פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
הוועדה לפניות הציבור
06/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 152
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ט (06 בנובמבר 2018), שעה 14:00

פניות ציבור בנושא: השלכות המעבר למבחני נהיגה בשיטה הממוחשבת על סוגיית קבלת מסרונים והמרת רישיון זר לישראלי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

אפי רוזן - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לירון גואטה - עוזרת מנהל אגף רישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עירית זינגר - יו"ר העמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה בישראל

דוד ישעיהו זינגר - חבר העמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה בישראל

יצחק פיליפ - עוזר של חה"כ ישראל אייכלר

ג'יהאד אבו פרוח - דובר הוועדה

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

סמדר לביא, חבר תרגומים

השלכות המעבר למבחני נהיגה בשיטה הממוחשבת על סוגיית קבלת מסרונים והמרת רישיון זר לישראלי

רבותיי, אנחנו היום מציינים את הרפורמה בטסטים, כולנו זוכרים מה היה בעבר, אנחנו רוצים לשמוע מה קורה היום בנושא הזה. בעיקר אנחנו עוסקים בהשלכות המעבר למבחני נהיגה בשיטה הממוחשבת לגבי קבלת מסרונים לאנשים שאין להם כלים של מסרונים ודברים כאלה, מסיבות אידיאולוגיות, חברתיות. אמנם אין לכם קשישים, שהם חלק גדול מהציבור שאין להם מסרונים, אבל יש עדיין ציבור גדול מאוד שמשוחרר מהשעבוד הזה שנקרא מסרונים וטכנולוגיה מתקדמת ואתרים והדברים האלה שמשעבדים מיליארדי אנשים בעולם בעשר השנים האחרונות ועוד ישתעבדו יותר. אני בין המשועבדים, כי אני, לצרכי עבודתי, עוסק בזה. ונושא אחד קטן נוסף של המרת רישיון זר לישראלי, על זה אנחנו נדבר בסוף הדיון.

אני רוצה לציין שהישיבה היא במסגרת ציון יום הבטיחות היום. אחד הדברים החשובים ביותר זה העניין של הטסטים והבטיחות של הנהג שעולה על הכביש. הייתה זעקה גדולה ומרה במשך שנים על תורים ארוכים ועיכובים לצעירים שרצו לקבל רישיונות נהיגה והחליטו על רפורמה במערך מבחני הנהיגה העיוניים והמעשיים. המטרה הייתה לקצר את זמן ההמתנה למבחן וגם לקבל את תוצאות המבחן. אנחנו נשמע ממך, ממנהל רשות הרישוי, איך זה התקדם, וגם מהעמותה לקידום המקצועי של מורי הנהיגה בישראל, היושבת ראש עירית זינגר ודוד ישעיהו זינגר.

אני אציג.

משרד התקשורת, משרד האוצר וכל אלה ששייכים לפה. זכות הדיבור הראשוני למיודענו מנהל רשות הרישוי, אפי רוזן.

צהריים טובים. אדוני היושב ראש, לרפורמה היו ארבע מטרות. קיצור זמן ההמתנה היא מטרה חשובה, אבל הפחות חשובה, בסופו של דבר המטרה הכי חשובה הייתה לשפר את הרמה המקצועית, להפוך את הבחינה לשקופה ומהימנה, ליצור שפה אחידה בכל הארץ, שהבוחן שבוחן בקרית שמונה ובדימונה ובתל אביב ובאילת יבחנו באותן אמות מידה ובסוף גם לאפשר את הטסט להיות מוצר מדף. לכן אמנת השירות שנקבעה בסוף קבעה שבחינה ראשונה תהיה בין שלושה לחמישה ימי המתנה לכל היותר ובחינה שנייה ואילך עד הבחינה המאה, אם צריך, בין שבעה ל-14 ימים.

אנחנו יצאנו ב-15 ביולי לדרך עם ההפרטה. לפי חוק התאפשר לנו לתת להם חודש הרצה, שהם לא צריכים לעמוד באמנה ולאחר מכן להאריך בעוד חודש. אנחנו מימשנו את מלוא החודשיים, למעשה ב-15 בספטמבר היינו צריכים לעמוד באמנת השירות.

צריך להגיד כך, היה קושי רב מאוד בגיוס הבוחנים מכמה סיבות, אחת, כי במדינת ישראל במעלה השנים זה היה מין מונופול, לא היו בוחנים בחוץ, זה לא כמו שאדוני, אם הוא מחפש עכשיו אפילו עורך דין, על כל משרה אחת מגישים מאה מועמדויות. בסך הכול במדינת ישראל היו 382 אנשים שהם בוגרי קורס בוחנים אל מול 200 בוחנים שהיה צריך לגייס. זאת אף זאת, הבוחנים שאנחנו למעשה פיטרנו מהמדינה וסיימנו את ההעסקה שלהם יצרו איזה מין גוף לעומתי שהלך ועלה בדרישות שלו כדי למנוע מההפרטה לקרום עור וגידים.

ולמרות הכול ואחרי הכול, ואחרי שכקוריוז, היו צריכים לקבל שכר של בין 50 ל-53 שקלים לשעה וזה הגיע לשכר של 80 שקלים לשעה ואף יותר מזה, בסופו של דבר אנחנו עומדים היום במצב כזה, הבעיה שיש לנו כרגע זה דיכוטומיה, המצב בצפון הוא טוב משמעותית מהמצב בדרום. יש לנו שני מפעילים על פני הארץ, אחד מצפון תל אביב ועד קרית שמונה והשני זה מתל אביב ועד אילת. החברה הצפונית היום עובדת עם 103 בוחנים והתחילה לעמוד על זמן המתנה ממוצע של שלושה שבועות לבחינה ובמהלך דצמבר היא תגיע לאמנת השירות.

שזה חמישה ימים.

שזה עד חמישה ימים לבחינה ראשונה ועד 14 ימים לבחינה שנייה.

חמישה ימים, שאני אבין והצופים יבינו, מאז שהמורה אומר שהבחור כשיר למבחן.

מאז שהמורה מזמין. כן, המורה הזמין בחינה, מרגע שנקבעה הבחינה היא בסד זמנים של מקסימום חמישה ימים קדימה לבחינה ראשונה. חמישה ימי עבודה, אדוני, אז זה יכול להיות שבוע במקסימום.

כן.

החברה הדרומית, חברת טלדור, התקשתה מאוד מאוד בגיוס בוחנים ולכן היא היום עומדת על 68 בוחנים וזמן ההמתנה בה היום עומד על כ-30 ימי עבודה בממוצע. ב-25 בנובמבר נכנסים 23 בוחנים, אז זמן ההמתנה יירד משמעותית, אבל ההבנה שלנו שהם יגיעו לאמנה רק במהלך חודש ינואר.

