פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
06/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 699
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ט (06 בנובמבר 2018), שעה 13:15

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת צוות אוויר), התשע"ו–2016 (פ/3080/20), של חה"כ ניסן סלומינסקי – הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר
יעל גרמן
אורי מקלב

עמי ברקוביץ - מנהל מחלקה, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שירה סיידלר - מתמחה, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלמה רוזן - מפקח ראשי, משרד התחבורה

מעין ספיבק - רפרנטית פנים ושלטון מקומי, אג"ת, משרד האוצר

דין ליבנה - היועץ המשפטי, ועדת הבחירות

אייל ליברמנש - מנהל טרמינל קרקעי, רשות שדות התעופה

רועי בליטנטל - ממונה חטיבה ארצית בממונה התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

רועי גיל - ההסתדרות הכללית החדשה

מגי חדד - ההסתדרות הכללית החדשה

מידן בר - יו"ר איגוד הטייסים

גיל בן דוד - נציג איגוד הטייסים

רון גנט - נציג איגוד הטייסים

אליהו יצחק - פעיל חברתי

ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

ירון קוונשטוק


הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת צוות אוויר), התשע"ו–2016 (פ/3080/20), של חה"כ ניסן סלומינסקי – הכנה לקריאה ראשונה

טוב, אז צהריים טובים. אני מתנצל שקצת זמן עבר מישיבה קודמת לישיבה הזו, אבל אני מקווה שנצליח לסיים באמת את הנושא. הנושא הוא חשוב דווקא בבניין הזה, והוא הנושא של הזכות להצביע או היכולות לתת לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל את הזכות ואת היכולת להצביע. אני חושב שזה הבסיס המרכזי של הדמוקרטיה. ובאופן טבעי כל אדם – יש גם אפילו שבתון וכל אחד יודע איפה הקלפי וכל אחד יכול.

אבל מתברר שישנם ארגונים או ארגונים או קבוצות או תיכף נפרט, שאין להם את היכולת הטכנית באותו יום להצביע. אז המדינה נתנה פתרונות לאותם כאלה, כדי שכן כל אחד יוכל להצביע. רוב הפתרונות היו במעטפות כפולות, אבל לא בהכרח. היו ימאים שקיבלו. אני חושב שמתברר שאין הרבה ימאים.

היום.

היו פעם. אבל היום יש שני ימאים ישראלים.

מאז 1996 אין הצבעה של ימאים.

לא, אין הצבעה זו סיבה אחרת. יש שני ימאים אולי, אבל מאחר שקבענו שצריך להיות מינימום של 14 בימאים, ואין את זה, אז אין. אבל שוב, הייתה דאגה, כן כדי לאפשר לימאים את האפשרות להצביע.

גם מצאנו לאחרונה, אני לפחות, שיש עוד סקטור שחלק ממנו מנוע מלהצביע בגלל שהם – שוב, זה לא שליחי מדינה, כמו שגרירים או דברים כאלה של המדינה, אבל מצד שני, זה לא משהו פרטי שאדם עושה, שבגינו אתה אומר לו: זו הבעיה שלך אם אתה נוסע. וזה הנושא של צוותי האוויר, שצריכים להגדיר גם מה זה, או על טייסים נדבר כרגע, שיש להם לוחות זמנים, וחלק מהם לא נמצא בארץ. ואם לא נמצא לזה פתרון יצירתי, הם לא יוכלו להצביע.

ושוב, לא שמישהו חושב שההצבעה שלהם יכולה אולי לשנות את השלטון, אבל זו לא הנקודה. דמוקרטיה הכוונה שלכל אזרח ואזרח תהיה הזכות וגם היכולת להצביע, במידה וזה אפשרי. אז זהו, הצעת החוק הזו באה לתקן ולאפשר גם לאותם צוותי אוויר, שנגדיר אותם עוד מעט, את היכולת להצביע.

עכשיו, לפני כן, אני רוצה רק לעשות החרגה, שקצת בדקנו, מצאנו שיש נגיד שלושה מצבים של טייסים. קודם כול יש טייסים פרטיים.

לא, צוותי אוויר זה לאו דווקא טייסים.

אני אמרתי שעוד מעט נגדיר מה הצוות, אבל כרגע אני מדבר כאילו כהגדרה. במקרים האחרים אני לא יודע אם יש צוות. נניח יש טייסים פרטיים, אדם יש לו מטוס, והוא יודע להטיס אותו, זה יום חופש, הוא מחליט לנסוע לקפריסין או ליוון, והוא לא נמצא פה. אדם כזה לא נחשב מבחינת החוק או מבחינתי כמי שאני צריך לדאוג לו, כי זה כמו כל אדם אחר שאין לו מטוס, יש לו רכב, הוא מחליט לנסוע לו לטייל, אני לא נותן לו פתרון. זו הבעיה שלו, היכולת בידו להישאר פה ולהצביע כמו כל אחד, ואחר כך לטוס. אז לכן הפרטיים – אליהם אני לא מתייחס. הם לא בתמונה. הם יכולים לסדר כך שיצביעו ואחר כך.

יש עוד סוג של טייסים. אם אני לא טועה, נניח לקבוצת מכבי תל אביב יש לה משחק, והיא שוכרת מטוס והם נוסעים לשם, או יכול להיות כל דבר אחר. זה כבר יותר מאשר אדם פרטי, אבל עדיין זו נסיעה פרטית. וגם פה החוק הזה לא בא לתת להם פתרון.

החוק בוא לתת פתרון לאותם טייסים, שאנחנו יודעים שהיום אני יכול כבר לקבל את הרישומים לעוד שלושה חודשים. יש טיסות מסודרות, טיסות קבועות, הכול קבוע, הכול מסודר וידוע. אנחנו מקבלים, נראה גם מאיפה, את הרשימות של טיסות מסודרות. וידוע על קבוצה מסוימת של טייסים, שכך נפל, שביום פקודה, ביום הבחירות, הם יהיו באוויר לכיוון ארצות הברית. וזה דברים שידועים ומסודרים, וזה לא משהו שמישהו החליט עכשיו פתאום שהוא נוסע או לא. להם אנחנו כן רוצים לדאוג ולתת להם את האפשרות להצביע. אז זה החלק הראשון.

החלק השני זה מה זה צוות אוויר. וצוות אוויר זה משהו קצת יותר רחב. כלומר, כל טייס וכל מי שנזקק כדי שהמטוס הזה יוכל לתפקד. כי בסך הכול, למרות שאלה חברות פרטיות, אבל זה אינטרס מובהק של המדינה, והמדינה רואה את זה כדבר חשוב מאוד, שהטיסות יהיו כסדרן, ואנשים יבואו לארץ ואנשים יוכלו לצאת מהארץ וכו'. אז כל מה שנצרך לצורך הטיסה, אם זה דיילות או דיילים, אני לא יודע אם מכונאי נוסע עם כל טיסה.

אנשי ביטחון.

רגע, אנשי ביטחון אני שם בצד – כן, גם אנשי ביטחון.

למה שם בצד? כולם.

כי אני לא רוצה שפה נדבר על דבר כזה, מהבחינה הזאת.

אה, בסדר. אם יש, לא בטוח שיש.

כן, אם יש. כל מה שנצרך לצורך הטיסה הזאת, שבלעדיה טיסה לא יוצאת מה שנקרא. אז זה צוות אוויר.

והדבר השלישי, מה אנחנו מציעים? וההצעה שאני מדבר עליה זה לא שיהיו מעטפות כפולות אלא דבר אחר. תהיה קלפי בשדה התעופה בלוד, שזה המרכז, שתהיה פתוחה נניח כמה ימים. כמובן שיצטרכו כאן לוודא שמירה וכו'. הרשימות שנקבל מאותם אלה שייתנו לנו, מי שמוסמך – לא יודע כרגע, אבל יש – שייתנו לנו את הרשימות. הרשימות האלה יימסרו. אותם טייסים יימחקו מפנקס הבוחרים, כל אחד במקום מגוריו, והם יירשמו כמי שזכאי להצביע בקלפי שבשדה התעופה.

למה לא בשיטת המעטפות הכפולות?

רגע, תיכף אני אסביר. שהם יוכלו להצביע בשדה התעופה. זו הקלפי שלהם. זו תהיה קלפי מיוחדת, שתהיה פתוחה יותר מזומן, כך שהם יוכלו כולם להצביע לפני הטיסה, ושמה ייספרו, ולא יהיו מעטפות כפולות.

עכשיו, למה לא מעטפות כפולות? כי מעטפות כפולות זו צרה צרורה.

אני יודעת שככה מצביעים אנשים - - -

כשאין ברירה. כשאין ברירה אז ככה מצביעים. אבל פה יש, כי פה כולם מרוכזים, כולם יוצאים משדה התעופה ועוברים שמה.

זה יהיה בכל שדות התעופה הבין-לאומיים?

נגיע לזה, יש הסדר מוצע.

עוד מעט נגיע לזה. אני רק אומר בגדול כרגע. אז פה יש פתרון. אני אומר, מעטפות כפולות זה סיפור מההפטרה. זאת אומרת, הוא בעייתי מאוד, הוא לא טוב. כשאין ברירה, אז עובדים עם מעטפות כפולות. אנחנו רואים רק לאחרונה בתל אביב את הסיפור שיש לנו עם מעטפות כפולות וכל זה.

אז לכן אם יש אפשרות, ופה יש, כי פה כולם נמצאים. נניח אם הבחירות ביום שלישי, אז בין יום ראשון ליום שלישי ב-22:00 בלילה כל החבורה המכובדת הזאת שעליה מדברים עוברת דרך שדה התעופה. ילכו להצביע שם, זו קלפי. אולי יושב-ראש ועדת הבחירות או מי שיהיה יצטרכו לעשות את כל הסידורים האחרים, ואז צוות האוויר יוכל להצביע, ועשינו אני חושב עוד שלב בדמוקרטיה הישראלית. זה בגדול.

אתה רוצה לפרט אולי, או שאתה רוצה להגיד משהו?

אני רוצה רק לשאול על כמה מדובר.

נדמה לי כ-400.

כ-400. האוכלוסייה היא בין 600 ל-400 איש. ברשותך מילה, ואז אולי פשוט נתחיל לקרוא, ותוך כדי לדעתי זה ישיב לכל השאלות. היושב-ראש ביקש מוועדת הבחירות לגבש מודל שיאפשר הצבעת צוות אוויר.

יושב-ראש הוועדה, לא יושב-ראש ועדת הבחירות.

יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

כן, כי כשאתה אומר יושב-ראש, יש לך גם יושב-ראש של ועדת הבחירות.

נכון, יש לי גם בוס שלי. אנחנו ישבנו ועשינו עבודת מטה מאוד מקיפה עם איגוד הטייסים. דאגנו שיהיה מודל שיעבוד על כל אנשי צוות האוויר, בין אם זה טייסים, דיילים – כל מי שמבצע תפקיד בטיסה, כפי שהוצג קודם על ידי יושב-ראש הוועדה הנוכחי. המודל הזה עבר את אישור ועדת הבחירות המרכזית על כל מוסדותיה, כל נציגי הסיעות בכנסת שאישרו אותו, ומובא לדיון פה.

טוב. רק לא אמרתי, אז אני מקבל אתכם בברכה, את הטייסים, איגוד הטייסים וכל מי שקשור אליהם, חברותיי חברות הכנסת, ואת נציגי הממלכה, כי יש לנו כאן את משרד התחבורה, משרד המשפטים. ואתה תמיד נמצא אצלנו במין משהו שאני לא יודע אם אתה קשור לממלכה במובנה, כי ועדת הבחירות והכנסת זה - - -

ועדת הבחירות זה סופר ממלכה.

לא, היא נפרדת. הממלכה שאנחנו מדברים זו הרשות המבצעת תמיד, משרדי הממשלה. פה הם שייכים למשהו קצת שונה. אנחנו המחוקק ואתם משהו באמצע.

ממלכת על.

בדיוק, זו ממלכת על שנקראת דמוקרטיה.

אז ברוכים הבאים לכולכם. ואני מציע שנקרא, ואם יהיו הערות אז נוכל לשמוע אתכם.

לפני כן, אדוני היושב-ראש, שלא תגיד שאנחנו תמיד באופוזיציה נגד, אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק.

אז קודם כול, מעולם לא אמרתי שאתם תמיד נגד.

אלה השמועות.

ותעיד חברתי יעל, שאני חושב שרוב החוקים אנחנו בכלל ביחד.

משתפים פעולה.

משתפים פעולה וביחד.

אבל בחשובים ביותר אנחנו נחלקים בדעותינו עד חורמה.

זה משהו אחר. זה "צווי דיני" כמו שאומרים אצלנו, אלה שני דברים נפרדים.

אבל זה לא מפריע.

לא מפריע. כן.

אני רק אגיד חצי משפט לפני שנתחיל להקריא. מעבר לנקודות שנעלה תוך כדי הקריאה, שהן נקודות פרטניות שנוגעות לנוסח, יש גם איזושהי שאלה קצת יותר כללית שהייתי שמחה, אם תוך כדי או לפני, איך שתרצו, שהוועדה תדון בה, שזו השאלה של ההצדקה לקביעת סדרי ההצבעה, שאתה כן נגעת בזה.

אז כבר הסברנו את ההצדקה. אני חושב שזה יספיק. אם זה מקובל על חברותיי, אז לא צריכים יותר. אם מקובל אז את זה נעבור.

רק אני שמה על השולחן, שכן בעצם מדובר בסדרי הצבעה שהם ייחודיים לקבוצת אוכלוסייה מסוימת. זה לא שזה לא נעשה בעבר, אבל חשוב לי להגיד את זה כבר מראש, שמן הטעם הזה אנחנו סבורים שהכנסת צריכה לקבל את הצעת החוק הזו ברוב של 61, רוב חברי הכנסת, בשלוש הקריאות.

בסדר. אני מניח שפה גם כן, מאחר שזו הצעת חוק שאני חושב שאי אפשר להתנגד לה - - -

כן, קואליציה ואופוזיציה. אבל אולי כן כדאי להבין איזה אוכלוסיות אחרות, לדעתך, עדיין נמצאות מחוץ לחוק, ויכול להיות שהיינו צריכים לדאוג גם להן.

אני ניסיתי לברר את זה גם.

זה חלק מהדברים שחשבתי שאולי יעלו כאן לדיון. בשביל זה אנחנו הולכים לדיון ציבורי.

כן, אז זאת שאלה שהייתי רוצה לקבל עליה תשובה.

אני גם כמובן לא מכירה - - -

אני לא מצאתי. אני ניסיתי, יעל, לברר.

ישנם כמובן הישראלים ששוהים בחו"ל.

זה משהו אחר.

גם ישראלים שנוסעים לצורך עבודתם והם לא טייסים הם גם - - -

ישראלים ששוהים בחו"ל מכל סיבה שהיא – עבודה - - -

רגע, את יכולה להצטרף, יש הצעת חוק שרוצים לעשות, שגם הישראלים שנמצאים בחו"ל יוכלו להצביע, כי זה לפחות שניים-שלושה מנדטים. לא בטוח שכדאי, כי הליכוד רוצה להעלות את זה, אז סימן שלך לא כדאי.

הליכוד רוצה להעלות שיהודים בכלל יוכלו להצביע.

זה גם דיבור. אבל לא, על ישראלים. הם אומרים שיש שתי חטיבות של ישראלים - - -

אבל חוץ מהישראלים - - -

זה ברמת הפשטה מאוד גבוהה. נגיד, מה שדיברת עליו עכשיו, זה ברמת הפשטה מאוד גבוהה. ברור שכל ישראלי שנמצא בחו"ל, בין אם זה לצורך עבודתו, בין אם זה לנופש או משהו אחר, לא יכול להצביע. השאלה אם חוסר היכולת הזאת, בעיניי לפחות, היא בשל נבצרות שהיא כן תלויה בו, או לצורך העניין אם מדובר כמו אני חושבת כאן, במקרה שבו למדינה יש איזשהו אינטרס שהשמיים יהיו פתוחים, שהטיסות יהיו כסדרן. ועל כן באופן מובנה בתפקיד של צוות אוויר, הם נדרשים להימצא מחוץ למדינת ישראל ביום הבחירות.

