ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/11/2018

הצעת תקנות העיצובים, התשע"ח-2018

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
26/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 864
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח בכסלו התשע"ט (26 בנובמבר 2018), שעה 9:30
סדר היום
<< נושא >> הצעת תקנות העיצובים, התשע"ח-2018 << נושא >>
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
שולי מועלם-רפאלי
מוזמנים:
ממונה קניין רוחני, משרד המשפטים - הוארד צבי פולינר

עו"ד ועו"פ, ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים - אופיר אלון

עו"ד, סגנית ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים - ז'קלין ברכה

עו"ד, עוזרת משפטית, רשם הפטנטים, משרד המשפטים - עדי ליאב

מנהלת מחלקת מדגמים, רשם הפטנטים, משרד המשפטים - אליס מחליס אברמוביץ

עו"ד, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אילת פלדמן

עו"ד, משפטנית, משרד המשפטים - נועה מושייף

עו"ד, מתמחה, משרד המשפטים - מיכל קסלסי

מנכ"ל קליל תעשיות - אריה ריכטמן

בעלים, קליל תעשיות - צורי דבוש

עו"ד, קליל תעשיות - יוסף מרקוביץ

עו"ד, שדלנ/ית, מייצג/ת את קליל תעשיות - רות פרמינגר

שדלן/ית, (עצמאי/ת) מייצג/ת את אגודת עורכי הפטנטים בישראל - סער אלון
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
אביגיל כספי
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
מאיר פרץ
נושא >> הצעת תקנות העיצובים, התשע"ח-2018 << נושא
<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בוקר טוב לכם. גבירתי מנהלת הועדה, היועצים המשפטיים, דובר, ערוץ הכנסת, רשם פרלמנטרי – בוקר טוב לך. אתה פעם שנייה כמדומני, שלישית, זכרתי משהו כזה.

בטרם אנחנו ברשותכם נפתח את הדיון שלשמו התכנסנו: הצעת תקנות העיצובים, התשע"ט–2018. כמידי יום אנחנו נקריא שיר. הבוקר יום שני י"ח בכסלו 26 בנובמבר. בשבת נקרא את פרשת "וישב". מתחילת השנה, אני רוצה להזכיר, שנת 2018, נהרגו בתאונות הדרכים 278 בני אדם לעומת 336 בני אדם נכון לתקופה המקבילה אשתקד – 2017. זה מדהים שכל כך הרבה משפחות יכולות להיות עם יקיריהן, ממש כך, אבל המשימה שלנו היא שהפער בין השנה הזו לבין השנה הקודמת רק ילך ויגדל. אוקטובר האחרון היה קטלני בצורה בלתי-רגילה. אוקטובר השחור. 39 הרוגים. אתמול והיום בבוקר כבר נהרגו שניים. אני מאוד מקווה שעד דצמבר הפער לטובת החיים רק ילך ויגדל.

היום אקרא את שירה של רות אשור, מתוך ספרה שעומד לצאת לאור בקרוב בשם: "הלומת אור", הכולל שירים על אהבה, פרידה, ירושלים והרבה שירי מילואים. למרות שהייתה רוצה להיות משוררת במשרה מלאה, היא עובדת כעורכת דין במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים במחלקה האזרחית. היא ירושלמית מלידה, גרה בירושלים, כותבת מגיל 15 ואפילו לפני.
חזרה לשגרה
שומטת את הקיטבג ליד הדלת / פושטת מדים / עומדת מתחת למים רותחים / מתרגלת לתחושת רגליים יחפות על מרצפות / טיפות מים שוטפות שאריות אבק שהצטברו תחת ציפורניים / נהלים שנאגרו נארגו לסדר יום / נושמת מרכך כביסה / סיר אורז לבן / לידו קציצות צפות לאיטן / מכורבלות ברוטב אדום / אני מתמעכת לצורת ספה / לגימה ארוכה מקפה שחור חזק / מבדילה בין חול לחול.

מגניב. ברשותכם, אני פותח את הדיון. נמצאים כאן נציגי חברת קליל. אינני נוהג לעשות זאת וגם אין לי שום כוונה להתערב בעניין, זה בהליך שיפוטי ואין לנו את הכלים לעסוק בכך, וגם אסור לנו לעסוק בכך. אבל, אם אתם ביקשתם אני רק מאפשר לכם – גם לפרוטוקול וגם לנציגים שיושבים כאן – להקשיב לעניין. מעבר לזאת, בשלב הזה אינני יכול לסייע או לקדם בוודאי כשמדובר בהליך שהוא מעין שיפוטי. בבקשה, בקצרה ממש. כי אנחנו ממש לא, לא רק שאנחנו לא - - - אנחנו לא בנושא.

<< אורח >> צורי דבוש: << אורח >>

צורי דבוש, יושב-ראש קליל ובעל השליטה בקליל– החברה היא ציבורית. כבוד היושב-ראש, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד האוצר, כבוד הרשם, כבוד הסגנית. אנחנו פה בזכות זה שאפשרת לנו להגיד את מה שיש לנו להגיד/ חשוב לנו להגיד את מה שיש לנו להגיד על החוק החדש. על החוק הזה עבדנו, כפי שאתה יודע, שנים ארוכות. שלוש שנים בוועדה שלך דנו על הגנה על הקניין הרוחני במדינת ישראל. צמצום הפער בין ההגנה במדינת ישראל לבין העולם, כשבעולם היה 25 שנה ובישראל 15 שנה. בזכות העבודה של הוועדה הזאת צמצמנו את הפער, והיום אנחנו כמו שאר העמים. אף על פי כן, בוועדה נידונו הצורך להגן על על התעשייה הישראלית, על תעשיית הפרופילים, הגנה על פרופילים. לצערי נשמעו קולות בשולי פסקי דין שמעלים ספק על עצם האפשרות להגן – לרשום פרופילים כקניין רוחני. האמירה הזאת היא אמירה שמדירה שינה מעיננו ואנחנו רוצים לשמוע קול ברור וחד, כי עדיין לא נשמע קול ברור שהחוק מגן על פרופילים במדינת ישראל בין השאר. המעמד הזה לא נוח לי אבל אין לי ברירה. נושאים אלי עיניים עובדים, משפחות, זו תעשייה מפוארת במדינת ישראל. הייתי רוצה לשמוע קול ברור שאומר שהפרופילים, כמו שדנו בכל שנות הוועדה, דיברנו על הפרופילים, התייחסנו לפרופילים, התייחסו לפרופילים אנשים מקצוות שונות ולכן הייתי שמח לשמוע את קולך, כבוד היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני חוזר ואומר, אני לא אעשה זאת, גם על פי הייעוץ המשפטי שקיבלתי, ואין לי כוונה לעשות זאת. אמרתי לכם, אתם פניתם, אני העברתי את הפנייה שלכם לגורמים המוסמכים שעוסקים בעניין, אמרתי להם: נא להתייחס לעניין הזה. גם דיברתי איתכם בעניין הזה אני לא יכול לעשות, שוב, הוועדה איננה ערכאת ערעור, אתם פניתם אלי כחבר כנסת ואני מטפל כמו כל פניית ציבור שמגיעה אלי אל מול הגורמים, פשוט מאוד, אוקיי? משפט קצר חברים, איני מתכוון לבזבז את כל היום על זה.
אורח >> אריה ריכטמן: << אורח
תודה רבה. אריה ריכטמן, מנכ"ל קליל. כפי שאמרתי, 30 שנה אני עוסק בתעשייה הזו, לא יכול להיות שאנחנו דנים כאן שש שנים בחוק ומעולם אף אחד לא אמר: פרופילים לא ראויים לרישום. להיפך, אנחנו הולכים, זה לא עניין משפטי, אנחנו הולכים להגדיל את ההגנה. והנה, עוד לא יבש הדיו ופתאום אנחנו שומעים קולות שלא בטוח שהפרופילים יכולים לחסות תחת חוק העיצובים החדש. אגב, במכתב של משרד המשפטים למשרד האוצר לגבי הנושא של ההכנסות, על הגידול בהכנסות, אם מעל לרבע מההכנסתו מעיצובים זה מפרופילים, אז כנראה שגם במכתב יש כמה דברים שצריך לתקן. אבל בעיקר אני אומר שלא יכול להיות שיושבים פה אנשים מכובדים שלוש שנים, ודנים על קוצו של יו"ד, ופתאום באבחה אחת מישהו אומר: לא, זה לא בטוח שזה ראוי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תראה, אני חוזר ואומר לך, אני באופן אישי יודע להתחבר למה שאתם אומרים. אבל אני גם יודע איפה הגבולות שלי. והגבולות שלי הם לא כאן, הגבולות שלי הם מחוץ למקום הזה, אוקיי? פניתם, אני אעשה כמיטב יכולתי, יש לכם גם כן, לא אלמן ישראל, גם אתם יש לכם את הכלים המשפטיים. עם כל הכבוד, אם על משה רבינו חלקו אני מניח שגם על משרד המשפטים ניתן לחלוק. עם כל הכבוד, לא כל החוכמה, ואני איני אומר זאת בציניות אלא באמת, אתה בא, מציג את הדברים שלך, ואם אתם יודעים לשכנע אני מניח שלא צריך, אין לי ספק שלא קמו אנשים בבוקר והחליטו לחסל את קליל. אני רוצה לקוות שזה לא כך. ביננו, אני גם לא מאמין שזה כך.

