פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



21
ועדת הפנים והגנת הסביבה
31/10/2018

הכנסת העשרים






הכנסת





מושב חמישי


פרוטוקול מס' 729
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ב בחשון התשע"ט (31 באוקטובר 2018), שעה 9:00

דיווח הממשלה בנוגע להיערכות להפעלתם של מכוני בקרה

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

איתן ברושי

רות חנוך-שורץ - סגנית מנהלת מנהל התכנון, משרד האוצר

ענת אלבס - מנהלת תחום מדידת ביצועי מכוני בקרה, משרד האוצר

אורי דביר - רפרנט רמ"י והגנת הסביבה באגף תקציבים, משרד האוצר

איילה גלדמן לסטר - מנהלת תחום רישוי בנייה, המשרד להגנת הסביבה

אבישי לדאני - מנהל תחום טיוב רגולציה, המשרד לביטחון פנים

חיים תמם - רא"ג הגנה מאש, כיבוי והצלה, המשרד לביטחון פנים

תומר חזות - עו"ד, יועמ"ש כיבוי והצלה, המשרד לביטחון פנים

בר לוי - עו"ד, יועמש, המשרד לביטחון פנים

אירית המאירי - מרכזת בכירה פרצלציה, אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון

אילנה טלר - מנהלת תחום ארצי בכירה תכנון ובניה, משרד הבריאות

נועה סוניה עמירב - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סטפן אבו חדרה - אדריכל ומהנדס, מנהל אגף תכן הבניה, מינהל התכנון

אבנר אקרמן - מהנדס, יו"ר איגוד המהנדסים, מרכז השלטון המקומי

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

דניאל פינטו - כלכלן, התאחדות התעשיינים

הלל הלמן - מנהל מחלקת רישוי בניה, עיריית ת"א, פורום ה-15

צחי כץ - מהנדס העיר, עיריית מודיעין-מכבים-רעות

חמוטל בן יעקב - מהנדסת באגף הטכני, התאחדות ארצית של בוני ומפתחי ישראל

ניב יונת - יו"ר התאחדות בקרי הבניה בישראל בע"מ

שני עשור - מנכ"ל התאחדות בקרי הבניה בישראל בע"מ

ניסים שוקר - מהנדס, בעל המכון, ניסים שוקר מכון בקרה בע"מ

אבנר עציון - מנכ"ל, מכון ניסים שוקר מכון בקרה בע"מ

צבי צור - יועץ, ניסים שוקר מכון בקרה בע"מ

אסא זהר - עו"ד ואדריכל. ראש מכון אלפא סייד בקרה בע"מ

הוגו שפנגנטל - אדריכל, מנכ"ל, מכון בקרת הבנייה הישראלי בע"מ

סמדר פרידמן - מנהלת משרד, מכון בקרת הבנייה הישראלי בע"מ

בני לחין - מנכ"ל,AIS מכון בקרה בע"מ

נריה זיסברג - שכיר, מכוני בקרה

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מילגם

כפיר כהן - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מילגם

רוני טיסר

לאה קריכלי

מאיר פרץ


דיווח הממשלה בנוגע להיערכות להפעלתם של מכוני בקרה

שלום לכולם. נא לשבת. אני רוצה לפתוח את הישיבה.

שלום, חברים. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: דיווח הממשלה לגבי ההיערכות להפעלת מכוני בקרה.

אתמול קרו כמה דברים משמעותיים שאי-אפשר להתעלם מהם. קודם כול, אנחנו אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, שבאופן כללי לפחות עברו כתקנן, וגם אחוז ההצבעה, מסתבר שעלה מ-2013, וזה הישג יפה.

לצערי, אתמול היה גם אירוע נוראי וקשה של תאונה קשה בכביש 90 שנספתה בו משפחה שלמה. כולנו מזועזעים מהאסון הזה. אני חושב שצריך לבדוק – זה בתחום ועדת הכלכלה, נושא התעבורה, אבל אם חגורות הבטיחות ברכב הפכו להיות מלכודות מוות זה משהו שמאוד מדאיג לשמוע, ובאמת, כואב בכלל, כזה אירוע.

אתמול גם נפטר השר דוד אזולאי אחרי מחלה ארוכה וקשה. אנחנו הכרנו אותו פה בכנסת – באמת, אחד האנשים היותר-צנועים, יקרים; איש עשייה. היה, דרך אגב, יושב-ראש ועדת הפנים פעמיים, שתי קדנציות. לא זוכר אם היה עוד מישהו שהיה שתי קדנציות. אני מבקש שנעמוד רגע לזכרו.

(הנוכחים מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.)

תודה. נא לשבת.

אנחנו קיבלנו מצגת בנושא מכוני הבקרה מרותי שורץ – שלום, רותי – סגנית מנהל במינהל התכנון בנושא רישוי ובנייה. את רוצה שנעבור על המצגת, פשוט?

כן. אני יכולה להציג אותה.

אז נעשה את זה בשמחה, ורק לראות מבחינת המדברים והמוזמנים: צחי כץ? שלום. עיריית מודיעין, מהנדס העיר?

כן.

אבנר עציון, מכון בקרה. מאיזה מכון?

ניסים שוקר מכון בקרה.

יפה. איפה המכון נמצא?

פה, בירושלים.

יפה מאוד. מי עוד ממכוני הבקרה יש פה? אני אשמח לשמוע אתכם, באמת לראות, אבל נתחיל רגע עם המצגת ומשם נמשיך. בבקשה.

(מקרינה מצגת.)

אני ממתינה שהמצגת תעלה, אז בינתיים אתחיל בעל-פה. נתחיל עם המכונים. כרגע קיבלו רישיונות ארבעה מכונים; שלושה קיבלו רישיונות ביוני, אחד קיבל רישיון בספטמבר. יש לנו עוד שני מכונים שהם מוסמכים אך בתהליך רישוי אצלנו, והצפי לקבלת רישיון הוא במהלך חודש נובמבר.

אני מזכירה את המתווה: לפי החקיקה, עד 1 באפריל 2019 – שש יחידות דיור של עד 29 מטר וולונטרי. מ-1 באפריל 2019 המנה הזו נכנסת כמנת חובה, והמחוקק קבע לנו בינואר 2020 להכניס את כל סוגי המבנים. עכשיו, מבחינת בקשות שמתאימות לטיפול במכוני בקרה כרגע, אז הערכנו שיש כ-580 בקשות. מכיוון שהנושא הוא וולונטרי, ומכיוון שיש חשש, שהוא חשש מובן, אז כרגע נכנסה לנו בקשה אחת, ויש לנו עוד ארבע בקשות בקנה, שאני מעריכה שזה שבוע-שבועיים.

רק בקשה – מה?

פרויקט אחד נכנס.

לכל הארבעה הקיימים, אחד פתוח רק חודש וחצי ויש רק פרויקט אחד בפנים?

נכון.

מתוך 580?

נכון. יש עוד כמה בקשות, שערכן הוא 750 יחידות דיור, שזה משמעותי, שאמורות להיכנס בשבוע-שבועיים הקרובים. אנחנו מחכים להחלטת ועדה.

מה הקשר להחלטת ועדה? אם הוועדה תאשר אז - - -

כן.

אבל אתם יודעים בוודאות שאותם פרויקטים אמורים להגיע למכון בקרה?

כן, כן. אנחנו מבצעים מעקבים מאוד אינטנסיביים כדי באמת לראות איפה יש פרויקטים שיכולים להיכנס. אני ממשיכה. אפרופו המעקבים שאנחנו מבצעים – אנחנו עשינו תמיכות; יש רשת תמיכות שהמחוקק קבע לנו. כל רשת התמיכות הזו מאורגנת. עברנו את כל התהליכים הביורוקרטיים בתוך המשרד. מדברים על פטור מאגרה, ומענק, ומענקי הקמה שכבר שולמו, ורשת ביטחון.

אפרופו המעקבים שאנחנו עושים, אנחנו מנסים להטמיע ולהעלות ככל הניתן את המודעות לנושא של מכוני בקרה. אני יכולה לומר שהדרכנו כ-1,000 אדריכלים בנושא. אנחנו מבצעים השתלמויות גם למהנדסי עיר, גם ליזמים וגם לאדריכלים. עברנו את כל הוועדות המקומיות, כי כמובן שיש קשר בין תהליך הרישוי למכון הבקרה. אנחנו מתכננים עכשיו להיכנס למחוזות.

היום בבקשה הם צריכים לחתום שהם מוותרים על מכון בקרה?

כן.

אז גם בסוף, אם זה מגיע למישהו שלא יודע, אם הוא לא חותם זה אמור לעבור למכון הבקרה?

כן.

אבל הם חותמים. רובם המוחלט חותמים?

שאלה טובה.

אני שואל. היא אומרת שכן.

אנחנו לא יודעים.

אתם לא. היא אומרת שכן. אתה לא אמור לדעת. איך אתה - - -

לא, זה מדהים שמ-580 הגיע אחד, רק לפני שבוע.

אבל 580 זה הפוטנציאל השנתי.

נכון.

כן, אבל אף אחד לא הגיע.

בסדר, אנחנו מדברים פה על תקופה – המכונים קיימים שלושה חודשים ומתוכם חודש חגים.

טוב. בואו נמשיך.

אוקיי.

רגע, אנחנו בשקף "הטמעת התהליך"?

כן. אז אני עוברת על פעולות ההטמעה שעשינו. עשינו לא מעט - - -

דרך אגב, באיזו עיר ובאיזה מכון הבקשה שנמצאת בהמתנה?

במכון AIS ברחובות.

כמה יחידות?

11.

בסדר. טוב מאוד.

עדיף ככה.

אז התחלתי לספר על כל פעולות ההדרכה שעשינו. כבר עברתי על השקף הזה. אנחנו גם הגדרנו שיש ללוות בקשות חדשות שנכנסות עכשיו, כדי להבין את התהליך, לזהות צווארי בקבוק ולדעת איך לקדם אותם.

