פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
06/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 708
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ט (06 בנובמבר 2018), שעה 9:08

החינוך התעבורתי - בדגש על שימוש באופניים חשמליים - במסגרת יום הבטיחות בדרכים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מאיר כהן
עודד פורר
נורית קורן

חמד עמאר

מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

חגית שמסיאן - אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

אריאלה לברטי הכטלינגר - מדריכה ארצית, אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

מאהר חמדאן - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שחר פרטוק - מפקח ארצי, אגף רישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נחמה לאור דרורי - מנהלת חטיבת חינוך והסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מירי נחום - מנהלת אגף חינוך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אריאלה לחמי - חטיבת מידע ומחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יעל הדר - חוקרת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מתן משה שחק - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

יוחאי ואג'מי - ראש מינהל ביטחון, מרכז שלטון מקומי

אירית לבהר גבאי - מנהלת היחידה לתכנון ארוך טווח, אגף התנועה, מינהל בינוי ותשתית, עיריית תל אביב-יפו

דיאנה קוגן - מנהלת המחלקה לפיתוח, הדרכה ובטיחות בדרכים, עיריית ירושלים

לירון אשל - עורכת דין, המועצה לשלום הילד

גלית גלעד - סמנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים

אברהם שובל - לשכת סוכני ביטוח, ועדה אלמנטרית

פטריק ביתן - עמית מחקר, המרכז הבינתחומי הרצליה

איתמר גורביץ - מנהל הפורום, מוסדות תרבות ואומנות

איתי מיכאלי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

גפן מרקוס - מועצת התלמידים והנוער הארצית

מריה כהן-אתגר

מוזמן/ת

כתריאל שחורי

מוזמן/ת

עמיר פוקס

מוזמן/ת

איתן אלון - שדלן/ת (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את פיוצ'ר מוביליטי ישראל בע"מ (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: בטרם, מכון התקנים הישראלי)

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

החינוך התעבורתי - בדגש על שימוש באופניים חשמליים - במסגרת יום הבטיחות בדרכים

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 6 בנובמבר 2018, כ"ח בחשון התשע"ט. הנושא: החינוך התעבורתי – בדגש על שימוש באופניים חשמליים – במסגרת יום הבטיחות בדרכים.

לפני שאתן לחבר הכנסת חמד עמאר שמלווה את היום הזה בהתמדה, בעקביות, בנחישות, את כל סוגיית המאבק בתאונות הדרכים, אני אומר מספר מילים ונפתח את הדיון. אתן לכל מי שירצה להתייחס.

יש לנו את הפריבילגיה לפתוח את היום הזה בשעה יותר רגועה. אמנם זה נושא טעון וחשוב, כי מייד אחרי כן מתחיל יום היסטורי, לכאלה שחוששים שהשמיים יפלו, ונעשים כן צעדים, אז ועדת החינוך, התרבות והספורט תתחיל לחוקק היום את מה שקרוי בפני אנשים חוק נאמנות והתרבות, אבל הנה אני מודיע, אנחנו נעשה את הליך החקיקה בצורה הכי אחראית, בצורה שתמשיך לכבד את ועדת החינוך ואת כנסת ישראל וגם את הדמוקרטיה הישראלית.

אני מאלה שמסרב להיכנס לפחדים ולחצים, אבל אם אנחנו נגיע למסקנה שהחוק הזה, יש בו פגיעה בתרבות, פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה במרקם העדין לא של הפוליטיקאים, של חלקי החברה כאן בישראל, אנחנו נדע לתת את האיזונים. ככה חוקקנו לא מזמן את חוק הקולנוע. התחיל בקולות, פחדים ורעמים מצד ארגוני היוצרים והמפיקים ובסוף סיימנו את הדיון בחוק כשקיבלנו שרשרת ברכות מפני אלה שחששו ואפילו הורידו דמעות ובכו. אני מקווה שגם בחוק הנאמנות והתרבות זה מה שיהיה.

לפני שבועות מספר נושא האופניים החשמליים תפס בתודעה אצלנו את המקום המרכזי בסוגיית תאונות הדרכים. לצערנו הרב כביש 90 הפנה את תשומת הלב בשבועיים האחרונים. מה שקרה שם זה אסונות, אסון אחד יותר קשה מהשני, אבל המאבק הזה הוא מאבק תמידי. אנחנו במרוץ. מצד אחד מדינת ישראל, כל מי שעוקב, רואה את ההשקעה בתשתיות, אבל מצד שני גם רמת החיים במדינת ישראל מאפשרת ומזמנת לנו אתגרים לא פשוטים בסוגיות התעבורה וההתנהלות בכבישים, אבל המספרים הם מזעזעים. ניתן להילחם בזה, ניתן לצמצם את זה. הלוואי ויכולנו להצהיר שאנחנו נמגר את סוגיית תאונות הדרכים, אבל חובה עלינו להמשיך ולגעת בכל מה שיכול לשפר את המצב, לצמצם את מספר הנפגעים וההרוגים בתאונות הדרכים.

בבקשה, חמד עאמר.

בוקר טוב לכולם, לכל מי שהגיע לוועדה. אני קודם כול רוצה להודות ליושב ראש הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה. אני חושב שאתה מוביל את ועדת החינוך ביד רמה. עצם העובדה שפתחת את הוועדה היום, והאמירה שלך, אמירה ברורה בקשר לחוק הנאמנות תרבות, שאתה תקיים את הדיונים בצורה יסודית, מסודרת, זה מכבד את ועדת החינוך ואני מאמין ביכולות של הוועדה הזאת.

אנחנו עברנו את חודש אוקטובר, חודש מאוד קשה. אנחנו במגמה של ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים. היה לנו חודש מאוד קשה. 40 הרוגים בחודש אוקטובר. אנחנו התמקדנו לפני חודש באופניים חשמליים. דיברנו רק על האופניים החשמליים. פתאום יצא לנו נושא של כביש 90, משפחה אחת נמחקה, עוד משפחה אחת נמחקה, עוד שישה הרוגים. זה מאוד קשה.

אני מלווה את הנושא של תאונות הדרכים כבר עשר שנים בכנסת. דבר ראשון שאני עושה בבוקר, אני פותח את הדוח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואני מתפלל שלא יהיה עוד הרוג בדוח. זה הדבר הראשון שאני עושה כל יום בבוקר.

