פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
06/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 339
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ט (06 בנובמבר 2018), שעה 13:00

1. תקיפות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בברוקלין, ניו יורק של חברת הכנסת עליזה לביא
2. תקיפות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בברוקלין, ניו יורק של חברת הכנסת שרן השכל
3. תקיפות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בברוקלין, ניו יורק של חבר הכנסת נחמן שי
4. רצח יהודים בבית הכנסת בפיטסבורג ארצות הברית של חה"כ אברהם נגוסה, נחמן שי, מוסי רז, דב חנין, אורי מקלב, אלעזר שטרן, יואב בן צור

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
קסניה סבטלובה

עליזה לביא
יעל כהן פארן
עודד פורר
מוסי רז
נחמן שי

דב ליפמן - חבר כנסת לשעבר

חגי אליצור - ראש אגף בכיר, משרד התפוצות

יוגב קרסנטי - מנהל מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

לינדזי הלר - מתמחה בחטיבת תפוצות, משרד החוץ

הלל נוימן - מנהל מחלקת קהילות יהודיות, משרד החוץ

עידו דניאל - ראש תחום בכיר זירת דיגיטל, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

יגאל פלמור - מנהל תקשורת וקשרי ציבור, הסוכנות היהודית

רחל קידר - מנהלת תחום החינוך, הליגה נגד השמצה

ארסן אוסטרובסקי - הקונגרס הציוני

ידידיה וולף - הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

אביטל ליבוביץ - מנכ"ל, AJC - Global Jewish Advocacy

גלעד אטלסביץ - יועץ למנכ"ל, AJC

ג'ף קיי - משנה לנשיא ומנכ"ל הקרן לידידות, הקרן לידידות

אייל אטיאס - ההסתדרות הציונית העולמית

הדסה שוורץ - ISCA - סטודנטים ישראלים נלחמים באנטישמיות ברשת

תהילה פרידמן - מכון קידר

שמואל סובול - כתב

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

משה פריאל - הארגונים החברתיים בכנסת

חן קידר - מוזמן/ת

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים













































1. תקיפות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בברוקלין, ניו יורק של חברת הכנסת עליזה לביא
2. תקיפות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בברוקלין, ניו יורק של חברת הכנסת שרן השכל
3. תקיפות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בברוקלין, ניו יורק של חבר הכנסת נחמן שי
4. רצח יהודים בבית הכנסת בפיטסבורג, ארצות הברית של חה"כ אברהם נגוסה, נחמן שי, מוסי רז, דב חנין, אורי מקלב, אלעזר שטרן, יואב בן צור

אנחנו פותחים באיחור כי הישיבה הקודמת ארכה מעבר למה שתכננו. נתחיל את הדיון בנושא אנטישמיות בארצות הברית שיזמו חברי הכנסת ד"ר נחמן שי, וכמובן גם חברי הכנסת אלעזר שטרן ויואב בן צור, אורי מקלב, דב חנין, מוסי רז. עשינו שילוב של הצעה לסדר עם ההצעות לדיון של שרן השכל ועליזה לביא. אני מקווה שהח"כים יגיעו בהמשך. נתחיל את הדיון והם יצטרפו אלינו בהמשך.

הוועדה מתכנסת בעקבות אישור הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת שציינתי, שנשיאות הכנסת אישרה את זה ב-21.10.2018. כמו כן החליטה הכנסת בישיבתה ב-31.10.2018 להעביר לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות לדיון ולהסקת מסקנות הצעה לסדר היום בנושא רצח היהודים בבית הכנסת בפיטסבורג ארצות הברית של חברי הכנסת שציינתי קודם. ההצעות לדיון מהיר שאושרו כשאירעה התקיפה נגד היהודים בברוקלין נעשה לפני הרצח המזעזע בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג ב-27.10.

בשבוע שעבר, בתאריך ה-29 לאוקטובר ציינה הוועדה את זכרם של הנרצחים בדקת דומיה, בהשתתפות יו"ר הסוכנות היהודית.

אירוע תקיפת היהודים, אירועי האנטישמיות שהתרחשו כלפי יהודים באפריל 2018 בברוקלין בניו יורק. ב-14 באפריל בשכונת קראון הייטס הותקף גבר חרדי, ב-21 באפריל בשכונת איסט פלטבוש הותקף גבר בלבוש חרדי. שני מקרי התקיפה הופנו למחלקת פשעי השנאה של NYPD.

המציעים מבקשים מממשלת ישראל ומוסדותיה לפעול באופן יזום ומהיר מול הרשויות האמריקאיות, לדאוג כי אירועים אלה לא יקרו עוד ולגבש מדיניות ברורה כיצד יש לפעול במקרים כאלה. הרצח בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג ביום שבת 27 באוקטובר הוא רצח אכזרי ביותר. מדובר במתקפה הקשה ביותר נגד יהודים בהיסטוריה האמריקאית, מדובר באירוע האנטישמיות הקשה ביותר שפקד את ארצות הברית בהיסטוריה שלה.

אנחנו יודעים ש-2% מהאוכלוסייה בארצות הברית הם יהודים. ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעניקה כבר בסוף המאה ה-18 שוויון זכויות מלא ליהודים. יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם אחרי היהדות בישראל. לפי ההערכות מספר היהודים בארצות הברית הוא כ-6 מיליון. הרפורמים האורתודוכסים והקונסרבטיבים יהודי ארצות הברית תומכים במדינת ישראל. 3,500 בתי כנסת פזורים בארצות הברית ובהם מתקיימים תפילות ואירועים מיוחדים בכל ימי השנה.

האנטישמיות איננה חדשה בארצות הברית, אך האנטישמיות בארצות הברית הייתה תמיד מוגבלת ליחידים וקבוצות קטנות בחברה האמריקנית, בעוד מרבית החברה האמריקנית קיבלו את היהודים בזרועות פתוחות בתוך חברה שקידשה את ערכי השוויון וההפרדה בין דת ומדינה.

מנתוני הליגה נגד השמצה עולה כי ב-2017 קיימת עליה של 57% באירועים אנטישמיים בארצות הברית. בשנת 2017 נרשמו 1,983 מקרים של פעולות נגד האוכלוסייה היהודית, אותרו 952 אירועי ונדליזם, מתוכם 163 איומים על הנחת פצצות נגד מוסדות יהודיים במדינה. מדובר בנתון גבוה מאוד ב-20 השנים האחרונות.

התקריות האנטישמיות תועדו בכל אחת מ-50 המדינות בארצות הברית. מספר התקריות האנטישמיות בבתי הספר הציבוריים ובקמפוסים של קולג'ים הוכפל בשנת 2017 לעומת 2016. בתי עלמין חוללו ומצבות הושחתו שבע פעמים בשנה זו.

בכנסת הנוכחית, הכנסת ה-20, הוועדה בראשותי קיימה ישיבות רבות בנושא האנטישמיות בארצות הברית ובאירופה. לקראת הדיון הנוכחי נשלחו שאלות רקע למשרדי התפוצות, החוץ ולמשרד לנושאים אסטרטגיים לבקשתנו לקבל את הנתונים הבאים: 1. נתונים עדכניים על מספר התקריות האנטישמיות ברחבי ארצות הברית. 2. נתונים עדכניים על מספר התקריות האנטישמיות באירופה, מהן הדרכים בהן נוקטים המשרדים כלפי יוזמי אנטישמיות ופשעי שנאה.

הזמנו את שגרירות ארצות הברית להשתתף בדיון. הם לא יגיעו, אבל השגריר דויד פרידמן בחתימתו שלח לנו מכתב ואני אקריא אותו.

זה חולק למשתתפים. אפשר לצרפו לפרוטוקול, גם אם הוא לא נקרא?

תקרא את המכתב, זה ייכנס לפרוטוקול כמו שצריך.

(מקריא את מכתבו של השגריר האמריקאי באנגלית להלן התרגום החופשי)

חבר הכנסת אברהם נגוסה, יושב ראש ועדת העליה, הקליטה והתפוצות.