בנינו מנגנון פיקוח. אנחנו נתחיל ליישם אותו ברבעון הרביעי של 2018.

רגע, עצרי. הרבעון הרביעי של 2018 זה עכשיו.

כן.

אז מה?

אנחנו מתחילים ליישם. מאחר שעד עכשיו לא נכנסו לנו בקשות, לא היה לנו מה ליישם. המחוקק קבע ששר האוצר צריך להפעיל מנגנון פיקוח על מכוני הבקרה. בנינו אותו. אנחנו נתחיל ליישם אותו ברבעון הצפוי.

טוב.

אלו האתגרים שאנחנו מזהים בתהליך: 1. החשש וחוסר המודעות של השוק. אנחנו יכולים להבין זאת. בסופו של דבר זו חיה חדשה. אנחנו בתהליכי הידברות לגבי העברת סמכויות מהגורמים המאשרים גם בנושא של הרחבת סוגי המבנים: היום אנחנו מדברים על פלח מסוים, שש יחידות דיור, 29 מטר, הכול מגורים. והאתגר המשמעותי כרגע – כי זה וולונטרי – אז באמת יש - - -

בסדר, אבל ידענו שאנחנו הולכים לאירוע כזה. זה היה ברור.

טוב.

הבנתי. טוב, שאלות נשאל אחר כך. צחי, רצית להגיד משהו.

אני מדבר כמהנדס העיר מודיעין, אבל אני גם חבר בוועד מהנדסי ערים. אני מקווה שיו"ר הוועד אבנר אקרמן יגיע. שלושה דברים – ואני ראיתי שרוצים להרחיב פה למבני ציבור: קודם כול, אני לפני כן רוצה לברך על התהליך. אני חושב שהוא חשוב. אני חושב שהוא היה צריך לקרות כבר מזמן, וחבל שיש רק מעט מאוד מכונים שהוסמכו, כי בסופו של דבר, בתנופת הבנייה היום בארץ – אנחנו מזהים את זה, מהנדסי הערים, כמשהו שעשוי להיות פקק בצנרת, כל הרשויות המקומיות קולטים שלושה מכונים. אני לא יודע איך פותרים את הדבר הזה.

בינתיים עם העומס הם מתמודדים.

לא, עם העומס הם מתמודדים, אבל אני אומר שבסופו של יום 1 באפריל הוא מחר בבוקר.

קודם כול – ארבעה.

ארבעה, סליחה. 1 באפריל הוא מחר בבוקר. אני יכול להגיד לך שמתוך שיחות שלי עם היזמים הם לא מתים להגיע לשם.

למה?

שאלה טובה. אני אגיד לך למה. הם, די נפל עליהם בהפתעה כל הסיפור של רישוי זמין. מה זה בהפתעה? פתאום זה הגיע, נעשה שינוי - - -

זה כבר שנתיים, לא?

נכון, נעשה שינוי. אני חושב שמינהל התכנון פגש לאחרונה גם נציגים של האדריכלים והתחיל לשמוע גם את האדריכלים. אני חושב שהם לא הגיעו לזה מוכנים, ואני מקווה מאוד – ראיתי פה במצגת שמתכוונים להכין גם אותם – שיכינו אותם בזמן ולא אחרי שהמכונים האלה נפתחים, כי הם לא ממש יודעים לאיזה תהליך הם הולכים, והם בסופו של דבר הלקוחות.

האדריכלים הם הלקוחות?

האדריכלים והיזמים. בסופו של דבר - - -

כשאתה מדבר עם אדריכל ויזם, ואתה אומר לו: יש מכון בקרה, אתה רוצה להיעזר בו? למה הם אומרים לך: לא, עזוב אותי?

כי קשה להם עם השינוי. הם לא מבינים עד הסוף את השינוי. הם רגילים היום שאנחנו שולחים אותם לגורמים והם חוזרים. אתה יודע, זה גם הכסף, בסופו של דבר זה עולה להם כסף.

עכשיו לא עולה להם כסף.

1 באפריל. אנחנו עכשיו בתקופה שאנחנו רוצים להכניס - - -

זה הרעיון. אני מודה שכשחוקקנו את החוק – מתי הוא עבר, דרך אגב?

מרס 2018.

מרס 2018. כמה מכונים היו אז?

שלושה.

שהיו כשירים כבר?

לא.

באפריל.

באפריל היו שלושה. עד יוני הם קיבלו.

בלי החיקוק אי-אפשר היה לקבל רישיון.

תראה, הם בחשש שזה יעכב את התהליך. אתה מגיע לעוד גורם שהוא לא מוכר.

אז זו הבעיה.

כן, זה החשש.

חמוטל בן יעקב, התאחדות בוני הארץ.

אני חושבת שאני יכולה לענות על שאלה זו די טוב, כי בסך הכול הקבלנים פונים אליי. אני מודה, רק בשבוע שעבר קיבלתי סוף כל סוף טלפון מקבלן ששאל אם כדאי לו ללכת, ואני מדברת על זה כבר הרבה זמן.

כמו שצחי אמר, הקבלנים מאוד חוששים. הם עם המון כוויות מהרישוי הזמין, והם פוחדים מעוד רגולציה שתעלה להם ושתעכב אותם. הם פוחדים גם כי הם עוד לא מבינים וכי הם עוד לא יודעים. זאת אומרת, באיזשהו מקום גם ההסברה פה של מה היתרונות של ללכת למכון בקרה, ולא רק ממני – מכוני הבקרה, אנחנו נותנים להם במות להציג בהן – לדעתי היא לא מספקת. יש עכשיו כבר קצת הבנה של - - -

למה היא לא מספקת? מה היית מציעה לעשות שלא עושים?

צריך לעשות, לדעתי, איזשהו קמפיין, או הדרכות לקבלנים. לא אצלי, אלא דווקא אצל הרגולטור.

השאלה – למשל, יש לקבלנים כנסים מדי פעם; אני מכיר כי גם אותי מינהל התכנון מזמין. יש כנסים לקבלנים, וגם אותי מינהל התכנון מזמין לדבר שם.

נכון.

רות שורץ, אתם שם? אתם שמים דוכן?

כן, יש לנו כנס - - -

ראשית, היינו בשיתוף פעולה, דיברנו - - -

יש כנס ב-7 בנובמבר שסטפן בא להרצות אצלנו.

לא רק להרצות – לשים דוכן ולהסביר לאנשים. בואו, אתם צריכים לעזור לחבר'ה האלה, אחרת זה לא יקרה. אם אתם לא תעשו אז זה לא יהיה.

לפני 15 שנה בערך הגיע אלינו המבא"ת. כולם נורא חששו ממנו. זה דווקא בהליך התכנון - - -

אני לא יודע מה זה המבא"ת.

המבא"ת זה רישוי זמין של התכנון – של התב"עות, לא של היתרי הבנייה. כולם נורא חששו, והיום כולם שואלים איך הסתדרנו בלי. אני זוכר אז, בתור מישהו בשוק הפרטי, לא הציבורי, את הקמפיינים, את הכנסים שארגן מינהל התכנון דווקא לשוק הפרטי וליזמים ולבוא ולשמוע על זה.

אוקיי.

זה מאוד חסר היום, בעיניי.

בואו נשמע את - - -

רגע, לא סיימתי., שני דברים נוספים.

כן.

האחד זה בנושא מבני חינוך: מבני חינוך – ראשית, אני חושב שחשוב שהם יהיו בפנים, כי גם אותם צריך לבדוק. אבל מבני חינוך הם מבנים, ואני מדגיש מבני חינוך ולא מבני ציבור, משרד החינוך נוהג בדרך כלל לתת את התקציבים שלו לבית הספר – אנחנו יודעים את זה – ממש סמוך למועד פתיחת שנת הלימודים, שנה קודם, ואנחנו צריכים להטיס את זה. זה השלב שמגיע גם ההיתר, בדרך כלל במיוחד, אם זה הולך במסלול משכ"ל.

חייבים לייצר מסלול ירוק במכוני הבקרה למבני החינוך – אני מדבר על מעונות, אני מדבר על בתי ספר ואני מדבר על גני ילדים – שהם לא יתקעו בצנרת. ואני מסתכל שנתיים-שלוש קדימה, כי בסוף הצינור הזה יתמלא.

אוקיי. אתה אופטימי, אבל בסדר.

זה דבר אחד. הדבר השני, ואני אומר את זה בצער רב – בשבועיים-שלושה האחרונים אנחנו ראינו את מספר ההרוגים ואת מספר הנפגעים באתרי הבנייה. איפשהו, כל נושא בטיחות הבנייה נפל בין הכיסאות. אני יודע שבמהלך התהוות מכוני הבקרה היה רצון להכניס את משרד העבודה לתוך התהליך הזה, לפחות בקבלת אישורים. היום, משרד העבודה מגיע אל השלטון המקומי, אל מהנדסי הערים, ומחזר כמו קבצן: תכניסו אותי לתהליך. תשלחו אותם כתנאי להיתר בנייה. אני לא יודע מתי, אם יש במקרה מנוף, אז הם מגיעים אליי לקבל את אישור המנוף. הם לא יודעים, והם אחראים לנושא הבטיחות באתרי הבנייה בסופו של דבר. אי-אפשר להתעלם מזה. עכשיו, היה רצון להכניס אותם במהלך החקיקה פנימה. אין לי מושג למה זה נפל, אבל זה נפל.

אתה מדבר על הבקרה לאורך הבנייה?

לא, קודם כול - - -

לא על הבקרה בתכנון?