אנחנו כאן ככנסת, אנחנו מחוקק. אנחנו לא הביצועיסטים. אנחנו לא האנשים שמבצעים את הדברים. הייתי במשרד התחבורה. אני מכיר את היכולות של משרד התחבורה. שימשתי כעוזר שר התחבורה תקופה מסוימת, אבל אנחנו כאן ככנסת, אני אומר לכם, גם בוועדת הכלכלה הובלנו עשר דיונים רציפים על כל הנושא של הבטיחות בדרכים, על כל הנושא של הקטל בדרכים. זימנו את המשטרה, את משרד התחבורה, את כל מי שנוגע בדבר של המלחמה בקטל בדרכים והנושא שאנחנו עומדים לפניו.

קראתי את הדוח של הרשות. המצגת שיציגו לנו עכשיו, עברתי על כל המצגת. רשום 3,800 כיתות עוברים חינוך תעבורתי עכשיו, מתוך 4,200. כשאתה קורא ורואה עוד 600 כיתות, אתה אומר, למה לא עוד 600 כיתות, שנגיע לכולם. שניים, אתה אומר, אנחנו בחינוך תעבורתי מתחילים מכיתה י'. כיתה י' זה גיל 16, אבל אנחנו מרשים לילדים לעלות על אופניים חשמליים, שאני נלחמתי בוועדת הכלכלה לא לאפשר להוריד את הילדים לכבישים בגיל 16 בלי שיעברו שום הדרכה. אתה מתאר לעצמך ילדים עולים על אופניים חשמליים? כולנו נתקלים בזה. פתאום אתה עובר, אתה מסתכל ימינה, שמאלה לפני מעבר חציה ומתחיל לעבור עם האוטו, פתאום מגיע לך אחד שאתה לא תיארת לעצמך, על אופניים חשמליים חותך לפניך ועובר ואתה לא יודע מה לעשות, ואתה אומר, בנס לא פגעתי בו.

אנחנו נתקלים באותם ילדים. הורדנו אותם לכביש, כאן ככנסת, כמחוקק, שאני התנגדתי באופן נחרץ לנושא הזה, בלי להדריך אותם בחוקי תעבורה, בלי לתת להם אפשרות להבדיל בין תן זכות קדימה לעצור והוא אמור לנסוע על הכביש עם רכב מנועי. אופניים חשמליים שנוסעים במהירות של 25 קמ"ש והיצרנים יכולים להעלות אותו למהירות של 35 קמ"ש ו-40 קמ"ש. הוא נוסע עם אופנוע, לא עם אופניים, ואנחנו אפשרנו להם את זה.

אני מקווה שאנחנו כאן היום בוועדה נאפשר שכל הילדים, 4,200 כיתות יקבלו את החינוך התעבורתי, לא 3,800 כיתות. אנחנו נשתדל שיקבלו את זה לפני גיל 16, כי אנחנו בגיל 16 מאפשרים להם לעלות על הכביש. אני מקווה שהנושא של קסדות יכנס.

אתמול ראינו את התאונה. אני ראיתי אותה היום בבוקר. אתה רואה את הילד בלי קסדה נוסע נגד כיוון התנועה והנהג בא מהצד השני ופוגע בו, עוזב אותו והולך. התאונה הזאת אומרת לך את הכול על מה שקורה אצלנו במדינת ישראל. אתה רואה את זה בעיניים. זו התאונה שראיתי היום בבוקר בטלוויזיה. זה אנחנו, זה הנהג הישראלי, זה רוכב האופניים החשמליים הישראלי.

אני רוצה לגעת רק בשני משפטים בנושא של האופניים החשמליים במגזר הלא יהודי. אין שבילי אופניים במגזר הלא יהודי. ברגע שיכנס בכמויות אדירות האופניים החשמליים למגזר הערבי, אנחנו נהיה במקום אחר. לא נהיה עם 17 הרוגים עד עכשיו, נהיה במקום אחר, לכן אני קורא לכל ראשי הרשויות שנבחרו ואלה שנבחרו בחזרה וחזרו, תדאגו לשבילי אופניים ביישובים. זו הנקודה שתלווה אותנו בשנים הקרובות.

תודה רבה. שוב אני מודה לך על קיום הדיון.

תודה רבה. לפני שאעביר את רשות הדיבור, נראה את המצגת של הרלב"ג. אני מרפרף בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אם הנתון הזה נכון ואנחנו אדישים, אז קורה לנו משהו.

מתחילת שנת 2014 עד סוף ספטמבר 2018, ארבע שנים בערך, נהרגו 97 בני אדם בתאונות בהם היו מעורבים אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים.

לפעמים אנחנו צריכים לעזור לדמיון שלנו ולתחושות שלנו לתרגם את זה: שכבה בבית ספר שנכחדה, שתי פלוגות, ואנחנו עוברים. זה הפך להיות כאילו, בסדר, פותחים את הבוקר עם אריה גולן ושומעים שהייתה תאונה בכביש זה, בכביש זה ועוברים הלאה לסדר היום. אני חושב שהימים האלה הם ימים חשובים שכל ועדות הכנסת עוסקות בנושא הזה.

אני כדרכי בסוף דיון מעלה נקודות לסיכום כדי להמשיך לטפל, אבל אסור שזה יתבטא ויסתכם ביום אחד. הכנסת צריכה להתעסק בזה, אם זה בחקיקה, אם זה בכל דרך כזו או אחרת. לא להוריד את זה מסדר היום. אין מה לעשות, זו מערכה משותפת של כולם ופעולה רב-משרדית, לא בין-משרדית, לאו דווקא של משרד כזה או אחר, ושל החברה בישראל.

בבקשה, הרלב"ד.

טוב, בוקר טוב, שמי מירי נחום, אני מנהלת אגף חינוך ברלב"ג.

אני קודם כל רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולחבר הכנסת חמד עמאר על זה שאתם מארחים אותנו היום. השבוע זה שבוע הבטיחות בסימן היסח הדעת. זה המיקוד שלנו השבוע.
אנחנו נדבר על החינוך התעבורתי ועל האופניים החשמליים. לפני זה אתן איזושהי סקירה, תמונת מצב בכלל על ההיפגעות ומאפייני ההיפגעות של ילדים ובני נוער, ומשם תוכל לצלול לתוך החינוך התעבורתי.

אני אתן סקירת מצב. אני רוצה רגע שנקבל איזושהי תמונת מצב מה קורה בכלל מבחינת ההרוגים. בשנת 2017, שאנחנו רואים שנה שלמה, אנחנו רואים שיש 364 הרוגים כשמתוכם 67 ילדים. זה אומר שבין 17% ל-18% ילדים הם ההרוגים. זה אותו יחס לגבי הפצועים.

בואו נראה מה קורה ב-2018 כשאנחנו עם 50 ילדים שנהרגו עד כה ועוד לא סיימנו את השנה. אנחנו מבינים שבישראל בעצם אחוז הילדים הנפגעים הם כמעט 18% מכלל הנפגעים.