בינתיים, אדוני, אני חייב להגיד, הגם שלא הגענו לאמנה אין זמני המתנה של שלושה חודשים, כפי שטענו ההורים קודם לכן. אגב, אני בכל מקום טענתי גם אז שזה לא באמת הזמן האמיתי, היום אומרים שאני צודק. לא באמת חשבתי שהמתינו אנשים חמישה חודשים. גם בעבר, כשהיו פה בשולחן, תמיד אמרתי שאם נבך אחד המתין חמישה חודשים יש אחד לידו שקיבל כל שבועיים, כי ככה זה עובד בממוצע.

היום המצב הוא שממתינים הרבה פחות, אבל הדבר הכי חשוב, אדוני, זה שאנחנו ייצרנו בחינה אחידה, אחוזי המעבר במקומות שטענו שיש אפליה לרעה עלו באופן משמעותי ואחוז המעבר היום בארץ הוא פחות או יותר אותו דבר.

מה האפליה לרעה, של מי?

הכול לכאורה, אדוני. טענו שבצפון אחוז המעבר בחלק מהמקומות עומד על 17% ונניח בדרום 60%, היום זה לא המצב. היום המצב יכול להיות 38 מול 41 - - -

זאת אומרת זה היה תלוי בכל טסטר שהוא היה השופט.

חד משמעית. את זה רצינו למגר, חד משמעית.

היום יש להם קריטריונים ברורים?

חד משמעית. אני אתן לך דוגמה. שני תלמידים טועים את אותה טעות, נכנסים למעגל תנועה ויוצאים ממנו בצורה לא נכונה. אז כמובן שזה ליקוי, אז במקום אחד טסטר אחד יכול היה להגיד שזה ליקוי מכשיל ובמקום אחר אמר טסטר שזה ליקוי סביל, בוא נראה איך הוא נוהג. והדבר הזה, היינו צריכים מה שנקרא לייצר לו קו אחד ועשינו את זה באמצעות בחינה ממוחשבת שלמעשה אף אחד בארץ לא יודע את הניקוד של הבחינה. הבחינה מצויה בכספת, אני ניקדתי אותה ומי שמכיר את הניקוד של הטסטים היום בישראל זה אני, בלבד. אני תמיד אומר שכדאי שמישהו ייקח ממני את זה לפני שיקרה לי משהו. זאת אומרת שאם בוחן רוצה להכשיל הוא לא יודע מה מכשיל. יש למעלה מ-700 קונסטלציות של ציונים כדי שבוחן יידע אותם ותמיד אני אומר שאם הוא היה יודע את האלגוריתם הזה הוא לא היה אצלי בוחן, הוא כנראה היה בטכניון או במקום אחר. זה מסובך מאוד לרמות את המערכת.

אני ממש מסתקרן. איך זה עובד? במכונית של הטסטר יש מכונה, מחשב, שרואה את הטעויות שלי?

לא, במכונית של מורה הנהיגה - - -

הלוואי שזה היה ככה, כמו שכבודו אומר.

לא, כך זה היה נראה לי. בציור של אפי זה נראה לי ככה.

במכונית של מורה הנהיגה יש ערכה שכוללת שתי מצלמות ומקליט. מצלמה אחת היא בשמשה הקדמית, היא פונה החוצה 160 מעלות, כדי לראות מה קורה מלפנים, והמצלמה האחורית היא בתוך הרכב, כדי לראות את השיח וההתנהלות בתוך הרכב. היא גם מצליחה לראות דברים חיצוניים. ההקלטה היא לאורך כל זמן הסרט. יש למטה קופסה טיפשה, קופסת פיקוח שבא אליה הבוחן, הבוחן שלנו מגיע עם טאבלט, הוא מתחבר. הבוחן גם לא יודע מה המסלול של הטסט, הוא מגיע לרכב, נגמרו ימי הניירת, נגיד אני הנבחן אפי רוזן, הוא מאמת את הפרטים שלי, לאחר מכן הוא בודק שלרכב יש ביטוח, יש לו טסט, יש לו מה שצריך, הכול תקין, כשהוא לוחץ אז שהכול תקין עולה לו מסלול.

גם הבוחן וגם התלמיד מופתעים מהמסלול. הלוא הטענות היו קודם לכן שאם בוחן רוצה להכשיל הוא לוקח אותך למסלול שהוא יודע שהוא קשה, ואם זה יום שבא לו להעביר הוא לוקח אותך למסלול מה שנקרא קומופלאז'. הבוחן לא יודע מה המסלול, הוא והתלמיד מקבלים אותו באותו רגע ואז מתחילים לצאת לדרך.

הבוחן לא ממלא שום דבר במעלה הדרך. כאשר מסתיימת הבחינה, בדרך כלל זה זוג בחינות בשעה, הבוחן יורד עם הטאבלט ומחבר אותו למחשב המשרדי. הסרט יורד מיד לשם והוא רק כותב, הוא לא נותן ציון, הוא כותב מה היו המשגים. הוא סיים לכתוב, הבוחן לא יודע את התוצאה של המבחן, הוא יוצא, המחשב עושה את החישוב שלו ולפי הניקוד מחליט: עבר/לא עבר. תוך שלוש שעות התלמיד מקבל אס.אמ.אס, עברת/לא עברת ובא לציון גואל.

נשמע מרתק, לא? תסביר לי, מי קבע את הניקודים, אתה?

כן, אבל לא אני - - - ישבנו עם ועדה מקצועית, ביקשנו באשכולות, עברנו על תבחין תבחין - - -

אמרת שיש 700 קריטריונים.

יש 700 אופציות. נניח איתות. לא לאותת בפנייה זו טעות, אבל זו טעות לא דרמטית. אז יכול להיות שבן אדם יעשה 12 טעויות כאלה והוא עדיין לא ייכשל. לחילופין, יכול להיות שהוא עשה שתי טעויות מסוג אחר שהוא ייכשל. כשאתה לוקח את כל התבחינים עם כמות הטעויות שנתנו לכל דבר, זה - - - אני אתן לך דוגמה למה זה עובד. אני ישבתי בשבועיים הראשונים, כשעוד היה לי זמן להסתובב איתם, אז לפני שהם הזרימו את הציון אמרתי לו: תכתוב את הכול, עכשיו תגיד לי עבר או לא עבר. הבוחנים בחצי מהמקרים טעו. יש מקרים שבהם הוא אמר עבר והמחשב נתן לא ויש מקרים שהוא נתן ההיפך. זה אומר שייצרנו שפה משותפת. אתה רואה את זה גם באחוזי המעבר בארץ.

זה עולה?

קודם כל זה נהיה אחיד.

אחוזי המעבר בצפון, בדרום ובמרכז אותו דבר?

כן, זה נהיה אחיד, זה נע בין ה-39 ל-42. עירית יודעת שהיה במספרים שבין 10% ל-20%, נכון? אני לא טועה.

תיכף אני אתן לה את זכות הדיבור.

עכשיו לגבי שתי השאלות ששאלתם אותי. קודם כל האירוע הזה של הודעת אס.אמ.אס, הוא לא גורע מזה שגם בית הספר מקבל את מועד הבחינה וגם המורה מקבל, כך שלאנשים, למשל, שמשתמשים בטלפון כשר ואתה לא רוצה לגרום להם לאינסנטיב שיביאו רק בגלל זה סמרטפון, עדיין המורים בבית הספר יכולים להתקשר ולהודיע להם על המועד והשעה המדויקים.

הוא חייב לעשות את זה, המורה?

כן.

איך מפקחים?

מפקחים על מה?

על זה שבית הספר לנהיגה באמת - - -

על זה שהמורה ביצע את זה. יש הוראה כתובה שלך שהמורים צריכים להודיע לתלמידים?

לא, לא, אבל זה מאוד מאוד פשוט. אני אומר הפוך, אין פה עניין של הוראה. קודם כל המורים עושים את זה, מדובר באנשים טובים, אין לנו ויכוח עם המורים.

המורה, יש לו אינטרס לקדם את התלמיד.

יש לו אינטרס שהתלמיד יעשה את הבחינה. הרי המורה רץ בשביל התלמיד אחרי הבחינה, המורה גם מעמיד את הרכב שלו לבחינה. פעם שתלמיד לא מגיע לבחינה, שניהם יוצאים נפסדים מהעניין הזה.

תסביר לי, בבנקים למשל היו לנו דיונים והם עשו, יש דבר כזה של השארת הודעה במסרונים, הודעות קוליות, מה הבעיה אצלכם לעשות את זה?

אז זהו, אז אנחנו עובדים על זה עכשיו. זה פיתוח טכנולוגי, זה אמור להיות בבלוק - - -

אם עשית 700 קריטריונים אז זה משהו קטן מאוד.

יש דברים שאתה יודע, כמו בכל דבר חדש, ברפורמה מהסוג הזה, דברים שידענו מראש ודברים שלא ידענו מראש ודברים שלא ידענו שלא ידענו מראש.

אבל אפשר לתקן את זה.

אני חייב להגיד לך, אדוני היושב ראש, שמתחילת הרפורמה ביולי ועד היום, פחות מארבעה חודשים, המשרד הוסיף שלושה מיליון שקלים על פיתוחים טכנולוגיים שהתהוו תוך כדי. אתה מכיר את השר שלי, אין לו בעיה להוסיף כשזה נחוץ. בעניין הזה, לזכותו ייאמר, כסף הוא לא המגבלה.

ואנחנו, עוד מילה, עמדנו לצאת לדרך עם מצלמות. ערב היציאה לדרך משרד המשפטים נזכר להודיע לנו שחייבים לטשטש, בגלל צילום ברשות היחיד והרבים, והוספנו עוד חמישה מיליון שקלים כדי שיהיה טשטוש. הרי בהליך - - -

מה זה טשטוש, שלא יראו מי התלמיד?

לא יהיו אף אחד. אדוני, התלמיד זה לא בעיה.

רואים דמות?

אדוני, התלמיד הוא לא הבעיה, מכיוון שזה צילום ברשות היחיד ואפשר לבקש את רשותו. אבל כשאני אומר לך שאני מצלם כלפי חוץ, זה איכות צילום בלתי רגילה, אני בטעות יכול לראות אנשים שסרחו, שהולכים ביחד ברחוב ואני מצלם אותם מבלי שהם יודעים, או מצלם אדם שלא רוצה שיראו אותו שהוא עושה משהו, וזאת כבר עבירה על החוק.

למשל אוכל גלידה באמצע הרחוב, זה לא יפה.

זה המקרה הקל. יש מקרים יותר מורכבים, בוודאי אתה מבין אותי.

לא, אני מסתפק בדוגמה הזאת.

אבל הם באמת הבעיה האמיתית, כי חוקי מרפי, זה קורה בדיוק כשלא צריך. ולכן אנחנו רכשנו את הציוד מחדש, זה היה להחליף את כל השרתים. כבר הכול היה מורכב, זה היה לפרק הכול ולהרכיב. בעוד כמה שבועות התלמידים יוכלו לצפות בערעור, כי הלוא כשיצאנו לדרך הרפורמה אמרה שתלמיד שירצה לערער יוכל לבוא בלוויית מישהו שילווה אותו, לצפות בסרט ולהחליט אם הוא רוצה לערער או לא. כרגע הם לא יכולים לצפות בסרט כי הוא עדיין לא מטושטש. אז מי שרואה את הסרטים, אם תלמיד היום מגיש ערעור, זה כבר לא מילה כנגד מילה, אדוני, רואה את זה מפקח שלי מתוך 17 המפקחים שבחרנו במכרז.

אתמול היה לי מקרה. הגיעה אליי תלונה מאוד עוצמתית שהבוחן כתב, כרחוק יום מליל. ישבו שני מפקחים ואכן אמרו לי שהבוחן כתב לא מה שצריך. מה קרה הבוקר, אדוני, אתה יודע? חסמתי את הבוחן. תגיד, אדוני, יכולתי לחסום עובד מדינה? חסמתי את הבוחן, הוא מחר לא עובד כבר.

כי יש הוכחה מוקלטת.

יש הוכחה, חסמתי את הבוחן. אין משחקים יותר. למרות המצוקה שיש בבוחנים.

מה שאמרת לי, במשרד המשפטים, הרי יש הרבה רשויות שמצלמות ברחוב.

אבל זה אתה יודע.

כשהם עוקבים אחרי מישהו הם מצלמים את כל הרחוב.

אבל אתה יודע, אדוני. כשאתה מצולם ברחוב אתה יודע. גם כשאתה נכנס לחנות שיש בה מצלמת אבטחה, שים לב, כתוב 'החנות מצולמת'. זה אומר שאתה יודע, אני חייב ליידע אותך וגם החוק אומר שאסור לי לעשות בה שימוש, אלא אם אני נדרש על ידי משטרה או רשות חיקור כמו בית משפט.

לגבי התמונה הספציפית ש - - -

כן, בעל הבית לא יכול לעשות שימוש במצלמה הזאת, גם אם מישהו גנב לו, אגב.

אז למה אתה צריך לעשות מטושטש?

כי הוא נוסע, יש לי בערך 5,000 מסלולים של טסטים, שאני לא אצטרך לבקש אישור מכל איזה שכנה בביאליק 34. אז אני מונע את זה, יש טכנולוגיה. פשוט אני רואה את כל - - -

אבל אם מישהו רוצה לערער הוא יכול לערער?

כן, מערערים.

אפילו שזה מטושטש?

ערערו מה-15 ביולי עד היום 900 תלמידים.

אבל זה מטושטש.

מטשטשים רק דמויות. אני רואה הכול.

רק דמויות, לא מסלולים ולא נתיבים ולא שום דבר?

לא, אני רואה הכול בצורה יוצאת מן הכלל, רק רץ איזה משהו ורדרד ככה לפעמים..

כמה ערערו? 115 פלוס 90?

900.

