פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
29/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 336
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 9:38

סקירת יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג על פעילות הסוכנות ותכנית העבודה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
קסניה סבטלובה
יואל רזבוזוב

דוד אמסלם
מיכל בירן
יואל חסון
רוברט טיבייב
עליזה לביא
איילת נחמיאס ורבין
עודד פורר
נחמן שי

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור, מנהל ומשאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

נטע בריסקין-פלג - ראש נתיב, משרד ראש הממשלה

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

ליאור פנחס שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

דניאל וידלנסקי - יועץ השר, המשרד לביטחון פנים

רעות מושונוב - יועצת למנכ"ל, משרד התפוצות

דניאל אוקנין - לשכת השר, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

יעקב דלל - המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

יצחק הרצוג - יושב-ראש, הסוכנות היהודית

ג'וש יהושע שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל העלייה והקליטה למשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אייל שויקי - ראש מטה, הסוכנות היהודית

רומן פולונסקי - מנהל היחידה ליהדות דוברת רוסית, הסוכנות היהודית

לירון צח - דובר, הסוכנות היהודית

ראובן שלום - מזכ"ל, ההסתדרות הציונית העולמית

פיני גלינקביץ - מנהל רשות הקליטה, עיריית ירושלים - מנח"י

אבי סוויסה - דובר הרב הראשי לישראל

יהושע בקון - עוזר מנכ"ל, תגלית

אריק קפלן - יועץ, תגלית

חיים מאיירס - מנהל אזור מערב, נעל"ה

ירדנה ויזנר - מנהלת משרד, נעל"ה

חיים שצופק - אורך ישראלי - הפרויקט הלאומי לעידוד עלייה

נטלי שניידרמן - מנהלת מענקים גלובליים, קרן ג'נסיס

ד"ר מלה תבור - מנהלת סניף ישראל, ISGAP

דני ווזנר - הפדרציות היהודיות צפון אמריקה

אלי ולק - איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה

גסטון אריאל סיידמן - מתנדב בעמותה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

קונסטנטין שוויביש - איגוד מורים עולים

אילן גאל דור - "גשר"

אבי זאנה - מנכ"ל, עמי ישראל

חיה יוסוביץ - רשת חינוך "שמע ישראל" חפציבה

רונן פוקסמן - ארגון נפש בנפש

עודד פריד - נציג האגודה לשמירת זכויות הפרט

בנימין איש שלום - נשיא בית מורשה

פנחס חותה - מוזמן/ת

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את הסוכנות היהודית

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

הדס לוי, חבר תרגומים


סקירת יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג על פעילות הסוכנות ותכנית העבודה

שלום לכולם, ברוכים הבאים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו מתחילים את הדיון. בפתח הישיבה הזאת אני מבקש להביע את תנחומיי ל-11 משפחות הנרצחים בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג. נאחל החלמה מהירה לפצועים.

אני רוצה להקריא את שמות הנרצחים: רוז מאלינגר בת 97, ניצולת שואה, מלווין ווקס בן 88, בני הזוג סילבן סימון בן 86, וברניס סימון בת 84, ג'ויס אייזנברג בת 75, דניאל שטיין בן 71, ארווין יאנגר בן 69, ד"ר ג'רי רבינוביץ' בן 66, ריצ'רד גוטפריד בן 65, האחים ססיל רוזנטל בן 59, ודייויד רוזנטל בן 54. השם יקום דמם, יהיה זכרם ברוך. אני מבקש לקום לדומייה בבקשה.

הנושא שלנו היום זה סקירה של יושב ראש הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, על פעילות הסוכנות היהודית ותכנית העבודה. היושב ראש נכנס לא מזמן, אנחנו מברכים אותו. זוהי הוועדה הראשונה בה הוא משתתף פה כיושב ראש הסוכנות היהודית.

אני רוצה להזכיר בכל זאת את הנושא של פיטסבורג. בשבוע שעבר התארחו כאן במסגרת כינוס - - - נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודית בפיטסבורג. הוא השתתף בישיבה פה בוועדה הזו שנערכה בנושא העלייה מאתיופיה. ליבנו עם המשפחות. מדינת ישראל והעם היהודי עומדים כתף אל כתף עם קהילת יהדות פיטסבורג.

מדובר בהתקפה הקשה ביותר נגד יהודים בהיסטוריה האמריקנית. מדובר באירוע האנטישמי הקשה ביותר שפקד את ארצות הברית. הסיוט של כל יהודי להיות מותקף בבית הכנסת בשבת בבוקר בעודו מתפלל התממש ביום שבת ב-27 באוקטובר 2018. אני מאמין שממשלת ישראל, ממשל ארצות הברית ומדינות שונות יפעלו יחד על מנת לחסל את האנטישמיות. הגינויים למעשה הנורא הזה צריכים להגיע מכל מדינות העולם.

אני שוב מברך את יושב ראש הסוכנות היהודית שנמצא עמנו. הסוכנות היהודית הוקמה ב-1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. הסוכנות היהודית מתמקדת בעידוד עלייה, סיוע לעולים, חינוך יהודי ציוני בקהילות העולם והקשר עם יהדות העולם וחיזוק הקהילות היהודיות בישראל. הסוכנות חייבת לחזק את העלייה לישראל דרך הזהות היהודית ומתוך בחירה חופשית. לסוכנות היהודית תפקיד חשוב ביותר לחבר את הצעירים היהודים בתפוצות לישראל ולחבר את הצעירים הישראלים לעם היהודי.

שליחי הסוכנות היהודית עושים עבודה חשובה ביותר בתפוצות. אנחנו חברי הכנסת התרשמנו בסיורים בצפון אמריקה. הסוכנות היהודית הינו ארגון חשוב ביותר שמצליח לכנס את היהדות האורתודוכסית, הרפורמית והקונסרבטיבית. הפרויקטים של הסוכנות מסע ותגלית הם פרויקטים חשובים ביותר שמביאים עשרות אלפי צעירים יהודיים מכל העולם לישראל.

הפרויקט עתידים שמטפח מצוינות והעצמת בני הנוער וסטודנטים בעלי כישורים גבוהים מהפריפריה וקידום המדעים והטכנולוגיה בקרב תלמידי תיכון ישראל מיוצאי אתיופיה. קרן ביטחון שהוקמה על ידי הסוכנות היא יוזמה חשובה ביותר שמאות קהילות משתמשות ומסתייעות בה. מחזקת את הביטחון של הקהילות בתפוצות בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.

הפעולות של הסוכנות היהודית למען האוכלוסיות בסיכון בכפרי עליית הנוער של הסוכנות היהודית, עבודה עם קשישים, דיור מוגן – בעיקר לעולים, הסיוע שהסוכנות מעניקה למשפחות נפגעות טרור – 5000 ₪ בסיוע במקרים שמס רכוש והמדינה לא מכסה, הן יוזמות מבורכות מאוד בעשייתה של הסוכנות היהודית.

אני חושב שאנחנו פה לשמוע ממך. אני גם רוצה באמת לברך אותך על הכרזתך הפומבית וקריאה פומבית לממשלת ישראל להעלות את 8000 אחינו שממתינים באתיופיה ולאחד אותם במשפחות. ואני, תקוותי, זה שתעשה היסטוריה ותשלים את המצווה שסבא שלך התחיל. תודה.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש הנכבד והיקר שאני הייתי שמח מאוד כחבר הוועדה שלך וראש השדולה יחד איתך למען ישראלים יוצאי אתיופיה. אני גם מברך את מנהלת הוועדה החדשה שאני מכיר אותה הרבה שנים בכנסת.

אני שמח לראות את חבריי וחברותיי, במיוחד יושב ראש הקואליציה דוד אמסלם, חבר הכנסת ד"ר נחמן שי, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, את מנכ"ל משרד הקליטה אלכס קושניר ואת המשנה למנכ"ל חביב קצב. מהסוכנות היהודית אני רוצה לציין את ג'ו שוורץ המזכ"ל שלנו, אל אייל שוויקי ראש המטה שלי והצוות שלי, את יהודה שרף, ראש יחידת העלייה והקליטה ואת רומן פולונסקי, ראש היחידה לעולים מחבר העמים, דוברי רוסית, את מזכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית, חברי היקר, ראובן שלום ועוד אנשים שנמצאים כאן.

אני מציע שאני אומר כמה מילים על פיטסבורג ועל עליית יהודי אתיופיה. והיות שאני מכיר את החיים של הח"כים, הייתי פה עד לא מזמן – ניתן להם גם להתייחס לאירועים של הימים האחרונים, ברשותך, אחר כך נוכל לעסוק בעניינים אחרים.

לגבי האסון הנורא בפיטסבורג – דיברת נכונה, אדוני היושב ראש, זה האירוע האנטישמי החמור ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. מזה מאות בשנים ביבשת הזאת לא היה אירוע כזה. לחשוב שאדם שטוף שנאה, עם נגישות קלה מאוד לכלי נשק חודר לבית כנסת שבו יהודים עוטי טליתות מוציאים את ספר התורה ונטבחים, זה מחזה שלא דמיינו שנראה בצפון אמריקה.

רק לפני ימים ספורים פגשתי את מנהיגי הקהילה הזאת, הפדרציה של פיטסבורג היו פה בארץ בכנסת העצרת הגדולה של הפדרציות היהודיות מצפון אמריקה. שחלקם, אגב, היו פה בכנסת. אחת ממנהיגות הקהילה היא זאת שראיינה את ראש האופוזיציה. הקהילה הזאת חזקה, יש בה כבין 50,000 ל-60,000 יהודים. מוסדות מפוארים, קהילה ציונית חמה מאוד, הצמיחה מנהיגים גדולים ביהדות ארצות הברית למעלה מ-120 שנה. קהילה מאורגנת מאוד. אין לי ספק שהאירוע הזה ישפיע ויצרוב עמוקות את התודעה הלאומית של יהודי ארצות הברית.

אני אומר ראשית לכל שאני מברך את חברינו, השר נפתלי בנט, על כך שהוא ייצג את הממשלה אתמול בטקס האבלים הענק בפיטסבורג. אני עצמי אגיע לשם לתפילות השבת בבתי הכנסת השונים בפיטסבורג. ואני חושב שכולנו בעניין הזה מרגישים אחווה אמיתית של העם היהודי. אירוע כזה כמו הישיבה הזו ודקת דומייה כאן בממשלת ישראל ובכל מקום אחר מבטא יותר מכל את הזיקה העמוקה מאוד של עמנו באשר הוא. אנחנו משפחה אחת גדולה ולא משנה מאיזה בית כנסת, איזה כיפה ואיזה בגד לובש או לובשת מי שמתפללים או לא מתפללים, העיקר כולנו יהודים.

לאירוע הזה יש כמה השלכות – ראשית בסוגיה של הטיפול בנפגעי טראומה. יחד עם משרד החוץ הוצאנו בלילה משלחת, הקואליציה הישראלית לטראומה, קואליציה שהוקמה ב-20 השנה האחרונות בעקבות אירועי טרור, מלחמות ואירועים ביטחוניים ומבצעיים. מנכ"לית הקואליציה, טליה לבנון, עם קבוצה של מומחים מארגון נט"ל, ער"ן וארגונים נוספים, הגיעה לקהילה בתיאום עם הפדרציה ובהזמנתה. אנחנו היינו מעורבים יחד עם משרד החוץ במשלחת הזאת כיוון שבסוף האירוע הוא אירוע שצריך להתמודד איתו ברמה הכי מקצועית שיש וזה מראה את היכולות שלצערנו רכשנו כאן עם הגורל המשותף של עמנו.

בנוסף לכך, בסוגיית הביטחון – הקהילות בארצות הברית מאורגנות כך שיש מערכת שעוסקת בביטחון אבל היא נשארת לשיקול דעת כל בית כנסת וכל קהילה. יש 3500 בתי כנסת בצפון אמריקה, יש כ-350 מרכזים קהילתיים, JCC’s, יש מאות בתי ספר יהודיים ויש 150 פדרציות. כל המערכת האדירה הזאת צריכה להחליט באיזו צורה ובאיזה אופן וכיצד היא רוצה להתמודד עם האתגר החדש – כי הוא ללא ספק קיים.

הוא קיים ברשתות החברתיות, יש דיווחים בלתי פוסקים, כולל הליגה למניעת השמצה, על עלייה דרמטית בשנאת יהודים ברשתות החברתיות בארצות הברית. אנחנו רואים את ה-White supremacy, את ה-Ku Klux Klan, אנחנו רואים קבוצות מסוכנות מאוד שוטפות מוח, נשטפות מוח ומוציאות ביטויים חריפים ביותר. והשורש פורה ראש ולענה שנכנס לבית הכנסת, בן העוולה הזה, הוא רק תוצר של הארגונים הללו. לכן חשוב מאוד שברגע הזה אנחנו נביע סולידריות והזדהות. אין לנו כוונה לא לחלק ציונים ולא להגיד להם מה לעשות, אלא אך ורק להראות שכולנו עם אחד, גורל משותף.

בסוגיה שנוגעת לעליית יהודי אתיופיה ואלה שנמצאים במחנות – במחנות נותרו כ-7800 איש. אנחנו מצפים ליישום החלטת הממשלה. ממש בתחילת נובמבר תגיע משלחת מקצועית של עובדי מדינה למחנות. אנחנו התנגדנו למבנה של החלטת הממשלה כיוון שהיא יוצרת קריטריונים שקורעים משפחות ובגלל שהם קורעים משפחות יהיו משפחות שיישארו באתיופיה ולא יעלו בגלל הסיפור הזה.

בני משפחה.

כלומר, תארו למשל החלטת ממשלה אומרת שרק ילדים רווקים או לא נשואים יוכלו להצטרף לראש המשפחה. יש מצבים – כל אחד יחשוב שהבת הבכורה שלו או הבן הבכור שלו עם ילדים או בלי ילדים אבל הוא נשוי לא יכול לבוא, וזה יגרום למצב שיגרום לקרע במשפחות. אני חושב שהגיע הזמן שממשלת ישראל, זה לא מספר גדול, יכולה לעשות מאמץ, אפילו בהחלטה רב שנתית, אבל לקבל החלטה להעלות את כולם ארצה.

אכן, ציינת בצדק, אדוני היושב ראש, הסבא שלי הרב הרצוג פסק לראשונה בתשי"ד פסק הלכה מהפכני שיהודי אתיופיה יהודים הם. מאז החל התהליך. לאחר מכן כשהייתה עליית יהודי אתיופיה התחילה גם הסוגיה של עליית בני הפלשמורה, ואז סוכם עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שקיבל החלטה אמיצה ביותר ללכת לגיור לחומרה ולהעלות את כולם ארצה. ומאז, כמעט 20 שנה, הפרשה הזאת נסחבת ונסחבת.

אצלנו במרכזי הקליטה יש מקום פנוי לקליטתם, הם עוברים תהליך של גיור לחומרה ותהליך התאקלמות בן שנתיים. לאחרונה עשינו מאמץ גדול להשמה במקומות העבודה של הקבוצות שעלו והתרשמתי מאוד ממה שראיתי, אנשים מדהימים ונפלאים שהיהדות טבועה עמוק עמוק בדמם. חלקם 18 שנה, 16 שנה, 15 שנה יושבים במחנה ומייחלים לעלייה לירושלים. אין דברים כאלה. זה לא בא ממישהו שבאמת לא מחובר ליהדות ולעם שלנו. ולכן יש לעשות כל מאמץ להשלים את העלייה הזאת.

אני שמח שנמצא פה יו"ר הקואליציה, ואתה אדוני היושב ראש, כי ביחד הובלתם בעצם את שינוי המדיניות להעלאה הקודמת של 1300 ועכשיו להעלאה הנוכחית של ה-1000. אבל אפשר וצריך להשלים את המלאכה. אני אעצור כאן ואולי אדוני ירצה התייחסויות של חברי הכנסת.

תודה.

אני באתי בעיקר לכבד אותך, בוז'י. אני - - - שאתה נמצא וגם אברהם אז אמרתי שאני אקפוץ לכמה דקות עד הנשיאות. אני גם מתחבר לכל מה שהיושב ראש וגם אתה אמרתם לגבי הרצח המתועב. אנחנו במדינת ישראל, לצערנו הרב, מכירים אפילו אירועים בסדרי גודל האלה אצלנו, אבל לא העליתי על דעתי שבארצות הברית זה יקרה. ולכן אני מסכים איתך שיהדות ארצות הברית תצטרך לעשות חושבים ביחד גם עם הממשל, גם עם מדינת ישראל, איך מתנהלים איתנו להבא. בגלל שכשקורה משהו מהסוג הזה בפעם הראשונה, אולי אתה לא צופה את זה, אבל כשזה קורה אתה צריך להיערך בהתאם.

אז כמובן שלבי עם המשפחות ותנחומיי למי שנהרג בפיגוע וכמובן איחולים לפצועים. ומבחינתנו זו באמת טרגדיה עצומה. אני מרגיש וחש כאילו זה מישהו פה בארץ. אין הבחנה – יהודי נפגע גם במדינת ישראל. פעולות הטרור מתבצעות נגד יהודים רק בגלל שהם יהודים, אז לכן זה לא חשוב איפה היהודי נמצא. זה על הרקע הזה, ולכן התחושה שלי היא קשה מאוד.

אני גם רוצה להודות לך על המילים שאמרת, על תפיסת העולם שלך וגם העזרה לגבי יהדות אתיופיה שצריך להביא אותם לכאן, בדיוק כפי שאתה תיארת את זה, חבל להכביר במילים. אני שמח על החלטת הממשלה להביא 1000 אנשים אבל אני מסכים איתך שצריך לקבל החלטה כוללת ואפשר לגזור, מה שנקרא, שלביות, אבל בסופו של דבר צריך לקחת את כל המכלול ולפתור אותו, אחרת זה לא ייגמר.

וכל פעם עושים על זה סיבוב. מי שלא אוהב את אותה עלייה כל פעם וכל שלב יש לו מה לומר. אז חבל, פעם אחת נגמור את כל האירוע הזה, שאני רואה אותו כאירוע אנושי ממדרגה ראשונה. הרי בסופו של דבר מדובר באיחוד משפחות, זה מה שמדובר. ומשפחות בסיסיות, גרעיניות, לא מדובר על בני דודים כו'. זה אבא, אמא, ילדים, על זה מדובר.

אז באמת, בוז'י, אני סומך עליך בעניין הזה. ואני גם רוצה באמת בהזדמנות הזו גם לאחל לך, כמובן אתה כבר כמה חודשים בתפקיד, אבל באמת ההזדמנות שלי כאן גם בוועדה לאחל לך הצלחה בתפקיד בגלל שאני משוכנע לחלוטין שאתה תעשה טוב לעם ישראל בכללותו בתפקיד הזה.

תודה רבה. אני מברך גם את חבריי קסניה סבטלובה ורוברט טיבייב שנכנס במקומי לכנסת, ומיכל בירן.

תודה רבה לחבר הכנסת דודי אמסלם, יושב ראש הקואליציה.

חברת הכנסת איילת, בבקשה.

בואו נאמר שהעיתוי של הדיון הראשון של בוז'י הרצוג כיו"ר הסוכנות בוועדת הקליטה הוא באמת בוקר מאוד מאוד קשה למי שנחשב ראש ממשלת העם היהודי. אני רוצה להוסיף רק דבר אחד על מה שאמר בוז'י, משום שאני חושבת שלא היה יכול להיות עיתוי יותר מתאים לכך שהוא יתמנה ויבחר לראש הסוכנות מאשר המבחן הגדול שבו אנחנו נמצאים כאומה יהודית – וזה באמת החיבור של כל הזרמים של היהדות.

אתה יודע, זה מדהים לראות איך פתאום אף אחד לא מדבר לא על קונסרבטיבים ולא על רפורמים וזה פתאום בכלל לא נושא, זה לא אישיו, זה לא דיון. בדיוק כמו שצריך להיות במה שהוזכר בנושא העלייה מאתיופיה – הפלשמורה, לא פלשמורה, זה פשוט לא חשוב. זה יהודים באשר הם יהודים. ואני, מצד אחד מאוד מתרגשת מזה, אבל מצד שני יודעת, בוז'י, שזה מה שהופך את המשימה שלך למורכבת מאוד, לחיונית מאוד.

אני לא יודעת מי מיהודי ארצות הברית יבחרו לעלות או לא לעלות למדינת ישראל. אנחנו יודעים שבאירופה אנחנו חווים סוגיה דומה של רציחות על רקע אנטישמי ושל אירועים אנטישמים קשים. אני רק יודעת דבר אחד – שלך יש את כל התמיכה שלנו, את כל העזרה שלנו, את כל הגיבוי שלנו. לך ולצוות שלך, שצריך להגיד שהם אנשים אהובים עליי מאוד. יושבים פה גם הדיה, לירון, ג'וש ואייל, שהם אנשים קרובים אליי במיוחד.

אני מחזקת אותך, שולחת מכאן את העצב העמוק והגדול שכולנו חשים לקהילה היהודית באשר היא באמריקה, בוודאי לקהילה בפיטסבורג. אני ביקרתי בבתי כנסת בפיטבורג בעבר – קהילה מיוחדת במינה. תודה בוז'י.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך אברהם ותודה נחמן.

תודה רבה. הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת מיכל בירן. אנחנו נעשה סבב של חברי הכנסת בקיצור אבל תעשו בתמצית כי היושב ראש צריך לעזוב.

לטקס שנקבע מראש ב-10:40.

נחמן שי בבקשה.

תודה רבה אברהם. שלום לבוז'י. לפני שבוע אני העברתי בנשיאות דיון מהיר בוועדת הקליטה על העלייה באנטישמיות בארצות הברית. אני אפילו לא - - -

קבענו לשבוע - - -

כבר נקבע הדיון ל- - - אברהם אמר לי, בוא יש דיון על אירופה, נקדים, נעשה ביחד, אבל תעשה את זה כמה שיותר מוקדם שאתה יכול כדי שנעלה את זה לסדר היום. עוד - - - מהדיון נפל עלינו האסון הזה. אז קודם כל, בוז'י, בהצלחה לך. אתה ממש האיש המתאים במקום המתאים ואני מאחל לך כל טוב. הצלחה שלך, כמו שאומרים במקומותינו, תהיה הצלחה של כולנו.

האירוע בפיטסבורג סוגר איזשהו מעגל. ב-2002 הייתי באיזשהו תפקיד בפדרציות היהודיות, חלק מהאנשים היו שם, הקהילות היהודיות תרמו מאות מיליוני דולרים לקמפיין החירום בישראל.

נכון, הקואליציה לטראומה.

והקואליציה לטראומה שבישראל קמה מהכספים שהקהילות היהודיות תרמו. והיא הוכיחה את עצמה מאז והיא פעילה, גדלה מאוד וגם אימצו את דפוסי הפעולה שלה וכבר כל היישובים - - - והיא עדיין חיה ופועלת, אולי בפינות אחרות. עכשיו המעגל נסגר – אותה קואליציה יוצאת לסייע לקהילה בפיטסבורג מהידע שנצבר פה. אין דברים שהעולם היהודי לא יודע לעבור. הנה לך עוד, תשתמש בזה בהזדמנות הראשונה שאתה יכול כי זה באמת מראה איך העזרה ההדדית היהודית נמשכת - - - כשאנחנו במצוקה הם עוזרים לנו, כשהם במצוקה אנחנו עוזרים להם. אין דבר יותר חשוב וגדול מזה.

ראינו את העלייה באנטישמיות, אנחנו לא קושרים אותה בהכרח לממשל זה או לנשיא אחר. יש עלייה באנטישמיות – היא עקבית, היא נמשכת, היא נשענת על רשתות חברתיות, היא נשענת על כל מיני אמצעים אחרים. זאת עובדה קיימת. אני רואה למדינת ישראל תפקיד חשוב במאבק הזה. וכמובן, הסוכנות היהודית היא זרוע של המדינה לצורך העניין. אני רואה שמדינת ישראל חייבת לעמוד בקו הראשון, היא לא יכולה להשאיר, עם כל הכבוד, אפילו לא ליהודי ארצות הברית לעמוד לבד. זו חלק מהאחריות שלנו. בגלל זה אנחנו הקהילה היותר גדולה ולנו יש כלים מדינתיים ולנו יש יכולת לפעול בזירה הבינלאומית וזה לא דומה לשום דבר אחר.

לכן אני מצפה מהמדינה להיכנס לעובי הקורה, לעבות את האמצעים שהיא משקיעה בעולם היהודי. היום זה מצב חירום אבל אתה דיברת כבר לפני שבוע-שבועיים על הצורך ללמד את השפה העברית, להגדיל את החינוך, להגדיל את הזיקה למדינת ישראל. היום זה שלנו, הבייבי הזה, אין מה לעשות, משהו קרה ב-70 שנה, התהפכו הדברים. ולכן אני חושב שממשלת ישראל חייבת להיכנס לעניין.

אני לא יודע כמה אנחנו יכולים לעשות דרך הוועדה זאת, אנחנו לא ילדים, אנחנו יודעים שהתקציבים לא נקבעים פה. אבל את המשקל הציבורי למשימה הזאת יש לנו ואנחנו צריכים לעשות את זה. ואני מקווה באמת שהדבר הזה ייצא לפועל, שהמדינה תבין שמשרד התפוצות כמה שהוא כיום יגדל. יימצאו הדרכים. אבל זה חייב להיות ראשון בסולם העדיפויות.

וגם נושאים אחרים יהודיים כמובן, כמו שהזכרת, להשלים סוף סוף את פרק העלייה מאתיופיה שנמשך והולך לאורך דורות ושפעם אחת צריך להחליט שהוא יסתיים. כבר החליטו רק פעמיים עד עכשיו נכון ג'וש? אז זאת תהיה הפעם השלישית שיחליטו אבל הפעם אולי יעמדו מאחורי המילה ויעשו את זה.
אז לסיכום אני חושב שעוד דרך ארוכה לפנינו בנושא של האנטישמיות. ואני עוד פעם אומר, אני רוצה לראות את המדינה שלי עוברת לפאזה חדשה, לשלב חדש, בהתייחסות שלה ליהדות התפוצות. ואני מקווה שהסוכנות היהודית תוכל להשתלב במהלך הזה ולהיות באמת הזרוע המקשרת והמגשרת בין מדינת ישראל לבין התפוצות. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לך בוז'י, טוב לראות אותך בתפקיד החדש שהולם אותך מאוד. אנחנו כולנו תקווה שאתה באמת תהיה לא רק החוליה המקשרת אלא גם רוח חדשה שתגרום לרבים מאוד בחברה שלנו לראות בצורה אחרת לגמרי את הקשרים שצריכים להיות הדוקים הרבה יותר בין ישראל לבין יהודי התפוצות באשר הם – בין אם הם בארצות הברית, ברוסיה, באתיופיה או בכל מקום אחר.

אני רוצה לומר שכמה חבל וכמה מצער שדווקא ברגעים הטראגיים, אולי הם הרגעים הבודדים והיחידים שאז אנחנו פתאום מרגישים את הערבות ההדדית. שאז פתאום כל המחלוקות, לרגע אחד, בואו לא נשלה את עצמנו, נדחקות החוצה ואז אנחנו כל ישראל ערבים זה לזה, אומרים את הדברים האלה, עוזרים לקהילות וכו'. אבל מה קורה ברגע שאנחנו קצת מתנתקים מהאירוע המצער הזה? אנחנו שומעים שוב את אותם הדברים שמלאים בשטנה, שמלאים בשנאה.

אנחנו שומעים אפילו חברים מתוך הממשלה מדברים על כך שצריך אולי לשנות או אולי אפילו לבטל את חוק השבות, לא פחות מזה. אנחנו שומעים את האנשים שמגדירים בעצמם, כאילו שניתנה להם הסמכות העליונה, מיהו יהודי ומיהו לא יהודי. אנשים שמים את עצמם להחליט בסוגיה שאולי הכי חשובה לעם שלנו. במקום להושיט יד ובמקום לעסוק בקירוב לבבות הם מרחיקים את הלבבות, הם יוצרים את הפילוג.

אז אני כולי תקווה שאנחנו – כרגע אנחנו עדיין באבל עמוק מאוד על אירוע שאנחנו עוד לא עיכלנו אותו בכלל וזה האירוע אולי הכי משמעותי מבחינת האירועים האנטישמיים ותקיפות של יהודים, בטח בצפון אמריקה, אבל גם בהרבה מקומות אחרים בעולם. אבל כשאנחנו נעבור את זה, השאלה מה אנחנו נוכל לעשות כדי לייצר כלים חדשים על מנת לקרב את הקהילות אחת לשנייה, על מנת לקרב את יהדות התפוצות לכאן.

ואני האחרונה שברגע טראגי זה אקרא למישהו עכשיו לנצל את ההזדמנות הזאת – חבר'ה בואו תעלו לארץ. אני לא חושבת שזה מתאים העניין הזה עכשיו כרגע. אבל מדינת ישראל צריכה לעשות הכל שאם האנשים האלה כן יבחרו לעלות לארץ הם ירגישו כאן בבית. וגם כאלה שלא יעלו לארץ כי ארצות הברית היא ביתם, ורוסיה היא ביתם, וכל המקומות האחרים ששם הם מרגישים בנוח זה הבית שלהם כרגע. אנחנו צריכים לעודד את זה אבל בטח לא להחליט במקומם.

כשהם יבואו לכאן לעשות את הבר מצווה שלהם, לעשות את האירוע המשפחתי הנוגע ללב דווקא כאן במדינת ישראל, מדינת כל היהודים, שהם הרגישו כאן בבית – זו האחריות שלנו: שלך, בוז'י, שלנו כחברי כנסת, של כל חברי הממשלה. כי באמת אנחנו עם ישראל ערבים זה לזה ואם לא אנחנו אז מי יעשה את המלאכה הזאת במקומנו.

חשוב לציין שאנחנו עושים את זה הרבה גם בחוויות. החל מתגלית שפה נמצא ארי קפלן ש- - - מסע, אונוורד וכל תכניות החוויה המקיפות. יש עולם שלם של חוויות שזה חלק מהעניין הזה. בוודאי שזה יהיה נושא מרכזי בשיח ובחוויות.

תודה. חבר הכנסת רוברט טיבייב.

תודה אדוני היושב ראש. בוז'י. זה לא סוד, יש לי מחלוקות, ממש ויכוחים עם הסוכנות היהודית אבל הפעם אני רוצה להגיד לכם תודה - -

אנחנו מצפים לראות אותך גם. הדיה ניסתה להשיג אותך - -

בסדר, הכל סגור. הפעם אני רוצה להודות לסוכנות היהודית כי בגלל הסוכנות היהודית התפנה לי מקום בכנסת. לא צריך להסביר איך אני מעריך את בוז'י, ישבנו בכנסת ה-18 חדר מול חדר. אבל לא על זה אני רוצה לדבר. אין מה לעשות אני מכיר את הסוכנות היהודית מבפנים כמשתמש. לא כמשתמש, כחבר כנסת שמדיי פעם נוסע לשליחויות. הייתי ברוסיה יושב ראש קרן תחייה. אני מכיר את העבודה של הסוכנות, הבאנו אותה לצפון קווקז. שמחה גז וברוך גור באו לבקר אותנו בזמנו. מכיר את העבודה של - - - לא מדברים על הטענות עכשיו. יש לך עבודה קשה.

אני מכיר את המחלוקות בתוך הארגון ולדעתי זה קצת מפריע. אני בטוח, בוז'י, שאתה תסדר שם את כל העניינים. והדבר הכי חשוב בשבילי – אני חושב שעדיין חסר לסוכנות את הקשר בין הנציגים של הסוכנות והקהילות המקומיות, לא משנה באיזה מדינה. ועוד יותר חשוב שמדיי פעם אנשים באים, עולים חדשים לארץ, והסוכנות היהודית עוזבת אותם. אלה הדברים שאני מאוד רוצה שתשנה אותם בסוכנות. ובעניין הזה אני אהיה חייל שלך.

תודה רבה. אני אתייחס להערות בסוף.

תודה. חברת הכנסת מיכל בירן בבקשה.

דבר ראשון אני מאוד שמחה לראות אותך כאן, בוז'י היקר. ובתוך כל האווירה המאוד קשה בתקופה הזאת בהיסטוריה אם יש דבר שמעודד אותי זה לדעת שאתה נמצא במקום הזה בתקופה המאתגרת הזאת לעם היהודי. אבל אני גם לא יכולה שלא לראות גם כמה דברים שמאוד צורמים בכל העניין. הדיסוננס מזה שאנשים נהרגו בגלל יהדותם שכאן בעיתונים חרדים אפילו לא מוכנים לכתוב שזה בית כנסת כי לא סופרים את זה כבית כנסת.

הדבר הזה - - - תמיד, אגב, היה חלק בהגדרה של היהדות שלנו גם מבחוץ על ידי השונאים שלנו ועל ידי מי שניסה לפגוע בנו. ואני חייבת להגיד, נחמן, שאני גם לא מסכימה עם מה שאמרת – הדבר הזה לא קרה פתאום ואני חושבת שזאת תזכורת מאוד חשובה ל"לרכב על הנמר" - -

לא הבנתי עם מה את לא מסכימה איתי.

אמרת שאתה לא מייחס את זה למשטר מסוים. אני לא רוצה להתעמק בזה מאוד אבל אני כן רוצה לקחת מזה את הלקח הקונסטרוקטיבי. אי אפשר לגדר אש בשדה קוצים. אי אפשר. ובמקום שבו נותנים לגיטימציה להסתה כלפי אנשים בגלל דתם – מי שחושב שזה לא יגיע בסוף לאנטישמיות טועה. כי אנטישמים הם תמיד שם, רק כשזה לא לגיטימי בציבור הם נשארים קצת יותר למטה וכשזה לגיטמי אז אנחנו רואים את כל הביטויים האיומים והנוראים האלו.

אני מכאן שולחת גם את תנחומיי למשפחות וחושבת שזה האתגר הגדול שלנו, גם היושבים כאן, מכל סיעות הבית – גם להילחם באווירה הזאת אצלנו ולהבין שזה בעצם קרב עולמי מה שקורה עכשיו.

תודה. אנחנו חוזרים ליושב ראש הסוכנות היהודית. בבקשה.

קודם כל תודה רבה כי ההערות הן מאוד מאוד חשובות ואני הצעתי ליושב ראש שנוכל לעשות גם דיון פרטני על סוגיות של הסוכנות היהודית כי זה ארגון ענק, גדול, חשוב וטוב. אני עונה גם לרוברט – אני מעריך ביקורת ואני בודק כל דבר, אבל אני אומר לך שהארגון הרבה הרבה יותר טוב מהתדמית שלו. יש לו בעיה לספר את סיפורו. הארגון עצמו הוא ארגון שעבר שינוי דרמטי מאוד ב-20 שנה האחרונות- -

אם אתה אומר את הדברים האלה סימן שהגעת לסוכנות. התחושה הזאת של פער בין המציאות לבין הדימוי התקשורתי היא ידועה.

כי הארגון עושה המון דברים טובים ויפים אבל את סיפורו הוא לא ידע לספר. זה לא אומר שלא צריכים להיות שינויים בסוכנות – יהיו שינויים בסוכנות בכל הרמות. אבל קודם כל אני חייב להגיד שהעובדים מצוינים, נמרצים, ממוקדים, משכילים ברמה מאוד מאוד גבוהה. אני פוגש אותם בכל מיני מקומות ובמכלולים עצומים של פעילות.

לגבי העלייה – יש פה את מנכ"ל משרד הקליטה ואת חביב ואת הצוות – זאת הייתה שנת שיא בעלייה. צריך לדעת גם לומר את הקרדיט, זאת שנת שיא עצומה: 25,000 עד 30,000. אתמול מישהו אמר לי, לא, זה לא בדיוק 30,000 זה 25,000, לא יודע, כל אחד מתווכח איתי – 30,000 בני אדם קמו, עזבו את ארצם ומולדתם ועברו לבית אביהם לכאן. והאתגרים הם מאוד מאוד גדולים ומורכבים, ללא צל של ספק.

הבירוקרטיה הישראלית היא נודעת לשמצה, זה נכון, אבל גם בסוכנות היהודית נעשו המון דברים שעברו שינויים משמעותיים. מרכזי הקליטה שלנו ברמה מאוד גבוהה. אנחנו עוסקים במכלולים אדירים של פעילות ובהם: הזהות היהודית, החוויות הישראליות, השותפויות המורכבות של עשרות שותפויות בכל העולם, גם קהילות לקהילות – למשל פיטסבורג היא שותפה עם כרמיאל וישגב. לפיטסבורג עצמה פעילות מאוד מרשימה בנושא דו קיום בין יהודים וערבים בעכו.

הסוגיה של אקטיביזם חברתי – יש לנו כ-40 מכינות מיוחדות שמרביתן לציבור עולים ולציבור אחר – ציבור מוחלש יותר. יש כפרי נוער, מכוני גיור, מכללות ויש היקף עצום בתוך החברה הישראלית שמזמין את העם היהודי להיות שותף בתהליך. כלומר, אם אני מסתכל על התמונה בכללותה – ומבחינתי, בהשקפת עולמי, בעידן הזה של שבר משמעותי בין שתי הקהילות הגדולות עלי אדמות – ששה מיליון יהודים בארץ הקודש ו-6 מיליון יהודים בצפון אמריקה, כשיש עוד 2 מיליון בשאר העולם – הרי יש לנו חובה בראש ובראשונה לראות איך לייצר את המכנה המשותף בעידן של פלגנות, פילוג, רשתות חברתיות והתרחקות הדור הצעיר.

זה מאוד מאוד ברור, זה מאוד מובנה. זה מגיע עד כדי כך שיום אחד יעמדו ויסתכלו על הדור שלנו ויגידו: איך הם לא ראו ולא הבינו שהעם הזה הולך להיקרע לגזרים. עם קטנטן של 14 מיליון נפש בקרב 7.5 מיליארד בני אדם. ולכן יש לנו חובה אמיתית לקיים את הדיאלוג הזה לכל אורכו ורוחבו. זה אומר שכשאני בא לפה לחברי הכנסת, והרבה מהם פגשו אותי ואמרתי להם, תורידו את הטון ותפסיקו לחלק ציונים ואל תקבעו מי יהודי טוב ומי לא יהודי טוב. תאמינו לי, אני יכול להוכיח לכם בדיוק ההיפך.

ולכן זה לא התפקיד שלנו לחלק ציונים. התפקיד שלנו זה לחבק את האחים והאחיות ולהגיד אתם אחים ואחיות שלנו, נקודה. מי שרוצה לעלות, כמובן, אני בעד לטבוע בו את הציונות ואהבת הארץ וכמובן את אהבת האדם. יש לנו, אגב, באהבת האדם גם פרויקטים אוניברסאליים שעוסקים בתיקון עולם כדי להראות שהעם היהודי מושיט יד לאחרים. זה חלק מהדרך גם להביא צעירים יהודים מנוכרים לתוך המהלך.

הדבר השני, אני הולך בכל הקהילות העולם, בוודאי בצפון אמריקה, ואמרתי את זה בעצרת הכללית של הפדרציות היהודיות בשבוע שעבר בצורה הכי בוטה: גם אתם אל תחלקו ציונים לישראל. זו דמוקרטיה, יש בה זרמים תת קרקעיים. מה שאתה קורא זה לא מה שאתה מקבל. יש פה שינויים מהפכניים בכל העולמות, בוודאי גם בציבור החרדי שאתם פחות מכירים אותו ובכל הציבור.
רב המשותף על המפריד בענק אם רק נדע לדבר ולכבד מחלוקות, לדבר ולפתח אחדות אגב חילוקי דעות או אחדות אגב הבדלים – Unity amidst difference. זה מה שאני מנסה בכל כוחי לעשות ואני כל יום בודק וסופר. וברוך השם, מאז שנכנסתי לתפקיד, מאז ה-1 באוגוסט, אף אחד לא אמר משהו שגרם נזק נורא, אלא צריך לדעת לחנך ולחנך ולחנך. ולצערי האירוע הנורא הזה הוא בכל זאת מאפשר לנו להראות גם את האחדות בעם שלנו.

אז אלה האתגרים. יש לנו הרבה מאוד תחומים שאנחנו עוסקים בהם ואני פתוח פה לשמוע הערות והצעות ורעיונות. אנחנו מתנצלים שלא לכולם חזרנו בקצב משביע רצון. העומס הוא לא אנושי. נאלצתי להעביר תקציב בזמן שיא. התקציב שלנו, כ-350 מיליון דולר בשנה, מורכב מהרבה מאוד מקורות מורכבים ושותפויות. נאלצנו להתכונן ל-GA ולחבר הנאמנים ולהתמודד עם הרבה אתגרים וכמובן, לגעת במה שאפשר. זה מבנה מורכב מאוד של שליטה ומה שנקרא משילות שזה נוגע בעובדה שהשותפים אצלנו זה 50% ההסתדרות הציוניות העולמית, 30% זה הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ו-20% קרן היסוד.

לעתים כל הארגונים הללו הם גם שותפים מאוד חשובים וגם לעתים, בוא נגיד, הם יחד איתנו באותו שוק. אני לא רוצה להשתמש במילה מתחרים אבל זה מבנים טבעיים. אני שמתי כסדר יום סוגיה ראשונה של זהות לאומית שעוקפת את סוגית הזרמים והמחלוקות התיאולוגיות, את סוגית העברית שם להסתדרות הציונית יש חלק חשוב מאוד בגלל שהיא מובילה כבר תשתית מפותחת בהרבה מאוד מדינות - -

זה כבר הפך לויכוח ביניכם לבין - -

לא, אנחנו כבר הרגענו את הויכוח הזה מזמן. שלום לחברתי עליזה לביא. זה חייב להיות חזון שהוא מעל ומעבר למחלוקת, אלא רק לפעול ביחד. הסוגיה של חוויות שאני יכול איתן להתמודד עם דור צעיר שללא ספק הרבה ממנו נישא בנישואי תערובת – זה אומר גם לייצר זהות לעומת דור צעיר שמרגיש ניכור כי הוא רואה בישראל תדמיות שהוא לא מרוצה מהן ולא אוהב אותן. וזה לא סוד, כולם מבינים על מה אני מדבר. אז זה אומר חוויות כמו עולם ההיי טק, תיקון עולם בעולם כולו, כמו סוגיות של רשתות חברתיות גדולות ומשותפות ועוד ועוד.

ההתמודדות עם קהילות במצוקה – הסיפור של קהילות במצוקה, ונצואלה כמשל, תורכיה כמשל או מדינות אחרות. נושאים מאוד מורכבים ורגישים באופן טבעי. הפעילות העצומה שלנו במדינות חבר העמים שם יש עדיין למעלה ממיליון-מיליון וחצי יהודים בפוטנציה שאנחנו איתם בתשתיות מפותחות מאוד יחד עם משרד הקליטה, עם אופק שעושה עבודה נהדרת ושליחי אופק יגיעו לארץ בקרוב. כך שלא חסרה עבודה.

אני רוצה לגעת בעוד קהילה אחת מרתקת שלאחרונה הייתי עם רומן פולונסקי שלנו שם זה גרמניה. בגרמניה יש 300,000 יהודים. לא 20,000 לא 10,000 – 300,000. הם הגיעו מחבר העמים ולאט לאט הן מתפתחות לקהילות שצריכות לבנות תשתית קהילתית במאות מקומות ברחבי גרמניה בקבוצות קטנות יחסית. שם אנחנו התחלנו פעילות שנקראת יאנוש קורצ'אק, זה עם מרכזים קהילתיים וזה מרתק ומעניין לראות איך נבנית קהילה ממנה אנחנו רוצים, כמובן, חזון ציוני, עלייה, חיבור ליהדות וכל היוצא בזה. קהילות שלא היה להן שום ידע בתחום.

אז אני אומר שהעולם היהודי עובר שינויים מפליגים בכל התחומים – גם בתחומים הללו. תודה רבה בינתיים ואני מניח שחברת הכנסת לביא רוצה לומר דברים אז אני אשמח לשמוע ממנה.

בהחלט. הצטרפו אלינו חברת הכנסת עליזה לביא וחבר הכנסת יואל רזבוזוב. בבקשה חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה. אני עקבתי דרך חן, העוזרת שלי, על הדברים שאמרת כאן, ואני רוצה לברך אותך, חברי היקר, יושב ראש הסוכנות, שאתה בא לתפקיד הזה. גם כשנפרדנו ממך כאן באירוע מרגש מאוד, לא תמיד הבית הזה זוכה לכזה אירוע מרגש – הבנו שאתה האדם הנכון במקום הנכון בזמן הנכון. באמת גם הידע הרב שלך אבל גם המסורת שממנה צמחת ובאת אל תוך המציאות העכשווית של העם היהודי.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך, כמובן על הדיון הזה, ובטח על הסמיכות של האירועים. אי אפשר לנתק את הדברים שהוצגו, את החזון, את ההבנה, את התחזית ואת ההסתכלות וההתבוננות אל תוך העולם היהודי ולהבין מצד אחד את המשוואה בין החברה בישראל לבין העם היהודי. והאסון, הטבח שהיה במוצאי שבת רק מחדד את הצורך בשימור על המשוואה הכל כך יקרה הזאת. ואני חושבת שמי אם לא אתה בזמן הזה, יושב ראש הסוכנות, חברי הרצוג, כדי לבוא ולאחות את השברים.

נכון שבעת הזאת, עת הבכי והכאב אנחנו צריכים לדבר על היחד ועל ההתלכדות. אבל אנחנו לא יכולים לעצום עיניים ואנחנו לא יכולים שלא לקרוא לילד ולילדה בשמם. אני מברכת על הנסיעה של שר התפוצות, ואני לא מזכירה את שמו, כי אני מדברת על התפקיד שלו, על שר התפוצות, לא רוצה לעשות את זה פוליטי. אבל כשהוא נוסע לשם ואומר קבל עם ועדה יהודים הם יהודים הם יהודים, ואנחנו לא רואים את זה כאן בארץ – לא בפעילות שלו ולא ביוזמות שלו ולא בתקצובים.

האסון התרחש בבית כנסת שסיפר את הסיפור שאתה תיארת לנו עכשיו, על קהילות. אני זוכרת שכשהגעתי עם הספר תפילת נשים לפני 10 שנים לקיימברידג', בית המדרש הראשון שהוזמנתי לתת שם הרצאה הם הגדירו את עצמם – אנחנו "סימפל ג'וויש" אנחנו לא רוצים הגדרות - -

אגב, הספר שלך מאוד פופולארי בקהילות. ברור להגיד לך. מומלץ לכולם.

תודה יקירי. אנחנו לא רוצים הגדרות – סימפל ג'וויש. ואז למדתי באמת - - - ואי אפשר שלא לראות בכאב כל כך גדול את הגיל של הנרצחים. וזה הסיפור שלנו. ואם אנחנו לא נדע להבין אותו ולהבין את האחריות שלנו כאן היום – והמקרה המצער הזה חייב להציב את הדגל הלבן, לא את הדגל האדום, את הדגל הלבן שלנו כאן כמי שרוצים להושיט יד. קודם כל להחזיר את התקווה לכל יהודיה ויהודי שמדינת ישראל היא הבית שלהם תמיד. ויהודי הוא יהודי הוא יהודי זה לא רק סלוגן של שר תפוצות שמגיע לשם אלא זה גם עבודת הכנסת כאן.

וכל הסוגיות הקשות שאתה מוביל, אדוני היושב ראש, אם זה בירורי היהדות ואם זה הגיור, שאנחנו כולנו נקלענו למבוכה הכל כך גדולה שגם הדוח האחרון שנכתב על ידי חברינו משה ניסים – עדיין אנחנו לא רואים אותו מתקדם, ואני לא אפרט עכשיו, בטח לא בזמן הקצר שיש לי.