נניח נציג של חברה מסוימת שנמצא בסין, זה לא - - -

החברה רשאית להטיס אותו חזרה.

לכן אני אומר: זה לא עניין שלנו, אנחנו לא נכנסים לזה.

צריך לזכור שאפילו השבתון בחוק יסוד: הכנסת אינו חל על שירותי תחבורה. המכונן בחוק היסוד ב-1951 אמר: שירותי התחבורה צריכים להמשיך לפעול.

נו, ודאי, אחרת איך אנשים יגיעו.

נדמה לי שאפילו בחינם, אם מישהו נוסע להצביע.

על חשבון המדינה, כן. על חשבוננו.

ואם מישהו מחליט לנסוע ביום הבחירות דווקא לשווייץ אז כנראה שהוא לא רוצה להצביע.

זכותו לעשות את זה, אבל זה לא קשור לפה. אמרתי אפילו ההיפך: טייס שיש לו מטוס פרטי שנוסע - - -

אבל קבוצה כקבוצה?

אני לא מצאתי. ניסיתי לחשוב.

- - - ביטחוניות, על דברים. אבל אין לי איזשהו משהו מסודר.

אוקיי. אז על השאלה הזאת התשובה היא: כמעט לא.

אם מישהו יבוא ויגיד, אז כמובן שזה יהיה משהו לדיון.

בסדר. אז הנה, הבאנו את זה לדיון.

מבין הקבוצות שמוחרגות מהשבתון, זו הקבוצה היחידה שבאמת נמנע ממנה להצביע, כי היא לא נמצאת בארץ.

נכון. בתוקף עבודתה.

כל יתר הקבוצות שמוחרגות מהשבתון הם בארץ, הם יכולים לעשות - - -

ומאחר שזו קבוצה שיש למדינה אינטרס בנושא הזה. זאת אומרת, זה לא סתם גוף פרטי, אלא למדינה יש כאן אינטרס שהגוף הזה יעבוד. הוא שומר על הקשר, זה חלק אינטגרלי מהמדינה. לא חשוב אם זה משהו של המדינה או הפריטו, אבל זה חלק אינטגרלי. לכן אני חושב שחובה עלינו לדאוג להם. בבקשה, תקריאי את החוק.

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת צוות אוויר), התשע"ו–2016 – כמובן יתוקן.

אם תסתכלו לא בנוסח התכלת, חברת הכנסת גרמן, אלא יש נוסח שהנחנו, שמתואם גם ועדת הבחירות וגם עם יתר הגורמים פה, לפחות חלקם, שנמצאים סביב השולחן. אז אני פשוט אקריא אותו ונדון על בסיסו.

החלפת כותרת פרק י', הוספת סימן א' והוספת כותרת סימן ב'
1.
במקום כותרת פרק י' בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), יבוא:

הבחירות בכלי שיט והצבעת אנשי צוות אוויר

הצבעת אנשי צוות אוויר







"הגדרות סימן א'
95ג.
בפרק זה –




"איש צוות אוויר" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "איש צוות" בחוק הטיס וכן מי שנוסע – נראה, אולי יש כאן איזה ניסוח יותר מוצלח – בכלי טיס לצורך ביצוע פעולות בדק בו בהיותו במדינת חוץ, והכל כשמדובר בהפעלה מסחרית כהגדרתה בחוק הטיס;



שנייה אסביר, פה התחלנו לדבר טיפה על הגדרה של מה זה "איש צוות אוויר". אנחנו מפנים כאן לפסקה (1) להגדרה "איש צוות" בחוק הטיס, שהנוסח שלה הוא כזה: אדם או ממלא תפקיד בכלי הטיס בזמן הטיסה, אף אם אינו עובד טיס, שמוצב לתפקיד האמור בידי המפעיל האווירי של כלי הטיס.

זה לא נמצא בנוסח?

את רואה שהנוסח מפנה להגדרה בפסקה (1) להגדרה "איש צוות" בחוק הטיס?

אז היא מקריאה לך מה זה.

אז הקראתי מה זה אומר בעצם. אז אם אני מבינה את זה נכון, מדובר בטייסים, מדובר בדיילים, דיילות. ואנחנו הוספנו כאן את התוספת של מי שמתלווה לטיסה לצורך ביצוע פעולות בדק, מאחר שהבנו שההגדרה בפסקה (1) שכרגע קראתי לא כוללת מכונאים, ולכן הוספנו כאן איזושהי תוספת שמוסיפה את זה.

רק שנייה, אני רוצה לברר. תאמרו לי אתם: רון, אתה היושב-ראש?

לא, מידן.

אני יושב-ראש האיגוד.

אתה היושב-ראש. אז את מידן נשאל, אחד משניכם: לכל טיסה חייב להתלוות איש טכני?

לא לכל טיסה. אבל יש טיסות שאכן אנשים טכניים מתלווים, על מנת לבצע בדיוק את מה שכתוב פה.

וכמה זמן מראש יודעים את זה? כי אני רוצה שנדע: אם זה לא מופיע ברשימות, נניח אם זה לא משהו שהוא מתוכנן מראש, אז זה לא ייכנס.

אני חושב שהמהות פה לא תיפגע מהפרוצדורה.

מה?

אני חושב שהעניין המהותי לא ייפגע מההליך הפרוצדורלי. אם חברות התעופה ביום הבחירות צריכות להעביר את הרשימות, הן יעבירו את הרשימות של כל האנשים שנכנסים בחוק הזה. ואם יש מכונאי שאמור לטוס ביום הבחירות - - -

לא ביום הבחירות.

45 יום לפני.

צריכים להעביר לפני, כדי שיתארגנו ויידעו ויוציאו את הכול. אז לכן אני שואל, אם האיש הטכני הזה, גם יודעים עליו כבר 45 יום מראש.

יצטרכו לדעת עליו 45 יום מראש, אחרת הוא לא נכלל בסעיף.

יש סידורי טיסה של דיילים 45 יום מראש?

יש סידורי טיסה של אנשי צוות. תלוי, דרך אגב, בחברה, בדרך כלל זה נע באזור ה-25 יום, אולי קצת יותר. יום הבחירות הוא יום מיוחד, החברות יצטרכו לעשות מאמץ לעמוד ב-45 יום.

לא, הכול בסדר, רק אם אתם יודעים לעמוד בזה.

אני הבנתי שזה אפשרי. ככה אמרו לי.

אפשרי לעשות. כן.

שלמה, משרד התחבורה?

אני מרת"א, כן, משרד התחבורה. בעצם הם יצטרכו למסור 48 יום, כי רת"א תצטרך להעביר לוועדה 45 יום לפני.

ואתם עומדים בזה? יש לכם את הרשימות ואתם יודעים.

אנחנו נקבל את הרשימות. החברות יצטרכו להיערך, ואנחנו נאשר אותן.

לשאלתך לגבי מכונאי, יש טיסות, הוא טס למקום שאין בו כיסוי של תחנה טכנית במקום, הטכנאי משתתף בטיסה, אחרי הנחיתה הוא מטפל במטוס, חותם עליו, ואז הוא חוזר ארצה. הוא בעצם משתתף בתהליך - - -

וזה יודעים מראש או שזה מעכשיו לעכשיו?

יודעים מראש לפי המטוסים והיעדים, כן.

זאת אומרת, בוא נאמר ככה: אם ידעו מראש והוא ייכנס, אז הוא ייכנס. אם לא ידעו, אז הוא לא ייכנס.

בדיוק.

בסדר גמור. עכשיו, אני אשאל עוד משהו: יש כאלה שהם מפקחי הטיסות שלכם. לא בכל הארצות, אבל יש – יש באירופה, יש באנגליה, יש ברומניה, יש בארצות הברית אולי מישהו שהוא מתכלל, אחראי. בדרך כלל זה יכול להיות מישהו שאולי פעם היה בשב"כ, עבר קורס, ומתואם שהוא נמצא שם, והוא אחראי על הביטחון וההפעלה והתיאום של כל הדבר הזה. אתם יודעים למה אני מתכוון?

קב"ט אתה מתכוון?

כן, משהו כזה.

לא, אבל הוא לא נחשב כאיש צוות הטיסה הייעודית. כלומר, הוא לא באוכלוסייה שאנחנו מדברים עכשיו.

הוא עולה על הטיסה?

לא, אבל הוא נמצא שם.

הוא מוצב שם קבוע.

הוא נמצא שם קבוע שנה, שנתיים נניח.

כן, או שהוא מתוגבר שם.

הם מוצבים בחו"ל לתקופת זמן ארוכה, כמו עובדי משרד החוץ.

והם זכאים להצביע?

משרד החוץ מצביע במעטפות כפולות.

לא חשוב, אבל כן מצביעים?

אם הם עובדי מדינה אז הם מצביעים בקונסוליה 12 יום לפני יום הבחירות במעטפות כפולות.

לא, ואם הוא לא עובד מדינה אלא נניח הוא עובד של אל על, או משותף, אל על והשב"כ נניח או גופים כאלה? הקב"ט – איך הם מוגדרים?

אני לא חושב שזו קבוצה קיימת.

מה זה לא?

השליחים בחו"ל הם - - -

לא שליחים, הם האחראים, הם מתאמים ונמצאים.

אז הם כמו כל עובד ישראלי בחו"ל, שעובד בחברה פרטית בחו"ל.

יש נציגים של חברות ישראליות אחרות - - -

יש גם חברות היי-טק שיש להן ישראלים.

אני אנסה לעזור לכם לעזור לנו. אנחנו את החוק הזה מעוניינים להחיל על אנשים שצוותו לטיסה ביום הבחירות או איזשהו פרק זמן סביר לפני. כל מה שנמצא בחו"ל על מנת לתחזק את המטוס, לאבטח את המטוס, הוא במסגרת אחרת. כמו אנשים שנמצאים שם מראש, אנשים שהוצבו שם קודם. הם לא מהאוכלוסייה הזאת.

כמו יתר האזרחים - - -

אז רציתי להבהיר את זה. מאה אחוז. אוקיי, הלאה.

דבר נוסף שנמצא עדיין באותה הגדרה של איש צוות אוויר זה "הכול כשמדובר בהפעלה מסחרית כהגדרתה בחוק הטיס", שגם על זה טיפה דיברת, על ההבדל בין הפעלה מסחרית להפעלה פרטית. אבל צריך עוד דקה אחת להתעכב על זה. הפעלה מסחרית כהגדרתה בחוק הטיס מוגדרת "הפעלת כלי טיס לצורכי עסק, שעיקרו הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, באמצעות כלי טיס, בתמורה". זאת אומרת שטיסות פרטיות יהיו בחוץ.

לגבי ההבדלים של מה שאתה דיברת עליהם, של טיסות שנקראות On Demand לבין טיסות קו, כרגע הנוסח כן מכניס גם את הטיסות On Demand – קבוצת הכדורגל כן נמצאת פה בנוסח, ובלבד שהכניסו את האנשים האלה לרשימה 48 ימים מראש.

לא את הקבוצה, רק את הצוות של - - -

זה כן נמצא כרגע בפנים. הטיסות הפרטיות אינן בפנים.

רגע, מה עושה נבחרת ישראל שצריכה לצאת לאיזה משחק בחו"ל? סתם זה מעניין.

תלוי אם הם מנצחים או מפסידים.

אני מניח שמסדרים להם את הטיסות ככה שהם יוכלו להספיק להצביע.

זו הנחה אופטימית.

עכשיו, צוות האוויר שאנחנו מדברים זה גם מטוסי תובלה, אם יש, או דברים כאלו? לא של נוסעים?

כן, חברות המטען.

חברות המטען מה שנקרא.

דרך אגב, הן ייהנו מזה, רק שתדעו, פחות.

כל חברות התעופה?

החברות הישראליות.

רק ישראליות? הוא איש צוות, מה זה משנה אם הוא איש צוות או טייס בחברה זרה?

ישראלי? לא יודע אם יש דבר כזה.

בטח שיש.

בוודאי. למה לא? מה ההבדל?

אנחנו לא יודעים איך הוא מסתדר. אני אגיד לך: כאן אנחנו מדברים על ישראלים שעוברים את שדה התעופה באותו אינטרוול זמן ויכולים להצביע. אני לא יודע להגיד לך על חברות שהן לא חברות ישראליות, אין לנו לא שליטה עליהן, לא רישומים שלהן, לא שום דבר. אין לנו יכולת - - -

על כמה אנשים מדובר?

בין 400 ל-600. אוקיי, תמשיכי.

רגע, אבל הם יוצאים גם מהארץ, לא?

לא יודע, אין לי מושג. אם הוא עובד באיזושהי חברה, נניח גרמנית, אין לי מושג, לא יודע אם הוא יוצא. בטח שאין לנו גם שליטה על - - -

"חוק הטיס" – חוק הטיס, התשע"א–2011;







"מפעיל אווירי" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "מפעיל אווירי" בחוק הטיס;



אולי כאן באמת נשמע – זה קצת שואל את השאלה ששאלתם כרגע – מי זה המפעילים האוויריים? מי נחשב היום? רק אל על, ארקיע, ישראייר וק.א.ל. או שגם החברות הקטנות יותר כמו עיט, טמיר וחץ תעופה? מישהו יודע להסביר את זה?

כן, יש חברות היום שהן מופיעות בפרק 12, אלה חברות עם מטוסים יותר קטנים, שבהחלט הם מפעיל אווירי והם יקבלו תמורה והטייסים מוצבים. הבעיה שה-schedule שלהן הוא פחות יציב, ולא בהכרח יהיה ברור אם יטוסו בעוד 48 יום והם יוכלו להציב. אבל אם הם יצליחו להציב 48 יום, אז הם ייחשבו.

טוב.

לא הבנתי את התשובה.

מה שאנחנו כאן דורשים, ש-45 יום לפני חייבים לתת את הרשימות, ואז מוחקים אותם, כל אחד ממקום מגוריו, והקלפי שלו זה בשדה התעופה, שמה יש קלפי וזו הקלפי שלו.

לא, אבל מה התשובה לגבי החברות?

התשובה היא זאת: החברות שאנחנו מדברים הן חברות מסודרות, שיש להן את הרשימות גם חודשים מראש של שעות הטיסה, מטוסים, ויכולים לדעת מי הטייסים. אם החברה הזו היא מאורגנת ומסודרת, ש-45 יום לפני כן היא יכולה לתת את - - -

איזה חברה?

לא, היא שאלה אם יש חברות קטנות.

כל חברה ישראלית.

אנחנו מדברים כרגע על אל על, ארקיע, ישראייר וק.א.ל.

שאלה ארבע החברות הגדולות.

כן. עכשיו, אני לא יודע אם יש עוד, אולי יש חברות קטנות או אני לא יודע מה. אם יש חברה ישראלית כזו שעונה על כל הקריטריונים ומסוגלת – בדרך כלל אני מבין מהם שלחברות האלה אין נסיעות קבועות, והן יכולות גם לתמרן את הזמן שזה לא יהיה ביום הבחירות או משהו כזה.

איפה כתוב שזאת רק חברה ישראלית? איפה כתוב בכלל חברה ישראלית?

כתוב שזה נקרא "מפעיל אווירי". זו כרגע ההגדרה שקראנו: "מפעיל אווירי" – כהגדרתו בפסקה כך וכך להגדרה "מפעיל אווירי" בחוק הטיס. ואז ההגדרה אומרת שזה מישהו שקיבל רישיון ממנהל רשות התעופה האזרחית. זאת ההגדרה של מי שיכול לקבל.

זה מישהו שקיבל AOC של מדינת ישראל דרך משרד התחבורה. זה בפירוש מפעיל אווירי.

כן, בסדר. אוקיי.

"קלפי לצוות אוויר" – קלפי מיוחדת לאנשי צוות אוויר שתוצב בשדה תעופה;



"שדה תעופה" –כהגדרתו בחוק הטיס, שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית לפי סעיף 95ו(ג).



הגדרה של "שדה תעופה" לפי חוק הטיס היא "שטח שקבע השר לפי סעיף 30". וסעיף 30 זה סעיף שנקרא "קביעת שטח כשדה תעופה" והוא אומר ש"השר רשאי לקבוע, בצו, שטח יבשתי או ימי, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, כשדה תעופה".

מישהו יודע לומר מה היום הרשימה של המקומות שנקבעו כשדה תעופה? קיבלנו איזושהי הערה פשוט מרשות שדות התעופה, שיכול להיות שאיכשהו נמל התעופה בן גוריון, בגלל שהוא נקרא נמל, יכול להיות שהוא לא נכנס פה בתור שדה, ולכן אני רוצה לשמוע תשובה.

אין ספק שבן גוריון נחשב שדה תעופה, אבל השאלה היא אם מחר תמנע-רמון הופך להיות לשדה בין-לאומי. אבל גם אז זה לא בסיס היציאה של אותן החברות. זאת אומרת, הצוותים של חברה בדרך כלל יצאו מנתב"ג, יטוסו לעובדה, ומשם לחו"ל, גם ביום הבחירות. גם בחיפה דרך אגב יש שדה בין-לאומי, שממריאים משם לחו"ל וכו', אבל זה עדיין לא אומר שהצוותים האלה לא יוכלו לבחור, גם אם רק הקלפי תהיה בנתב"ג.

הבנתי.

ואם הטיסה תהיה מתמנע ישירות?

ובכל מקרה יושב-ראש הוועדה מרכזית הוא זה שקובע, תיכף נגיע לסעיף הזה.

אוקיי, אז בואי תגיעי אליו.

יש סיכוי. אבל איפה הצוות ילון, באילת? הוא מגיע מאיזשהו מקום. הוא לא נמצא בתמנע.

תלוי מה חברת התעופה תחליט מבחינת התפעול השוטף בתמנע. אנחנו לא יכולים לדעת היום.

אבל אם תמנע תוגדר כשדה תעופה, כמו בהצעת החוק, אז החוק חל עליה. אם מחר חיפה יוגדר שדה תעופה, זה יחול גם עליו. אנחנו לא מדברים על מיקום גאוגרפי, אנחנו מדברים על מיקום שנקרא שדה תעופה, כמו שמצוין פה.

שדה תעופה בין-לאומי.

שדה תעופה בין-לאומי. יש לו הגדרה. הלוואי ויהיו לנו הרבה כאלה, ואז זה יחול גם עליהם.

יכול עליהם, אבל הכוונה שתהיה שם קלפי, או שהם יצטרכו להצביע בקלפי בנתב"ג?

לא, שתהיה שם קלפי. נגיע בהמשך, יו"ר ועדת הבחירות, אם הוא נוכח לדעת שצפוי בשדה מסוים הצבעה של 14 אנשי צוות אוויר ומעלה - - -

טוב, המגבלה של 14 קיימת שם. כלומר, אם אין 14 כאלה שעונים על הקריטריונים, שמתכוונים להיות בתמנע, אז הוא לא יוכל, הוא יצטרך להצביע בנתב"ג. בסדר.

נתחיל לקרוא את הסעיפים.

כן.

סליחה, אפשר לגבי קלפי? אני לא יודע אם זה המקום כרגע – אני מרשות התעופה – האם פה כבר צריך לציין את התשתיות? מה צריך מבחינת התשתיות לקלפי, שהרשות צריכה להיערך? או שזה מוקדם מדי, שזה בהמשך.

לא שמעתי, אני מצטער.

לא, אני לא יודע אם צריכים לפרט את זה בתוך החוק.

תשתיות בחוק.

מה אתם רוצים למעשה מרשות שדות התעופה. נאמר פה "קלפי".

אני לא חושב שצריך את זה בחוק הראשי.

לא צריך את זה בחוק. יהיו הוראות שייקבעו שיהיו ברמה של תקנות.

מה התשתיות? מה הגודל של הקלפי?

נכון. מה גודל החדר וכו'?

תקבלו את הכול – מי שומר עליו וכו'. זאת אומרת, זה יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, באמצעות אנשיו, אנחנו נותנים להם מנדט לעשות את זה.

מה זה נקרא איש צוות?

הגדרנו קודם. כל מי שצריך להיות, אם זה טייס, אם זה דייל?

מה זה טכנאי שלא - - -

עכשיו, יש מצבים שטכנאי צריך להצטרף גם כן למטוס, או בגלל המטוס או בגלל המקום שהוא נוסע, ששם אין טכנאי וצריכים אותו. אם זה יהיה מאורגן ומסודר, שיודעים 45 יום מראש שהטכנאי הזה מצטרף לטיסה והוא לא יהיה בארץ, הוא גם יוכל להצביע.

ליושב-ראש ועדת הבחירות יש בזה say? רק במקרה של הגיבוי או גם עליהם? כמה אנשי צוות? אנחנו נותנים ללא הגבלה?

אמרנו, סדר גודל של 400.

מי מחליט? אותה חברה מחליטה שכך וכך אלה אנשי הצוות? הם יביאו את הרשימה הזאת?

לא, מה פירוש, הם נותנים רשימה מסודרת.

אתה לא נותן כאן הגדרה לאנשי צוות.

יש כאן הגדרה.

לא, יש הגדרה. זה אנשים שיש להם רישיון, שרשות התעופה האזרחית נתנה להם רישיון מראש. רשות התעופה האזרחית מעבירה לנו.

החברה נותנת. אבל מה אני יודע מה החברה – אתה אומר שגם כל חברה ישראלית קטנה כזו או אחרת. הוא יכניס רשימה של אנשי צוות. על סמך מה? איזה קריטריון לקבוע - - -

לכל אדם כזה יש רישיון מיוחד לפי חוק הטיס שנתנה לו רשות התעופה האזרחית. לכל דייל ודייל ולכל – זו קבוצה סגורה, ברורה.

כל מכונאי – יש לו רישיון?

זה חוק הטיס.

התשובה: כן.

וגם אם כן, איך אני יודע אם הוא מצוות לטיסה הזאת או לא?

כי הרשימה עוברת לרגולטור.

הוא נמצא ברשימה של העובדים.

הרשימה חייבת להיות מועברת 45 יום לפני כן.

אבל מי קובע את זה? הוא נותן רשימה של אנשים.

שתבין מה קורה, הרי זו לא הצבעה כפולה. אותו אחד נמחק - - -

אתה נותן את הסמכות להחליט מי אלה אנשי צוות האוויר לחברה, למישהו פרטי.

לא, אבל מוגדר מי זה. מה פירוש?

אתה לא מגביל אותו לכמה אנשי צוות הוא יכול לקרוא.

כאלה שלא יהיו בארץ.

סליחה, באותו יום יש טיול לאנשים שעובדים באותה חברה לחוץ לארץ, או שהם רוצים באותו יום לעשות מזה יום חופשי.

הוא לא מופיע כטייס - - -

אז ברשימה של החברה – מי מבקר אותם?

מי שנותן לו את הרישיון הוא גם זה שמבקר אותו.

לא, לא לצורך זה.

כן, זה הנוהל.

לצורך זה אנחנו מקבלים רשימות.

מי קובע כמה אנשי צוות נקראים בטיסה כזו או אחרת אנשי צוות אוויר?

רשות תעופה אזרחית.

מישהו מגביל - - -

המפעילים יעבירו לרשות תעופה אזרחית. היא תעבור על הרשימות. אם בצוות צריכים להיות שישה דיילים והחברה תציב 12 - - -

זה ברור בחוק?

זה ברור בחוק.

שיהיה ברור, אני רוצה לשמוע מפה.

תיכף נגיע לסעיף.

זו הנטייה שלי תמיד - - -

לא, אבל יש לנו את דין, שהוא - - -

בסדר - - -

רק נקרא, כי עוד לא קראנו את זה.

בעיניי זה ברור. תיכף נגיע לסעיף ואני - - -

את הרשימה הזאת צריך מישהו לאשר, גורם מקצועי מוסמך לאשר את זה. זו לא רשימה שעוברת - - -

מנהל רשות התעופה האזרחית.

יש לנו בעמוד 3 נדמה לי.

מכיוון שאני רואה שלגיבוי נתתם סמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות – לעתודה או לצוות גיבוי.

לקבוע את השיעור, לא את האנשים עצמם. לקבוע כמה הם רשאים מעבר - - -

אורי, בהמשך, בסעיף - - -

אנשים זה אנשים. אדוני היושב-ראש, רוצים הרי להוסיף גם צוות גיבוי שנמצא בשדה תעופה או הגיע למקום, הגם שהוא לא מצטרף. ככה כתוב כאן בחוק, נכון?

הכוונה לעתודה.

צוות עתודה. מי קובע את הרשימה הזאת? יושב-ראש ועדת הבחירות צריך לקבוע. ככה קבעתם.

הוא לא קובע שמית.

הוא קובע את השיעור.

את האחוזים שהם יכולים להוסיף. אם אמרה לנו קודם רשות התעופה האזרחית שעל מטוס צריכים להיות שמונה אנשים, ויו"ר ועדת הבחירות אמר בסדר, מותר לכם לשים נגיד 10% ספייר.

בהיגיון שלי אני לא מבין למה כאן יושב-ראש ועדת הבחירות, מה הידע המקצועי שלו להגיד כמה אחוזים בעתודה, ובמקום אחר זה רשות שדות התעופה מחליטה. גם בזה יש כללים. אם יש כללים ואנחנו סומכים על הכללים, אז צריך גם שהיא תהיה מוסכמת. למה אתה לא נותן את זה ליושב-ראש ועדת הבחירות?

הנה, גם זה מופיע.

אתה חושב שרשות התעופה האזרחית צריכה - - -

אם ההיגיון הזה עובד בצוות העתודה - - -

אורי, אני מציע, בוא נקרא בעמוד 3 את הסעיף. נגיע אליו. אחרי שנקרא אותו, כאן יש את כל הפירוט, ונראה אם זה מספיק או לא. אז בואי תסיימי.

אז זה הסעיף המרכזי שקובע את הזכאות, שקובע את הזכאות להצבעה בקלפי לצוות אוויר.



זכאות להצבעה בקלפי לצוות אוויר
95ד.
בוחר שהוא איש צוות אוויר, שיימצא ביום הבחירות במדינת חוץ עקב תפקידו כאיש צוות אוויר ועל כן נבצר ממנו להצביע בקלפי שרשימת הבוחרים הצמודה לה כוללת את שמו, ושמו רשום ברשימה לפי סעיף 95ה, רשאי להצביע בקלפי לצוות אוויר.



לגבי הסעיף הזה קיבלנו איזושהי הערה. אם אתה רוצה להציג אותה, מאיגוד הטייסים.

כן, רון גנט, היועץ המשפטי לאיגוד הטייסים. אנחנו מבקשים שההגדרה תהיה לא רק "ביום הבחירות במדינת חוץ". ייתכן שהוא לא יהיה באותו יום אלא פשוט יהיה לו pickup והוא יגיע לשדה מוקדם לפני הבחירות. הוא יהיה ביום הבחירות בארץ מוקדם, אבל הוא לא יוכל להצביע בקלפי שלו. ולכן אנחנו מבקשים שאותו איש צוות - - -

בגלל שהוא צריך להמריא באותו - - -

הוא למשל יוצא על הטיסה ב-06:00 בבוקר, והוא מגיע לשדה בסביבות השעה 02:00–03:00, משהו כזה, או בשעות אחרות, אנחנו רוצים בעצם שהוא להצביע בשדה, למרות שהוא באותו יום כבר נמצא בארץ.

יכול להיות שהנוסח כאן היום כולל את זה, כי כתוב "שיימצא ביום הבחירות במדינת חוץ". זאת אומרת, לא כתוב שכל יום הבחירות הוא יימצא במדינת חוץ.

מספיק גם חלק מיום הבחירות.

יש כאן את המבחן המהותי, שנבצר ממנו להצביע בקלפי. ברגע שהמבחן המהותי מתקיים, בעיניי זה כן כולל את זה, אבל אנחנו נחשוב על הנוסח, ואנחנו נתקן את זה אם נחשוב שמבחינת הנוסח זה לא כולל.

כל עוד הדבר נאמר לפרוטוקול, שזו כוונת ועדת הבחירות, לאפשר את זה, כל נוסח יתקבל.

טוב.

06:00 בבוקר הוא יוצא כבר?

כן, למשל.

ומתי הקלפי בנתב"ג תהיה פתוחה?

הקלפי בנתב"ג תהיה פתוחה בשעות שייקבעו מראש לאחר שנכיר את הסידורים. יו"ר ועדת הבחירות - - - יכול להיות שהיא תהיה פתוחה ב-06:00 בבוקר.

מה הזמן - - -

אורי, לפני שהיא עוזבת היא רוצה לדעת רק, כי היא בעד.

לא, אני אמרתי שזה בסדר. אתה מביע דעות עצמאיות, אבל מצביע לפי פקודה.

הוא לא מבטיח.

איך אמרתם היום בדיון הקודם? – מכונות הצבעה של הקואליציה. לא את אמרת את זה, אמר את זה אלעזר שטרן.

לא, אורי, השאלה היא - - -

אני בעד חוק.

גם היא וגם קארין היו.

כולל גם רבנים שמצטרפים לטיסות, את יודעת מזה. משגיחי כשרות.

אנחנו בעד. כל עוד שלא ידברו נגד הומוסקסואלים.

לא, אז השאלה אם אתה תצביע – אם תתמוך זה בסדר. טוב, להתראות.

להתראות.

טוב, הלאה.

רשימת אנשי צוות אוויר
95ה.
(א) מפעיל אווירי ימסור למנהל רשות התעופה האזרחית כמשמעותה בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה–2005, לא יאוחר מהיום ה-48 לפני יום הבחירות, רשימה של עובדיו, שהם בוחרים המשמשים כאנשי צוות אוויר כאמור בסעיף 95ד, ורשאי הוא לכלול ברשימה איש צוות אוויר שיסומן כעתודה לאיש צוות אוויר המנוי בה, בשיעור שלא יעלה על שיעור שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.



אני אקריא כבר את הסעיף הבא, כי זה בא ביחד.







(ב) מנהל רשות התעופה האזרחית, ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-45 שלפני יום הבחירות, את הרשימות שקיבל כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שמצא כי כל הבוחרים המנויים בהן הם אנשי צוות אוויר.



שזה קצת ההסדר שחבר הכנסת מקלב רצה לשמוע עליו קודם. ההסדר הוא כזה שהמפעילים האוויריים, שזה אומר חברות התעופה, מעבירות 48 ימים לפני למנהל רשות התעופה האזרחית את הרשימות שלהן, והגורם הציבורי הבכיר שמעביר את הרשימה ליושב-ראש ועדת הבחירות זה מנהל רשות התעופה האזרחית. זאת אומרת שהאחריות, במירכאות, שאתה מדבר עליה לכך שהמבחן המהותי מתקיים, שנבצר מאותם אנשים באמת להצביע ביום הבחירות, היא כן נתונה בידיים של איזשהו תקפיד ציבורי כלשהו.

מה התפקיד של יושב-ראש ועדת הבחירות?

אתה מדבר על העתודה או באופן כללי?

לא. קודם כול, את דיברת לא על עתודה, דיברת באופן כללי על הרשימות.

נכון.

אז כאן אין לו שום משמעות, הוא רק מקבל את זה. נעבור עכשיו הלאה לעתודה. מה ההבדל?

מישהו רוצה להתייחס לזה? למה ההסדר נקבע בצורה הזו, שיושב-ראש הוועדה מגדיר את אחוז העתודה?

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית אחראי בתוקף תפקידו על כל התנהלות הבחירות. בכל מקום שיש סטייה מדיני הבחירות או מדברים שקבועים בחוק, לפי מה שקבע המחוקק, קובע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, בין היתר בהתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים. את השיעור הזה הוא יקבע בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שהוא השר שאמון על הנושא הזה. לאחר שנקבל מהשר את הפרטים, יקבע אותם בהוראות יושב-ראש ועדת הבחירות, כמו בכל נושא אחר שקשור לבחירות.

מאה אחוז. גם בנושא של הרשימה של אנשי צוות האוויר גם הוא יקבע. למה בזה אתה לא רוצה שהוא יקבע?

לא הבנתי את השאלה.

עשו כאן איזו הבדלה בין הרשימה של צוות האוויר, שבזה רשות שדות התעופה צריכה רק להעביר את הרשימות.

לא, היא צריכה גם לבדוק אותם. כתוב בחוק שהיא צריכה לבדוק אותם.

לא, מה פירוש? הוא צריך לבדוק, מנהל רשות התעופה האזרחית.

היא הרגולטור, לי אין את מאגרי המידע.

נכון, היא בודקת אותם ואחרי זה מעבירה. ובזה זה נגמר. זאת אומרת, לא כתוב באיזה סיבות - - -

מה זה בזה נגמר? ואז מתחילה הפרוצדורה.

אין ליושב-ראש ועדת הבחירות או לוועדת הבחירות עכשיו שום מילה בעניין הזה, שום say בעניין.

מה פירוש? רק בוא נמשיך הלאה, אנחנו נעצרים באמצע.

אתה יודע מה, נחכה כאן, לא רק הלאה. גם בסעיף הזה. כדאי שנדבר על זה בסעיף הזה.

לא, המשך (א) - - -

אבל אם יש עתודה, את שיעור העתודה קובע יושב-ראש ועדת הבחירות? זאת אומרת, אני חושב שההליך צריך להיות אותו דבר, מקביל. הרשימה של העתודה צריכה לעבור לרשות שדות התעופה, היא צריכה לאשר.

היא מאשרת גם את רשימת העתודה. השאלה היא רק האחוז שהם רשאים להוסיף מעל המכסה.

מה זה משנה? מה היא מאשרת, רק את השמות ואת האחוז? כמו שאני מבין, גם את הרשימה של אנשי הצוות, את האחוז הזה מי קובע? לא רק שאין אנשים שמורשים לנסוע בטיסות.

אני לא מבין את השאלה.

רשות שדות התעופה צריכה גם לאשר את המספר של אנשי צוות אוויר. בטיסה אחת יצטרפו לך 30 איש, וכולם בעלי רישיונות. אז מה? היא יכולה לאשר את זה? איפה בחוק - - -

מה פירוש? הוא מקבל והוא רואה מי נוסע ומי לא נוסע. הוא רואה את הטיסות, הוא רואה את הטייסים. אני לא מצליח להבין.

אבל כמה אנשי צוות יצטרכו לעשות את זה?

אז הם מדווחים לו. הם יודעים הרי.

מי קובע אם השיעור הזה סביר או לא סביר, מעבר לרשימה - - -

מנהל רשות התעופה האזרחית.

יפה. הוא צריך לאשר אם יש סבירות למספר הזה, אם הוא מתאים לאופי הטיסה, למרחק הטיסה, לכל הפרמטרים.

כן. וצריכים לדעת שכאן אין הצבעה כפולה, כי אותו אחד נמחק שם. אז זה לא שאתה מרוויח משהו, שכאילו הרווחת איזה קול כפול. אין, הוא נמחק ממקום אחר והוא יהיה רק פה.

לא רלוונטי. מאה אחוז. אנחנו יודעים בדיוק. לא מסבירים לנו עכשיו שיעור אזרחות, שאדם לא יכול - - -

כן, אז מה השאלה, לא הבנתי.

יש הליך שהחוק עכשיו קובע, איך מאשרים רשימה של צוות אוויר.

כן.

עכשיו יש עוד נושא, נספח. יש גם עתודה. כשהעתודה אומרת: זה גם צוות אוויר, רק הוא לא נוסע בסוף, אבל מביאים אותו לשדה.

הוא צריך להיות שמה, שאם הטייס התעלף, קיבל התקפת לב, קלקול קיבה או משהו, יהיה מישהו שיחליף אותו.

אבל מה זה אומר? שיכול להיות שבסוף הוא גם ייסע. הרי על זה מדובר. אם הוא לא נסע בסוף, אז אין בעיה, הוא לא יכול להצביע. אני מבין שזה ברור. אם אותו צוות עתודה לא צוות - - -

לא יודע. תלוי. לא.

יניח את דעתך אם נעשה את זה, שיקבע את שיעור העתודה מנהל הרשות לתעופה אזרחית בהסכמת - - -

אתה הבנת מהר, אבל יש את היושב-ראש, אז בוא נעשה את התהליך מסודר, שגם הוא יבין.

לא, אבל, אורי, אני אומר עוד פעם: נניח בתי הקפה שמזמינים את המלצרים מזמינים גם עתודה – או שיהיו יותר אנשים או שהמלצר – הוא מזמין עתודה. עתודה נשארת כל הזמן. היא לא עובדת, היא נשארת כל הזמן שמה, כי יכול להיות שיצטרכו. אני לא יודע מתי תהיה הטיסה פה. העתודה צריכה להישאר שמה, נניח אם המטוס נסע או לא.

אם העתודה נשארה בבית, המלצר נשאר בבית, איפה הוא מצביע?

עדיין בשדה התעופה.

לא, אם הוא נמחק, הוא כבר לא יכול להצביע בבית. הקלפי שלו זה שדה התעופה. נקודה. הוא לא יכול להצביע בבית.

באותה מידה אם אחד מהצוות נשאר - - -

הוא גם לא יוכל להצביע. הוא נמחק.

הוא צריך לבוא לשדה התעופה. זה ברור.

עכשיו, אותה עתודה, מי מאשר אותה? את הרשימה, את הצורך בכזה מספר – מי מאשר? אותו גורם - - -

אז אמרנו: מנהל רשות - - -

לא, אבל כאן כתוב שלא אמרנו, אלא יושב-ראש ועדת הבחירות.

זה רק את האחוז, זה רק את המספר של האנשים.

מה זה משנה?

כי לגבי הרשימה - - -

אורי, מה השאלה? עזבו.

רגע, לגבי צוות אוויר הוא לא - - -

אנחנו מוכרחים כבר לסיים, אורי.

לגבי צוות אוויר - - - שזה מישהו שצריך להיות עקב תפקידו - - -

וגם עתודה היא דבר מקצועי.

רגע, מה השאלה שאתה שואל? עברנו את הזמן.

אני לא מבין. אתה רוצה להוציא חקיקה מסודרת מתחת ידינו?

כן.

אני לא מבין מדוע כאן יושב-ראש ועדת הבחירות מאשר את העתודה ואת הצוות - - -

אז מה אתה חושב שצריך שתהיה?

הוא רוצה שרשות שדות התעופה תאשר.

שרת"א תאשר את הכול.

בסדר, מאה אחוז. אין לי שום בעיה.

מנהל רת"א, בהסכמת יו"ר ועדת הבחירות.

אין לי שום בעיה. בסדר.

אני לא רואה הבדל מקצועי בין - - -

רשות מנהל התעופה האזרחית יאשר את העתודה גם באישור - - -

רשות התעופה האזרחית זה מקובל?

כן, באישור היושב-ראש.

בגלל שאני מבין שגם שיעור האחוז שצריך להצטרף לצוות האוויר הוא גם נקבע - - -

תעשי את זה מהר.

סליחה, מה מידת האחריות? אם יצרפו רשימה של 20 אנשי צוות מעל מה שמקובל בטיסה.

הוא לא יאשר להם את זה.

אז תפקידו לא לאשר את זה?

ודאי.

שאנחנו נדע בפירוש שחלק מהבדיקה היא לא רק אם יש להם תעודה.

לא, ודאי, ודאי.

חלק זה האחוז הסביר שמצטרפים לטיסה כזו. אני לא רואה בעתודה הבדל. גם עתודה לא יכולה להיות מעל המספר הסביר שצריכה להיות עתודה.

אני לא מבין. כתוב: כי כל הבוחרים המנויים בהן הם אנשי צוות אוויר. אם הוא לא צריך להיות בטיסה הזאת ולא כלום הוא לא צוות אוויר של הטיסה הזאת.

אם אפשר בהגדרה שהוא מוסמך להיות צוות אוויר.

לא, לא מוסמך. מה, לא כל הטייסים - - -

תן למשפטנים.

שהוא נמצא עקב תפקידו כאיש צוות אוויר.

בטיסה - - -

מדובר על הטיסה הזאת, כן. אז מנהל רשות שדות התעופה יודע - - -

מאה אחוז. רת"א מאשרת את זה, או ראש רת"א מאשר את זה, גם את העתודה הוא מאשר.

אז אמרנו. בסדר, מאה אחוז.

(ג) לרשימה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תצורף הסכמה של המנויים ברשימה להיכלל בה, בנוסח שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית.







(ד) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר אופן העברת הרשימות והפרטים שייכללו בהן; הוראות בדבר העברת הרשימות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו בהסכמת מנהל רשות התעופה האזרחית.




(ה) יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך – לחלופין: או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, או עובד משרד הפנים או רשות האוכלוסין וההגירה שיושב ראש הוועדה המרכזית הסמיך לכך בהסכמת שר הפנים – ימחק בוחר שהוא איש צוות אוויר הכלול ברשימה כאמור בסעיף קטן (ב) מרשימת הבוחרים שבה הוא רשום, ויכלול אותו ברשימת בוחרים מיוחדת לקלפי לצוות אוויר.


השאלה כאן היא את מי יושב-ראש הוועדה המרכזית מתכוון להסמיך לצורך מחיקת השמות של אותם אנשי צוות אוויר מהרשימה המקורית שלהם?

לא יודע. הוא בעל הבית, אני צריך גם להכתיב - - -

עובד המדינה - - -

משרד הפנים, רשות האוכלוסין נמצאים כאן?

הוא בעל הבית. יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יעשה את זה.

מי שאחראי על פנקס הבוחרים.

אני יודעת פשוט שמרשות האוכלוסין הייתה איזה התנגדות לנוסח הקיים.

נלבן את זה לקראת - - -

אנחנו משאירים "עובד המדינה שהוא הסמיך לכך".

כן. וחוץ מזה, זה רק לקריאה ראשונה. יש לנו עוד קריאה שנייה ושלישית.

סדרי ההצבעה וספירת הקולות בקלפי לצוות אוויר
95ו.
(א) ההצבעה בקלפי לצוות אוויר יכול שתתקיים במהלך 63 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות כאמור בסעיף 72.

זה מתחיל בשעה 07:00 בבוקר ביום ראשון, ומסתיים בשעה 22:00 בערב ביום שלישי.





(ב) יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא מינה לכך, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות לצוות אוויר, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, ובלבד שיינתן זמן סביר להצבעה, וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בשדה התעופה של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי בשדה.



יש למישהו הערות לגבי זה?







(ג) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע, לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות, את שדות התעופה שבהם יוצבו קלפיות לצוות אוויר, ובלבד שלא ייקבע שדה תעופה כאמור, אם סבר שבמועד ההצבעה לפי סעיף קטן (א) יצביעו בו פחות מ-14 אנשי צוות אוויר.




(ד) קלפי לצוות אוויר תוצב בשדה תעופה במקום ולתקופה שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בהסכמת מנהל רשות שדות התעופה כמשמעותה בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977.



לרשות שדות התעופה לא היה מה להגיד על זה.

בסדר, זה מה שדיברנו.




(ה) על קלפי לצוות אוויר ועל ועדת הקלפי שתפעל בה יחולו הוראות סעיפים 21, 21א ו-24, בשינויים המחויבים, וסדרי ההצבעה וספירת הקולות בה יהיו כסדרי ההצבעה וספירת הקולות בקלפי רגילה לפי סעיפים 70א, 71, 72(ב), 73, 74, 74א, 75, 76, 77, 78, 79 ו-79א, בשינויים המחויבים.



כל הסעיפים הקטנים האלה נמצאים בפני חברי הוועדה במסמך ההכנה שפורסם. לדין יש משהו להגיד?

לא, זה מתנהג כמו קלפי רגילה לכל דבר ועניין.

(ו).

זאת אומרת, "בשינויים המחויבים" מבחינתכם כרגע זה רק בשים לב לעובדה שזה מוצב שלושה ימים במקום אחר.

נכון.

כן, עם שמירה מיוחדת והכול.

אבל זה מתנהל, מבחינת מזכיר הוועדה כמו קלפי רגילה.

כמו קלפי רגילה לכל דבר ועניין.

(ו) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר שמירת הקלפי במהלך ימי ההצבעה ופתיחתה בתום הבחירות.

הבחירות בכלי שיט".



כל התיקונים שאני אקריא עכשיו, אני ארוץ עליהם מהר, כי אלה תיקונים טכניים לחלוטין של כותרות והוספות.

תיקון סעיף 97
2.
בסעיף 97 לחוק העיקרי, ברישה, במקום "פרק זה" יבוא "סימן זה".

תיקון סעיף 100
3.
בסעיף 100(ד) לחוק העיקרי, במקום "פרק זה" יבוא "סימן זה".

תיקון סעיף 121
4.
בסעיף 121 לחוק העיקרי, במקום "פרק י'" יבוא "סימן ב' לפרק י'".

תיקון סעיף 124
5.
בסעיף 124(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "פרק י'" יבוא "סימן ב' לפרק י'".

תיקון סעיף 145
6.
בסעיף 145(א)(6) לחוק העיקרי, במקום "בכלי שיט" יבוא "בכלי שיט ובהצבעת אנשי צוות אוויר".



וסעיף אחרון – תחילה.

תחילה
7.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.



זה לבקשת הוועדה.

לא יודע, אם יקדימו, אפשר יהיה יותר קצר?

ככל שנספיק להיערך, נבוא לוועדה ונציע לקצר את זה. אנחנו צריכים להתקין תקנות, לסכם את הסידורים, את כל הדברים הרלוונטיים.

אתה חושב שארבעה חודשים לא יספיקו לכם?

אם אדוני יבקש ארבעה חודשים, נעשה את זה בארבעה חודשים.

מה שבטוח, שכבר יתפוס את הבחירות האלה.

אם יש עדכון - - -

אני מקווה שהן יהיו במועדן, אבל מה שלא - - -

אם אדוני יקבע ארבעה חודשים, אז נגמור את זה בארבעה חודשים.

אז ארבעה חודשים. טוב. אין הערות, אין דברים, אז נעלה את זה להצבעה. זה לקריאה ראשונה. ויהיה לנו עדיין זמן, אם נחשוב שצריכים לשפר או לתקן, אז יהיה לנו זמן גם בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית לתקן. כן.

מעין ספיבק, אגף תקציבים. רק רציתי לומר שאנחנו לא מתנגדים, בהתאם להערכות התקציביות שהגיעו אלינו. ככל שההערכות התקציביות האלה יגדלו בצורה לא צפויה, אנחנו נצטרך לבחון את חוסר ההתנגדות מחדש.

אוקיי. אז בדרך כלל הערה כזאת יש שאם ההוצאות יהיו פחות אז הכסף הזה לא יעבור חזרה לאוצר.

אחרי כל בחירות ועדת הבחירות מחזירה עודפים לא מבוטלים לאוצר.

צריכים לדבר על זה, יכול להיות שיש לנו מטרות יותר חשובות.

טוב, מי בעד לאשר את החוק? ירים את ידו. אורי, אתה רוצה להצביע?

אין לו צוותים באוויר.

- - -

לא, בסדר. מי בעד? להצביע. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת צוות אוויר), התשע"ו–2016 נתקבלה.

אושר פה אחד. שיהיה לנו בהצלחה. אני אומר שוב: יש עוד קצת עבודה לעשות. בכל מקרה את זה נעביר לקריאה ראשונה במליאה, ובין זה לזה אם יהיו דברים לתקן נעשה.

ושוב, לטייסים וכל הצוותים וכו', יישר כוח.


הישיבה ננעלה בשעה 14:12.