<< אורח >> צורי דבוש: << אורח >>

קודם כל, אנחנו רוצים להודות לך על ההזדמנות שלנו להשמיע את קולנו, אנחנו מודים לך מאוד, ומאוד מקווים לא נגיע להליכים משפטיים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי יקיריי. מבחינתי סגרתי את העניין הזה. בבקשה, מי מכם?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

בוקר טוב. נועה מושייף ממשרד המשפטים מחלקת ייעוץ וחקיקה. אנחנו מאוד שמחים לפתוח את הישיבה עם שיר של עורכת דין מהמחלקה שלנו. זה מאוד מרגש. אני יכולה גם להגיד ממקור ראשון שהיא מאוד התרגשה. ישבתי לידה כשהיא קיבלה את ההודעה. אמרתי, תשלחי - - - אז היא תשמח. אנחנו מאוד מודים לך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברה שלה כבר צילמה והיא תשלח לה. היועצת שלי.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אז היא מאוד התרגשה וכך גם אנחנו. תודה רבה. אנחנו פה בעצם על מנת לדון בתקנות העיצובים. חוק העיצובים נכנסת לתוקף ב-7 באוגוסט האחרון. הוא החליף את פקודת הפטנטים המדגמיים. למעשה תקנות העיצובים נועדו ליישם את החוק. שלושה נושאים עיקריים בתוך תקנות העיצובים באישור הוועדה. אגרות, פרסום מידע, ותזכורת תשלום אגרת חידוש שלפני פקיעת תוקף. שלחנו לוועדה שני נוסחים לבקשתכם. נוסח אחד מלא של כל התקנות כולם, ונוסח אחד מקוצר רק של התקנות להקראה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רק תקנות שטעונות אישור ועדה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כן, סליחה. רק תקנות שטעונות אישור ועדה. בעקוב אחרי שינויים כי נעשו מספר שינויים בעקבות הערות הלשכה המשפטית של הוועדה. אני אקדים ואומר עוד דבר אחרון: יש מספר תקנות שהן תקנות משנה, תקנות משנה בתוך התקנה הגדולה. בשביל להבין את הקונטקסט אנחנו אולי ניתן אקריא ממש בכמה מילים אודות התקנה כולה. ברשותכם נתחיל את ההקראה:

"תקנות העיצובים התשע"ט–2018
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19(א)(3)(ג), 21(2)(3), 29(ב), 43(א), 45, 46(א), 62, 76, 81, 85(ב)(1), 86(2), 87(א), 96, 97, 98(ב) ו- 112 לחוק העיצובים, התשע"ז –2017, (להלן – החוק), סעיף 56 לפקודת הפטנטים והמדגמים ( להלן – הפקודה) וסעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 112(5) לחוק ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לעניין תקנות 7(ב)(3), 41, 43, 44, 70(ב), 75(ב), 98, 99, 100 101, והתוספת השנייה ובאישור וועדת הכלכלה של הכנסת לעניין תקנות 7(ב)(3), 10(ג), 23, 41, 42, 43, 44, 70(ב), 75(ב), 81(ב), 83, 98, 99 ,100, 101, 102(ב) והתוספת השנייה אני מתקינה תקנות אלו."





אז כאמור, יש כמה תקנות שהן תקנות משנה, וזו התקנה הראשונה שהיא 7(ב)(3). אני קודם אקריא את תקנת המשנה ואז אתן רקע כדי להבין את ההקשר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

"פעל המגיש כאמור בפסקה (2) לא יחויב בעד ההגשה בתשלום אגרת הארכת מועד כאמור בפרט 13 לתוספת השנייה".

למעשה, לפי תקנה 2, ככלל, ניתן להגיש לרשות בקשות, הודעות ומסמכים בנייר או באתר ההגשה של הרשות. תקנה 2(ב) מטילה חובה על תאגידים ובעל מקצוע מורשה להגיש באתר ההגשה בלבד. למעשה תקנה 7(ב)(3)אומרת שבעת תקלה באתר ההגשה המתקיימת במועד האחרון להגשת המסמך, כולם יכולים, גם אלו מהמנועים שאינם יכולים להגיש בנייר, יכולים להגיש בנייר עד שני ימי העסקים לאחר המועד האחרון, ויראו את המסמך כאילו הוגש במועד האחרון. תקנה 7(ב)(3) למעשה פוטרת מאגרת הארכת מועד במקרים המתוארים לעיל, כי למעשה זה נוצר בגלל תקלה על כן אין צורך לשלם אגרת הארכת מועד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הערות, יש למישהו כאן? אוקיי. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנה 7(ב)(3) מתקנות העיצובים התשע"ט–2018 נתקבלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תקנה 7(א) אושרה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

7(ב)(3).

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

7(ב)(3).

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

עמיתי הודיעו לי שעשיתי טעות קלה בהקראה של סעיפי ההסמכה. אמרתי: "חוק העיצובים התשע"ט–2018" וזה צריך להיות התשע"ז–2017. מה עוד אמרתי בטעות?

<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>

81 - - -.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אמרתי 81 במקום 81(ב) בסעיפים באישור ועדת הכלכלה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

סעיפי ההסמכה?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כן. סעיפי ההסמכה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

התנצלותי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. טוב שאיילת פה כדי לעשות הגהה כמו בבית הכנסת.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

בשביל זה הבאתי אותה. תקנה 10(ג), מען מסמכים:

"מען למסירת מסמכים
110.
(ג) המגיש בקשה לרישום עיצוב יציין כתובת דואר אלקטרוני לשם קבלת הודעות לפני פקיעת העיצוב לפי סעיף 45 לחוק, וכן לשם קבלת מסמכים שאין חובה על גורם המוסמך לשלחם לפי תקנות אלה. לא מסר המגיש כתובת דואר אלקטרוני, לא יקבל את ההודעות האמורות בתקנה משנה זו."



למעשה, סעיף 45 לחוק קובע חובה לרשות לשלוח הודעת תזכורת טרם פקיעת תוקף למבקשים. הוא עושה זאת רק בדואר אלקטרוני. אנחנו נציין שתקנת משנה 10(ב) גם מציינת: "בעת קבלת כתובת הדואר האלקטרוני תיידע הרשות את המבקש כי לכתובת זו יישלחו המסמכים האמורים אם לא עדכן המבקש אחרת". כך שהוא יודע שלשם זה מגיע ואם הוא מחליף דואר הוא חייב לעדכן את הכתובת האלקטרונית אחרת הוא לא יקבל את ההודעות האלו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה SMS לא?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

לא SMS, דואר אלקטרוני.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אז אני שואל.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כך נקבע בחוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כתוב: "אמצעים אלקטרוניים".