יו"ר יעקב נגוסה היקר וחברי כנסת מוערכים.
צר לי כי לא התאפשר בידי להגיע לישיבה היום אך רציתי להביע את הערכתי העמוקה להתעניינות המתמשכת של הוועדה בנושא האנטישמיות.
העם האמריקאי וחברינו מכל העולם נחרדו מההתקפה ב -27/10 בפיטסבורג בבית הכנסת "עץ החיים" במהלך תפילת שבת בבוקר.
ההתקפה הייתה מקרה האנטישמיות החמור ביותר, ממנו סבלנו על אדמת ארצות הברית.
איננו יכולים להרשות לעצמנו להיות מובסים בידי אלו שרוצים בהשמדת העם היהודי.
כפי שהנשיא טראמפ אמר "ליבם של האמריקאים נמלא בצער" ההתקפה המרושעת והאנטישמית הזו היא מתקפה כלפי כולנו, היא מתקפה כלפי האנושות.
זה יחייב את כולנו לעבוד יחד על מנת לבער את רעל השנאה האנטישמי מעולמנו.
ממשלת ארה"ב מחוייבת להילחם באנטישמיות בכל מקום שבו היא נמצאת.
הבולשת הפדראלית עובדת בשילוב ממשלות זרות, כולל הרשויות בישראל, על מנת לזהות ולעצור את אלו שהטילו אימה ואיימו על העם היהודי בארה"ב, בין אם איומים אלו הגיעו מתוך ארה"ב, מישראל או ממקום אחר בעולם.
זהו רק חלק אחד ממאמצינו המתמשכים לעקור את הרשע שקיים בחברה שלנו, אך ישנה עוד הרבה עבודה לעשות.
הייתי רוצה לסיים במילת עידוד, לכל מי שמחויב למטרה זו, להתנגד לרצונם של אויבנו להפריד
ביננו.
אם נאפשר זאת ניתן לאלו שמאיימים עלינו כח שלא מגיע להם.
במקום זאת על מנת לכבד את נפגעי פיטסבורג הבא נכפיל את אהבתנו, נכבד האחד את השני והכי חשוב נתאחד כנגד כוחות השנאה והרשע ולחסל אותם לנצח.
הייתי רוצה להודות שנית לוועדה על מאמציה המתמשכים לבער את נגע האנטישמיות ברחבי העולם.


בברכה,

דייויד פרידמן
שגריר

זה המכתב שנשלח לנו. בכל זאת אנחנו באמת ציפינו שנציגות מהשגרירות תהיה כאן.

יש כאן נציגים.

אז בואו תשבו כאן. אם יהיה צורך נבקש מכם להתייחס אם תרצו. קודם כל חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עודד פורר, חבר הכנסת נחמן שי, חברת הכנסת עליזה לביא מציעים את הדיון. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת נחמן שי שהיה הראשון שהגיש את ההצעה לסדר בעניין ברוקלין ואז קרה מה שקרה לצערנו. בבקשה.

תודה רבה לך ד"ר נגוסה, שלום לכולם, חבריי. האמת שכשהגשתי את ההצעה עוד 11 נפשות היו בחיים איתנו וחיו את חייהם ורק כמה ימים אחר כך התרחש הטבח הזה בפיטסבורג והם נרצחו, אבל אפשר היה לזהות, וזאת הסיבה שכינסנו את הוועדה כבר אז, התכוונו, את העלייה הגבוהה והעצומה בהיקף האנטישמיות בארצות הברית, נדמה לי שיש מספרים שהליגה נגד השמצה פרסמה ויש מקורות אחרים, אולי הסוכנות יכולה, אולי משרד התפוצות, יש כל מיני גורמים, ההסתדרות הציונית שעוקבים אחרי האנטישמיות וכולם רואים עליה בנתונים.

ארצות הברית היא מדינה דמוקרטית גדולה, ואני יותר ממשוכנע שהממשל בכל הרמות, מהרמה הפדרלית דרך הרמה של המדינה ועד הרמה העירונית עושה כמיטב יכולתו כדי להגן על הציבור כולו ובמיוחד על מיעוטים כמו המיעוט היהודי.

אבל העובדה שמאותו רגע בפיטסבורג מתייצבים שומרים חמושים בכל בתי הכנסת עכשיו, ויותר מאשר בבתי כנסת, גם באתרים אחרים, מוכיחה שקרה דבר, שנפל דבר. זה לא היה עד לפני כן. הייתה משטרה שהגנה או פטרלה מסביב, אבל בפנים, האמת שהנשיא טראמפ שאל את זה מיד, למה לא היו שומרים, הקהילות לא חשבו שהם צריכים לשים שומרים מצוידים בנשק בתוך המתקנים האלה אבל עכשיו יהיו שומרים והקהילות יקחו את זה על עצמן כי הממשל הפדרלי לא מממן את זה, אף ממשל, אף רמה. זו תהיה הוצאה נוספת שלהם אבל כמובן הם מתכוונים להגן על עצמם.

אני משוכנע שארצות הברית תעשה את שלה והיא יודעת להילחם, יש בעיה בסיסית שהיא לא נוגעת לנו וזה שאנשים יכולים לשאת נשק באופן חופשי, לרכוש ולשאת, זה רק מוסיף עוד ממד אחד. שנאת יהודים היא לא חדשה, אבל משימה של כל אדם שהולך על פני כדור הארץ, בוודאי של מדינות דמוקרטיות, הוא להבטיח שהשנאה הזאת לא תימשך ולא תלבש פנים איומות כפי שהתגלו שם, כפי שהתגלו שבוע קודם בברוקלין, באותם שני מקרים שיהודים הוכו, ועוד לא עבר הטבח וכבר היו לנו כתובות נאצה על בית כנסת בברוקלין.

זאת אומרת שצריך לומר בכנות, השד יצא מן הבקבוק באיזה שהוא מקום בחברה האמריקאית, ואני מצפה ואומר את זה בלשון הכי ברורה שבאמת שלטונות ארצות הברית יעשו את מה שהם יכולים. זו גם תהיה תמונה מעוותת אם נתרכז רק בארצות הברית כי אנחנו יודעים שגם במדינות אחרות ובמקומות אחרים ישנה עליה באנטישמיות, הרשתות החברתיות תרמו הרבה, הן שחררו גם כן איזה שהן גלים של שנאה לתוך הרשתות, אנשים לא מזוהים, לפעמים מזוהים יכולים להשתמש בהן וגם זה הפך להיות כוח מאיץ בתחום הזה.

מה אנחנו צריכים לעשות כמדינה, מה אנחנו יכולים לעשות בכנסת? בכנסת אנחנו יכולים לדון בזה. המדינה חייבת לפעול. אני מצפה ממדינת ישראל, מדינת העם היהודי, כל כך הרבה פעמים אנחנו מדגישים את זה אבל נדמה לי שזה המקרה המובהק שהמדינה חייבת לקחת אחריות על עצמה, לא רק למלמל משהו אלא לפעול בנחישות, ביסודיות, גם באמצעות הזרועות הרשמיות שלה וגם באמצעות גופים יהודיים ואחרים בעולם, החל בסוכנות, הקונגרס היהודי העולמי, כל גוף שאפשר להפעיל אותו, וכמובן הנציגים הרשמיים של מדינת ישראל חייבים להתגייס למאמץ נגד אנטישמיות בכל מקום. בכל מדינה, ולהתלונן, ולפעול מול השלטונות, ולסייע לקהילות.

זאת אחריות של מדינת ישראל, אי אפשר להתנער ממנה. אני יודע שזאת משימה גדולה מאוד וכבדה, אבל בשביל זה יש את מדינת ישראל, בשביל זה היא קמה, בשביל להגן על יהודים. אז אם היא לא יכולה לתת להם מקלט בשטחה או הגנה בשטחה, לחלקם כן, אלה שאינם בה מכל טעם שהם בחרו לחיות במקומותיהם, זאת גם האחריות שלנו. אנחנו לא יכולים לעמוד פיזית ולמנוע כל פעולה, אבל יש לנו כמדינה במערכת היחסים הבין מדינתית אחריות ויכולת לעשות את זה ואני מצפה מממשלת ישראל לקחת את זה על עצמה.

אני אומר שהיום אני רחוק מלהיות מרוצה ממה שאני רואה, שומע ויודע, אני חושב שכאן צריך להכנס במלוא היכולת כולל השקעות, כולל הוצאות כספיות, כדי להבטיח – ככל הניתן – יהודים בכל מקום שהם נמצאים בו על פני כדור הארץ. תודה.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת יעל כהן פארן וגם ברוך הבא לחבר הכנסת לשעבר דב ליפמן שנמצא איתנו. כמובן כל נציגי משרדי הממשלה נמצאים כאן ואנחנו נשמע אותם בהמשך. אני אתן עכשיו את רשות הדיבור ליוזמת נוספת של הדיון, חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה אדוני היושב ראש, באמת תודה על כל הדיונים שנעשים לנושא הכאוב הזה לאורך כל התקופה שלך אבל אנחנו עומדים בפני עליית מדרגה. אני חושבת שקודם כל אנחנו צריכים כולנו לדבר בכנות מאוד גדולה עם עצמנו. לא מעט מהחברים והאחים שלנו הם מעבר לים, בעיקר בארצות הברית, לא תמיד נוח להם לדבר על הדברים הללו, "לא, מה פתאום, זה לא פה, זה באירופה", "לא, עדיין הרבה יותר בטוח לחיות כאן מאשר בישראל" יש איזה סוג של התנצלות אמריקנית שגוברת על אולי הזהות היהודית, ואני חושבת שהאירועים האחרונים והנתונים מלמדים אותנו שמשהו השתנה.

אני חושבת שבשיח הזה קודם כל דרושה כנות מצד כל השותפים כדי לבוא לראות איך ממשיכים הלאה, הכנות הזאת מתבקשת וההכרה במציאות המשתנה צריכה להזיז את התירוצים גם התירוצים החומריים, וגם את התירוצים העקרוניים. המשפט שאומר הרוצח בפיטסבורג, הוא אומר "כל היהודים חייבים למות".

אני לא רוצה להקיש ממקרה אחד ומאדם אחד שאני לא יודעת מיהו, מה הוא, איפה הוא גדל, מה הרקע, הכל בחקירה. אבל אני כן חושבת שאנחנו צריכים להבין שדברים משתנים גם בהרכב הדמוגרפי, גם במתח שקיים בארצות הברית בין הקבוצות השונות, אנחנו רואים אותו מגיע לשיא היום בבחירות אמצע התקופה, כל מי שעוקב, ויש פה חברים שעוקבים באדיקות ומכירים, אנחנו רואים את השיח, את השפה, את השימושים שהיו פחות מוכרים והם מאוד מאוד נוכחים. מי שבקיא בכלל בהתפתחות של אנטישמיות לאורך ההיסטוריה, המרכיבים הם מאוד מאוד – אני לפעמים מרגישה שאני בתוך דה ז'ה וו – כלומר זה לא משהו חדש, חווינו את זה לאורך צמתים בהיסטוריה, הסטריאוטיפים שהולכים ומתגברים ובאמת הנתונים המכאיבים שהרבה הרבה פעמים, אני לא יודעת, אבל יש פה איזה סוג של עצימת עיניים.

אני חושבת שזאת אחריות של מדינת ישראל וצריך לבוא ולראות איך מעלים את זה ברמה של המדיניות. אנחנו פה כנסת ישראל והוכחנו לא אחת שהכנסת מובילה את הממשלה כשהיא רוצה, ובנושא הזה אין קואליציה ואופוזיציה, הדיון הזה אני שמחה שאנחנו יחד עם חבר הכנסת פורר, אבל הדיון הזה באמת יזמו אותו שני חכרי כנסת, אין פה עניין של אופוזיציה וקואליציה, ויש פה באמת הובלה של כנסת ישראל, גם בוועדה שלך וגם בכלל ויש לנו מחר עוד כנס והיינו כולנו בעוד כנס ואנחנו נלך לעוד כנס, אבל יש פה וצריכה להיות כאן אמירה של כנסת ישראל לממשלה, בואו נשים את התירוצים בצד, צריכה להיות כאן מדיניות. אני לא יודעת מאיפה הנתונים האלה שכן יש שמירה בכל בית כנסת, זה לא נכון. זה לא אירופה. באירופה גם יש פחות בתי כנסת וגם כולנו, מי שהולך לבתי כנסת חווה את העניין הזה שצריך לבוא עם דרכון, לדבר וזה.

בארצות הברית זה לא כך. בתי כנסת רבים פרושים בזרמים השונים, אנחנו נמצאים במציאות שגם הרב הראשי למדינת ישראל קורא לזה מין מתנ"ס, לא בדיוק מוכן להגיד בית כנסת. אז מה זה בית כנסת, מה זה לא בית כנסת, גם כאן צריך לבוא ולראות איך עושים את זה. אני כן רוצה לבוא ולומר שזאת אחריותנו "בצר לאחיך אל תברח" הם האחים והאחיות שלנו כולם, על כל המנעד של הזהויות היהודיות והזרמים וזה התפקיד שלנו וכשאחים בצרה, אנחנו חייבים לבוא ולהיות שם. תודה.

תודה. חבר הכנסת עודד פורר בבקשה.

תודה אדוני. אני ראשית אולי אפתח באמת בהבעת צער ואבל על האירוע, האבל הוא לא רק ברמה הלאומית אלא גם ברמה הבינלאומית, מדובר פה בפיגוע, ברצח של אנשים בבית כנסת ובבית תפילה וזה לא משנה עכשיו, לדעתי כל אזרחי העולם צריכים להתאבל על אירועים שכאלה.

ברורה גם המחויבות של ארצות הברית, גם לעם היהודי באופן כללי אבל גם לחופש וליכולת לנהל חיים כפי ראותך בארצות הברית והחופש הזה הוא ברור לחלוטין. צריך לזכור בסוף שאנחנו מדברים על מדינה של 330 מיליון נפש. זו מדינה גדולה ולא הייתי רוצה להקיש מאירועי האנטישמיות, גם כשיש עליה בהם, לגבי מצבנו בארצות הברית, לא ברמת הידידות ולא ברמת הקשר בין העמים.

יחד עם זאת אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהגיד "הכל בסדר ולא קרה שום דבר". אז קרה, ומבחינתנו אני חושב שעם הפיגוע הזה אפשר להגיד שנפל דבר בעניין הזה, ובאמת בעיקר כשהוא בא בהמשך לאירועים, התמונות שראינו אותן, שמכים חרדים ברחובות ניו יורק לאור היום. אני חושב שאלה תמונות שהדעת לא סובלת והן חמורות לא פחות גם מבחינת המהות וכמובן עוד אירועי אנטישמיות רבים שלא מדווחים עליהם, השחתה של מצבות ושל קירות, כל מיני כיתובים כאלה ואחרים.

אבל אני דווקא רוצה להגיע מהעניין הזה לנושא אחר אדוני, שבו גם עוסקת הוועדה והוא בעצם מה מצבנו ולאן הולך העם היהודי מכאן, לא רק בהקשר האמריקאי. בסופו של דבר היחס בין ישראל לעמים נקבע עוד בפרשת השבוע שאנחנו נקרא בשבת, נקרא את פרשת "תולדות", ומדובר על ההריון של שרה ומתחיל הסיפור שם, עם "ויתרוצצו הבנים בקרבה", ובין היתר אומר רש"י "מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני העולמות". האנטישמיות והמריבות האלה ואיך היחס ליהודים, פעם הוא באצטלה כזו ופעם הוא באצטלה אחרת, הייתה לאורך כל הדורות ולצערי ככל הנראה גם תהיה. צריך להילחם בה, צריך להוקיע אותה, אבל היא חלק מהעניין.

השאלה היא מה אנחנו צריכים ללמוד מהאנטישמיות הזו ומה אנחנו צריכים ללמוד מהעניין הזה. אני חושב שאנחנו צריכים לראות בזה קריאת השכמה לעם היהודי בכמה מובנים. האחד – להזכיר אולי לאלה ששכחו שיהודי הוא יהודי הוא יהודי, זה בכלל לא משנה ומתחילים פה כל אחד על השקפת העולם לתייג יהודי כזה או יהודי אחר. אתם יודעים, בסוף התיוג של ה- - - שלנו עושה את העבודה מצוין בשביל להסביר לנו מיהו יהודי. אני חושב שכל הדיון הזה וכל המחלוקת הזו בתוך העם היהודי צריכה להוריד טונים ולהוריד ווליום ולדבר יותר במובנים המאחדים והמלכדים של כל העם היהודי.

ומהצד השני, וגם פה אני אלך למקורות אדוני, אני אלך לנבואה של ישעיהו שאומר "מי אלה כעב תעופנה וכיונים אל ארבתיהם". שהוא מדבר על שיבת ציון. הוא אומר יהיו שני סוגים: חלק יחזרו כיונים אל ארבתיהם, כיונה שחוזרת, היא יודעת איפה השובך שלה, היא חוזרת אליו, לא צריך שום דבר. יהיו כאלה שכמו עננים יצטרכו דחיפה של הרוח לאן להגיע.

וכן, כמו שאני חושב שקראנו אחרי פיגועים קשים במקומות אחרים בעולם, - - - לעלות לארץ ישראל, אני חושב שגם פה אפשר וצריך, בוודאי מקהילה שמונה למעלה מ-5.5 מיליון יהודים, אנחנו רוצים לראות יותר יהודים מארצות הברית עולים לישראל. אני חושב שדווקא עליה כזו לארץ של יהודים מארצות הברית גם תסייע באחדות וביכולת שלנו להבין את כל הגוונים והזרמים בתוך היהדות שנמצאים בכל מיני מקומות והם יחזירו אותנו אולי לאחדות ההיא, אז אולי זו גם קריאת השכמה. יש ממוצע של כ-3,000 יהודים שעולים מארצות הברית כשנה, תאמינו לי, טוב לחיות שם, היהודים חיים שם טוב עם אירועי האנטישמיות ולכן גם אתם רואים את המספרים שהם מספרים קטנים.

הקהילה היהודית בארצות הברית לא תיפגע כהוא זה מעוצמתה ומכוחה ומהשפעתה, אם במקום 3,000 יהודים בשנה יעלו 30,000 יהודים בשנה, תאמינו לי, היא תישאר קהילה גדולה וחזקה, אבל תדמיינו מה קורה למדינת ישראל אם תוך שלוש שנים יעלו לפה 100,000 יהודים מארצות הברית, איזה כוח, איזו עוצמה, איזו התיישבות, מה זה יעשה לנו. אני חושב שזאת אולי הקריאה שאני הייתי רוצה לצאת איתה מהדיון היום.

תודה. חברת הכנסת יעל כהן פארן בבקשה.

תודה. אני קודם כל גם מברכת על קיום הדיון באמת בסדר גודל כל כך במהירות, התגובה של הוועדה, זה לא מובן מאליו וצריך להגיד את זה. אני מאוד מעריכה את זה.

אין ספק שהאירוע שקרה בפיטסבורג, הירי הנורא, הוא האירוע האנטישמי החמור ביותר שקרה בארצות הברית כלפי הקהילה היהודית, כלפי יהודים בכלל וזה צריך לעורר אותנו, זה צריך להיות קריאת השכמה לכולנו פה, לכל העם היהודי, לכולנו פה בארץ, בכנסת, לממשלה. לבוא ולעשות כל מה שאנחנו יכולים למנוע את ההישנות של המקרים האלה.

אני חושבת שזאת נקודת מעבר למצב אחר שאנחנו צריכים להסתכל על איך אנחנו באמת מחבקים ומקבלים את כל אחינו בתפוצות ולא משנה מאיזה זרם הם, והדברים שנאמרו כאן אחרי כל החיבוקים והאהדה היו גם קשים כלפי אנשים מהקהילה המסורתית, אני יודעת את זה ממקור ראשון.

כשקרה האירוע הייתי באנגליה בכנס של הקהילה המסורתית והדברים הגיעו אלינו ובאמת גם התגובות שכללו איזו שהיא התכחשות לכך שזה בכלל היה בית כנסת, הגיעו אלינו תוך כדי וזה מאוד מאוד כואב שהקהילה שנפגשתי איתה בלונדון נפגשה לכנס ל-70 שנה למדינת ישראל וכל כולם מרגישים קשר עמוק מאוד למדינת ישראל וכשהם שומעים מכאן, במיוחד ועל אף ובמיוחד סביב אירוע כל כך קשה וכואב, אמירות שבעצם נותנות להם לחוש מודרים מהקהילה היהודית שפה, ואני חושבת שהאמירות של הרבנים הראשיים כאן היו לא במקום, הם רבנים ראשיים של מדינת ישראל שהיא מדינת העם היהודי. הם לא רבנים ראשיים של מדינת האורתודוכסים ואנחנו צריכים לשים את זה על השולחן.

כאן קרה משהו שצריך לשנות את הפיסה שלנו. אנחנו מדינת ישראל שהיא מדינת העם היהודי, אנחנו חוד החנית ואנחנו רוצים לאחד את העם היהודי ולא לפלג אותו, אנחנו רוצים שכל אחינו בתפוצות, אם הם חשים מאוימים, שירגישו שהם יכולים לבוא לכאן במיליוניהם, אם הם רוצים. היום המצב הוא, בגלל ההדרה של הקהילות הרפורמית והמסורתית הקונסרבטיבית, שהרבה מאוד חשים שהם לא ירגישו כאן בבית. שהם לא מקובלים כאן.

כשהרב הראשי אומר שזה - - -

כן. ברור. כשהרב הראשי אומר שזה לא בית כנסת, איך אפשר לקרוא להם לבוא הביתה. בסופו של דבר יש כאן נקודת מפנה וגם כאן חייבים, מדינת ישראל, ואתה יודע, זה בחוק הלאום שאמנם התנגדנו לו אבל סעיפים בתוכו שלא התנגדנו אליהם כמובן, ישראל לוקחת אחריות על יהודי התפוצות ואנחנו צריכים להביא את זה לפעולה. זה הצהרה. והמטרה שאני חושבת שצריכה להיות לנגד עינינו, איך עושים את זה באמת ולא רק בדיבורים.

אני אסיים בקריאה שאנחנו מוציאים מכאן מהוועדה, קריאה גם לשינוי מהותי בתפיסה ומי שמעיז, אני חושבת שמי שמעיז להגיד על קהילה שהיא לא קהילה יהודית או על אירוע שקרה בבית כנסת שהוא לא בית כנסת, אני חושבת שלא ייתכן שמדינת ישראל תשלם את משכורתו ושהוא יהיה בתפקיד רב ראשי של מדינת ישראל. זו דעתי. תודה.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת מוסי רז, שהוא גם אחד מהמציעים. בבקשה.

סליחה, הייתי במקום אחר. אני לא יודע מה נאמר, אני אשתדל בקצרה כדי לא לחזור כי בטח אחזור. מאוד חשוב לי להגיד שכשנעשה טבח כזה באנשים משום שהם יהודים, אז קודם כל כבנאדם, גם אם לא היו יהודים, אבל בוודאי כיהודי, כולנו זועקים, משתתפים בצער של המשפחות ובאבל של הקהילה, באבל בכלל של ארצות הברית כולה.

אנחנו לא יכולים לנתק את הטבח הנורא הזה מהאמירות של הרוצח ומהאווירה הציבורית, כמו שאף פעם אי אפשר לנתק רצח מאווירה ציבורית. אי אפשר להתעלם ממה שהוא כתב לפני שהוא יצא לטבח, שהיהודים עוזרים למבקשי המקלט, וצריך לזכור את זה גם כשאנחנו עוזרים פה למבקשי מקלט, שזו החובה המוסרית שלנו, כמו החובה שלהם שם.

אי אפשר להתנתק מהעובדה שמאז שטראמפ עלה לשלטון יש עליה של 57% במעשי האנטישמיות בארצות הברית. אני אינני חושב שטראמפ אנטישמי, אבל ברגע שמעודדים שנאה קשה לעצור שנאה. ברגע שמתחילים שנאה לאחר, אם הוא בא מדרום אמריקה או אם הוא שחור או כל דבר אחר, או אישה, אז זה עובר גם ליהודים.

גם אי אפשר לנתק את הדיון מהעובדה שבין מתפללי בית הכנסת היו כאלה שלו היו באים לארץ, לא היינו נותנים להם להתחתן כיהודים כדרכם, אלא היינו כופים עליהם דרך אחרת לגמרי, לא היינו נותנים להם להתגרש כדרכם, ועדיף שלא יתגרשו, וגם לא היינו נותנים להם - - -

היה פה דיון קודם.

אני מתאר לעצמי. לכן אמרתי ממש בקצרה. חזרתי על הדברים האלה ואני חושב שהמסר שצריך לצאת מהוועדה זה שכולנו עם אחד, עם זרמים שונים שיש לכבד את כולם. בוודאי אין לפגוע באיש, לא יהודי ולא לא יהודי, זה בכלל אני לא מדבר, אבל בוודאי לכבד את האמונות, הזרמים השונים, כולל הזרם החילוני ביהדות בארץ ובתפוצות, כי אחרת אנחנו פשוט לא נישאר עם אחד.

תודה. בהחלט האויבים שלנו לא מבחינים אם זה חרדי או רפורמי או אורתודוכסי או חילוני או מסורתי. וזה גם נושא הדיון שגם יהודים שהותקפו בברוקלין וגם היהודים שנרצחו בפיטסבורג, כולנו עם אחד, משפחה אחת.

לפני שאפנה למשרדי הממשלה אני רוצה לתת את רשות הדיבור לג'ף קיי, משנה לנשיא ומנכ"ל הקרן לידידות. בבקשה.

תודה. קודם כל חבר הכנסת נגוסה אני מברך על הדיון, על היוזמה ועל הפעילות יוצאת הדופן של הוועדה הזאת בכל השנה ובמיוחד היום, ואני מברך גם את חברי הכנסת שיוזמים את החקיקה או את ההצעה הזאת.

אחת – חבל לי שאין נציגות של כל סיעות הכנסת, אני חושב שהנושא הזה הוא באמת חשוב לכולם והיעדרות של מספר סיעות מדברת וחבל. דבר שני, אולי חבר הכנסת נחמן שי זוכר שלפני שהוא נכנס לכנסת הוא ואני ועוד אחרים בחדר הזה היינו בצד הזה שהיו פיגועי טרור ומלחמות כאן ולא התמהמהו הנציגים של התפוצות לבוא לכאן ולהיות אתנו בשעתנו הקשה, גם במשאבים וגם בנוכחות הפיזית ואני חושב שההצעה הזאת היא בעצם סגירת המעגל של האחריות של מדינת ישראל כלפי התפוצות.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם יש הבדל מאוד גדול, כמובן שצריכים להילחם באנטישמיות, אבל הבדל מאוד גדול בין הפיגוע הזה או הרצח הזה לבין פיגועי טרור אחרים כמו בחנות ההיפר כשר בצרפת, זה לא משנה מי המבצע, אם זה מבצע שהוא בצד כזה של המתרס הפוליטי או מחבל, ומדינת ישראל צריכה לומר שהיום הגיע הזמן שא נחנו ניקח באופן פורמלי אחריות לבטחונם של יהודים בכל העולם, לא רק בארצות הברית ובצרפת אלא גם למקומות אחרים שיהודים מגיעים אליהם, לבתי חב"ד, והקרן לידידות תומכת בבתי חב"ד במקומות כמו בהודו תאילנד ומקומות אחרים, אבל אנחנו מדינה מספיק חזקה לומר שאנחנו נסגור את המעגל הזה.

עוד הערה, אני בטוח שזה קורה, אבל הדיון הזה צריך להתקיים גם בוועדת חוץ ובטחון ולא רק בעליה ותפוצות, מכיוון שמדובר על בטחון של העם היהודי, גם אם הוא גר כאן וגם אם לא.

תודה. הרבה נרשמו לדבר. אני מבקש שכל אחד יעשה את זה בתמצית. תהילה פרידמן בבקשה.

אני ממכון אלטמן. תודה. רק בהמשך לדברים שג'ף אמר, אנחנו נוטים לחשוב על אנטישמיות בעיקר בהקשרים האיסלמיסטיים שלה באירופה. אבל בארצות הברית מאז 2011 ועד 2017 נעשו 85 פיגועי שנאה, 73% מהם באים מהכיוון של ווייט סופרמיסי, מארגוני ימין קיצוני. זה דבר שמדינת ישראל פחות נוטה לעסוק בו, זה לא מספיק חלק מיחסי החוץ שלנו, זה לא תופעה שהיא רק בארצות הברית, זו תופעה שאנחנו מכירים אותה גם ממדינות מזרח אירופה ואני רוצה לחזק את הנקודה הזו שזה דבר שחייב להפוך להיות שאלות של בטחון לאומי, הם בני הלאום, זה שאלות של בטחון לאומי וזה חייב להיות גם חלק משיקולי מערך יחסי החוץ שלנו.

תודה. הדסה שוורץ מהתאחדות הסטודנטים, התכנית למאבק באנטישמיות.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת נחמן שי שדיבר על הרשתות החברתיות, אני פה מטעם התכנית למאבק באנטישמיות ברשת שהיא תכנית של התאחדות הסטודנטים שסטודנטים ישראליים נלחמו בגילויי אנטישמיות ברשת. מאות סטודנטים עברו בתכנית בשנים האחרונות, הם איתרו ודיווחו על גילויי שנאה ואנטישמיות ברשתות החברתיות.

היה לנו מעל 20% הצלחה בהורדה של התכנים, לשם דוגמה בשנתיים האחרונות חברים בתכנית השתתפו במעל 4,000 קבוצות בפייסבוק ופוסטים בפייסבוק שהם הצליחו להוריד. הם השתתפו גם ב-YAHOO ANSWERS, וענו תשובות, מעל 700 תשובות בנושא אנטישמיות ובנושא יהודים.

לצערי בשבוע האחרון ההתאחדות הגיעה להחלטה לסגור את התכנית, וכיום אין בעצם גוף ישראלי שנלחם באנטישמיות ברשת, וברשת הרבה מהאנטישמיות מתחילה. הארגון גגם היה הארגון הישראלי היחיד שהיה חבר בפורום למאבק בגילויי שנאה שיושב באמסטרדם, INACH, וחבל שהיום כבר אין גוף ישראלי שנלחם.

מה זה הגוף הישראלי הזה?

זה תכנית מטעם התאחדות הסטודנטים, הייתה, סטודנטים נלחמים באנטישמיות ברשת.

זה מומן על ידי ממשלת ישראל?

לא, זו הייתה תכנית מלגות של התאחדות הסטודנטים, שסטודנטים פעלו חלקם עבור מלגה וחלקם עבור נקודות זכות אקדמיות.

האם לפני שנסגרה התכנית פניתם לגופים ממשלתיים במדינת ישראל כמו משרד התפוצות, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה?

זאת לא תכנית ממשלתית. זו הייתה תכנית מטעם התאחדות הסטודנטים, אולי כן אפשר לקחת אחריות.

מה שאת אומרת לי שזה נסגר מחוסר תקציב. לכן אני אומר, האם פניתם לארגונים לאומיים במדינה ולמשרדי הממשלה גם?

כן. ניסינו לפנות.

ולא הצלחתם?

לא.

זה מה שרציתי לדעת. יגאל פלמור מנהל תקשורת וקשרי ציבור בסוכנות היהודית, בבקשה.

אני אדבר ממש בקצרה כפי שאתה מבקש וכפי שאני נוהג. מבלי לחזור על דברים נכונים שנאמרו פה אני יכול להדגיש שמדובר בפיגוע אוירה, כך אנחנו קוראים לזה כשזה קורה בישראל. לא הייתה התארגנות מאחוריו ולכן זה באמת שונה מאוד מהפיגוע בהיפר כשר ואפילו מהפיגוע בטולוז שהיה משהו שונה. לכן אם אנחנו מדברים על פיגוע אוירה אנחנו צריכים לשים את האצבע על גורמי השורש שיוצרים את האווירה הזו כדי להיאבק בהם. זה לא דבר פשוט, זה לא סיפור של הפעלת ה-FBI ותפיסת דג רקק או להיפך, איזה לוויתן אנטישמיות, מדובר במאבק על תודעה וזה דורש מאמץ בין מערכתי לא רק של ישראל כמובן ולא רק של הקהילה היהודית כמובן, אלא גם של גורמים בארצות הברית בכל מדינה שבה הדברים האלה קורים. אנחנו מדברים על בעיקר מאמץ חינוכי פוליטי ציבורי.

הפתרון האבטחתי הוא בוודאי נחוץ כפתרון נקודתי כדי לשמור על מקומות, אבל זה לא הפתרון העמוק וזה לא הפתרון לטווח הארוך, לכן נחוצה כאן מחשבה רוחבית כדי לראות איך אפשר לשתף פעולה עם גורמים רבים בזירה הבינלאומית שמוכנים להתגייס למאבק על התודעה בתחום הפוליטי, החברתי, התקשורתי, הציבורי האקדמי וכולי. תודה.

תודה. עידו דניאל, ראש תחום בכיר זירת הדיגיטל. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. ברשותך בגלל שיש לי קצת מניות בתכנית של הסטודנטים למאבק באנטישמיות, אני ממייסדיה ועמדתי בראשה לפני שהצטרפתי למשרד, אני רק אגיד גם לשאלתך, ניסינו לסייע ולא לסגור את התכנית, זה לא הסתייע מכל מיני סיבות. אנחנו נמשיך לנסות לסייע אבל אני גם קורא לגופים אחרים כאן שיוכלו לבוא ולסייע בעניין הזה.

האם באמת זה נושא של תקציב או שיש בעיה אחרת?

כמו שאתה יודע, במשרדי ממשלה יש כסף אבל אי אפשר להוציא אותו. זה בגדול הבעיה. התכנית הפעילה מאות רבות של סטודנטים, אני חושב שלמעלה מ-100,000 תכנים בכל הרשתות החברתיות הגדולות וגם הלא גדולות שהסטודנטים עברו עליהם הורידו אלפים רבים של תכנים, בין ההצלחות היו מניעה של תקיפות נגד קהילות יהודיות ברחבי העולם, הסתה לפגיעה פיזית, יש אפילו מקרה שאנחנו עד היום מנועים מלדבר עליו, של ממש מניעה של פיגוע נגד קהילה יהודית בעולם ואנחנו עד היום מנועים מלדבר על מה שקרה סביב זה לבקשתן של אותן רשויות החוק באותה המדינה. לצערי הוא מאד דומה למאפיינים של הפיגוע בבית הכנסת בפיטסבורג, ולכן בשיתוף פעולה איתנו ועם כל הגופים שמעורבים אנחנו נשמח לנסות להציל את התכנית. התכנית היחידה שפעלה למאבק בגזענות ואנטישמיות ברשת, שיתפה פעולה עם ארגוני חברה אזרחית, ארגוני זכויות אדם בעיקר באירופה ובכל העולם.

לי מאוד חבל אישית כמובן שהמפעל הזה ייסגר וסטודנטים ישראליים לא יהיו יותר מעורבים במאבק באנטישמיות ברשת.

אם התכנית הזאת נסגרה יש איזה שהוא כלי מתוכנן להמשך פעולה בנושא הזה?

כרגע לא.

זה נשמע כאילו שזה פשוט נשמט בין הכיסאות, או במכוון או שלא במכוון?

כרגע לא.

אז אין שום עבודה?

יש כלי, נוכל אחרי זה לפרט.

תיכף נשאל.

הוא ממשרד התפוצות, לא?

לא.

סליחה, מהמשרד לעניינים אסטרטגיים, אוקי.

ככל הידוע לי הפעילות הסתיימה בשנה הנוכחית ולא נפתחה הרשמה לשנת הלימודים הנוכחית.

אתה שייך למשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. במשרד שלכם לא יכולתם להוציא משהו?

אז אמרתי, יש לנו קושי לתמוך בדבר כזה, מה גם שהתכנית הזאת גדולתה הייתה בעבר בזה שהיא תכנית אזרחית שסטודנטים ללא מגע ידי ממשלה עושים מאבק באנטישמיות ברשת.

על ידי מי היא מומנה?

התאחדות הסטודנטים, קרן איסתא ו- - -

אתם מדברים על אותה תכנית ש- - -

כן.

אז מה קרה, למה נפסקה התכנית? נגמר הכסף? אתה לא אשם אבל אתם מחלקים שם כסף - - -במשרד הזה.

ברור. בעיה תקציבית והבנתי שגם טענות לחוסר אפקטיביות, שאני לא מסכים איתן.

המשרד מחלק כסף חבל על הזמן. יש להם הכי הרבה כסף מכל משרדי הממשלה לחלוקה.

הם הוציאו אותו על אתר אינטרנט שלא עושה כלום.

בואו נבין בדיוק, מה הבעיה להוציא כסף? האם הבעיה היא חוקית, נהלים, תקנון או שאין תקציב למשרד?

זה לא כסף שיוצא מכיס, פשוט כרטיס אשראי ומשלמים. אלה כספי ציבור, לכן - - -

לכן יש בעיה טכנית או שיש בעיה מהותית? אם אתה אומר שאין כסף, אני מגדיר את זה מהותי, אם אתה אומר לי שיש בעיה חוקית או נהלים של להוציא כסף לחוץ לארץ, תסביר לי איפה הבעיה.

ככל שאני מבין יש כאן גם בעיה טכנית, שוב, אני מעמיד את עצמי לרשות הנושא הזה ואם נצטרך לסייע, אני מאמין שנוכל לסייע. יש פה עוד כמה דברים שאני מעדיף לא לדבר עליהם בפורום הזה.

שוב פעם הבדיחה הזאת חוזרת. מישהו הכניס אתכם כנראה למוסד, וכל ועדה שאתם מופיעים בה אתם הולכים כאילו קיבלתם הקרנה מאיזה כוכב לכת. אתם מדברים בכנסת והכסף הזה הוא כספי מדינה וכספים ציבוריים וגלויים. אתה שומע פה על תכנית, גם אני שומע על תכנית שהופסקה, לא מכיר אותה, אבל יכול להיות שהייתה טובה ויכול להיות שלא, אבל מוכרחים לשאול מה קורה.

חבר הכנסת נחמן שי, הוא לא מדבר איתך באופן אישי פרטני.

באופן אישי לא, אבל התחושה הזאת שיש איזה סודות גדולים ש- - -

הדיון משודר, ולכן אם אתה לא חייב לעשות, אם זה לא מותר לך, אז אל תעשה. כחבר כנסת אתה יכול לשאול אותו באופן פרטי.

שאלתי. לא באופן פרטי. זה כספי מדינה, למה הופסקה התמיכה. אנחנו צריכים לדעת. למה הופסקה התמיכה. אתה רוצה שיתייחסו אל הוועדה שלך ברצינות, תבקש תשובות.

זה אני שאלתי.

אבל הוא לא נותן תשובות.

אמרתי על הדברים שהוא מנוע מלדבר עליהם.

איזה מנוע, מה זה כל השטויות האלה?

מה זה פה, ועדת חוץ ובטחון? ועדת משנה לענייני השירותים החשאיים?

כל אחד מתהלך פה כאילו שאלה סודות מדינה.

כל אחד יודע, אנחנו לא נכריח.

מנוע אגב מסיבות שלא קשורות למשרד. אבל בסדר, אני מוכן לדבר איתך חבר הכנסת שי בפרטיות לאחר מכן ולהעביר לך את הדברים. אם תרצה.

טוב.

רק להשלים את התשובה לגבי הנושא של הדיון. המשרד שלנו הוקם מתוקף החלטת ממשלה למאבק בדה לגיטימציה לישראל וניסיונות חרם על ישראל. כמובן שדה לגיטימציה לישראל יש בה שורשים עמוקים מאוד גם לאנטישמיות ואנחנו במשרד פועלים לחשוף וגם הוזכר כאן למשל זירת הקמפוסים, גם לחזק הרבה מאוד פעילים בין אם יהודים או לא יהודים בקמפוסים, אני יכול לציין פרויקט אחד שהמשרד מעורב בו וזה פרויקט עם ארגון אש התורה, שמביא לפה משלחות העצמה של מנהיגי סטודנטים שהוא מאתר אותם בקמפוסים בארצות הברית, סטודנטים מכל הזרמים ביהדות בארצות הברית וגם סטודנטים לא יהודים, ומעביר אותם כאן הדרכה וסדנה ומלווה אותם בתהליכים בתוך הקמפוסים, גם כדי למנוע הסתה אנטי ישראלית, למנוע פגיעה בסטודנטים יהודים בקמפוס ולדעת להתמודד עם המצבים הלא פשוטים לפעמים של תקריות אנטישמיות בקמפוסים, וזו רק דוגמה אחת.

הם נאבקים בתקריות אנטישמיות או שנאבקים בדה לגיטימציה, אלה שני דברים שונים?

הם קשורים ולא קשורים.

איך מערבבים זה בזה?

אני לא יכול לענות בשמם, חבר הכנסת רז, אבל אם תשמע סטודנטים, אתה תשמע מהם תשובה חד משמעית שהסתה נגד ישראל ופעילות אנטי ישראליות ופעילות אנטישמית שניהם מבחינתם אותו דבר, היא היינו הך, גם בארצות הברית וגם באירופה.

תראה, אפשר לצטט טיפשים ולהגיד את זה. אם מישהו חושב שזה אותו דבר, קודם כל אני ממש מקווה שהמשרד לעניינים אסטרטגיים לא חושב שזה אותו דבר כי אז יש לנו בעיה ענקית כמדינה, אם אנחנו לא יודעים להבדיל בין דה לגיטימציה למדינת ישראל לבין אנטישמיות. בוודאי בהתנגדות למדיניות של מדינת ישראל.

יש לך ספק? זה ה-BDS, הוא אנטישמיות מודרנית.

ברור שזה ממש לא נכון מה שאמרת, אדוני יושב הראש. ברור שבגישות האלה, המשרד לעניינים אסטרטגיים הוא היום אחד ממחזקי ה-BDS הגדולים בעולם, הרבה יותר מעומר ברגותי. ראינו את הצעדים של השר שהוא המחזק הכי גדול של ה-BDS, אולי גם של האנטישמיות.

כשהם מחרימים רק את ישראל זה לא אנטישמיות?

ברור שלא.

למה?

מי שמחרים את ישראל הוא אנטישמי?

כן. בוודאי.

אוי ואבוי. אם זה מה שחושב המשרד, אז ברור למה יש BDS, ברור למה יש אנטישמיות. ככה נאבקים? על ידי זה שאתה לא מבחין בין ירוק באדום? אתה לא מבחין בין ימין לשמאל, אתה לא מבחין בין שחור ללבן? איך אתה יכול להיאבק בצורה כזאת? הרי יש הרבה תומכי BDS שהם יהודים, אז מה, אז הם אנטישמיים?

תנועות החרם נגד ישראל כמובן שהם אנטישמיים.

זו אמירה שהיא - - - מדי. יש ביניהם אנטישמיים.

זה מזעזע שיש חבר כנסת שחושב כך, ובמשרד חושבים כך. עכשיו אני מבין למה יש BDS, עכשיו אני מבין למה יש לנו בעיה, למה הם מבזבזים 300 מיליון שקל על שטויות שמחזקות את ה-BDS, ואם לא ניתן להם כסף יהיה פחות BDS.

טוב. אנחנו נתווכח בזמן אחר. בואו נמשיך את הדיון. הדובר הבא שלנו זה ארסן אוסטרובסקי מהקונגרס היהודי.

(אומר דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

תודה רבה חבר הכנסת נגוסה. ברשותכם, בהתחשב בנושא, אני אדבר בשפה האנגלית עם מבטא אוסטרלי כבד. חשבתי מה אפשר לומר שעדיין לא נאמר לפני כן, והתשובה הכנה היא שאין לי תשובות. אם היו לי, אני לא חושב שיהיה מן הראוי בפורום הזה או כישראלי להכתיב מה צריכים להיות תשובות אלו. עכשיו, אנחנו בקונגרס היהודי הישראלי מתמקדים בסיטואציה באירופה, ניתן לשאול אם הנושא הוא אמריקה אז מה אני עושה כאן? אבל אנו מאמצים את העיקרון "כל ישראל ערבים זה לזה", כל היהודים אחראים זה לזה וההתקפה נגד יהודים בכל מקום היא התקפה נגד היהודים כולם. יש מחייבות כישראלים, כחברי כנסת וכחברה להראות סולידריות כי בסופו של יום עתידם של היהודים בעולם ובמדינה שלנו שזור זה בזה. עם זאת הייתי מציע לצאת בקריאה דחופה לאחדות, דו-שיח , חמלה וסולידריות. איננו יכולים לאפשר אנטישמיות או שישראל תהפוך לחלק מהנושא באמריקה. זה מחויבות של כולנו מכל קצוות הקשת הפוליטית. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד לאחר שדיברתי עם מספר מנהיגים יהודיים באמריקה ושאלתי אותם אם מדינת ישראל יכולה לעזור בכל דבר שהוא ואיזה מסר אנחנו יכולים להעביר והם ענו לי תשובה אחת "תקשיבו תקשיבו תקשיבו בבקשה תקשיבו לנו" אני חושב שזה מסר חשוב לכולנו שאנחנו צריכים כעת להראות סולידריות. אבל ראשית אנחנו צריכים ליצור דו-שיח עם אחינו באמריקה ואנחנו חייבים להקשיב לחששות שלהם ולשאול איך אנחנו יכולים לעזור.

תודה. נציג משרד החוץ הלל נוימן בבקשה.

תודה. רק במענה הכנסת נחמן שי. אנחנו במשרד החוץ מנהלים מעקב צמוד אחר תופעות האנטישמיות, יש לנו מחלקת אנטישמיות במשרד החוץ, בנפרד ממחלקת קהילות יהודיות שזה שתי מחלקות שונות אבל שתיהן משתפות פעולה.

אנחנו כן שמים לב לעליה בתופעות של אנטישמיות לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, וצריך להדגיש שהאנטישמיות באה מימין וגם משמאל. יש אנטישמיות מכל הסוגים וזה לא עניין פוליטי.

אנחנו רוצים להביע הערכה לממשל טראמפ, לנשיא טראמפ עצמו, על ההצהרות החד משמעיות שלו, גינויים חדים, ביקור באתר, עמידה נחרצת נגד האנטישמיות. לגבי ההתייצבות הישראלית, אני רוצה רק לציין שישראל כן מושיטה יד, כן מנסה לסייע בכל הדרכים. הקונסול הכללי שלנו בניו יורק ביקר באתר למחרת הפיגוע, בפיטסבורג, אנחנו גם רוצים לציין את הביקור של השר נפתלי בנט.

משלחת סיוע יצאה בתמיכה, בחסות של משרד החוץ והסוכנות היהודית, זו משלחת סיוע של חמישה יועצים שיצאו ועשו עבודת קודש בקהילה של ייעוץ טראומטי, ייעוץ פסיכולוגי לקהילה וזה זכה להערכה רבה מאוד.

במענה לחבר הכנסת נחמן שי, הנציגים הרשמיים של ישראל אכן מונחים לפעול נגד אנטישמיות בכל העולם, זה חלק מהמנדט שלהם. ברגעים אלה הם פועלים גם בנושא של אימוץ הגדרת IHRA לאנטישמיות בכל העולם. יש כל מיני יוזמות בתחום אבל זה חלק מהמנדט הרשמי של הנציגים של מדינת ישראל ואנחנו גאים בזה. תודה.

תודה. נציג משרד התפוצות חגי אליצור, ראש אגף בכיר בבקשה.

תודה. קודם כל אני רוצה להצטרף למה שאמרו חברי הכנסת גם הבעת התנחומים והשתתפות בצער עם הקהילות, וגם בוודאי על המחויבות והאחריות שיש למדינת ישראל בתחום הזה, אנחנו לא רק מדברים עליה, אנחנו גם עושים אותה ועוד שניה אני אסביר קצת על זה גם. אני חייב לומר שאני קצת מזועזע ממה שאמרו פה עכשיו לגבי אנטישמיות חדשה, בהגדרת האנטישמיות שכרגע דיבר עליה נציג מ שרד החוץ, אנטישמיות של דה לגיטימציה של מדינת ישראל זו הגדרת אנטישמיות שאומצה על ידי הרבה מאוד מדינות ומדינת ישראל משתדלת מאוד בהרבה מאמצים שעוד מדינות יאמצו אותה ואני מאוד מזועזע מהמחשבה שיש אנשים פה שלא שותפים להגדרת האנטישמיות הזו, אני חושב שצריך לקרוא אותה בעיון, היא בוודאי נמצאת שם. סליחה שאני א ומר את זה כפקיד ולא כפוליטיקאי, אבל אני חושב שיש גם הנחת עבודה שעובדים איתה.

מה זאת אומרת, אתה חושב שמי שקורא להחרמת ההתנחלויות הוא אנטישמי?

אתה לוקח אותי פה למקום פוליטי, אני רק אומר - - -

הרי אם אתה אומר שאתה מבין שלא, אז אתה מבין שמה שאמרת לא נכון. או שאחד ועוד אחד אתה גם לא יודע. אתה חושב שמי שקורא להחרמת ההתנחלויות כהוא אנטישמי? החרמת ההתנחלויות זה BDS?

בואו, סליחה.

לא, שיגיד מה יש בהגדרה?

זה לא רק. אבל אם אתה אומר שכל BDS הוא אנטישמי, מספיק שאני אראה אחד שהוא BDS, והוא לא אנטישמי, מספיק כדי שמה שאני אוכיח שמה שאמרת לא נכון. נכון? אז הנה, הראיתי לך אחד, ומה שאמרת לא נכון. ואם זו עמדה של המדינה לא פלא שיש BDS.

זה לא הנושא. אתה רוחצה, נקיים דיון בנושא.

אז שלא יבוא ויגיד דברים שאינם נכונים, דברים מסיתים שאינם נכונים ואם זו עמדה של המדינה אז זה גרוע מאוד. המדינה חושבת שאני אנטישמי? אני בעד להחרים את ההתנחלויות. אני אנטישמי?

זה לא העניין.

מה לא העניין? אתם אומרים ש-BDS זה אנטישמיות. אני אנטישמי?

אתה BDS?

אני תומך בחרם על ההתנחלויות. אני אנטישמי?

זה לא BDS. BDS זה דה לגיטימציה למדינת ישראל.

לא נכון. יש כל מיני סוגי BDS.

סליחה חבר הכנסת מוסי, אל תיקח אותנו עכשיו לשם. זה נושא אחר, זה דיון אחר.

אז שלא ידבר על זה. הוא דיבר על זה.

תן לו, זכותו לדבר. אני נתתי לו את רשות הדיבור. זו זכותו. בבקשה.

אני אמשיך מפה. אני לא יודע אם אתה רוצה שאפרט קצת נתונים.

אני אשמח אם תתייחס, שמעת כמו ארגון הסטודנטים שאמרו שהוא היה כל כך אפקטיבי במניעת התקפות אנטישמיות והארגון הזה נסגר בגלל בעיות של תקציב. לכן מה משרד התפוצות עושה בדברים האלה, זה בדיוק התפקיד שלכם. אז תיכנס לזה.

נכון. אני אומר, אם אני אתן תמונה יותר רחבה ואתייחס לזה ספציפית. קודם כל היום ממשלת ישראל עובדת בתחום מאבק באנטישמיות בארבעה מוקדים עיקריים. אני כן אומר שזה נושא שיש בו רגישות, מדובר על נושא כפי שכולם אמרו קודם, הוא לא רק ישראלי רק ויש בו אנשים שהם לא אזרחים וכולי, אבל אני כן אגיד לפחות את קווי המתאר של מה שעושים היום, עולם אחד זה עולם של תיאום והנגשה של כל התחומים, נציג משרד החוץ לא הזכיר את זה קודם אבל יש פה פורום – וזה דבר גלוי אז אין בעיה לדבר עליו – יש פה פורום מאוד גדול שמתכנס פעם בשנתיים תחת ממשלת ישראל של משרד החוץ ומשרד התפוצות ומביא לפה את הגורמים העיקריים שעוסקים בתחום הזה ומסייע להם לתאם את מה שהם עושים ולעבוד יותר נכון ביחד כדי להכפיל כוח, זה דבר אחד, עולם אחד שממשלת ישראל מתעסקת בו.

עולם שני שממשלת ישראל מתעסקת בו זה חוסן קהילתי, כל מה שקשור לעולמות האלה, שזה נעשה ספציפית מול קהילות לפי צרכים, חלק בישיר עם ממשלת ישראל וחלק דרך ארגונים אחרים, לפי מה שצריך.

הנושא השלישי זה חקיקה והסדרה של הגדרת האנטישמיות, משרד החוץ עוסק רבות בתחום הזה והנושא האחרון זה אנטישמיות ברשת שאליו אתייחס עכשיו. לגבי נושא אנטישמיות ברשת, צריך להבין את הממדים של הדבר הזה, היום האנטישמיות ברשת היא גורם מניע מאוד משמעותי לאנטישמיות ולפחות התפיסה המקצועית שלנו היא שהעבודה בדבר הזה צריכה להיות מערכתית ולא פרטנית. אני אשמח לפרט על זה יותר כשיהיה זמן, אבל אני רק אומר בגדול שאנחנו עוסקים היום במיפוי מאוד משמעותי ועקבי ומתמשך של מה שקורה ברשתות החברתיות העיקריות שהוא יודע גם לפלח לא רק את התקריות ואת ההסתות אלא גם מאיפה הן באות, איזה סוג שיח הן עושות, ואת הדבר הזה, השלב הבא שלו זה לעבוד כמובן מול החברות בעיקר, כי גם אם מורידים 10,000 פוסטים בחודש, שזה היקף יפה, הוא טיפה בים לצערנו ולא בטוח שזו הדרך הכי נכונה לעשות את זה.

אני חושב שחדרי המצב האלה, אני רק רוצה להגיד, הוא לא היחיד, יש ארגוני סטודנטים יהודיים ואחרים וגם עוד ארגונים שמפעילים חמ"לים מהסוג הזה, אבל אני חושב שזה צריך לבוא מתפיסה מערכתית, כלומר אחרי שיש לך את כל המידע, אחרי שאתה יודע לעבוד עם המערכות אז אתה יכול להתחיל לעבוד גם נקודתית, אבל אני חושב שאם נעבוד רק נקודתית אני לא חושב שזה יהיה מספיק אפקטיבי, אנחנו כולנו מברכים על כל פעולה אבל אם ממשלת ישראל צריכה להכנס לפעולה, אני חושב שזו התפיסה שצריכה להיות וכך אנחנו גם פועלים ולכן אנחנו עכשיו בעצם עובדים על הדבר המערכתי ואחריו יהיו השלבים של האופרציה הנקודתית ושם נוכל לדבר גם על פרויקט כזה. זה באופן כללי.

מה ההסבר שלכם לעליה באנטישמיות בשנים האחרונות?

קודם כל בוא נדבר קצת על המספרים. אם נדבר על ארצות הברית, הנתון המשמעותי שכדאי לדבר עליו אני חושב, זה הנתון של ה-FBI, שהוא הנתון הרשמי. ה-FBI מודד את זה משנת 1990 בעקבות חוק של הקונגרס. הוא מודד תקריות אנטישמיות, הוא מודד בכלל תקריות של פשעי שנאה, הוא מודד כמה מתוכם הם פשעי שנאה דתיים ומתוך זה כמה מתוכם פשעי שנאה נגד יהודים. קודם כל עוד אין נתונים ל-2017 של ה-FBI, אם נכנס את הוועדה הזאת עוד שבועיים, כבר יהיו, בדרך כלל בנובמבר הם מוסרים, אז אני לא יודע לומר. בדרך כלל בנובמבר שנה אחרי הם מוסרים נתונים של שנה קודמת. זה הקצב, אבל אני חושב שלא נכון לנו להסתמך על כל מיני סקרים ודברים אחרים אלא על נתוני אמת של תקריות מדווחות שנבדקו, זה דבר יותר נכון.

אם מסתכלים בשנת 2000 - - -

2016.

רגע. אם מסתכלים בשנת 2000, היו 1,275 תקריות אנטישמיות בארצות הברית בשנת 2000 ומאז אנחנו רואים באופן די עקבי עד שנת 2014 ירידה של בין 6%-10% בשנה, ובעצם יש לנו עוד שנתיים אחר כך, 2015 ו-2016, שהייתה בהן עליה של 13% ו-17%. שוב, אנחנו עוד לא יודעים מה קרה ב-2017, נשמח לתת את הנתונים לוועדה. אבל אלה נתוני ה-FBI, צריך להבין שמהנתונים האלה יש נתונים שהם נתונים שמחולקים לפשעים של ונדליזם, נגד רכוש ונגד אנשים. המספרים האלה, בערך רבע מהם, בין רבע לשליש, תלוי באיזו שנה, הם נגד אנשים, גם לא כל אלה שנגד אנשים הם פשעי אלימות, גם כאן יש הפרדה בין אלימות לצעקות והעלבות ודברים מהסוג הזה שהם כמובן גם תקריות אנטישמיות. בערך 10% מהמספרים האלה הן תקריות אלימות ממש, כמובן שעכשיו, שנת 2018 היא שנה שאי אפשר להשוות אותה בלשום דבר בעקבות מה שקרה בפיטסבורג וגם דברים אחרים אבל בעיקר זה, ולכן החשיבה כאן צריכה להשתנות כמובן.

לגבי שאלתך, אם אנחנו יכולים לדעת איזה סוג אנטישמיות, זה קצת קשה לדעת מנתוני ה-FBI, הפילוח היחיד שה-FBI עושה הוא בדרך כלל לגזע של האדם שביצע את התקריות האנטישמיות. קודם כל ברוב המקרים הם לא יודעים. ברבע, בין רבע לשליש שהם יודעים, הרוב הם לבנים, יש בערך 3/4 לבנים ו-1'4 שחורים, כמובן שגם בלבנים אי אפשר לדעת, זה יכול להיות מישהו שהרביץ לסטודנט בקמפוס משמאל ויכול להיות מימין.

לא שאלתי - - - שאלתי מה הסיבה לגידול באנטישמיות.

אני אומר, כאן אנחנו נכנסים לפרשנויות, אז תלוי איזו אנטישמיות.

איך תיאבק אם אתה לא יודע מה הסיבה לעליה?

אני אומר, אז כאן נכנס הפרויקט של הרשתות החברתיות, ברשתות החברתיות אנחנו רואים עליה באנטישמיות גם מימין וגם משמאל, במקרה הזה יותר משמאל, זאת אומרת מבחינת הרשתות המיין-סטרים, של טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, ואני יכול אם תרצה לשלוח לך את הנתונים ממש, ותוכל לראות ממש פילוחים, איזה נושאים - - -

נשמח לקבל את זה. תשלחו לנו.

אני אשלח את זה לוועדה ותוכלו להפיץ את זה.

תודה. משרד ראש הממשלה.

אז אין לכם? אתם פשוט עובדים בזה שיש אנטישמיות ואתם לא בודקים למה היא עולה, למה היא יורדת, איך אתם יודעים, אולי העבודה שלכם מעלה את האנטישמיות או לא משפיעה על האנטישמיות?

אנחנו כן בודקים גם את הסיבות מאיפה זה מגיע ואנחנו כן בודקים את האפקטיביות של מה שאנחנו עושים בעוד דרכים. באמת אי אפשר להגיד שזה מגיע רק מזה, רק מהאווירה, זו אמירה מאוד כוללנית לתופעה שהיא רחבה ויש לה סיבות שונות.

אבל אם יש לכם בדל הוכחה שמה שאתם עושים עוזר במשהו, אולי זה מזיק? אני מעריך שזה מזיק. אני אומר, אני חושב שאני לא היחיד שחושב כך. האם יש לכם בדל הוכחה שאתם עושים משהו שמועיל למדינת ישראל או לפחות לא מזיק?

קודם כל האינטרס שלנו הוא כמובן העם היהודי, לא רק מדינת ישראל.

אני בטוח.

יש לנו יותר מהוכחה אחת, גם בסיכולים של דברים שקורים, וגם בתקריות אנטישמיות ואיך מגיבים אליהן. יש לנו כמה דברים ואני אשמח להגיד, שוב, אני אומר שזה דבר שאני לא יכול להגיד אותו במקום כל כך פומבי כי הוא רגיש ואני לא עושה אותו גם אף פעם לבד, תמיד בשותפות עם ארגונים יהודיים אחרים, במכללות וכולי, זה מה שאנחנו בגדול עושים. אני אשמח לפרט אם תרצה באמת, אני לא חושב שבפורום כזה זה מתאים.

תודה. כיוון שזה המשרד שהוא רלבנטי מאוד לטיפול בכך, נתנו לך יותר זמן. אני פונה למשרד ראש הממשלה. שרה גרינברג?

היא הלכה. חן קידר כאן?

כן. לא ציפיתי שאדבר.

באמת אין לנו זמן. שלא תרגישו שאנחנו מקפחים אתכם. תודה רבה.

אתה פתחת בנתונים של הליגה נגד השמצה, אז - - -

תודה. יש לנו את זה, שלחתם לנו, אנחנו מודים לכם ומעריכים את העבודה שאתם עושים. יש מישהו שרוצה לומר עוד דברים? לא. אז אם כך נסכם את הדיון.

קודם כל אני מאוד מודה לכל המשתתפים שהגעתם, מצד אחד זה דיון מאוד, במקרים כאלה שאחינו נרצחו, ומצד שני אנחנו חייבים לדבר כדי למנוע את הטרגדיה הבאה. לכן זה חשוב מאוד לעשות את זה. אני מודה לכל חברי הכנסת שהציעו את הדיון הזה ואין ימין ושמאל בנושא הזה, אין אופוזיציה וקואליציה, כולנו מאוחדים בנושא הזה.

ועדת העלייה והקליטה ואנחנו כולנו משתתפים בצער משפחות הנרצחים, וכפי שאמרתי, שקיימנו גם דיון בנושא הזה לפני שבוע. אנחנו רוצים לפנות אל משרדי הממשלה ובעיקר למשרד התפוצות, לבדוק את המשך הפעילות של ארגון הסטודנטים שאפקטיביות הפעילות של הארגון הוא חשוב מאוד כפי ששמענו וזה הופסק ונעצר.

זו חובתו של המשרד לענייני תפוצות וגם המשרד לעניינים אסטרטגיים, לבדוק את העניין ולמצוא דרך כיצד להעביר כסף כדי שימשיכו לעבוד. האם אפשר להעביר את הכסף דרך ארגונים כמו ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, כל מיני ארגונים אחרים. אם יש בעיה טכנית או חוקית, מאוד חשוב שארגון כל כך מיומן שנתן כבר תוצאות, חבל שמפסיקים את פעילותו. לכן אנחנו מבקשים שתעשו מאמץ כדי להחזיר אותו לפעילות בשטח, ותעדכנו אותנו על ההתקדמות.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה. אני סיכמתי אבל אשמח אם תרצי לומר משהו.

אנחנו באנו מדיון אחר שהוא לא פחות חשוב על חינוך יהודי וישראלי. פשוט רציתי לבוא.

תודה שהצטרפת אלינו. תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.