פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
29/10/2018

הכנסת העשרים






הכנסת




21/11/2018
08:32
מושב חמישי


פרוטוקול מס' 703
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 10:47

1. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ שמולי איציק
2. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ יוגב מרדכי
3. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם של חה"כ אלחרומי סעיד
4. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ חסון אכרם
5. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ גילאון אילן
6. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ לוי אבקסיס אורלי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מרדכי יוגב
יוסי יונה
מאיר כהן

אורלי לוי אבקסיס
אילן גילאון
עליזה לביא
איציק שמואלי

רחלי אברמזון - מנהלת אגף א חינוך מיוחד, משרד החינוך

מיכל שאול - עורכת דין, לשכה משפטית, משרד החינוך

ברברה לנג - משרד הבריאות

איילת רוזין - נציגת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית

כרמית פולק-כהן - יועמ"ש, המועצה לשלום הילד

הדס ארנון-שרעבי - עורכת דין, אגף קידום זכויות, אלו"ט

בועז אחד העם - יו"ר, המרכז הישראלי ללימודי חירשות

שמואל סלוסקי - נציג ארגון "צהר"

אבי זיו - משנה למנכ"ל, קדימה מדע

אושרה דנה - קדימה מדע

דרור בן יעקב - מורה בתוכנית "שלבים"

בשארה אילהאם - מורה ב"שלבים", חברת ועד

אלדד גולדצוויג - מורה בתוכנית "שלבים"

גליה פלטין סיני - מורה בתוכנית "שלבים"

סעאידה יוסרא - מורה ב"שלבים"

אמאני מסאלחה - מורה ב"שלבים"

מנסור תהאני - מורה, קדימה מדע

מירב אבן צור - ועד "שלבים"

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

מרטין וילר - ראש ענף חינוך ורווחה, כוח לעובדים

דוד לופו - עורך דין מלווה, כוח לעובדים

איתי כהן - כוח לעובדים

אבידן כלפה - יוזם "מחאת הקרחת"

מיכל אגי - בת זוג מורה בתוכנית "שלבים"

סמדר מאיר - אמא של נפגעת

זהבית אור יושיע - אימא לילד חולה

נלה דוידוב - אימא לשני ילדים חולים

שרונה נמר - אימא לילד חולה

יפעת בן משה גל - מוזמן/ת

צח בורוביץ - שדלן/ת (ח.ב. הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את עמותת גדולים מהחיים

שגיא אהרון - שדלן/ת (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את עמותת גדולים מהחיים

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ת (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את קדימה מדע

מירב ישראלי

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

1. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ שמולי איציק
2. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ יוגב מרדכי
3. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם של חה"כ אלחרומי סעיד
4. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ חסון אכרם
5. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ גילאון אילן
6. משבר בתכנית "שלבים" להוראת ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק של חה"כ לוי אבקסיס אורלי

בוקר טוב, שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 29 באוקטובר 2018, כ' בחשון תשע"ט. הנושא על סדר היום: בקשות לדיון מהיר שאושרו בנשיאות הכנסת של: חבר הכנסת שמולי, חבר הכנסת מוטי יוגב, סעיד אלחרומי, אכרם חסון, אילן גילאון, אורלי לוי אבקסיס, שכותרה: משבר בתוכנית "שלבים" להוראות ילדים חולים בביתם – עשרות מורים ומורות ללא עבודה, תלמידים לא מקבלים שירות כחוק.

הכותרת, אם היא נכונה כשלעצמה, בוועדת הכלכלה מה היו עושים? שולחן במרכז העולם ומקימים ועדת חקירה פרלמנטרית. טוב, אנחנו לא שם אבל אנחנו נצטרך לקבל היום תשובות והסברים. לא פחות.

כדרכנו בקודש אנחנו ניתן למציעים תחילה, רק אני מבקש ברבות המציעים, זו אות כבוד לחברי הכנסת. שישה מציעים בנושא אחד זה טוב, זה נכון, זה רק מראה כמה חשוב הנושא, לקצר במסרים חדים, ברורים.

בבקשה, איציק שמולי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני חושב שאין באמת הרבה מה להרחיב מילים. זאת לא הפעם הראשונה שהנושא הזה מגיע לשולחן הוועדה, גם לא הפעם השנייה וגם לא הפעם השלישית.

החשיבות של הדיון נובעת גם מעצם העובדה שלפי הניתן יש ילדים רבים שעדיין נמנע מהם שירות בסיסי שמגיע להם לפי חוק גם כאשר מדובר בהוראה בהגדרה וגם כאשר מדובר בטיפולים פרא-רפואיים, שגם את השירות הזה צריכה קדימה מדע לספק במסגרת המכרז. הדבר הזה חשוב גם מפני שאנחנו עומדים לפי הבנתנו ערב יציאה למכרז נוסף או חידוש המכרז. זה אולי נשמע מרחלי, ואני חושב שבין מכרז למכרז צריכים לעצור רגע ולחשוב אלו דברים היו טובים, אלו דברים היו פחות טובים ולהכניס את השינויים הנדרשים - - -

או אולי לבחון מודל אחר.

נכון. אנחנו בעד זה שהמדינה תיקח את השירות הזה תחת אחריותה הממלכתי. זה החטא הקדמון, אבל אנחנו מבינים שכאשר יש ממשלה שהיא ימין לא רק מדיני אלא כלכלי, הסיכוי שזה יקרה הוא לא גבוה במיוחד.

אנחנו מדברים, אדוני היושב ראש, בקצרה, על שני דברים: אחד, כאמור, על זה שפעם אחרי פעם, אני מזכיר לך שאתה עשית פה כבר גם כמה דיוני עומק שקיבלנו נתונים על שולחן הוועדה, באילו אזורים בארץ חסרים אילו בעלי מקצועות, ועדיין אנחנו מקבלים דיווחים על כך שביותר מדי מקומות יש ילדים שלא מקבלים את מה שמגיע להם בחוק גם כאשר מדובר על שירות פרא-רפואי וגם כאשר מדובר על הוראה של מקצוע כזה או אחר.

הדבר השני זה כמובן המעמד הפוגעני של אלו שמועסקים בתוכנית הזו. אנחנו מדברים על 600 עובדים בתוכנית "שלבים" שבעצם מועסקים על ידי הזכיין בתנאי העסקה שהם נקבעים במכרז אבל הם עדיין פוגעניים. אנחנו מדברים גם על שכר שעתי ללא תנאים סוציאליים מעבר למינימום, ללא שכר קיץ בחופשות ובחגים, אנשים שבעצם הם כמו עלה נידף ברוח. אני חושב שקצת קשה לצפות שמורה ילמד על תנ"ך, מוסר ואתיקה כאשר הוא עצמו מועסק באופן פוגעני ובאופן לא שוויוני.

אנחנו מדברים על גיוסי יתר של לפחות 25% מעבר למה שנדרש כדי שמורה יוכל להתפרנס בכבוד בתוכנית. המשא ומתן בין כוח לעובדים לבין קדימה מדע הוא להבנתנו די תקוע. צריך לזכור שהשכר לא עלה בכלל כחלק מתנאי המכרז בארבע השנים האחרונות. תנאי העסקה הפוגעניים האלו צריכים להיפסק ואם יש דגש שאנחנו מבקשים לראות במכרז הקרוב מתוקן, רחלי, זה גם שיפור תנאי העסקה של המורים המועסקים בתוכנית, באופן משמעותי. אין שום סיבה שהיחס אליהם לא יהיה יחס של מורים לכל דבר ועניין.

הדבר השני, אנחנו מבקשים לדעת, לא רק איך כל ילד מקבל את מה שמגיע לו על פי חוק בשירות פרא-רפואי ובהוראה, אלא גם איך בעצם אנחנו יוצרים מצב שבו אין את רשימות ההמתנה האין סופיות האלו שילדים יושבים ונמקים בבית במקום לקבל את השירות האלמנטרי ממדינת ישראל.

תודה. אילן גילאון.

תודה, אדוני. אני לא אחזור על דברים שנאמרו כאן.

תראו, כאשר העיקרון של הרווח מתקיים כאן, בסופו של דבר זה מסתיים ביחס לא נכון למי שצריך לטפל בו. לא רוצה לומר בהתעללות בחסרי ידע. זה עיקרון מספר אחד, ולכן יש מערכות שאי אפשר לעשות אותן באמצעות מישהו נוסף. לא עושים סורסינג על שירות כזה.

היות ואני מאמין שמורה לילד חולה הוא כמו כל מורה אחר, בלתי נסבל בעיניי וגם אמרתי את זה בפעם הקודמת, שיש דבר כזה שנקרא מורה קבלן. אני לא יודע מה זה מורה קבלן, ולכן הדבר הנכון לעשות אותו זה לשנות מבנה, כי הוויכוח הזה יהיה בסופו של דבר בכל פעם מחדש, כי יש כאן גורם שהוא צריך להיות גורם רווח. אני לא מאשים אותו. זה בסדר גמור, זה טבעי, אבל משרד החינוך צריך לספק את השירות הזה באמצעות המורים שלו שהם מורים לכל דבר, עם הכשרה לכל עניין, אולי הכשרה ייחודית יותר לנושא הזה אבל הוא מורה לכל דבר והוא מקבל את שכרו בדיוק כמו כל מורה אחר שהולך לבקר את הכיתה שלו בבית הספר. אז יהיה פתרון לעניין הזה.

היום אנחנו נותנים רפואה בבית, אדוני היושב ראש. אנחנו עושים שירותי רפואה בבית. האם לא רופא מגיע לשם? מגיע רופא קבלן? לא.

לא לחזור על העניינים על העניינים שנאמרו כאן. כדי לא להפוך את זה לחוזר ונשנה, משרד החינוך צריך לקבל את ההקצבה המיוחדת. הוא יוכל לקחת את ההקצבה המיוחדת מתקציבים שיש לו. אני מכיר כמה תקציבים שאני חושב שהתקציב הזה הוא יותר דחוף, שיהיה לו מורים משלו, וממילא הדבר הזה עולה הרבה מאוד כסף, ולכן צריך לוותר על המתווך בעניין הזה, עם כל הרצון הטוב, כי המתווך צריך לעשות רווח ולא לטפל בילדים.

תודה, אדוני. אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.

אדוני, אני רוצה להזכיר לך, כי התחושה שעוברת בי לפחות בישיבה הזו היא דז'ה וו. למה יש לי את תחושת הדז'ה וו? אנחנו עומדים כאן ובגלל שלא השכלנו לתקן את המעוות כמו עם אחיות בריאות התלמיד, אנחנו מוצאים את אותו סיפור רק עם משתנה יחיד. במקום האחיות ששרדו לאורך השנים בגלל הרצון של משרד האוצר לחסוך כמה שקלים, הפכנו לעבודה קבלנית בכל מה שקשור לילדים שלנו. האבסורד חוגג. אנחנו מפקירים אותם ודווקא את החלשים ביותר, דרך אגב. הפקרנו אותם בכל מה שקשור לחיסונים ולבריאותם השוטפת, והילדים האלו שלא יכולים אפילו להגיע לבתי הספר ונאלצים לקבל את שירות החינוך בביתם, לא מתוך בחירה אלא בגלל שכך נגזר עליהם או בגלל שכך אירוע טראומטי כזה או אחר הביא אותם לחוסר יכולת להגיע לבתי הספר פיזית ולרכוש את ההשכלה ביחד עם חבריהם לגיל, יצרנו גם כאן מערכת הפעלה שלא לוקחת בחשבון שזה מקצוע שאם לא יהיה כדאי, הוא יהפוך להיות מקצוע במצוקה. למה אני אומרת את הדברים? בואו נבהיר.

המורות והמורים מועסקים בתוכנית בשכר שעתי. הם לא מקבלים שכר בחופשות ובחגים. בחג הפסח האחרון הם ספגו אובדן הכנסה בגובה של שליש משכרם. בקיץ הם נאלצים אם יש להם מספיק ימי הכשרה, לחתום אבטלה. הם לא זוכים לתשלום בגין שיעורים שמתבטלים ואם הילדים צריכים להתאשפז, אז מתבטלים להם שיעורים, ועם ילדים כאלו זה קורה לא אחת כי מלכתחילה אלו ילדים חולים. הכנת מערכי שיעור או הנסיעות הנדרשות מעבודתם. עובדים אלו סובלים מהיעדר יציבות תעסוקתית וממעסיק ישיר כמו שאר המורים שמגיעים למקום קבוע ולא נאלצים לרוץ ולעבור מבית לבית ולתת את השירות, ומשהו קורה ואנחנו נותנים לו לקרות כי אנחנו אדישים ולכן יש תחלופה גבוהה.

תחשוב על כך שאותו ילד שנשאר בבית כמעט כלוא בתוך ארבע קירות, לא רואה ילדים בגילו, לא רואה הרבה פרצופים. כשמגיע מורה כזה מתפתח גם איזה יחס ואיזשהו חיבור שהוא מעבר לחיבור של החינוך. כשמורה כזה צריך להביא שכר הביתה גם לילדים שלו ולכלכל את המשפחה שלו, מגיע למצב שלפעמים זה הופך להיות לא כדאי. הוא צריך לדאוג לאופק תעסוקתי ואז הוא פורש, אבל מה קורה לאותו ילד ולאותם הורים עד שהם מוצאים את המורה החדש, אם בכלל? כי אנחנו יודעים שבאזורים מסוימים מאוד קשה למצוא את המורים האלו, בעיקר באזורים גיאוגרפיים מסוימים, ואז יש משבר אמון בין הילד, לבין המערכת והמורה החדש אם יכנס, מתי יצליח להעביר את החומר? אני חושבת שפה אנחנו צריכים לחשוב על טובת הילד וטובת המקצוע, כי אם הם יפרשו, לא יהיה לנו את מי להעסיק, כאשר גם אם יהיה לנו כסף, לא יהיה לנו את מי להעסיק.

אני מבקשת באמת שנמצא פתרונות גם אם הם יהיו יצירתיים.

יוסי יונה, בבקשה.

אדוני, אני לא אכשל בלשוני ואנסה להגיד משהו בצרפתית.

תראו, אני חושב שחברת הכנסת אורלי לוי אמרה דברים באמת נוכחים. אנחנו פה שבים וחוזרים ודשים ועוסקים בנושא הזה כאשר הפתרון, ואיך אומרים, הכתובת נמצאת על הקיר, יכולים לומר, חבר'ה, הפתרון נמצא על הקיר, ומה הוא הפתרון? צריך להבין, זה חזרה למשרד החינוך. אנחנו נבוא שוב בשבוע הבא ועוד חודש ועוד חודשיים ונעסוק בבעיות שכרוכות בהפעלה של הפרויקט הזה, ולמה? כי כמו שחברי אילן גילאון אמר, זה לא רק העניין של הרווח. יש כאן אינטרס מובנה שיפגע בשירות, מדוע? כי זה דינמי. אתה לא יודע כמה תלמידים יש. ככל שיהיו פחות תלמידים, יישאר יותר כסף בקופה.

אם יש לך איזושהי מערכת, אדוני היושב ראש, גם אם אתה מפריט אותה נניח, יש לך מספר קבוע של מורים, מספר קבוע של תלמידים, תקנים, שעות וכו', אתה אומר, הנה זה הכסף ואתה יודע למה הוא יוצא. פה המערכת היא מאוד דינמית.

אתן לכם רק דוגמא אחת להראות לכם את הבעייתיות, איך היא כרוכה של דבר בעיניים של המורה, אלא אם יש איזושהי פרקטיקה שהיא מנוגדת לחוזר מנכ"ל שפועלת ככה.

שולחים לילד "שלבים" או כל גוף אחר, אתה חזרת, אתה בריא? הוא אומר כן, הוא נפסל מהמימון. הוא יכול ללכת להיות חולה יומיים, אחר כך להבריא יומיים, ללכת לבית הספר. משעה שהוא חזר לבית הספר, הפסיקו את המימון עבורו כי זה משתלם להם, כי עכשיו הוא ירד ממצבת כוח האדם של מקבלי השירות. אתה מבין, אדוני היושב ראש, מה הבעיה בשירות מהסוג הזה? שבתוכו כבר יש את המנגנון של האיגוד שלו. יש חוק שהוא חוק חינוך חובה לילדים חולים. החוק הזה לא קובע שיש להפריט. החוק הזה אומר שהמדינה צריכה לתת את השירות.

גם לא כתוב איך המדינה צריכה לתת את השירות.

אין תקנות, אז על פניו זה נעשה באופן שרירותי, אפשר להגיד את הדבר הזה, זאת אומרת ההפרטה של השירות הזה נעשתה באופן שרירותי מבלי שזה יועבר בתקנות, לכן אני חוזר ואומר, ברור שבסופו של דבר הראיתי לכם דוגמא. הדוגמא הקטנה הזאת שילד, פתאום מתבטלת זכאותו לקבל את השירות, בוודאי שעכשיו היא מעיבה על כמה מורים צריך. יש כאן איזושהי בעייתיות מבנית בתוך מתן השירות הזה שפוגמת ביכולתו אכן לקדם את רווחת הילדים החולים, לכן אני קורא לך, אדוני היושב ראש, בבקשה ממך, היינו פה מספר פעמים, בהמלצות שלך תקרא להעברתו של השירות הזה למשרד החינוך, שזה לא יופעל על ידי חברה קבלנית, ובכך אני מבטיח לך שכבר לא נצטרך לבוא כל חודש וכל חודשיים לעסוק בפגמים ובלקויות שיש בשירות הזה. תודה.

אתה רואה שאני בדיון הזה לא מגיב, מתאפק, עד שנשמע את כולם.

עליזה לביא.

אני רוצה לחזק את הדברים של חבריי. אני חושבת שזאת ממש הצלה, יוזמה של דיון מהיר, ואני באתי לתמוך בכם ולשתף אתכם בסיפור של החברה הכי טובה של הבת שלי שבגיל מאוד צעיר איבדה את הכבד שלה, חלתה במחלת כבד של מבוגרים והייתה המון זמן בסכנת חיים ובבית חולים עד שנמצא תורם, והיא בין אחד הסיפורים הנדירים של תרומת כבד. היום היא בת 19, בשנה השנייה של השירות הלאומי. עיקר רצונה זה לעזור לילדים ללמוד כמו שהיא זכתה, ואת הזכות הזאת של הלימוד ושל להפוך אותם לאזרחים טובים ובוגרים אנחנו למעשה רואים איך זה נעשה, ואני לא חוזרת על הדברים האיומים שכרגע תיארתם.

חסרי ישע, גם הם וגם ההורים שלהם שנמצאים בצמתים איומים של סכנת חיים, ומי אם לא אנחנו כדי לבוא ולעזור, ואני לא מבינה את מדינת חלם. אין לי מילים אחרות. תודה לך, קח את זה קדימה כי אין שום סיבה שאנחנו לא נפתור את זה.

תודה. מאיר כהן.

אדוני, אני מכיר את תוכנית "שלבים". אגב, כדאי לפתוח ולהגיד שמדינת ישראל זאת אחת המדינות הבודדות שמפעילים הוראה לילדים חולים. בדקתי את זה. בדקתי במדינות ה-OECD, אז נתחיל מהמקום הטוב. המקום הרע, היות והייתי מנהל בית ספר בתקופה שזה לא הופרט, המקום הרע זה בדיוק מה ששמעתי כאן כשנכנסתי - - -

הקטע של הופרט הוא לא נכון. מאז שחוקק החוק זה לא אף פעם לא ניתן על ידי משרד החינוך. הייתה עמותת תללי"ם ואחר כך קדימה מדע.

אבל כשעדיין לא הייתה עמותה, אז היה דבר מאוד פשוט, בית הספר, באחריותו היה לשלוח מורים. אני חושב שאז זה תיפקד הרבה יותר טוב. כאשר מנהל בית הספר ידע שיש לו שלושה ילדים חולים והוא מחויב לשלוח, אז זה היה מאוד פשוט. משרד החינוך נתן שעות מילוי מקום וייצרנו אותם למורים מתוך הצוות.

כשאני באתי אז והצעתי לשר החינוך הקודם שתוכנית "שלבים" תעסיק מורים בפנסיה, יש מאגר גדול מאוד של מורים בפנסיה, ליצור מאגרים בתוך הערים. מאגר בדימונה של מורים בפנסיה שיהיה אפשר בטלפון לקרוא ולשלוח אותם לילדים. הם מכירים את המשפחות, מכירים את הילדים. כך לעשות בכל בארץ. לצערי זה עבר תהליך הפרטה מאוד מכוער.

יש נכונות מצד המורים?

בוודאי. יש היום מורים בפנסיה שישמחו לעבוד ארבע, חמש, שש שעות בשבוע.

וזה לא מחייב אותם למסגרת קבועה, אלא משתנה.

וגם משכורתם, ממילא הם מקבלים פנסיה. אפשר לקזז. אני הצעתי אז לשי לעשות איזה משהו. לצערי לא קיבלו את זה.

ההתאגדות מאוד מוצדקת של אותם 600 מורים. ההתאגדות מאוד מוצדקת כי באמת זה הופך להיות לחלטורה.

היום "שלבים", העסקת המורים ומה שהילדים מקבלים זאת החלטורה של משרד החינוך. זו פשוט חלטורה. אין לי מילה אחרת.

כמו שהיה עם אחיות בית ספר.

לגמרי. חלטורה גדולה.

תודה. אלו"ט.

הדס ארנון-שרעבי, עורכת דין, אגף קידום זכויות.

כשאנחנו מדברים על שירותי לימוד בבית, אנחנו מדברים על תלמידים חולים ומחלימים. אני רוצה דווקא לשים דגש על התלמידים בחינוך המיוחד שנדרשים לשירות הזה, שבעצם לא יכולים להשתלב באף מסגרת חינוכית ובעצם זו הדרך היחידה שלהם לקבל איזה שהם שירותים כמו שאמרה חברת הכנסת לוי, באמת הדרך היחידה שלהם לתקשר עם החברה.

אנחנו באלו"ט מקבלים הרבה מאוד מידע על כשלים של השירותים האלה. אני לא אתחיל לפרוט אותם, הם רבים בוודאי כולכם יודעים. אנחנו נגיד שני דברים אופרטיביים: אחד, כשאנחנו חושבים שמשרד החינוך צריך לקחת את השירותים האלה בחזרה אליו ולא להפריט אותם. שניים, אם כבר להפריט אותם, אז באמת בתקנות שיאפשרו לתלמידים עם האוטיזם בחינוך המיוחד, עם אוטיזם ובכלל התלמידים בחינוך המיוחד, לקבל את השירות בצורה המיטבית.

תודה.

יש בעיה גם בטיפולים הפרא-רפואיים שלא מגיעים.

ודאי. זו הבעיה המרכזית מעבר לסוגיית העסקה.

בבקשה, תציגי את עצמך.

אני מורה מנצרת, שהייתי גם כן לפני כן בתלל"ים. עברתי לקדימה מדע. אני מביאה היום תעודת הוקרה מההורים. יש לנו המון כאלה תעודות הוקרה מההורים. אני הצלחתי להשיג תלמידים שהגיעו לאוניברסיטה, אני וכל המורות בתוכנית, ומה אנחנו מקבלים בתמורה? אנחנו בתמורה מקבלים התעללות כלכלית מתמשכת.

איך? תסבירי.

כי אנחנו מתחננים לפניות שיתנו לנו לעבוד. כל יום מתקשרים למשרד שיתנו לנו לעבוד. זה בלתי אפשרי ככה. מה עשינו רע?

כמה יוצא לך בממוצע שעות לעבוד בחודש?

בהתחלה היו 56 שעות. עכשיו בגלל נוהל חדש, 42 שעות. בגלל שאני נציגת ועד, יש מורים שעובדים 10 שעות, יש כאלה שהם אפס שעות.

אין ביטחון תעסוקתי.

בכלל. בחודשי הקיץ הולכים לאבטלה. אנחנו פחות שווים ממורה בית הספר? למה מתייחסים אלינו ככה? בתקופה של תלל"ים לא היינו נושמים. אפילו לא חשבנו שיהיה לנו ועד.

כמה שנים את כבר בתוך התוכנית?

אני עשר שנים בתלל"ים. עברתי לקדימה מדע בשנת 2015.

אני במו עיניי וכל המורות האלו מעידות על זה וכל הקהילה, אנחנו היינו יושבות בחיבוק ידיים כאשר אנחנו ראינו ילדים חולים מרותקים בבית. יועצות בית הספר שלחו פניות ושלחו דרישות שיגיעו אליהם מורים. זה לא שהם לא מודעים לשירות.

זאת אומרת שהיו מורים שיושבים בבית, מחכים שיקראו להם, והיו תלמידים שיושבים בבית, מחכים שישלחו לכם מורים.

כן. זה לא שהם לא יודעים על השירות. הם יודעים על השירות, רבותיי, אבל מה שקורה, פרוצדורה אטומה, מגעילה, סליחה על הביטוי. אנחנו בסך הכול עובדים עבודת קודש. למה שזה יהיה עם קבלן? איך זה? לא מבינה.

תודה. פעם אמרו בכנסת, כשאומרים על משהו עבודת קודש, אומרים, זו עבודה קשה עם שכר נמוך.

בבקשה, עוד מורה מתוכנית "שלבים", דרור בן יעקב.

בוקר טוב לכולם, ליושב ראש ולכל הנוכחים כאן, שמי דרור ואני בעצם חמש שנים בתוכנית "שלבים".

מאיפה אתה בארץ?

אני ממושב חוסן ליד מעלות. אני רוצה להגיד, אני מורה גאה כמו כל עמיתיי פה, אבל אני לא גאה להיות עובד קבלן שמנצלים אותי, ואני רוצה להסביר את הנקודה הזאת. מכיוון שאני וכל עמיתיי שיושבים פה, אנחנו הפה, הכתף והאור של אותם תלמידים שיושבים בבית, שלעיתים אין להם שום קשר עם בית הספר. אנחנו מקדמים אותם לבגרויות, אנחנו גאים מאוד במה שאנחנו עושים. אנחנו גם האוזן שלהם לכל מיני בעיות אישיות שלהם שאני לא אפרט אותן כאן, אבל לא יתכן שכשאני יוצא מביתו של מורה, אני מגיע לחודש יולי, אני צריך לחשוב מה תהיה ההכנסה שלי. אוגוסט עוד יותר גרוע. ספטמבר או אוקטובר. מדוע ההכנסה שלי צריכה לרדת ב-70%-80%? למה? למה אני צריך להיות מוטרד?

אני מבקש תשובה מנציגי משרד החינוך איך זה יתכן שאני ועמיתיי כאן חברי הוועד שלחנו הודעות לוואטסאפ של מר שמואל אבוהב, מנכ"ל משרד החינוך וגם לוואטסאפ של שרד החינוך. יש פה עמיתים שיחד איתי שלחנו הודעות. ביקשנו להיפגש איתם, שיכירו אותנו, שיכירו את המצוקה שלנו, והתעלמות מוחלטת. למה?

למה? אימא של מ'. זהבית, בבקשה.

לי יש ילד מונשם. אני פשוט לא מבינה, כמעט חמישה חודשים לילד שלי לא הייתה סייעת. אני הייתי צריכה להתחנן על נפשי כדי שלילד שלי תהיה סייעת. יש תקדימים. יש הורים שכן קיבלו, שהסבתא של ילד יכולה להיות. אני נלחמתי על זה ובסופו של דבר קיבלתי את זה לאישור זמני עד ששוב פעם ימצאו סייעת. מורה לא הייתה לי חודשיים. חסרים לילד שלי מלא טיפולים. הוא לא מקבל לפי מה שהגן ממליץ. הילד הזה זקוק לטיפולים. הוא חייב טיפול פיזיותרפיה.

איפה את גרה?

מעלה אדומים.

למה את לא מקבלת? מה התשובה?

התשובות שכנראה הילד שלי מקבל יותר מדי או שאין להם מורים. מגייסים. כל הזמן זה גיוסים אבל איפה המאגר שלהם? אני רוצה לשאול אותך שאלה, אתה עובד, אתה מקבל כסף, נכון? כי אתה עובד.

אני מקבל משכורת.

אתה מקבל משכורת כי אתה עובד, נכון? אתה עובד קשה. קדימה מדע לא עובדים והם מקבלים כסף. זה יוצא שגם מעלים את התקציב והם לא עובדים, אז זה לא הגיוני. הילדים האלה סובלים. בסופו של יום הבן שלי עכשיו צריך לעבור ניתוחים בגלל שהוא לא מקבל פיזיותרפיה התפתחותית. הבן שלי סובל כל הזמן מהבעיות בגלל שהוא לא מקבל את הלימודים ואת כל הדברים. איך אתה מסביר את זה?

המסר הועבר. מי שצריך להסביר זה משרד החינוך וקדימה מדע ועוד מעט הם יסבירו, לא אני. תודה.

אנחנו ניתן מצגת קצרה. יש לכם ארבע דקות. תהיו תכליתיים.

שמי נלה דוידוב, אני אימא לארבעה ילדים. יש לי שני ילדים חולים. על פי חוק ילדים חולים אמורים כאמור לקבל את שירותי החינוך בביתם.

אני מבקש לא להזכיר שמות של קטינים.

כן, כן. ספציפית אני כרגע לא אדבר רק על הילדים שלי. אנחנו נדבר על הבעיה הרחבה. אני פעילה במטה המאבק לילדים חולים ואנחנו מקבלים מאות פניות בחודשים האחרונים על אי מתן שירותי חינוך לילדים חולים.

מטה המאבק הוקם לפני כארבע שנים על ידי הורים לילדים חולים למען משפחות ומתן מענה מול חברת הקבלן ומשרד החינוך.

מוצגת כאן בקצרה האוכלוסייה הכי מוחלשת שמתמודדת יום יום עם קשיים ובירוקרטיה המונעת קבלת שירותי חינוך בביתם כמתחייב בחוק חינוך לילדים חולים. במקום שאנחנו ההורים נתרכז בטיפול של ילדנו ולמידה, אנחנו מתרכזים לקבל את שירותי החינוך לילדים שלנו שנה על גבי שנה.


העובדות שכרגע בשטח, אני רק אציין שיצאו תקנות לתיקון על ידי משרד החינוך. טרם אושרה הוועדה, הם כבר מכילים אותם בשטח על פי הילדים, שזה דבר לא יאומן. לא יתכן ילד שמקבל 40 שעות סיוע, יתחיל לקבל עכשיו בין 10 ל-15 שעות סיוע.

מה הסיבה שמורידים לו?

מה הסיבה, כי יש תקנות לחוק שיצאו, שעדיין לא אושרו על ידי הוועדה, אבל מוכללים בשטח.

דבר נוסף, ילדים עם בעיות נפשיות ולקויות שמוגדרים בחוק ילדים חולים אמורים להביא אישור מפסיכיאטר או נוירולוג ועל סמך זה אמרו, נקבל את השירותים. אותם ילדים כרגע נמצאים מתחילת שנת הלימודים במבצע מלביש. באופן גורף הילדים, הופסק להם השירות. ניתן להם עד סוף אוקטובר, עד סוף נובמבר למרות שיש המלצה מנוירולוג למרות שיש המלצה מפסיכיאטר, הם לא ממשיכים להם שירות. ויהי מה, הם חוזרים למסגרת לא מתאימה. אם יש או אין, לא מעניין. מופסק להם השירות. מאות פניות מועברות למשרד החינוך, אנחנו לא מקבלים מענה.

מי אמור לספק להם את השירות אם הם נפלטו החוצה?

חברת הקבלן.

לא, אבל אתם אומרים שפתאום הם נפלטו החוצה מתוך הזכאות.

הם אמורים לחזור למסגרת, אם יש להם.

ואם אין?

ואם אין אז הם בבית כמו הרבה ילדים עם מחלות נפשיות.

אז המדינה עוברת על החוק.

ילדים שכרגע פוקדים את המסגרת באופן חלקי, כמו הבן שלי למשל, יש לו בעיה כרונית, הוא יכול שלושה חודשים להיות בבית בגלל שהוא מקבל טיפול כזה או אחר. הוא לא יכול לחזור. יש תקופות שהוא יכול לחזור לשעתיים, הוא יכול לחזור לארבע שעות. עד 50%, באופן גורף מפסיקים להם את השירות או מקצצים להם. אותו ילד נמצא שמונה שעות במסגרת? אין בעיה, הוא חוזר שעתיים, נעשה פחות, יקבל שבע שעות בשבוע. מה זה האבסורד הזה?

שמונה שעות יומיות?

בשבוע.

ועדיין כשהוא הולך שמונה שעות בשבוע, מקצצים לו?

מקצצים לו או לגמרי.

ובמצבו הפיזי לא השתנה דבר.

במצבו הפיזי לא השתנה דבר, רק בזכאות.

איך התקנות החדשות נכללות בחוק? ילד לא יכול לקבל תוכנית למרות שאושרה על ידי רחל אברמזון. אני אתן את המקרה שלי. אושרו שתי תוכניות לילדים שלי, אבל עדיין חסר להם שירות. בשיחה עם גברת מנהלת, אושרה, הילדים שלך ימשיכו לקבל תוכנית כשתביאי תוכנית מאושרת. אין תוכנית מאושרת. הילדים שלי לא יקבלו שירות? לא, רק כשתהיה תוכנית מאושרת. איפה זה כתוב? הילדים שלי עד היום קיבלו. עד היום צריך. למה הם לא מקבלים עד היום שירות?

זה בעקבות התיקון החדש בחוק שצריך - - - ?

אין עדיין תיקון. יש תקנות שנכתבו. אנחנו העברנו את התיקונים שלנו אבל זה כבר מוכלל באופן גורף. ככה גם עונים להורים, שיש היום טכניקה חדשה ולפיה אנחנו עובדים. הטכניקה היא כמובן רק בין משרד החינוך לחברת הקבלן.

חברת הקבלן לא באמת מכירה את הצרכים של הילדים. היא כופה את השירות שלה. לצורך העניין, צריך להיות מנתח התנהגות 11 שעות. הוא יכול לעבוד פעם בשבוע, יום שלישי מ-16:00 עד 19:00 רק ארבע שעות אקדמיות. את תקבלי את השירות הזול, לא תקבלי בכלל. אני רוצה לשמוע שאת מסרבת לקבל שירות. סירבת לקבל שירות, לא קיבלת אותו שלוש שנים.

דבר נוסף, אנחנו מדברים על קיצוץ שנעשה שנה שעברה באופן גורף כלפי ילדים ותיקים, כלפי ילדים חדשים, שעות הוראה ושעות סיוע, שנידונו בבג"ץ לא מזמן והשופט אמר באופן מאוד יפה, כדאי לכם באמת להחזיר כי כל הדברים שנעשו הם לא על פי חוק. עדיין אותם ילדים מקוצצים ועל הקיצוץ הזה חל עוד קיצוץ של הנהלים החדשים, של התקנות החדשות שהכלילו כרגע.

לסיכום, הסבלנות שלנו באמת נגמרת. אני רוצה לתת באמת מקרה, אחד הקשים שאנחנו מטפלים בו. זו ילדה עם פיגור שכלי מאוד קשה, שיש לה בעיות עור. אנחנו העברנו מעל עשר פעמים בקשה לחברת הקבלן ולמשרד החינוך לטפל בה. זו ילדה שלמרות שהרופא כתב שהמחלה לא מדבקת, מכניסים אותה לבית ספר כל יום בבידוד שלוש שעות עם סייעת בלי מענה, וגם הפסיקו לה את השירות, למה? כי בית הספר החליט למרות אבחנה של רופא שהילדה לא מידבקת, אבל מבחינתם הילדה מידבקת. אין לה יחס, לא מוכנים להגדיל לה שעות. חיה הראל קיבלה מענה. היא כותבת: המורה לא יכולה לעבוד, כאשר יש הוראה מפורשת שהיא יכולה לעבוד 42 שעות בינתיים עם הילדה. סוגרים אותה בבידוד, לא מקבלת שירותים. פנינו מעל עשר פעמים לגברת רחל אברמזון הן במכתב, הן בעל פה, הן בוואטסאפים. שום דבר לא נעשה ככה וגם באופן גורף.

אנחנו מבקשים לקבל מענה לפניות שלנו.

כשאני מקבל, אני אעביר לך אותם. תודה.

עוד דבר לפני הסיכום. יש משפחות בזמן האחרון שמתקשרות, אומרים, פנה אלינו מורה שעבד שנה שעברה. כרגע נכון להיום הוא לא עובד. הוא מחפש עבודה. אנחנו עדיין מחכים לשירות. הם טוענים שאין אנשי מקצוע.

חלק מהילדים החולים מופקרים וחובת המדינה לחינוכם ולטיפול - - - . הקבלן שלא עומד בדרישות קיבל הארכה נוספת שלא חתומה.

תודה, גבירתי.

רחלי, אני אשאל את השאלות. קודם כול, על פניו, אני רוצה לדעת היום תשובה מתי התקנות מגיעות. אמרתם לנו, הופצו לחוות דעת הציבור, בין משרדי הממשלה. קודם כול, תקנות ילדים חולים, מתי יהיו על שולחנה של ועדת החינוך?

עורכת דין מיכל שאול מהלשכה המשפטית של משרד החינוך.

התקנות פורסמו להערות הציבור.

שמעתי את זה שבע פעמים.

אנחנו עכשיו עוברים על ההערות.

גם את זה שמעתי כבר מזמן, שאנחנו עוברים על ההערות.

יש הערות רבות שצריכות התייחסויות.

אתן לכם עצה. עשינו זאת בדברים אחרים. ממילא אתם תעבדו וזה יבוא לפה ונשלח אתכם, תיגמר שנת הלימודים הזו וגם הבאה ולא יהיו תקנות מושלמות. בואו נעשה את זה ביחד בשולחן עגול עם הציבור, עם אנשי המקצוע, עם משרדי הממשלה. אני מנדב את ועדת החינוך. אתם לא מסוגלים לעשות את זה לבד, משרדי ממשלה, בואו אני אעזור לכם. אולי נגרור אתכם ללוחות זמנים שמה לעשות, בלי לפגוע במחלקה המשפטית של משרד החינוך או של משרד המשפטים, זה לא הדבר הכי בוער במשרד. אני רוצה לדעת זמן קצוב, אם לא, אני אקצוב את זה ואני אתחיל לדון בהם פה ואני אפנה לשר ואני אגיד מה אני חושב על כל הסוגיה הזו של ילדים חולים.

אני יכולה להגיד בתור מי שיושבת על זה, זה כן אחד הדברים כמעט הכי חשובים.

בגלל שזה חשוב אנחנו שנה שלמה לא מצליחים לקבל את זה.

אדוני, תשאל אם נחתכו זכויות של תלמידים חולים בעקבות ההמלצות של התקנות לפי שעברו את אישור הוועדה.

לא, אני עוד לא עברתי לשאלה. למה את מפריעה לי? עוד לא קיבלתי תשובה ראשונה. אני יודע מה לשאול.

התחייבנו לפרסום להערות הציבור ועמדנו בהם, למרות הערות כאלה שגם היו אז ובכל זאת פרסמנו את התקנות להערות הציבור, אז כן אפשר להגיד שלפחות במילה הזאת עמדנו.

של פרסום, בסדר. זה אחרי שזינבנו בכם הרבה, אבל אני לא לוקח לעצמי שום קרדיט. אני רק רוצה לקבל אותן סוף סוף לוועדה לאישור ולדיון.

אתה תקבל אותן.

מתי?

בסביבות אמצע ינואר.

אמצא ינואר זה הרבה זמן.

זה באמת תוך עשיית המאמצים המקסימליים. זה הכי הרבה.

לא מקובל עלי. עד סוף הדיון אני צריך לקבל זמן, ואם לא, אני אקצוב את הזמן.

אני אוהב לעבוד עם הגורמים המקצועיים במשרד. אני אוהב ואנחנו מביאים לשינוי ויש אינטראקציה טובה מאוד. אתם רוצים שאני אתחיל לעבוד עם הדרגים הבכירים שיתחילו לתת מכות בראש? לא אוהב את זה אבל אם תרצו, אין לי בעיה. אני אומר לך, אמצע ינואר זה הרבה אחרי שקיבלתם הרבה זמן. אם לא אקבל עד סוף הדיון לוחות זמנים סבירים, אני אפנה לשר ואני אפנה בצורה שאני יודע לפנות.

אני מנסה לחשוב מה באמת נכנס לראש של משרד החינוך.

מאיר, היית שר. אתה יודע שתקנות זה ניסוחים, והמשרד הזה מתנגד והמשרד ההוא. זו סוגיה שהיא נלקחה מכמה משרדי ממשלה.

תראה, ידעתי לכתוב תקנות בשלושה חודשים ומצאתי תקנות שלא נכתבו בארבע שנים.

נכון. רחלי, אני רוצה לדעת האם נכון הדבר שמדיניות שנגיד אמורה לבוא בדיון פה על התקנות כבר מיושמת לפני שהתקנות יאושרו?

חד משמעי לא.

מי שמכיר אותי, יש לי אגו ומצד שני אני יכול לדרוך על האגו שלי ואני לא שווה גרוש. אני יודע לעשות את זה. אני יודע לעמוד איפה שצריך לעמוד ויודע לוותר איפה שצריך לוותר. לאור ניסיון שלי להתמודד בלשכה שלי עם המענה הקולי של "שלבים" ושל קדימה מדע, הוצאתי מכתב חריף ב-16 באוקטובר 2018, אך לא מזמן, לשר נפתלי בנט, למר שמואל אבוהב, לאבי גנון, מנכ"ל אורט עולמי, באמצעות מאיר.

אתה הוצאת?

אני אישית, מכתב. אני יכול להפיץ לכם אותו, מכתב חריף מאוד. אני מקבל תשובה כתובה, מודפסת, ובשיא החוצפה בכתב יד בתוספת, שהם עושים טובה שהם מחזיקים את השירות הזה, מהמנכ"ל העולמי, אז אף אחד לא עושה טובה למדינה ואם קדימה מדע מרגישה שעושה טובה למדינה, שתתכבד לא לעשות טובות למדינה ויתכבד משרד החינוך להביא לנו ספק שלא עושה טובות אלא מקיים את חובתו על פי המכרז.

אני חוזר באופן הכי הוגן שבעולם, או שהמכרז של משרד החינוך לא תואם מציאות, ואם המכרז תואם מציאות, הספק לא יודע לספק אותו, או גם וגם או שכנראה הפיקוח והבקרה של המשרד לא נכון ולוקה בחסר או ששלושתם ביחד.

אף אחד לא יכול לחשוד בי שהייתי מהיר החלטה בנושא קדימה מדע - ילדים חולים.

איזה מהיר? אתה פה דיון שביעי כבר.

לא הייתי מהיר החלטה. נתתי עוד צ'אנס ואמרתי, מה אתם רוצים מהספק, זה מה שהמשרד ביקש, זה מה שהמשרד רוצה. אפילו הזזתי את הספק לצד.

אתה זוכר כשהיה את הסיפור עם תלל"ים, שהם אמרו לנו שהמכרז החדש ייקח את השעות האלה? הם הזהירו אותנו. הם אמרו, במכרז כזה אי אפשר לעבוד. מי שיפגע זה הילדים.

תלל"ים זזו הצידה.

רחלי, הטענות חוזרות על עצמן. אין ספק, אני אומר בהגינות וביושר, זה שירות דינמי. הוא לא שירות קבוע. זה שירות תוך כדי התראה, תוך כדי תזוזה עם שינויים, עם סטיות.

אם זה שירות דינמי, זה שירות שצריך לתת אותו בהתראות קצרות והוא משתנה. זה לא שנת לימוד בבית ספר, דבר קבוע וידוע בתוך מערכת שעות קבועה מראש. יש בעיות אובייקטיביות לטיפול הזה, לכן מה שלא אובייקטיבי צריך להיות לעילא ולעילא ואני לא חש את זה. בכוונה לא התערבתי בדיון, נתתי לדבר ואתן לעוד הרבה אנשים שיושבים פה לדבר, מעבר לצורת ההעסקה של המורים.

מורה שהפרנסה שלו היא עשר שעות לחודש או דבר לא ברור, מורידים את השלטר. כואב הלב, זה ילדים חולים, אבל אין מה לעשות. רק ככה אתם רוצים שזה יטופל? אני לא יודע איך אתם רוצים.

בבקשה, רחלי, והכול בהסתייגות עד שתעני לנו, שתגידי לנו, או שזה לא נכון או שההורים לא חיים את המציאות או שאנחנו לא מבינים את המציאות.

אדוני היושב ראש, עד סוף השנה אמור לצאת מכרז חדש. איפה זה עומד? האם המכרז הוכן? האם נשמעו הטענות? האם יש כבר מסקנות? האם תוקן המכרז? מה קורה איתו, פורסם להערות?

אני מבקש לא להפריע. רחלי, אחד-אחד תעני לנו.

אני אתחיל קודם כל מסקירה כללית.

קודם כול, הם עושים לכם טובה או לא עושים לכם טובה?

אף אחד לא עושה טובה לאף אחד.

אז אני אתן לך את העתק התשובה. אני רוצה את התגובה של מנכ"ל המשרד.

אני ממש לא רוצה לענות בשם מי שכתב או הגיע - - -

אני אשלח לך את זה ותגיבי.

הספק יושב כאן, יענה הספק בכבודו על ההתייחסות.

מי כתב, אבי גנון?

כן.

אני מבקשת לומר כך, 750 תלמידים נכון להיום מקבלים את השירות, 715 תלמידים מקבלים אותו באופן מלא.

כשאת אומרת מלא, מה זה מלא?

רוב התלמידים החולים בביתם הם תלמידים במערכת החינוך הרגילה. אחוז מסוים, קטן יחסית יושב בזכאות לחינוך מיוחד ולכן השירות שמונגש לשתי האוכלוסיות שונה. ילד חולה בביתו שמוגדר מתוקף חוק ילד השוהה בבית במשך תקופה העולה על 21 ימים רצופים על פי הוראת רופא וכן ילד החולה במחלה מתמשכת, אז בדרך כלל רוב הילדים, 80% מהם הם ילדי חינוך רגיל שיושבים בביתם והם זכאים לקבל שירותי הוראה בלבד, אז הם מקבלים את זה, אז רוב הילדים מקבלים את השירות.

החלק האחר הוא ילדי החינוך המיוחד שחלקם יושבים באמת בגין מחלה מתמשכת בביתם והם זכאים לקבל גם שירותי הוראה, טיפול, מה שלא היה במכרז הקודם, את ההוראה ממקצועות הבריאות שאנחנו מדברים על ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיה, טיפול רגשי. זה השירות התוספתי שהוספנו למכרז החדש והם יכולים לקבל גם שעות סיוע.

אגב, אני רוצה לומר ולהדגיש, שעות הסיוע אינן מוגדרות בכלל במכרז, אינן מוגדרות כהיקף כמה זכאי הילד או לא זכאי הילד, אבל אנחנו מאוד השתדלנו לגבי כל התלמידים הממשיכים מהמכרז הקודם למכרז הנוכחי לשמר להם את מה שהיה, אלא מה, בכל שנה נדרש צוות בית הספר לשבת מחדש ולבנות את התוכנית עבור כל תלמיד ותלמיד. יש לנו הנחיות ברורות מה צריך לעשות, אז לפעמים זה לא עומד בקנה אחד עם רצון ההורים.

אני רוצה לומר שבאמת אני שומעת והרבה פעמים אני באמת מקשיבה קשב רב. אני לא מגיבה גם לאמירות המאוד בוטות והמאוד משתלחות. זה בא באמת ממקום של אהבה גדולה, אז בואו רגע נדבר. אני ברשותכם ממש מבקשת להראות דוגמא לעשרות פניות שמגיעות אל המשרד.

לשאלתך חברת הכנסת אורלי, מה אנחנו עושים, האם התקנות מיושמות? התקנות לא מיושמות. אנחנו פרסמנו את התקנות לציבור כדי לקבל את ההתייחסויות ובאמת יושבים עכשיו גם הצוות המקצועי במשרד וגם הלשכה המשפטית כדי לנסות להתייחס, אז זה דבר אחד.

אני רוצה להביא דוגמא למה היא הפרשנות לגבי הילדים החולים שבגינם אנחנו אומרים, רגע, עצרנו, ואנחנו עכשיו באמת מתייעצים בכל מקרה כזה עם הלשכה המשפטית, כי ישנם דברים שאין עליהם ויכוח. ילד צריך לקבל את המענה וצריך לקבל את השירות ואנחנו הראשונים שנרצה לראות את הילדים במערכת החינוך בריאים ושלמים, אבל לפעמים זה לא מסתייע. יחד עם זה, יש הרבה מאוד ילדים שיכולים לעשות את החזרה ההדרגתית הזאת, אבל קשה מכל הבחינות. גם בבית אחרי שהשירות מונגש כבר הרבה מאוד זמן, קשה לעשות את המעבר. גם לפעמים מצבם של הילדים לא מאפשר את זה.

אני רוצה להראות לכם דוגמא של מכתב חתום על ידי רופא שמגיע אלינו, וכשהוא מגיע אלינו אני מבקשת שהלשכה המשפטית תעזור לנו להגיד האם הילד הזה מוגדר כתלמיד חולה או שמא יש אפשרות אחרת להנגיש לו את השירות במסגרת החינוכית.

בוודאי ברשותכם ממש שורות קצרות, בוודאי בלי לחשוף פרטים. כותבת הרופאה כך: "הוא מקבל טיפולים. יש לו קשים רגשיים, תקשורתיים, התנהגותיים, קשיי קשב וריכוז, חוסר יכולת לבצע מטלות בלי סיוע צמוד, תפקוד נמוך לצפוי מגילו". אין כאן אבחנה למחלה.

יש כאן הרבה ילדים בתוך מערכת החינוך באבחנה הזאת.

כל הילדים במערכת החינוך שצריכים את הסיוע הזה מקבלים אותו בתוך המסגרת החינוכית. כשאני מסיימת את קריאת האבחון הזה, כי עדיין לי אבחנה, אז כותבת לי הפסיכיאטרית שהיא ממליצה אמנם שישתלב במסגרת התומכת, אבל בתחום החברתי, אבל אז מתחיל דיון מול המשפחה כי המשפחה לא מסכימה להחזיר את הילד, והיא אומרת כך: "אני ממליצה שהוא ימשיך ללמוד בקדימה מדע 40 שעות שבועיות". רבותיי, לא אחד ולא שניים, אז תראו, אם אנחנו רוצים חינוך ביתי, זה בסדר, אז יש מסלול לחינוך ביתי, ואם אנחנו רוצים לטפל בתלמידים חולים בביתם - - -

רחלי, זו דוגמא שהבאת אותה - - -

זו לא אחת.

רגע, רגע, רגע. זו דוגמא שאני יכול להתחבר אליה ולתת לך רוח גבית, אבל אנחנו לא מדברים על הילדים האלה. אני הייתי מצפה שתביאי לי דוגמאות של ילדים חולים, מרותקים למיטה או למכשירים, כאלה ואחרים שלא מסוגלים במערכת החינוך ומקבלים את הטיפול.

אז עכשיו אני רוצה רגע לסייג ולומר, בין האמירה של מאות ועשרות ואלפי תלמידים שאינם מקבלים שירות, אנחנו עכשיו מתכנסים באמת למספר מקרים - - -

700 זו מאסה.

700 תלמידים מקבלים שירות מלא. חמישה תלמידים מקבלים שירות בעיקר בסיוע והוראה. ישנם כאן 34 תלמידים שעדיין יש קושי במציאת המענה מבחינת מקצועות הבריאות. בין זה ובין להגיד שאין שירות בכלל והמשרד אטום ולא נותן שירות ולא מלווה, אז הכול נכון, אז אני אקבל גם את זה, אבל המציאות מוכיחה אחרת. לי יש כאן תיק עם כל הפניות. אני מלווה אותן אחת-אחת.

אני יכולה לומר שישנם באמת מקרים מסוימים מאוד נקודתיים שאנחנו באמת מלווים ויש איתם קושי.

את אומרת לי שבסך הכול בקושי לספק את המענים, את מכירה 34 מקרים, לא יותר.

כן.

וכל השאר מקבלים 100% מענה?

כן. אני מוכנה להעביר את הרשימה השמית אם ההורים יסכימו, לחשוף את העניין.

אחרי שקיצצתם את השעות? לפי השעות המקוצצות או לפי השעות המקוריות?

אין קיצוץ בשום דבר.

איך יכול ילד להיות שמצבו הפיזי לא השתנה אבל השעות שלהם הוא זכאי השתנו?

היא אומרת לך שלא. זו מילה מול מילה, אז צריך לבדוק את זה.

אני מבקשת שאם יש ילד שמצבו הפיזי לא השתנה וקוצצו לו השעות, שזה יבוא אל שולחני.

בבקשה, היא יושבת פה והיא מתקשרת אליך כל יום.

אתם יודעים מה אתם עושים, אתם ההורים? אתם מזיקים למאבק שלכם. מה את רוצה, שאנחנו נפתח פה באמצע השולחן מקרה ספציפי? זו הדרך?

אנחנו מסבירים את המקרה. אנחנו לא מקבלים מענה.

אז את לא יכולה להצביע, עם כל הכבוד לך. ביקשנו לעשות את זה בתחילת הדיון. תעשי את זה בצורה יותר מכובדת ויש כלים איך לעשות ולבדוק.

אני באמת לא רוצה להיכנס לדיונים - - -

רחלי, אני רוצה לומר משהו ברשותך. תראי, גם אם מקבלים את המספרים שאת אומרת, ואת עובדת בשירות הציבור, אין לי סיבה להטיל בזה דופי. בסוף גם אם זה 35 מקרים, זה 35 מקרים לאורך ארבע שנים כבר.

אתה צודק.

הוועדה הזאת כבר ממש מכל כיוון טחנה את הנושא הזה.

נכון.

אתה צודק.

אמרתי את זה גם בדיון הקודם. הסימביוזה הזאת בין קדימה מדע לפיקוח של משרד החינוך, אותי זה דבר מטריד. אני מצפה שבדיון כזה גם נבוא לכאן ונגיד, אוקי, יש 35 מקרים, ככה וככה אנשי מקצוע חסרים, מה עושים מחר בבוקר כדי לפתור את העניין הזה? אני אגיד לך מה צריך לעשות, בדיוק כמו בסיפור של הסדרי הבחירה בקופות החולים, גם כאן. צריך להיות איזשהו מקסימום של זמן שבמסגרתו קדימה מדע צריכה לספק את השירות. היה והשירות הפרא-רפואי לא מסופק תוך שבועיים, לא יודע כמה זמן, תגידי את כמה זמן, הם יכולים ללכת לגורם פרטי וקדימה מדע צריכים - - -

רחלי, תתייחסי לטענה שנשמעה כאן, שמורים אומרים שהם מכירים מקרים שילדים חולים זכאים לשירות על פי תוכנית "שלבים", מצד אחד. מצד שני מורים מובטלים שלא מקבלים.

קודם כול, גם המורים וגם הנציגים שיושבים כאן יודעים שיש לי הערכה מאוד גדולה אל העבודה שלהם ואני בוודאי חלילה לא מקלה ראש במורכבות של העשייה שלהם בתוך המערכת. יחד עם זה אני רוצה לומר שגם כשהגענו אל בית המשפט בסכסוך שמתנהל בין קדימה מדע לבין עובדיו, ביקש בית המשפט ודרש את נוכחותנו בתוך המשא ומתן. אנחנו הגענו למספר מפגשים. יחד עם זה, ההנחיה הייתה מאוד מפורשת שאנחנו לא יכולים לנקוט עמדה וצד בתוך הסיפור הזה, לכן אני גם לא יכולה להגיד לך מי הם הילדים שהם מדברים עליהם והמורים שלא מקבלים. אני ממש לא יכולה, אבל כן אני רוצה ברשותך לגבי המכרז.

קודם כול, אחד, פרסמנו את התקנות ואנחנו יושבים על התייחסות הציבור והשינויים הנדרשים והמתבקשים מתוך ההתייחסות.

הדבר השני, המשרד נמצא בתהליך של כתיבת מכרז וכל ההערות כולל כל המסמכים - - -

מה קורה עד אז? עד דצמבר צריך להיות מכרז. מה, לא נערכתם לזה?

אם תתנו לי לסיים אז אני אוכל לומר, שאנחנו החלטנו בהתייעצות פנימית בתוך המשרד להאריך את ההתקשרות וקיבלנו אישור מגובה להאריך את המכרז עד סוף שנת הלימודים כדי לא לקטוע את מהלך הלמידה של התלמידים ב-1 בינואר. עשינו את הטעות הזאת במעבר בין העמותה הקודמת לבין הספק הזוכה. החודשים האלה היו קשים.

לא, לא, זה לא משנה בכלל. עוד לא כתבתם את המכרז. אם היה ספק חדש, הטיעון שלך היה הגיוני.

קודם כול, אל תגידי לא כתבנו.

את אמרת, אנחנו כותבים. סליחה, אני נשענתי על התשובה שלך.

את יודעת מה, אני רגוע. רחלי, אם היית אומרת לי שהמכרז מוכן, כתוב, אני הייתי יותר מוטרד, את יודעת למה?

הוא לא סגור.

הנה אני אומר לכם, התקנות יהיו פה עד אמצע דצמבר. חד משמעית. אם אתם חושבים שזו הקראה ואישור, זה לא יהיה. אנחנו נרד לרזולוציות. כל עוד אין דיון מעמיק בתקנות ומריצים אותן פה ועושים פה הפריה וכל אחד מביע את דעתו, והארגונים וההורים והחברה האזרחית מביעה את דעתה ורואים בפרקטיקה איך זה הולך, לא יצא מוצר מושלם. ראינו את זה בתקנות הסעות ילדים עם צרכים מיוחדים שכולם חשבו שזה נגמר ועוד ועוד מקצה שיפורים. צריך לדעת איך לעשות את השירות הזה.

המשרד יכול להגיד, אני עושה מעל ומעבר. הספק יכול לומר, מה אתם רוצים, זה מה שדרשו ממני, וההורים, יש להם ציפיות ובצדק, לא מקבלים את המענים, לכן אני די רגוע שאין מכרז, כי לא יתכן לכתוב מכרז בלי התקנות, כי צריך לדעת איך, לא רק את המה. צריך לדעת איך עושים זאת.

המכרז נמצא כבר בתהליך כתיבה. המכרז בוודאי יתכתב עם הרעיון.

אני ממליץ לכם לא להוציא אותו לפני אישור התקנות.

אנחנו עוד לא הוצאנו. אני כן רוצה לומר שגם ההערות שנשלחו על ידי הספק וגם ההערות שהועברו אלי, כי אני נפגשתי עם נציגות העובדים, גם ההערות האלה נמצאות על שולחננו. אנחנו כן לוקחים את זה בחשבון ואנחנו בוחנים את כל האפשרויות במסגרת המכרז.

תודה.

רחלי, אבל רק עוד נקודה. לפני שנתתם את האישור הזה, אוקי, בדקתם את זה משפטית, על הכיפאק. לכל הפחות היה צריך לפתור את העניין הזה של ה-34 או 30 וכמה מקרים. יש לכם בכלל מיפוי בכל רגע נתון אלו אנשי מקצוע חסרים באיזה מקום בארץ?

כן.

אפשר לקבל אותו?

אין בעיה, אנחנו נעביר לך את זה בשמחה רבה.

אני רק רוצה לומר שיהיה מאוד ברור. יש לנו בתוך האגף לחינוך מיוחד אנשים שזה מה שהם עושים כשהם מלווים. כשיש אי שביעות רצון אולי מהחלטות כאלה ואחרות, אז זה בסדר, אבל ישנם אנשים שמטפלים. אני אעביר לך.

קדימה מדע, בבקשה.

האם לא שקלתם את האפשרות להעביר את השירות הזה למשרד החינוך? מה העניין? למה זה לא עולה כאופציה?

בסיכום אנחנו נעלה את זה.

קדימה מדע.

אבי זיו, משנה למנכ"ל.

אני רוצה להתייחס לסוגיית המורים ולסוגיית השירות, שגם פה היא חולקה בעצם לשניים, אחד זה הנושא של המכרז, האם להפריט או לא להפריט, והנושא השני זה הביצוע של קדימה מדע.

אני אתחיל בשירות, ברשותכם.

תתחיל עם העובדים.

חשוב לזכור שכתב המכרז מגדיר במפורש כמה עובדים צריך בתוכנית. בכתב המכרז כתוב 250 מורים ועוד בערך 60 מטפלים פרא-רפואיים, ואני לא זוכר את המספר לגבי מסייעים.

היום המספרים האלה הם גדולים במכפלות לא בגלל שבא לנו אלא בגלל - - -

אנחנו לא יודעים מכפלות, תגיד לנו מספרים.

אגיד מספרים. נכון להיום כלל הצוות הוא 750, מתוכם 440 מורים, בערך 150 מסייעים, 193 סייעים חינוכיים ו-113 מטפלים פרא-רפואיים.

למה היית צריך 400 אל מול 250 - - - ?

בגלל הצרכים. התוכנית היא תוכנית בפריסה ארצית. זה הדיון השמיני כבר בוועדה ויש לי את הכבוד להיות בכל הדיונים.

אין לי כבוד לעשות דיון שמונה פעמים.

כן, ולכן אני אומר, זה אותם שמות, אותן פנים ואותן טענות. אנחנו כל פעם באים ומסבירים בזמן הקצר שיש לנו את האתגר שיש בעניין הזה. לא סתם אנחנו מגייסים יותר אנשי צוות. אנחנו מגייסים כי צריך.

יש פה קצת סתירה, כי מצד אחד טוענים כלפינו.

מי זה כלפיכם? זה משרד החינוך או אתה יועץ?

לא, לא, אני קדימה מדע.

הוא היועץ האסטרטגי.

גבירתי, צאי החוצה בבקשה ואל תבואי יותר לדיון. אני לא אתן לך בדיון הבא לדבר.

אל תיתן לי.

צאי החוצה בבקשה. חוצפה. תתנהגי בכבוד.

בתחילת הדרך טענו שאנחנו לא מסוגלים לעשות את השירות הזה כי אין לנו מספיק מורים. היום טוענים שאנחנו מגייסים ביתר - - -

זיו, תקשיב, אני בדיון הראשון דרשתי את הגדלת מספר המורים, אבל לא רציתי שאתם תייצרו איזה עלה תאנה. בין 250 ל-400, אין ספק שתהיה תמונת מצב שמורה ממתין לשעות. צריך לעשות את האיזון המתאים. אתה בחוכמתך עשית כסת"ח, לקחת 400.

לא, לא, חלילה. אני אסביר. מדובר על פריסה ארצית. מדובר על תחומי דעת מגוונים, שזה ממתמטיקה ועד לריפוי באומנות דרך כל המקצועות שנלמדים במשרד החינוך. מדובר על כל מנעד הגילאים, מגיל שלוש בחינוך המיוחד.

אתה שלם עם המצב הזה, מר זיו? אני לא הייתי מסכים לעבוד עשר שעות בחודש. אתה היית מסכים?

אני אענה לך גם על זה. אני לא הייתי מסכים, אבל צריך לזכור, אנחנו נמצאים במכרז שהכותרת שלו היא היקפים משתנים. כל הפעילות הזאת מתאפיינת בעונתיות. חשוב להבין את זה, אין מה לעשות.

לכן הבעיה זה משרד החינוך ולא אתם.

אני רוצה להשיב כמו שצריך על השאלה.

הם קבלן ביצוע.

בקיץ יש פחות עבודה מן הסתם. חודש יולי הוא מלא. חודש אוגוסט הוא הולך ודועך. גם התלמידים רוצים לנוח. בחגים, שזה ספטמבר, אוקטובר, אנחנו נעים באזור ה-700 תלמידים שמקבלים שירות. החל מחודש נובמבר ועד פסח אנחנו נמצאים באיזשהו פיק שהולך ועולה כל הזמן.

אתם מתחילים רק בנובמבר. עד נובמבר הילדים לא מקבלים שירות.

שרונה, את מפריעה לו.

זאת המציאות.

אז צאי למציאות אחרת מחוץ לאולם. את מפריעה לי.

כמה אפשר לשמוע את זה כבר?

גבירתי, תודה, פעם אחרונה שאת מפריעה לי. אני אוציא אותך.

אני רוצה להגיד לכם שבקדימה מדע וגם בגלל המאפיינים של התוכנית, שזו באמת עבודת קודש, אמר את זה חבר הכנסת מאיר כהן קודם, שזו אחת המדינות הבודדות בעולם שיש את השירות הזה וטוב שכך.

חשוב להגיד שבתוכנית הזאת השונות היא אדירה. היא מתאפיינת בעונתיות. יכול להיות מורה שיושב פה ועובד בחודשים נובמבר ועד מאי ב-100% משרה ויכול להיות שחודשים אחר כך תהיה פחות עבודה כי אין את מי לשבץ לו. גם לעניין השיבוצים, יש הרבה מאוד סיבות והן לא רק באם יש תלמידים או אין תלמידים, ואם תרצו גם בזה ניגע.

איזה אנשי מקצוע חסרים לכם היום? מה זה ה-35 המקרים האלה?

אין לי כרגע את הפירוט המדויק לכל דבר.

יש לי שאלה אחרת. מה קורה עם השעות שלא סופקו? מה קורה עם החודשים שלא סופק לו לא ריפוי בעיסוק ולא קלינאית תקשורת ולא מורה? מה קרה, לאן הם הלכו? למי נחסך הכסף?

לא משלמים עבורן.

אה, משרד האוצר הרוויח מהמכרז הזה. שמרו יותר כסף ואתם משרד החינוך לא דורשים שהשעות האלו יסופקו.

תודה, אורלי.

זה מחדלים רב-מערכתיים.

כי אנחנו גם מואשמים בזה שאנחנו משלמים אותם.

קיבלתי לידיי את הרשימה. בעיקר מדובר במקצועות פרא-רפואיים ומדובר בערך ב-30.

איזה אזורים, אתה יודע לומר?

זה לא כתוב פה אבל יש קלינאי תקשורת. נעביר לוועדה את הנתונים. נעביר לוועדה את הנתונים, אבל חשוב להבין שגם הנתון הזה כרגע משתנה מחר, כי יכול להיות ששני תלמידים שובצו להם היום ומחר נכנסו שני תלמידים שיש להם חוסר מסוים. הדבר הזה הוא דינמי והוא כל הזמן מתגלגל.

תעצור פה. בבקשה משפט ואני אסכם את הדיון.

שלום לכם. ברשות היושב ראש וחבריי וההורים וכל החברים ואנשי משרד החינוך, תמונת העולם שאנחנו פוגשים, ואני אומר רחלי שאני מעריך, היא של פערים, וכל ילד הוא 100%. אי אפשר להשתמש פה רק בסטטיסטיקות ויש פה מספרים של עשרות.

נדמה לי כשם שנדמה לחבריי, שזה אחד מהשירותים אל האוכלוסייה המוחלשת שלא היה נכון להפריט, שהמשרד, כשם שחוק חינוך חובה, כך חובת החינוך היא גם לילדים המוחלשים. אני אומר את זה פה לאנשי משרד החינוך ואם צריך לומר את זה למנכ"ל או לשר - - -

נדמה לי שחוק חובת חינוך בראש ובראשונה שיהיה חינוך חובה למוחלשים, ואנחנו כחברה ברוך השם בריאה צריכים לדאוג קודם כול למי שלא זכה לכך, ולכן נדמה לי שבאופן האסטרטגי צריך ליצור מציאות שזה חוזר, וכך גם חבריי אמרו, לאחריות ישירה של משרד החינוך - חמ"ל בחינוך המיוחד שיודע לשלוט עד הילד האחרון. 750 ילדים זה לא סיפור לשלוט בו. המשרד יודע לשלוט בו, יודע יום-יום מה קורה לילד הזה. דרך הרשויות, לצרף גם את הרשויות שגם הן יכולות להיות גורם שדרכו המשרד עובד ויודע מה קורה. מוישל'ה יודע מה קורה עם רינה, אם היום היא נסעה או אם היא לא נסעה. אני חושב שזאת האחריות.

אמרו פה גם על גיוס מורים בפנסיה, שזה תמיד יהיה טוב, הרעיון של חברי, חבר הכנסת מאיר כהן, וזו חובת החינוך שלנו לילדים עם צרכים מיוחדים או לילדים חולים, להוציא את זה מזכיינים שתמיד יהיה אצלם את המתח שבין הרווח לבין הדאגה, ואני לא מזלזל ברצון הטוב של אנשי קדימה מדע או של כל גורם אחר. זה צריך לחזור חד משמעית לאחריות ישירה של משרד החינוך.

אם כן, אתה צריך לדרוש פה את התקנות, עד מתי שתגיד, אמצע דצמבר, ואחרי זה את קבלת ההחלטה האסטרטגית שבשנת 2019 זה יראה אחרת.

תודה. אני מסכם את הדיון סיכום ביניים, כי הדיון לא נגמר.

קודם כול, הוועדה באמת פה אחד קוראת למשרד החינוך לקיים את חוק חינוך חינם לילדים חולים ככתבו וכלשונו באמצעות מוסדות החינוך, באמצעות בתי הספר של הילדים, בקיצור, משרד החינוך ולא על ידי ספק חיצוני. זו קריאה חד משמעית. פשוט אופי השירות, החוק וההגדרה שלו והטיפול שנדרש מחייב את המדינה לקחת את זה לידיים. ל

הערכתי, מרגע שזו לא עמותה שידעה לבלוע את הדלתות ואת החורים שנוצרו ממה שמשרד החינוך הגדיר, ברגע שזה ספק שעובד בתנאי מכרז וכמה שהוא יעשה יותר, ואני לא הייתי רוצה שעוד פעם מישהו יגיד, עושים לכם טובה, ויכול להיות שהוא עושה טובה. יכול להיות שהוא באמת עושה טובה. יכול להיות שהוא לוקח מסעיפים אחרים ושם לסעיף הזה, אז זה על ידי המדינה. על ידי כך נפתור את סוגיית צורת ההעסקה הפוגענית בעובדים ובביטחון התעסוקתי של העובדים.

דבר שני, חד משמעי, אמצע דצמבר יהיה כאן דיון בתקנות בצורה חד משמעית. אל תגררו אותי לכך שאני אשאל איפה התקנות, כי התקנות ידרשו פה דיון ועוד דיון ועוד דיון עד שננסח אותן כמו שצריך. לא יתכן להוציא מכרז לפני שאנחנו יודעים מה צריך לתת ואיך צריך לתת את זה.

אדוני היושב ראש, לפני שאתה נועל אנחנו רוצים לדעת כמה שעות אבודות הלכו לאיבוד מתוך הזכאות של אותם ילדים חולים.

זה במשרד החינוך. הם לא ניתנו לספק.

אנחנו רוצים לדעת. אתה יודע מה, נפנה למחלקת המחקר של הכנסת ואז אנחנו נדע אם כל המכרז הזה הוא תולדה של חסכון כספים למשרד האוצר.

מרגע שנאמר לי חד משמעית שזה לא הועבר לספק, לא שולם, אני יותר רגוע.

אז המערכת חוסכת על הגב של הילדים. עזוב את הספק, הוא לא מעניין אותי עכשיו.

אם הייתי מזהה כוונה של המערכת לחסוך, הייתי מבקר את זה.

הילד לא קיבל עשרות שעות. מה קורה עם עשרות השעות האלה?

תודה רבה, הישיבה נעולה. נמשיך לעקוב.


הישיבה ננעלה בשעה 12:02.













































D4)
SEEBBBY,