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמצעים אלקטרוניים. SMS היום זה כלי אלקטרוני.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אנחנו באמת, עכשיו אני נזכרת שהלשכה המשפטית של הוועדה באמת העירה את ההערה הזו. פשוט בשלב הזה קשה לנו להתחייב בתקנות שתהיינה הודעות SMS. אנחנו יכולים באמת להגיד להנחות את הרשות לבחון את הדבר הזה ולעשות אותו כמשהו עתידי. אנחנו גם שוחחנו על זה עם הרשות. אין להם התנגדות עקרונית לעשות את הדבר הזה, פשוט כעת אנחנו לא רוצים ל - - - את התקנות - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שנייה, תראי, מה שאומרת לי כאן מנהלת הוועדה, SMS היום זה הכלי הכי נפוץ להתקשרות בביצוע - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

ב-WhatsApp.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את נכנסת לחשבון זה מאשר לך ב-SMS, אין כמעט פעולה היום שאנחנו מבצעים, ה-SMS הוא כלי שגם הכי קל לתקשר איתו. אני למשל, כשאני רוצה לוודא שזה שמור אני גם מצלם מסך. אני, בשונה מכם אני אומר את זה, חושב ש-SMS הוא כלי לא רק לגיטימי הוא היום "הכלי". הוא יותר ממייל.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

הוא זמין יותר. הוא זמין יותר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

במייל אני צריך להיכנס לכתובת, אני צריך זה אני צריך פה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

לא, אתה נכנס ל- WhatsAppאו ל-SMS זה יותר מהיר.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כאמור, לא לנו ולא לרשות, תקנו אותי אם אני טועה, אין התנגדות לשלוח ב-SMS. פשוט כרגע, שוב, תקנו אותי עם אני טועה, זה שירות שאינו קיים. אנחנו פשוט לא רוצים להתחייב בתקנות למשהו שאנחנו לא יודעים מתי הוא יקרה. אז כאמור, הרשות מסכימה לבחון את הדבר הזה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, זה אומר שזה לא יהיה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לבחון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אנחנו מכירים את ה-"לבחון", לבחון שלא יקרה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

לבחון אחרי שאנחנו מאשרים אף אחד לא - - - מה שבחנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן בבקשה, שם ותפקיד.

<< אורח >> סער אלון: << אורח >>

סער אלון, אגודת עורכי הפטנטים. אם זה לא יקרה אז אולי זה מיותר. אבל בכל מקרה, מסרונים זה נכון לגבי מגישים או אנשים שמסרו את העיצובים שלהם בצורה פרטית. אבל, למשרדים, משרדי עורכי דין ומשרדי עורכי פטנטים זה יכול להיות בעייתי ועדיף שזה יהיה גם וגם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כל מה שאמרתי זה גם וגם.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

זה לא במקום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שום דבר לא אמרתי במקום.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

לא במקום מייל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ממש לא. זו המערכת היום, SMS שולחים לך גם במייל. זה כמעט מסונכרן אפילו. אם יודע לעשות את זה ה-Pango אתה מבין? בשנייה הוא עושה לך את זה.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

אופיר אלון. ראש רשות הפטנטים. אני רוצה להגיד לאדוני שאנחנו בוחנים ואף מיישמים גם בלי שמכריחים אותנו בחוק מספר דרכים לשלוח תזכורות לאזרחים. פעם אחת זה ה- אי- מייל שזו דרך המלך, פעם שנייה זה אתר שאנחנו עובדים עליו, ואני מקווה שיהיה שבו אזרח יכול להיכנס ולראות את כלל התיקים שלו ברשות הפטנטים, כולל כל מיני פעולות שהוא צריך לעשות וכולי וכולי. אז גם באופן הזה אזרח יוכל לראות. וגם, כשניישם את המערכת, בכוונתנו גם בטרם ההערה של אדוני הייתה במידת האפשר לעשות מערכת של SMS אז למרות שלא מכריחים אותנו אנחנו חושבים שחובתנו לתת שירות לציבור ובהחלט נשתדל, אני יכול להבטיח לאדוני, במידת האפשר ליישם את זה גם במערכת של מסרונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ראה, אני לא אעכב את התקנות החשובות האלה בגלל העניין הזה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

ואז יהיה גם וגם. כי התקנות מחייבות אותך במייל אז אתה תוסיף עוד.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

בוודאי. ובכל מקרה לא הייתה כוונה להחליף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רק אומר - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני אומר, בנוסף למייל.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

בוודאי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני תמיד אומר: כשאדם מקבל החלטה על אחרים שיחשוב על עצמו גם. איך הוא היה רוצה לראות את הדברים. ברוב המקרים הרבה פעמים חושבים: "מה אכפת לו? מה זה משנה לו" עד שהוא זה שצריך לעמוד בתור להתקשר להוט להתקשר לזה לחפש את זה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

עד שהוא אוכל אותה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, זה לא משנה.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

אדוני, אין ביננו ויכוח. אנחנו התכוונו גם בטרם ההערה של אדוני ליישם מערכת כזו במידת האפשר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. תודה. אנחנו נעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנה 10(ג) מתקנות העיצובים התשע"ט–2018, נתקבלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תקנה 10(ג) אושרה. הלאה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

"פרסום הבקשה באתר האינטרנט
223.
הגורם המוסמך יפרסם באתר האינטרנט, כאמור בסעיף 22(א) לחוק, את הבקשה זולת אם נתבקשה דחיית מועד הפרסום לפי תקנה 24."



בעצם התקנה נועדה לשם הבהרת סדר הדברים בקריאה רציפה של התקנות. צריך לזכור שגם אנשים שקוראים את תקנות העיצובים או עושים שימוש בתקנות העיצובים לא כולם אנשים מיוצגים או עורכי דין לפעמים זה גם אנשים פרטיים. לכן, מצאנו לנכון לשם הסדר הבהיר של הדברים, להכניס גם את התקנה הזו שבעצם גם אומרת שהגורם המוסמך מפרסם באתר האינטרנט. אנחנו מבינים שבאמת אולי זה לא מוסיף הרבה אבל אנחנו כן חושבים שלצורך בהירות הדברים ובעיקר לצורך משתמשים שאינם מיוצגים אנחנו חושבים שיש מקום להכניס את זה בתוך התקנות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

את כבר ענית להערה שאני עמדתי להעיר, שהייתה שההוראה שאתם מציעים לקבוע כאן קבועה כבר בחוק בסעיף 22 בנוסח אחר ואני, ככל שאני מכיר חקיקת משנה, לא מקובל לחזור על הוראות בחקיקה ראשית. קבועות כבר בחקיקה ראשית, בחקיקת משנה ועוד בנוסח שונה. אפשר להעתיק את הנוסח שקיים בחוק, לדעתי זה לא תורם שום דבר, אבל לכתוב את מה שקבוע כבר בחוק בניסוח שונה, אני חושב שזה לא נכון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כמעט כמו להגיד: "תרים את הקול".

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כאמור, אנחנו בעיקר בשביל, זה מתברר כצורך במהלך השולחנות העגולים שעשינו, וגם פגשנו הרבה מעצבים פרטיים שלא מיוצגים. לצורך המעצבים הללו וקהל המשתמשים הזה חשבנו - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל אם זה נכתב בחוק עצמו אז מה הרבותא פה?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כאמור, אנחנו חשבנו שזה יהיה נכון לצורך הסדר בדברים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בואו נגיד את זה ככה: מבחינתי איך שתחליטו. זה עניין שהוא משפט גרידא. אין כאן איזה עניין שהוא - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

זה לא עקרוני ולא מעשי מבחינתנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אאשר את זה. תרצו - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אם כבר, אולי שהנוסח יהיה - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תואם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

- - כפי שכתוב בסעיף 22(א) לחוק כלומר שלא תהיה הוראה באותו נושא שכתובה שונה בחוק ובחקיקת המשנה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה ברור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אלא אם כן יש סיבה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

כמובן שהתקנות כולן וגם זו באופן קונקרטי התייעצות קונקרטית על הדבר הזה הייתה גם דרך חקיקת משנה. אני לא אומרת את זה כי זה הקלף המנצח שלי. אני רק - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

סליחה, אני רוצה לומר לך את הדבר הבא: אנחנו עוד יכולים להעסיק פה משרדי עורכי דין שינסו להבין את משמעות ההבחנה. והם יגידו: "אם מצא המחוקק לנכון לבצע את ההבחנה, כנראה הייתה לו סיבה מיוחדת". למה? את מבינה? אני אומר - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

זה - - - בבחינות של לשכת עורכי הדין.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש עוד הוראות בחוק שהן חשובות שאפשר היה לעגן אותן גם בתקנות. הטיעון הזה הוא לא טיעון נכון. גם ההוראות לגבי האגרות הן הוראות שחשוב שקהל המעצבים יכיר וגם אותן לא העתקתם מהחוק לתקנות.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אז ברשותכם נקבל את ההצעה שלכם ונשנה את הנוסח בהתאם לאמור בחוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. תודה. נצביע על הנוסח המקורי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנה 10(ג) מתקנות העיצובים התשע"ט–2018 נתקבלה.


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הלאה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אגרת חידוש
441.
(1) לצורך חידוש רישום עיצוב יגיש המבקש בקשה ויצרף אליה את אישור תשלום האגרה כמפורט בתקנת משנה (ב).



(2) אגרות החידוש שיש לשלמן כדי שיהיה עיצוב בר תוקף יהיו בשיעורים הקבועים בפרט 5 בתוספת השנייה וישולמו לפי המפורט להלן ובכפוף לתקנה 43:



(1)
אגרת החידוש הראשון תשולם לפני תום חמש שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב.



(2)
אגרת החידוש השני תשולם לפני תום עשר שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב.



(3)
אגרת החידוש השלישי תשולם לפני תום חמש עשרה שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב.



(4)
אגרת החידוש הרביעי תשולם לפני תום עשרים שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב.



(3) מי ששילם, במועד שבו הוא חייב לשלם את אגרת החידוש הראשון, את האגרה לפי פרט 5(5) לתוספת השנייה לא חייב בתשלום אגרת חידוש נוספת כל שהיא ורואים אותו כאילו שילם כדין ובמועד את כל אגרות החידוש שהוא חייב בהן.



<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש הערות?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יכול להיות שבשלב הזה כדאי גם להציג ולהקריא את הסכומים של האגרות שקבועים בתוספת השנייה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אין בעיה. אז נעבור לתוספת השנייה:
" תוספת שנייה

תקנות 7(ב)(3), 13, 22(א), 26, 28(א), 30, 34, 41, 43, 44, 45(א), 51(א), 64, 68, 70(ב), 71, 72(א), 75(א), 76, 77(א), 78(א), 79, 82(א), 84, 96(א), 98, 99 ,100, 101)"

לוח אגרות

בתוספת זו-
"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958.
"מבקש מיוחד" – מבקש שהוא אחד מאלה:
(1) מי שאינו תאגיד.
(2) חברה או שותפות שמחזור עסקיה בשנה הקודמת לא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים.
(3) מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה.
(4) מוסד שקיבל תעודת היתר - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רגע, אני מציע שתקראי את הנוסח שמונח על שולחן הוועדה, ואם יש לכם תיקונים צריך לציין מה התיקונים.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אה, סליחה, בסדר גמור. אז הנוסח שמופיע בפני הוועדה הוא:

" (4) מכללה אקדמית כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה".

בעקבות שיחה עם הלשכה המשפטית שינינו את ההגדרה, "מכללה אקדמית כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה" נמחק. במקומה יבוא: "מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור על פי סעיף 21(א) לחוק המועצה להשכלה גבוהה" ונוסף עוד סעיף:

" (5) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28(א) בחוק המועצה להשכלה גבוהה".

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ובמהות, מה השינוי?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

למעשה, בעקבות ההערה של הלשכה המשפטית, הבנו שההגדרה כפי שהיא הייתה כתובה כעת לא הכניסה בתוכה את כל המוסדות האקדמים שרצינו להכניס. מה שמופיע בסעיף קטן 4 זה מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור. למעשה מדובר במוסדות בתהליכי הקמה. הם בתהליכי הקמה ועדיין לא קיבלו אישורים אז הם מקבלים היתר - - - כזה. ולגבי סעיף קטן 5: "מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28(א) בחוק המועצה להשכלה גבוהה" למעשה מדובר במוסדות שנמצאים באיזור יהודה ושומרון. למשל אוניברסיטת אריאל. כך, למעשה, בהגדרה הזו אנחנו מכניסים את כל המוסדות האקדמיים אותם רצינו להכניס. ההקלה הזו בעצם נועדה לאזן את פערי הכוחות המובנים בין מי שאינו תאגיד, או באמת מוסדות אקדמים שאנחנו מבינים שהיכולת הכלכלית שלהם יותר מצומצמת. יש פערים כלכליים ובעצם ככה מצליחים לעשות את זה. אז ברשותכם נמשיך לסכומים:


"טור א'
תיאור
טור ב'
בשקלים חדשים

1. 1
הגשת בקשה לרישום עיצוב לפי סעיף 19 לחוק, לרבות עיצוב מוסף כאמור בסעיף 55 לחוק, לכל עיצוב הכלול בבקשה, למעט בעד עיצוב מסוג מערכת של פריטים, ואולם מבקש מיוחד, המגיש בעד עיצוב מסוים בקשה ראשונה לרישום עיצוב ישלם 60% מהסכום".
400



זו בעצם הבקשה הקלאסית. הדברים השכיחים שאנחנו מכירים.

1. 2
"הגשת בקשה לרישום זכות בעיצוב מסוג מערכת של פריטים, לפי סעיף 19 לחוק, לרבות עיצוב מוסף כאמור בסעיף 55 לחוק, לכל מערכת, ואולם מבקש מיוחד, המגיש בעד מדגם מסוים בקשה ראשונה לרישום עיצוב מדגם ישלם 60% מהסכום".
600



למעשה גם הבקשות הקלאסיות. רק שפה אנחנו מדברים על מערכת של עיצובים כמו למשל דוגמת סכו"ם. הסכום הוא 600 שקלים מכיוון שזו מערכת של פריטים הבחינה היא קצת יותר מורכבת.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

איך נקבעו הסכומים?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

הסכומים נקבעו בעזרת אגף תקציבים. עשינו למעשה ממש טבלה של שעות העבודה. אם זה רשם, אם זה בוחן, אם זה פוסק, לפי התעריף של התשלום. וככה כמובן השתדלנו שלא יהיו קפיצות גדולות מדי מהאגרות שקיימות כיום. אבל בעיקרון מדובר בחישוב כלכלי נטו.
דובר >> איתי עצמון: << דובר
למה יש שוני בין האגרות שקיימות היום לעומת האגרות שקבעתם כאן?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

האגרות שנקבעו הן אגרות שנקבעו - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הן לא מעודכנות? הסכומים ש - - -

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

הן עודכנו. קודם כל, יש כל מיני הליכים חדשים. שוב, רוב הדברים, למשל הבקשות, הם אותם סכומים. רוב הדברים באמת עומדים על אותם הסכומים. יש דברים חדשים של הליכים חדשים שלא היו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה ברור, אני מדבר על הליכים שקיימים היום. האם יש איזה - - -

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

לגבי הליכים שקיימים היום יש תאימה כמעט, אבל כאמור, החישובים היו חישובים כלכליים נטו, ואם כבר הורדנו את הסכומים כדי להתאים לסכומים הקיימים ולבוא לקראת משתתפים ומבקשים כמובן שכל הכול היה ברשות ועדת אגרות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה האגרה הכי יקרה שאמורה להיות משולמת?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

האגרה הכי יקרה היא אגרה בסך, יש אגרה בסך 3,000 שקלים של אגרות חודש בעד כל תקופות החידוש. עוד מעט נגיע לזה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

תוכלי להסביר לוועדה על מה מדובר כשאת אומרת "אגרות חידוש"?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

בוודאי. אפשר גם עכשיו כמובן. בעיקרון, תקופת ההגנה על עיצוב היא 25 שנים, הם מתבקשים לחדש את תוקף הגנת העיצוב. המועד הראשון הוא חמש שנים ממועד הגשת הבקשה. המטרה של אגרות החידוש היא לעודד בעלי עיצובים לחדש את העיצובים שלהם רק אם הם חושבים שבאמת תהיה להם הטבה כלכלית ורווח כלכלי. כי מהצד השני, ככל שהם מרגישים שאין להם רווח כלכלי, והם לא באמת זקוקים להגנה זו, אנחנו מעדיפים שזה ישוחרר לציבור והם יוכלו לעשות עם זה שימוש. אז בעצם באגרות החידוש יש קפיצות מדורגות של 100 שקלים כל פעם בין כל מדרגה. ככל שהשנים מתווספות הם ישלמו יותר כדי ש - - - יותר. יש אגרה שהיא בסעיף 5 בעד כל התקופות. למעשה אנחנו רוצים לתת למעצבים שאומרים: הנה, יש לי משהו ביד, אני יודע שאני הולך לרוץ איתו, הולך להיות לי רווח כלכלי. אז מעצבים כאלה שיש להם עיצוב והם יודעים שהוא הולך להיות שלאגר, אנחנו רוצים למנוע מהם את הבירוקרטיה ולעזור להם לעשות את זה מההתחלה.

יחד עם זאת, הסכום הוא קצת יותר גבוה מהחיבור של סך כל הסכומים כי שוב, אנחנו רוצים שהם יחשבו מראש האם באמת יש להם קלף חזק והאם באמת הם רוצים לקבל הארכה על כל התקופות. כי מהצד השני של הגנה על זכות יש גם את האינטרס ציבורי לשחרר את העיצובים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אולי תמשיכי בסעיף 3.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

רק אני - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

יש לי פה עמדה בנושא של מה שמעבר לקו הירוק לא ייכלל פה. יש אפשרות של הרחבה על ידי צו אלוף. אני לא רוצה, אני רואה כל מיני חוקים שמתחלים להכניס בהם את הסיפוח הזוחל שיש את הצו של האלוף אז שירחיבו בצו אלוף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

איתי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, זה לא במקרה הזה. ההגדרה של מוסד להשכלה גבוהה זו ההגדרה שקיימת בהמון דברי חקיקה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

וזאת ההגדרה שאנחנו הצענו לנציגי משרד המשפטים לעגן גם כאן. אני חושב שרק בשל טעות ההגדרה היא כפי שאתם הגשתם לוועדה במקור. ההגדרה הנכונה היא הגדרה רחבה יותר שכוללת את כל מגוון המוסדות האקדמיים שיקבלו את ההנחה באגרות. אני לא חושב שזה מעורר את הקושי שאתה מדבר עליו באיו"ש.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

לא, אני מתכוון במיוחד לאריאל. אני יודע בדיוק מה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, אבל הוא אומר לך שזה לא, אין כאן, אתה מעלה עכשיו נושא שהוא בכלל לא קיים. לא בעניין הזה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא פה, לא בהקשר הזה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

התיקון במפורש, בהצגה, נאמר שאנחנו מתקנים על מנת להכניס את אריאל, במפורש.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אנחנו תיקנו, אולי דברי לא התפרשו כהלכה, אנחנו תיקנו לאור הערת הכנסת. להבנתנו זו - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

הערת הכנסת שאני יודע שמבקשים בייעוץ המשפטי לתת את הדעת מה קורה בשטחים הכבושים בכל החקיקה שבאה. ולכן, אני בא ומתנגד. לא שאני לא שמעתי נכון או לא שפירשתי לא נכון. אני יודע שיש עכשיו במשרד המשפטים רוצים בכל חקיקה להכניס את הנושא הזה בצורה מסוימת. זה לא שאני לא הבנתי נכון או שלא התפרשו דברי נכון. זו העמדה שלי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מותר לו אם ככה, ואנחנו נעלה את זה להצבעה, אין לי בעיה, אני אחכה שיהיה לי רוב ואז נצביע.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

טוב, תחכה. מה נעשה? אני אתן?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אין בעיה יקירי. זה בסדר גמור. לגיטימי.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני אומר לכם, זה ידוע שבמשרד המשפטים רוצים לתת - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אדוני צודק, אבל לא בנקודה הזו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברי, חבר הכנסת חאאג' יחיא אני ממש אפילו לא, כאילו, אני מבין מה שאתה אומר לי אין לי - - -

זו << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הגדרה סטנדרטית לגמרי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא חשוב.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

פרט 3 לתוספת.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

1. 3
"בעד בחינה על אתר של בקשה לרישום עיצוב לפי סעיף 28 לחוק, לכל עיצוב".
250



אני קצת אתן מילה על הצעד - - - הבקשות לעיצוב נקבע בהתאם למועד הגשתן על פי החוק, יכול המבקש להקדים את בחינת בקשתו לרישום עיצוב מסיבות שונות, למשל: גיל מתקדם, או מצב רפואי. כמובן שהצורך באגרה נובע מהרצון שאנשים ישקלו היטב אם הם רוצים להקדים את הבחינה.

1.
"בקשה לציון שם מעצב לפי סעיף 33 לחוק, לכל עיצוב".
150



בהתאם לחוק, יכול המבקש לתאם את שם המעצב עם הגשת הבקשה, אם לא ציין את שם המעצב ומעוניין לעשות את זה בהמשך הוא יכול להגיש בקשה ושמו יצוין.

1.
"אגרות חידוש לפי סעיפים 40 ו-86(1) לחוק, לכל עיצוב, כדלקמן:




1. בעד התקופה הראשונה מתום חמש שנים מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב ועד תום 10 שנים מאותו מועד.
500


1. בעד התקופה הראשונה מתום 10 שנים מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב ועד תום 15 שנים מאותו מועד.
600


1. בעד התקופה הראשונה מתום 15 שנים מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב ועד תום 20 שנים מאותו מועד.
700


1. בעד התקופה הראשונה מתום 20 שנים מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב ועד תום 25 שנים מאותו מועד.
800


1. בעד כלל התקופות".
3,000



נראה לי שלא אמרתי את התשלום בפרט קטן הקודם, מדובר ב-800 שקלים. הרחבנו בנושא זה מקודם וברשותכם נמשיך.

1.
"אגרת פיגור בתשלום אגרת חידוש, לפי סעיפים 41 ו-86(1) לחוק, לכל עיצוב, לכל חודש".
80



מי שמשלם אגרת חידוש לאחר המועד שבו היה חייב לשלמה. בנוסף לאגרת החידוש ישלם בעד כל חודש בו הוא איחר את האגרה הזו.

1.
"בקשה להחזר תוקפו של רישום לפי סעיף 43 לחוק".
550



על פי סעיף 43 לחוק בעל עיצוב רשום שפקע תוקפו בשל אי-תשלום אגרות רשאי לבקש מהרשם עד בתוך שישה חודשים מהמועד את החזר התוקף של הרישום.

1.
"בקשה לתיקון רשומות ומסמכים לפי סעיף 46(א) לחוק".
550



<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מדובר על כל תיקון בכל מסמך?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

סעיף 46(א) מסמיך את הרשם מיוזמתו, או על פי בקשתו של כל אדם, לכרוך תיקונים בפרטים הרשומים בפנקס, או כל מסמך אחר אשר הוציאה הרשות לעניין חוק העיצובים, אם נוכח כי הוא אינו משקף את העובדות. יש גם תקנה שאנחנו נגיע אליה שפותרת את בעל העיצוב אם הוא מבקש לעשות תיקון של טעות סופר או דברים שהם מאוד פרוצדורליים. אנחנו נגיע לזה בהמשך ונתייחס לזה שם.

1.
"בקשה לרישום זכות בעיצוב לפי סעיף 17 לחוק.
150

1.
ביטול רישום עיצוב, ביטול החזר תוקף, וביטול תיקון של פרט רשום בידי כל אדם שאינו בעל העיצוב הרישום לפי סעיף 48 לחוק".
1000



זו גם אגרה שהיא באמת יחסית גבוהה, אחת האגרות הגבוהות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

מדובר בהליך דו-צדדי שמתנהל בפני הרשם. למעשה, זה הליך מעין שיפוטי. יש הוכחות יש טענות - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אמרנו "אוקיי" אז ממשיכים.

1.
"השגה בפני הרשם לפי סעיף 96 לחוק".
550



זה גם הליך חד צדדי שמתנהל בפני הרשם. כל מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה או מפעולה של עובד הרשות יכול להגיש השגה בפני הרשם.

1.
"בקשה להצטרף להליך על פי סעיף 98 לחוק".
550



כל אדם אשר רואה את עצמו נפגע מהליך המתנהל לפני הרשם רשאי לבקש מהרשם להצטרף להליך. הוא צריך להגיש בקשה תוך 30 ימים מפרסום ההליך שבו הוא מפרט את העובדות. מדובר ההליך חד-צדדי המנהל בפני הרשם.

1.
"אגרות ארכה לפי סעיף 100 לחוק."
80



הרשם רשאי להאריך כל תקופה המנויה בחוק בכפוף לחריגים המוגדרים בסעיף עצמו בחוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה על פי בקשה. כלומר, הוא מאריך את המועד על פי בקשה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

בוודאי, על פי בקשה כמובן.

1.
"מסמך מאושר לפי סעיף 104 לחוק".
10



אדם שהגיש בקשה לרישום עיצוב זכאי להגיש בקשה - - - לרישום עיצוב במדינה אחרת שבה אחת מן האמנות הרלוונטיות. הוא יכול להסתמך על הבקשה שלו, ולשם כך מונפק מסמך רשמי מהרשות. 10 שקלים כאמור.

1.
"העתק תיק לפי סעיף 104 לחוק".
10



עם כניסת החוק תיפתח האפשרות בפני כל הציבור לעיין בכל המסמכים ללא תשלום. עם זאת, הציבור יכול לפנות לרשות ולקבל העתק חומרים המצויים בתיק הבחינה. כרוך בתשלום אגרה של 10 שקלים.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

הסכום של ההשגה הוא כזה גבוה. אני אומר, הסכום שצריכים לשלם עבור השגה בפני הרשם זה 550 שקלים. זה יכול להרתיע גם אנשים. מי שרוצה להגיש השגה אז זה מרתיע אותו. אתם לא חושבים שהסכום הזה גבוה מדי?
<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

550 זה לא סכום.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

שמע, מי שירצה להגיש השגה, הוא לא בטוח אם היא תתקבל או לא, אז זה ירתיע אנשים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שמע, זה מסוג הדברים, זה קרב על העיצוב. אני חושב שזה סכום סביר. תראה, אתה גם לא רוצה לייצר מצב, הרי מה העניין?

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

לא שכל אחד יחליט להגיש השגה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בדיוק. אתה מבין, זה סכום שהוא סביר לדעתי.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אתם לא חושבים לשקול זאת בשנית?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני הרשם?

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

אני חושב שכמו שאדוני ציין צריך לייצר איזשהו איזון. מדובר פה בזמן שיפוטי. אני אסבר את אוזני אדוני: מה שצריך לעשות בהשגה כזו זה לכתוב החלטה משפטית מנומקת, על הדבר הזה לעשות מחקר משפטי, לשמוע לפעמים את - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

מהצד שלכם זה נכון, אבל מהצד של הציבור שרוצה להשיג השגות - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בגלל זה הוא אומר, בגלל שזה מהצד - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

בגלל זה המגיש נרתע. אז אתה בדיוק מאשר את מה שאני אומר. הסכום בכוונה להרתיע את האנשים כי זה יעשה לכם עבודה גדולה.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

לא מפני שזה יעשה לנו עבודה גדולה אלא מפני שאני אומר: הסכום צריך להתאים איכשהו לעבודה שזה דורש. בסוף מדובר באגרה, אגרה אדם משלם עבור שירות שהוא מקבל. אי-אפשר לקבוע סכום מאוד נמוך כי אז האגרה לא תכסה את ההוצאה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה הרבה מעבר. זה גם מייצר זילות שכל אחד יגיד: ממילא זה כזה זול אז מה אכפת לי להגיש.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

סכום - - - שהוא נמוך אני מבטיח לאדוני לכתוב החלטה כזו לוקח מספר שעות - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני חולק עליך שזה לא עניין, גם 550 זה לא כזה סכום.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

זה לא סכום גבוה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הוא לא מגיש 1,000 השגות. מקסימום שתי השגות, שלוש השגות. עכשיו בסוף זו דעתי ואני לא מאלה שמבקשים אגרות אבל אני יודע מה זה עלול לעשות. בסוף, כשאתה נותן סכום שהוא נמוך מידי - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אתה אומר שאם יהיה סכום נמוך אז יהיו הרבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני אומר שהסכום הזה יכול להרתיע. זה הוויכוח ביננו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מבין מה שאתה אומר. אני חושב שסכום של 500 שקל זה סכום סביר לחלוטין.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

אדוני, אני אציין שהסכום הזה הוא כמובן החסם הנמוך ביותר. אדם שמגיש השגה נעזר לרוב בייעוץ משפטי שעלותו היא גבוהה הרבה יותר אז בסך הכול אני לא חושב שהסכום המדובר הוא זה שיהווה את החסם בפני המשיגים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בדיוק. זה מה שאני מתכוון. זה לא יהיה החסם.

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

בסוף, אדם מגיש השגה אחרי שהוא עבר תהליך של בחינה, קיבל התייחסות לטענותיו ב-2–3 מכתבים, יש לפניו תיק, ומעכשיו אם אדם מבקש לערער על קביעה שנעשתה אז כמובן שצריך לעשות את הדבר הזה בשום שכל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי, תודה. הלאה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אנחנו סיימנו את התוספת.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מציע - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תמשיכו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

- - שתעברי לתקנה הבאה בנושא האגרות ואז הוועדה תוכל להצביע על כל נושא האגרות.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

רק תיקון קטן, בהסברים שלי לא הייתי ברורה, בפרט 3 האגרה תשולם רק בעת חשש להפרה. כך לפי החוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אז נמשיך. 41 סיימנו. אז נקרא את 42.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לדעתי אפשר להקריא עד 44. כי מדובר על כל נושא האגרות.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
בסדר, נרוץ:
"תזכורת לתשלום
42.
מסר המבקש כתובת דואר אלקטרוני כאמור בתקנה 10(ב), ישלח הגורם המוסמך הודעה לבעל העיצוב על כל מועד שבו עליו לשלם אגרת חידוש לא יאוחר משלושה חדשים לפני אותו מועד.

תשלום האגרה
43.
1. כל אגרת חידוש תשולם לא מוקדם משישה חודשים לפני המועד הקבוע לתשלומה.



1. דבר התשלום של כל אגרת חידוש יירשם בפנקס ולבעל העיצוב יינתן אישור על כך.



1. מי שמשלם אגרת חידוש לאחר המועד שבו היה חייב לשלמה לפי תקנה 41 והתוספת השנייה, ישלם, בנוסף לאגרת החידוש, בעד כל חודש שבו איחר בתשלום האגרה או כל חלק ממנו, את האגרה לפי פרט 6 בתוספת השנייה".



<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זאת אגרת הפיגור שהקראת קודם.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

נכון, בדיוק.

"פקיעת עיצוב
44.
לא שולמה אגרת חידוש עד תום הארכה האמורה בסעיף 41 לחוק, יירשם בפנקס כי תוקף העיצוב פקע".
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
כן. יש הערות? אוקיי, נמשיך, אני רוצה לסיים את הכול.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

פה שוב מדובר בתקנת משנה בתוך תקנה. אחר כך אסביר את ההקשר.

"קיבול בקשה להחזר תוקף.
( 70. (ב)
בהודיע הרשם למבקש כי קיבל את בקשתו, כאמור בתקנת משנה (א), ישלם המבקש תוך חודש ממתן ההודעה את החלק מאגרת החידוש, לפי פרט 5 לתוספת השנייה, שלא שולם".



למעשה לבעל העיצוב יש - - - בשל אי-תשלום אגרת חידוש הוא יכול להגיש בקשה לרשם לפי מה שאמרנו לפי מה שאמרנו מקודם על פי סעיף 46 לחוק. אם נתקבלה בקשתו הוא ישלם את אגרת החידוש בהתאם לתוספת התשלום.

"רישום שינויים
75.
הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) לתיקון טעות סופר, או לשינוי מען למסירת מסמכים בישראל של בעל העיצוב, לא תיגבה אגרה בעדה".



זה מה שאמרנו שיש פטור מסוים בשינויים. למעשה תיקון סופר בפרטים של שם, מען, מען למסירת מסמכים בישראל, שם המעצב, שינוי מען למסירת מסמכים בישראל של בעל העיצוב פטורים מאגרה. מדובר בהליכים פרוצדורליים פשוטים, לא דרושות - - - רבות. כנראה שהרשם מצא לנכון לפטור מאגרה בעניינים הללו.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

זה מה שנקרא: "תיקונים טכניים".

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

בדיוק. זה גם, החלק הראשון זה טעויות סופר שזה באמת מאוד טכני והדבר האחר זה לשנות מען. זה לא משהו שמצריך בחינה, מדובר בתיקונים פרוצדורליים אז זה שונה.

"פרסום התיקון
81.
1. הגורם המוסמך יפרסם את דבר התיקון באתר האינטרנט של הרשות; אם התיקון בפרט המצוין בפנקס, יירשם דבר התיקון בפנקס".



<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רוצה בשלב הזה, יכול להיות שזה קשור להסבר הכללי. לפי סעיף 112 לחוק התקנות שטעונות אישור של ועדת הכלכלה הן התקנות שנוגעות לאגרות, שזה הנושא שהוצג קודם לכן, וכן אופן הפרסום של מידע שיש לפרסמו לפי חוק זה באתר האינטרנט של הרשות, וכן קביעת דרכים נוספות לפרסום מידע כאמור. אלו שני הנושאים שעל פי החוק טעונים אישור ועדת הכלכלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. הלאה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

"פרסום המידע
883.
1. הרשם יפרסם באתר האינטרנט את המידע והמסמכים לפי החוק בסמוך לאחר קבלתם או יצירתם והכל באין הוראה אחרת בחוק.



1. על אף האמור בתקנת משנה (א), תנקוט הרשות אמצעים שיבטיחו אפשרות לפיה מספר תעודות הזהות של המבקש לא יופיע באתר האינטרנט, בין אם באמצעות המבקש ובין אם באמצעות הרשות.



1. הוגשה בקשה מנומקת לפי סעיף 103(ב) לחוק לא יפורסם המידע באתר האינטרנט, אלא אם כן החליט הרשם אחרת בהחלטה מנומקת בכתב; החלטה כאמור תשלח למבקש; לצורך החלטתו ישקול הרשם בין היתר, האם מידע כאמור הוא מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף שאינם בגדר מידע כאמור, או מידע שהוא סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999.



1. הרשות תיידע את המבקש באמצעות אתר האינטרנט בדבר זכותו לפי תקנת משנה (ג)".



תקנה זו עוסקת בפרסום המידע. החוק אומר שהרשות מחויבת לפרסם באתר האינטרנט מסמכים שכלולים בבקשה. למעשה כמעט את כל המסמכים שכלולים בתיק הבקשה. יחד עם זאת, מתוך מקום של שמירה על פרטיות, אנחנו נגיע בהמשך לתקנת משנה ב שהרשות תפעל באמצעים טכנולוגיים דרך האתר על מנת שאנשים יוכלו להגיש, תהיה אפשרות להגיש את המסמכים גם בלי מספר תעודת זהות מכיוון שאנחנו מבינים שזה פרט שעלול להיות חסוי. יחד עם זאת, הצעת משנה ג מדברת על מקומות בהם מסמכים לא יפורסמו. אני אסביר איך זה עובד, כרגע כאשר אדם מעלה לאתר הרשות מסמכים שהוא חושב שהם חסויים , ברירת המחדל היא שהם לא מועלים ומסמנים אותם כמסמכים חסויים, אלון, תקן אותי אם אני טועה, הם מסומנים כמסמכים חסויים והם לא מפורסמים. זו ברירת המחדל. בעת בחינת הבקשה מגיעים כל המסמכים. ככל שיש מסמכים שהם חסויים הם עוברים בחינה. ככל שהם עונים על השיקולים, בין היתר, המנויים בתקנת משנה ג או כל מידע אחר שהרשם מוצא לנכון אז הם באמת לא יפורסמו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לבקשת מי שמסר את המידע.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

בדיוק. צריכה להיות בקשה והוא צריך להסביר למה. הנימוקים נבחנים. אז זו התקנה. תקנה ד אומרת שהרשות תיידע את מבקש לגבי זכותו דרך אתר האינטרנט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הערות? הלאה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אתם רוצים אולי שגם על זה נרוץ?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את רוצה שנתפזר?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

לא, חלילה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

המשיכי בבקשה. עד שלא יהיה לי רוב אני לא אצביע.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

בסדר גמור.

"חובת תשלום אגרות

98.
1. המגיש בקשה לגורם המוסמך המביא בפניו הליך או הדורש ממנו עשיית פעולה המתוארת בטור א' בטבלה שבתוספת השנייה ישלם בעדה אגרה לפי טור ב' שלצדו, לבקשה כאמור, הבאת הליך או דרישת הפעולה יש לצרף אישור על תשלום אגרה, והכל – אם אין הוראה אחרת לאותו עניין.



1. לא יזדקקו הגורם המוסמך או הרשם לכל בקשה או הליך המפורטים בתוספת השנייה, ולא יבצעו כל פעולה המפורטת באותה תוספת, אלא אם כן שולמה בעדה האגרה הקבועה לה בתוספת האמורה, אולם אי תשלומה של האגרה או חלק ממנה אין בהם כדי לבטל את הבקשה, את ההליך או את מעשה הגורם המוסמך או הרשם בדיעבד, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

הצמדה למדד

99.
1. סכומי האגרות שבתוספת השנייה והסכומים המרביים לפי התוספת הרביעית ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. לעניין זה –



"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי.



"המדד היסודי" – המדד שפורסם בנובמבר 2018.



1. סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.



1. הגורם המוסמך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט את נוסחי התוספת השנייה והרביעית כפי שהשתנו עקב האמור בתקנה זו".



<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני עוצר אותך רגע. יש לי שאלה לגבי עדכון סכומי האגרות. כתבתם שהסכומים שהקראת קודם לכן שנתונים בתוספת השנייה יעודכנו ב-1 בינואר. כלומר, בהנחה שהתקנות יפורסמו בשבועות הקרובים ככל שאישור הוועדה יינתן אז מתי יהיה העדכון הראשון?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

ינואר 2019.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אנחנו אוטוטו מתחילים את 2019.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

סליחה. ינואר 2020.

<< אורח >> עדי ליאב: << אורח >>

במדד 2019 המדד היסודי.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

המדד היסודי הוא מדד 2019 הסכומים יעודכנו ב-2020.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

בינואר 2020.


<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

ינואר 2020.

<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>

המדד היסודי צריך להיות 2018 כי זה המדד הידוע.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

נכון. בקיצור בתשובה לשאלתך, ה-1 בינואר 2020.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אוקיי.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

"תשלום אגרה
100.
1. אגרות לפי תקנות אלה ניתן לשלם בהפקדה בחשבון הרשות המיועד לכך בבנק הדואר או באמצעות שרת התשלומים הממשלתי. אישור על ביצוע התשלום יוגש לגורם המוסמך יחד עם הודעה בעניין שבעדו שולמה האגרה, ואולם בהגשה באתר ההגשה לפי תקנה 4 לא יוגש אישור על ביצוע התשלום.



1. שילם אדם אגרה ליותר מעניין אחד, יפרט בהודעה לפי תקנת משנה (א) את העניינים שבעדם שולמה האגרה.



1. לעניין האגרות המנויות בתוספת השנייה, יראו את מועד קבלת ההודעות לפי תקנת משנה (א) ברשות יחד עם אישור על ביצוע התשלום, אם נדרש להגישו, כמועד ביצוע התשלום.

החזרת אגרה ששולמה בטעות
101.
אגרה ששולמה בעד עשיית פעולה של הגורם המוסמך או בעד מתן תוקף לעניין, תוחזר למי ששילם אותה אם הוגשה בקשה שלא לעשות את הפעולה, או שלא לתת תוקף לעניין ,אם הוכח להנחת דעתו של הגורם המוסמך כי התשלום נעשה בשל טעות שבעובדה, ובמועד שבו התקבלה הבקשה האמורה ברשות עדיין לא עשה הגורם המוסמך את הפעולה שבעדה שולמה האגרה, או לא רשם את דבר מתן התוקף בפנקס".



<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הערות? הלאה.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

תחילה ותחולה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מציע כאן שתסבירי לוועדה, מכיוון שהבאתם בקובץ זה רק את התחילה של תקנה שטעונה אישור ועדה מבין התקנות האלה, מתי התקנות אמורות להיכנס לתוקף וכמובן את ההסבר לעניין של תקנה 83.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

התקנות ייכנסו לתוקפן מיד עם פרסומן ברשומות לאחר האישורים. אנחנו יודעים שהחוק נכנס לתוקף, ולשמחתנו הרשות יכלה לעבוד עד עכשיו עם תקנות המדגמים אבל כמובן שזה לא אידיאלי. ה- - - כבר מוכן. הרשות פרסמה ברשימת התפוצה שלה כבר באוגוסט טיוטה. כמובן שציינו שזו טיוטה שבכפוף לאישורי הועדה והשרה. כך שהציבור מוכן וערוך להתחיל את השימוש בתקנות העיצובים ולכן התקנות תיכנסנה לתוקף מיד עם פרסומן ואישורן. בעניין תחילה ותחולה אציין שנפלה טעות בנוסח שהגשנו לכם. הנוסח הכתוב הוא:

"תחילה ותחולה
102.
1. תחילתה של תקנה 83 (ב) עד (ד) , שנתיים מיום התחילה".



אתקן ואומר שתחילתה של תקנת משנה 83(ב) בלבד היא שנתיים מיום התחילה.


<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

למחוק "עד (ד)".

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כלומר, רק האמצעים שיבטיחו שהפרטים לא יופיעו אז התקנה הזו תיכנס לתוקף שנתיים מיום הפרסום?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ומה יהיה בינתיים?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אז אני אסביר: תקנה 83(ב) מדברת על נושא תעודות הזהות. זה משהו שעלה רק בשלב קצת יותר מאוחר של הדבר. הבנו שיש את הצורך הזה. הרשות כבר, תוכלו אולי לעדכן, אבל הרשות כבר נערכת לשינויים באמצעים הטכנולוגים מכיוון שזה דורש פיתוח ותכנון – לבנות מערכת שתהיה מוכנה להתמודד עם הדבר הזה. וזה קונקרטית רק לנושא תעודות הזהות. כלומר, כבר היום תקנת משנה ג קיימת, כבר היום אפשר להגיש מסמכים חסויים שלא מפורסמים. זה הכול מצטמצם לתחולה הספציפית של תעודות הזהות. זה כמובן היה בהסכמה של - - - ייעוץ וחקיקה שהבינו את הצורך והבינו את הקשיים הטכנולוגיים שצריך להיערך לדבר הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מתנצל. לא הבנתי מה את רוצה מאיתנו עכשיו.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

תקנת משנה 83(ב) אומרת שעל אף שהרשות מחויבת לפרסם את הכול, הרשות תפתח אמצעים שבאמצעותם יוכלו להגיש מסמכים באתר הרשות שלא יועלו מספרי תעודות הזהות. יהיה פיתוח מחשובי שיאפשר להעלות מסמכים בלי צורך בתעודות זהות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זו תקנה צופה פני עתיד?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

תקנת המשנה הקונקרטית הזו צופה פני עתיד.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

לכם אתם מבקשים לדחות את זה בשנתיים. עד שזה שתהיו מוכנים?
אורח >> נועה מושייף: << אורח
בדיוק. בשביל - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ומה ייעשה בשנתיים האלה?

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

נמשיך לפעול כמו שפעלנו עד היום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מציע שאולי בתקופה של השנתיים נוכל לאשר הוראה שתחול רק לתקופה זו שתקבע שהרשות תנקוט אמצעים שיאפשרו, שיבטיחו ככל הניתן, או נוסח יותר מרוכך. כי כאן כתבתם: "אמצעים שיבטיחו אפשרות" זה נוסח מאוד חזק שאומר שזו ממש וודאות. בתקופה הזו בכל מקרה אם יש אמצעים כאלו אינני יודע אם קיימים אבל אם יש אמצעים כאלה שניתן להפעיל, היום, במצב היום, בהיערכות המחשובית היום שהיא בכל זאת שיינתן מענה לאותם מבקשים שלא רוצים שהמספר זהות שלהם יופיע.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

אני חושבת שאולי הרשות תוכל להגיב.

<< אורח >> ז'קלין ברכה: << אורח >>

שלום. ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. אני רוצה להסביר שכיום יש אפשרות להגיש את המסמך למשל - - - נגיד יש בתצהיר מספר תעודת זהות המבקש יכול להגיש שני נוסחים. אחד חסוי שכולל תעודת זהות ואחד מושחר ללא תעודת זהות ולא חסוי. כלומר, המבקש יכול כבר היום לדאוג לכך שהוא עצמו לא יגיש תעודת זהות שתיחשף לציבור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל השאלה היא האם הוא יודע - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שנייה. אני ברשותכם, אמרתי שאני לא אצביע עד שלא יהיה לי רוב בעניין הזה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

וידעת את מי להביא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, הזמנתי את מי שזמין. אני ברשותכם רוצה לחזור לסעיף.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אפשר להצביע על הכול.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא חושב שנכון לעשות זאת לחבר הכנסת חאג' יחיא מכיוון שהוא מסכים לשאר הדברים.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני אכן מסכים במקומות מסוימים.
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
בדיוק. מה, אני אעמיד אותו - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני לא אתנגד לכל התקנות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. הוא יושב פה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל יש תקנות שכמובן קשורות לתוספת השנייה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את הפוליטיקה תשאיר לנו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ודאי. אני מדבר רק ברמה המשפטית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

התכוונתי שאחרי שזה עובר אז זה כבר עבר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז אדוני מבקש להצביע רק על התוספת השנייה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי, אני אגיד לך במה דברים אמורים: התוספת השנייה נוגעת לאגרות של רישום עיצובים. עכשיו, הכנסנו פה גם את אוניברסיטת אריאל. אנחנו טוענים שאין לזה קשר למכלול הגדול אבל זכותו של חבר הכנסת חאג' יחיא לומר את עמדתו.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אמרתי שאפשר להפעיל צו אלוף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. הוא רוצה להפעיל צו אלוף לעניין הזה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לי חשוב לומר בהקשר הזה שההגדרה של מוסד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה זו הגדרה שהיא הגדרה שגורה מאוד בהרבה דברי חקיקה לאורך השנים, גם בתיקוני חקיקה שאני מכיר וטיפלתי בהם, ואני לא חושב שזה יוצר את הבעיה שחבר הכנסת חאג' יחיא תיאר – שיש צורך בהכלה תחת צווי אלוף. אני לא רואה בעיה בזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. תודה.

מי בעד התוספת השנייה ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 1
נמנעים – אין
התוספת השנייה לתקנות 7(ב)(3), 13, 22(א), 26, 28(א), 30, 34, 41, 43, 44, 45(א), 51(א), 64, 68, 70(ב), 71, 72(א), 75(א), 76, 77(א), 78(א), 79, 82(א), 84, 96(א), 98, 99 ,100, 101), מתקנות העיצובים התשע"ט–2018 נתקבלה.
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
התוספת אושרה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

עם השינויים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עם השינויים הנדרשים.

<< דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >>

תודה. אני עוברת לוועדת הכנסת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה לך. הלאה. אני מציע את זה ככה. אני לא אוהב את הדרך שלכם, אני אומר את זה ברצינות. כי אני חושב שזה מסוג הדברים שאתם צריכים, אבל בואי נסכם את זה ככה: למרות הכול - - -

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

למה שנתיים?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תראה, אני אגיד לך משהו, מה שחשוב לי שהתהליך לא ייפסק. שיש אפשרות גם היום לפעול על פי, אם הם יצליחו לקדם את התהליך, שיבורכו, אבל מה שחשוב לי שבשנתיים האלה מי שירצה להמשיך ולפעול אז שיהיו לו כל הכלים לכך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני יכול להציע, אם זה מקובל, שבתקופה של עד שנתיים מיום פרסום התקנות, שיקראו את תקנה 83(ב) כך שהרשות תנקוט אמצעים שיאפשרו ככל הניתן את חיסוי מספר תעודת הזהות. ככל שישנם אמצעים כאלה. נוסח יותר מרוכך שלא יפחית מהחובה של הרשות לפעול לאבטחת - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דרך אגב, זה כבר קיים בחקיקה שעשינו בעיצומים כספיים וגם בחוק נתוני אשראי כמדומני היו שמה כל מיני סעיפים שהתכתבו עם שאלות מן הסוג הזה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אם יש אמצעים כאלה תפעילו אותם. אם אין כמובן שלא יהיה ניתן לדרוש מכם להפעיל אמצעים שלא קיימים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני ראש הראשות. אנחנו אומרים את זה ככל שניתן. אני לא התכוונתי שאם יש פתאום איזה פיתוח בהונג קונג ועד שלא תתקינו את הפיתוח אז אי-אפשר יהיה להפעיל את - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אפשר לכתוב: "אמצעים סבירים ככל שישנם"

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, בסדר?

<< אורח >> אופיר אלון: << אורח >>

מודים לאדוני.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. הלאה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

למעשה הוועדה סיימה לדון בכל התקנות. התקנות שלמעשה יעמדו עכשיו להצבעה הן מתקנה 41 כל התקנות שהוקראו, למעט התוספת השנייה שכבר אושרה. לרבות כל השינויים שכבר הוסכמו ובכלל זה השינוי האחרון בהוראת המעבר לעניין תקנה 83.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש הערות למאן דהוא? מי העד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – 1
תקנות העיצובים התשע"ט–2018 נתקבלו.


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

התקנות אושרו. אני מודה לכם על שעמום הצרוף.

<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>

שמחנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גם זה צריך שיהיה מעת לעת בעיקר לקראת הדיון הבא.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

גם את זה צריך לעצב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה רבה. הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:36. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים