ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 06/11/2018

בחינת היישום של החלטות ועדת הכלכלה שפורסמו בדו"ח "בלימת הקטל בדרכים"

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
06/11/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 846
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ט (06 בנובמבר 2018), שעה 9:30
סדר היום
<< נושא >> בחינת היישום של החלטות ועדת הכלכלה שפורסמו בדו"ח "בלימת הקטל בדרכים" << נושא >>
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
יעקב אשר
עבד אל חכים חאג' יחיא
עליזה לביא
איילת נחמיאס ורבין
חמד עמאר
לאה פדידה
מוזמנים:
אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק סרור - מנהל אגף שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעקב בליטשטיין - סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנה קדרון - מנהלת תחום בכירה תאום ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דורון ידיד - ניצב, ר' את"ן, המשרד לביטחון הפנים

יפתח אדמוני - סייר בסיירת, המשרד לביטחון הפנים

מתי סופר - מפקד אגף התנועה תל אביב, המשרד לביטחון הפנים

חיים אמיגה - עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

אלברט אסרף - רמ"ח מו"פ, המשרד לביטחון הפנים

ארז אפק - מ' ימת"א לכיש, המשרד לביטחון הפנים

נחלה בשארה - סייר במתנ"א צפון, המשרד לביטחון הפנים

עמיר גיבלי - ס' מ' מתנ"א , המשרד לביטחון הפנים

ערד זיתוני - מ' סיירת תנועה ארצית, המשרד לביטחון הפנים

משה זמבוקה - מ' ימת"א עמקים, המשרד לביטחון הפנים

נסים חימי - סייר במתנ"א דרום, המשרד לביטחון הפנים

משה יהושוע - סייר במתנ"א דרום, המשרד לביטחון הפנים

דנה ימינחה - סנ"צ, יועמ"ש אגף התנועה, המשרד לביטחון הפנים

אופק נווה - סייר במתנ"א צפון, המשרד לביטחון הפנים

טלי עוקב - רכב מחלקת מו"פ, המשרד לביטחון הפנים

שאול צמח - רכב כבד, המשרד לביטחון הפנים

שי קימחי - רכז רכב כבד, המשרד לביטחון הפנים

יסמין קליסה - סייר במתנ"א מרכז, המשרד לביטחון הפנים

אליהו מורגנשטרן - רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

נחמיה זרחוביץ - מטמיעה תוכניות לימודים אגף זהירות בדרכים, משרד החינוך

מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב נגישות ואוח"ב, משרד החינוך

יותם שדה - אגף תכנון מדיניות, משרד הפנים

יוסי בן שמחון - ראש ענף בטיחות בדרכים, משרד הביטחון

אמיר לדובר - ראש ענף מקצועות במפקדת קצין משטרה צבאית ראשי, משרד הביטחון

קובי משמוש - מנהל תחום כלכלה וסטטיסטיקה, הנהלת בתי משפט

רחלי ברכה - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

רחל טבת ויזל - עו"ד, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

לילך מור - מנהלת תחום חקיקה ומשפט, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מאיר אלרם - מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

הדס לוי - יועצת מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שני חדד - עוזרת ליו"ר הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מוריה מלכה סיד - דוברת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מריה כהן-אתגר - מהנדסת ראשית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שרית עמרם כץ - מנהלת חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יעל הדר - חוקרת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אבי אזולאי - מנהל מרחב דרום, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אסתר איטח סרקיסיאן - מהנדסת תנועה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אלכסנדר טרויצקי - חוקר, אגף המחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יואב פינק - מתנדב, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יצחק עייש - מנהל מחלקת בטיחות, חברת נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

לירן קוסמן - רכז מחקר ומידע, הכנסת

יוחאי ואג'מי - ראש מינהל ביטחון, מרכז שלטון מקומי

גיל צרנוסקי - מנהל המטה לבטיחות בדרכים בגבעתיים, מרכז השלטון המקומי

ח'אלד דגש - ממונה חקיקה, לשכת עו"ד

פרדי הרשקוביץ - בוחן תאונות ראשי, חברת אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

יוסף זיסקינד - בוחן תנועה, חברת קווים, מפעילי התחבורה הציבורית

גבי בן הרוש - יו"ר מועצת המובילים והמסיעים

יניב יעקב - עו"ד, סמנכ"ל, עמותת אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

דני ירס - סמנכ"ל הנדסה, חברת כביש חוצה ישראל

ולדימיר רובין - מנהל איכות יחידת המהנדס, תכנית אב לתחבורה

רועי שטאנג - מנהל פיתוח עסקי , חברת מובילאיי

גלית גלעד - סמנכ"ל ארגון בטרם

דן מיכאל קדרון - עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים

אלי בוכריס - מוזמן/ת

ראיק סאלם - מוזמן/ת

מצליח שבתאי - מוזמן/ת
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אושרה עצידה


<< נושא >> בחינת היישום של החלטות ועדת הכלכלה שפורסמו בדו"ח "בלימת הקטל בדרכים" << נושא >>


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בוקר טוב לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, אדוני הדובר, רשמת, ערוץ הכנסת ואורחים נכבדים כשקודם כל, דורון ידיד מפקד משטרת התנועה, רחלי טבת ויזל. יגיע לכאן נסים פרץ מנכ"ל נתיבי ישראל.

זו הזדמנות גם לברך את חברי נחמיה זרחוביץ שהוא מלוחמי גבעת התחמושת וחוצה התעלה. הוא היה חבר איתי בגדוד הרבה מאוד שנים. אני באמת מתרגש לראות אותו אצלי בוועדה.

נמצאת פה גם חברת הכנסת לאה פדידה, נמצאים כאן אורחים נכבדים, ובכלל אורחים נכבדים ממשטרת התנועה.

היום יום שלישי, פעמיים כי טוב, כ"ח במר חשון, 3 בנובמבר. בשבת נקרא את פרשת "תולדות".

לפני שנצלול לתוך הדיון, אתחיל, ברשותכם, כמדי יום בהקראת שיר. היום אקריא את שירה של איריס אליה כהן "ומה כבר יכולתי לעשות".

איריס אליה כהן נולדה ב-1969. היא סופרת, משוררת ואומנית ישראל, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה, לסופרים ולמשוררים לשנת 2015.

בשנת 2011 זכה ספרה "מכתוב" בפרס שרת התרבות 2011 ובפרס רמת גן לספרות לספר הביכורים הטוב ביותר לאותה שנה.

כמו כן, עיבדה המחזאית והבמאית חנה וואזנה גרינוולד את הפואמה "יולדות" מתוך "פלא – פואמות ושירים" להצגה שעלתה בסוף 2017 בתיאטרון העברי-ערבי ביפו העוסקת בפרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן.

את השיר אני רוצה להקדיש לזכרה של משפחת עטר שנספתה בתאונה המחרידה בשבוע שעבר ולשבעת ההרוגים שנהרגו לפני יומיים בכביש 90.

"ומה כבר יכולתי לעשות

מלבד ללטף את ההלם בפני אחותי,

למצוא בסידור כמה מלות נכאים,

להאריך את קיצור הצער: פה נקבר, בתוך כל הקהל הקדוש הזה

ינעמו לו רגבי עפרו, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.


המוות לא חיכה לבואי, שלא כמותו, טיסתי התאחרה,

והחליט להתחיל בלעדיי."

ברשותכם, היום הוא יום הבטיחות בדרכים. הצטרף אלינו גם ראש השדולה חברי חבר הכנסת חמד עמאר שהוא אחד האנשים היותר פעילים. אדוני, ברוך הבא. בוודאי יתאפשר לך תיכף לדבר.

ועדת הכלכלה בקדנציה הזו הפכה את נושא המאבק בקטל בדרכים לדגל. זה לא רק שהקמנו ועדת משנה שעוסקת בעניין באופן שוטף בראשותו של חברי חבר הכנסת יעקב אשר, אלא שכאן באופן חסר תקדים הוועדה במליאתה קיימה כעשרה דיונים מעמיקים ביותר שלא נראו כאן בבית הזה על מנת למצוא את הדרכים למאבק בקטל הדרכים.

גברתי, אני רוצה להזכיר שבתחילת הדרך, ואתה זוכר את זה, חברי חבר הכנסת חמד עמאר, ואת, לאה, לא היית פה לראות את הדברים, לא היה אחד שרצה לקחת על עצמו את ההתמודדות האמיתית עם העניין הזה. כל מי שדיברנו איתו רק רצה להרחיק עדות מעצמו. בכל המשרדים לא היה אחד שהיה מוכן לקחת את האחריות על עצמו למצב הקשה שהיה כבר אז.

כשאנחנו העלינו את העניין היה ברור שיש שינוי מגמה מאוד מאוד משמעותי ועלייה מאוד משמעותית, בעיקר בקבוצות מאוד ברורות ומוגדרות, ובכלל זה המגזר הערבי והדרוזי והחברות הנוספות ששם זה ממש סכנת נפשות.

במאבק עיקש יחד עם קבוצות חוץ פרלמנטריות הצלחנו ביחד לקחת את אותה נושאת מטוסים ישנה ולאט לאט להסיט אותה.

בתהליך הזה אני רוצה לשבח, קודם כל ולפני הכול, את ניצב דורון ידיד. אני מבקש ממך באמת באמת להעביר את תודתי לא רק לך, אלא לכל הצוותים שלך ולכל השוטרים שנמצאים בשטח שמאז כניסתך אם יש נושא שחל בו שינוי משמעותי, והייתי אומר אפילו דרמטי, זה הטיפול של משטרת ישראל, ואתה כמי שעומד בראשה, במאבק בקטל בדרכים.

אני לא יכול לומר זאת באופן הגורף הזה על קבוצות אחרות. להזכירכם, כשיצאנו לדרך זה היה כמעט עם אפס תקציב ועם אפס יכולות, ולמרות זאת הצלחתם לעשות מעשים גדולים. צריך להוריד את הכובע בפני השר הממונה. זה לא דבר ברור מאליו ששרים עומדים פה ומוכרים מילים חופשי חופשי, ולא היתה כמעט התחייבות שהשר נתן כאן שלא עמד בה, וגם את זה חשוב להגיד - זה לא ברור מאליו.

אין זה אומר שאין עבודה, נהפוך הוא. דווקא ההצלחה, ברוך השם, מראה עוד כמה חשוב שתעשו יותר. אדוני, זה מונח לפתחך. בשמי ובשם אזרחי ישראל אני רוצה להודות לך ולכל השוטרים שלך. בעזרת השם נגיע לסוף דצמבר שנה זו כשהמגמה שבאה בחודש אוקטובר תיבלם ונחזור לתוצאות שהיו לפני חודש אוקטובר.

רחלי טבת ויזל, אני רוצה להודות גם לך. אין ספק שכניסתך לתפקיד האירה באור אחר, וזאת מההחלטה לקרוא לרלב"ד. אין ספק שיש חלק גדול ליושב-ראש שלצערי החליט לסיים את תפקידו, לאלוף במילואים גיורא רום. הוא הכניס סטנדרטים אחרים לגמרי. תאמיני לי, לא היה מישהו שהיה בקונפליקט עם הרשות יותר ממני, ואפילו בצורה מאוד מאוד אגרסיבית. שוב, דווקא העבודה שאתם עושים מראה כמה עוד יש לעשות.

אני רוצה להתקדם הלאה. אבנר, אתה אורח פה מכובד, אבל לא לחינם לא הזכרתי אותך ואת משרד התחברה. זה לא מפני שאתם לא עושים עבודה. אני מאלה שסבורים שאחרי השבוע האחרון, השר היה צריך להיות פה במקרה הטוב, אם לא פחות מכך, המנכ"לים. זה היה חודש דרמטי, קשה מאוד. אם היינו במגמה מאוד משמעותית של ירידה, בא חודש אוקטובר ושינה את המגמה, למרות שברוך השם עדיין אנחנו נמצאים אל מול השנה הקודמת במגמת ירידה - 19.7%. אבל עדיין חודש אוקטובר – 40 הרוגים והוא חודש אוקטובר הקשה ביותר בארבע השנים האחרונות, ובוודאי החודש הקשה ביותר בשנה הזו.

אני חוזר ואומר את מה שאני אומר כל הזמן כאן בוועדה. מישהו מכם מעלה בדעתו שאם חס וחלילה בחודש אוקטובר היה אירוע ביטחוני או צבאי או אחר שבו היו נהרגים 17 אזרחים או חס וחלילה חיילים שכל מדינת ישראל לא היתה עומדת על הרגליים? עם כמות כזו יכול להיות שאפילו היו נכנסים למבצע בעזה, נחמיה, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. אבל כשזה מגיע לקטל בדרכים כולם מרחיקים עדות ושחס וחלילה שזה לא יידבק בהם, חבר הכנסת חמד עמאר. הם לא קשורים.