יש הצעה נוספת שבטופס אולי תוסיפו שורה: האם אתה רוצה לקבל את המסרון אצלך, או חלופה אחרת של הודעה קולית או של המורה? זאת אומרת עד שאתה תעשה את הדבר הקולי הזה. כמה זה עולה?

אני אגיד לך, אדוני היושב ראש, אנחנו עשינו עוד משהו, הלוא בסוף יש לנו מורים בני כל הדתות ומורה יהודי למשל אומר: למה נתתם לי במות משה רבנו טסטים? אני לא רוצה להעמיד את הרכב שלי לטסט. זכותו, נכון? לכן במערכת בפיתוח עכשיו - - -

למה, מי צם במות משה רבנו?

לא משנה, אחד הצומות.

יש אנשים. כמה יש לנו, יש שישה צומות בשנה, נכון?

אבל ז' באדר, אתה יודע מי צם, רק אנשי חברה קדישא.

טוב, הם לא מורים לנהיגה.

על פי המנהג ב-ז' באדר, יום מות משה רבנו, אנשי חברה קדישא, בגלל שכתוב שמשה התעסק בעצמות יוסף, אז כל מי שמתעסק בקבורת מתים צם, אם חלילה הוא פגע פעם בכבודו של נפטר אז הוא צם ב-ז' באדר. זה הצום של אנשי חברה קדישא.

זה מידע חשוב, כי - - - על חלקה. אבל מה עשינו למשל בעניין הזה? במערכת בעוד חודשיים, בעדכון מספר שתיים, יתאפשר לכל מורה לפי דתו לציין את דתו ואז בתאריכים הספציפיים של השנה הוא לא יקבל. גם התלמיד.

גם ברמדאן?

גם ברמדאן.

אז כל הרמדאן הוא מושבת?

אם הוא מוסלמי והוא יחליט שהוא לא רוצה מבחנים ברמדאן.

אם הוא לא רוצה. אבל הוא רוצה, הם עובדים ברמדאן.

זה מותר, אין בעיה, אבל יכול להיות שתלמיד לא ירצה ברמדאן. גם תלמיד וגם מורה יוכלו וולונטרית לסמן דת ואז הם ייחסמו מלקבל מבחנים במועדים שמהווים פגיעה ברגשותיהם.

יפה. זאת אומרת הוא לא חייב לכתוב איזה דת, אם הוא רוצה הוא מסמן.

לא. לא חשבנו על זה בהתחלה, אדוני, אבל בדיוק היה לנו חג מוסלמי בדרך, פנה אליי מורה מוסלמי, אמרנו, תשמע, זה הגיוני.

נכון. טוב, אז תחשבו על העניין הזה של ההודעה הקולית.

זה ייקח כמה חודשים, אמרתי קודם, זה פיתוח - - -

אבל תוך כמה חודשים זה יהיה, בעזרת ה'.

זה יקרה.

לגבי ההמרה, מה רצית להגיד?

ההמרה קורית בדיוק כמו שהיה קודם לכן. למעשה התהליך הראשוני לא משתנה. גם מי שמבקש המרת רישיון נהיגה, הוא צריך לבוא לרשות הרישוי, לקבל חותמת כשירות של הרשות ולמעלה שם הפקידה אמורה לסמן איזה בחינה הוא עושה, אז היא רושמת שם בחינת המרה והוא צריך ללכת למורה לנהיגה. הרי מה ההבדל בהמרה? בהמרה הוא לא חייב לקחת שיעורי נהיגה, הוא צריך לקחת מורה עם רכב להוראת נהיגה ולבוא לטסט. ההבדל היחיד הוא שהאגרה היא מופחתת, הוא משלם פחות אגרה ושבשעה אחת שלמה נכנסים שלושה אנשים ולא שני אנשים.

בהתחלה היו בעיות עם ההמרות בגלל בעיית מחשוב. חלק מהאנשים, אגב, אלה שאצה להם הדרך פשוט נרשמו לטסט רגיל ושילמו יותר, אבל זה לא הפריע לאנשים. עכשיו גם העניין הזה הוסדר, מבחן המרה מסומן והכול בסדר, אנחנו עושים המרות כל יום. עירית, אני טועה עם ההמרות?

עכשיו נשמע את העמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה, הגב' עירית זינגר, יושבת הראש, בבקשה, זכות הדיבור.

אני כמעט מאמצת את התכנית שאפי הציג פה, אדוני, אבל לצערי הרב זה לא כל כך ורוד כמו שזה נשמע בתוך משרד כזה יפה כמו שיש כאן. בשטח זה לא עובד ככה.

את יודעת מה זה רוזן בעברית, שושנים ורודים, ורדים.

שושנים, כן, זה לא ורוד. זה גם לא רחוק מלהיות שושנים ויש להם בגבעול קוצים ואנחנו נדקרים, תלוי מי נדקר, יש כאלה שנזהרים יותר ויש כאלה שפחות. על כל פנים, אני די מבינה את העובדה שמשרד התחבורה הלך למהלך יחסית מאוד משמעותי, מאוד שונה ממה שהוא היה בהרבה מערכות שלו וייקח זמן עד שזה יסתדר.

הלוואי שבתחבורה הציבורית יבואו אנשים כמו אפי לעשות סדר.

ברחתי בזמן, הרב.

אתה כבר לא ב-?

לא, הייתי, הורדתי מועמדות בזמן.

פה זה היה דבר לא פשוט, אבל בתחבורה הציבורית המצב הוא נורא ואיום.

מה שלנו מפריע זה שכל מהלך ההתנסות הזה, עד ש-, ואני מדברת על הדברים המשמעותיים, אנשים משלמים ואני לא מדברת רק בכסף, אבל גם בכסף, זה גם תלמידים וגם מורים. ההתנסות הזאת היא על חשבון מישהו. כרגע זה לא עובד ככה, זה לא עובד כל כך ורוד. תלמידים לא מקבלים טסט כל שלושה שבועות, הרבה יותר, למעלה מחודש, חודש ושבועיים.

אפשר לבוא ולהגיד, נכון, זה הרבה יותר ממה שהיה, ואם הכמויות יותר גדולות אז תלמידים איפה שהוא גם מתנחמים בעובדה שהם מחכים חודש ושבועיים וזה בסדר, ולכן אנחנו גם לא מלינים על זה. ברור לנו שזה איזה שהוא תהליך, אם כי המורים, הרבה מהם גם יבואו ויגידו, אני לא בטוחה שהם כל כך רוצים טסט כל חמישה ימים, ואפי יודע את זה, אבל זה מחיר הרפורמה וגם את זה הבנו.

אבל יש דברים אחרים. אתה הזכרת כאן, אדוני, את הקטע של ההזמנות. לדעתי, כמורה אישה שמאכלסת הרבה מאוד מהמגזר החרדי אצלי באוטו, הנושא של האס.אמ.אסים הוא משמעותי. זה לא עובד ברמה של גם אני מקבלת, מסיבה אחת פשוטה, אפי, שכשאני מזינה טופס של תלמידה חרדית אני מחויבת לתת מספר טלפון עם אס.אמ.אס ואין לה. אז מה היא עושה? היא נותנת לי מספר טלפון של דוד שלה ובמגזר החרדי זה לא עובד כל כך יפה, הם לא כל כך מקבלים את זה.
חשבנו בהתחלה, גם אני ניסיתי את זה ונתתי את הטלפון שלי, כי באמת הכוונה, כמו שאמרת, זה לעזור וללכת כדי שהעבודה תרוץ ותעבוד, ואז בשלב מסוים זה נחסם והמורים לא יכלו לתת ליותר מאשר תלמיד אחד.

למה זה נחסם?

כי ראו פתאום שהטלפונים שלנו, שלי אני המורה, פתאום הופיעו אצל כל התלמידים.

ומה רע בזה?

אני אענה לך, זה בדיוק מה שרצינו. אנחנו רצינו לסיים את החגיגה.

לא, רגע, אבל אם לאדם אין טלפון כזה והמורה עוזר לו, אז מה הבעיה?

המורה גם מקבל הודעה על הטסט.

אז מה אכפת לי שהמורה נותן לתלמידים?

אני אסביר לך. זה לא מה שהיא אומרת. אם הייתה אפשרות שיקבל גם התלמיד וגם המורה, בסדר גמור. היא אומרת: תן לי לקבל במקום התלמיד.

לא, אני לא. אפי, אני לא ששה לזה.

לא, היא לא אמרה, אני לא שמעתי את זה מעירית. היא אמרה שמישהי שאין לה אס.אמ.אס מבקשת ממנה - - -

יש דרך אחרת לפתור? אני לא מכירה. אולי אתה - - -

הדרך זו הודעה קולית, אני חושב.

היושב ראש, אני אגיד לך, כשאתה אומר - - -

אם זה ייקח כמה חודשים לא אכפת לי, רק שאני אדע ש - - -

כשאתה מדבר על עולם הוראת הנהיגה הוא יותר מורכב מכנסת ישראל.

מה אתה אומר?

תאמין לי. הוא כל כך מלא בדעות ומפוצל ודעות מנוגעות אחד לשני, ואני לא מדבר על שיוכים, זה כבר לא מעניין אותי. אני אתן לך דוגמה, סוגיית בתי הספר, למשל.

אולי ניתן לגברת עירית לסיים?

בטח.

פשוט נכנסנו בדברים שלה.

הנושא של האס.אמ.אסים, הנושא של ערעור דרך המחשב, הוא איזה שהיא זכות שנשללת מהמגזר הדתי. תלמידים לא אוהבים להיות שונים, הם מחפשים את הדרך להיות כמו כולם. אני לא יודעת לתת להם פתרון ואני אגיד גם משהו אולי לא נעים. וואו, יש כרגע תקשורת בין משרד התחבורה לתלמיד, עם זה יצאנו, זה חלק מעניין ההפרטה, תפתרו איתם את הבעיה, זה לא עניין שלנו, אבל אנחנו מבינים שכדי שהעבודה תתגלגל מישהו פה צריך לקחת איזה שהיא יוזמה ולהוליך את זה. בשטח זה לא קורה.

התלמיד, גם אם הקטע של הערעור צריך לעבור דרכי, או לא יודעת, מישהו אחר עם אינטרנט, כי רק שם - - - עד לפני חודשיים, אם אני זוכרת נכון, אולי קצת יותר, הייתה גם בעיה של תשלום האגרה. זה נפתר, אז אפשר ללכת היום לדואר ולעשות, קודם זה גם לא היה, הם היו צריכים לשלם את האגרה דרך האתר באינטרנט וזה עשה בעיה. זה עושה בעיות לאנשים - - - תראו, אני חילונית, אין לי בעיה, לתלמידים החילוניים גם אין בעיה, אבל באים מהמגזר הדתי ואומרים שהם רוצים להיות כמו כולם.

הייתה בעיה גם של טשטוש פנים, הרי זה בא מתוך המקום הזה של המגזר החרדי, שלא כל כך רצה להיות מצולם. מנסים לתת לזה פתרון, בסדר, נכון להיום - - -

זה ממש לא בא מזה. המגזר החרדי, זה לא סוג של מחלה, זה סוג של אמונה - - -

אף אחד לא הציג את זה כמחלה.

אנחנו מציינים את זה כאיזה מין נכות כזאת. אני חייב להגיד לך שאני לא קיבלתי, ואת יודעת שאני מקבל מאות תלונות, אלפי תלונות, אדוני, אני חייב להגיד לך שאף אחת מהן לא הייתה מהמגזר החרדי ואני מסתובב שם ואני חי שם.

אבל אף אחד לא מנסה להציג את זה בצורה הזאת, אל תמשוך את זה לשם.

לא, לא, לא, תראי - - -

בשעתו, כשהיית באמצע הרפורמה, אני רוצה לציין את זה לפרוטוקול, הייתה תלונה או אמרו לי שיש נשים ערביות שהן לומדות נהיגה והן לא רוצות שיצלמו אותן באוטו ואז העניין של הטשטוש. כך שאני כן קיבלתי בשעתו, עוד כשהיה מאבק של המורים, אז אחד הנימוקים היה כאילו פגיעה בצנעת הפרט.

אבל לא בסביבתך, נכון?

לא, לא, לא, דווקא מה - - -

זה מה שאני אומר. אנחנו תמיד, היהודים, יש לנו טבע לנסות להבין יותר ממי שצריך להבין את המצב שלו. אני אגיד לך, החרדים הם חברה מאוד מתקדמת, מאוד מלומדת, העניין של השימוש שלה באינטרנט נובע מצרכים של מניעת בעיות חינוכיות בגילאים יותר מוקדמים, לימים זה גם משתנה. אני אומר, לא קיבלתי אף תלונה, וצריך להגיד את זה ככה - - -

לא, העניין הזה של האס.אמ.אסים - - -

אבל, אפי, אתה יושב היום בוועדה המסוימת הזאת כי התקבלו לכאן פניות כאלה.

בדיוק, בגלל הנושא הזה. כן יש לנו פניות.

זה לא כי אני העליתי את זה. אתה ואני יושבים פה כדי לנסות לפתור את זה, לא כדי להאיר את זה, זה כבר קיים.

אני נתתי - - -

רגע, אני רוצה לעשות קצת סדר, יש עוד נקודות שרצית להעלות או רק זה?

לא, בעיקרון אני עונה על שתי הנקודות שהועלו פה בוועדה.

אז עכשיו, אפי, קח את זכות הדיבור וקח בחשבון שאם אני עשיתי דיון על זה סימן שיש בעיה וצריך לפתור אותה. מקובל עליי שזה ייקח כמה חודשים, חודשיים-שלושה, שיהיה מענה קולי, למה? נדמה לי שהיועצת המשפטית תעיד שגם בחקיקה או בוועדה לפחות דיברנו הרבה פעמים שכל הטכנולוגיה במשרדי הממשלה צריכה להיות נגישה לאנשים שצריכים את הפקס, את המכתב ואת הטלפון, נכון? לא ויתרנו על הכלים האלה בגלל שהעולם מתקדם ויש אוכלוסייה מסוימת, שהיא אוכלוסייה גדולה, אבל עדיין צעירה ודומיננטית, הקשישים, אני מדבר עכשיו בכללית, שהפקס, המכתב וזה עדיין לא פסו.

כשאתה אומר שאפשר לערער רק דרך המחשב, יש עם זה בעיה. העניין של הערעור, נחשוב על עוד איזה רעיון, אבל הרעיון של הודעה קולית במקום אס.אמ.אס, הצלחנו לעשות את זה בבנקים, בקופות החולים, בכל מיני מקומות וגם אתה יכול לעשות את זה.

אל"ף, מכיוון שכבר בתחילת הדברים אמרתי שאנחנו הולכים לכיוון הזה, אז סימן שאנחנו ערים לו, אבל, אדוני, מכיוון שאנחנו מכירים ואתה יודע שאני לא מתעלם מדברים ואומר כל מה שאני חושב וגם לאדוני יש ראש פתוח כדי להבין מה אני אומר, בסופו של דבר גם הנער החרדי או הנערה החרדית שבאה ללמוד נהיגה, היא לפני כן עשתה מבחן תיאוריה במחשב. היא לא יכלה לעשות את זה אחרת. אין מה לעשות. זאת אומרת האוכלוסייה היום למודת מחשב, היא יודעת להגיע למחשב.

איפה ממוקם המחשב של זה?

במקומות אזרחיים, אצל זכיינים אזרחיים, ולכן יש את המסוגלות הזאת. הדבר השני שאני אמרתי - - -

רגע, אני רוצה להבין, הדור שלי עוד עשה עם ניירות.

גם אני.

לא, לא, עושים על מחשב. מגיעים למרכזים מסוימים בכל עיר.

אה, יש מרכזים.

כן, זאת אומרת שיש נגישות. הדבר השני שאני רוצה להגיד, אני לא אמרתי לא, אבל בתווך הזה בינתיים אני אומר דבר מאוד פשוט. כל אחד יודע היד שמזינה אותו, מאיפה היא. אני אומר, בסופו של דבר אני תלמיד של מורה, אני רשום בבית ספר, אני שילמתי אלפי שקלים לבית ספר? האם אני צריך לצפות שאת המעט שהוא יכול לעשות לי, בגלל אמונתי כרגע, שאם הוא מקבל עכשיו את התאריך, שהוא יגיד לי מתי התאריך והשעה. זה כל מה שאני אומר. לא במקום, לא שום דבר.

לפתרון ביניים זה ודאי טוב, אבל אומרת המורה שחסמתם אותה.

לא, מה שחסמנו, זה לא זה. היו למורים עוד כמה דרישות בדרך, שאני לא הסכמתי, היו כבר כמה שהסכימו, זה משרת כמה אנשים, אנחנו רצינו שהתלמיד והתלמידה, הם יהיו הגורם הכי חזק בתהליך הזה, לא רצינו - - -

שהמורה לא ישלוט ב - - -

לא רציתי שהבוחנים ישלטו ולא שהמורים ישלטו. לי חשוב, מדינת ישראל, ילד בן 17-16 יבין שזו מדינה ראויה, ומה עשינו פשוט? מה היו עושים מורים? עירית, אנחנו מכירים אותם. אז אני אגיד לך, חלק היו באמת לוקחים את זה ועושים למטרה טובה, כי יש להם 12 תלמידים חרדים, וחלק היו דוחפים את הטלפון שלהם על כל ה-80 תלמידים שלהם לקומבינה. האם אני טועה?

אתה לא טועה, אבל אנחנו מדברים על משהו אחר.

מה קורה?

אבל, אפי, אף אחד לא יכול להזיז את התאריך, התאריך הוא שמי.

בוודאי שאפשר, מיד אני אסביר. מרגע שאני נתתי למערכת את האס.אמ.אס שלך, אדוני, זאת אומרת שאתה מקבל את המידע.

כל פעם שאתה אומר 'אדוני' אני מרגיש כשופט, אני לא שופט.

אבל אנחנו כבר סיכמנו שאני דור ישן ואני מדבר ככה.

כן, אבל אנחנו מספיק ידידים ש - - -

אני מבין שאתה לא רגיל לזה בכנסת, אז אני רוצה לתת לך רגעים של חדווה. בסופו של דבר מי שמקבל את ההודעה הוא זה שלמעשה מתקשר עם המחשב. עכשיו, אם אני קיבלתי את ההודעה ולא הילד אני יכול להגיד לילד: לא, עוד לא קיבלת טסט, עוד לא, ולהתחיל להחליף את הטסטים. כי אישרנו למורה, כי הם צריכים באמת גמישות - - -

איך הוא יכול להחליף? הרי במחשב אתה תראה שלא הוא נבחן אלא הוא.

לא, מבעוד מועד הוא יכול להחליף, יש להם גמישות. תראה, המערכת עובדת שהמורה מזמין טסט, אני תוך חצי יממה חוזר אליו ואומר לו: תשמע, אני יכול לתת לך טסט בין היום הזה לזה. יכול להגיד מורה: אני טס לחו"ל, יש לי מילואים, והוא אומר: לא, לא רוצה את זה, מחדש. כל השיח הזה, אם התלמיד - - -

אתה רוצה שהוא יהיה מול התלמיד.

בוודאי. תראה, כבוד היושב ראש, מה קרה לנו? עד הרפורמה מה היה קורה? היו הרבה מורים, את יודעת שאני אומר דברים - - - אתה יודע מה הבעיה שלהם, אדוני? שאני באתי מבחוץ. אני באתי מבחוץ, אני לא גדלתי במשרד התחבורה ואני על כל הפוילישטיקים עליתי והיא יודעת את זה. מה היה קורה? יש מורים הגונים, אבל אם יש 10% לא הגונים אני לא יכול לבנות עליהם. הם היו באים לתלמיד ואומרים: הזמנתי לך טסט במשרד התחבורה, לא קיבלנו טסטים. הבן אדם כל חודש מקבל עשרה או עשרים זוגות טסטים, נותן לכל מיני אנשים שהוא רוצה טסטים והנבך הזה, הילד החנון, חמישה חודשים מחכה. אנחנו אמרנו, לא יהיה יותר.

אגב, מה רצו עכשיו גם המורים? ואת ערה לזה. בהתחלה היה אפשר להחליף גם בין אנשים שקיבלו הודעה ולא קיבלו הודעה. המורים התעקשו איתי: תשמע, אנחנו רוצים גם היום להחליף בין אחד שכבר קיבל הודעה לטסט לבין אחד שעוד לא הגשתי. לא יהיה, אמרתי, זה לא סימטרי. יכול להיות מצב שילד הזמין, קיבל טסט אחרי שחיכה שלושה חודשים, בא השכן שלך ואתה מכניס אותו.

אדוני היושב ראש, השר שלי התכוון שתהיה שקיפות, שתהיה מהימנות, שהילדים יהיו הכוח ובסוף גם יהיו יותר טסטים. וכן, אומרת נכון עירית, תשאל את המורים לנהיגה והם יגידו לך שאם הם יקבלו טסט כל שבוע חצי מהמורים יפשטו רגל. הם לא רוצים, אני מבין אותם, אבל איך השר אמר?

למה הם יפשטו רגל?

לא יעשו שיעורים.

בימינו זה לא היה, אבל היום אתם הרי קובעים שצריך 28 לפחות.

מינימום.

אפשר גם 70.

אה, אפשר להעלות יותר.

עכשיו, רגע, לא כולם, אבל אני אומר לך מקצועית, אני מסכים איתה, אני אומר לך, יכול להיות שגם אם היו מחליטים כל שלושה שבועות זה היה סביר, אבל איך אמר השר ובצדק? אתם שמונה שנים טחנתם לי באוזן שצריך הרבה יותר טסטים, יהיו הרבה הרבה יותר טסטים.

עכשיו, עוד דבר שקרה ברפורמה הזאת, חשוב לי שתדע, ערב הרפורמה היו רשומים לנו 465 בתי ספר במדינה, איך אתה מקים בית ספר? היו רבים. אני מכיר את עמדתך על בתי הספר, בעניין הזה את חושבת כמוני. היו רבים שני מורים, היה רב מורה עם מנהל - - -

היא צריכה עוד לחזור למורים, אל - - -

לא, אני בסדר, אני אומרת - - - זה לא סותר.

לא, יש דברים שאנחנו עושים ביחד.

לא, אבל אתה אומר בפומבי שאת יודעת ויבואו מורים אליה בטענה למה - - -

אני גם יכולה להגיב לזה.

אני אגיד לך מה היה קורה. היה מורה בבית ספר איקס, פתאום רב עם בית הספר, למחרת הוא מקים בית ספר. בית ספר של מורה אחד נהיה. הוא גם מנהל מקצועי, אז הוא יכול, פתאום נהיו 460 בתי ספר. יש לך 4,800 מורים רשומים ואנחנו יודעים שזה מיותר, זה שובר את השוק. ביום שהקמנו את המערכת ירדנו ל-331 בתי ספר. מה קרה? היום בית ספר, כמה שהוא יותר גדול יש לו יותר גמישות, פתאום נעלמו כל הקומופלאז'ים. זה דבר שהרפורמה השיגה עוד לפני שהיא יצאה.

ומה עושים כל המורים האלה שהיה להם בית ספר פרטי?

חזרו לבית הספר.

מתאחדים לקבוצות?

כן, למה? כי אם אתה בית ספר גדול יש לך היום יכולת להחליף בין תלמידים. אם אתה קטן אתה לא יכול להחליף, אתה פחות רלוונטי לתלמיד.
תראה עוד שני דברים. אני מספר לך קוריוזים, אבל אתה בסוף מוביל דעה בציבור, חשוב שתדע. מתקשר מורה יום אחד אומר: אני לא יכול להזמין טסטים, המערכת דפוקה. תשמע, בשבועיים הראשונים, אדוני, ישבנו בחמ"ל של מוטורולה כולנו, אנחנו בודקים ואומרים לו: בטח שאתה לא יכול להזמין טסטים, הרכב שלך בן 12. כמה שנים מותר שיהיה רכב נהיגה?

עשר שנים.

עשר שנים. כשלא הייתה מערכת עבדו עלינו בעיניים. מתקשר אחרי שבוע ברפורמה מורה ואומר לי: אפי, אתם דופקים אותי, סליחה על הביטוי, אני לא יכול להזמין טסטים. אתה בודק, הבן אדם פסול רישיון שנה וחצי.

הוא עצמו?

הוא עצמו.

זה לא כל כך מוסיף, מה שאתה מספר פה, אפי. אתה לא היית אז, אני כן הייתי.

אני אענה לך.

רק שנייה אחת, אני כן הייתי. לבוא ולהגיד שעבדו על המערכת, זה כי למערכת אין פיקוח, לא היה פיקוח ואם המערכת - - -

אני מסכים.

רק שנייה, אני שתקתי מאוד יפה כשאתה דיברת, חלק מהדברים אפילו אימצתי ואתה מכיר את הדעות שלי.

מה, את שמעת אותי שאמרתי שהמדינה הצטיינה במה שהיא עשתה?

לא. אני מאלה - - -

היא רוצה להגן על המורים, תן לה.

לא, לא - - -

לא, המורים הם לא הבעיה.

המורים הם לא הבעיה. אני טוענת שאם המערכת, אם המשרד, אם המדינה לא מסוגלת להפעיל את המערך הזה אולי טוב עשתה שיצאה לאיזה שהוא מיקור חוץ שיפעיל את זה. הבעיה שלי - - -

אני לא יודע לגבי המדינה, אני מסוגל ואני עושה את זה כמו שצריך. מדינה זה דבר גדול.

רק שנייה, מה שאנחנו מבקשים, ותתפלא שאני אומרת את זה, אתה יודע, כמו ילד קטן שרוצה חוקים, תאכפו את החוקים האלה עד הסוף.

אני מסכים.

אם יש מורה שמזמין יותר מדי, ושנינו יודעים על מה אנחנו מדברים, דיברנו על זה מיליון פעם, זו בעיה של המורה. סך הכול שורה תחתונה אנחנו עצמאים וכל אחד יצליח להחזיק את עצמו מעל המים אם הוא יעבוד נכון או לא. אבל מאחורי הכול אתה, בתור מנהל האגף, וכל הכבודה שיושבת כאן בתור נציגי המדינה, המטרה היא שנהג שיוצא לשטח יוצא אכן מוכן ואכן מתאים לנהוג בכבישי מדינת ישראל.

אני מסכים איתך.

אני מדברת על הצד המקצועי, אני לא כל כך בטוחה שהחלק הזה, הנקודה הקטנה הזאת הייתה איזה שהיא scope מאוד רציני בהחלטות של המערכת. יכול להיות שזה יבוא, כרגע משלמים מחיר. כשאני באתי ודיברתי, כי זה הנושא שעלה פה, על המגזר הדתי, אני, אתה יודע מה? זה לא נוגע אליי כל כך, אני בסדר, אני עכשיו מסתדרת עם זה, אנחנו צועקים את הצעקה של האנשים שפנו אל אדוני. הם לא פנו אליי, הם כל כך רוצים ללכת לטסט שהם יביאו גם את האס.אמ.אס של הדודה שהיא חילונית, הם יעשו את זה.

בוודאי.

