתי שזה גם מוסכם על ידי המשרד לביטחון פנים שזה גם היה המצב כאן שבעבירות של אחריות קפידה, לא ניתן להטיל עונש מאסר.

אתם רוצים להוריד את המאסר? מה אתם מציעים שיהיה בנוסח? אני מבקש את התיקון לנוסח. מה אתם מציעים?

באחריות קפידה יכול בעל העסק לבוא ולהוכיח שלא הייתה רשלנות.

לא מדברים בלי רשות ולא מנהלים כאן דיונים.

באחריות קפידה יש גם עניין שמי שעבר את העבירה צריך להוכיח שהיא לא נעשתה ברשלנות. כאן יהיה קשה מאוד, לפחות בתנאים, בכל מה שקשור להפרת תנאים כי בעצם עיקר התנאים הם אבטחה למשל.

אבל זה לא הדיון. הדיון הוא האם לתת מאסר.

הדיון הוא האם להגדיר את העבירות כעבירות של אחריות קפידה.

לא. מאסר.

אני אציע לנוסח שאנחנו נבקש להדגיש שהאמור בכפוף לסעיף 22(ג) לחוק העונשין, כדי שיובהר שבמצבים שלא הוכח יסוד נפשי בכלל, אי אפשר לגזור עונש מאסר.

זאת ההצעה. הבנתי. עכשיו המשטרה תתייחס לזה.

אני אומרת שזה ברור.

אז הנה, אין בעיה. תודה. ההצעה התקבלה. ממשיכים. פסקה (א) התקבלה.

יש לי כאן שאלה. כאשר כתוב "הפרת תנאי היתר או רישיון על פי פרק זה", האם הכוונה הייתה רק לתנאי אבטחה או כל תנאי שהוא שנקבע ברישיון?

כל תנאי.

השאלה אם כל תנאי כאן, אני לא מכיר את כל התנאים, יכול להוביל למאסר של 18 חודשים או לקנס. לפי פרק זה, אני מבין את הנושא של החשש. אם לדוגמה קבעתם כמות עובדים מסוימת במקום, אני לא יודע אם זה תנאי. אני לא מכיר את התנאים.

או לאבטחת הציבור או לבריאות הציבור.

כרגע זה רק לגבי פרק זה. יעשה משרד הבריאות עבודה על התנאים ויבוא ויציג אותם. יכול להיות שנחיל את זה על כל התנאים. כרגע זה רק לפרק זה.

אולי להבהיר שבשלב הזה הכוונה ליצור עבירה רק על הפרת תנאי אבטחה.

זאת לא רק אבטחה.

פגיעה בשלום הציבור.

מה שיש למשטרה כאן.

עבירה של אחריות קפידה, יש לי בעיה עם זה. מישהו שלא שלח לבדיקת מעבדה, זה נראה לי קצת דרקוני.

לכן אמרתי שזה רק פרק זה. אם אתם רוצים להרחיב, תעשו בדיקה ותבואו ותגידו.

ואל תגישו כתב אישום.

אל תגישו כתב אישום, בעיני כמדיניות ציבורית זה לא ראוי לומר.

את צודקת. אני מסכם את הסעיף. הסיכום הוא שכרגע זה מתייחס רק לפרק זה. אני מבקש ממשרד הבריאות לבחון את כל שאר המקומות שהוא רוצה שזה יהיה רלוונטי למקומות האלה. תודה.

משרד המשפטים יעביר הצעה?

לא. היא אמרה. היא הקריאה את הנוסח והסכימו על זה. תאמרי שוב. האמור בכפוף לסעיף 22ג. אנחנו ממשיכים. עוד הערות לסעיף 25ח(א)? לא. סיימנו.

הערות לסעיף 25ח(ב).

אני בעיקר מבקשת אם אפשר הסבר מהמשרד לביטחון פנים על (ב) ו-(ג). מה המטרה ומה הכוונה שזה לא יחול?

הכוונה היא שהקנס לא יהיה סכום של 700 שקלים על מי שמפר את ההוראה אלא 75,000 שקלים. זאת המטרה.

אבל איפה ייקבע הקנס הזה?

קבענו. סוג עבירות של אחריות קפידה בסעיף 61(א)(3).

אבל למה צריך לכתוב את זה? זה סעיף של עבירות קנס. זה לא סעיף של הקנס של בית המשפט.

באחריות קפידה הקנס הוא 700 שקלים. כדי ליצור מצב שאפשר גם להטיל 75,000 שקלים, נאלצנו לעשות את זה.

איפה כתוב שאחריות קפידה, הקנס הוא עד 700 שקלים? כתוב שעבירות קנס זה עד 700 שקלים.