בעזרת השם, בסוף דצמבר כשנעשה את הסיכום השנתי, ובעזרת השם ובעזרת כל הנהגים כשנראה שהתוצאות הן יותר טובות לא יהיה אחד שלא ייפקד מקומו כדי לספר כמה תותח הוא - אחד. התחרות תהיה מי יוריד לדפוס מהר יותר לפני כולם את זו שבזכותו זה קרה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>

אני מקווה שזו תהיה המלחמה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כמוך אני מאוד מקווה. אתה מלווה את הנושא הזה כבר שנים מאז הגעתך לבית הזה. למרות זאת, אני אומר לכם בצורה מאוד מאוד ברורה שלא נשקוט.

אני רוצה ממש לכוון את הדיון היום כי אפשר להתפזר פה ולא לסיים את הדיון. אני רוצה להתמקד בשאלה איך מתמודדים עם כביש 90.

נמצא כאן חברנו נסים פרץ שגם לו מגיעה תודה גדולה. לא הכול נתון לפתחו, אבל כל מה שנתון כמעט לפתחו - חבל על הזמן. צריך להסיר את הכובע בפניו. זה לא פשוט כי אני גם יודע את הדברים שמאחור. אני גם יודע על האינטראקציה החיובית שמתקיימת בינך לבינו לבין הרלב"ד – שיתוף פעולה שלא נראה כמותו. אני אומר את זה גם מול הוועדה. אין כמעט סעיף, חוק, תקנה, כולל התיקון שהבאנו אתמול, תיקון 125 מתיקון 112. אין דבר שיכול להוביל לשינוי שהוועדה הזו לא נמצאת בו בחזית.

נקודה נוספת הוא עניין האופניים החשמליים. לצד חודש אוקטובר השחור נושא האופניים החשמליים הוא נושא נוסף שאנחנו חייבים לתת עליו את הדעת. זה כבר לא צחוק, זה לא משחק. 17 הרוגים זו דרמה, אי אפשר לטאטא זאת מתחת לשטיח ולומר שזה אקראי. יש כאן מגמה מאוד מאוד קשה ובעייתית, ונרחיב על זה בהמשך.

נקודה אחרונה, עניין ההתמקדות רק בהרוגים. צריך להוסיף כאן נדבך נוסף והוא הפצועים הקשה בעיקר. מצד אחד, נוצר מצב טוב. מצד שני, נוצר לנו מצב חדש לגמרי. כל עניין האבזור הבטיחותי, ולא ארחיב בו, מייצר רכב אמין יותר מהבחינה של הגנה, אבל אליה וקוץ בה. אינני שופט ואינני רוצה להגיד מה טוב, מה לא, ומה קורה. יש עלייה דרמטית בשנים האחרונות בפצועים קשה כאשר לגבי חלקם טוב מותי מחיי. 27.6% עלייה במספר הפצועים קשה. אני מכיר חלק, וכמו שאמרתי לגבי חלק מהם זה טוב מותי מחיי או עפר אני בחיי קל וחומר ב-. זה ממש כך, אנשים כבר לא יודעים. אני כבר לא מדבר על גל ההדף המשפחתי ועל כל מה שזה עושה.

אנחנו נרים מדרגה ומהיום והלאה נשים את נושא הפצועים כי צריך לשים זאת מול עיננו. אנחנו יכולים להתבסם בירידה המשמעותית, ועדיין ירידה משמעותית, אבל אנחנו חייבים להציב לעצמנו משימות חדשות, וזה מה שגם נעשה.

שוב, תודה רבה שבאתם.

ברשותכם, אני מאפשר, קודם כל, לניצב דורון ידיד לשאת את דבריו. אדוני, בבקשה.

<< אורח >> דורון ידיד: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. ראשית, תודה רבה על ההערכה. את ההערכה הרבה שהוועדה רוחשת לשוטרים אנחנו מקבלים לא רק היום אלא אנחנו מקבלים אותה תמיד כשהנציגים שלנו מגיעים.

נמצאים פה המפקדים ונציגי השוטרים שעוסקים יום יום באכיפה. אכיפה נגד עברייני תנועה היא לא דבר של מה בכך. שוטרים עובדים לבד, מתווכחים עם עברייני תנועה שחלקם עבריינים גם, לא רק עברייני תנועה. הם נמצאים לבד בכבישים. עצם העצירה והאכיפה היא סכנה בפני עצמה בכבישים מהירים. אפשר לומר שהם מסכנים עצמם יום יום בשביל להציל חיים. אומנם הם לא מתמודדים מול מחבלים, אבל הם מתמודדים מול נהגים עבריינים. ירידה בכבישי בין-עירוניים על מנת לבצע אכיפה היא לא דבר של מה בכך. השוטרים האלה נמצאים כאן, והערכה רבה להם על העשייה שלהם וזאת לצד המחמאות שגם אתה נתת.

יש לא מעט שותפים למאבק בתאונות הדרכים. הזכרת את הרשות הלאומית, משרד התחבורה עם שיתוף פעולה מלא, ויושב שם מנכ"ל נת"י שמלבד התשתיות הוא פועל איתנו גם בכל מה שקשור למניעה מצבית, ולא מעט שילוט ואמצעים שתכליתם לבצע הרתעה כנגד נהגים בשיתוף פעולה מלא ללא הסתכלות על תקציבים, אלא הסתכלות על פעולות מצילות חיים. יש פה באמת שותפים מרכזיים לעשייה היום יומית של אגף התנועה, ובכלל.

התייחסת לנושא ההרוגים. כאגף התנועה אנחנו לא מתמקדים אך ורק בהרוגים, אנחנו מדברים על תרבות נהיגה, על יצירת הרתעה ועל אכיפה מרתיעה. לצורך כך, גיבשנו באגף התנועה שלושה כיווני עבודה מרכזיים: האחד, חיזוק שותפויות, השני, המלצות ויוזמות לשינוי חקיקה שבסופו של דבר מגיעות אליך לוועדה, והדבר המרכזי מבחינת הפעילות האופרטיבית שלנו זה אכיפה ממוקדת בעבירות מסכנות חיים ובריונות.

שוטרי התנועה, בעיקר בבין-עירוני, מבצעים אכיפה ממוקדת בעבירות מסכנות חיים ובריונות. זו השנה השנייה ברציפות, יש פה את הנתונים ואנחנו רואים שאנחנו עדיין בעלייה מול שנה קודמת שאנחנו מממשים את המדיניות של עצמנו – עלייה של 33%. בשנה קודמת היתה עלייה גבוהה יותר. מי שרואה, רואה את הנתונים שאנחנו באמת מתמקדים במהירויות, בשכרות, בטלפון סלולרי. על פי תפיסתנו, טלפון סלולרי, אלכוהול וסמים הם גורמי תאונות דרכים מרכזיים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני, אתמול נתנו את הכלים, כך אני מקווה, בידי משטרת ישראל לטפל בנושא השכרות והסמים.

<< דובר_המשך >> דורון ידיד: << דובר_המשך >>

קראנו, קיבלנו, ובאמת לא מעט כלים הוועדה הזו נתנה לנו. כשנממש אותם אז ההקלה הזו בטיפול בעברייני תנועה ויצירת הרתעה תהיה יותר אפקטיבית. ככל שנתמיד וככל שנהיה הרבה יותר מחמירים וממוקדים, כך ניצור איזושהי הרתעה בקרב הנהגים.

הגישה של: נסעתי מנקודה זו לנקודה אחרת ולא ראיתי ניידת, היא לא בלקסיקון שלנו. אל תראה ניידת, הניידת תראה אותך. לכן, הגברנו את כמות כלי הרכב הסמויים שלנו, הגברנו את הפעילות הסמויה שלנו. הכנסנו אמצעים טכנולוגיים, לא מכשור אכיפה, שמשמשים אותנו לאכיפה, ודברים מאוד פשוטים: מצלמות סטילס, המצלמות הניידות האלו השחורות שאתם רואים בצדי הדרך, ועוד לא מעט אמצעים שהתכלית שלהם לתפוס נהגים שמבצעים עבירות מסכנות חיים ובריונות. במיקוד הזה אנחנו בהחלט מצליחים.

אנחנו רואים פה את הפעילות של אגף התנועה בצירי המיקוד בין 2016, ואנחנו רואים את הקפיצה המשמעותית במיקוד מנובמבר 16', מזה שנתיים. הגרף הכחול למעלה הוא סך האכיפה והגרף האדום מתחתיו הוא מה מתוך האכיפה הוא בצירי מיקוד. אנחנו מגיעים בשנתיים האחרונים בין 90% ל-96% אכיפה אך ורק בצירי המיקוד. זה אומר שאנחנו עומדים היום על ירידה של 37 הרוגים בצירים הבין-עירוניים, 25 מהם בצירי המיקוד. זה אומר שההשפעה המרכזית שלנו היא בצירי המיקוד. כיוון שאנחנו מתעסקים עם נהגים ולא עם עבריינים שקמים בבוקר מתוך כוונה לבצע עבירה פלילית ועבירה פלילית היא חלק ממסלול החיים שלהם או דרך הקיום שלהם, ברגע שהוא מקבל דוח בציר מיקוד או בצירים העוטפים אותו, ויש לנו צירים נוספים שהם צירי מיקוד משניים, אנחנו יוצרים פה אפקט ההילה, ואנחנו יוצרים פה הרתעה שמורגשת בכבישים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני, הנתונים האלה כבר מונחים בפנינו וקראנו אותם. זו ועדת בית עבורכם. חשוב לי שתאמר לנו בצורה מאוד ישירה מה חסר לכם לשיטתך תאמר לנו מה לדעתך יכול להרים את היכולת של משטרת התנועה עוד קצת מעבר למה שנעשה היום. איזה כלים אנחנו נדרשים לתת?

<< דובר_המשך >> דורון ידיד: << דובר_המשך >>

מניסיונם של השוטרים שנמצאים בשטח, יש לנו לא מעט המלצות לשינויי חקיקה וקידום המלצות ושינויי חקיקה בכל מה שקשור להחמרת הענישה שיקלו עלינו מאוד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם אתה כבר נוגע בעניין החמרת הענישה, איך אתה כמפקד משטרת התנועה רואה את התייחסות של בתי המשפט ושל התביעה ואת האיזון? אתם עושים עבודה, איך זה בא לידי ביטוי לאחר מכן בבתי המשפט? האם יש ביטוי לעניין הזה?

<< דובר_המשך >> דורון ידיד: << דובר_המשך >>

בסופו של דבר, העבודה מגיעה לבתי משפט. 2.5% ממקבלי הדוחות מבקשים להישפט, אלה שקיבלו את הדוח ב/מ - ברירת משפט. כשהם מגיעים למשפט הם אזרחים נורמטיביים בעיני בית המשפט. זה לא השחור ולבן, עבריינים ונורמטיביים, שוטרים וגנבים. כאן זה הציבור בכללותו. יש מקרים שבתי המשפט מחמירים ויש מקרים שבתי המשפט מקלים. אין ספק שצריך להחמיר עם נהג שמסמס תוך כדי נהיגה, או לפחות מה שמגיע לו בדוח.
לאה ורון
אתה יודע שעם ישראל רחמנים בני רחמנים.
דורון ידיד
אמרה מנהלת הוועדה ולא אוסיף. יש לנו גם לא מעט תיקים שממתינים.
היו"ר איתן כבל
אדוני נזהר בלשונו, אדוני נהיה עדין.

<< דובר_המשך >> דורון ידיד: << דובר_המשך >>

אני לא עדין, אי-אפשר לומר שאני עדין.
היו"ר איתן כבל
חברת הכנסת פדידה, בבקשה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

מטריד אותי מה שאמרת בתחילת דבריך שהנראות של ניידות בעיניך זה פחות חשוב והורדתם את הנראות. אני לא יודעת אם זה נכון. המטרה שלנו היא הרי לא לתפוס אלא למנוע. כשאנחנו רואים ניידת או כשאומר לנו הוויז שיש ניידת, אנחנו באופן מהותי מאטים, שומרים על הכללים. איך זה מסתדר עם הרצון שלך למנוע על ידי כך שאתה מוריד את הנראות של ניידות בשטח?

<< אורח >> דורון ידיד: << אורח >>

מה שאת אומרת היה נהוג עד נובמבר 16' באגף התנועה והיו הרבה יותר ניידות גלויות. הכנסנו הרבה יותר ניידות סמויות או 40% מכלל כלי הרכב שלנו הם סמויים. ההרתעה בציבור, ואת בטח שומעת ורואה בתקשורת מעבר לתפקידך, היא גבוהה מאוד. פעילות המשטרה זוכה לסיקור תקשורתי היות והיא יצירתית. מניסיוננו הדל, ונמצאים פה לא מעט שוטרים ומפקדים של משטרת התנועה הארצית, כשהאזרח הנורמטיבי הישראלי רואה ניידת הוא מאט, וכאשר חולפת הניידת הוא נותן גז, ואצלנו מותר הכול כי כולנו גיבורים. לכן, אנחנו משתמשים ברכבים מוסווים. לקחנו כלי רכב מינהלתיים שלנו והכנסנו אותם כדי שהם יידעו שגם מכלי רכבים מינהלתיים שנוסעים באלפים בכבישים ניתן לאכוף. לקחנו רכבים שלנו וצבענו אותם בצבעי מג"ב כדי שיידעו שגם מגב"ניקים אוכפים.

אנחנו עובדים לפי מודלים. אין יותר סתם ניידת על הכביש. יש ניידת סמויה, ניידת גלויה, ניידת סמויה. כשאת נכנסת לציר שלנו יכול להיות שאת רואה את הניידת הסמויה, אבל היא ראתה אותך לפני. זה פספס אותך, את רואה את הגלויה ואת אומרת: זהו, ראיתי משטרה ואין יותר משטרה ואז את מחזיקה את הטלפון ונוהגת מהר ומזגזגת, אבל אז רואה אותך ניידת סמויה. יש איזשהו מודל, זה לא רק סמויות. זה שילוב של גלוי וסמוי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש גם הרבה פייק ניוז – זה חלק מהעניין, חשוב.

<< דובר_המשך >> דורון ידיד: << דובר_המשך >>

לאחר שנתיים אפשר לומר ששיטת העבודה הזו של השילוב מוכיחה את עצמה. זה לא היה נהוג בקרב שוטרי התנועה להיות על גשרים עם מצלמת סטילס. הוא חוזר לרכב והוא מצלם והוא משדר לשוטר שנמצא קילומטר אחריו. נהג רואה דבר כזה. נכון שזה שני שוטרים על דוח, אבל ההרתעה כאן היא הרבה יותר משמעותית.
היו"ר איתן כבל
נכון.
דורון ידיד
אנחנו מפרסמים את הכול כדי שכולם יידעו ויכירו איפה אנחנו יושבים בתצפיות ובמארבים ויגיעו לשם וייסעו הרבה יותר בזהירות ואז נדלג למקום הבא. כשיידעו גם שם, נדלג למקום הבא. יידעו גם שם, נדע שבציר הזה הם חוששים מאיתנו ונדלג לציר אחר.

הדבר המטריד הוא שבמרבית הצירים אנחנו כבר שנתיים והאכיפה עדיין במגמת עלייה. זה אומר שהציבור עדיין לא הפנים שאנחנו נמצאים באותם צירים ובכל רגע נתון הם עלולים לפגוש שוטרים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עדיין אני רוצה לשמוע ממך איזה כלים נדרשים לכם כדי שהאכיפה תהיה יותר אפקטיבית.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>

בהמשך לשאלתך, אני רוצה לשאול מה קורה מבחינת כוח אדם וניידות. דנו בנושא הזה הרבה בדיונים שקיימנו ב-2016. אני רוצה לשמוע שינוי.

<< אורח >> דורון ידיד: << אורח >>

פתחתי במחמאות לעמיתים שלנו ורציתי לסיים בהערכה רבה מאוד לשר לביטחון הפנים ולמפכ"ל, חבר הכנסת כבל ציין את זה. השר לביטחון הפנים היה פה לפני שנתיים והצהיר על הכפלת הניידות. גיוס שוטר הוא ההליך ארוך, זה קרוב לחצי שנה. השוטרים שלנו גם עובדים לבד אז הליך ההכשרה והחניכה הוא הרבה יותר ארוך. אבל היום אנחנו מממשים את הצהרת השר ממשאבי המשרד לביטחון הפנים והמשטרה, והיום אנחנו באמת הוכפלנו כפי שהשר לביטחון הפנים הצהיר כאן. אנחנו מוציאים מעל 150 ניידות במשמרות א' ו-ב'. במשמרות לילה לא שינינו כי שעון הפעילות שלנו מדבר על משמרות א' ו-ב', ואנחנו מוציאים קצת יותר ממה שהשר התחייב. הוא התחייב ל-150 ניידות משמרת א' ו-ב'. תמיר חופשות, מחלות. אנחנו עומדים על 160 – 170 ניידות במשמרות שכאלה. זה מאפשר לנו להגדיל את צירי המיקוד ולבצע אכיפה יצירתית מעבר לתמיכה הבלתי מסויגת מהמשרד לביטחון הפנים בכל מה שקשור להמלצות שלנו לשינויי חקיקה ואכיפה.

ציין יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת כבל לגבי המעורבות של השר. אם לכאן מגיע מה שמגיע אז בפועל הפעילות והמכוונות שלו ושל המפכ"ל הם הרבה יותר גבוהים בנושאי תנועה.

יש גם לא מעט פעולות שכן היינו רוצים לראות, לא מעט המלצות לשינויי חקיקה. לא אפרט אותן עכשיו, יש לנו כמה שקפים לגבי העניין הזה. לדוגמה, בסמכות ראש מחלקת התנועה לקבוע נסיבות מחמירות לעבירה מסוימת. ברגע שהוא קבע נסיבות מחמירות אנחנו יכולים מברירת משפט להפוך את זה להזמנה לדין. אנחנו באגף התנועה סבורים שכל מה שקשור לפלאפון לנהגי משאיות, לדו-גלגלי, לרכב כבד ונהגים מקצועיים, צריך להיות הזמנה לדין. כשאחד כזה משתמש בפלאפון בכל שימוש שהוא צריך להיות הזמנה לדין. ראש מחלקת התנועה בדיון אצלנו קיבל סמכות לקבוע נסיבות מחמירות. צריך את אישור שר התחבורה ושרת המשפטים. שר התחבורה אישר, זה מתעכב אצל שרת המשפטים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא הדבר היחיד, זה לא אישי.

<< דובר_המשך >> דורון ידיד: << דובר_המשך >>

סמכות השבתה לנג"דים לפי התוספת הרביעית והשביעית – ברגע שאנחנו מבצעים שימועים על אתר, משביתים את כלי הרכב או פוסלים את הרישיונות על אתר, ההרתעה הרבה הרבה יותר גדולה ממצב שבו הוא מוזמן והרכב לא תמיד מגיע והכול. אנחנו ביקשנו סמכות השבתה לנג"דים על ידי הפיכתם לתובעים עם סמכות תובע. עברנו את כל הסיפור הזה וזה יגיע אליכם. סמכות השבתה לתובע. איפה שכתוב קצין יהיה גם תובע על מנת לשדרג את היכולת שלנו לטפל.

אופנים חשמליים - היו לנו לא מעט המלצות לשינויי החקיקה. אפשר לומר שכולם, לבד מחובת הביטוח, עברו בהחלטת ממשלה והתקדמו.

לסיום, אני רוצה להביע הערכה רבה לשוטרים ולקצינים שנושאים בנטל הזה יום יום. השינוי המשמעותי הוא באמת באגף התנועה, לצד השותפים הנוספים בתמיכה בלתי מסויגת של השר והמפכ"ל.

תודה רבה גם לכם על הקידומים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שוב, תודה רבה לכם מעומק הלב. מה שאתם עושים כל יום רק מראה עוד כמה יש לעשות. זו לא קלישאה, זה ממש המחשבה על אותם עשרות אנשים שעל פי הסטטיסטיקה היו יכולים להיהרג ואיזה מעגל מדהים של הצלה אנחנו מונעים. זה פשוט לא ייאמן.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחברי חבר הכנסת חמד עמאר. אני רוצה לשוב ולהדגיש את מחויבותו של חבר הכנסת חמד עמאר שמהיום הראשון שהגיע לכנסת לקח על עצמו כמעט לבד אז את המאבק בקטל בדרכים. הוא לא מרפה מהעניין הזה, ישר כוח על כך.

אדוני, בבקשה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>

בוקר טוב לכולם. תודה לכל מי שהגיע, לשוטרים ולקצינים, לשוטרים שעוסקים בבטיחות בדרכים, למנכ"לית.

אני באמת רוצה לפתוח ולהודות לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, על זה שלקחת את נושא בטיחות בדרכים ושמת אותו בראש מעיינה של הוועדה. ב-2016 קיימנו עשר ישיבות מאוד חשובות.
היו"ר איתן כבל
ועוד 20 ישיבות בוועדת המשנה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
גם ישיבות של ועדת המשנה, ואני רוצה לברך את יושב-ראש ועדת המשנה.

ועדת הכלכלה העלתה את נושא הבטיחות בדרכים ואת נושא הקטל בדרכים על סדר יומה של הכנסת ברגע שאנחנו מקיימים את הדיונים האלה וכל הגורמים מגיעים לכאן. כשדיברנו על כוח אדם וניידות למשטרה לא חלמנו שנגיע לכאן ונציג המשטרה יגיד: אנחנו עומדים במה שהבטיח השר והוא קיים ויש לנו 150 ניידות במשמרת א', ובמשמרת ב' 160 אפילו. באמת כל הכבוד לכם, תודה לכם על כל מה שאתם עושים. אנחנו רואים את התוצאות, אנחנו במגמה של ירידה.

אבל עם כל מגמת הירידה, חודש אוקטובר היה מאוד מאוד קשה – 40 הרוגים בחודש אחד. לפני כחודש דיברנו רק על האופניים החשמליים. קיימנו כאן דיונים בוועדה ובוועדת החינוך. אבל פתאום צץ לנו כביש 90 עם תאונה אחת שמחקה משפחה שלימה ואחר כך עוד תאונה שמחקה עוד משפחה, ואחר כך עוד תאונה קשה עם שבעה הרוגים, וכל זאת בכביש אחד, בקטע אחד, בחודש אחד, וזה שינה לנו את כל התפיסה.

נושא הבטיחות בדרכים והקטל בדרכים קשור בכולם, לא בגוף אחד. זה קשור לנהג אחד שמחליט באיזשהו שלב לתפוס את הפלאפון שלו ולשלוח הודעה, ואז כל מה שאנחנו עושים כאן כשיושבים ודנים יכול לשנות לנו את כל התפיסה. אני לא אוהב להשתמש בסטטיסטיקה במקרה של הרוגים, אבל זה יכול לשנות לנו את כל הסטטיסטיקה, וכל זה בהחלטה אחת שלו.

לגבי אופניים חשמליים – דיברנו כאן הרבה על הנושא הזה. הייתי עכשיו בוועדת החינוך ושם דיברנו על חינוך תעבורתי. לשמחתי, שם קיבלתי נתונים מאוד מעודדים על כיתות י'. יש לנו 4,200 כיתות י', כשמתוכן 3,800 כיתות שמקבלות חינוך תעבורתי. 400 לא מקבלות, מתוכן 200 שהם חינוך מיוחד שאין להן אפשרות, ועוד 200 בתהליך לקבל. אני מקווה שבשנה הבאה נקבל נתון שכל שכבת כיתת י' מקבלת חינוך תעבורתי ושיכולים להגיע גם לתיאוריה בגיל 16 - 16.5, ואז ללכת לכיוון של רישיון.

אבל בוועדת הכלכלה פספסנו נושא אחד והוא שאפשרנו, ואני התנגדתי לזה כאן בוועדת הכלכלה ואתם יכולים לחזור לפרוטוקולים שלנו, להוריד ילד לתוך הכביש עם אופניים חשמליים בלי שהוא יודע חוקי תעבורה, מבלי שהוא יודע להבדיל בין עצור לתן זכות קדימה ואיך הוא צריך להתנהג. אופניים חשמליים יכולים לנסוע במהירות של 25 ויכולים לשדרג את זה למהירות של 40 ו-50, ודיברנו על זה הרבה כאן. למעשה אפשרנו למישהו עם כלי רכב ממונע לעלות על הכביש מבלי לדעת חוקי תעבורה, ואנחנו רואים את התוצאות – 17 הרוגים.

אני בא מהמגזר הלא יהודי, אני גר בשפרעם. אין לנו שביל אופניים אחד. אני מסתובב בכל היישובים, ובמיוחד ביישובים הדרוזים, ואין שביל אופניים אחד בכל היישובים הלא יהודים. תקן אותי אם אני טועה. האם יש איזשהו יישוב שיש לו שביל אופניים? אני לא מכיר. אם אתם מכירים, אתם יכולים לעזור לי.

יש לנו היום 250,000 אופניים חשמליים בכל מדינת ישראל, ועדיין לא הגיעו האופניים החשמליים למגזר הלא יהודי בצורה מסיבית. אתה כמעט ולא רואה. תהיה לנו סכנה גדולה ברגע שזה יתחיל להגיע לשם מבלי שיידעו חוקי תעבורה וברגע שיעלו עליו ילדים בני 13 - 14, למרות שהחוק מחייב מגיל 16.

הבוקר ראיתי את התאונה שקרתה אתמול, וזה מדגים לנו את המצב. ילד בלי קסדה נסע עם אופנים חשמליים בניגוד לתנועה כשמולו הגיע נהג שעבר באור אדום, לפי מה שנאמר בכתבה, פוגע בו, עוזב אותו ובורח. זה מצב שאנחנו יכולים להיתקל בו במדינת ישראל וזה מה שאמרתי שנהג אחד יסמס תוך כדי נהיגה ויגרום לתאונה קטלנית.

אני חושב שבכל הנושא הזה של אופנים חשמליים, של כביש 90, ומחר זה יכול להיות בכביש אחר, אנחנו כאן ככנסת עושים הכול. אנחנו מעלים את זה על סדר יומה של הכנסת, אנחנו מביאים ומדברים עם כל המשרדים. אנחנו בקשר רציף עם משרד התחבורה, עם המשטרה, עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

אני מקווה, ודיברנו על זה גם כאן בוועדה, שממשלת ישראל ושראש הממשלה יקים ועדת שרים בנושא והוא בעצמו יעמוד בראש ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים והקטל בדרכים. אולי אז נתחיל לראות דברים אחרים ונראה יותר תזוזה בנושא הקטל בדרכים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך שוב על כל מה שאתה עושה. בואו נמשיך לעשות את זה בכנסת העשרים.

לגבי המלחמה בסוף השנה – אני מוותר מעכשיו ואני בטוח שגם אתה תוותר. העיקר שנרד במספר ההרוגים ושנגיע לתוצאות שקיווינו להגיע אליהן ב-2020. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני, תודה.

חברתי לאה פדידה, בבקשה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

תודה. ראשית, תודה לחבר הכנסת חמד עמאר שלקח את הנושא, ולך, אדוני היושב-ראש, על זה שכל נושא שאתה לוקח מטופל לעומקו של עניין.

חסרים לי שני צירים מרכזיים במניעת תאונות דרכים. המניעה והאכיפה המשוכללת והאמונה שלכם והרצון והמוטיבציה לא יעזרו בלי תשתיות נכונות, בלי הורדת העומס של רכבים ותחבורה ציבורית. חסר לי פה נציג של משרד התחבורה.
היו"ר איתן כבל
הם נמצאים פה.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
אני מבקשת מחילה.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

נמצאים פה גם - - -, ונמצא פה גם נציגי חוצה ישראל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הכול בסדר, אתם פה. רק השר והמנכ"לית לא פה.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

השר בחו"ל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
השר בשליחות מיוחדת בחו"ל והוא גם לא יגיע ליום הבטיחות בדרכים.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
הוא בטח הלך להביא קרונות לרכבת בצפון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שיובהר, יש לי מספיק טענות כלפי משרד התחבורה אבל למרות הכול אי אפשר לקחת את זה שיש מהפכה. חברים, בואו לא נשפוך את התינוק עם המים בהזדמנות זו. יש כאן עבודה שלא נעשתה עשרות שנים פה.

<< דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >>

כשאני נוסעת בכבישי הצפון ואין לי שוליים לתמרן אם יש לי פנצ'ר אז אני אומרת שלא תעזור שום אכיפה אלא תשתיות, תשתיות. תשתיות זה אל"ף-בי"ת. אם אנחנו לא מורידים את עומס כלי הרכב בנתיבי התחבורה, אנחנו לא עושים מספיק. לדעתי, ככל שניתן תחבורה ציבורית וככל שירד העומס של רכבים פרטיים ומשאיות, וכן הלאה, נוכל לעשות את זה.

אכיפה היא דבר מאוד מאוד חשוב, אבל אנחנו צריכים גם הרתעה וחינוך. אלוהים ישמור, כמעט כל יום אנחנו מאבדים חיי אדם. אם הייתי אומרת למישהו שיש מכונה שהורגת כל יום אדם אחד, כולנו הינו נרתעים ואומרים: בואו נהרוס את המכונה הזו. על כן, אנחנו חייבים לדעת שזה מקרה שנקרא ביטחון לאומי.

אני מסכימה איתך שחייבת להיות איזושהי ועדה שלא תפסיק לטפל בזה, וזה צריך להיעשות בכמה מישורים יחד: חינוך, אכיפה והרתעה והשקעה בתשתיות של הרכבים. צריך לחנך את הילדים ואת הנוער מגיל צעיר לנסיעה נכונה והכרת התמרורים. רק אז אולי נראה באמת ובתמים ירידה בתאונות. כולי תקווה שגם 2018 תסתיים אחרת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמן, ושהמגמה הזו תימשך גם אל תוך השנה הבאה.

חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, שוב אני מודה לך על כל העבודה. כולם יודעים את זה, לא צריך לפרסם את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, זה חשוב. אני לא חסיד, אתה יכול להגיד עליי דברים טובים.

<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

אתה יודע, אנחנו נגד עין הרע. אז בוא נמשיך עם זה הלאה.

אני רוצה להודות לך על הכוח שאתה נותן לנו כוועדת משנה, וגם לגופים האחרים ולרלב"ד. זה באמת זמן לעשות איזשהו סיכום ביניים עבורנו. לקחת את הנושא הזה בצורה רצינית לידיים יחד איתנו בוועדת המשנה, בעזרה של כולם, של השדולה.

קודם כל, צריך לציין את מה שקרה ואחר כך נראה מה חסר. לגבי מה שקרה – קודם כל, ובראש ובראשונה, מהפיכה מחשבתית ושיטת עבודה אחרת במשטרה, ובאמת צריך להודות לכם על זה. אנחנו אומרים את זה בכל מקום. המשטרה הפכה להיות הרבה יותר אפקטיבית במאבק בתאונות הדרכים. ראינו את זה גם בתוצאות. אבל לא רק בתוצאות הגלובליות של כמה הרוגים, אלא ראינו ירידה משמעותית דרמטית בבין-עירוני ועלייה בעירוני, כל זאת עד, לצערנ,ו השבוע הזה שהסטטיסטיקה הבין-עירונית עלתה לנו בשבועיים בצורה מחרידה. זה פיק נורא ואיום שצריך ללמוד אותו. אבל אין ספק ששיטות העבודה וההתייעלות שלכם בתוך המסגרות שהיו עזרו. שינעתם דברים ממקום למקום, לקחתם תקציב ממקום למקום, העברתם אותו. כמו כן, הוסיפו ניידות. הרבה פחות ממה שצריך, ואני חושב שגם לטעמכם, אבל נעשה ניצול אפקטיבי.

אותו דבר גם בחינוך. גם בחינוך חלה מהפכה בנושא התעבורתי. שוב, תוכנית עבודה. באחת הישיבות אמרנו להם: תזרקו את התוכניות הישנות שלכם, תתחילו לעשות תוכנית חדשה. תתאימו את זה לנוער של היום עם דיבור נכון, כולל נושא התיאוריה והדברים שעשו בתוכו, וכל זה מצוין.

יש שיפור עצום בביצועים של נתיבי ישראל ובמהירות התגובה מאז שיוצא מכרז עד שמגיע תקציב ויוצאת העבודה. יש הרבה מאוד שיפורים. כל הגופים עושים את כל המאמץ במצב הקיים, בתקציב הקיים ובאפשרויות הקיימות, אבל אין פה משהו יותר גדול. אין פה תוכנית מוסדרת שיכולה היתה בהחלט להתבסס על השימוע שנערך כאן בהתאמות תוך כדי תנועה. אין פה תוכנית שמביאה איתה תקציב איתה נוסף ודרמטי שיחולק בין החינוך והאכיפה ובנושאים האלה שאנחנו יודעים כמה הם חשובים בשביל לתת להם תעצומות. אין תוכנית כזו, יש גמגום.

שוב, גם אין תוכנית לגבי מגפת האופניים אלא גמגום. רק בחודש האחרון הונחו על שולחן הכנסת כמה הצעות חוק וחלקן אפילו דומות האחת לשנייה כי אנשים מהבטן שלהם כבר באים ורוצים לעשות משהו. בא משרד התחבורה והציג תוכנית. אני לא יודע איך זה מתקדם ואיפה זה מתקדם. פוחדים מנושא הרישוי והזיהוי ומנושאים אחרים. אין תוכנית מוסדרת, אין דבר ברור לחלוטין שיכול למנוע את הקטל המטורף הזה בכבישים.

אדוני היושב-בראש, אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם על כך שכפרלמנט הצלחנו באמת לשים את הנושא הזה על סדר היום, להביא את משרדי הממשלה בשיתוף פעולה מדהים, וגם עבודה מצוינת של הרלב"ד שמרכז ומטייב את הדברים למקומות הנכונים, אבל אין בשורה. במכה כזו צריכה לבוא תוכנית יותר גדולה של הגדלת המשאבים, גם בתחום התשתיות, גם בתחום החינוך, גם בתחום האכיפה, אין מנוס מזה. שר האוצר וראש הממשלה צריכים לשבת ולהחליט מה הם עושים כדי לעצור את המגפה הזו, וזאת בדומה למצב שבו היינו צריכים להביא עכשיו נניח חיסונים מחוץ לארץ ואז היו מביאים כמה שזה עולה. כמו כן, תוכנית מוסדרת לגבי האופניים אחת ולתמיד ומכל הכיוונים, גם מכיוון הקסדה, גם מכיוון הרישוי, גם מכיוון התיאוריה – כן או לא.

כל הדבר הזה חייב לבוא עם תוכנית מוסדרת. תפסיקו לפחד מזה. משרד התחבורה פוחד מנושא האופניים כאילו זה טרקטור. זה אופניים, קחו החלטות אמיצות וסעו קדימה כך שהדור הבא שיבוא עם עוד סוגים יהיה כבר מותאם לתוך פלטפורמה מסודרת.

אדוני, תודה רבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה רבה.

אלי מורגנשטרן, בבקשה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אלי, כמה כסף?
היו"ר איתן כבל
כן. הצג בפנינו ממש בקצרה את הנקודות, בבקשה.

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>

תודה רבה. הכנתי התייחסות בעיקר לדוח הוועדה, אבל אני חושב שחלק גדול מהנושאים שעלו פה לא נמצאים בצורה ישירה בדוח אבל הם נושאים חשובים נוספים. אני אנסה להתייחס לדוח ואחר כך אם יש שאלות נוספות אשמח להשיב.

הדוח מתייחס לנושא של מוקדי סיכון ומוקדי סיכון עירוניים או בעיות בטיחות עירוניות. בנושא מוקדי סיכון - כפי שכבוד יושב-ראש הוועדה הזכיר, חברת נתיבי ישראל הגדילה מאוד את הפעילות שלה בשנים האחרונות בתחום מוקדי הסיכון. היו תקציבים שהוקצו לכך בעבר. אולי הם לא היו מספיקים, אבל גם היתה בעיה של ביצוע. אני חושב שבשנתיים-שלוש האחרונות היקף הביצוע עלה בצורה דרמטית מאוד. אני בטוח שמנכ"ל נתיבי ישראל נסים פרץ יתייחס לזה בהמשך. אני חושב שהיום כמעט ואין מוקדי סיכון שנמצאים בשלב בשלות שלא מתוקצבים. היתה שם עבודה מדהימה.

בנוגע לפרויקטים ביישובים העירוניים הסיפור קצת יותר מורכב. במשך השנים הוקצו מאות מיליוני שקלים לביצוע פרויקטים ביישובים עירוניים. כל שנה חויבו הרשאות במערכת התקציב של בין 150 ל-200 מיליון שקל בשנה, לעומת ביצוע שהיה נמוך בהרבה. ביצוע מזומן של הפרויקטים האלה לא הגיע לסכומים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ממה זה נובע?

<< דובר_המשך >> אלי מורגנשטרן: << דובר_המשך >>

אני מניח שזה קושי של הרשויות המקומיות לבצע פרויקטים. באופן כללי, ביצוע פרויקטים של תשתית זה לא דבר קל. בפרויקטים בין-עירוניים יש כמה עשרות תיאומי תשתיות שצריך לעשות. בפרויקטים עירוניים זה נהיה הרבה יותר מורכב ואף חברה או עירייה עוד לא פיצחה לגמרי את השיטה. אני מניח שזה המרכיב המרכזי בקושי ליישום.

אנחנו נמצאים במצב שבו עדיין ממשיכים להקצות תקציבים. יש כן שיפור בשנתיים האחרונות שאפשר כבר לראות. גם ברמת ביצוע התקציב יש עלייה מ-130 מיליון שקל ביצוע מזומן בשנה לסביבות ה-160, וגם בתוך תחולות הפרויקטים היינו בעבר בפרויקט של הסל, פרויקט שעסק בבטיחות בדרכים ברשויות מקומיות שכלל גם סימון והתקנים שזה כינוי לצביעת מעברי חציה וגדרות ומעקות, גם במקומות שהם מוקדי סיכון ממש, וגם בכבישים בסביבת בתי ספר, ועוד כל מיני נושאים אחרים. במאמץ מאוד גדול של משרד התחבורה מול הרשויות המקומיות יש הגדלה של התקציב שמיועד למוקדי סיכון על חשבון דברים אחרים שהם פחות בטיחותיים מידי. כבר אפשר לראות, ואני חושב שאנחנו מדברים על עלייה של בין 50% ל-70% בהיקף התקציב הזה שמיועד לפרויקטים של בטיחות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>

אתם עדיין מבקשים 25% אנחנו מטצ'ינג.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

אנחנו מבקשים מטצ'ינג בהתאם להחלטות שיש וזה תלוי בהתאם ליישוב. זה נע בין 10% ל-30%. זה גם תלוי במדיניות של - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>

הרבה רשויות במגזר הלא יהודי לא לוקחות את הכסף.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

נדמה לי שבסוציו-אקונומי עד 3 זה בלי מטצ'ינג.

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>

כאמור, יש את הסיפור של המטצ'ינג, וגם הנושא הזה עלה. ניסינו לבחון אם הסיפור של התקציב של ה-10% בחלק מהרשויות וברשויות המאוד חזקות זה מגיע ל-30%, הוא הסיפור. אנחנו מנסים לבדוק ולמצוא פתרונות מקומיים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלי, כשאומרים לי: "מנסים למצוא", זו בדיוק הנקודה שהתייחס אליה, בין היתר, חמד עמאר.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

אנחנו עושים פיקוח על הדבר הזה. כבר במשך שנתיים אנחנו עושים פיקוח על זה מול ראשי הרשויות. השנה היתה שנה אפילו קשה בגלל נושא הבחירות, אבל אנחנו עושים על זה פיקוח הדוק, כולל שלילת תקציבים, העברת תקציבים לרשויות שעושות יותר, ובעיקר לחץ על הרשות לבצע, לבצע, לבצע. יש עלייה - זה מה שהוא מציין.

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>

בנוסף לתקציבים שמיועדים בצורה ישירה לסיפור של מוקדי סיכון או אמצעי בטיחות ברשויות המקומית יש גם תקציבים שלא צבועים לשם הזה. משתמשים בשמות אחרים, אבל הם ממש משמשים לשיפור הבטיחות. ביניהם הסיפור של יישובי מיעוטים. יישובי מיעוטים לא לוקחים כסף מהסל בטיחות העירוני בגלל שקשה להגיש שם בקשות. יש תיעוד ברמה יותר נמוכה אז קשה לדעת איפה מוקד סיכון. יש סל שמיועד ספציפית ליישובי מיעוטים. ההשקעה התקציבית שם היא בסביבות ה-300 מיליון שקל בשנה, רמת ביצוע גבוהה מאוד יחסית למקומות אחרים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

היא נעשית על ידי המשרד ישירות או דרך הרשויות?


<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>

היא נעשית בתיאום בין המשרד לבין הרשויות. המשרד עושה את תוכנית העבודה, חברות מנהלות מבצעות את הפרויקטים. הכול נעשה בתיאום עם הרשויות.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

אנחנו השנה גם את זה מייעלים ואנחנו מעבירים את נושא החברות המנהלות לחברת נתיבי איילון על מנת להגביר את נצילות הדבר הזה. עד היום זה בוצע על ידי המשרד באמצעות חברות מנהלות. במקומות שבהם רשויות מהמיעוטים מסוגלות לבצע לבד, אנחנו היום מעבירים לרשויות. הבקשה שלהן ואנחנו מעבירים.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

העלויות של החברות המנהלות - כמה אחוזים הם מקבלות מהפרויקטים?

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>

הוא שואל כמה התקורה של הרשויות. זה לא משהו חריג ביחס לחברות ממשלתיות אחרות.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

5% - 6%, אני צריך לבדוק את זה.

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>

בנוסף, יש פרויקטים בתוך הרשויות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלי, אני מכבד את מה שאתה אומר. לי חשוב לדעת האם האוצר הוא גורם מעכב בכל הנוגע למאבק בקטל בדרכים. לו יצויר שהתוכניות מונחות ושמשרד התחבורה יודע לתת והרשויות המקומיות, האם אתם רואים שישנו אצלכם איזשהו חסם שיכול למנוע את מימוש הפרויקטים? זה הסיפור. אם מחר ניצב דורון ידיד דרך השר לביטחון הפנים יבקש הגדלה כזו או אחרת אחרי השנה הזו, אני כבר יודע מה תהיה התשובה, בעיקר לאור ההתכתשות בטוויטרים. אני רוצה שתשים את הדברים כמו שהם.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

גם אנחנו ביקשנו הגדלה.

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>

קודם כל, אנחנו עושים כל מאמץ שלא יהיה חסם אצלנו לטיפול בתאונות דרכים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

בתקציב המאושר.

<< אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >>

ההגדלה התקציבית לדברים שקשורים לבטיחות בדרכים בשנים האחרונות היא דרמטית. אנחנו מדברים פה על מיליארדים, אנחנו לא מדברים על איזה 20 מיליון שקל פה ו-50 מיליון שקל שם. אנחנו עושים פרויקטים.

נתיבי ישראל, ותוכנית החומש שלהם שהיא הפתרון הכי יסודי לסיפור של תאונות הדרכים, עושה פרויקטים בכבישים מסוכנים בהיקף של מיליארדים, כבישים אדומים. יש לנו אחזקת כבישים וזה מיליארד וחצי שקל כל שנה. זה סכומים אסטרונומיים. אין פה בכלל זלזול.

ברור שכל דיון הוא לגופו וכשמגיע אלינו לדיון או משהו שדורש עוד תקציב, אנחנו נדון בו ונבחן את הפתרונות האפשריים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, אדוני.

מנכ"לית הרלב"ד רחלי טבת ויזל, בבקשה הציגי לנו שתיים-שלוש מרכזיות.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

אני אהיה ממוקדת. אני רוצה להתחיל בתודות אבל לא רק מנימוס. אדוני, אני רוצה להודות לך כיושב-ראש ועדת הכלכלה ולמנהלת הוועדה. אנחנו מצאנו פה אוזן קשבת. להזכירכם, היו לנו פה דיונים סוערים שקשורים לחוק הרשות והוועדה בהחלט חילצה אותנו מהבור שיכולנו לשקוע בו בביטול בכלל סמכויות הרשות לחלוטין. יש עוד המון מה לעשות בחוק הרשות, אבל זה לפחות נתן לנו אורך נשימה והורדת החבל מעל צווארנו.

תודה לחבר הכנסת אשר ולחבר הכנסת עמאר. המסירות היא באמת משמעותית.

אסיים בתודות לכל השותפים שאנחנו עובדים איתם, בוודאי למשטרת ישראל, משרד התחבורה.

בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה לגופים נוספים שנמצאים פה: אזרחים, מובילים, נהגים, אור ירוק – כל מי שזה מספיק חשוב לו ומביע דעתו ועושה זאת בצורה זו או אחרת. אני חושבת שלכולם יש פה תרומה משמעותית.
שנית, אדוני צודק. צריך לבדוק את נושא הנפגעים בתאונות דרכים לפי פצועים ולא רק לפי הרוגים. עכשיו הביאו לי דוח של העשור האחרון והוא חם מהמכבש. אדוני, זה נתונים של פצועים. זה הרוגים ופצועים כי הבעיה בסופו של דבר היא בכמות הנפגעים, לאו דווקא ההרוגים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

ישנה קורלציה בין ירידה בהרוגים לירידה בפצועים בשנה האחרונה, למשל?

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

נכון, היושב-ראש צודק. ישנם מקומות שיש בהם עלייה במספר הפצועים וירידה בהרוגים.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

זה יותר מיגון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

התייחסתי לזה.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

נכון. אתן דוגמה מאוד בולטת ואראה זאת במספרים. בתווך העירוני לכאורה יש פחות הרוגים לעומת הבין-עירוני, אבל בפועל כשאתה סופר פצועים קשה והרוגים יש יותר בעירוני בצורה דרמטית וזה מאוד בולט.

דיבר חבר הכנסת אשר על תוכנית לאומית, ואני חושבת שזה הדבר הבא. אנחנו שוקדים על תוכנית לאומית, וזה מה שצריך להיות, תוכנית לאומית שהיא מתוקצבת והיא לא רק לשנה אחת בלבד אלא היא צופה פני עתיד.

אדוני, אני אראה שקפים בודדים שמתייחסים לנתונים לגבי אוכלוסיות שאליהן צריך לתת את הדעת בצורה יותר ברורה. את הדוח היומי אתה מכיר, ההשוואה בין-לאומית פחות משנה.

לגבי הרוגים בתאונות דרכים השנה - אדוני ציין את הירידה. אנחנו מעריכים השנה, כולל אוקטובר האדום והקשה הזה, אם ננרמל, אני מקווה שהשנה נגיע באמת לפחות מ-300 הרוגים ושזה יהיה באמת חסר תקדים יחסית לשנים האחרונות ונקודת אור. זה לא מקרי בעינינו מאחר ומדובר על מגמה ממחצית 2017. זה לא רק השנה, זה מתחיל לרדת משנה שעברה. זה ממוקד באוכלוסיות שבהן מושקעת פעילות, ולכן הפעילות היא מאוד קריטית. לא אתייחס לדברים האלה.

מבחינת הרכבים – מאוד חשוב לציין שהרכבים שבולטים פה זה רוכבי האופנוע. אנחנו לא מדברים עליהם הרבה, אבל יחסית לחלקם בקרב הרכבים בכלל, הם אלה שמככבים ברשימה הזו. תראה איך זה נראה יחסית לרכב הפרטי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

צריך להדגיש שחלק לא קטן מהתאונות עם אופנועים זה תאונות עצמיות.

<< דובר_המשך >> רחלי טבת ויזל: << דובר_המשך >>

חלק משמעותי מאוד זה תאונות עצמיות, וזה אומר שזה אירוע שצריך להיכנס אליו. אנחנו מתכוונים להיכנס אליו. נושא האופנועים הוא נושא חשוב שצריך יהיה לדבר עליו בשנה הבאה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלי יצא, אבל אחת הנקודות שאני מבקש זה מיגון רוכב האופנוע. אני לא מדבר על עניין הביטוח ועל המחיר שהם נדרשים לשלם, אני מדבר על העלות הגבוהה של אביזרי המיגון לרוכב האופנוע. חלק מהם לא מצטיידים באביזרים האלה. אם הם היו רוכשים את הציוד הזה הם היו יכולים להציל את עצמם.

<< דובר_המשך >> רחלי טבת ויזל: << דובר_המשך >>

כמו שציינתי קודם, אנחנו רוצים להתחיל להסתכל על הרוגים ופצועים, ואני מפנה את הזרקור לעירוני. אני חושבת שזה האירוע המשמעותי שבו צריך לטפל. הוא מורכב מאוד כיוון שיש בו הרבה שחקנים: יש בו גילאים שונים, יש את האופניים החשמליים, הולכי הרגל, יש את השלטון המקומי שצריך להיכנס. אני מראה שבצורה מאוד דרמטית יש הרבה יותר פצועים והרוגים בתווך העירוני מאשר בבין-עירוני ולשם צריך להפנות את מרב התוכניות בשנה הבאה לדעתנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גברתי, עודך מדברת מעביר לי ניצב דורון ידיד נתון. אלו דברים שצריך לבדוק אותם. העובדה שברגע זה את נותנת נתונים של עלייה במספר הפצועים קשה ונציב דורון ידיד מעביר לי לשיטתם ירידה במספר הפצועים קשה, מדברת על הצורך בהאחדה ועל זה שצריך להיות נוהל דיבור שבו כולם מדברים באותה שפה. אני מדבר איתכם על זה כבר הרבה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין עלייה דרמטית במספר הנפגעים.

<< דובר_המשך >> רחלי טבת ויזל: << דובר_המשך >>

יש עלייה. המשטרה סופרת לפי שיטת חישוב של המשטרה שהיא הגיונית ונכונה.

<< אורח >> דורון ידיד: << אורח >>

היא קיימת כבר שנים, היא לא השתנתה.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני, אני רוצה להזכיר לך ששינית הרבה דברים.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

העולם, ה-OECD, ארצות הברית, עוברים לשיטת ספירה שונה לפי חומרת הפגיעה, לפני נתוני טראומה שאותם אנחנו מקבלים דרך מכון גרטנר ולא לפי זמן האשפוז. אנחנו נמשיך לספור גם בשיטת המשטרה, אבל גם בשיטה החדשה. אנחנו עובדים, הרבה כסף מושקע בזה, עם הלמ"ס, על מנת שהלמ"ס יספרו במדינת ישראל נתונים על פי האופן שבו סופרים נתונים בכל העולם. כך או כך, צריך לספור פצועים והרוגים ולא רק הרוגים – זה לגבי התווך העירוני.

לגבי החברה הערבית – דיברנו על זה הרבה מאוד השנה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון, ויש ירידה.

<< דובר_המשך >> רחלי טבת ויזל: << דובר_המשך >>

היתה תוכנית מאוד משמעותית. אציין פה גם את חברי הכנסת מהחברה הערבית, גם ראשי ערים, קאדים, ארגוני אימהות, ראשי רשויות, ובאמת כל מי שאפשר היה לגייס. מדובר בתוכנית הסברה מאוד מאוד גדולה שעשינו ברלב"ד והיא מראה תוצאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

צריך לומר תודה לחבר הכנסת חאג' יחיא, וחשוב להדגיש את העניין הזה.
<< דובר_המשך >> רחלי טבת ויזל: << דובר_המשך >>

נכון, אני מודה. הוא אחד מחברי הכנסת הפעילים פה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

צילמתי איתכם גם סרטון וידיאו שהופץ לציבור שלנו ובו הדגשתי את הפן הדתי ואת המשמעות הדתית בכך שאתה עובר על חוקי התנועה ואתה גורם לפציעה או הריגה שלך או אחרים ושזה כמו התאבדות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

אני מודה על זה. זו דוגמה מצוינת לכך שכשיש תוכנית טובה ואתה מגייס את כולם אתה מצליח להגיע להיקפים.

הרוגים מקרב הולכי רגל – יש פה איזושהי מגמה של ירידה, אבל הם עדיין 30% מקרב ההרוגים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מעברי חצייה הוא אחת הנקודות שאני מבקש לשנה הבאה. זה מטורף לגמרי, ואני אומר זאת גם כלפי הנהגים וגם כלפי הולכי הרגל, זה משהו שנמצא בתודעה של כל אחד ואחד מאיתנו. יש כאילו מחשבה שברגע ששמת את רגלך על מעבר החצייה אז כל העולם צריך לעצור. האינטראקציה הרעה המתקיימת בין הולכי הרגל לבין הנהגים חייבת לקבל ממד אחר לגמרי. לא מתקבל על הדעת שמספר הנפגעים במעברי חצייה בתוך העיר הוא יותר גדול לעומת מקומות שאין בהם. כשאתה לא במעבר חצייה אז כאילו בתודעה הפנימית שלך אתה אומר לעצמך שאתה צריך להיזהר ולהסתכל יותר, ואילו כשאתה עובר במעבר חצייה כאילו הוא אמור להגן עליי. יש איזה הילה סביב מעבר החצייה. הנושא הזה חייב להשתנות מקצה לקצה. זה אתגר לשנה הבאה, ואני אומר את זה לכולנו כאן.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

עוד שני נתונים ובזה אני מסיימת: האחד – לגבי אוכלוסיית האזרחים הוותיקים שגם לגביה יש איזושהי תוכנית עבודה ואנחנו מתחילים לראות שם איזושהי ירידה. אגב, לגבי האזרחים הוותיקים – יש להם אחוזי היפגעות גבוהים כהולכים, ובדרך כלל הם גם הפוגעים – זה מעניין. זאת אומרת, בתוך העיר אתה רואה קשיש שפוגע בקשיש.

הנתון האחרון הוא הנתון הכואב לגבי אופניים חשמליים. בניגוד לשאר המקומות שברובם יש ירידה, זה נתון שמחייב עבודה. ישנה תוכנית סדורה. הזכרנו קודם את נושא החינוך התעבורתי ולפחות כיתה י', ונחמיה שותף קרוב, ישנה עבודה לגבי האופניים החשמליים. מבחינתנו, היא בעיקר מתמקדת בנוער בגיל הרלוונטי, בתיאוריה בבית הספר. אדוני, ציינת קודם שהם מגיעים לכביש בלי להכיר את חוקי התנועה, וזה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים שיקרה. אנחנו רוצים שיכירו את חוקי התנועה על הכביש.

אני רוצה עוד כמה הערות קצרות ועוד בקשה מהוועדה למשהו שהוא אולי קצת חריג. כמו שאמרתי, יש פה מיקוד בשני דברים: יש מיקוד באוכלוסיות ויש מיקוד בהתנהגויות. דיבר ניצב דורון ידיד על אלכוהול ובדיון הבא נדבר על סמארטפונים. זה שני אפיקים שונים שצריך לעבוד עליהם ולגבי שניהם צריכה להיות תוכנית.
היו"ר איתן כבל
יש גם סמים, קנאביס.
רחלי טבת ויזל
אדוני, רציתי לשים את נושא הסמים על השולחן. זה אומנם לא הדיון היום, אבל אמר ניצב דורון ידיד לגבי סמים שזה רעה חולה.
<< אורח >> דורון ידיד: << אורח >>

לא. אמר דורון ידיד: הפלאפון גורם מספר אחד, לצדו השכרות והסמים.
רחלי טבת ויזל
על הפלאפון בדיון הבא. אני רוצה לשים פה הערת אזהרה בעייני סמים וקנאביס רפואי. בשבוע שעבר הוצאנו מסמך מאוד מאוד ברור שאומר שאסור להתקדם בנושא אפשרות נהיגה תחת קנאביס רפואי כל עוד אין מחקר מעמיק שאומר מה ההשפעות מתחת סף מסוים, ואיך המשטרה גם תוכל למדוד את ההשפעות האלה בדומה לשכרות. זה נושא מאוד כבד. אנחנו מבינים את הצורך לאפשר, אבל - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גברתי, אני לא זוכר אם היית בדיון הזה. שמתי אצבע בדיוק על הנקודה הזו כי יש פה שני מעגלי התייחסות. אני לא רוצה שתודר פה אוכלוסייה שלימה מתוך החברה הישראלית שלא יתאפשר לה לנהוג בכלל. נכון להיום יש ויכוח וצריך להכריע בו. נמצאים כאן נציגי משטרת ישראל ודנה ממערכת אגף התנועה שהיא אורחת כבוד אצלנו. היא יודעת, הם מחמירים יותר. חייבים להכריע בשאלה כמה זמן - - -

<< אורח >> דורון ידיד: << אורח >>

מי יכול למדוד את זה? לא אתן לך עכשיו נתונים על תאונות כשהוא השתמש בקנאביס הרפואי כמה שעות לפני התאונה. מי יכול לבדוק את מידת ההשפעה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דורון, לא היית בדיון. עדיין אני אומר לך שכל מה שאתה אומר, וגם מה שאמרת במשפט האחרון, היה מונח כאן לפנינו. כמו כן, גם העובדה שיש לפחות ארבעה-חמישה סמים שאי אפשר בכלל לאתר אותם במכשיר. אני לא רוצה עכשיו לפתוח כאן את הדיון, אבל זה גם אחד הנושאים.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

אדוני, כבר העלה את זה לדיון. בקשתי היא שכאשר מתקיים דיון כזה אז זה לאחר מחקר מעמיק עם נתונים כי אני חושבת שהדיון היום עוד לא נמצא שם.

לסיכום, יצא אלי מורגנשטרן, נפגשנו איתו לא מזמן. אנחנו בהחלט חושב שחסר תקציב. אם רוצים להתקדם הלאה צריך תקציב נוסף.

שוב, אני מודה ליושב-ראש הוועדה באמת על הפעילות שנעשית פה, ובוודאי ל- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אדוני, בבקשה.

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>

גבי בן הרוש, יושב-ראש מועצת המובילים. גברתי המנכ"לית, כבר לפני שלוש שנים ביקשנו פה בוועדות מכם. לגבי הנתונים – אני רואה 31% בהולכי רגל. בצדק אמר יושב-ראש הוועדה: הולכי רגל – כל אחד חושב שזה מעבר חצייה.

אני זוכר שאתם הכנסתם גם פגיעות באנשים בשול הדרך. אתם מייחסים להם הולכי רגל, ואני חושב שזה מטעה את כולם. זה לא מעברי חצייה, זה גם מי שירד להחליף גלגל או מי שנעצר בגלל תקלה. האם הוא הולך רגל? יש פה הטעייה בנתונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שאלת אותה, אתה כבר קובע שיש הטעייה? תן לה.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

ההגדרה היא הגדרה חוקית. הולכי רגל זה הגדרה חוקית וזה מי שלא נמצא בתוך הרכב. זה עניין של חוק ומשפט.

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>

אז מה הציבור מבין?

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

כיוון שאני מוגבלת במספר השקפים, יש לנו נתונים לגבי הפילוח. יש פה גם דוח מגמות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

השאלה שלו היא נכונה.
רחלי טבת ויזל
הוא מקבל מאיתנו תמיד תשובות.
היו"ר איתן כבל
נכון שהגדרת החוק מתייחסת למי שלא נמצא בתוך הרכב. צריך שיהיה לנו מאגר מסודר כך שנוכל לקבל אותו בלחיצת כפתור לגבי סוגי התאונות ואיפה הן קרו, האם הפגיעה היתה במעבר חצייה או בשול הדרך. יש לזה חשיבות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>

יש להם פילוח כזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בסדר גמור, זה צריך להיות מובנה.

גברתי, תודה לך על העבודה. שוב, תודה לגיורא רום שהוביל את המהלכים המשמעותיים האלה, ובין היתר, גם בעובדה שהגעת ואת עושה את העבודה המדהימה שלך.

<< אורח >> אבנר פלור: << אורח >>

הרבה דיברו ואני רוצה לתת מענה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תחסוך את זה מאיתנו ומעצמך.

עו"ד יניב יעקב סמנכ"ל אור ירוק, בבקשה, ממש בקצרה.

<< אורח >> יניב יעקב: << אורח >>

בוקר טוב. ראשית, אני רוצה להודות על עצם השימוע. אני חושב שלא אגזים אם אומר שבעשור האחרון זה היה המהלך המשמעותי ביותר, השימוע והדוח, בהשפעה שלו על נושא הטיפול בתאונות הדרכים.

אני מצטרף לברכות לשר ארדן בנושא הניידות וכל העבודה שנעשית באגף התנועה, וכמובן לנסים פרץ מנכ"ל נתיבי ישראל. אנחנו רואים שינוי אמיתי בגישה של נתיבי ישראל ובזה שהבטיחות היא בראש, אבל אנחנו לא יכולים להיתפס לשאננות לאור הנתונים הללו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור.

<< אורח >> יניב יעקב: << אורח >>

אם אנחנו בוחנים לעומק את הדוח המאוד מאוד מקיף שהוציאה הוועדה אנחנו עדיין רואים לא מעט דברים כמו: נושא הטכוגרף הדיגיטלי שהטיפול בו זה פשוט מחדל, הנושא של קופסא ירוקה, הנושא של תוספת תקציב של 150 מיליון לעירוני – הרבה דברים מאוד חשובים שהיו בדוח ועדיין לא יושמו.

המעקב שהוועדה מבצעת, גם בראשות חבר הכנסת אשר, הוא מאוד משמעותי.

הרכיב האחד שחסר פה, ואני מציע שזה ייצא בסיכום, הוא שכלל הגורמים יגישו לוועדה דוח מסודר על היישום מעבר לישיבות.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

הגשנו.
היו"ר איתן כבל
זה בסיכום.

<< אורח >> יניב יעקב: << אורח >>

אדוני נגע בנושא הפצועים קשה. הנושא הזה הוא קריטי. בהשוואה בין-לאומית ישראל נמצאת בשנים 2010 - 2017 מקום אחד לפני אחרון בשינוי במספר הפצועים קשה. אגב, באירופה שמו יעד של עד 2030 לרדת ב-50%.

נקודה אחרונה, חבר הכנסת אשר נגע באחד הדברים המרכזיים וזה תוכנית לאומית רב-שנתית. אם תצא בשורה מפה שיבואו משרד התחבורה והרשות הלאומית ויגידו: תאריך יעד שבו תוצג תוכנית לאומית עם יעדים ועם מדדים, אני חושב שזה יהיה אחד הדברים שיכולים להוביל אותנו הלאה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

עם תקציב.
אורח >> יניב יעקב: << אורח
כמובן עם תקציב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

ניסים פרץ, בבקשה.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, אני באמת חושב שהחברה הישראלית עברה חודש אוקטובר נוראי וקשה, וגם לי באופן אישי בקטע הזה. אין תאונה שאני לא מתחקר באופן אישי על מנת ללמוד ועל מנת ליישם כל מה שאפשר וניתן על מנת שלא נגיע למספרים האלה אלא נשאף להוריד אותם לאפס כי לעולם לא נכון יהיה להוריד את הרגל מהגז ולהפסיק את העשייה. גם אם השנה מסתמנת בירידה כזו או אחרת, השנה הבאה היא לא פחות מאתגרת מהשנה, בטח לכל השותפים, למשרדי הממשלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ניסים, אדוני לא הבאת אותך הפעם לדבר על המכלול. אין לי יותר מדי זמן. אם קיבלת מחמאה מנציגי אור ירוק אז כבר חמורו של משיח הכניס את הראש.

בסך הכול, אני רוצה שיודגש שאי אפשר להתעלם מהעבודה יוצאת הדופן שנעשית במשרד התחבורה. יש לי מחלוקות גדולות בכמה תחומים עם השר, לצערי. אבל אי אפשר לקחת את העובדה שאנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי מבחינת ההתמודדות בתשתיות – זו עובדה. אני לא משחק פה משחק פוליטי.

אני רוצה שתתייחס לכביש 90. אני מבין את הבעייתיות. ביום חמישי ובמוצאי שבת בשבוע שעבר נהגתי בכביש הזה. האמינו לי, עליתי על הכביש כשהטראומה של שמונת ההרוגים נמצאת בראשי. כל מי ששמע שאני נוסע אמר לי: תיזהרו. נהגתי לאילת דרך מצפה רמון, את המקטע הזה שהוא יחסית בסדר.
הגורם האנושי שם הוא מטורף. כולם מדברים על גדר הפרדה. אדוני, אתה נהג מונית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אני פוחד לנהוג בכביש הזה, וזאת למרות שאני נוסע בו בזהירות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הכביש הוא צר ואנשים נתקעים מאחורי משאיות או מאחורי כל רכב אחר שנוסע בצורה איטית כשבכביש יש עיקולים. בחלק המקומות יש הפרדה קווית, אבל בחלק גדול מההפרדות אתה לא רואה את הדרך ומגיח לך מישהו שלא ראית.

מדברים על בניית גדר הפרדה. אני רוצה לראות עכשיו את כל הנוסעים בכביש הבקעה או בכביש לאילת נוסעים בשדרות מסע כשכולם עומדים האחד אחרי השני בלי לעקוף.

להזכירכם, ממשלה ימנית, וזה לא דיון פוליטי, קבעה שכביש 90 הוא חלק נפרד ממדינת ישראל והיא לא מטפלת בו ולא עוסקת בו.

יש צורך בתוכנית עבודה על פי אזורי הסיכון, ואני מבקש התייחסות על כך.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, כיוונתי לדעתך. ראשית, למי שלא מכיר, כביש 90 – 472.2 ק"מ. הוא מתחיל במעבר טאבה ומסתיים בגדר הטובה. אנשים מבלבלים. זה כביש שהוא ארוך פי 4 - 5 מכל כביש במדינה. הוא הכביש הכי ארוך, הכי מורכב, הכי קשה, גם הנדסית.

אני כן מחלק אותו מקצועית בין בואכה אילת עד צומת הערבה וזה החלק הראשון. החלק השני הוא צומת הערבה עד צומת אלמוג שאנחנו מכירים אותה כים המלח. החלק השלישי הוא מצומת אלמוג, בית שאן טבריה ובואכה כדרים. ומי שלא מכיר, יש אפילו עוד קטע בין קריית שמונה למטולה שהוא חד נתיבי, חד סטרי.

אני חושב שאי אפשר שלא להתייחס לכך שמדינת ישראל יחד עם המשרדים הקובעים קבעו שהלבל הראשון שהולך לטיפול זה מאילת עד צומת הערבה. בארבע השנים האחרונות, עזבו את הכסף, מאות מיליונים. נתיבי ישראל ביצעה כבר 54 ק"מ דו-נתיבי, דו-מסלולי, מפרדה קשיחה בעניין הזה מלא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון, וזה נראה יוצא מהכלל.

<< דובר_המשך >> ניסים פרץ: << דובר_המשך >>

לפני שמונה חודשים התקבל תקציב נוסף של 150 מיליון שקל. יצאתי, קבלן בביצוע מהקילומטר ה-54. אם אתם לא יודעים קילומטרים, אגיד. מיטבתה, זה הקילומטר ה-54, עד הצומת לקטורה שזה קילומטר 63 – יצאנו לדרך, מבוצע דו-נתיבי, דו-מסלולי, מלא.

יתרה מכך, מהקילומטר ה-63 עד הקילומטר ה-182 שנמצא בצומת הערבה, כשזה מחולק לצומת מאה-מנוחה וכו' וכו', כל התכנון המפורט מבחינה הנדסית הסתיים מלא. כולו מוכן מבחינתנו לביצוע. כלומר, בהינתן תקציבים על פי תוכנית משרד האוצר והתחבורה נמשיך לטפל עד צומת הערבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ניסים, אמרת 472.2 ק"מ. אדוני מבין שרק השנה נהרגו 18 אזרחים, רק השנה. תבינו שני נתונים פה: אופניים חשמליים, כביש 90. זה עולמות תוכן שמשנים תמונה מקצה לקצה. באחד מעולמות התוכן יש הצלחה.

ניסים, תגידי לי את מוקדי הסיכון המרכזיים בכביש 90.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

יש לו את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קובי, לא חשבתי שלא ישבתם על זה קודם. תן לי, אני רוצה לכוון אותו.

לצופים בערוץ הכנסת שהצטרפו אלינו, בדקות האלה אנחנו עוסקים בהתמודדות עם כביש 90.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, מוקדי הסיכון היום לאורך כל כביש 90 - 17 במספר - מתוקצבים מלא. מרביתם - 11 - כבר בביצוע, ועוד שישה שאנחנו יוצאים בתחילת השנה הזו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה היעד?

<< דובר_המשך >> ניסים פרץ: << דובר_המשך >>

היעד, עד סוף 18' - 11 יסתיימו. ב-19' עוד שבעה. אבל צריך להגיד שהעניין של מוקדי סיכון הוא דינמי. התאונות שקורות עכשיו מעלות את זה במופע מוקד סיכון וסביר להניח שיהיו עוד, אבל כרגע זה מה יש מבחינת הוועדה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

כמה קילומטר מתוך ה-472 שאמרת קודם?

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

כרגע אנחנו נגיע לקילומטר ה-63 ונסיים אותם באמצע השנה הבאה. במקביל צריך לזכור שיש מקטעים אחרים שעובדים עליהם. לדוגמה, בהחלטת ממשלה אזור ים המלח - - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

כמה מתוקצבים?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברי ניסים פרץ, בדרך כלל כשאתה יודע את התשובות, אתה יודע לתת אותן. כדררתי לי את הראש.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

זה כביש ארוך.
<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברשותך, אני שואל שאלות פשוטות ומבקש תשובות פשוטות. אורכו של כביש 90 הוא כ-472 ק"מ. אני אשאל אותך שאלה ואני מבקש שתיתן לנו תשובה. זה יהיה כמו שאנחנו עושים בחקירה של הבנקים.

נכון לרגע זה, מתוך ה-476 ק"מ, כמה מוסדרים?

<< דובר_המשך >> ניסים פרץ: << דובר_המשך >>

מעל 110.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מבחינתכם, במעל 110, נכון לרגע זה, יש הסדרה פיזית.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

דו-נתיבי, דו-מסלולי, הפרדה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נשארו לנו כ-350 - 360 ק"מ נוספים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד.

אמרת לי שמתוך ה-350 האלה יש 17 מוקדי סיכון. 11 - בעבודה.

<< דובר_המשך >> ניסים פרץ: << דובר_המשך >>

יסתיימו השנה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כלומר, הם כבר כלולים ב-110.

<< דובר_המשך >> ניסים פרץ: << דובר_המשך >>

הם כלולים לא ב-110, בקטעי הכביש האחרים. ה-110 הוא דו-נתיבי, דו-מסלולי, שים אותם בצד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כמה קילומטר יש ב-11 המוקדים הנוספים?

<< דובר_המשך >> ניסים פרץ: << דובר_המשך >>

הם מפוזרים בתוך כל ה-300 ק"מ, מהביג בקריית שמונה ועד - - -. מוקד סיכון הוא נקודתי.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

זה לא כמה ברצף, אבל כמה בסך הכול?

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

מוקד סיכון נותן חצי קילומטר במקסימום, מוקד סיכון זה משהו נקודתי.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

אתה מטפל באותו מקום שבו היו התאונות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קובי, אני בדיוק יודע מה זה מוקד סיכון. אזכיר שאני תבעתי את המושג הזה ועשיתי לו הסדרה. כל אחד נתן לו שם אחר. אני רוצה שנבין בדיוק ושנסכום ונשים את זה בדיוק.

אמרנו ש-11 כבר לקראת סיום ברמה כזו או אחרת. יש עדיין שבעה. לאיזה שנה מתוקצבים השבעה האלה?

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

הם מתוקצבים ל-19'. אני מסיים תכנון באזור ינואר-פברואר ויוצא לביצוע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יפה. יש עדיין הבדל גדול בין טיפול במוקד סיכון שזה עיקול, פנייה או יישור. אם כן, 110 ק"מ בחוץ, 11 מוקדים בטיפול, שבעה ל-19', ועדיין אנחנו נמצאים במצב שלמסה הקריטית של הכביש אין מענה.

<< דובר_המשך >> ניסים פרץ: << דובר_המשך >>

לגבי 130 ק"מ נוספים מעבר ל-110 - נתיבי ישראל סיימה תכנון מפורט. מבחינתנו, מוכנים לתקצוב. על פי תוכנית נקבל את הכסף, נצא לביצוע. זה יקרה בשנים הקרובות.

לגבי השלב השני, ואמרתי לך את זה אתמול, ובאופן אישי אני מודה לך על מה שאמרת, פעם בשבועיים אני מקבל טלפון אישי מיושב-ראש הוועדה על כל מיני קטעים במדינת ישראל, אמרתי לך אתמול, אני לפני שבוע וחצי בתיאום עם משרד התחבורה הקמת צוות שנקרא "צוות 90" עם המשטרה במטרה לחשוב מחוץ לקופסא ולהביא פתרונות לטיפול באלה עד אשר יהיו פתרונות מערכתיים אחרים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ניסים פרץ, אני כל כך מעריך אותך שאני לא רוצה שתאמר דברים שאחר כך לא יהיה לי נעים. יש כאלה שנותנים לי הרצאות כל הזמן ומכדררים אותי ויש לי סחרחורת. אתה מתחיל להיכנס לשלב שאתה עושה לי סחרחורת, וזה לא מתאים לך.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

אבל הוא באמת נותן תשובות ענייניות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קובי, תאמין לי שלא רק שהוא מדבר שוטף, אני גם מבין מה הוא אומר. הוא לא צריך פרשנות, לא צריך לפרשן אותו. אני רק מנסה לשים את הדברים בצורה נהירה ולא ליד, לא כאילו ולא אולי. הוא מכדרר אותי בעדינות, לא בצורה גסה. מדובר בכ-476 ק"מ, ומתוך זה 110 מוסדרים מאל"ף ועד ת"ו. 17 מוקדים כשמתוכם 11 כבר בטיפול, פלוס ששה-שבעה שהם בתהליכים כאלה ואחרים - את זה שמתי בצד. עזוב, לא רוצה לדבר על זה יותר.

בנוסף, אומר לי ניסים שיש צוות התערבות שיבוא ויגיד איך מתמודדים עם מוקדים כאלה ואחרים שצצים. האירועים כמו האירועים האחרונים שהיו לנו לאחרונה מייצרים מוקדי סיכון חדשים. שים את זה בצד לגמרי, שכח מכל מה שאמרנו.

יש כ-300 ק"מ, למעט מוקדי הסיכון שהם נניח 50 ק"מ, ואני לארג' בתהליך, עדיין נשארנו עם 250 - 260 ק"מ ללא הסדרה. אני מבקש מאדוני להגיד לי האם יש או אין תוכנית ב-260 האלה, האם היא מתוקצבת. אם כן, מה לוח הזמנים לטיפול.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

אדוני, 250 -260 ק"מ שנשארו, מטופלים ברמה האחזקתית גם מוקדי סיכון. אין תוכנית להרחבת כביש מצומת הערבה, אין שום תוכנית שמדברת לדוגמה בכביש המשמעותי והמורכב ביותר מצומת הערבה עד צומת אלמוג, עד ים המלח. אין, כי זה כביש קשה. זו התאונה האחרונה שנספתה שם, לצערי. זה כביש ים המלח, כביש המלונות. הוא כביש מורכב שבו יש לנו בו את סיפור הבולענים, את המצוקים. אין לי אפילו סטטוטוריקה לשם. מה שכן, אני מבקש לומר כאן שבאותו צוות אמרנו שלא נחכה עכשיו חמש ועשר שנים אם וכאשר תתקבל החלטה. עשינו צוות שנעשה פתרונות נקודתיים שאפשר לעשות אותם בשנה הזו.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

ניסים, לפני עשר דקות אמרת שיש כבר תוכנית גמורה ברמת התכנון.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

היא מצומת קטורה ועד צומת הערבה, כולל צומת הערבה. זה לא בחלק הזה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

מתי תהיה תוכנית של החלק ההוא?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ניסים, אני אומר לכם את הדבר הבא שייכנס גם לסיכום. עם כל הכבוד לצוות ההתערבות וזו תפיסה מאוד חשובה, הרי אנחנו הופכים כל מטר על הכביש תיאורטית למוקד סיכון חדש. זה לא מצב שאתה אומר: יש לי כאן עיקול ואני יודע ליישר קצת את ההר או להרחיב שוליים, או אפילו מקטע הפרדה של 100 - 200 מטר.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

זה לא פתרון מערכתי, אני מסכים. אבל גם פתרון מערכתי זה עניין של חמש- עשר שנים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אנחנו לא בוועדת החקירה עכשיו. קודם כל, אני מנסה להבין את העובדות לאשורן ואת המצב כפי שהוא מתקיים היום. הנתון הזה של 10 ק"מ בשנה הוא לא רלוונטי כי הוא לא נותן מענה למקום שבו אנחנו מתמקדים.
דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר
הוא אומר שאין תוכנית בחלק הזה של מכביש הערבה עד שמה. אין תוכנית מושלמת ואין פה פתרון.

<< אורח >> ניסים פרץ: << אורח >>

גם לא מאלמוג עד בית שאן, אין.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

האם אדוני מכוון לזה שאת כל הכביש צריך לעשות דו-נתיבי, דו-מסלולי?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

תחליטו איזה חלקים כן ותתמקדו בהם, אבל לא במקטעים של חצי קילומטר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קובי, אני מסתכל לך בעיניים ואני מבין מה שאתה אומר עוד לפני ששאלת, תאמין לי. ברור לי שאין שום כוונה עכשיו לתבוע את כל ה-250.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אבל לטווח ארוך כן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש כאן שני מעגלי התייחסות: קודם כל, יש מעגל התייחסות מידי. יש מקטע מכביש הערבה עד צומת אלמוג ושם אתה חייב לסמן את מספר הנקודות שבהם אתה אומר: זה לא נקודתי של חצי קילומטר קדימה וחצי קילומטר דרומה או צפונה, אלא כאן נדרשת פעולה של כמה קילומטרים. אגב, עושים את זה בכבישים אחרים. שנים היציאה של ראש עין היתה חד-מסלולי, ועכשיו היציאה תוקנה.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

אני מבקש להתייחס לנקודה הזו כי אני חושב שלא נתנו לניסים להשלים את הכול.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה מבין? מפרשנים אותך בחייך.

<< דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >>

לא, לא. חברים, בניגוד להצהרה שכביכול כביש 90 מכל מיני סיבות לא מטופל, כביש 90 מטופל לפחות על ידי משרד התחבורה כמו כל יתר הכבישים. לנו יש מתודולוגיה קבועה באיזה כבישים אנחנו עוסקים על פי כל מיני פרמטרים כשבחלק מהפרמטרים אתה היית מעורב כמו: מוקדי סיכון וכו'.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמת ויציב.

<< דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >>

אנחנו בוחנים את עצמנו שוב אחת לשנה גם בכביש 90. זאת אומרת, מוקד סיכון שנקבע בשנה שעברה לא בהכרח יהיה השנה אם השתנו הנסיבות באופן משמעותי. לכן, אנחנו מדי שנה בוחנים את זה. ניסים אומר שבהתאם לתוכנית העבודה הסדורה של חברת נתיבי ישראל אנחנו מטפלים בהמון קטעים לאורך כביש 90 - 17 מוקדי סיכון, פניות שמאלה שהוא עוד לא הספיק להגיע לזה. אתם לא מקשיבים למה שאומר ניסים. הוא אומר: רבותיי, פתאום השנה היה אירוע, והוא בוחן את זה עוד פעם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קובי, אתה מסיפור אחר. לא על זה אני מדבר. אני מבין את מה שאתה אומר, אינני חולק על מה שאתה אומר. אני עשיתי עם ניסים את כביש 65 ואני יודע מה זה שמאלה, ימינה, קו הפרדה. האמן לי, אני מבין. לא רציתי ללכת למקום הזה. מבחינתי, זה בסדר גמור. זה הדבר הברור מאליו ואני נותן לו את הקרדיט על העשייה הזו.

נקודת המוצא שלי היא שמצומת הערבה עד חוף אלמוג קודם כל צריך להתחיל את התכנון. אנחנו מכירים את הגיאולוגיה של האזור הזה על כל המשתמע מכך ואנחנו יודעים שתידרשנה בחלקים מרכזיים בכביש הזה פעולות מאוד משמעותיות ומאוד שונות ממה שאנחנו רגילים. אם לא יתחילו בתכנון אתמול, זה לא יהיה בעוד עשר שנים – זו כוונתי.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>

ואתם תחליטו מתוך זה מה הכי חשוב, האם 30, 40, 50 ק"מ, אבל תתחילו לרוץ עם זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. 10 ק"מ כל שנה – לא חשוב, רק שתהיה איזו עשייה.

תודה, ניסים פרץ. בשמי ובשם חברי הוועדה, אין ספק שבכניסתך לתפקיד גם מול הדוח שהכנו, אנחנו באמת מרגישים בשינוי מגמה בכל מקום וגם את הרצינות בהתייחסות. שוב, תודה.

להזכירכם, ועדת הכלכלה עסקה גם ברמזור צומת בת הדר שהיה אחד ממוקדי הסיכון היותר משמעותיים. תודה על הטיפול.

אני רוצה להזכיר עוד צומת מרכזי שהיתה בו בעיה וזה באזור שגב שלום, באזור של הבדווים.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

זה בסדר עכשיו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. שני המקומות האלה היו במוקד הדיונים בוועדה והבעיות, ולזכותך ייאמר שעמדתם במשימה, ובוודאי גם בעניינים אחרים – צריך להגיד את הדברים האלה.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

אני רוצה לפרשן את מעשינו ופשוט לדבר על נתונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אאפשר לך. אבל הבעיה שלנו היא לא נתונים, קראנו הכול. אנחנו יודעים לקרוא.

<< אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

לגבי כביש 90 - כשאנחנו מדברים על הפרדה אז ההפרדה יכולה לעכב קצת את התנועה. עם זאת, היא יכולה לתת יותר ביטחון, ואפילו אם תהיה תאונה היא תהיה פחות קטלנית מכפי שיש לנו. רוב התאונות הן תאונות חזיתיות ובתאונות חזיתיות פשוט מסכמים את שתי המהירויות של שתי המכוניות. ישנם מעקות שהם גמישים וגם אם תהיה שם תאונה, התאונה לא תהיה קטלנית. במקומות המסוכנים המסוימים האלה הייתי מציע לבדוק אפשרות של מעקות הפרדה אפילו אם לא מרחיבים את הכביש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, אמרתי את זה. הוא בדיוק התייחס לזה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

בשימוע גם העלינו את הנושא הזה.

יש לנו את הנושא של תאונות דרכים במעברי חצייה. צריך חשיבה מחדש בנושא מעברי חצייה. אני מסתובב ואני רואה שיש הרבה מקומות שממש בעיקול הדרך, בתוך הקשת, יש לך מעבר חצייה ולא הנהג רואה את הולך הרגל ולא הולך הרגל רואה את הרכב.

שנית, במקומות מסוימים יש צורך בשינויים גיאומטריים: או לעשות את הכביש יותר צר או להגביה את מעבר החצייה. שמעתי פה מחברי אולי באותם מקומות לפנות לרשויות המקומיות לתת אור בצבע אחר, כך שבלילה כשתראה את האור הזה תדע שיש לך פה מעבר חצייה. יש דברים שאפשר לעשות והם בעלויות לא גדולות מדי.

לגבי הירידה במספר ההרוגים – אנחנו שמחים על כך, אבל זה לא מספק אותנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור. אני אגיע גם לסיכום.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני חייב להעלות את זה כי זה חייב להיות נר לרגלינו. אי אפשר להגיד: בהשוואה לשנה שעברה מצבנו טוב, כי מצבנו לא טוב.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

המצב הוא פחות רע.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

פחות רע, בדיוק זו ההגדרה. אנחנו צריכים תמיד לחפש דרכים איך למנוע את התאונות האלה ולהשקיע את התקציבים הקיימים לפי סדר עדיפויות ולמנוע את תאונות הדרכים ושתהיה בטיחות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

נחמיה זרחוביץ, בבקשה.

<< אורח >> נחמיה זרחוביץ: << אורח >>

אני נחמיה זרחוביץ מאגף זהירות ובטיחות בדרכים במשרד החינוך. כבוד היושב-ראש, אני מבקש לומר משפט בנימה אישית. מבחינתי, זו סגירת מעגל מאוד מעניינת. לפני די הרבה שנים איתן כבל הגיע לגדוד שלנו כמילואימניק צעיר בצנחנים. מועצת זקני הגדוד החליטה שהוא מתאים להיות חבר כנסת. הוא קיבל את דין התנועה ועיניכם הרואות – זו היתה החלטה מוצלחת למדיי. אני מקווה שלימדנו אותו כמה דברים בעניין. אני באופן אישי לימדתי אותו מה עושים כשנופלים פגזים ובליסטראות, ואני מקווה שהוא מיישם את זה כראוי גם בכנסת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, יקירי.


<< אורח >> נחמיה זרחוביץ: << אורח >>

מאז המסמך הקודם של עבודת הוועדה, אצלנו במשרד החינוך קרו באמת כמה שינויים מפליגים ששווה גם לדווח לציבור. קודם כל, היתה משאלה לתוכנית לימודים חדשה וספר לימוד חדש, ובימים האלה לא רק שהדברים קרמו עור וגידים, אלא הם עלו לאוויר.

בנוסף לכך, תוכנית הלימודים החדשה כוללת הכנה לתיאוריה. בשנה שעברה כבר היה פיילוט של 500 כיתות שזכה להצלחה לא מבוטלת. כלומר, החינוך התעבורתי שילב את לימודי התיאוריה. 500 כיתות ניגשו. השנה ניגשות לפיילוט נוסף 1,000 כיתות. סך הכול, תלמדנה 4,000 כיתות. בשנה הבאה כל השנתון ילך לבחינת תיאוריה כבחינת בגרות לכל דבר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יפה.
<< דובר_המשך >> נחמיה זרחוביץ: << דובר_המשך >>

מחלקת הבחינות אימצה את העניין בהתלהבות רבה. הוקם צוות שאומנם נשען על בחינות התיאוריה של אגף הרישוי. קיבלנו אישור להוסיף שאלות מסוימות שנוגעות לחינוך תעבורתי. הבחינה היא מתוקשבת, הם יראו סרטים. היא תהיה בחינה מאוד מיוחדת. הם יגיבו, הם יעסקו בזיהוי מוקדם של סכנות.

<< דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >>

מי יממן את זה?

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

רלב"ד מעבירה 18 מיליון שקל בשנה למשרד החינוך לתקצב את המורים.

<< אורח >> נחמיה זרחוביץ: << אורח >>

ומשרד החינוך מתקציבו גם נותן איזה 100 מיליון לחינוך.

<< דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >>

כלומר, ילד לא ישלם על מבחן תיאוריה?

<< אורח >> נחמיה זרחוביץ: << אורח >>

הילד גם לא ישלם עבור הבחינה.

<< אורח >> רחלי טבת ויזל: << אורח >>

אם הוא עושה את זה בבית ספר הוא לא משלם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל זה דבר קטן יחסית, אסביר לכם למה.

<< אורח >> נחמיה זרחוביץ: << אורח >>

בגלל הורדת גיל ההיתר לגשת לבחינה באופניים חשמליים, עשינו בדקה ה-90 שינויים בתוכנית והקדמנו לתחילת השנה את הנושאים שהם הכי רלוונטיים לאופניים חשמליים כי בראשון לספטמבר יש כבר תלמידים שיכולים לרכב על אופניים חשמליים והם לא יכולים לחכות.

אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות בעניין האופניים החשמליים, ודווקא לא בעניין החינוך אלא בעניין האכיפה. קודם כל, אני רוצה לספר סיפור אישי קצר. התקשרה אליי מנהלת בית ספר יסודי שבו לומדים ילדים עד גיל 12 והיא אמרה לי: שמענו שאתה מאוד מבין באופניים חשמליים, אולי אתה יכול לבוא ולהרצות להורים. חשוב לי מאוד שתבוא כי 60 - 70 זוגות אופניים חשמליים קשורים לגדר בית הספר. אמרתי לה: לא אגיע לבית הספר לעניין הזה, את צריכה להזמין את המשטרה שיעמיסו את 70 זוגות האופניים ושההורים יתייצבו.

<< אורח >> דורון ידיד: << אורח >>

בסמכות של מי? באיזה סמכות?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמרת את זה כאמירה.

<< אורח >> נחמיה זרחוביץ: << אורח >>

הדבר השני שאני חושב שצריך להתייחס אליו בכובד רב הוא נושא האופניים המשודרגים. אתה נכנס לאינטרנט, אתה לא צריך להיות בלש ולא צריכים אפילו את המיומניות המיוחדות של המשטרה, ואתה יודע בדיוק מי משדרג לך את האופניים ל-75 קמ"ש. נדמה לי שבזמנו משרד הכלכלה היה עסוק בעניין הזה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

75 קמ"ש? זה פעם ראשונה שאני שומע שמגיעים ל-75 קמ"ש, אני מתפלא.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>

אמרו לנו עד 50, לא שמעתי על 75 קמ"ש.

<< אורח >> נחמיה זרחוביץ: << אורח >>

יש 60 ו-75 קמ"ש, תיכנס לאינטרנט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נחמיה, תודה.

אני רוצה לומר תודה לאור ירוק. אור ירוק יוצא למבצע של שנמוך אופניים חשמליים. הם מתכוונים להקים בבתי ספר נקודות שאליהן הם יגיעו עם אנשי מקצוע והם יסייעו בשנמוך המהירות כך שהיא תהיה מהירות על פי התקן המותר והחוקי.

ועדת הכלכלה תיתן לכם את כל הגיבוי והסיוע על מנת שפעולה כזו תצליח כי זה צריך לבוא משני מוקדים: צריך להחזיר את אלה ששדרגו למצב החוקי. חברי, אני רוצה להזכיר לך שיש כבר 250,000 בחוץ וזו הבעיה שלי. כלומר, הסוסים כבר ברחו מהאורוות, וזו הבעיה.

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>

דיברתם כל כך הרבה על כביש 90, תן להתייחס.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתן לך.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

יש אנשים שעומדים בחוץ, גבי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מבקש, כל מי שלא שייך לדיון הבא מוזמן להמשיך בשגרת יומו.

תודה רבה מקרב לב, תודה.

אדוני נציג המשטרה, תודה לך מקרב לב. אנחנו נוציא מכתב בהקשר הזה. תודה לכם.

הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים