פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
19/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 859
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"א בכסלו התשע"ט (19 בנובמבר 2018), שעה 11:30

הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח-2018 (מ/1221) .

חברי הוועדה: איילת נחמיאס ורבין – מ"מ היו"ר
יעקב אשר
ג'מאל זחאלקה
עבד אל חכים חאג' יחיא
רועי פולקמן

איתן ברושי

הממונה על ההגבלים העסקיים - מיכל הלפרין

ראש מחלקה כלכלית, רשות ההגבלים העסקיים - יאיר אילת

סגנית היועמ"ש, רשות ההגבלים העסקיים - מיכל כהן

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - מוטי כץ

דוברת, רשות ההגבלים העסקיים - סיון כרמון

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - אסף מוזס

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - עופר מעוז

סגן כלכלן ראשי, רשות ההגבלים העסקיים - אורן רגבי

ראש ענף, סוכנות לעסקים קטנים, משרד התמ"ת - איתמר גזלה

עו"ד, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון נעים

מתמחה, משרד המשפטים - תם כהן

עו"ד, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - ליז עליזה מונטיליו ברלב

מנהל תחום מדיניות רגולציה, משרד האנרגיה - יואב טייטלבאום

עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - רויטל קדם

עו"ד, נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר - אוריאל לין

יועמ"ש, איגוד לשכות המסחר - שלומי לויה

יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח - ירון אליאס

סמנכ"ל מיזם חברתי כלכלי ללא מטרת רווח, לובי 99 - לינור דויטש

עו"ד, סמנכ"ל כלכלה ומחקר, התנועה לאיכות השלטון - נילי אבן חן

יו"ר איגוד החברות הציבוריות הרשומות בבורסה - צבי סטפק

יועמ"שית, איגוד החברות הציבוריות הרשומות בבורסה - ענת פילצר סומך

יו"ר איגוד המוסכים - רונן לוי

מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה - ד"ר איריס סורוקר

יו"ר איגוד המוסכים - רונן לוי



ימית ינאי

שדלן/ית, מייצג/ת את איגוד המוסכים ואת להב

אינגריד הר אבן

שדלן/ית, מייצג/ת את התאחדות התעשיינים - רוית ארבל

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד חברות הביטוח בישראל ) - גילית רובינשטיין

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד לשכות המסחר) - חניתה חפץ

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל - צח בורוביץ

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד בתי השקעות) - אורלי בן שמאי

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל - שגיא אהרון

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את ארגון עובדי בנק דיסקונט - אור אזרחי

אתי בנדלר
אביגיל כספי

לאה ורון

תמר פוליבוי



הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ח-2018, מ/1221

סליחה על העיכוב הלא אופייני, בוקר טוב לכולם. כפי שאתם רואים, איתן כבל היום לבש חולצה אחרת...

אנחנו ממשיכים בדיון בחוק ההגבלים העסקיים. בוקר טוב לממונה על ההגבלים העסקיים, ובעתיד הנראה לעין ראש רשות התחרות, תתחילו להתרגל.

בישיבת הוועדה הקודמת ב-23 לאוקטובר, הוועדה אישרה מספר סעיפים. יש עוד רשות דיבור עקרונית שחלק מהמשתתפים רוצים לקבל, והם כמובן יקבלו אותה היום.

אני רוצה לומר שעל סעיפי הליבה – שלפחות חלק גדול מאתנו יודעים בדיוק למה אני מתכוונת, בין אם מדובר בהגדרת מונופול, בין אם מדובר בנושא העיצומים, בנושא האכיפה הפלילית – אנחנו בוודאי לא נקיים הצבעה היום. אתם מוזמנים כמובן, ככל שאתם רוצים להעיר משהו לנושא הזה שעדיין לא הערתם, ומי שכן רוצה להעיר דברים נוספים, כמובן מוזמן לעשות את זה; אבל אנחנו ננסה להגיע גם לדיון בסעיפים שהם פחות שנויים במחלוקת ויש עליהם פחות ויכוח, כדי לנסות בכל זאת קצת לקדם את החקיקה. מנהלת הוועדה, תזכירי לי עד איזה שעה יש לנו היום.

בערך שעה וחצי, שעתיים.

שעה וחצי, שעתיים, בסדר גמור.

זו הישיבה האחרונה שלנו.

ברור. היועצת המשפטית שלנו, עו"ד בנדלר, את מציעה שאנחנו נתקדם בהקראה או שנמשיך בזכות דיבור למי שביקש?

אני מציעה קודם כל לאלה שהובטחה להם זכות דיבור למצות את זכות הדיבור שלהם.

מעולה, אז אנחנו נמצה. אני מתחילה באוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בוקר טוב אוריאל.

תודה גברתי, תודה רבה. אני מצטער שאינני יכול להצטרף לברכתך, שאת מברכת את הממונה על ההגבלים העסקיים להיות הרשות לקידום התחרות. אני אגיד לך גם למה. חשבתי שאין בעיה, אבל אחרי שהממונה על ההגבלים העסקיים מצהירה בחגיגיות שהיא מזמינה את אמזון לישראל, אני חושב שהיא חרגה מתפקידה. אני לא חושב שהממונה על ההגבלים העסקיים צריכה להזמין את אמזון לישראל, בטרם היא מבינה מה התוצאות של המהלך הזה, כשקיימות כל כך הרבה אפליות לרעת המגזר העסקי, לטובת ספקי חוץ. עם כל הכבוד, אני חושב שיש פה חריגה בולטת בסמכות, והיא מצביעה על מה שיכול לקרות, אם הרשות תהפוך להיות הרשות לקידום התחרות.

זאת לא בעיה של סמכות, זאת בעיה של השקפת עולם.

לכל אחד יש השקפת עולם, אבל אני חושב שאדם בתפקידו, ממונה על ההגבלים העסקיים, צריכה לשמור על האובייקטיביות, שאולי אמזון תיכנס לישראל, תפגע בחוק ההגבלים העסקיים. מה יקרה אז? יגידו: את הזמנת אותה, איך את מבקרת אותה?

אני חושב שאדם שנושא בתפקיד ציבורי, צריך מאוד-מאוד להיזהר בהצהרותיו הפומביות, אבל אני רוצה לגעת בעיקר גברתי. העיקר הוא בכך שאני חושב שהוועדה יכולה להוציא תחת ידה חוק חשוב וחוק טוב, אבל אנחנו מוכרחים לראות את הדברים בראייה קצת יותר רחבה, ולא רק בהצעות שהוצעו על ידי הרשות או משרד הכלכלה; כי לאחר שעבר החוק הזה בתחילתו, הועבר במדינת ישראל חוק שנקרא חוק יסוד: חופש העיסוק, ובמקרה אני חוקקתי את החוק הזה.

יש כאן הרבה סעיפים בחוק ההגבלים העסקיים, שפוגעים בעקרונות היסוד של חוק יסוד: חופש העיסוק, ואנחנו נעביר לכם רשימה מפורטת, ויש פה הרבה סעיפים בחוק בכללו גברתי – ואני אומר את זה בכל הרצינות כרגע – שפוגעים ביסודות המשפט בישראל. אנחנו לא יכולים להרשות שהחוק הזה יעבור. אני יודע, אנחנו רוצים להגן על הצרכן. כולנו מבינים שצריך להגן על הצרכן, אבל אנחנו לא יכולים להפוך את המגזר העסקי כולו לחיילים של הרשות להגבלים עסקיים.

מה שקורה כאן זה כך גברתי, שאנחנו נותנים פה סמכויות למתן הוראות מחייבות על ידי הרשות את המגזר העסקי, על בסיס מה? בהרבה מקרים על בסיס חשש, על בסיס מעמד, לא על בסיס של תשתית ראייתית איזושהי.

אני אומר לכם כרגע באחריות מלאה, גברתי, זה סותר את יסודות המשפט בישראל. זה כמו שאומרים שאתה נותן לילד סטירות על מעשים שהוא יעשה בעתיד. מה זאת אומרת על בסיס חשש? אני חושב שברגע שאנחנו נותנים סמכויות כל כך מופלגות לרשות רגולטורית איזושהי לתת הוראות למגזר העסקי מה לעשות ומה לא לעשות, חייבת להיות איזושהי תשתית ראייתית, לא המגמה שמתפתחת היום, שאומרים לנו: בגלל מעמדו ובגלל שקיים חשש. חשש הוא לא סיבה להתערבות בחופש הניהול העסקי.

אני רוצה לומר שגם כל המגמה היום של יצירת אי-ודאות, אי-ודאות ממש במגזר העסקי מתי אתה מונופול, מתי אינך מונופול. ברגע שאתה מונופול, יש המון מגבלות שמוטלות על המונופול. אסור לנו לנצל את מצבו לרעה במובן הרחב יותר של המילה, אני לא אכנס לזה עכשיו. אבל ברגע שאני הפכתי אותו למונופול, אני מגביל את כל פעולותיו, ואני צריך להבין היטב לאיפה המגזר העסקי נכנס כאן.

אז אנחנו אומרים – ואני רוצה להדגיש גברתי – שיש פה פגיעות לא בהצעה הנוכחית, אלא בחוק ההגבלים עסקיים בכללו.

מר לין, אני באמת מאוד מעריכה אותך, אבל ענייננו כרגע בתיקונים שמונחים לפנינו. אתה צריך להתכנס לסיום, ואני רוצה לכוון אותך.

אני מתכנס לסיום, אבל אנחנו כולנו יודעים, גברתי, שברגע שמגיעה הצעת חוק של חוק איזשהו לוועדה בכנסת, יש לוועדה סמכות מלאה לתקן את החוק כולו.

אדוני, אתה מוזמן באמת – ואני מעירה לך את זה - - -

לא, אני אומר שיש לה סמכות.

עוד הפעם מר לין, אם יש לך נושאים מסוימים שאתה היית רוצה לשנות אותם בחוק, תביא אותם בפני הוועדה. אני מבטיחה להביא אותם בפני חבר הכנסת כבל, נדון בהם ונחליט אם אנחנו רוצים לעסוק בזה או לא.

אנחנו נעשה, ואני אומר גם מה – אנחנו נביא תיקונים לחוק הקיים בכללו, שמצביעים על פגיעה קשה בזכות חוקתית, שזה חוק יסוד: חופש העיסוק. אנחנו נביא דוגמאות של פגיעות בעקרונות ביסודות המשפט בישראל, ואז אם אנחנו נתקן את הדברים האלה, אפשר יהיה לחשוב, ואני גם הבעתי את הסתייגותי מהשם של החוק. תודה רבה.

בסדר, תודה רבה לך מר לין, תמיד אתה ענייני. אם מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר, שיודיע לי.

אני עו"ד אינגריד הר אבן של איגוד המוסכים, ואני פה היום גם בשם להב, שמאגד ארגוני עוסקים קטנים.

אני אמרתי בקצרה בדיון הקודם, שהחוק הזה לא מביא בשורה לעסקים הקטנים, ולא עוסק במה שבאמת מטריד אותנו, שזה החסמים היום יומיים שאנחנו נתקלים בהם בכל מגוון התחומים שאנחנו עוסקים בהם כעסקים קטנים.

הביאה פה הממונה הצעת חוק, שמציעה לשנות את הגדרת המונופול. מבחינתנו הגדרה כזו או אחרת לא כל כך משנה את העולם שבו אנחנו חיים מדי יום.

אנחנו נפגשנו עם הממונה אתמול, היתה שיחה פורייה ופרודוקטיבית, ואני חוזרת ופונה אליה גם מעל לבמה הזאת – כבר הבאת הצעת חוק עם רפורמה, בואי תכניסי להצעת החוק הזאת גם סעיפים שיעזרו לנו ביום-יום שלנו, כי כשאת מגדירה קבוצת ריכוז כזאת או אחרת, או מגדירה מונופול כך או אחרת, זה עדיין לא פותר לנו את הבעיות התחרותיות בשווקים שאנחנו חיים בהם.

יושבת-ראש הוועדה, אני קוראת לך מעל לבמה הזו ולגברת הממונה להרחיב את הרפורמה ולכלול בה גם את ההתעסקות עם השווקים שלנו ועם החיים היום יומיים שלנו.

שמי איריס סורוקר, אני שופטת בדימוס ואני מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, שזה מרכז אקדמי, אני לא מייצגת צד או בעל עניין. אנחנו מרכז מחקרי, שעוסק במחקרי שוק לראות מה קורה כאן ולהגיש המלצות אקדמיות, ניטרליות ואובייקטיביות.

אני רוצה לפתוח בזה שאני מברכת את הרשות על הצעה טובה. אני חושבת שהרשות, רשות ההגבלים העסקיים בהובלתה של עו"ד מיכל הלפרין, עושה עבודה מצוינת, שקופה ומקצועית, תמיד דלתה פתוחה, ואני מברכת אותה על כך.

אני רוצה להעיר שתי נקודות בלבד שמעניינות אותי, שני נושאים שאני חושבת שהם טעונים עיון מחדש. מיכל יודעת את זה, אני גם כתבתי לה. האחד זה בנושא של הגדרת מונופולין. הנושא הזה של הגדרה בחקיקה הוא דבר דרמטי, משום שהוא קובע מתי השער נפתח והחוק חל; ואני חושבת שצריך לשאוף – עם כל העמימות של ההגדרה – למצב שיהיה כמה שיותר מוגדר, ברור וענייני.

רוצים לפתוח את זה, לשנות מנתח שוק לכוח שוק, זה בסדר גמור, זה מהלך שהוא נכון. אבל כאשר עושים שינוי כזה דרמטי ממונח שהוא טכני בעיקרו – וגם לגביו יש שאלות פרשנות של נתח שוק – ועוברים לממד ערכי, איכותני של כוח שוק, אני חושבת שמגיע לשוק שההגדרה תהיה הרבה יותר ברורה ולא תישאר ברמה של כוח שוק, אלא תכלול פרמטרים, כמו: ריכוזיות, חסמי כניסה, נתח שוק בתוך כך, נושא של ניתוח מחירים. אפשר להכניס את זה למסגרת של פרמטרים שהם אולי לא סופיים, אבל יידע השוק לפי מה מתנהלים.

אני לא חושבת שזה דבר שהוא בלתי אפשרי. יש לנו הרבה הגדרות בחוקים שונים, שהם לא עד הסוף, הם משאירים פתח לשיקול דעת ממקרה למקרה, אבל עם זאת, הרשימה – גם אם היא לא ממצה – היא מנחה והיא נותנת קריאת כיוון לכל מי שרלוונטי.

אני הבעתי את דעתי בישיבה הקודמת, שזה צריך להיות בחוק.

אז אני באמת new comer, ולכן אני מתנצלת שלא נרשמתי.

לא לא, זה בסדר גמור, אני הבעתי את עמדתי בעניין.

הדבר השני קשור לנושא של עיצומים כספיים. אנחנו חוקרים את זה במרכז שלנו מהיבט מאוד רחב. אנחנו מראיינים ואוספים החלטות ומנתחים דברי חקיקה, שקשורים לתקשורת, לניירות ערך, להגנת הפרטיות, להגנת הצרכן וגם רשות ההגבלים העסקיים, ששוב אני אומרת, עושה עבודה מקצועית ומצוינת בעניין הזה, וזאת באמת לא שום הערה לסדר מהבחינה הזאת, אלא שיהיה הפקיד או הרגולטור זה או אחר.

חוק בעיניי – ותסלח לי גברתי אם אני שמרנית ומגיעה ממערכת המשפט – צריך לתת הזדמנות לנאשמים, למפירים לטעון בפני ערכאה שהיא ניטרלית ואובייקטיבית. מאז ומעולם כך למדנו, שיש אזרח מול רשות, והדבר הזה בא לכלל דיון במסגרת ניטרלית. זה נכון שאי אפשר להפעיל את האנייה הפלילית הגדולה בכל מקרה ומקרה, ועיצומים כספיים הם כאלה שחודרים למקומות שלא היו שם קודם לכן – וזה טוב, צריך לחייב את זה – אבל מצב שבו פותחים את התקרה ומשאירים את זה בלי ועדה, שהיא ועדה מכריעה, כמו למשל בחוק - - -

אני הצעתי מותב אכיפה.

אם כך, אני מצטרפת, אני חושבת שצריך באמת – וזה לטובת הרשות עצמה ואמון הציבור בה, אלה דבריי.

תודה רבה לך השופטת סורוקר.

אני לא זוכרת כל מי שדיבר בישיבה הקודמת, אבל אני זוכרת שקיבלת את זכות הדיבור בישיבה הקודמת כמה פעמים, אז אני אתן לך הזדמנות לדבר, אבל מאוד מאוד בקצרה.

אני עו"ד רוית ארבל. אני מייצגת את התאחדות התעשיינים. אני אשאל את גברתי, אם גברתי תחשוב שכדאי לטעון בעת ההצבעה על הגדרת המונופולין. הוקרא סעיף, בהקשר הזה לא טענו, גם לא טענו בדיון הקודם, עמדתנו לא נשמעה.

אני רק מציעה, שאם את רוצה לייחד את ההערות שלך להגדרה מונופולין, אז כשיתחיל הדיון בהגדרה - - -

כן, כי הסעיף הוקרא, אז אני אשמור את טענותיי לעניין הזה.

נכון, עדיף שתשאירי לך את זכות הדיבור.

גברתי יושבת-הראש, חברי הוועדה, הממונה על ההגבלים, אני רוצה להתייחס לפתיח. אני לא יודע אם יש הגדרת מטרה של החוק. גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה להעיר הערה ולהוסיף תוספת קטנה בפתחו של הדיון החשוב. אני מציע שבמקום "ההגבלים העסקיים" יהיה כתוב: תבוא התחרות ההוגנת הכלכלית.

גברתי הממונה על ההגבלים, אני מבקש שתשימי לב – ולכן הערתי מקודם הערה, ואני יודע כמה חשוב התפקיד שלך – שיש פה לפני הכול שאלות של ערכים ושל השקפת עולם, ולא רק בעיה משפטית או מספרית. השאלה אם ממשלת ישראל – יש לה חשיבות בייצור המקומי, מה הוא הרצון להגיע ליעדים הכלכליים-משקיים שלא פעם ראשונה היא מתברכת בהם.

אני לא רוצה עכשיו להאריך על הכול. היה לנו הבוקר דיון על קווי עימות, מחר יהיה דיון אחר. גם בדיון שהיה לנו עם ראש הממשלה – ואני בטוח שכאן זה מוסכם, איפה לין ידידי?

פרש.

זה לא בא בחשבון שתהיה תחרות שהיא לא הוגנת. היה עכשיו דיון על המלט, אני מניח שתרמתם תרומה גדולה לכושר העמידה של המפעל בבית שמש; אבל אני יכול לדבר גם על החקלאות שמוזכרת פה. רמי לוי יודע על ייבוא, לפני שהחליטו, וכשהחליטו – האניות שלו כבר בנמל ומביאים דגים מסובסדים מסין וזכוכית מטורקיה.

זאת אומרת, אנחנו בכלל מתמסרים בקלות לארצות שכנות, ולא תמיד ידידותיות. אז איזה תחרות יש פה, אם היא לא הוגנת? אני עומד על כך ואני מבקש שתהיה פה הסתייגות, שיהיה כתוב "תחרות הוגנת". אין תחרות אם היא לא הוגנת. לא יכולה להיות תחרות במונחים לא הגיוניים, גם של בשר. מפאת מגבלת הזמן, אני לא יכול להאריך, אבל זה שקר כל העניין הזה. זאת לא תחרות, זאת ממשלה שמפתחת את הכלכלה על בסיס מסחר ושירותים. זאת אותה ממשלה שנתנה לרמי לוי להדליק משואה. איזה ממשלה יכולה לתת לסוחר להדליק משואה? רק ממשלה ששחטה את כל הפרות הקדושות ונשארה עם עגל הזהב.

אז מה זה הדבר הזה? זאת אומרת, שאנחנו נביא עכשיו ירקות לעוטף עזה, וממה הם יתפרנסו? מהמנהרות שיש להם?

לכן יש פה קודם כל שאלה של ערכים והשקפת עולם, ולא רק של מספרים. תחרות – אם היא לא הוגנת, היא לא יכולה להתקיים.

לכן אני מבקש, גברתי היועצת המשפטית – ואני מבקש לראות את זה כהערה – תחרות זה דבר חשוב, אבל היא חייבת להיות הוגנת.

איך נגדיר הוגנת?

בשביל זה יש יועצים משפטיים, אפשר להגדיר. לא יכולה להיות תחרות, כשמתחרים בסבסוד של ארץ שממנה באים – זה לא קיים בעולם, תשאלו את נשיא ארצות הברית מה זאת תחרות הוגנת. לכן אני מבקש לומר, שלא תהיה תחרות לא הוגנת, אחרת זה יחסל את החקלאות.

אל תחשבו שצמיחה, שמתבססת על מכירת מכוניות ועל כרטיסים לחו"ל זאת צמיחה שאפשר להתפאר בה. אם היה יושב פה עכשיו שרגא ברוש – אין קשר משפחתי, זה ברוש וברושי – הוא היה אומר לכם שרוב התעשייה בישראל בשנים האחרונות – ויושבת הראש שותפה לשדולה – הוקמו בחו"ל בכלל.

היושבת ראש הקימה את השדולה.

היא הוקמה בחו"ל, לא בארץ בכלל. זאת אומרת, שאנחנו אחראים פה על מה שקורה. אתם ממשלה, אתם לא אחראים רק על התחרות – אתם אחראים על כל התמונה הכוללת, וזה לא בא לידי ביטוי בשום דיון אתכם.

גברתי היושבת-ראש, קודם כל אני רוצה לומר שאנחנו תומכים – וגם אמרנו את זה בישיבה הראשונה – בכל הרפורמה הזאת, שבעצם באה קודם כל להוריד הרבה מאוד דברים שהיו קודם, הרבה מדרגות קודם; לפשט אותן, לפשט הליכים ולדעת לגעת באמת בבעיות, ולא לגעת בכל דבר שרק מסבך עודף רגולציה, אנחנו יודעים שהיא לא נכונה.

אני רוצה לגעת בשתי נקודות. נקודה ראשונה נוגעת למה שדיברו כבר קודם, וכבר הקדמת אותי כנראה בישיבה הקודמת ואמרת את זה, אבל תמיד טוב לחזק דברים חכמים. ההגדרה הזאת של כוח שוק קודם כל ברמה המהותית היא בסדר גמור, זאת אומרת הרעיון הוא נכון, שצריך לבחון אותו על פי כוח שוק, אבל חייבים להיות איזה שהם גבולות, איזושהי טריטוריה שתאמר עד איפה מוגדר כוח שוק וכו'.

אני לא יודע אם אפשר להכניס את זה בחקיקה עצמה בחוק עצמו, אולי הם צריכים לבוא כתקנות או כהגדרות שיאושרו כאן על ידי הוועדה במקביל; אבל בוודאי שהשינוי הדרמטי הזה לקחת מונח של "כוח שוק" חייב לבוא עם איזה שהן הגדרות, איזה שהם גבולות גזרה, כדי שאנחנו נבחן אותם, נאשר אותם ואז נלך על פיהם.

ברשותך, אני רוצה להבין את ההצעה שלך. אם אני זוכרת נכון – תתקני אותי גברת הלפרין – הרשות הודיעה, שהיא מתכוונת לפרסם גילוי דעת. גילוי דעת אינו טעון ביקורת פרלמנטרית, ולכן השאלה אם אתה רוצה ש- - -

אני הבעתי את העמדה של - - -

אני מצטרף לגילוי דעת, אני חושב שגילוי הדעת הזה - -

אני הבעתי עמדה דומה לחבר הכנסת אשר.

- - רגע, אני מגלה את דעתי, ואני חושב שאנחנו גם מתכוונים לאותו דבר. תקראו לזה גילוי דעת, תקראו לזה קריטריונים.

לא.

אני לא אוהב את המילה גילוי דעת.

אבל גילוי דעת זה כמו חוזר של רשות שוק ההון, זאת הנחיה, זה לא משהו שמאסדר מסגרת.

אני חושב שלא צריך להתחכם וללכת לגילויי דעת בדברים מהסוג הזה, שאין להם גם הגדרות אמיתיות. לדעתי זה חייב לבוא או בצורה של תקנות או הגדרות, שיוצגו כאן בצורה ברורה – קריטריונים שיהיו בתוך החוק, מצדי בחוק הראשי, מצדי בתקנות שמלוות את החוק הראשי, אבל בוודאי דבר אחד, אי אפשר יהיה להתחיל את האכיפה הזאת ולהתחיל לטפל בעניין הזה בלי שנדע את גבולות הגזרה, שיאושרו כאן בוועדה. לדעתי זה נכון, לדעתי זה גם אפשרי ולא מתוך כוונה שזה לא יהיה; הפוך, מתוך כוונה שזה יהיה, ושזה יהיה מדויק ככל האפשר. זה לא יהיה בית מרקחת, זה לא יהיה דיוק לא במילימטרים ולא בסנטימטרים, אבל זה ייתן גבולות גזרה לשיקול הדעת של פקיד אחר כך, שזה מוכרח להיות.

דבר נוסף, שינוי העיצום הכספי. לא יכול להיות שעל הרבה מאות מיליונים יהיה עיצום כספי שמגיע לזה, אבל גם פה צריך איזושהי limit מסוים. גם כאן חייב להיות או מנגנון אחר שנותן – רבותי, אנחנו מאמינים בפקידים, נותנים בהם את האמון והכול בסדר - -

אל תתחייב...

- -אבל אני נוקט בשיטה אחרת ממך, אתה תוקף ואני קודם כל תומך ואחר כך מבקש לתקן ולשתף פעולה עם זה, בגלל שאני חושב שאם לא ניתן בהם את האמון, הם לא יכולים לתפקד. אנחנו נותנים בכם את האמון, אנחנו רוצים לדעת גבולות גזרה גם בקטע של העיצומים הכספיים.

אני מזכירה לעניין העיצום הכספי, שאנחנו כמובן נדון בכך.

כן, אני אומר את זה לפרוטוקול עכשיו.

אני מוכרחה לומר שהתקיימה פגישה בינינו לבין נציגי רשות ההגבלים, ואנחנו הערנו את תשומת לבם בדיוק לנושא הזה ויש איזושהי הצעת פשרה, שאני עדיין לא מסופקת ממנה, אבל כשהוועדה תדון בכך, אתה תצטרך לגבש את עמדתך מה היא הצעתך הקונקרטית – האם תקרא לעיצום הכספי או סוג אחר של אישור לעיצום כספי.

אני אגבש את דעתי, אחרי שאני אשמע את היועצת המשפטית של הוועדה.

כרגע אנחנו לא בשלב של או-או, הוצגה ההצעה של רשות התחרות. יכול להיות שיצטרך להיות גם זה וגם זה, או באמת רק אחד מהדברים האלה.

בכל מקרה, חבר הכנסת חאג' יחיא ביקש את רשות הדיבור, וכמובן עו"ד הלפרין, אני מיד אתן לך גם להגיב על מה ששמענו כאן.

כבוד היושבת ראש, בישיבה הקודמת כשדיברנו על כוח שוק משמעותי, אני ביקשתי הגדרה או הבהרה בנושא הזה. אני מקווה שאני אוכל לקבל אותה.

לגבי הנושא של יבוא מול תוצרת הארץ, אני אתן את הדוגמה של יבוא שמן זית בשנה שעברה. באו לקראת פסח וייבאו כמות, מתוך כוונה להוריד את יוקר המחיה. אנחנו היום בנובמבר, כבר סיימנו את המסיק את הזיתים.

לא היו זיתים השנה.

לא היו, נכון, אבל סיימנו, אין עוד שמן זית תוצרת הארץ, אז יכולים לדעת אם חסר או לא חסר. למה להגיע לפסח כדי להטיב עם מישהו שיוכל לייבא ולהשאיר תוצרת הארץ שקיימת פה? המחירים האלה יכולים להשתנות בשקל או שניים לליטר, והמשמעות של זה היא תקופתית ואנחנו יכולים רק להרוס לאנשים שמגדלים עצי זית בארץ, שלא יוכלו למכור; זה גם עם הדגים, ולפעמים גם עם סוגי בשר מסוימים. לכן חשוב מאוד לקחת בחשבון את הנושא הזה.

לגבי העיצומים הכספיים והעיקרון של עד 8%, צריך להפנות תשומת לב לזה שאני לא רוצה להגיע למצב שיש עסקים קטנים או בינוניים, שהעיצום הכספי הזה יכול להביא אותם לפשיטת רגל. נכון שאנחנו לא רוצים את ההפרות, אנחנו רוצים להזהיר ושכולם יהיו לפי החוק, אבל אנחנו גם לא רוצים לסגור עסקים בגלל עיצום כספי על עבירה מסוימת. מהצד השני, אנחנו לא רוצים להגיע להגבלה של 24 או 25 מיליון שקל, שתהיה כדאית לחברות גדולות במשק לעבור את העבירה ואז לשלם גם את הקנס ולצאת מורווחות גם מעבר לזה. אנחנו צריכים גם את האיזון בין זה בעיצומים הכספים, ואני מקווה לפחות לפרוטוקול שיש התחייבות כזאת ושזאת דרך העבודה.

אנחנו עוד נדון בסעיף הזה עוד באריכות, זה ברור לי. תודה רבה לך חבר הכנסת חאג' יחיא. עו"ד הלפרין, אני מניחה שאת רוצה להגיב גם על דבריו של אוריאל לין.

חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין לא נשאר פה לשמוע את התשובה שלי, אז אני לא רואה מה צריך להשיב כרגע.

גם לנו וגם לפרוטוקול.

ההתייחסות שלו היתה מאוד-מאוד חריפה. אני כן הייתי רוצה לשמוע את העמדה שלך לראיית השוק הכוללת שלך בהקשר לעסקים קטנים, שזה ברור לגמרי שיהיו הראשונים להיפגע. אני לא מתנגדת לכניסה של אמזון לארץ, אבל אני גם מבינה את המשמעויות.

אני אתייחס פה לכמה נקודות שעלו, ואני מקווה שאני אקיף את העמדות כולן ונותיר את הנושאים הספציפיים – של הגדרה מה הוא כוח שוק ואת הנושא של העיצומים הכספיים – לדיון במועד הספציפי לסעיפים האלה. אבל אני כן אתייחס לנושאי הרוחב שעלו פה.

ראשית, אני רוצה להתייחס למה שאמרה נציגת להב איגוד המוסכים. אכן אנחנו ניהלנו דיון, אני חושבת מאוד פורה ופתוח, אתמול בנושאים שכואבים ספציפית לאיגוד המוסכים, אבל זה לא רלוונטי רק לאיגוד המוסכים; באופן כללי בנוגע לעסקים קטנים, ואולי ראשית גם התייחסות לדברים של אוריאל לין.

אנחנו בהחלט חושבים שצריך לסייע לעסקים קטנים, בוודאי בהתמודדות שלהם עם גורמים גדולים שפועלים במשק. אנחנו בוודאי רוצים לראות את העסקים רואים את רשות הגבלים עסקיים כרשות שנותנת להם דלת פתוחה ומענה וסיוע בצרות שלהם מול גופים מונופוליסטיים שמנסים לדחוק אותם החוצה, מול גורמים שמנסים לא לאפשר את כניסתם לשוק, או לצמצם את צמיחתם בשוק. במובן הזה אני לחלוטין מזדהה עם הדברים האלה.

אני רוצה לציין, שחלק מהרפורמה על חוק ההגבלים העסקיים, כפי שאנחנו גם מציגים פעם אחר פעם, נעשית דרך תיקון פטורי הסוג, ובמסגרת תיקוני פטורי הסוג ניתן גם מענה - - -

מה זה?

פטורי הסוג הם סוג של תקנות, שמאפשרות שחרור מהצורך לפנות לקבל את אישור הממונה לשיתופי פעולה שנעשים, ובמסגרת הרפורמה אנחנו גם הרחבנו את פטורי הסוג באופן שמאפשר לעסקים קטנים לייצר מיזמים משותפים, שכל עוד הם לא פוגעים בתחרות, לא צריך לפנות לרשות להגבלים עסקיים לקבל היתר בקשר אליהם, הם יכולים לעשות את זה בעצמם.

מה שעד היום כן היה.

נכון, ובמובן הזה אני חושבת שהרפורמה בכללותה כן גם בשורה לעסקים קטנים, וזאת בשורה שחשובה לנו, חשוב לנו שהיא תצא מהרפורמה הזאת וחשוב לנו שהיא תסייע לעסקים הקטנים.

אני רק אציין, אני לא הזמנתי את אמזון להצטרף, אמזון לא מחכה להזמנות ממני כדי להיכנס לשוק הישראלי, אבל השקפת העולם של רשות ההגבלים העסקיים היא שגורמים שרוצים להיכנס לשוק הישראלי ולהתחרות בשוק הישראלי, זאת ברכה וזה דבר טוב, גם אם זה מקשה על האנשים שהיה להם נוח פה ומאוורר ומתאים להם לחיות בחלק הקטנה שלהם בלתי מאוימים. אמזון היא גוף מאוד גדול ומאוד חזק. כמובן שאם בכניסתה היא תנצל את כוחה לרעה כדי לדחוק עסקים קטנים, אנחנו נהיה הראשונים להסתער עליה בעניין הזה. אבל אמזון כגורם פעיל בשוק הישראלי, זה דבר שיביא ברכה צרכנית, ואנחנו מאוד היינו רוצים – לא שאנחנו מזמינים אותם, הם לא צריכים את הזמנתנו – לראות את כניסתם לשוק הזה.

איך התמודדת למשל עם חברות ענק אחרות, כמו פייסבוק וגוגל, נניח בשוק הפרסום? אתם בודקים את זה? אתם עוקבים אחרי זה?

כאשר אנחנו מקבלים תלונות – לגבי פייסבוק לא קיבלנו מעולם שום תלונה, אבל לגבי גוגל - -

לא רציתי לקפח אף אחת, בגלל ציינתי את שתיהן.

- - לגבי גוגל אנחנו קיבלנו תלונה. תלונות נבדקות באופן ענייני, ללא כל קשר לשאלה אם זה גורם זר או גורם ישראלי. אנחנו בודקים את התלונות האלה לגופן במלוא הרצינות.

אגב, מניסיונך בעולם, היו שווקים שטיפלו בהן על רקע של הגבלים עסקיים? אנחנו יודעים מה קרה באמריקה.

אנחנו כולנו מודעים להליכים שהנציבות האירופית מנהלת נגד גוגל להליכים שמנהלת רשות התחרות הגרמנית נגד פייסבוק, הדברים האלה אכן קיימים ואנחנו עוקבים אחריהם. צריך לזכור שכל הגורמים הטכנולוגיים – חברות, כגון: גוגל, פייסבוק, אמזון – מביאים איתם גם חדשנות, גם יצירתיות, גם הרבה דברים מאוד מועילים למשק, ואנחנו צריכים מאוד-מאוד להיזהר לא להיכנס למצב שבו אנחנו הודפים את הגדולים רק מכיוון שהם גדולים. אם הגדולים יעשו דברים כדי לדפוק את הקטנים, אנחנו נהיה הראשונים להיות שם.

רק על זה מדובר, מדובר על תוקפנות.

נכון, וצריך מאוד להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים בהקשר הזה.

נכון, מסכימות.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת ברושי לעניין התיקון של שם החוק, כי אני מניחה שגם לזה אנחנו נגיע היום, ממש להקראות ולהצבעות בעניין הזה.

אנחנו תיכף נתחיל בהקראת סעיפים.

בדיון הקודם, אני חושבת שחידדה מאוד היועצת המשפטית של הוועדה את מטרות חוק ההגבלים העסקיים ואת המשמעות של שינוי שם החוק. היועצת המשפטית של הוועדה הזכירה את זה דווקא בהקשר שמרסן את הרשות. הרשות מופקדת לשקול שיקולי תחרות. אנחנו לא יכולים, וזה יהיה בלתי תקין מבחינה שלטונית, אם הרשות תיקח לעצמה זכויות לשקול כל מיני שיקולים שלא בסמכותה לשקול, כמו: שיקולי תעסוקה או בהקשר שעלה בדיון הקודם והיה אגב מיזוג רשת/10, שיקולי פלורליזם תקשורתי, או השקעות ביצירת מקור. אלה דברים, שביום שבו רשות ההגבלים העסקיים – בקרוב, אני מקווה רשות התחרות – תיקח לעצמה את האפשרות להתחיל לפזר את דעותיה בעניין הזה כראות עיניה על חשבון סמכויותיהם של רגולטורים אחרים, על חשבון סמכויותיהם של שרים במדינת ישראל - -

המילה הוגנת לא מקובלת עליכם?

- -זה יהיה יום מאוד בעייתי במדינת ישראל.

רשות הגבלים עסקיים, רשות התחרות, צריכה לדעת מה היא מייצגת. היא פועלת בשם עקרונות של תחרות. חשוב לי להבהיר את זה, כי זה כבר התגלגל לתוך הנושא של שם החוק.

אנחנו אגב שינוי שם חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות הכלכלית, ואגב שינוי שם הרשות ושינוי שם הממונה, אנחנו אגב התיקון הזה לא מבקשים לעצמנו סמכות כלשהי נוספת. כל הרטוריקה הזאת שמתנהלת פה, שלפיה אנחנו מתכוונים להשתלט, להגיד לרגולטורים אחרים מה לעשות, להפוך להיות קובעי דברים – אין לדברים האלה שחר. רשות ההגבלים העסקיים, ובעתיד אני מקווה רשות התחרות, מקדישה הרבה מאוד ממשאביה לייעץ למשרדי ממשלה אחרים מה אנחנו חושבים שנכון מבחינה תחרותית. אנחנו לא מתיימרים לקבל את ההחלטה במקומם. אנחנו גם מודעים שיש לרגולטורים האחרים ולשרי ממשלה שיקולים אחרים חוץ מתחרות, אבל אנחנו מבקשים ורוצים שהם גם ישימו את פינת התחרות בתוך שיקוליהם.

עו"ד הלפרין, אני רוצה שתתכנסי לסיום, כי אני גם רוצה שנגיע להקראה, כנראה שלשם החוק אנחנו לא נגיע היום.

לא צריך לשדל אותי, סיימתי.

אני רוצה להעיר הערה חשובה בהקשר הזה. אני כבר מנסה לדחוף זמן מה שולחן רגולטורים במדינת ישראל, וזה נכון גם לוועדת החקירה שאתמול ישבנו בה. אני חושבת שלשם, לפחות חלק אתנו מכוונים. אחת הבעיות במדינת ישראל המאוד-מאוד מורגשות זה שרגולטור אחד לא רואה את חצי שנקל של הרגולטור השני. לי, כבן אדם שגם היה מפוכח, תמיד מאוד-מאוד הפריע.

לכן אני חושבת שנצטרך ללכת או למודל הבלגי או למודלים אחרים, שאלה מודלים של שולחנות רגולטורים. לא יודעת מה יהיו הסמכויות שלהם במדינת ישראל, אבל אני חושבת שככל שהדבר הזה יוכל לקרות, שזה יהיה נכון.

עגולים הם לא יהיו, הם יהיו שקופים כאלה...

את לא מוכנה להכניס את המילה הוגנת?

לא אם מה שנכנס בתוכה זה מה שאתה ניסית להכניס.

אנחנו כרגע לא נקבל עוד הערות לסדר. אני רוצה לנסות בכל זאת להגיע להקראה של הסעיפים – אני מראש אומרת, הסעיפים הפחות שנויים במחלוקת, אם את מישהו זה פחות מעניין – אותי באופן אישי זה מאוד מעניין. אנחנו נתחיל מסעיף 12, אני רוצה בבקשה שתתנו הסבר.

לא דנים על השם היום?

לא דנים על השם כרגע. חבר הכנסת כבל, אתם יודעים, רוחו שורה כאן, והוא מבקש להיות בעת הדיון על שם החוק, ועל כן אני נוהגת לכבד את בקשת יושב-ראש הוועדה הקבוע.

אני רק אזכיר, סעיף 11 זה הנושא של אסדרת המונופולין, שהדיון בו החל ונקטע באמצע ומדלגים עליו ועוברים עכשיו בעיקר להוראות טכניות, הייתי אומרת, שכנראה שהן לא יהיו קונטרוברסליות.

נכון, שברמה העקרונית אני גם חושבת שאפשר להצביע, לפחות על חלקן הגדול.

כן, כדאי.

נעבור להקראה: 12.
"סעיפים 27 ו-28 לחוק העיקרי – בטלים".



אני רק אסביר שמדובר בסעיפים, שעל פיהם בעל מונופולין אמור לייצר לפי תקן. כשיש תקן מסוים של מכון התקנים, יש איזו חובה על בעל מונופולין לייצר לפי תקן – זה סעיף 27. בסעיף 28 יש גם זכות ערר על החובה הזאת. אלה סעיפים שמעולם לא נעשה בהם שימוש. הם לא ממן חוק ההגבלים העסקיים, ואנחנו מציעים לבטל אותם.

בסדר גמור. מבחינתי, אפשר להצביע על סעיף 12, מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 12 נתקבל.

חבר הכנסת איתן ברושי מצביע במקום חבר הכנסת איתן כבל.

"תיקון סעיף 30
13.
בסעיף 30 לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (ד), אחרי "בשני עיתונים יומיים" יבוא "ובאתר האינטרנט";



(2) בסעיף קטן (ה), אחרי "בשני עיתונים יומיים" יבוא "ובאתר האינטרנט" ואחרי "יפרסמן בעיתונים" יבוא "ובאתר האינטרנט";



(3) בסעיף קטן (ו), אחרי "ממועד פרסום דבר מתן ההוראות" יבוא "בשני עיתונים יומיים" – ולא באתר האינטרנט, בעקבות הערה של הייעוץ המשפטי לוועדה.


"(4) בסעיף קטן (ז), אחרי "ממועד הפרסום" יבוא "בשני עיתונים יומיים" –
שוב תיקון יחסית לנוסח שיש מול הוועדה, בעקבות תיקון של הייעוץ המשפטי של הוועדה.

ובאתר האינטרנט.

לא, זה רק בשני עיתונים יומיים.

זאת אומרת שמה שמונח לפניי באייפד לא נכון.

מתקנים את הנוסח המתוקן שהועבר לוועדה.

בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה.

הכוונה היא שתחילת ספירת הזמן תחול ממועד הפרסום בעיתונים, ולא ממועד הפרסום באתר האינטרנט – זאת היתה ההערה של הייעוץ המשפטי, ואנחנו מקבלים אותה.

בסדר גמור, מבחינתי אפשר להצביע על הסעיף הזה.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים –אין
תיקון 13 נתקבל.

אני בעצמי בעד.

סעיף 31ד – זאת אומרת סעיף 14.

"14. "
בסעיף 31ד(ג)(1) לחוק העיקרי, במקום ב"אתר האינטרנט של הרשות" יבוא "באתר האינטרנט".



זה רק בעקבות ההגדרה של אתר האינטרנט.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים –אין
סעיף 14 נתקבל.

אני בעד. סעיף 15.

סעיף 15 קשור לתיקון שם החוק.

בסדר, אנחנו נדחה את זה. דחינו את סעיפים 15 ו-16.

גם סעיף 16.

"תיקון סעיף 35
17.
בסעיף 35 לחוק העיקרי, במקום "הגבל עסקי" יבוא "שהובא לפניו".



כיום לבית הדין להגבלים עסקיים בכל עניין שהוא החליט בו בעניין הגבל עסקי, יש לו סמכות לתת צו כדי לקדם את העניין. אנחנו מציעים שכל החלטה שבית הדין ייתן בכל עניין שהובא בפניו, ולא רק בעניין של הגבל עסקי, הוא יוכל גם לתת צו כדי לקדם את ההחלטה שלו.

לא הבנתי, אני יכולה לבוא אליך עם סכסוך בענייני משפחה?

בעיניי זה דורש חידוד.

אני אסביר, סעיף 35 לחוק העיקרי הוא לא זה שנותן סמכות לבית הדין. אומר סעיף 35 לחוק העיקרי: החליט בית הדין בעניין הגבל עסקי, יוכל לתת צו.

אנחנו מציעים שאם החליט בית הדין באיזשהו עניין שהובא לפניו, על פי סמכויותיו על פי החוק – זה לא מעלה את סמכויותיו על פי החוק.

עולים תוך כדי למשל סוגיות של הגבלים עסקיים – סוגיות פליליות ממילא ילכו - - -

אין לו סמכות בעניין פלילי.

לכן אני אומרת שזה הולך לבית משפט.

אבל זאת סתירה, זאת יכולה להיות סמכות - - -

עו"ד פילצר, זה לא עובד ככה. אם את רוצה רשות דיבור, אני אתן לך.

אני רוצה.

בסדר. אני מנסה להבין אם עולה אגב הדיון משהו שקשור למס הכנסה.

אין לבית הדין סמכות לדון בעניין של מס הכנסה.

או להחליט בעניין של מס הכנסה, זאת אומרת: מדובר פה על החלטות שלו.

יש לבית הדין סמכויות שמוגדרות על פי חוק ההגבלים העסקיים, והן בלבד.

למה השינוי הזה הוא חיוני?

שום דבר לא חיוני.

יש שינויים שאני יכולה להבין את הרפורמה, אני מנסה להבין למה פה השינוי נדרש. תסבירו לי אירוע שהיה ושהנוסח הספציפי של הסעיף הזה הפריע לבית הדין להגבלים עסקיים לדון בו.

חוק ההגבלים העסקיים מגדיר היום הגבל עסקי באופן מאוד מצומצם. הגבל עסקי הוא הסדר כובל, מונופול או מיזוג. יש לבית הדין להגבלים עסקיים סמכויות מאוד מצומצמות רק בתחום ההגבלים העסקיים, אבל לפעמים עשויה לבוא לפניו גם החלטה שלא נופלת בדיוק להגדרת הגבל עסקי, כפי שהיא מופיעה היום בפרק ההגדרות. יכולות להיות החלטות, שיש להן היבטים מנהליים מסוימים, החלטות שהן בתחום סמכותו של בית הדין להגבלים עסקיים.

תדגימי לי דרך אירוע שהיה.

הארכת מועד.

למשל.

הוא לא יכול לדון בהארכת מועד?

לא, הוא יכול לדון אבל - - -

הוא לא יכול לתת צו?

הוא לא יכול לתת צו כרגע, או גם אם זאת המצאת מסמכים – יש לנו דרישת נתונים או גילוי מסמכים.

אז למה לא ללכת הפוך ולחדד מה הן הסמכויות של בית הדין או - - - ?

הן מוגדרות, אין בעיית חידוד הסמכויות, רק פשוט הסעיף הזה לגבי סמכויותיו לתת צו על מנת לאפשר את האכיפה או לקדם את האכיפה של עניין שהוא החליט בו – החליט בו על פי סמכותו, אנחנו לא משנים את הסמכויות שלו, הוא כבר החליט באיזשהו עניין – אם העניין הזה לא מקוים, למשל גילוי מסמכים, או למשל הבאת עדים, כל דבר כזה הוא יוכל לתת צו.

הבנתי, זאת אומרת בעיקר עניינים של סדר דין אזרחי יותר באופי שלהם, זה יותר עניינים פרוצדורליים?

זה גם עניינים פרוצדורליים, אני רק רוצה להבהיר - - -

כדי שלא תיפול שגגה, אני רוצה להבין אם זה עניינים מהותיים, שהם בתחומי משפט אחרים או שהם כן נושאים פרוצדורליים.

התשובה היא כן.

חשוב להבהיר כאן שוב שזה לא מרחיב את סמכויותיו. בית הדין לא יכול היום להחליט, שזאת דלת הכניסה לסעיף הזה. הוא לא יחליט במשהו, שאין לו סמכות על פי החוק, ולכן אנחנו בשום צורה לא מרחיבים את סמכויותיו של בית הדין; אנחנו רק מאפשרים פה לתת צו, שיאפשר לו לאכוף החלטות שלו או לקדם החלטות שלו - - -

צר לי לומר את זה בבוטות, אבל הדרך שבה מציגים את הדברים היא לא פחות מהיתממות. סעיף 35 לחוק הגבלים עסקיים כותרתו סמכויות נלוות. כולם יודעים ומכירים החלטות של בתי דין ושל בתי משפט, שיש מה שנקרא סמכות שבגררא. זאת אומרת שאם אני יושבת לגבולות של סכסוך מסוים, אני יכולה בהערת אגב, בצו נלווה, אינצידנטלית לנכס לעצמי סמכויות בתחומים שהם גם לא בתחם מומחיותי, בוודאי לא בדיסציפלינה שבה אני מתמחה, ויש פה איזושהי שאיפה מונופוליסטית אימפריאליסטית של רשות ההגבלים העסקיים לתת לבית הדין להגבלים עסקיים יכולות שלא היו קיימות במסגרת החוק המקורי.

אם רוצים להכפיף את זה לסמכויות, תתכבד הרשות לתקן את הסעיף ולומר: בכפוף לסעיף המגדיר את סמכויות בית הדין, ויש - - -

אני חושבת שזה מתחייב פה או לחלופין להגדיר מה זה, לא להשאיר את זה עלום.

אני מציעה שתסתכלי על הסיפה של הסעיף. אנחנו מדברים על מצב שנועד להבטיח שהחלטתו של בית הדין תקוים, כלומר אנחנו מדברים במסגרת סמכויותיו, כדי להבטיח שהחלטתו תקוים.

אלה יכולות להיות 10 דיסציפלינות של דיני משפחה ונזיקין.

עו"ד סומך, אל תגזימי, באמת. אל תגזימי, בגלל זה חידדתי את העניין הזה, כי אני רוצה להבין את זה, אבל אל תגזימי ותרדי למקומות קיצוניים, שלא לשם הם מכוונים. תאמיני לי, איפה שצריך להתווכח איתם, אני אתווכח.

קודם כל, החרדה הזאת שאולי אנחנו מקנים ונותנים פתאום לבית דין – אגב, ערכאה שיפוטית, לא חס וחלילה הממונה הכוחני - - -

בסדר, אבל השאלות הן לגיטימיות, עו"ד הלפרין.

לא מתוך בורות, לא כשאומרים לי זה מיסים ומשפחה.

לא, אני רוצה למחות בתור יושבת-ראש הוועדה, שאמנם לא עסקה במשפטים אף פעם, אבל בוגרת האוניברסיטה העברית, שלא תעירי לי על בורות, עם כל הכבוד על זה שהערתי על מיסים – סליחה, עם כל הכבוד. לא לא לא, סליחה, גם לממונה יש גבולות למה שמותר לה להגיד ליושבת-ראש הוועדה, גם אם היא יושבת-ראש רק לצורך הוועדה הזו. באמת, יש גבול.

בסדר, אבל אחרי שהובהר, להתעקש על זה?

עם כל הכבוד, תפקידי כחברת כנסת להתעקש על מה שלא ברור לי. את לא תזלזלי בזה, בדיוק כמו שאני לא מאפשרת לזלזל בך.

ברור, חס וחלילה.

לא עו"ד הלפרין, הגזמת.

אני מתנצלת.

לא, אז תסבירי את עצמך. ההתנצלות תבוא אחר כך, כרגע אני לא סולחת, תמשיכי. כשמאשימים אותי בבורות – עד כאן. בבקשה, תמשיכי בהערותיך.

אני רוצה להבהיר שהפרק הזה עוסק בהקמת בית הדין להגבלים עסקיים. סמכויות בית הדין להגבלים עסקיים פזורים על פני כל החוק כולו, אגב סמכויות הממונה. הרי מה בסוף עושה בית הדין להגבלים עסקיים? בעיקר מבקר את החלטות הממונה. אז איפה שיש עיסוק במיזוגים, אומרים: יש לבית הדין סמכות לטפל במיזוגים. איפה שיש עיסוק בניצול מעמד לרעה, אומרים: לבית הדין יש סמכות לדון בעררים על הממונה. איפה שיש עיסוק בקבוצות ריכוז – קבוצות ריכוז. הסמכויות פזורות על פני כל החוק לרוחבו, ובית הדין מופיע בכל מקום בהן.

הסעיף הזה הוא לא סעיף שמייצר סמכות לבית הדין לדון במשהו שלא היה לו קודם.

הבנו, אז למה לא לחדד בדיוק איזה סמכויות מדובר?

כל סמכויותיו, גברתי. סמכות בית הדין לקבל החלטה היא – כמו שאמרה הממונה - -

- - להטיל עיצומים, למנוע מיזוג.

כן, וגם הוראות אם יש ערר על הוראות לקבוצת ריכוז, שלא מוגדרות כרגע בתור הגבל עסקי. כל סמכויותיו לקבל החלטות. הסמכות לקבל החלטה – שוב, אנחנו לא נוגעים בה, ומרגע שקיבל החלטה בסמכות בית הדין, צריך לאפשר לו להוציא את החלטתו אל הפועל.

אני חושבת שהסעיף הזה לא מוסיף סמכויות ענייניות לבית הדין - -

זה הדבר היחיד שמטריד אותי.

- - אלא אומר שאם דבר הובא לפניו והוא נותן החלטה, הוא יכול גם לומר איך לבצע את אותה החלטה.

אבל אני מנסה להבין האם זה רק סוגיות של מועדים?

לא, זה לא כתוב.

אז מה הבעיה פשוט להגיד? תנו לנו דוגמאות למצבים שבהם היה קושי לאכוף החלטה של בית הדין להגבלים עסקיים. הרי בגלל זה אתם מביאים תיקונים, נכון?

לא נדרשנו עד כה לצורך הזה, ולכן אני גם חושבת, שהחשש הוא מיותר.

לא החשש; כשדנים בחוק ובתיקונים שלו, דנים גם בהיבטים שמטרידים – גם את מי שמסביב השולחן וגם מותר לדון במה שמטריד את חברי הכנסת.

אז למה לתקן אם לא היתה בעיה?

יכולות לקום בעיות. העובדה שבית הדין לא יכול לאכוף בצו על צד להביא מסמכים, שעל פי חוק יש לו סמכות להורות על גילוי מסמכים, ואם הצד לא יראה את המסמכים האלה, הוא לא יוכל לאכוף את זה – היא בעייתית.

מה מוזר לי בדבר הזה? למה אני מחדדת את זה? כי אני רגילה שמביאים לכאן תיקונים לחוק במקומות שבהם יש בעיה. כשמביאה הממונה סוגיות, כמו עיצומים – כי היא באמת רוצה להרחיב את גדר האכיפה מהעולמות הפליליים לעולמות של האכיפה של עיצומים, אני מבינה את ההיגיון שיש בזה. פה אני לא מצליחה להבין מאין ההחלטה לתקן את התיקון הזה. סליחה שאני מקשה, אבל ככה לימדו אותי.

אני רוצה לחדד כדי שלא תהיה הטעיה של הוועדה הזאת. יש נושא שהוא לא מוגדר הגבל עסקי, הוא נמצא בחוק, ולכן זה לא רק עניין של החלטות מנהליות, זה הנושא של קבוצות ריכוז. פרק שלם שנוסף לחוק מאוחר יותר אחרי שהוא נחקק, ולכן בהגדרה של הגבל עסקי הוא לא נכנס.

אולי צריך לתקן את ההגדרה.

אם יהיה צו בנושא קבוצת ריכוז, זה לא צו בנושא הגבל עסקי, כי הגבל עסקי לא כלל את ההגדרה של קבוצת ריכוז.

זאת אומרת זה שורש הבעיה פה?

לא, ממש לא.

מי אומר כן ובלי רשות דיבור?

זאת לא הסיבה שבגללה יזמנו את התיקון, כי אנחנו רוצים לעשות צווים בנושא קבוצות ריכוז. בגלל שיושבת-ראש הוועדה שאלה אם זה בנושאים מנהליים בלבד, רציתי שלא נהיה מטעים.

זה גם היה ראוי שזה יקרה לפני שנואשם בבורות. אני פשוט תוהה אם אנחנו יכולים לתקן את זה ביודענו שזה לא רק בנושאים מנהליים, כלומר: למה לא לייצר צו בנושא קבוצת ריכוז? אם כבר, למה לא plain vanilla ולמה ללכת עקום?

ועדיין נרצה לתקן את העניין הזה גם לגבי נושאים מנהליים. הדוגמאות שאנחנו באמת נתקלים בהן זה הנושאים המנהליים.

הנושאים המנהליים – אני כבר מבינה.

אז אנחנו יכולים לעשות איזושהי בדיקה לראות מה עוד ייחשב מהותי.

אני רק אוסיף שני עניינים. אחד, בסופו של דבר מדובר פה על סמכות שהיא מחוברת לבתי משפט. לכל בית משפט יש סמכות עניינית שלו, ובמסגרת הסמכות העניינית שלו, כפי שהמחוקק מגדיר לו אותה, יש לו סמכות נלווית לתת צווים כדי להבטיח שהחלטותיו תקוימנה. זה כל מה שיש, אנחנו לא מדברים על הסמכות עצמה, אלא רק על הסמכות הנלווית.

אבל הרגע אמרה הממונה – ואני מתייחסת ברצינות לממונה – שבסופו של דבר בית הדין יכול לבוא וליתן צו בנושא מהותי כתוצאה מהתיקון של החוק הזה.

אם בית הדין מקבל החלטה מהותית בעניין קבוצות ריכוז, בעניין חוק המזון, בעניין סמכויות נספות שיש לו על פי חוק; אם הוא מקבל החלטה בעניינים האלה, כיוון שהמחוקק הסמיך אותו לקבל החלטה בעניינים האלה, הוא יכול במסגרת אותה החלטה כדי להבטיח את קיומה, לתת צו – זה כל מה שאנחנו עושים.

אבל הרגע נאמר שעניין קבוצות הריכוז הוא עניין מהותי ולא עניין אדמיניסטרטיבי.

אני כנראה הטעיתי, ואני רוצה להסביר מההתחלה בבסיס העניין. השאלה מה הוא הגבל עסקי – הגבל עסקי מוגדר בחוק שלושה דברים: מיזוג, מונופול, הסדר כובל – אלה הדברים היחידים שנכללים. צודקת אגב הגברת לירון נעים, שתוך כדי העירה לי בלי שכולנו שמנו לב, שזה לא רק קבוצות ריכוז שלא נכנסות בהגבל עסקי, אלא גם סמכויות לפי חוק המזון, חוק אחר, אבל מופנה לבית הדין להגבלים עסקיים, ותודה על התוספת הזאת, כדי שהכול יובא בפני הוועדה.

הסעיף הזה לא נועד לייצר – וגם לא יוצר – סמכות לבית הדין להחליט בענייני קבוצות ריכוז או להחליט בענייני חוק המזון מעבר לסמכויות שמוקנות בחוק; הוא רק אומר: במקום שבו צריך צו, הצו לא יהיה רק בענייני מיזוגים, הסדרים כובלים ומונופולים. אפשר יהיה לתת גם צו לצורך קיום ההחלטות בנושאים של חוק המזון, בנושאים של קבוצת ריכוז, בנושאים מנהליים כמו שיושבת ראש הוועדה ציינה. כל זה מתאפשר, כפי שנאמר, זו סמכות נלווית, היא לא סמכות ראשונית להכריע במשהו שלא היה קיים לבית הדין קודם.

בלב כבד אני אצביע על הסעיף הזה. יכול להיות שאני עוד אביא את זה שוב בפני יושב ראש הוועדה, אם אני אחשוב שאני רוצה רביזיה על זה, אבל כרגע אני אצביע – מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים –1
סעיף 17 נתקבל.

הצבעתי בעד. יש מישהו נגד?

אני נמנע.

אני מניחה שאנחנו נדחה את סעיפים 18 עד 20, ואנחנו נקרא את סעיף 21.

נכון.

"21.
בסעיף 44א(ב) לחוק העיקרי, במקום ב"אתר האינטרנט של הרשות" יבוא "באתר האינטרנט".

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 21 נתקבל.

סעיף 22 - -

זה כבר החלק הפלילי.

- - זה חלק פלילי, אבל הוא בעיניי חלק יחסית מינורי, זה לא העניין שבו דן החוק.

כן, אני יודעת שזה לא נסיבות מחמירות. בבקשה תקריאי.

22.
"בסעיף 46 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "או התעורר חשד כי אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה נעברה עבירה לפי סעיפים 242, 244, 245, 246 ו־249 לחוק העונשין, התשל"ז–1977" יבוא "או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי סעיפים 242, 244, 245, 246 ו־249 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, בקשר לעבירה הנחקרת".





אני אסביר – חוק ההגבלים העסקיים נותן סמכות לחקור בחשדות לעבירות פליליות שקבועות בחוק ההגבלים העסקיים וגם לעבירות שיבוש והעלמת ראיות שהן נלוות.

לפי הנוסח הנוכחי, אפשר לפרש את הנוסח הנוכחי כאילו אפשר לחקור בעבירות שיבוש, רק אם עבירות השיבוש נעשו אחרי פתיחה בחקירה, זאת אומרת אגב פתיחה בחקירה נעברה עבירה.

אנחנו נפגשנו בפועל בהרבה מצבים שבהם מקרטלים כבר קודם, עוד לפני פתיחה בחקירה, כבר העלימו ראיות, ולכאורה אין סמכות. לכן אנחנו בסך הכול שינינו את הסדר, כשהתעורר חשד אגב חקירה, שנעברה עבירה, כלומר: שהעבירה יכולה להיעשות לפני פתיחת החקירה, אבל כשגילינו אותה תוך כדי, נוכל גם לחקור עליה ולא רק - - -

אין פה ענישה רטרואקטיבית.

אין כאן שום דבר רטרואקטיבי, רק השאלה היא מתי יש לרשות ההגבלים סמכות חקירה. את סמכות החקירה יש בכל מקרה על עבירות השיבוש האלה. העבירות האלה הן עבירות שיבוש, השאלה אם רשות ההגבלים תוכל לחקור את זה.

על עבירות כאלה, שנעברו לפני.

שנעברו קודם. אם הם פותחים מייל ורואים שמישהו שלח למישהו: תמחק משהו, עוד לפני שהתחילה החקירה, אנחנו נוכל לחקור אותה, זאת כל מהות התיקון כאן.

יש למישהו הערות? אני בעד הסעיף, אבל האם למישהו יש הערה לעניין הזה? אני מצביעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים –אין
סעיף 22 נתקבל.

סעיף 22 אושר.

סעיף 23 מדבר על הנסיבות המחמירות, וזה רלוונטי כולל סעיף 24. אנחנו בסעיף 25:

25.
"בסעיף 50ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ד), בפסקה (1), במקום "הודעה בשני עיתונים יומיים" יבוא "הודעה באתר האינטרנט ובשני עיתונים יומיים".

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 25 נתקבל.

סעיף 25 אושר.

26.
"בסעיף 50ג לחוק העיקרי, במקום ב"אתר האינטרנט של הרשות" יבוא "באתר האינטרנט", והמילים "במידת האפשר" – יימחקו" – זאת תוספת.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 26 נתקבל.

סעיף 26 אושר.

סעיף 27 אנחנו גם נדלג.

נכון, סעיף 27 זה העיצום.

28 זה הוראות מעבר, שרלוונטיות לתיקון הפלילי.

כן, אנחנו נדחה את זה.

סעיף 29 אי אפשר. כל מקום שבו מצוין החוק - -

- - כל מקום שיש תחרות, צריך להוסיף "הוגנת".

זה הכול תיקוני שם - - -

תיקונים עקיפים.

זה תיקוני השם בכל החוקים האחרים שמזכירים את חוק ההגבלים העסקיים.

את רוצה שאנחנו נקריא אותם?

אבל בעצם צריכים לדון בסעיף 1.

אם אני מסכימה לשנות את השם, מראש הסעיפים האלה להרים יד ולהוריד יד – זה סעיף טכני לחלוטין.

אז לאן זה מביא אותנו?

אני הגעתי לסעיף 41.

הכול.

מיכל כהן: סעיף 3 לתיקון הוא סעיף שבטעות דולג עליו בדיון הקודם, לא הצבענו עליו.

אני חוזרת לסעיף 3.

3.
"בסעיף 3(4)(ד) לחוק העיקרי, בהגדרה ""סוג" של תוצרת חקלאית", בסיפה, במקום ב"אתר האינטרנט של הרשות" יבוא "באתר האינטרנט".

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים –אין
סעיף 3 נתקבל.

סעיף 3 אושר.

אנחנו יכולים להתקדם גם בסעיף 2 עם כמה הגדרות, פרט להגדרת בית הדין.


"2. בסעיף 1 לחוק העיקרי –


(1) אחרי ההגדרה "ארגון צרכנים" יבוא:



""אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של" – סליחה, אני מצטערת, אז רק הגדרת חברה.

"(3) בהגדרה "חברה", במקום הסיפה החל במילים "ושותפות שנרשמה" יבוא "עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם–1980‏, ושותפות כהגדרתה בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה–1975‏".

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2(3) נתקבל.

סעיף 2(3) אושר.

בדיון הקודם הסבירו בדיוק.

כן, נערך על זה דיון.


גברתי, אולי אפשר להציע שנעשה רק את ההקראה של כל הסעיפים בסוף, וכשיגיע הדיון העיקרי, פשוט נוכל להגיע אליו ונחסוך את כל הזמן הזה?

ברמה העקרונית אין לי התנגדות, את רוצה? אין בעיה.

את כל התיקונים העקיפים, רק נקריא אותם לפרוטוקול.

בסדר גמור, אני בעד.

ואז נוכל לעדכן את יושב-ראש הוועדה, שממילא הסעיפים הוקראו, ולכן ככל שיש הסכמה על שם החוק, כבר נוכל לאשר את זה בהרמת יד פשוטה – זה החל מסעיף 29, חוק התקנים.

"תיקון חוק התקנים
29.
בחוק התקנים, התשי"ג–1953‏ בסעיף 3יט(ו)(1), במקום "לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

אז איפה המילה "הוגנת" פה?

אנחנו רק מקריאים.

- - - הערה, אני אגיש לך את זה גם בכתב, אבל אני מתכוון לזה ברצינות.

אז תגיש הסתייגות.

הצעה – אם היא לא תתקבל, היא תהפוך להסתייגות.

אני מגיש פעם אחת, לא לכל סעיף.

בכל מקום אתה תכתוב: אני מבקש ששם החוק יהיה כך וכך, וכל מקום שהחוק הזה מוזכר, יותאם בהתאם.

אני יכול לראות את זה עכשיו כפעם אחת, כחד-פעמי וזהו?

כן.

מה שאמרנו פה לפרוטוקול?

כן.

אוקי, אני מבקש שיירשם.

אני רושמת את זה לעצמי, אתה אפילו כבר לא צריך להגיש את זה בכתב. אני מעריכה שבישיבה הבאה ייערך דיון לגופו של עניין ותתקבל החלטה. ככל שההצעה שלך – יש לי גם כמובן מה לומר על ההצעה שלך, אבל הוועדה תצביע, חברי הכנסת יצביעו. אם ההצעה שלך תתקבל – תתקבל; לא תתקבל – נרשום הסתייגות בכל הסעיפים.

אני מודה לך.

"תיקון פקודת הסטטיסטיקה
29א.
בפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972, בסעיף 18(ב)(3)(ב), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "הממונה על התחרות כמשמעותו בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

אני רק מעירה, שהנוסח הזה לא היה בנוסח הכחול – למי שמחזיק בידיו את הנוסח שפורסם ברשומות – אלא אותרו עוד חוקים שהזכירו את החוק, וצריך לשנות את השם שלו ככל שההצעה הזאת תתקבל.

זה הוא נוסח שפורסם באתר הוועדה.

בסדר, אבל יש כאלה שמחזיקים את הנוסח הכחול, לכן אני מעירה את תשומת הלב. חשוב לומר שוב לפרוטוקול, שהנוסח המתוקן, כפי שאמרה מנהלת הוועדה, פורסם באתר הוועדה.

"תיקון חוק הבנקאות (רישוי)
30.
בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏



(1) בסעיף 11ג –




(א) בסעיף קטן (ג), במקום "והממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "והממונה על התחרות";




(ב) בסעיף קטן (ז), במקום "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

אני מבקשת להעיר, שהחוק ייקרא "חוק התחרות הכלכלית", אם ההצעה הזאת תתקבל. האם הממונה יהיה הממונה על התחרות, או הממונה על התחרות הכלכלית בהתאם?

לפי ההצעה, הממונה על התחרות.

אז מדוע בחוק עצמו זה התחרות הכלכלית וכאן זה רק תחרות?

אני חושבת שבעיקר משרד המשפטים ביקש שיהיה חוק התחרות הכלכלית כדי להבהיר שלא מדובר בתחרות בספורט או בתחרות מסוג אחר.

נכון, בדיוק ככה, ולגבי הממונה על התחרות, בית הדין לתחרות וכו', כדי לא לסרבל, חשבנו שנכון יותר שהשם יהיה קצר יותר – רק מהטעם הזה.

זאת אומרת שהייתם מודעים לזה וזאת החלטה מודעת.

כן, לגמרי.

אני יכולה לחיות עם זה. תודה.

"(2) בסעיף 35ב(א), בהגדרה "תאגיד ריאלי משמעותי", בפסקה (2), במקום "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות";



(3) בסעיף 36יב(ב), ברישה, במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";



(4) בסעיף 36יג –




(א) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";




(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק הגנת הצרכן
31.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏, בתוספת הראשונה, בחלק ב', בפרט 3, במקום "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

תיקון חוק
המרשם הפלילי ותקנת השבים
32.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981‏, בתוספת הראשונה, בפרט לו, במקום "ברשות הגבלים עסקיים" יבוא "ברשות התחרות" ובמקום "לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים)
33.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982‏, בסעיף 6יב8, בסיפה, במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי
34.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏ –



(1) בסעיף 6(ג1), במקום "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 "יבוא "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988";



(2) בסעיף 74(א)(2), בהגדרה "רשות מודיעין", במקום "רשות ההגבלים העסקיים" יבוא "רשות התחרות".

תיקון חוק בתי המשפט
35.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, בסעיף 51(א)(1)(א), במקום "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

תיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
36.
בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990‏–



(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק העונשין" יבוא:




""חוק התחרות הכלכלית" – חוק התחרות הכלכלית, התשמ"א–1988".

התשמ"ח.

אני אחזור על סעיף 36(1):

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק העונשין" יבוא:


""חוק התחרות הכלכלית" – חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988;";


(2) בסעיפים 34א(ב), 34א(ה)(4), 62א(ג), במקום "חוק ההגבלים העסקיים,
התשמ"ח–1988" יבוא "חוק התחרות הכלכלית".

צריך גם כאן להוסיף "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988".

לא, אני לא חושבת, כי בפסקה (1) הגדרנו את חוק התחרות הכלכלית.

מאה אחוז. אני ממשיכה לקרוא: "(3) בסעיף 71ב(ד), במקום "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – חוק ההגבלים העסקיים)" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית";



(4) בסעיף 72ט, במקום "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (בפרק זה – חוק ההגבלים העסקיים)" יבוא "חוק התחרות הכלכלית";



(5) בסעיף 72י ברישה, במקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית".

תיקון חוק
בתי דין מנהליים
37.
בחוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב–1992‏, בפרט 15 לתוספת, במקום "בית הדין להגבלים עסקיים" יבוא "בית הדין לתחרות".

תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות
38.
בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ –



(1) בסעיף 9א(ד), בהגדרה "עבירה", במקום "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988";



(2) בסעיף 23ב2(א), בהגדרה "תאגיד ריאלי משמעותי", בפסקה (2), במקום "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות".

תיקון חוק משק הדלק (קידום התחרות)
39.
בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד–1994‏–



(1) בסעיף 1, בהגדרה "חוק ההגבלים העסקיים", במקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית";



(2) בסעיף 4(א), בהגדרה ""הממונה" ו"בית הדין"", במקום "בחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית";



(3) בסעיף 4(ו), במקום "לחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית".

תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
40.
בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏, בסעיף 4א(א), בהגדרה "תאגיד ריאלי משמעותי", בפסקה (2), במקום "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות".

תיקון חוק פיקוח על מצרכים ושירותים
41.
בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996‏–



(1) בסעיף 1(א), בהגדרה "חוק ההגבלים העסקיים", במקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית";



(2) בסעיף 5(ב), במקום "בחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית";



(3) בסעיף 6 –




(א) בסעיף קטן (א)(1), במקום "לחוק הגבלים עסקיים" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית";




(ב) בסעיף קטן 6(ג), במקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית".

תיקון חוק החברות
42.
בחוק החברות, התשנ"ט–1999‏, בסעיף 322 –



(1) בכותרת השוליים, במקום "הגבלים עסקיים" יבוא "הודעה של הממונה על התחרות";



(2) במקום "הממונה על ההגבלים העסקיים" יבוא "הממונה על התחרות", ובמקום "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

תיקון חוק הקולנוע
43.
בחוק הקולנוע, התשנ"ט–1999‏, בסעיף 12א(ג), במקום "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988," יבוא "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988" ובמקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית".

תיקון חוק עוולות מסחריות
44.
בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999‏, בסעיף 24, במקום "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים
45.
בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת הראשונה, בפרט 50, במקום "הממונה על ההגבלים העסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק משק הגז הטבעי
46.
בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002‏, בסעיף 4(ד)(6)(ג) במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

"תיקון חוק רשות הספנות והנמלים
46א.
בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004, בסעיף 35, בכל מקום, במקום "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)
47.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה–2005‏, בסעיף 11(ב), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות", ובמקום "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (בחוק זה – חוק ההגבלים העסקיים)" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988 (בחוק זה – חוק התחרות הכלכלית)".

תיקון חוק התאגידים הביטחוניים
48.
בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים) התשס"ו–2006‏, בסעיף 2, בהגדרה "מיזוג", בפסקה (3), במקום "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

תיקון חוק תובענות ייצוגיות
49.
בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006‏–



(1) בסעיף 2, בפרט 4 לתוספת השנייה ובפרט 1 לתוספת השלישית, במקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית";



(2) בסעיף 27(ב)(3), במקום "נציג של הממונה על הגבלים עסקיים כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "נציג של הממונה על התחרות כמשמעותו בחוק התחרות הכלכלית".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)
50.
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007‏, בסעיף 1, בהגדרה "רשות חוקרת אחרת", בפסקה (5), במקום "רשות ההגבלים העסקיים" יבוא "רשות התחרות".

תיקון חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל
51.
בחוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013‏, בסעיף 41(א), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות
52.
בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013‏–



(1) בסעיף 1 –




(א) בהגדרה "חוק ההגבלים העסקיים", במקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית";




(ב) בהגדרה "הממונה על הגבלים עסקיים", במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "ממונה על התחרות" – ותוספת שלא נמצאת בנוסח הכחול – "ובמקום "בחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית";



(2) בסעיף 4, בסעיף קטן (ד), בכל מקום" – יש כאן תיקון יחסית לנוסח הכחול" – "במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";



(3) בסעיף 7(ב), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";



(4) בסעיף 10, בהגדרה "רשימת הזכויות", במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";



(5) בסעיף 11, בסעיף קטן (ב) ובסעיף קטן (ג)(2) ו-(3), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";



(6) בסעיף 12 –




(א) בכותרת השוליים, במקום "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות";




(ב) בסעיף קטן (א) –





(1) ברישה, במקום "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות";





(2) בפסקאות (1) ו-(2), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";




(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות";



(7) בסעיף 13 –




(א) בסעיף קטן (א), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";




(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשות ההגבלים העסקיים" יבוא "רשות התחרות";



(8) בסעיף 14(א) ו-(ב), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא
"הממונה על התחרות";


(9) בסעיף 17, במקום "הממונה על ההגבלים" יבוא "הממונה על התחרות";


(10) בסעיף 30 –



(1) בסעיף קטן (א)(1), בהגדרה "שוק מונופולין", במקום "לחוק ההגבלים
העסקיים" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית";



(2) בסעיף קטן (ג)(1) –





(1) בפסקאות משנה (א) ו-(ג), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא
"הממונה על התחרות";




(2) בפסקת משנה (ב), במקום "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על
התחרות";



(3) בסעיף קטן (ה), בהגדרה "מחזור מכירות קובע", במקום "הממונה על
הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";


(11) בסעיף 39(י)(2), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על
התחרות";


(12) בסעיף 40(א)(1), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על
התחרות".

סעיף (13) – גם פה תיקון יחסית לנוסח הכחול:



"(13) בסעיף 42, בכותרת השוליים, במקום "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות", במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות" ובמקום "לחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית";



(14) בסעיף 43 –




(א) בסעיף קטן (ב), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";




(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "לחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית".

תיקון חוק קידום התחרות בענף המזון
53.
בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014‏" –

(1) בכל מקום, במקום "לחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית";


(2) בסעיף 2 –



(א) בהגדרה "אתר האינטרנט", במקום "רשות ההגבלים העסקיים" יבוא "רשות התחרות";



(ב) בהגדרות ""בית דין" ו"הסדר"" ו"הממונה", במקום "בחוק ההגבלים העסקיים" יבוא "בחוק התחרות הכלכלית" ;



(ג) בהגדרה "חוק ההגבלים העסקיים", במקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית".


הנוסח של סעיף (2) בנוסח הכחול מבוטל, מתייתר.



"(3) בסעיף 51, במקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות הכלכלית".

תיקון חוק נתוני אשראי
54.
בחוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016‏, בסעיף 108(א), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על תחרות".

תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב
55.
בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏, בסעיף 10(א)(8) –



(1) בפסקת משנה (א), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות" ובמקום "לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988";



(2) בפסקת משנה (ב), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות" ובמקום "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

"תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
55א.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016-



(1) בסעיף 70ד(א)(4), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".



(2) בסעיף 70ה, במקום "והממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "והממונה על התחרות"

תיקון חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)
56.
בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017‏, בסעיף 12" – ולא 13 כמו שכתוב בנוסח הכחול –



"(1) בסעיף קטן (א)(4), במקום "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";



(2|) בסעיף קטן (ה)(5)(ד), במקום "רשות ההגבלים העסקיים, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על הגבלים עסקיים לפי סעיף 44א לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988" יבוא "רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988".

כל הכבוד עו"ד כהן.

רק להעיר, לגבי סעיף 51, החוק להגנת הספרות והסופרים כבר לא קיים.

כל הכבוד לך עו"ד נעים שעקבת כל כך יפה וזכרת להגיד לנו מה לא קיים.

זה מה שביקשתי לבדוק, כי למיטב זכרוני החוק בוטל.

לפני שאנחנו מסיימים את הדיון – אלא אם כן יש מישהו שמאוד חשוב לו להגיד משהו לפני הדיון הבא. –כאמור, הדיון הבא יעסוק כבר גם בשם החוק וגם בנושא המונופול וגם בנושא העיצומים וגם בנושא העבירות הפליליות. אם נהיה מסוגלים לקיים דיון יחסית ממושך, להערכתי לא נזדקק ליותר מדיון אחד כדי להשלים את החוק.

ככל שיש מי שרוצה לתרום הצעות לתיקוני נוסח ודברים מהסוג הזה - וכרגע אני מדברת בעיקר גם על ארגוני החברה האזרחיים וגם על מי שמייצג גופים כאלה ואחרים – אני מבקשת מכם לשלוח את זה לוועדה לא יאוחר משלושה ימים לפני הדיון, שכן הוועדה לא יכולה לעמוד בעומס המוטל עליה.

כדי שחברי הכנסת יספיקו לקרוא. אם שולחים בלילה, מתי יקראו?

זה שולי, אנחנו מנסות לשפר את אמון הציבור בכנסת. בכל מקרה, אני ממש ממש מבקשת, כי היו פה הערות ויש פה כל מיני סטים של פתרונות שאפשר להציע אותם ולהביא אותם כבר לדיון, ולכן ככל שנקדים לעשות את זה, הדיון יהיה יותר פשוט, ואז באמת נוכל להצביע די בפשטות על כל החוקים.

קיבלנו לא מעט הערות, אבל אני מציעה לא להסתפק רק בהערות למה זה לא טוב ולמה ההצעה האחרת איננה טובה, אלא לכתוב באופן קונקרטי מה אתם מציעים, איזה תיקונים.

נכון, אני רוצה מאוד להודות לכם על הדיון היום.

תודה רבה, הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 13:01.