מכון הבקרה שולח את היזמים לכיבוי אש, ופיקוד העורף – שישלח אותם גם לשם. שהמשרד יקבל את המידע שהוא רוצה על הבנייה שמתבצעת ויחליט אם נכון לו להגיע לשם או לא נכון לו להגיע לשם. הוא לא יודע מי אחראי הביקורת, הוא לא יודע מי הקבלן, הוא לא יודע כלום על הפרויקט.

טוב, מאה אחוז. אני רוצה רגע לשמוע את מכוני הבקרה עצמם. נתחיל עם אלפא סייד.

הוא בפקקים.

הוא מתכנן להגיע?

ודאי.

טוב, מכון הבקרה ניסים שוקר. מי זה ניסים שוקר?

אני.

אז בוא, ניסים, תדבר.

שמי אבנר, מכון הבקרה ניסים שוקר. אני אתחיל דווקא בנושא הפרסום. אני חושב שכל מי שקצת בדרכים ונוסע עם רדיו פתוח שומע את הקמפיינים המאוד-מאוד אינטנסיביים שמינהל התכנון עושה לקורסי הבקרים – פונה לאדריכלים, פונה למהנדסים ומזמין אותם להשתמש בקורסי הבקרים.

על זה לא שמעתי.

לפני כל מהדורת חדשות - - -

כמה פעמים כל יום.

עכשיו זה הולך לקורס מס' 14. לקראת כל קורס ישנו קמפיין מאוד מאוד אינטנסיבי ומאוד מרשים. קשה לפספס.

אני אגיד לך על מה אני שמעתי קמפיינים: על לעבור לשמונה ספרות ברכב – זה אני שמעתי – והיה עוד קמפיין ששמעתי – זה קשור אליי – זה רכבי דיזל, שאם אתה לא שם מסנן אנחנו נוריד לך את הרכב. מודה שעל בקרים - - -

אז על בקרה גם כן.

יש, יש.

אגיד יותר מזה: בעקבות הפרסום הזה, המכון שלי לפחות מקבל לא מעט פניות, ומתקשרים אלינו ושואלים: פתחתם קורס למהנדסים? אז אני אומר: זה לא אני, זה מינהל התכנון, ואני מחזיר אותם לקול הקורא.

אז עובדים יהיו. עכשיו בואו נראה איפה העבודה.

עכשיו, להזכיר את הדיון הקודם, כשהיינו פה במרס, התחייבה מירי, אני חושב, אמרה: אנחנו מכינים קמפיין פרסומי ליזמים וקבלנים לפנות. יזמים וקבלנים לא יודעים ולא מכירים את התהליך כמעט בכלל. מה שקורה עכשיו זה שאנחנו, המכונים שהוסמכו, וגם אלו שלא הוסמכו, עושים עבודת רגליים, ומנסים לכתת את רגלנו - -

ברור.

- - ולפגוש קבלנים ויזמים ולמכור להם - - -

את השירות הזה.

הם לא יודעים מה אתה רוצה מהם.

הם לא יודעים מה אני רוצה מהם, ואת ההתנגדויות – במקום שהמדינה תתמודד איתן אנחנו מתמודדים איתן וחוטפים אותן לפנים.

שאתם אינטרסנטים בהגדרה.

ואז לפעמים אפילו, אני יכול להגיד שאני בועט בדלי שאותו אני ממלא, כי אני בא למכור את השירות - - -

הבנתי. הערה טובה מאוד. מאה אחוז.

זה לא אנחנו צריכים לעשות. היינו צריכים לקבל, לכאורה, במירכאות – אולי לא נעים להגיד את זה – היינו אמורים לקבל קהל שבוי. הכנסת החליטה, הוועדה החליטה פה שהשנה הראשונה תהיה וולונטרית, והקהל הוא לא שבוי אבל הוא מאותגר.

למי אתם מדווחים, בבקשה?

מדווחים מה?

מי שנותן להם את הרישוי זה הגורמים המרשיינים נותנים אישור ומינהל התכנון הוא גורם מתכלל.

אבל – מותר לי שנייה? פה עוסקים כבר בביצוע, אז למה זה לא כפוף לוועדה המחוזית או המקומית? הרי אתם בודקים כבר את הביצוע, לא?

אנחנו עוד לא בודקים, אני מדבר - - -

לא אתם.

הם גורמים פרטיים. הם לא - - -

כן, אבל התכנון כבר מאחורינו.

לא, לא.

גם תכנון וגם ביצוע. הבקרה היא גם על התכנון.

אבל היא מהתחלה.

אני שואל למי אתם מדווחים, למי מדווחים?

אנחנו מאשרים לוועדה המקומית.

אז תסבירו רגע. מה אתם מאשרים לוועדה המקומית? לתת היתר בנייה?

את התכן וממליצים להם לתת היתר בנייה.

הוועדה המקומית שולחת את הבקשה להיתר, אחרי שהיא בדקה אותה סטטוטורית, למכון הבקרה לבדיקת תכן. עד שמכון הבקרה לא מחזיר לוועדה המקומית שהכול בסדר אנחנו לא משחררים את היתר הבניה, הם תנאי מרכזי, אבל הם מתכללים בתוכם הרבה גופים כמון פיקוד העורף, כיבוי אש, רוב הגופים שצריך.

לא צריך לרוץ ספציפית אלא הם מרכזים את זה.

הם מרכזים הכול.

נמשיך, אני רוצה לשמוע את AIS.

רגע, סליחה, אם אפשר להמשיך, יש לי עוד שני נושאים קצרים.

כן.

מוזר לנו מאוד שאנחנו לא מקבלים פניות. כי לא יכול להיות שכל מי שהגיש בקשה הגיש גם בקשה ואמר שהוא לא רוצה להגיע למכון בקרה בפועל, לכאורה זה הוגדר כמסלול ברירת מחדל. משהו פה לא קורה, והעובדה היא שהגיעה בקשה אחת בשבוע שעבר לידידנו ממכון AIS.

מאה אחוז.

זה מוזר.

טוב.

הדבר השלישי: הייתה פה הגדרה ואפשר לפתוח את הפרוטוקול של אותה הישיבה, ודובר על זה זה שרשת הביטחון תשולם במשך כל השנה הוולונטרית.

כל רבעון.

מה?

כל רבעון.

סליחה, ארבע פעמים במשך השנה הוולונטרית. שנה המכונים זכאים לפיצוי. שאלו פה מטעם משרד האוצר: "אבל לא תהיה עבודה, ועוד אין להם רשיונות" ובפרוטוקול כתוב שיושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יואב קיש אומר: "לא מעניין אותי, אתם תפצו אותם גם על זה.".

בפועל, במבחני התמיכה, מה שקרה זה שאנחנו זכאים לפיצוי רק מאז שקיבלנו רישיון. הווי אומר: מרבעון שניים. זאת אומרת, על רבעון אחד התמוסס ואנחנו לא זכאים על פי החוק כרגע.

מתי החוק חוקק?

בסוף מרץ.

אז הוא כבר התחיל אחרי רבעון אחד.

לא, רבעון אחד של השנה.

רבעון אחד 2108?

רבעון אחד של השנה הוולונטרית שהוגדר ה-1 באפריל.

רגע, בוא נדבר ברבעונים קלנדרים.

קלנדרים – 1 באפריל.

פה מדובר בסוף רבעון אחד 2018.

נכון.

ועוד שניים 2018, עליו אתם לא מקבלים.

נכון.

לא במכונים.

וזה נאמר לנו שהיה סיכום, אחרי הדיון בוועדה היה סיכום עם אדון יואב קיש - - -

לא, לי לא זכור שום סיכום, אבל תכף נשמע את ה - - -

מבחינתנו אנחנו בחסרון כיס על רבעון הזה.

טוב, תודה. אני רוצה להמשיך עם AIS.

שלום, שמי בני, אני מנכ"ל של AIS.

הרמתם כוסית לפני שבוע?

אנחנו על אדי דלק אבל כן, שמחנו, וזה לא היה קל. באמת אנחנו במאמצי שיווק – חצי שנה אנחנו חורשים, כמו שאבנר הקולגה שלי אומר, אנחנו חורשים. אנחנו פונים לשלושה פלחים: יזמים קבלניים, רשויות רישוי, והקהילה המקצועית של האדריכלים והמהנדסים.

אני רוצה לדבר על הפלח השני, שהוא רשויות הרישוי: שמה יש פער ידע ומידע עצום. אנחנו יושבים ביבנה ובאזור חיוג 08, אנחנו כבר מכסים לא מעט רשויות, ויש פער עצום. זה מתחיל ממנהל מחלקת רישוי ועד בודקות תוכניות. הם פשוט לא יודעים. אנחנו מצאנו את עצמנו - - -

הם יודעים אם הם מחתימים על הטופס הזה של לוותר על מכון הבקרה?

אנחנו צריכים להאכיל אותם בכפית, אנחנו מסבירים להם מה לעשות, ויוצא מצב שאנחנו משקיעים יותר מאמצים דווקא ברשויות הרישוי. צריך לבוא להחלטת ועדה ולהסביר להם: זה למכון וזה נשאר לבקרה מרחבית. כי מערכת רישוי זמין לא יודעת כרגע לעשות את הפילוח הזה. זה מאמץ מאוד גדול. לא רוצה להגיד מתסכל, אבל זה מצטרף למאמצי שיווק שאבנר דיבר עליהם – יזמים וקבלנים – ששמה זה לא פחות מאתגר. מצאנו את עצמנו מסתובבים במסדרונות של עיריות ומסבירים להם מה ללחוץ, איפה ללחוץ, איזה טופס שלנו ואיזה טופס לא שלנו.

כמה זמן זה יעכב את אישורי הבנייה בנוסף ללוח הזמנים הארוך - - -

זה לא יעכב.

איך זה לא יעכב? אתה אומר - - -

אני אסביר.

אתה אומר שעד עכשיו בנו פה לא בסדר ועכשיו יבנו בסדר וזה לא יעכב?

אני אסביר. אנחנו נכנסים אחרי אישור התוכנית בתנאים. אחד התנאים הוא בדיקה ואישור של מכון הבקרה, והיזם פועל במקביל. הוא פונה למכון, ובמקביל יש לו מספיק תנאים לאסוף ולהגיש לרשות הרישוי. אנחנו לא נעכב את זה. אנחנו מוגבלים בזמן של 30 יום. יש עלינו עיצומים כספיים, יש מנגנון שהמדינה הכינה - - -

30 יום?

30 יום.

מה היתרון שלכם על אדריכלים שהכינו את התוכניות?

אנחנו בודקים את התכן - - -

יש עוד מי שבודק, זה ה - - -

מה תנאי הסף להתקבל כבודקים לעומת אלה שהכינו? מה רמת הבדיקה לעומת זאת שהייתה עד היום? הרי כל הזמן ישראל היא אלופת העולם בזה שבונים פה מעט מאוד וזה חלק מהטענות - - -

זה אמור לפשט את זה.

אני לא יודע.

עד היום זה לא נבדק בכלל.

את השאלה הזו אני מפנה למחוקק.

- - - התחלנו לפני 23 שנה.

לא, מקודם דיברו על בתי ספר. אני בניתי בתי ספר וגנים. לא בונים אותם ביום אחד. לצערנו בונים אותם באיטיות כזו גדולה, כי היא תלויה בקצב המימון ולא בקצב הבנייה בדרך כלל של פרוקטים אמתיים.

אז זה רק מחזק שאנחנו לא נעכב.

לכן צריך - - -

אם זה וולונטרי אז ממילא לא חובה לעשות את זה.

כן, אני רק רוצה להגיד שבאמת אנחנו מחכים לאפריל 2019. ואני מזכיר שלשר האוצר יש את הזכות לקצר את התקופה הוולונטרית, ויפה שעה אחת קודם, אם הוא באמת יקצר. תודה.

מכון בקרת הבנייה הישראלי מפתח תקווה שעובד חודש?

חודש, נכון, אנחנו התחלנו בתאריך מאוד מיוחד: ה-11 בספטמבר, בו אנחנו קיבלנו רישיון.

תתחילו שם.

במצגת כתבו לכם ה-12 לספטמבר.

כן אבל - - -

אל תשווקו את התאריך הזה.

מספר נקודות: קודם כל, צריך לחדד יותר ברשויות המקומיות את הנושא, ואתה כיושב-ראש דייקת בניסוח של מי מופנה למכון בקרה. זה כל מי שמגיש בקשה להיתר ולא מודיע לרשות המקומית שהוא לא מעוניין ללכת למכון הבקרה.

ממה שאתה מכיר זה לא קורה?

זה לא קורה. כי עובדה, גם החברים פה, אנחנו היינו אמורים לקבל כמות, והייתי ברשויות, הייתי במספר רשויות, והן אפילו לא לגמרי הבינו וידעו: "אה, ככה" כי קיבלתי פרויקט מיזם - - -

משרד הפנים פה?

- - -

בסדר, אבל עובדה שלא יודעים על זה ברשויות.

אני חושב שחשוב מאוד - - -

הוועדות המקומיות - - -

שהן שלכם?

כן. אני רק אומר בסוגריים, לפני שאתה ממשיך, שעשינו תהליך הטמעה ואנחנו מתכוונים להמשיך עם זה. יש לנו רפרנטים שמסתובבים בכל הארץ ויש לנו מצגת על הסיפור הזה ועל זה שמהנדסי ועדה צריכים - - -

אבל עובדה שזה לא שם.

אני רק רוצה להבהיר שמבחינת הוראות החוק, במסגרת המידע להיתר, צריכה להיכלל הודעה. זה קורה? יש כאן איזה - - -

הודענו את זה, ההודעה הזו נכללת.

ההודעה נכללת ברישוי הזמין, חייב.

לא, במידע להיתר הם מתכוונים. וגם במערכת רישוי זמין יש חלון שקופץ ואומר שבמידה ואתה לא אומר כלום אתה אוטומטית - - -

וכשהם לא אז הם צריכים להגיב. אם הם לא מגיבים הם צריכים להגיע למכון הבקרה.

ברירת המחדל היא שאם לא - - -

לדעתי זה עדיין לא עובד מספיק טוב, ולכן עדיין לא באים ופונים אלינו למכוני הבקרה. אני, למרות שאני הכי צעיר פה בין החברים, אנחנו קיבלנו פניות ועוסקים במספר פרויקטים גדולים. מעל 800 יחידות דיור, אני מקווה שאנחנו מתחילים.

איפה?

באור עקיבא בפרויקט "חלומות אור ים". יש שמה פרויקט של "שיכון ובינוי" ופרויקט של "אלקטרה בניין", פרויקטים שאנחנו עכשיו בהתקדמות.

טוב.

אני חושב שצריך, גם העברתי שאילתה, לתת איזושהי גמישות אולי לאנשים במינהל התכנון לגבי סוג של פרוייקטים. אתן דוגמה: התקנות קובעות שבניינים, הסף התחתון הוא שש יחידות דיור והסף העליון הוא 29 מטר. זה מה שהיום קובעים בתקנות, אלו הפרויקטים שנכנסים במסגרת מכון הבקרה. יש לפעמים פרויקטים שכתוב למשל: יש היום פרויקט שכתוב בתב"ע שמותר 13 יחידות דיור אבל מחולקות לבניינים של 5, 5, ו-3. במסגרת, יכול להיות שזה לא נכנס לתוך המערכת.

טוב, זה - - -

היזם הוא, עכשיו, מה היה קורה אם היה לי בתוך המגרש בניין שהיה מותר לי לבנות 6,6, ו-2? ולכן שני בניינים נכנסים לתוך מערכת הרישוי הזמין.

הוגו, השאלה שלך היא למה לא מחשבים את היחידות דיור במצטבר.

כן.

זה נובע מהגדרת החוק.

אני מבין, אבל - - -

מה הגדרת החוק?

הגדרת החוק אומר שבבניין אחד צריכות להיות לפחות שש יחידות דיור.

אבל תראו איזה אבסורד יכול להיות, יכול להיות שיהיו שני בניינים שהם כן בתוך זה ובניין אחד שהוא מחוץ.

טוב, הבנו.

אז זה נושא אחד. עכשיו, בנושא של לוחות הזמנים, יש עדיין בכל המערכת כמה באגים. אנחנו יכולים לעמוד, ואני משוכנע שאנחנו לא רק שנקצר את לוחות הזמנים אלא שאנחנו יכולים לבוא ולזרום בצורה די מהירה. אבל, פתאום בתוך המערכת יש גורמים, למשל, רשות מקרקעי ישראל ששמה יש להם את הצד שלהם. התקנות קובעות שמצד אחד אם הם לא עונים תוך שבועיים אז אוטומטית הבקשה מאושרת, כך אני מבין. ואם הם כן אומרים שהם כן צריכים לבדוק, אזי יש להם 90 יום לבוא ולהשיב אבל הבנתי שבתקופת הביניים, עד ה-1 בינואר 2019, גם זה לא קיים זאת אומרת שתוכנית שאני אישרתי כמכון בקרה, ובמסגרת האישורים הוא צריך לקבל אישור של רשות מקרקעי ישראל. התוכנית הזו תקועה במשך - - -

ואם לא היה מכון בקרה? אז זה עדיין היה תקוע אותו דבר.

היה, אבל מה עשינו? אנחנו באנו וקידמנו ויש - - -

זה אבל אישור, רמ"י אומרת שזה לא קשור לחוק.

זה מחוץ למכון הבקרה.

מחוץ למכון אבל אם אנחנו מדברים על - - -

ואז אתה צריך לדאוג שהפעולות שלך יהיו בזמן. אתה לא יכול להיות אחראי - - -

לכן הקדמתי ואמרתי, אנחנו מבחינתנו - - -

טוב, אני רוצה להתקדם, תודה. הגיע נציג מכון אלפא סייד?

אסא זהר, אדריכל, מנכ"ל אלפא סייד. אצלנו במכון התקבלו די הרבה פניות – קרוב ל-20 פניות, אבל יש בעיה, ההגדרות בחוק הן שבקשה צריכה להיות מוגשת לאחר ה-1 באפריל 2018 וצריכה להתקבל החלטת ועדה בכל הנושאים המרחביים. לצערי אף אחת מהפניות לא עמדה בשתי הדרישות האלה.

למה? הן היו וותיקות יותר?

כן, היו כאלה שהוגשו, נגיד, במרץ ובינואר, או אפילו ב-2017.

למה שמנו את ה-1 באפריל?

לדעתי זו הייתה טעות, צריך היה לקבוע - - -

מה מפריע שהיו, מאיפה זה הגיע?

אני לא ידעתי מזה.

אני לא זוכר שבחוק שמנו את זה.

לדעתי היה צריך לקבוע שבקשות שמאושרות אחרי ה-1 באפריל.

החוק נכנס אבל מה הקשר בין תחילת החוק לפרויקטים - - -

החוק מדבר על הגשת בקשה להיתר. כל בקשה להיתר שמוגשת החל מה-1 באפריל - - -

אבל למה?

זה מחויב, אבל אם הם רוצים למה אתם מונעים מהם?

לא, בקשה שלא נכנסה לפני, אחרי ה- 1 - - -

הוא שואל למה.

ההיגיון אומר - - -

אתה חוזר על המצב שהוא לא טוב.

אז אני אסביר.

אין לזה שום סיבה.

תסביר לי, לא לו.

אוקיי.

החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל. ולפני זה לא היו מכוני בקרה מאושרים אבל עכשיו הגיע מישהו שהגיש בקשה להיתר חודש, חודשיים, שנה לפני, לא משנה מה. ועכשיו הוא רוצה להיעזר. למה לא לאפשר לו?

אוקיי, כי התכנון של מבנה הוא מתחיל בתכנון המרחבי. זאת אומרת, בנושאים שנבדקים על ידי הוועדה. יש רצף תכנוני, הנושאים האלה אינם מנותקים מהתכנון המרחבי. זאת אומרת, הנושאים ההנדסיים שמכון הבקרה בודק לא מנותקים מהתכנון הכולל של המבנה.

לכן, יש עיקרון - - -

אבל תסביר לי , הרי הוא עובר באותו שלב, ושלב לפני אישור היתר ובדיקת הדרישות של הוועדה המקומית .אז מה זה משנה אם הוא הגיש את הטפסים חודש או חודשיים לפני? אני לא מצליח להבין?

אדוני היושב-ראש, אנחנו נעשה את הבדיקה.

נועה עמירב, משרד המשפטים. אני אומר שההסתכלות בהתחלה הייתה שזה אמור להיות מסלול מחייב ולכן, על מנת למנוע תחולה רטרואקטיבית אנחנו לא נחיל - - -

זה הגיוני.

בסדר, ומתישהו - - -

אבל עכשיו אנחנו בוולונטרי.

אתה צודק. אבל מתישהו במהלך התהליך הרי שינינו לוולונטרי, וכנראה לא לקחנו בחשבון שאנשים בכלל ירצו - - -

אם מישהו ירצה, למה לא?

בסדר, אז צריך לבדוק - - -

צריך לבדוק את הנושא.

רגע, תן לי לסיים את הנושא הזה.

לא, השאלה הבאה.

כן בבקשה.

יש לי שאלה, סליחה חברות, החלוקה של הגורמים הבודקים היא מול מחוזות ומול ועדות או שכל אחד פונה למי שהוא רוצה?

ארצי.

ארצי.

אדוני היושב-ראש, יש היגיון שמול ועדה מחוזית יהיה גוף בודק. גם היכרות עם האנשים והאיזורים.

זה יקרה מעצמו. אבל - - -

רגע, אבל היום כל אחד פונה למי שהוא רוצה?

כן.

זאת אומרת, יכול להיות מקום שיצטברו תיקים ובמקום אחר לא תהיה עבודה.

כן.

למה לא לחלק איזו חלוקה - - -

לא, תראה, יכול להיות שמקום שיהיו בו, יהיה טוב, ייקח עוד עובדים, יגדל - -

אבל מי מווסת - - -

- - יהיה יותר, אנחנו לא מנסים - - -

אני מבין שהוספנו פה פרנסה חשובה לאנשים חשובים, אבל בסוף – רוצים לקדם בנייה. אני שואל למה לא ליצור איזו הידברות בין ועדה מחוזית, נגיד אני בא מהצפון, הייתי ראש מועצה, אני מכיר את העניין. אני שואל, בכל זאת, למה לא לעשות איזו חלוקה?

אבל איתן, זה יקרה מעצמו.

איך מעצמו?

מעצמו.

הרי כל אחד מהם ירצה כמה שיותר תיקים.

בסדר, ואז באופן טבעי אתה תראה מישהו שמתקרב לוועדה, למחוז כזה - - -

קיש, אבל תשמע, הוסיפו פה דבר שלא היה 70 שנה. אני מקווה שזו תוספת נכונה. בסופו של דבר צריך גם שזה יהיה יעיל. ויש פה היכרות עם אנשים, ויש היכרות עם ועדה מקומית, עם ועדה מחוזית, יש פה הרבה - - -

אתה רואה, אתה הלכת לנושא אחר. אני שאלתי כאן - -

זה לא קשור.

על הנושא הספציפי של ה - - -

זה כי אני יושב בוועדת כספים.

אבל הטעית אותי. אמרת לי שאתה הולך לדבר על זה - - -

לא לדבר, אני שואל - - -

אז תן לי רגע, הייתי באמצע נושא - -

סליחה.

- - שאני רציתי לפתור אותו ואתה הלכת למקום אחר.

אתה היושב-ראש.

לא, אני זרמתי איתך כי אמרת שאתה רוצה לדבר על זה.

לא הבנתי, סליחה.

אני מבקש עוד פעם להבין, אתם אומרים שיכול להיות שבגלל החובה והוולונטרי זה יתפספס, ואתם תעשו בדיקה ואם אפשר אז וולונטרית מי שרוצה תשחררו אותו. זה טוב לכולם. אני לא שומע שום נימוק אחר שלא.

לחלוטין, לחלוטין.

זה נושא אחד, אני מבקש תשובה בכתב לוועדה בתוך שבוע מה החלטתם בנושא זה.

נושא שני - - -

רגע, חבר הכנסת ברושי בבקשה.

אני מתנצל, אני מודה שאיני מכיר את כל הפרטים אבל אני מסתכל מהזווית של קידום הבנייה בסופו של דבר. זו גם מטרת גורמי התכנון וארגז הכלים שקצת החליד בזמן האחרון. בסופו של דבר אם תהיה פה עוד בירוקרטיה, ותהיינה עוד ועדות, ועוד פקידים, ועוד כספים, אז יכול להיות שיהיה נזק מסוים.

חבר הכנסת ברושי, המטרה של מכוני הבקרה זה לא ליצור עוד בירוקרטיה אלא לייעל את התהליך ולקצר אותה.

אתה מאמין שזה מה שיהיה? רגע - - -

אלו גורמים פרטיים שהמטרה שלהם זה לייעל ולעזור לקבלנים, ובגלל זה הם - - -

אם זה פרטי זה התייעלות, ואתם עובדי מדינה אז זה לא?

זה לא מה שאמרתי.

<< דובר >

אני שאלתי שאלה פשוטה: אחרי שזה קיים אני לא מערער, האם זה לא נכון, כמה גופי בקרה כאלה יש היום?

יש ארבעה ועוד שניים בקנה.

אז תחלקו אותם לפי חלוקה טרטוריאלית גיאוגרפית ותיצרו - - -

אבל אז זה ייצור מונופולים.

רגע, תן לי לסיים, בסוף תעשו מה שאתם מבינים. ממילא דוח מבקר המדינה יתקוף את זה עוד שנה.

מה שאני מסתכל זה מה בסוף הגדרת המטרה. אחת הבעיות של המדינה, והייתי גם עובד מדינה – זו לא מילה גסה אצלי, אף פעם אתה לא מבין מה רוצים בסוף, לאן רוצים להגיע, תלמדו שהדבר הכי חשוב זה להגדיר לאן רוצים להגיע. אתה לא יודע לאן אתה רוצה להגיע לא תגיע לעולם. לאן אתם רוצים בדיוק להגיע? כאשר בין המטרות של משרד האוצר ומינהל התכנון שזה בלסקי עכשיו, שיקדמו גם את הבנייה.

לכן, אני חושב שהגוף הזה, אם הוא אכן חיוני, אני לא בטוח אבל נגיד שכן, אז צריך לראות שתהיה כאן התאמה בין אזור מסוים, ועדה מקומית ומחוזית, ובין הגוף שעושה עליהם את הבקרה. בסוף התוצאה צריכה להיות גם קידום הבנייה וגם בנייה נכונה, תקראו לזה איל שאתם רוצים לקרוא לזה. אני לא מציע שיהיה על זה דיון. יש פה יושב-ראש, תחליטו אתם. אבל המטרה היא לא לפרנס עוד ועדות ולא לתת משכורות לעוד בודקים, המטרה היא לבנות יותר מהר ויותר נכון ויותר בטוח. אז בתוך הסיפור הזה השאלה מהו המודל הנכון לעבודה. תשקלו את זה, אני לא חלילה מבקש תשובה כרגע.

טוב, תודה.

לדעתי כל המכונים דיברו. רצית עוד נקודה?

כן, עוד נקודה, היא מתקשרת לנקודה הראשונה: צריך את התאריך הקובע שיהיה תאריך אישור המטרה המרחבית בוועדה. זה צריך להיות התאריך הקובע שאליו מתייחסות גם התקופה הוולונטרית וגם תקופת החובה. למה? אני חושש שב-1 באפריל 2019 יהיה לנו אותו מצב של דילי. החוק יחייב רק בקשות שהוגשו מה-1 באפריל 2019, מינהל התכנון לקחו בחשבון 45 יום, אבל זה לא עובד על 45 יום. זה יותר כמו שישה ושבעה ושמונה חודשים. אני חושש שיהיה שמה דילי.

מה זה קשור? שמה זה ככבר לא וולונטרי ואז זה - - -

כי גם שמה יש את הניסוח: "בקשה שהוגשה" לאחר ה-1 באפריל.

כי זה כבר חובה, שם זה כבר חובה.

כן, אבל יהיה דילי עד שזה יגיע למכונים.

בסדר - - -

בקשה שהוגשה, לא שאושרה אלא שהוגשה. לכן, צריך לפתור את זה במכה אחת את שתי התקופות האלה וככל שפותרים את זה גם לחשוב על - - -

מה זה "אושרה"? היא הוגשה.

הוגשה.

ועכשיו היא יוצאת לסבב אחרון, נכון? או משהו כזה.

לא, היא הוגשה לוועדה אחרי ה-1 באפריל 2019 ואז מתחיל כל תהליך הבקרה – מרחבית בוועדה, עם כל הדיונים, זה לא לוקח 45 יום זה לוקח הרבה יותר. לכן, כאשר - - -

רגע, שם אני צריך תאריך חד בשביל לקבוע - - -

אוקיי, אז גם לקבוע את זה, למעשה החוק היום מדבר על זה שלוועדה המקומית אסור לאשר בקשה אחרי ה-1 באפריל 2019. אסור לה לאשר בקשה שלא עברה בקרת תכן אצל מכון. לתת תוקף לניסוח הזה של החוק - - -

לא, לא. אני לא מסכים איתך, אני חושב שהקו שבו מישהו מגיש בקשה חדשה ברגע הזה הוא צריך שהוא חייב במכון בקרה. לא להגיד: גם אלה ב- paybillשהיו עכשיו צריכים, עזוב, הלאה, הלל הילמן - - -

אבל - - -

תודה, שמעתי.

אבל בעניין הזה, יהיה שוב דילי - - -

שמעתי, לא מסכים איתך, תודה. הלל הלמן מעיריית תל אביב, בבקשה.

קודם כל, רציתי רק לדווח בנוגע לדיון שהיה – פה מה קורה בוועדות המקומיות – שבתל אביב, מאז החלת החוק, הנושא הזה קיים בתיקי מידע והוא קיים באופן מקוון. כל מי שפותח בקשה חייב – הוא לא יכול לפתוח בקשה אם הוא לא מסמן או שהוא מבקש לא ללכת - - -

אבל אז מה זה עושה? זה הופך להיות מעין צ'ק בוקס שאנשים מסמנים רק כדי להיפטר מזה בכלל. במקום ש - - -

לא בהכרח להיפטר, אנחנו לפחות מאוד תומכים בהליכה עם בקשות למכוני הבקרה. כולנו חושבים שזה - - -

אבל אם אני נגיד פותח ואני מקבל צ'ק בוקס, אם אני לא מסמן מה קורה אז? אם אני לא, אתה לא יכול להתקדם בבקשה אלא אם כן אתה מסמן X. ואז אני אסמן X ואני אתקדם בבקשה, אז איבדתי את האפשרות ללכת למכון בקרה.

לא, אתה מסמן - - -

אני לא יודע איך זה מנוסח שם.

זה מנוסח באופן כזה שאני מצהיר שאני רוצה ללכת למכון בקרה, או שאני מצהיר שאני לא מעונין ללכת למכון בקרה.

אוקיי, ואז מה קורה כשאתה לוחץ על: "אני מעוניין"?

אם אתה מעוניין, אז קודם כל במהלך הטיפול בתיק המידע נבדק אם אתה זכאי בכלל, אם אתה יכול ללכת למכון בקרה קרי: אם אתה מעל שש יחידות דיור ומתחת ל-29 מטרים. זה נבדק גם בעת פתיחת הבקשה. מתוך, כרגע אני נותן לך נתונים מהחודש שעבר ומלפני חודש וחצי, מתוך 60 בקשות שהיו זכאיות ללכת למכון בקרה, 13 הולכות למכון בקרה והשאר לא.

יש עדיין באמת חששות, ואני רוצה רגע להתייחס לנקודה הזו. יש שתי נקודות שאני חושב שמנקודת מבט של פותחי בקשות שהן מדאיגות ומפחידות את פותחי הבקשות: אחת זה הנושא של מה קורה אחרי מכון בקרה. מכון בקרה יושבים שם הרבה אנשים מוכשרים, וחכמים, ובעלי דעה, ומן הסתם בעת בדיקת התכן יהיו הערות. מצד שני, לוועדה המקומית, אחרי מכון בקרה, המצב הוא כזה: יש 15 ימים לקלוט את הבקשה שחשרה ממכון הבקרה, חזרה מבדיקת התכן, ושמה אנחנו נצטרך לעשות דבר כזה: לקחת את הדוח של מכון הבקרה ולקבוע האם היו שינויים או לא היו שינויים. אני מעריך שבהרבה מהבקשות יהיו שינויים כיוון שכמו שאמרתי יש שמה 13 תחנות ואני מעריך שיהיו שמה שינויים.

עכשיו, המצב הזה, נצטרך להחליט האם השינויים תואמים את החלטת הוועדה או לא תואמים את החלטת הוועדה. ואני מזכיר שאם הם אינם תואמים את החלטת הוועדה - - -

אבל את זה מכון הבקרה אמור לעשות.

לא , אנחנו - - -

הוא לא אמור לאשר שינויים שלא מתאימים להחלטת הוועדה.

הוא לא יודע לעשות את זה.

אבל יכול להיות שכיבוי אש יבקשו משהו בהערות שלהם שיחייב שינוי בבקשה, ואז צריך לבחון האם הבקשה תואמת את מה שאישרה הוועדה, ואם היא לא תואמת מן הסתם זה יהיה חייב לחזור לוועדה.

בהקשר הזה אם כבר פתחת את הנושא של כיבוי אש - - -

מה עשינו בזה?

כיבוי אש כרגע משתפים פעולה רק לנושא של, הם הסכימו לעבוד בתוך המסגרת של שש יחידות דיור עד מבנה גבוה. מבנה רב קומות ומבנים מעורבים מבחינתם הם לא יישבו במכוני הבקרה. זו עוד בעיה שקיימת. אני חושב שמכירים אותה פה חבריי משמאל – סטפן וכולי - - -

איפה הם לא יישבו? מה הם לא יעשו?

הם כרגע - - -

רבי-הקומות.

עד 29 מטר יושבים וב-30 מטר הם לא יושבים.

עכשיו, מה שאני מנסה להגיד הוא שאנחנו בוועדות נצטרך, אחרי שנקבל את הדוח של עורך הבקשה ושל מכון הבקרה, בתוך סד זמנים מאוד מאוד מצומצם – לבחון האם הבקשה הזו תואמת את החלטת הוועדה. וגם נצטרך, במידה והיא לא תואמת, אנחנו מאוד נרצה כמובן בשלב הזה לאשר את הבקשות. להחזיר שנתיים אחורה זה לא שפוי. במצב הזה, אם נניח שיש הפרש של כמה מטר, ונרצה מאוד לאשר את הבקשה הזו, אתה צריך גם בשלב הזה, אם נוסף שטח אתה צריך לחשב לו אגרות, ולחשב לו השבחה אם יש שם. בתוך עשרת הימים האלו, זה 15 יום אבל זה כולל גם חתימות. סד זמנים מאוד לחוץ באופן עקרוני לפי החוק הוא לא תואם את החלטת הוועדה אז הבקשה נשללת. חוזרת לנקודת ההתחלה.

אלו מקרים מאוד נדירים - - -

אנחנו לא יודעים.

מאוד נדיר.

אני מקווה - - -

כמעט ולא קיים.

אני רוצה להסביר משהו אדוני היושב-ראש.

הלל תודה.

זה נושא אחד שהוא מפחיד - - -

רק שנייה, חכה, אתה רוצה להתייחס?

כן, אני רוצה להסביר: מה שבודק מכון הבקרה זה תחומי התכן. מה שנקרא הנושאים ההנדסיים. זה לא מה שבודקת הוועדה המקומית, אבל יש חפיפה. תחומי התכן משפיעים, אם הם ישתנו אז הם משפיעים מעט על הנושאים שבודקת הוועדה. אבל לא בהכרח, אלו נושאים שאינם משנים את התכנון לא חורגים, לא משנים פתאום את ה - - - של המבנה או חורגים מהוראות התוכנית. אז זה מקרים חריגים שבאמת - - -

אתה לא יכול להבטיח את זה.

אתה לא תוכל להבטיח את זה. אם עכשיו כיבוי אש דורש הרחבה של חדר המדרגות או איזשהו שינוי בגג כתוצאה מיציאה בטוחה או עוד דברים כאלה אנחנו נהיה בבעיה. זו נקודה שמאוד חשוב לפתור.

אתה מקבל רשימה ממכון הבקרה על השינויים האלה.

אם במהלך מכון הבקרה פיקוד העורף או כיבוי האש יאלצו לשנות את התוכניות, כתוצאה מאיזושהי דרישה במבנים מורכבים, הדבר הזה יכול לשלול בקשה בסוף שלה.

זה לא קשור למכון הבקרה, זה היה קורה גם אם היית שולח את הבקשה לכיבוי אש והוא היה מבקש לשנות את זה. - - - תנאים.

מה היה קורה בלי מכון בקרה?

היום, זה גם מתייחס להצעה שדובר פה עליה לקחת בקשות שאחרי, זו נקודה בעייתי בעיני ואני אסביר למה: היום הוועדות המקומיות עושות את כל הבדיקות הסופיות בסוף התהליך. זאת אומרת, אם אחרי - - -

ואם עכשיו כיבוי אש מחזיר לך רג'קט?

אז אני קולט את זה כשינוי לא מהותי בבקשה, עושה את חישוב האגרות, יש לי לנושא הזה - - -

עושה את אותו דבר.

אני לא מוגבל בזמן.

מה ההבדל?

כי עכשיו יש חוק, החוק עכשיו קובע שאם יש שינוי מרחבי, והוא לא נותן לי גמישות בנושא הזה, האם חמישה מטר האם 10 מטר - - -

החוק מדבר על המכונים, הוא לא מדבר עליך, לא השתנה כלום.

לא, הוא מדבר עלי. הוא אומר לי שאני צריך להשוות את השינויים שנעשו במכון הבקרה להחלטת הוועדה. ואם נעשו שם שינויים אני צריך, קודם כל אני חייב לחשב להם אגרות והשבחה.

בסדר, זה גם עכשיו אתה עושה.

דבר שני, אני צריך להחליט האם השינויים האלה תואמים את ההחלטה או לא. היום הדבר הזה נתון לשיקולי, ואני פועל מתוך הגמישות הראויה. ברוב המקרים יש לנו מספיק זמן – אנחנו לא מוגבלים בזמן.

זה משהו שאפשר להציג תקנות? להגדיר את זה?

אני חושב שצריך ליצור שם גמישות, לאפשר לוועדות המקומיות קצת יותר - - -

תבדקו את זה, זו נקודה מעניינת. מבחינתי, אתה מה שנקרא אמור להיות אותו דבר. מה כוונתי? אם השינוי הוא מהותי שהייתי עוצר את התכנון ואומר לו: סליחה, שלילי, כמו שאתה מתאר – זה במקרה הקיצון. אז במקום הזה צריכה להיות אחידות, אז זה: סליחה שלילי, לך בחזרה למקרה הקיצון כי זו בעיה אמיתית. אבל אם זה משהו שאתה אומר שהוא לא מהותי ואני רק עושה תיקון - - - , אז אתה צריך להיות מסוגל לעשות את זה גם לתוכניות מכון הבקרה. אם אתה אומר שהיום החוק מונע ממך לעשות את מה שאמרתי – שינוי לא מהותי לתוכניות הבקרה – זה משהו שצריך לבדוק ולתקן כי זו באמת לא הכוונה של החקיקה הזו. תודה

אחרון הדוברים לפני שאנחנו מסכמים, אבנר אקרמן, יושב-ראש ארגון מהנדסי ערים.

שלום לכם. ראשית, צריך לזכור, מכוני הבקרה נועדו לייצר תכנון יותר איכותי. קודם כל איכותי ובטוח. אין לנו את התהליך הזה, אין לנו את הבקרה הזו עד היום בשום שלב של הרישוי, וזו החשובות הגדולה של המכונים האלו. היו פה כמה וויכוחים לגבי קיצור לוחות זמנים או הארכת לוחות זמנים. אני חושב שלוחות הזמנים יתקצרו באופן משמעותי כשהמכונים יעבדו, משום שהחלופה למכוני הבקרה היא שהיזמים והקבלנים הולכים בעצמם לכל 13 התחנות האלו ומנסים לתאם ביניהם. לתאם בין שניים זה קשה, לתאם בין 13 זו משימה כמעט בלתי-אפשרית.

לכן, הנושא של המכונים הוא חשוב. הטענה שלי היא שהם הוקמו מאוחר מידי ומעט מידי ואני מצטרף לכל האמירות שהיו כאן בנושא של הבדיקה הוולונטרית. צריך לשאוף להכניס כמה שיותר תיקים למכונים האלו, כדי שיהיה שמה ניסיון מצטבר. העלו פה נושאים מאוד-מאוד נכונים של מה קורה בסוף התהליך, אם צריך להגדיל חדר מדרגות בחמישה מטר. אין לנו את היכולת היום להבין כמה הערות תהיינה שנצטרך להתמודד איתן כך או אחרת. השיטה היא לתת להם הרבה עבודה, ולתת להם זמן להטמיע. לנו בוועדות המקומיות לקח בין שנתיים לשלוש, תלוי בסוג הוועדה, להטמיע את התיקון ה-101. הם נכנסו עכשיו ומיד מצפים מהם ליישר קו ולהיות, מה שנקרא, ברמה הגבוהה ביותר. גם הם צריכים, לא רק בשביל עצמם אלא גם בשבילנו, בשביל התהליך, להיות מסוגלים להעביר לנו הרבה מאוד פידבקים. ההגבלה של משש יחידות דיור ועד 29 מטר בחלק מהפעמים זה לחלוטין לא רלוונטי. אצלי בנתניה בונים רק בנייה של 20 קומות ומעלה, חלק גדול מהבקשות שלי, רוצים או לא רוצים, לא תגענה למכוני הבקרה. עכשיו, כשיכנסו המבנים הגבוהים אנחנו ניפגש עם בעיות אחרות לגמרי שלא פגשנו אותן עד היום. ואז מה יקרה? עוד פעם להיכנס לנושאים שכאלו, גילינו בקשה שמשנה את החזות של הבניין או את התנאים המרחביים וצריך להחזיר לוועדה. הכוונה לדעתי צריכה להיות שמכוני הבקרה נכנסים היום לסוג של תקופת הטמעה, וצריך "להפיל עליהם" כמה שיותר – לא מגבלה של סוגי בינוי, ולא מגבלה של פרויקטים, וכמה שיותר. וצריך להבין שתהיה לנו שנה וחצי בעייתית שנצטרך להתמודד, אבל עד שלא נקבל את הפידבקים האלה לא נוכל לעשות לדעתי, לא נוכל לקבל שום החלטה נבונה.

טוב, תודה. את רוצה להתייחס למשהו או שנמשיך?

אני רוצה רק לומר שבאמת מאמצי השיווק וההסברה, אני מקבלת את ההערות, אנחנו נמשיך גם לוועדות המקומיות וגם מול התאחדות בוני הארץ.

אולי גם דרך המבא"ת כמו שהיה.

טוב, תודה. הצעה לפיתרון למה שאמרה תל אביב.

בתוך החוק יש בקשות שאתה יכול לאשר אותן בסמכות מהנדס עיר. זה סעיף בחוק. קח את כל מה שהיה בסעיף הזה ותגיד שאם בדיקת התכן משנה את מה שחל בתוך הסעיף הזה, זה לא חוזר לוועדה, ואפשר להשאיר את זה חלק, ולא עיכבת את זה. זה בחזות הבניין זה בחלקי הבניין כל עוד זה לא - - -

לא, לא זה אני צריך הנחיות ש - - -

בסדר אבל זה פשוט מאוד לעשות את זה.

יש לראות אם זה דורש שינוי חקיקה - -

לא יודע.

- - אבל - -

זו רשימה שלימה. זו גמישות מדהימה שזה יכול לתת.

גמישות קריטית.

אז גם את זה אני מבקש שתתייחסו לזה.

אני רוצה לסכם את הדיון ולומר ככה: ראשית, העברנו את החוק הזה פה לפני קצת יותר מחצי שנה, עם הרבה מאוד חששות, עם מתווה וולונטרי שכרך בחובו גם איזשהו פיצוי, רשת ביטחון, כי אחרת אי-אפשר היה ללכת לוולונטרי ואני מאוד חששתי ממצב שלא יהיו ב - - -שום דבר. עכשיו, בנקודת הזמן הנוכחית זה המצב, בסדר? אפשר להגיד: זה חגים זה מוקדם, הכול בסדר. עובדתית, הגענו לנקודת המצב שאנחנו כארבעה חודשים ששלושה שקיבלו את הרישיון, אחד עוד הצטרף ב-12 בספטמבר, ואנחנו בסיטואציה שיש לנו רק פרויקט אחד ב - - זה רע מאוד.

עכשיו, אני מאוד מקווה שאם נהיה פה עוד חודשיים, עם הדברים שדיברנו עליהם, אז אולי יהיו 20–30 פרויקטים כמו שאמרתם, ואז אולי התמונה תהיה קצת יותר טובה. אבל עדיין, זה לא בקצבים שאנחנו נדרשים – אם אנחנו מדברים על לוחות זמנים של עוד כחצי שנה שכל מי שהיום הוא וולונטרי יהיה בחובה. אז הם לא יצברו את הניסיון ואנחנו נהיה במקום מאוד קשה.

הדרך לטפל בזה, עכשיו אני מדבר רגע באופן כללי לפני ההערות הספציפיות שעלו, שני דברים מאוד מהותיים: גם הקבלנים והיזמים וגם הוועדות המקומיות. אלו שני הגורמים המרכזיים שצריכים שאתם, נציגי מינהל התיכנון, תגעו בהם, לא הם. הם מנסים, אבל זה תמיד לא נראה טוב שהם באים עם האינטרס והם יכולים, כמו שמישהו אמר פה, גם לעשות נזק. ולכן, התפקיד והאחריות שלכם זה לוודא שהעיריות מכירות, והוועדות המקומיות מכירות, ושיש גם אינטרס שלהם – מחלק אני שומע – יש רצון טוב, זה לא שזה באנט,י אבל בסוף זה נושא חדש שאף אחד לא ממש מכיר, ואם לא תדחפו זה לא יהיה. אז זה כולל לתקצב את זה יותר, וכולל אם יש כנס של קבלנים, אז לא רק לעשות הרצאה אלא לשים דוכן, ולדאוג שיהיו פלאיירים, ושיחולקו פלאיירים ולהגיד להם: חבר'ה, עוד חצי שנה אתם כולכם חייבים. את הדברים האלה אתם במנהל התכנון צריכים לעשות. בשני הערוצים האלה אתם צריכים לשבת על התוכנית, לראות למה זה לא מספיק טוב, ולעבוד על זה. זו משימה שלכם.

אחד זה על התאריך, שאמרנו שמכיוון שזה וולונטרי אין סיבה להתעקש עליו, אני לא חושב שהייתה כוונה כזו, אז אם יש פרויקטים שהגישו את הטפסים ואת הבקשה לפני התאריך ועדין רוצים אז כמובן להכניס.

הנושא השני שדיברנו עליו הוא המגבלה, ללא שינוי מהותי שעכשיו יכול לעכב את ההליך בעיריות, יש פה איזושהי הצעה – תבחנו אותה לעומק. לגבי שני הדברים האלה תנו לנו מכתב תשובה תוך שבוע. אני חושב שזה מספיק זמן.

אני רוצה לסיים בנושא האחרון שהוא הנושא שאתם תמיד אוהבים – נושא הכסף. אורי, אתה יכול להסביר לי מה קרה עם הרבעון הזה, למה הם לא קיבלו?

כן, רגע, קודם כל בואו נזכיר מה אמרנו: אנחנו אמרנו שרשת הביטחון משולמת א. כל רבעון, בגלל הדרישה שלך שאמרת בסוף מהפער התזרימי, אז לא לשלם בסוף השנה אלא כול רבעון. ובגלל שאמרנו שהמכונים הרי לא קמים באותו יום, יהיו גם מכונים שיקומו עוד חצי שנה, רשת הביטחון תהיה לפי התקופה שהמכון קם. כלומר, מכון בקרה שפועל שלושה חודשים הרי לא יקבל רשת ביטחון לשנה.

לעניין התשלום, בדקנו הבוקר שוב, הוא בעניינים סופיים בחשבות ותוך שבוע - - -

לאיזה רבעון?

הוא עבר כבר את הוועדה נכון?

כן, כן.

לאיזה רבעון?

עבר, עבר. אני מדבר על - - -

לאיזה רבעון?

הוא עונה לך.

השני והשלישי ביחד. זה אומר שתוך שבועיים אתם אמורים לקבל את רשת הביטחון.

אתה מדבר קלנדרי שני ושלישי? רבעון שני 2018 ורבעון שלישי 2018?

כן. כאילו, בין ארבע לחודש, בין אפריל ליולי ובין יולי לאוקטובר.

רגע אבל מה עם - - -

זה לא נכון אפריל יולי לא משולם.

רגע, שנייה, אני אסביר.

בבקשה.

נתחיל מהתחלה, אמרנו שרשת הביטחון צריכה להיות משולמת בסוף כל רבעון, נכון? עוד מעט, בעוד שבועיים אתם תקבלו תשלום עבור שני הרבעונים. גם על הרבעון בין חודש אפריל - - -

כן, אבל אתה קצת מטעה אותם באמירה הזו, תדייק רגע.

זה לא נכון.

שנייה רגע, אני מבין. עכשיו הייתה פה ביקורת שאמרו: חבר'ה אנחנו בסוף קמנו רק ביוני מה קורה עם הפער של אפריל ומאי? הם כאילו לא בתוך רשת ביטחון. היה לנו שיח גם פנימי אצלנו, וגם דיברנו עם מכוני הבקרה והוועדה. בעתם היה עיכוב, המכונים, הרשת ניתנה לפי זה שהמכונים קמים ב-1 באפריל. הם לא קמו ב-1 באפריל, הם קמו ביוני. בגלל העיכוב הזה אמרנו שהמכונים האלה שקמו ברבעון הראשון יקבלו עוד מענק, לא מענק, עוד תוספת לרשת הביטחון של 50,000 שקלים במין פיצוי על העיכוב הזה שהם באמת לא עבדו.

זה אמרנו בוועדה או שאתם החלטתם?

אחרי זה. כי כאילו בוועדה אמרנו רשת ביטחון, יישמנו את רשת הביטחון, המכונים הרי לא פעלו בתקופה הזו.

כן, אבל רישיון היה להם. לא היה להם רישיון בפועל כל החומר היה אצלכם להנפקת רישיון, ואתם הנפקתם אותו בתאריך כזה שלא תצטרכו לשלם את הרבעון הראשון.

כמה אמור להיות רבעון? סליחה, לא להתפרץ בבקשה. כמה אמור היה להיות רבעון לתשלום מלא למכון?

300,000 לכל רבעון.

ועכשיו במקום זה אתם אומרים שאתם נותנים להם 50,000.

350,000

לא, אנחנו אומרים: הם הרי לא פעלו ברבעון הראשון אז אנחנו ניתן קודם כל את רשת הביטחון היחסית, הם התחילו לפעול באמצע יוני אז זה בעצם שמינית, פלוס 50,000 שמגלם איזשהו פיצוי על העיכוב.

לי כתוב פה שזה סוף יוני. 26 ביוני, 27 ביוני.

כן, אז זה - - -

אין פה כלום, הם לצורך העניין אומרים שמה עיכב אותם שלושה חודשים? רק הטופסיאדה אצלכם?

נכון.

רק. ואם אותם עובדים היו - - -

זה חלק, זו בדיקה לצורך בקשת רישיון.

הכול היה מוכן ורק - - -

אז מה, וכמה זמן, וב-1 באפריל הטפסים כבר היו אצל משרד האוצר?

זה היה התנאי.

אז אתם החזקתם להם את הרישיון שלושה חודשים.

נכון.

לא החזקנו, בדקנו את הבקשות.

רק שנייה. אתם בדקתם את הבקשות שלושה חודשים.

יש תהליך מוסדר ב - - -

בסדר, הם שלושה חודשים, למה זה לא מרגע הגשת הבקשה? במידה ואושרה?

לא, כי כל - - -

ואם לא אושרה – לא אושרה.

ברור. אבל כל הרעיון של רשת הביטחון זה שהוא מתחיל לפעול, הרי בשלושה חודשים האלה זה לא שהוא משלם - - -

כן, אבל הוא כן משלם.

- - - הבקשה.

על מנת להעביר את המסמכים למינהל התכנון, לאוצר, היינו צריכים להיות מוסמכים על ידי הרשות להסמכת מעבדות. על מנת להיות מוסמכים על ידי הרשות להסמכת מעבדות, היינו צריכים לבנות את כל המכון. כולל להעסיק את כל הבקרים שעובדים במכון - - -

השאלה אבל כשאין עבודה אם הבקרים האלה מקבלים שכר? זה מה שאני שואל.

חלקי.

מכון בקרה שיקום ב-1 בנובמבר לא זכאי לרשת ביטחון על שנה שלימה.

לא, אבל אני אמרתי על התאריך שהם שמו אצלכם את הטופס. אם הוא קם ב-1 בנובמבר והוא שם את הטופס. אני אשאל אותך: הוא שם ב-1 באפריל את הטפסים ואישרתם לו רק ב - - -

אבל אם הוא שם ב-1 באפריל, והטפסים לא היו טובים, והחזירו לו, וביקשו השלמות, אז בגלל זה אנחנו קבענו את המועד כמועד קובע. בגלל באמת שהיה עיכוב שנבע גם מבעיות שלנו וגם מבעיות אצל המכונים בעיכוב הזה וברשות להסמכת מעבדות, נתנו עוד תוספת לרבעון הראשון.

50,000 שקלים במקום 300,000.

כן, כן, 50,000 במקום 300,000.

כן, בדיוק.

אבל שוב, אני רוצה להסביר.

כי זה לא שהם פעלו במשך שלושה חודשים.

אדוני היושב-ראש, הגשת הבקשה והטפסים לא מבטיחה קבלת רישיון, זה בסדר.

ברור.

זה הליך שלוקח זמן.

אבל מה שסוכם בוועדה זה - - - רישיון.

אני מבקש ככה: בסוף כולם צריכים לספוג ולהתחלק בעניין הזה. אתם במכוני הבקרה לא הייתם בהוצאות מלאות זה גם ברור, נכון שהוא רק ב - - -, גם העובדים יודעים שהם לא מקבלים – זה ברור לי. אבל 50,000 מול 300,000 נשמע לי נמוך עדיין בכל זאת. אני מבקש להתחשב בתאריך הגשת הטפסים ובמידה ולא היו רג'קטים, זאת אומרת, מכון שעמד וקיבל, ועדיין עיכבתם אותו כשלושה חודשים בתהליך בחינה, שאני לא עומד להיכנס למה יעיל או למה לא יעיל, שיקבל פיצוי של 100,000 שקלים ולא 50,000 שקלים. תעשו חשיבה ותראו, במקרים שבהם, עוד פעם - - -

אני אבדוק את העניין.

וגם מול העלויות כי אם בסוף, אני לא יודע כמה עלויות, הכוונה שלנו הייתה בשנה הוולונטרית, אני מזכיר לכם, הבנו שאם נמשיך לגלגל את זה לא יהיו מכוני בקרה. והבנו שלחייב אי-אפשר. הפתרון היה לשים סכום מסוים לא זוכר כמה הוא היה 5 מיליון שקלים לא זוכר מה היה.

7.6 מיליון.

מה שזה היה, אתה זוכר יותר טוב, כי אמרנו: אחרת העסק הזה לא יקרה. עכשיו, אני לא מחפש שהם ירוויחו בלי שהם עובדים, זו לא הכוונה שלי, מצד שני, גם לא נראה לי הגיוני להתעלל בהם שלושה חודשים ושהם יוציאו מהכיס עוד 50,000 באירוע הזה. אז אם תעשו בדיקה ותגלו שהגישו את הטפסים בזמן, ולקח שלושה חודשים, ובמהלך שלושה חודשים האלה להבנתכם העלויות שלהם עלו על 100,000 שקלים - - -

אה, והם קיבלו גם מענק הקמה של 150,000 שקל.

זה לא שייך בכלל.

בלי קשר.

אבל אני אמור שהעלויות שלהם, אנחנו מדברים על שלושה חודשים, יכול להיות שלעיתים זה לוקח ארבעה חודשים, או חודשיים או חמישה. בואו ותבחנו, אם במהלך השלושה חודשים למכון שעובד בצורה כזו, אני לא יודע, יכול להיות שכל מה שיש להם לשלם זה שכירות ושכר למנהל וזה בסך בכול 15,000 שקלים בחודש ואז אין בעיה אבל יכול להיות שיש להם עוד - - -

אין להם.

אז תעשו בדיקה, אני לא רוצה להיות במצב שהבעלים מזרימים עוד כסף מהכיס לתקופה הזו. זה נראה לי לא הוגן. ומצד שני אני לא מחפש שהם ירוויחו. תעשו בדיקה, אתם יכולים להביא להם אפילו הוצאות להראות להם אקטיבית למה בשלושת החודשים של אפריל מאי יוני עלה לכם יותר מ-50,000 שקלים ועל איזה סכומים מדובר. אני מניח שזה לא 300,000 שקלים. זה יכול להיות אולי לקראת ה-100,000 שקלים. אם אתם תראו להם את זה אני מניח שיהיה רצון טוב ליישר את העניין הזה.

טוב, אז אני מסיים את הדיון, אני אומר קודם כל שהנושא המרכזי זה ההצלחה של מכוני הבקרה והחקיקה וכל הכוונה שהנושא הטכני ייבדק בצורה מקצועית ומהירה ללא עיכובים בבנייה. אנחנו ממש-ממש ביריית הפתיחה, אני רוצה לברך את ארבעת המכונים הפעילים ועוד שניים שאמורים לקבל רישיון. שיהיה בהצלחה. אני חושב שאנחנו חייבים לחזק את השיווק אצל הקבלנים ואצל הוועדות. זה יהיה המפתח לכך שזה יעבוד. מעבר לזה שיהיה בהצלחה לכולם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.





































D4)
SEEBBBY,