אנחנו מקבלים את זה ואנחנו מתקנים את זה ועשינו עוד דברים שהם אפילו עוד יותר משמעותיים לטובת ה - - - דרך אגב, אני מסכים איתך שבכל רפורמה צריך קודם כל לוודא שדווקא המוחלשים קיבלו מענה ואחרי זה אלה שידם משגת. וגם הרפורמה הזאת היא כזאת.

וגם ההצעה שאמרתי לך, היא לא הייתה כדי להעביר - - - אני מאלה שחושבים שהמהלך בין המדינה לתלמיד באופן ישיר, וואו, נתן לי לישון בשקט. כי אני לא עשיתי את הדברים שאתה מדבר עליהם, אז אין לי בעיה עם זה.

מה עושים התלמידים החרדים?

אנחנו מפתחים את זה.

עכשיו, היום. מה?

עכשיו הם מקבלים את ההודעה, מקבלים מהמורה או מבית הספר.

לא, הם לא יכולים להירשם.

אנחנו לא יכולים להזין את הטופס. פה צריך לעשות איזה שהוא שינוי.

לפני שאני מסכם אני רוצה לשאול שאלה אינפורמטיבית. כשאני הייתי ילד, אתה קורא לזה ילד, אבל אנחנו הזקנים כבר קוראים ילד לאנשים שהיו אומרים לי: מה, אני ילד? לפעמים הם חושבים שהם יותר מבוגרים מאיתנו. בכל אופן יש לי שאלה. בזמננו היו מורים שהיו נותנים לך בקבלנות, כי אנחנו גם היינו חושבים ש - - -

קיים מעט מאוד בשוק היום. מעט מאוד.

אז זו השאלה, האם יש אופציה? כי מה שאפי אמר או רמז, שיש מורים שרוצים כמה שיותר שיעורים, מעבר ל-28 שהחוק מחייב. אני לא עשיתי 28 שיעורים. האם יש אפשרות לקבלנות?

אדוני, כל מורה בטריטוריה שלו, כמו שהוא מבין.

תיאורטית כן, אתה לא תדע את זה. אנחנו לא נדע את זה.

אבל אני רוצה להגיד לך, יש הבדל מאוד גדול היום בין סוג התלמידים של פעם, גם כשאני הייתי צעירה ולמדתי ולא הייתה מגבלה כזאת, לבין התלמידים של היום. הם יודעים טוב מאוד, הם מרגישים מתי הם מוכנים, אבל כמו בכל מסחר יש מסחר יותר הגון ויש מסחר פחות הגון. מה שהרפורמה הזאת כן עשתה, שהוא שלילי בעיניי, שהתלמידים מאוד ממהרים להגיע ל-28 שיעורים ו'אני מנסה', שיטת אריאלה ממפעל הפיס. עברתי? טוב, לא עברתי, אני משלם עוד 138 שקל, זה כמעט מחיר של שיעור ואני מנסה עוד פעם. פה יש בעיה, מקצועית פה יש בעיה. אז נכון שתמיד יחשדו במורים שהם רוצים עוד שיעורים, לא יודעת להגיד, אני לא בכל מקום של האנשים שעושים את זה, אבל יש עם זה בעיה, אני אומרת לך את זה במפורש, כי זה איזה שהוא מספר, אני לא יודעת, אבל זה לא שייך לוועדה הזאת.

אני רוצה, ברשותך, אדוני, לפני סיכום להגיד ככה, קודם כל השיח והוויכוחים הללו הם בעיניי חשובים והם מתקיימים ואת יודעת שאני הבאתי מורים מכל הארץ כמה פעמים והלכתי בכל הארץ, כי אנחנו לומדים מהשיח הזה. למרות כל הוויכוחים אני חייב לומר לך שהרוב המכריע של המורים לנהיגה הם אנשים ראויים, הם אנשים שרואים בזה שליחות ועושים מלאכה נאמנה, אלא מה פה? כמו בכל מקום, ה-5% או ה-10% שלא הייתי רוצה לראות אותם, הם עושים רעש כמו ה-90% האחרים.

רק אותם שומעים.

ואז אתה שומע רק אותם. אני, אגב, לא שומע רק אותם.

מישהו אמר לי פעם משל יפה, שכולכם יכולים ללמוד מזה. אם יש מפה לבנה על השולחן, מפה צחורה, ויש רק כתם שחור אחד, מי שנכנס אומר: מה זה? אף אחד לא אומר שכל המפה יפה.

נכון, וזה המצב כרגע.

אותו דבר בכל מקצוע. אגב, גם על הכנסת, רואים איזה כתם שחור, אומרים: אה, חברי הכנסת. אין מה לעשות, ככה מורים, ככה נגרים. נגרים אני אומר כי הייתה לנו חנות רהיטים. זאת אומרת כל מקצוע, יש להם את האנשים הטובים ואני רוצה, אם מותר לי בפרוטוקול להגיד, שאתה אחד האנשים הטובים בשירות הציבורי.

תודה רבה.

אני אומר את זה תמיד לחבר'ה שלי, כי לפעמים פקידים באים באמירה, מה אכפת לי? אני לא רוצה לריב עם כל העולם, אני צריך לבוא הביתה בערב בשלום, אני לא אנסה לשנות, ככה המערכת בנויה. אתמול היה לנו דיון פה על הצהרונים, כל פקיד אמר: המשרד שלי בסדר, זה המשרד ההוא, המשרד ההוא בסדר וראיתי שאף אחד מהמשרדים לא רוצה לגעת כי, כמו שאתה אומר, זה מבנה פירמידה כזאת שאני לא יכול - - - ואתה בא ועשית שינויים כאלה במשרד הרישוי לטובת הציבור, גם בלימודי נהיגה ולא רק בלימודי נהיגה, שאני פשוט מברך. מותר גם לברך.

ואני מברך באמת את משרד התחבורה על המעבר במערך מבחני הנהיגה למערכת הממוחשבת ומקווה שבמשך הזמן המשרד ימשיך לשפר את המערכת, כי בכל רפורמה יש הרבה בעיות וצריך לתת מענה שוויוני לכלל האזרחים במדינה. אני מבקש, כי לתלמידים שאין ברשותם מכשיר תומך במסרונים תינתן ההודעה באמצעות הודעה קולית, כפי שעושים בבנקים או ברשויות שונות.

גם מי שנתקל בחסם של ה - - -

כן.

אני שמח לשמוע כי בכוונת המשרד ליישם את ההמלצה תוך מספר חודשים, אני מקווה שזה לא ייקח יותר משלושה חודשים. אבקש לעדכן את הוועדה בדבר ההתקדמות בנושא. תודה רבה לאפי רוזן, תודה רבה לגב' עירית זינגר ולדוד ישעיהו ולכל האנשים בצוות פה, ליועצת המשפטית ולמנהלת החדשה. פעם אחרונה שאני אומר חדשה, בעזרת ה'.

זהו, כבר לא.

והצוות של הוועדה, תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:50.