לכן לא הפריע הנושא של המאסר כי אין לנו כוונה למאסר. אנחנו רוצים כאן את עבירת הקנס. אם את יכולה למצוא משהו שיעזור לנו שעבירת הקנס תהיה משמעותית, שתהיה 75,000 שקלים, מבלי כל הדבר הזה – אין לנו בעיה. המטרה היא שזאת גם אחריות קפידה וגם אנחנו צריכים ליצור.

למה זאת אחריות קפידה?

לא. כדי שזאת תהיה עבירת קנס.

אבל לא כאן נקבעת עבירת הקנס. עבירת הקנס נקבעת בתקנות של שרת המשפטים. מה שאתם רוצים זה שאפשר יהיה לחרוג מהסכום.

כאן אנחנו קובעים את הקנס.

לא את שיעור הקנס. אתם לא קובעים כאן את שיעור הקנס.

כן קובעים.

איפה כתוב שיעור הקנס?

הנה. כאן.

לא. זה הקנס המרבי. אתם מבלבלים בין קנס מרבי שבית המשפט יכול להטיל לבין עבירת קנס שנותנים בדוח. לפי מה שכתוב כאן, הסכום הוא 75,000 שקלים וזה המקסימום שבית המשפט יכול להטיל. זה לא קשור בכלל להסדר של עבירות קנס לפי פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי. אלה שני דברים שונים לגמרי.

נכון. אפשר למחוק "או קנס כאמור".

מה שיואל אומר זה שהוא רוצה שתהיה כאן עבירת קנס.

יש הסכמות ולכן אני מבטל את (ב) ו-(ג). הם לא יהיו בנוסח. לקריאה שנייה ושלישית, תבואו עם הסעיף המוסכם שיאפשר קנס בגובה 75,000 שקלים.

כדוח?

איך רציתם? יואל, מה רציתם?

אם זה על ידי בית המשפט, זה בסדר ואין עם זה בעיה, אבל כדוח, זה משהו אחר לגמרי.

יש דוח מינהלי של יותר מ-75,000 שקלים. מה היה בכל הנושא של הבנייה הבלתי חוקית שקבענו שם 300,000 שקלים ו-100,000 שקלים?

צריך לעבור אחד-אחד. יש עבירות מינהליות.

צריך להגדיר.

צריך להגדיר אבל צריך לראות את הסכומים.

אני מוכן שתעשו את העבודה. אני עכשיו מוריד את סעיפים (ב) ו-(ג).

זה נעשה בחקיקת משנה. זאת סמכות של שרת המשפטים.

צריך שיהיה סעיף שבחקיקת משנה ייקבע. כבר עשיתי את זה עם קמיניץ בעבירות בנייה בלתי חוקית, גם בסכומים מאוד גבוהים.

נכון. אני יודעת.

אני רוצה שגם כאן יהיה קנס כלכלי. אני כרגע מוריד את (ב) ו-(ג) כי זה לא המנגנון ואני מבקש לתאם לקריאה שנייה ושלישית את אותו מנגנון שעשינו שם.

קנס כלכלי.

לדעתי זה מינהלי.

שם זו עבירה מינהלית.

עבירה מינהלית. בסכומים מאוד גבוהים כהרתעה כלכלית. זה מה שהם מנסים להשיג כאן ולא בסעיפים (ב) ו-(ג). אם כן, סעיפים (ב) ו-(ג) יורדים ובין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית נא לבנות מנגנון שיאפשר טיפול בעבירה כלכלית.

אנחנו נפנה למשרד המשפטים שיסייע לנו.

בסדר. סוכם. סעיפים (ב) ו-(ג) ירדו לקריאה ראשונה.

אנחנו בסעיף (ד). מישהו רוצה להתייחס?

כן. אנחנו מתנגדים לסעיפים (ד) ו-(ה). יש כאן סעיפים שאומרים שאם יש מישהו שפועל כחלק מהרגולציה, יש לו תנאים ברישיון, הוא הפר תנאי, קיבל התרעה והוא לא תיקן - הוא חשוף לעבירה כמו שקבוע כאן של 18 חודשי מאסר וקנסות מאוד מאוד גבוהים.

זאת אומרת, אי אפשר גם וגם.

הסעיפים האלה אומרים שבמקרה כזה, אם הוא לא תיקן, יכול להיות שמדובר גם על מצלמה שהוצבה בכיוון הלא נכון, זה הופך אוטומטית לעבירה של 20 שנים.

לא. אם הוא תיקן, אין עבירה.

הוא לא תיקן.

אם הוא לא תיקן תוך שבועיים, תנאי ברגולציה, למרות שזה בן אדם נורמטיבי אבל הוא לא תיקן - זה הופך לעבירה של 20 שנים. זה בלתי סביר.

מסכים. אי אפשר מצד אחד למי שאין לו רישיון או היתר לקרוע לו את הצורה וזה מה שאתם עושים וזה בסדר כי אנחנו רוצים את זה, אבל מצד שני כשאנחנו מדברים על הפרות, להתייחס להפרה קטנה כגדולה. זה לא עובד כך. כאן ההערה של משרד המשפטים היא נכונה. צריך לעשות הבחנה. יש לנו את זה ברישוי עסקים ואתם מכירים את זה. בנינו מנגנון שלם וארוך ברישוי עסקים. הלכנו על זה שמי שעושה הפרה, הוא יכול לבוא ולטעון. יכול להיות שוטר, עם כל הכבוד, עם אינטרס כזה או אחר. חס וחלילה יהיו לנו כאלה אבל בוא נדמיין מצב תיאורטי של שוטר מושחת שמקבל כסף ממישהו ועכשיו בא ויש לו סמכות בלתי נתפסת.

הוא לא מגיש כתבי אישום.

הוא רק יכול להגדיר שאותו אחד פועל ללא רישיון וללא היתר.

אנחנו משתקים כאן את השוק. המטרה שלנו היא לא לשתק את השוק.

כל הסעיפים האלה, אני מקבל שאת (ד) ו-(ה) אנחנו נוריד. אני מבקש שאתם תשבו ותיקחו מה שעשינו ברישוי עסקים. הרי גם ברישוי עסקים יש מהלך שבו מישהו עושה הפרה. יואל, אני לא יודע אם היית ברישוי עסקים. המשטרה, תקשיבו גם אתם. מה עשינו ברישוי עסקים? דרך אגב, לא רק למשטרה. אמרנו שאנחנו נותנים לגופים המרשיינים את הכוח לבטל את רישיון העסק וכנגד זה הארכנו את משך העסק, שזה כאן פחות רלוונטי, אבל בנינו הליך מאוד מוסדר של מה קורה אם יש הפרה או איזשהו תנאי שלא מתקיים. מאוד חששנו מכוח בלתי נתפס אצל הגורם המרשיין – במקרה הזה זאת רק המשטרה – שהוא יכול עכשיו לעשות כראות עיניו. לכן בנינו איזשהו מנגנון ואתן מכירות אותו היטב. אני מבקש שתיקחו מנגנון דומה ותביאו אותו אחרי קריאה ראשונה ואנחנו נשלב משהו דומה כזה.

אנחנו בסעיף 25ט. יש הערות?

מישהו יכול להסביר לי למה התכוונתם בסעיף 25י? לי אין מושג מה זה החלטות ממשלה.

אני יודע מה התכוונו ולאור מה שעלה כאן, אני מוכן לוותר על זה.

בסדר. סעיף 25י יורד.

עברנו לסעיף 2. לסעיף 30א(1), מישהו רוצה להתייחס? לא. הערות לסעיף (2)?

רגע. סליחה. לסעיף 30א(1). בתחילת הדיון אדוני ציין שהסעיף הזה יידון בשלבים מתקדמים ואני לא בטוחה מה הסטטוס שלו. אני מבינה שאנחנו רוצים שהוא כן ייכנס כבר עכשיו לנוסח.

לא. אמרתי שעד (3) אמור להיכנס הכול לנוסח. מ-(3) לא נכנס.

גם כאן משרד המשפטים העיר שהחובה של נושא משרה בתאגיד בהקשר הזה צריכה להיות כמו בכל חקיקה של נושא משרה בתאגיד שהיא עוסקת בהפרה של הוראות רגולציה, צריכה לפקח על קיום הוראות הרגולציה. לעומת זאת המשרד לביטחון פנים מבקש שהחובה של נושא משרה בתאגיד תהיה לפקח על כל הוראות הפקודה. אנחנו לא חושבים שנושא משרה בתאגיד צריך לפקח על כך.

איפה זה כתוב?

נושא משרה בתאגיד אשר קיבל היתר או רישיון בהתאם לפקודה.

זה הרגולטור. לא על כל עבירה בהתאם לפקודה אלא רק רישיון או היתר.

אם שיניתם והורדתם את זה, בסדר.

אם כן, למשרד המשפטים את הערה לסעיף (1).

מישהו רוצה להתייחס לסעיף (2)? לא. מישהו רוצה להתייחס לסעיף (3)? לא.

סיימנו. עלו הרבה הערות שנטפל בהן בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית. אני לא חוזר עליהן. אתם רשמתם את הכול, ואם לא, תעברו על הפרוטוקול ותרשמו.

אני רוצה לומר מספר דברים. בדיונים לגבי ערוץ 20 אמרתי שיש נושאים שהם במחלוקת ואני מבקש מהמשרדים להגיע להסכמות. אמרתי להם שנעשה את העבודה הזאת בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. בגלל אופי ההתנהלות, מה שעשיתי כאן לפי הבנתי בחקיקה, כמעט בכל הלכתי להסכמות, והיכן שלא היו – הלכתי לקווים המנחים של החוק כפי שאני רואה אותו.

הקווים המנחים של החוק, אני אומר לכם את זה בצורה הכי ברורה, לכולם, המשטרה מקבלת כאן סמכויות בחקיקה שלא היו לה קודם בחקיקה. את זה אני אומר למשרד הבריאות שטען שזה היה קיים. אני אומר שזה לא היה קיים בחקיקה. יש כאן קריאת כיוון חדשה שהמשטר המקבלת וזה כדי לאפשר פיקוח יותר מוסדר ופתיחת השוק ליותר חוות גידול. מצד שני אין בחוק הזה ואין בכוונתי בחוק הזה לתת כלי למשטרה שיכול להשפיע על חוקים אחרים והניסיונות שהיו כאן – ותודה על שיתוף הפעולה של משרד המשפטים – אני חושב שזה היה מאוד ברור.

אני רוצה לשלב עוד דבר וכאן אני מתחבר מאוד להערות של משרד הבריאות. אני מסתכל על זה גם כמו על רישוי עסקים. זאת אומרת, בסוף הם הגורם המרשיין מבחינתי. אני אומר למשטרה. תבינו, גם אם מדובר על צו סגירה כזה או אחר, יש כאן משמעות של מה הדברים שנעשים וצריך לקחת את משרד הבריאות, וגם אם יש איזשהו ויכוח מול משרד הבריאות, לא יכול להיות שהכוח יישאר רק בידי המשטרה בעניין הזה.

לכן צריך לשלב בין גישה של רישוי עסקים, וזאת באמת הגישה מול משרד הבריאות שהוא הגורם המקצועי שמכיר את הדקויות בעסק עצמו, לבין הרגישות המשטרתית בשמירה על שלום הציבור והחשש מעבירות, עם התייחסות ספציפית שהכניס משרד המשפטים כשאנחנו מדברים רק על הנושא הספציפי הזה ולא עם איזושהי קפיצה קדימה.

זה בגדול מה שעשינו. אני מרגיש שלקריאה ראשונה החוק מוכן.

סליחה אדוני, יש לי משהו קטן לשאול לגבי הנוסח. אני ממש מתנצלת.

רגע, תני לי לסיים את דבריי ואחר כך תתייחסי. אני אתן אחר כך זמן לשאלות לגבי נושאים שדנו עליהם והחלטנו, אם יש משהו שיכול להטריד. אם יש עוד דבר קטן זה או אחר, אנחנו נדון בו אבל אני חושב שהיה כאן דיון מאוד ממצה ובאמת במקומות שלא ליבנו, אמרנו שנלבן אחר כך וזו כוונתי. אני לא הולך להזניח ויותר מזה, כפי שאמרתי, גם אם יהיו דברים שהתעוררו קצת בפיגור טקט, אני אתן לדון בהם גם אם הסעיף כביכול כבר הוחלט עליו והוא הוגש לקריאה ראשונה. אני בהחלט אהיה מוכן לדון ולדבר על זה. זה בגדול דברי הרקע לפני ההצבעה.

סליחה, עוד הערה קטנה. בגלל המהירות לא התייחסתי. יש כאן סלש שהשארנו. רציתי להבין מה נכנס בנוסח עליו הולכים להצביע.

באיזה סעיף?

הסעיף האחרון עליו דיברנו עכשיו, סעיף 30א(1), נושא משרה בתאגיד אשר קיבל היתר או רישיון בהתאם לפקודה זו/לעיסוק בקנאבוס.

מה זה ה-סלש הזה?

טעות.

מה נכנס לנוסח?

בלי סלש.

רישיון בהתאם לפקודה זו לעיסוק בקנאבוס.

מה ירד? תקריאי את הנוסח.

למחוק את ה-סלש.

"בהתאם לפקודה זו" נשאר.

"ולעיסוק בקנאביס".

רק ה-סלש יורד.

אנחנו רוצים להסביר שהסעיף הזה מתייחס לרגולציה החדשה ולא לכל מיני רגולציות קיימות.

ברור.

ברור.

אני מקריא את הסעיף: "נושא משרה בתאגיד אשר קיבל היתר או רישיון בהתאם לפקודה זו לעיסוק בקנאבוס חייב לפקח ולעשות" וכולי.

חברים, אני מודה לכולם על העבודה וההתגייסות.

אני מעלה להצבעה לקריאה ראשונה את הצעת חוק פקודת הסמים המסוכנים (תיקון מס') התשע"ח-2018.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – 2
פקודת הסמים המסוכנים (תיקון מס') התשע"ח-2018 נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:29.