בהשוואה למדינות OECD, אנחנו נראה פה את הנתונים מגיל 0-14 כי זה הנתונים שאנחנו מקבלים ולשם אנחנו משווים. כדי לנרמל את הנתונים אנחנו רואים שילד אחד לכל 100,000 ילדים נהרג בישראל, ואנחנו עומדים בממוצע. לדעתי אנחנו מספר 7 שם.

אנחנו במקום טוב בצמרת.

כן, אבל אנחנו עדיין בממוצע, כי הממוצע הוא 1:100:000. חשוב היה לנרמל את הנתונים האלה כי אם אנחנו משווים את ישראל למדינות ה-OECD, בישראל יש יותר ילדים. אם האחוז של הילדים ובני נוער בישראל הוא כ-27%-28% - - -

מאחר שילדים הם לא סטטיסטיקה, אז אני לוקח לא ממוצע, מספרים.

זה נכון. אתה רואה כל אחד בפני עצמו. אני מצדיקה אותך לגמרי.

אנחנו יכולים לראות בעשור האחרון את המספרים המוחלטים. ב-2017 – 56 ילדים, וכמו שאתה אומר, כל ילד הוא עולם בפני עצמו.

כדי שנוכל לראות איך הם נפגעים, אנחנו רואים ששליש מהילדים נפגעים כהולכי רגל, כמובן כי הם הולכי רגל או שהם נוסעי רכב, ש-25% מהם נפגעים כנוסעי רכב ועוד 8% כנהגים צעירים. כהולכי רגל הם נהרגים בעיקר בגלל שהם מתפרצים לכביש, ולכן לנו גם כהורים וגם במערכת החינוך זה לחנך, לחנך, לחנך להתנהגות נכונה.

כמו שאמרתי, מוקדי הסיכון הם בעיקר הולכי רגל ונוסעי רכב כשאנחנו רואים שב"אחר ולא ידוע" כנראה לשלם נכנסים האופניים החשמליים.

אני רוצה להביא אותנו קצת לכיוון החינוך התעבורתי, אז אנחנו רואים פה שבעמודה הראשונה זה שיעור מעורבות של נהגים צעירים בתאונות דרכים. אנחנו רואים שבקבוצת הגיל עד 18 זו קבוצת גיל שהסיכון אצלה הוא כמעט פי 1.6 משאר קבוצות הגיל.

אני רוצה להתקדם לאופניים חשמליים. ב-2016 נהרגו עשרה אנשים, 2017 – שבעה והשנה, עוד לא סיימנו את השנה, עם 17 הרוגים באופניים חשמליים, כשאנחנו רואים שבשנת 2018 ארבעה מהם מתחת לגיל 16.

למהירות הרכיבה יש משמעות לתוצאות התאונה.

נכון.

אין מי שעסק בתחום, הן הרגולטור והן משרד הכלכלה ואין מי שלא ידע שאופניים חשמליים מגיעים לארץ ועם טכניקה מסוימת מגבירים את המהירות שלהם, יכולות להגיע למהירויות של אופנוע או כל כלי אחר תעבורתי שהיה צריך לעבור תיאוריה וטסט, וכולם לא נקטו שום פעולה בסוגיה הזו.

המנוע מוגבל ל-25 קמ"ש.

ניתן בטכניקה פשוטה להגדיל זאת ל-35 קמ"ש ואפילו 50 קמ"ש.

אמר לנו בוועדות כאן, שיכולים להגדיל את זה אפילו ל-55 קמ"ש.

ואנחנו רואים אותם בעיניים.

יש ניסיון לתת את המענה בהצעת הממשלה.

אבל נמשיך. בבקשה.

לגבי החינוך התעבורתי, אנחנו במהלך של שלושת הגופים. החינוך התעבורתי קיים כבר המון שנים, אבל בשנתיים האחרונות יש פה רצון טוב של שלושה משרדים, שזה משרד החינוך, משרד התחבורה והרשות הלאומית, שבאמת בשיתוף פעולה ועבודה ממש של כלים שלובים מניעים פה מהלך שאני מניחה שעכשיו החברים שלנו במשרד החינוך יצללו לתוכו וירחיבו, שמדבר על שיתוף פעולה במסגרתו יש מבחן סוף שנה שמהווה פטור מתיאוריה.

כמו שאמרנו, 17 הרוגים, ארבעה מתוכם מתחת לגיל 16. במערכת החינוך הקדימו את השיעורים אופניים חשמליים לתחילת השנה. קיימנו שיעור מקוון שנקרא "קדימה ברשת" לגבי כל הממונעים הלא מרושיינים. אני רוצה לתת לכם טעימה ממנו לגבי איך אנחנו עובדים עם ילדים.

אחד הדברים שעשינו, יצרנו סרטים שנתמכים על ידי אינפוגרפיקה. בעצם המטרה שלנו הייתה דרך התוכנית הזאת להראות איך רוכבים נכון. אנחנו מנסים בכל דרך לחנך את התלמידים ואת בני הנוער לרכיבה בטוחה כשאנחנו משתמשים פה באינפוגרפיקה תומכת בסרטון.

(הקרנת סרטון)

איפה אתם משדרים את זה?

במערכת החינוך.

תודה. משרד החינוך.

בוקר טוב, לפני שאני מתייחסת לחינוך התעבורתי, אני רוצה רק להגיד כמה מילים על שבוע הבטיחות.

יש את הסרטון הזה גם בשפה הערבית?

המשדר תורגם לשפה הערבית.

שבוע הבטיחות מצוין במערכת החינוך בכל שכבות הגיל, מהקדם יסודי ועד לכיתות י"ב. מערכת החינוך עוסקת בחינוך לבטיחות בדרכים לאורך כל השנה ולא רק בשבוע הבטיחות. יש לנו תוכניות שהן תוכניות ייעודיות במערכת, שנלמדות כשעה שבועית במערכת.

בשבוע הזה אנחנו מעצימים את הפעילות אבל זו פעילות שנעשית לאורך כל שנה. יש לנו רכזים שזה התפקיד שלכם בתוך בתי הספר, להוביל את הפעילות. זה אנשים שעוברים הכשרה מאוד משמעותית ופיתוח מקצועי לאורך כל התפקוד שלהם.

יש נושאים שאנחנו מזמנים עיסוק בהם ודורשים עיסוק בהם לאורך השבוע הזה. השבוע אנחנו כמובן חברנו לרשות הלאומית בהיבט של הנושא של היסח הדעת. מתקיימות פעילויות בכל מערכת החינוך, פעילויות חווייתיות, לא רק פעילויות לימודיות, פעילויות שמשלבות גם מעגלי קהילה מאוד רחבים, גם את קהילת ההורים, גם קהילות שהן סמוכות לבתי הספר ולא רק את מערכת החינוך. חשוב לנו שהמסר בשבוע הזה יגיע לכלל האוכלוסייה ולכמה שיותר אנשים.

לגבי החינוך התעבורתי, אני רוצה רק למקד את הנתונים שהוצגו כאן קודם. יש אכן פער של כמות של כיתות שלא לומדות את החינוך התעבורתי. חלק מהפער הזה זה כיתות של חינוך מיוחד שלצערנו זה חינוך מיוחד קשה עם קשיים פיזיולוגיים, שלא תהיה להם בכלל אפשרות להוציא רישיון נהיגה.

יש לנו תנאי סף מאוד ברורים למי שיכול ללמד חינוך תעבורתי. זה אנשים שעוברים הכשרה מאוד משמעותית. ה-200 האלה, כנראה שהם עדיין עוברים את תהליך ההכשרה שלהם.

כשאת אומרת יש לנו פער, מה הפער באחוזים?

400 כיתות כש-200 הן חינוך מיוחד קשה שאין להם בכלל אפשרות להוציא רישיון נהיגה לצערנו. הם מקבלים חינוך לבטיחות בדרכים בנושאים שרלוונטיים אליהם.

400 כיתות בשכבות גיל?

בשכבת י'. החינוך התעבורתי נלמד בכיתה י'.

הם לא יכולים לרכב על אופניים?

לא.

אנחנו אנשים של מספרים. זורקים אותם, צריך לתת בסיס השוואה. כמה כיתות יש לנו?

אנחנו מדברים על 4,200 כיתות בשכבת י', כל שכבת י', כאשר 3,800 לומדים. 400 כיתות, 10% כפי שציינת, לא לומדים. 200 זה חינוך מיוחד קשה וה-200 הם עדיין בתהליך של הכשרה. יש לנו תנאי סף מאוד ברורים למי שיכול ללמד חינוך תעבורתי.

כשאת אומרת לי 3,800 לומדים - - -

לומדים שעה שבועית במערכת.

זה השעות שאתם תקצבתם כמשרד.

תקצבנו וגם מוודאים שהם נלמדים.

מתוך ה-3,800 כיתות יש לנו כ-30,000 תלמידים, כ-1,000 כיתות שייגשו השנה לבחינת התיאוריה שהיא בחינה ארצית שמתקיימת כמו בחינת בגרות.

באיזה פיילוט?

השנה זה המשך נוסף לפיילוט. בשנה שעברה היה לנו פיילוט של 500 כיתות, 15,000 תלמידים.

מתוך כמה שיש באותה שכבה?

מתוך 150,000 תלמידים.

לא 150 – 120,000.

השנה אנחנו עוברים לפיילוט של 1,000 כיתות, כשאנחנו מדברים על ממש הכפלה ואנחנו מדברים בעזרת השם על הכפלה נוספת בשנה הבאה. יש שינויים גם השנה במהלך הבחינה. הבחינה תהיה מתוקשבת. הבחינה תתורגם לחמש שפות, שזה הישג מאוד משמעותי. היא מקבלת מעמד של בחינת בגרות מבחינת משרד החינוך, מבחינת כל הגורמים שעוסקים.

באיזו כיתה?

בכיתה י'. אנחנו עובדים בקשר ישיר עם אגף הבחינות. אנחנו בקשר ישיר עם אגף הרישוי. הבחינה הזאת מנוסחת על ידי צוות מאוד משמעותי שיושבים בו נציגים של הרלב"ג, משרד החינוך, משרד הרישוי, מכון סולד. יש לה תוקף של בחינת בגרות מכל ההיבטים.

השנה אנחנו גם נעשה איזושהי בחינת הכנה לאותם תלמידים בגלל שזאת בחינה מתוקשבת כדי שהם ידעו איך להתמודד עם המערכת. בשנה שעברה היו לנו אחוזי הצלחה מאוד מרשימים לפיילוט. היה 60% הצלחה לבחינת התיאוריה, שזה הישג מרשים לשנה ראשונה שזה נכנס. השנה בעקבות השינויים שהתבקשו בדיונים שהיו כאן בכנסת בכל מיני ועדות החלטנו על שינוי רצף החינוך התערובתי, רצף הנושאים. הקדמנו את כל הנושא של הדו-גלגלי והאופניים החשמליים. התקשורת בדרך. שינינו את רצף הנושאים. זה דרש מאיתנו היערכות מיידית של כל המערכת. כל המערכת נרתמה. זה מהלך שנעשה בשיתוף עם כל הגורמים שאנחנו עובדים איתם וזה ירד עד לאחרון המורים שמלמדים בכיתות. שינינו את רצף הלמידה בכיתות ובעצם הנושא של האופניים החשמליים נלמד בתחילת השנה אחרי שלומדים על תקשורת בדרך. כמו שאמרת קודם, הם יורדים לכביש בלי שום הכנה, אז זה יאפשר להם לרדת לכביש עם איזושהי הכנה נדרשת, הכנה מינימלית בהיבט של החוק, בהיבט של מה שנדרש מהם על השתלבות בתנועה, כל מה שיאפשר לנו בעצם להקטין את אחוזי ההיפגעות ברגע שהם יורדים לכביש.

רצית להשלים. בבקשה, אדוני.

שמי מקס אבירם, אני מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח במשרד.

אני מתנצל שעוד מעט אצטרך לצאת לוועדת הכלכלה.

גם ראש השדולה יצא עכשיו לשם. אם כבר הזכרת את ועדת הכלכלה, אני מקווה שבוועדת הכלכלה יהיו נציגי משטרת ישראל ואגף התנועה, שנדע למה הגישה הסלחנית בסוגיית האופניים החשמליים.

אנחנו חיים בתוך העם שלנו. כל אחד חי בסביבה שלו ורואה אותם. הסרטון הזה הוא אידיאלי, אבל אנחנו רואים אותם אחרת. אנחנו עדיין רואים רוכב מרכיב רוכב. אנחנו עדיין רואים רוכבי אופניים חשמליים בלי קסדות. מגני ברכיים, בכלל יגידו שהוא חנון. אנחנו לא שם. יכולים וניתן לצמצם את מספר הפגיעות ואת עוצמת הפגיעה. בבקשה.

אני רוצה להעיר הערה אחת מרכזית. הפער הזה של ה-400 כיתות שיש לנו בכיתות י' לצורך ההוראה, זה לא משהו שאנחנו הולכים להשאיר אותו. אנחנו עכשיו בדיוק נמצאים בתהליך של מיפוי של כל הכיתות כולל אלה שלא מלמדים, והסיבה למה? כי יש הנחיה ברורה לחלוטין של מנכ"ל משרד החינוך לוודא שכל כיתה י' שהתנאים בה מתאימים להורות את התוכנית הזאת, זה יקרה שם.

אנחנו בידיעה שלנו לגבי מספר הכיתות הכולל, אנחנו יודעים שיש היום 200 כיתות לפחות שהם חינוך מיוחד שאנחנו לא נוכל ללמד.

כשאתה אומר כיתות חינוך מיוחד, אני מסרב לקבל את זה כגלובלי. אני מאמין שיש כיתות חינוך מיוחד שהן בתפקוד נמוך, שהלוואי והיו מתניידים בכוחות עצמם והלוואי והיו חשופים לסכנה הזו, לכאורה, כי הם ברמת תפקוד נמוכה. כיתות חינוך מיוחד, לא בהכרח.

אז אדוני, אני יכול לומר לך שכיתות חינוך מיוחד שמתאפשר בהן ללמד את התוכנית הזאת, זה מתקיים.

תודה, זה מה שרצינו לברר.

צריך לקחת בחשבון גם את העובדה שיש בתי ספר שמכל סיבה שהיא לא מלמדים את החינוך התעבורתי ואנחנו רוצים להגיע אליהם ולברר את הסיבה למה, ואם אין שום סיבה שזה לא יקרה, אז זה כן יקרה, בסנקציות, אני לא יודע במה, במכתבים של המנכ"ל למנהל בית ספר, בשיחות וכן הלאה, להביא לידי כך שהחינוך התעבורתי אכן ילמד בכל שכבת הגיל הזו. אם העובדה שאנחנו הקדמנו את הפרקים של האופניים החשמליים לתחילת התוכנית, יכול להיות שבזה אנחנו נוכל איכשהו לסייע בקטע של להביא לידי כך שתלמידים נחמדים כאלה שיש לנו במערכת, לא יעלו לכביש כשאין להם שום ידע בהיבט הזה של ההתנהלות במרחב התעבורתי.

תודה.

אפשר לשאול מה התנאים כדי שכיתה תקבל את החינוך התעבורתי?

מורה שהוכשר ורצון כמובן. אנחנו מנפקים את השעות, מכשירים את המורים, בונים להם את הבחינות, עושים את מה שיש, את כל החומרים הרלוונטיים. אין שום סיבה שזה לא יקרה.

אני רוצה להציע עוד דבר. תראה, היו תאונות. אני גרה ליד בית ספר וגם אני רואה הרבה תלמידים שבכלל ממשיכים להרכיב. קרתה תאונה נוראית. יצא לי לדבר עם אחד מראשי הערים בארץ והוא אמר לי, תקשיבי, אני נתתי הנחיה לכל מנהלי בתי הספר, על הבוקר, יוצאים בבוקר, מקבלים את התלמידים ורואים מי מגיע עם קסדה, מי מגיע כמו שצריך. מי שלא מגיע עם קסדה לא נכנס לבית הספר באותו יום, מחזירים אותו הביתה. אני חושבת שמשרד החינוך יכול לתרום בנושא הזה ולהגיד למנהלים, בואו, זו שעה של קטל בדרכים, אנחנו לא רוצים להמשיך, זה קשה. ירדו בבוקר. כל מנהל יראה בבוקר את התלמידים שלו. זה לא רע בכלל. ככה הוא יכול גם להכיר את התלמידים קצת בפרצופים. אני יודעת שזה קשה, אבל אני חושבת שמשרד החינוך צריך לצאת עם הוראה חד משמעית כזאת. שם באמת מספר התלמידים שהגיע בלי קסדה, ירד.

יחד עם אכיפה.

ברור, אבל קודם זה מתחיל משם.

תודה. עודד.

תודה, אדוני. לפני מה שאני אומר בהקשר של הנושא, אני כן רוצה אולי בהצעה לסדר קטנה, להגיד לך משהו אחר.

אני איחרתי לדיון הזה כי אני השתתפתי בהפגנת המרצים הבכירים במכללות, 1,300 מרצים, 30,000 סטודנטים שלא לומדים. היום פותחים כנס של 70 שנה למועצה להשכלה גבוהה בחגיגיות. אני לא יודע איזו חגיגיות יש כשיש כזו שביתה, על אחת כמה וכמה כשוועדת החינוך פה קראה כבר לפני עשרה ימים או יותר לצדדים לשבת ולדבר, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, הות"ת לא יושבים עם הצדדים. אדוני, אני באמת מבקש שהוועדה לפחות תפעיל את היכולת שלה ואת כוחה ואת סמכותה להגיד להם, חבר'ה, ביקשנו בוועדה שתשבו. שבו. זה המינימום הבסיסי לתת את הכבוד הבסיסי למרצים.

סיימנו את הדיון באיום מרומז.

אז אני אומר לך שלא נעשה דבר מאז.

נבדוק.

אני אומר, ראיתי את האנשים, התביישתי בפניהם. מרצים בכירים במוסדות להשכלה הגבוהה לא צריכים לצאת להפגין בשביל תנאי השכר הבסיסיים שלהם. זה במאמר אחר לעניין אחר.

לעניין הזה, אני חייב לומר שזה בעיניי אחד הנושאים החשובים שיכנסו וצריכים להיות בתוך מערכת החינוך לא רק בכיתה י' או י"א אלא מגיל מאוד צעיר. דווקא במערכת החינוך היום שצריכה להקנות כלים ולא בהכרח ידע. זה הכלי הכי בסיסי, אני חושב, שילדים לפחות מכיתה ג'-ד' כבר צריכים שיהיה להם אותו בידיים.

המספרים שאנחנו רואים לגבי פצועים מאופניים חשמליים הם לא המספרים האמיתיים, שוב, כי אין בהכרח דיווחים, כי אנחנו לא יודעים כמה מגיעים לבתי החולים, כי לא כל ילד ששבר יד, כי אין גם ביטוח לתבוע אותו, אין שום דבר. בהקשר הזה יש לי הצעת חוק שעלתה ביום ראשון לוועדת שרים, לעשות רישוי לאופניים חשמליים. אופניים חשמליים זה כלי רכב לכל דבר ועניין. אני אמרתי למשרד התחבורה, אם אתם לא רוצים שיהיה רישוי על אופניים חשמליים, תורידו גם את הרישוי מכלי רכב חשמלי. זה אותו עניין, אותו דבר, אבל צריך להבין שבמובן הזה כל אחד מהיושבים פה שיש לו ילדים או שנוסע ליד בית ספר רואה תלמידים לא בגיל 16 ולא בגיל 15, בגיל 14 ובגיל 13 נוסעים נגד הכיוון על האופניים האלה, מרכיבים שני ילדים על האופניים, לא מבינים את המשמעות של חוסר השליטה ולצערי זה עולה בדם.

בעניין הזה של תמיכה לגבי הגברת החינוך התעבורתי, אני בטוח שיהיה פה רוב מוחץ בוועדה לעניין הזה.

מועצת התלמידים והנוער הארצית, שלום.

שלום, אני איתי, זאת גפן. אני בכיתה י"א, גפן בכיתה י"ב. אנחנו מייצגים את המועצה הארצית כאן היום.

מאיפה אתה בארץ?

אני ממודיעין.

אני גפן מרקוס מרמת השרון.

כידוע לכולכם, המשתמשים העיקריים של האופניים החשמליים, מה לעשות, הם לרוב בני נוער ולרוב הם בני פחות מגיל 16. אנחנו רוצים קצת להסביר או קצת לפתוח ולהגיד בתור מישהו שלמד בחינוך התעבורתי שנה שעברה - - -

שעה זה לא מספיק.

גם, אבל הוא לא שיעור שמתייחס לדברים שבאמת צריכים. הוא מתייחס בעיקרו לתאונות בדרכים, שזה דבר שחשוב, כי כמה שנים אחר כך נהפוך להיות נהגים, אבל הוא לא מתייחס לעיקר. הוא לא מתייחס להולכי הרגל, שזה מה שאנחנו עושים בגיל 16 ומטה, ומעלה, והוא גם לא מתייחס לכל הנושא הזה של אופניים חשמליים, כי אני שנה שעברה למדתי שנה שלמה, שעה בשבוע, ופעם אחת לא עברתי על הנושא הזה של האופניים החשמליים שהוא נושא אולי הכי חשוב בחיי בני הנוער ושהכי משתמשים בו.

גם נשאלת השאלה למה אנחנו משתמשים בו, ואנחנו משתמשים בו כי התחבורה הציבורית לא עובדת לפעמים ואז אנחנו צריכים להגיע בזמן. אנחנו צריכים להגיע בזמן לבתי הספר. התחבורה הציבורית לא עובדת וברגל, כן, זה פתרון וזה חשוב קצת ספורט, קצת אנרגיות על הבוקר ואחר הצהריים, אבל אין מה לעשות, לפעמים בני הנוער עייפים ואחרי ימים קשים ורוצים לנסוע באופניים חשמליים. אין מה לעשות, זה הכלי שלנו, זה הכלי שאנחנו רוצים להשתמש בו, שאנחנו נשתמש בו ואנחנו בעדו. אנחנו בעד הכלי, אנחנו רוצים שהוא יישאר.

בוא אני אומר לך מה אני אומר לראשי מוסדות או משרדי ממשלה. אם היית בא בתור איתי האזרח, התלמיד, הייתי שומע את הדברים ומקבל, גם עכשיו קיבלתי, שאתם מועצת התלמידים והנוער הארצית. אתם גוף. יש לכם עוצמה. קחו עצה ממני, כנסו כמועצה הארצית במחוזיות, בעירוניות, תעשו דיון בסוגיה הזו. צאו עם תובנות ותפיצו אותן גם לוועדת החינוך, גם למשרד החינוך, גם למשרד התחבורה. שלבו ידיים. אני חושב שתהיה לזה אמירה חשובה. התלמידים יקבלו מכם יותר מאפשר יקבלו את זה מהמחנכים.

אני מסכים איתך.

אני חושב שאם יהיה דיון במועצת התלמידים והנוער הארצית סביב הסוגיה הזו ולצאת בקול קורא או אפילו להגיש לנו תוכנית אופרטיבית, מה שרואים מכאן, לא רואים משם. זו העצה שלי.

אני חייב להדגיש לדברים שלך שאנחנו כן עושים בעניין הזה דברים רבים וגם יש פורום שהוא אחראי על האופניים החשמליים והמטרה שלו לקדם את כל הנושא באמת החשוב הזה.

תודה.

יצא גם מכתב למשרד הביטחון, למשרד החינוך לקריאה לשיתוף פעולה. ממה שאנחנו יודעים, המכתב, או שהוא לא הגיע או שלא - - -

אנחנו לא קיבלנו שום מכתב.

אל תיקחי את זה באופן אישי. אנחנו רגילים שמשרדי ממשלה, לוקח להם שלושה-ארבעה חודשים להשיב.

אוקי, וחוץ מזה גם אני עברתי לפני שנתיים חינוך תעבורתי וזה לא עניין של רק המורה שלי. בשיעורים האלה ראיתי סרטונים של תאונות דרכים שאמורים אולי לאיים.

זה לא לאיים, זה להראות מה ההשלכות.

לא מראים לנו סרטונים של הארץ, דרך אגב, מראים לנו סרטונים מבריטניה, מארצות הברית.

תודה. אנחנו קצרים בזמן. אני חושב שהדברים נאמרו והם ברורים.

ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בבקשה גבירתי.

המילים שלי יהיו קצרות. קודם כול אני מברכת על ההתקדמות בעבודה ובהתמקדות באופניים חשמליים. תמיד טוב מאוחר יותר מאשר אף פעם לא.

אני מייצגת פה גם את ארגון בטרם וגם את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים שהתחילה לפעום ולעבוד ביתר שאת והחלטנו לאור המצב ולמרות שהשקענו בתוכנית השנה שני מיליון שקלים בקמפיינים של תקשורת, להוסיף עוד מיליון שקלים על קמפיין למניעת היפגעות מאופניים חשמליים. הקמפיין יצא בזמן הקרוב, ובזה אנחנו מצטרפים לחברים שלנו שהם גם הרלב"ג וגם משרד החינוך שהם חברים בתוכנית הלאומית.

אני רוצה להגיב לבחור הצעיר של מועצת התלמידים. אני חושבת שאתה צודק לגמרי להשמיע פה את קולך ואני מציעה לכבוד יושב ראש הוועדה לכנס דיון רק עם צעירים, עם כל נציגי תנועות הנוער, מועצת התלמידים מכל המגזרים, מכל האוכלוסיות. הגיע הזמן גם לשמוע אותם ולא רק להביא להם הוראות או קמפיינים. יש להם דעה. הם אנשים מאוד מוכשרים כמו שאנחנו רואים במדינת ישראל.

הדבר האחרון, לכם משרד החינוך. החברה הערבית, מחצית מהילדים שנפגעים הם מהחברה הערבית. לא מספיק לתרגם סרטונים. צריך להתאים סרטונים. סרטון של רכיבה על אופניים חשמליים ברחובות תל אביב לא מתאים לילד או בן נוער של טירה או טמרה או כסייפה. צריך לעשות סרטונים מותאמים אותו דבר למגזר החרדי, אחרת אנחנו מפספסים את הקהל הזה ובגדול. תודה רבה והצלחה.

תודה. בבקשה, גבירתי.

שלום, שמי דיאנה ואני מנהלת מטה בטיחות עירוני בעיריית ירושלים.

אני רוצה להשלים. אני חושבת שכל הקודמים שדיברו הם פשוט העלו אצלי את הצורך להגיד את מה שאני רוצה להסביר. מדברים כאן רק על התוכנית של משרד החינוך, על התוכנית של הרלב"ד. מעבר לתוכניות האלה שהם נמצאים שעה בשבוע, ישנם בכל הארץ מטות בטיחות שהם מתוקצבים על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כמוני, קולגות, ואנחנו מקיימים תוכניות תוספתיות. מה זה תוכנית תוספתית? תוכנית שמוסיפה על תוכניות הלימודים בבתי הספר. בתוך כל התוכניות התוספתיות שלנו שהם מועברים על ידי ספקים מאושרים של הרשות הלאומית וכמובן עברו את האישור של משרד החינוך, אנחנו שמים שם בשנים האחרונות מודולה, זאת אומרת יחידת לימוד בנושא הזה של אופניים חשמליים. בדרך כלל החינוך הזה נמצא לקראת נהיגה, אבל אנחנו עושים את זה גם בימי קהילה, בימים למשפחות. אפילו כאשר יש לנו הדרכות למועדוני נשים וקשישים, אנחנו לא שוכחים להסביר את זה.

כאן לא הזכירו דבר אחד, שלאופניים החשמליים, יש מי שקונה אותן וזו האחריות ההורית. אנחנו צריכים לפנות גם לאוכלוסייה נוספת, אחרת, שהיא לא הוזכרה כאן. למשל אצלי במטה הבטיחות בירושלים יש לנו רכז בטיחות למגזר הערבי, יש לנו רכז בטיחות למגזר החרדי והם מעבירים את אותן התוכניות לכל אחד ואחד.

רציתי להגיד לחבר הכנסת עמאר שהוא כבר יצא, שהכול לא מתחיל ומסתיים בתשתיות, זה מתחיל ומסתיים בחינוך וזה מתחיל ומסתיים בתקציבים שמועמדים לרשות האנשים שיכולים לעשות.

בירושלים יש לנו את מרכז ההדרכה לבטיחות בדרכים, מי שמכיר אותו, בניות, שתי קומות. מגיעים לשם ילדים של כיתות ד', ה' ו-ו'. הרשות הלאומית מעמידה את זה בכל הארץ. יש כמה כאלה, ואנחנו מלמדים שם תלמידים מכיתות ד', ה' ו-ו'. זו החובה, בואו נקרא לזה, אבל מעבר לזה גם מגיעות אוכלוסיות אחרות ושם אנחנו מלמדים את כל כללי ההתנהגות עם דגש על רכיבה נכונה על אופניים, שזה תקף גם לגבי החשמליים, את החובה והצורך בשימוש בקסדות, וגם שם למרות שאנחנו מדברים על כיתות ד', ה' ו-ו', אנחנו מדברים על העניין הזה של אופניים חשמליים, ששם באמת הם צריכים לדעת שלא רוכבים לפני גיל 16, אז זה לגבי העשייה.

עוד משפט אחד. יש גם קמפיינים עירוניים. אנחנו למשל עשינו קמפיין עירוני לשימוש בקסדה. כל העיר הייתה מלאה. בנוסף לזה יש לנו אירועים לצעירים. כשיש אירועים לצעירים אנחנו עושים הסברה גם על הדו-גלגלי. בתוך הדו-גלגלי אנחנו שמים גם שם דגש על הנושא של אופניים חשמליים.

תתגברו בתקציבים את הרשויות המקומיות שהם אנשי השטח שמכירים כל ישוב, כסייפה, חמרה ולא יודעת איפה. כל אחד יודע, מכיר את המקומות, מכיר את נקודות התורפה. תוסיפו לשם תקציבים, יוכלו לעשות יותר. תודה לכם.

תודה. בבקשה.

שלום, שמי אירית לבהר גבאי, אני מעיריית תל אביב, אגף התנועה ומינהל בינוי ותשתית.

בהמשך לדברים של העמיתה מירושלים, גם אצלנו יש תוכניות חינוך עירוניות בנושא של רכיבה ובטיחות בדרכים.

רציתי להדגיש גם בהמשך לדברי נציגי התלמידים את החשיבות של הכשרה של לא רק לימודי התיאוריה אלא גם התנסות ברכיבה. בעבר, מעבר למרכזי הבטיחות בדרכים שמגיעים אליהם בגילאי היסודי ולומדים את הבסיס של רכיבה על אופניים, הייתה אצלנו גם תוכנית שנקראה אופני ערים והיא הייתה תוכנית של רכיבה בשכונה, התנסות מודרכת של כיתות שיצאו לרכיבה בשכונה ובדקו את הדברים על רטוב, לא על יבש.

אני רוצה להדגיש את העניין הזה שתוכניות החינוך, במיוחד שדובר כאן על זה שהדברים כבר בוצעו כפיילוט והתלמידים מספרים ששנה ושנתיים כבר לומדים את זה. אם היה פיילוט של איזושהי תוכנית לימוד, לבדוק מה מסקנות הפיילוט, התוכנית טובה, אולי צריך לשנות. צריך לעשות איזושהי ביקורת.

כמובן שלושת הדברים בנוסף לחינוך. אני לא חושבת שזה מתחיל ומסתיים בחינוך. כן, תשתיות, אכיפה ורישוי.

הכול ביחד לטיפול רב-מערכתי. לא מתחיל ולא מסתיים בשום מקום. זה מסתיים תמיד בתאונה קטלנית עם נפגעים. בבקשה.

אדוני, תודה. לירון מהמועצה לשלום הילד.

אני קודם כול באמת מברכת את כל העוסקים במלאכה. כל המהלך החינוכי הזה הוא מבורך והיינו חלק באמת בוועדות השונות, בזכויות הילד ובחינוך ובכלכלה.

אני כן אגיד דווקא בתור מועצה לשלום הילד, התופעה המדאיגה הזאת של התאונות באופניים חשמליים בפרט היא בעצם נוגעת לאוכלוסייה בכלל, לא רק לקטנים. אנחנו פה בוועדת חינוך, אז מן הסתם נוגעים בתהליכי חינוך. אני
הוועדה מודה רוצה לקוות שתהליכי החינוך המרשימים שעוברים פה יעברו גם האוכלוסייה הבוגרת. מבחינתנו אין חינוך טוב יותר מלשמש דוגמא. הקטינים אמנם עוד לא למדו תיאוריה, רובם, עוד אין להם רישיון, אבל לבגירים יש וגם כאלה שמכירים למעשה את כללי הנסיעה, נוסעים לא פחות. בעינינו אותם תהליכי חינוך, מה טוב שיועברו גם לאוכלוסייה הבוגרת.

תודה. סיכום.

תודה לחבר הכנסת חמד עמאר על הליווי וארגון היום הזה בכנסת. כפי שאמרתי בתחילת דבריי, יש לזה ערך עליון בסוגיה הזו של המאבק בתאונות הדרכים.

הוועדה עוקבת בחרדה ובדאגה אחרי הנתונים שהציג דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לחשוב על זה שבארבע שנים נהרגו 97 בני אדם בתאונות בהן היו מעורבים אופניים מכל הסוגים.

הוועדה מברכת את הרלב"ד ומשרד החינוך על תגבור החינוך התעבורתי על כל גווניו.

הוועדה קוראת להגברת האכיפה על ידי משטרת ישראל בעניין הרכיבה הבטיחותית שלא מסכנת ומסוכנת.

הוועדה קוראת למשרד התחבורה להגדיר בחוק ובתקנות את סוגיית הרכיבה הבטיחותית באופניים חשמליים.
דילגתי על משרד התחבורה. בבקשה, אתן לך משפט למרות שסיכמנו.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני המפקח הארצי באגף הרישוי.

מכיוון שהנושא של אופניים חשמליים עכשיו עלה לסדר היום, השנה הזאת אנחנו בונים מצגת ייעודית לחינוך התעבורתי. בהתייחס למה שאתה אמרת למועצת התלמידים, אנחנו נבנה את המצגת בהתאמה ובהכנה הן לתמרורים והן להתייחסות כמשתמשי דרך בתוך המתחם התעבורתי.

מכובדי, חשוב מה שאתה אומר. יש לי דברים שאני רוצה למקד אותם בדקה הזו, ואני אומר לך, מי שמנסה לייבא למדינה הזו איזו מכונית שהיא בטיחותית בכל מדינות העולם, עובר פה ויה דולורוזה, מערכת ייסורים על גובה של שני מילימטר של הפנס וכל מיני תירוצים כאלה ואחרים.

דיברנו בתחילת הדיון על פרצה בייבוא האופניים החשמליים, בייצור וכל מיני תגבורים כאלה ואחרים, של המהירות.

אנחנו קוראים למשטרת ישראל להגביר את האכיפה. אני לא יודע אם יש בכלל מה לאכוף, כי לא נקבעו תקנות מה היא רכיבה בטיחותית, מה היא רכיבה מסוכנת, באיזה דרכים. משרד התחבורה בקטע הזה צריך להיכנס בסוגיה של הייבוא וסנקציות כלפי אותם סוחרים. צריך לכתוב תקנות לגבי איך רוכבים, כמו שהוא יודע לומר לנו איך רוכבים על אופנועים ועל מכוניות. כנ"ל אופניים חשמליים.

אופניים חשמליים כבר נכנסו לתודעה ככלי תעבורתי מסוכן. לא צריך יותר הרוגים כדי שנדע שהוא כלי תעבורה מסוכן, לכן הגיע הזמן שתיכתב תורה שלמה. זה כבר לא אופניים. זה לא צעצוע של ילד וזה לא איזה כלי שניתן לילד בנעוריו כדי לרצות אותו, לתת לו תחושה שהנה, עוד 'וי', הוא קיבל את מה שהוא צריך לקבל.

הנושא הזה הוא מורכב.

החיים כולם מורכבים, רק תעשו.

דע לך, אגף הרישוי לקח על עצמו את הנושא הזה של החינוך התעבורתי כבר בחינוך התעבורתי של הילדים שלנו עכשיו, השנה הזאת, ואנחנו נמקד את החינוך בהבנה של הילד את היכולת שלו להשתלב כמשתמש דרך. זה לא היה עד היום.

כשאני אמרתי חינוך תעבורתי, צריך להגיד להם מה ללמד, מה נכון. תכתבו את התורה. תכתבו איך יורדים לכביש, איך רוכבים על מסלול לאופניים. תכתבו מה התקנות, מה הענישה, מה לאכוף, הורים, ילדים.

משרד התחבורה נכשל בקלות הבלתי נסבלת שבה יובאו אופניים לכאן. לא היה ערוך לשיח התחבורתי בין בני אדם לבין אופניים. לא הייתם ערוכים לגמרי. זה לא נדבק אליכם, אבל זאת פשלה לא קטנה שלכם.

אני אומר דברים אחרי שבדקתי אותם. בכל מדינה מתוקנת כשנכנס רכב עם מנוע לכביש, יש סביבו מערכת של איסורים, מערכת של כללים. אתם לא עשיתם את זה. אתם מודים שלא עשיתם את זה.

אנחנו לא רואים איזו יציאה מגדרם של כל אנשי משרד התחבורה. גם כשיש חוקים דרקוניים, בוועדת השרים אתם יושבים ומתנגדים. חוקים דרקוניים, אגב, שאני תומך בהם. לא רק חבישת קסדה אלא גם עונשים מאוד ברורים מה מותר ומה אסור, ואתם מתנגדים לכך.

תודה, מאיר.

ברשותך, אני רוצה לציין בכל זאת לגבי ההערה של יושב ראש הוועדה לגבי התקן.

אני רוצה להזכיר שב-2014 אנחנו במשרד התחבורה אימצנו את התקן לגבי אופניים חשמליים, אופניים עם מנוע עזר והוא קיים.

לגבי הנושא של אכיפה ויבוא, אני רק רוצה להעיר שפה יש לנו את החלק שלנו, אנחנו משרד התחבורה, אבל אל לשכוח שיש גם את משרד הכלכלה.

לא מעניין. אתם רגולטור על. כשיש תאונה פונים לישראל כץ, נכון? לא פונים לאלי כהן, שר הכלכלה, נכון?

אנחנו פה צריכים שיתוף פעולה מלא עם כולם.

אמרתי, זה טיפול רב-מערכתי.

בדיוק, כן.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.