ולכן אני רוצה לנצל את הסמיכות של המפגש הזה ושל האירוע גם להביע צער וכאב על הרצח הנתעב, אבל גם להבין שהאחריות שלנו היא בראש ובראשונה לחבק, לשלוח עזרה, כמו שהיטבנו לעשות מיד. אבל גם לא לקחת את המקרה הזה ולסמן וי על המפה אלא להבין שאנחנו חייבים כולנו יחד לצמוח ממנו. תודה אדוני.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

אני אגיד כמה מילים, אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו כאן. קודם כל באמת, פעם ראשונה, אני רוצה לברך את יושב ראש הסוכנות. אנחנו פעם ראשונה נפגשים בדיון כיושב ראש, ישבנו כאן כחברי הוועדה. ואני חושב שבאמת יש לפניך המון משימות של איחוד, של דברים שלא נעשו עד כאן, ואני חושב שאנחנו בטוחים שאתה תעשה את זה בצורה הטובה ביותר. וגם אני חושב שאנחנו, לפחות אני יכול להגיד כעולה, אני באמת יודע בדיוק את תפקידה של הסוכנות. וגם כחבר כנסת אני רואה את העבודה אבל גם כאחד שחווה. ואנחנו באמת ראינו מקומות שאנשים אפילו לא מתארים לאיפה נציגי הסוכנות הגיעו ואיזה עבודה הם עושים במקומות האלה.

מדהים – זה נורא תלוי בחוויה. יש כאלה שמוציאים עליי את כל הכעסים בגלל העלייה לפני 30 או 40 שנה או 20 שנה או 10 שנים ויש כאלה שזה הסב להם כזה אושר שהם באים אליי ואומרים אני רוצה להגיד לך תודה. לא עשיתי לא את זה ולא את זה. אבל אני מעריך את מה שאתה אומר.

אבל זה חלק – אתה עומד עכשיו בראש הארגון, ראש הפירמידה. ובאמת אנחנו גם כחברי כנסת, כל פעם שאנחנו מגיעים ומופיעים בפני הקהילה היהודית בתפוצות אני חושב שיש לזה פידבק וגורם שנותן לאנשים בסופו של דבר להאמין שאוהבים אותם כאן במדינת ישראל ורוצים אותם כאן. אז שיהיה בהצלחה, ישר כוח, ואנחנו תמיד נתמוך. וגם לגו'ש – באמת, עבודה, אנחנו - - -

בלי ג'וש אין פה עבודה.

אנחנו נשמע את מנכ"ל משרד הקליטה כשותף בעשייה. ולאחר מכן נראה את הזמן כי יושב ראש הסוכנות צריך לעזוב לטקס. אבל הוא הבטיח לי שאנחנו הולכים לקיים דיון עם כל הארגונים. כלומר, דיון המשך. אז כל נציגי הארגונים יוכלו להביע גם את - -

שזה יהיה דיון רק על הסוכנות, הערות, אפילו לא אכפת לי שנתחיל עם ההערות של הארגונים.

בסדר. אז בבקשה מר אלכס קושניר, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה.

כבוד היושב ראש אנחנו נפגשים פעם שנייה. לפני שבוע נפגשנו בטקס מאוד מרגש של תכנית כנפיים ששם אנחנו משתפים פעולה. אז עליתי על במה ולא הייתה לי באמת הזדמנות לברך אותך בכניסתך לתפקיד. אני חושב שאנחנו נמצאים בעידן מדהים, בשיתוף פעולה מדהים בין הסוכנות היהודית למשרד העלייה והקליטה יחד עם ההסתדרות הציונית. יש לנו מחלוקות, כמובן, אבל אנחנו יודעים לפתור אותן למען מטרה משותפת והיא טובת העם היהודי והעלייה לישראל. אנחנו מתמודדים עם אתגר מאוד משמעותי בתחום של עידוד העלייה במסגרת חברה שנקראת אופק ישראלי. אנחנו כרגע נמצאים בעיצומם של אישור תכניות לשנה הבאה, 2019, וכמובן האינפוט שלך יהיה מאוד מאוד חשוב בדיונים האלה.

לגבי לימוד השפה העברית אני מאוד שמח שזה החזון שלך כי אנחנו כבר בשנה שעברה יחד איתך, יחד עם הסוכנות היהודית ויחד עם הסוכנות הציונית במסגרת אופק ישראלי פתחנו תכנית משותפת ללימוד השפה העברית – פתחנו 400 כיתות בכל רחבי העולם. אני חושב שאין ספק שאת המגמה הזאת צריך להמשיך. אנחנו משתפים פעולה בתכנית צעירים, אנחנו משתפים פעולה בתכניות לחיילים בודדים, בדיור ציבורי, במרכזי קליטה. ואני חושב שבכלל כל אחד מאיתנו יכול לעשות הרבה דברים אבל כשכולנו ביחד עובדים יש כאן גם את ראש נתיב, נטע בריסקין-פלג, שגם היא פועלת יחד איתנו.

שמה הולך לפניה אפילו.

שגם היא פועלת יחד איתנו במרחב הפוסט סובייטי. ואני באמת רוצה להביע הערכה לכל הנציגים של הסוכנות היהודית שנמצאים פה: רומן, יהודה, ג'וש כמובן, ואולי עוד מישהו שאני לא רואה. חיים נציג של אופק ישראלי. וכמובן, ראובן שלום שהוא מזכ"ל של ההסתדרות הציונית וגם חבר דירקטוריון בחברת אופק ישראלי. תודה רבה לכם על שיתוף הפעולה. ולך המון המון בהצלחה ואני באמת מקווה שמפה אנחנו רק נהדק את הקשרים ונעבוד ביחד.

תודה רבה אלכס היקר.

תודה. גברת נטע בריסקין מנתיב, בקיצור בבקשה.

יושב ראש הוועדה לעלייה וקליטה, ד"ר אברהם נגוסה, יושב ראש הסוכנות היהודית מר הרצוג, חברי כנסת, חברי הוועדה, בוקר טוב. אני חושבת שהדיון הזה הוא בהחלט קצר בזמן אבל בעל משמעות רבה. נתיב, יחידת סמך של משרד ראש הממשלה מהווה זרוע של ממשלת ישראל ומדינת ישראל במרחב הפוסט סובייטי. אני חוזרת עכשיו ממינסק, אני חוזרת ממוסקווה אחרי אירועי המטוס, ואני רוצה להגיד שאם עד היום גילויי האנטישמיות נבלמו בצורה מלאכותית על ידי נשיא הפדרציה הרוסית – מיד אחרי אירוע המטוס הכל צץ, עלה בעוצמות אדירות.

נתיב כותבת דוח אנטישמיות במרחב הפוסט סובייטי. אני רוצה להגיד ולומר שכאשר אני נפגשת ברמה הפדראלית גם עם אנשי ממשל בארצות האלה, והם טוענים שהדוח של נתיב הוא לא משקף ולא הוגן אני תמיד אומרת: אנחנו לא סופרים את אירועי האנטישמיות, אנחנו מצפים לגינוי. אחת הבעיות הקשות שיש באזור הזה שאין גינוי שעולה מהממשלה כלפי מטה. יחד עם זאת, אני רוצה להגיד שאנחנו מגייסים את ראשי הקהילה היהודית להיות לצידנו, להיות השגרירים שלנו באזור ההוא ולהגיב על כל אירוע ועל כל מקרה. אני רוצה להגיד, מר הרצוג, יכול להיות שאנחנו צריכים לחזור לנושא אבטחת הקהילות, זה צריך להיות ברמת דיון במשרד ראש הממשלה.

תודה רבה לך. אנחנו נעשה דיון המשך. אני רוצה לתת לראובן שלום, ההסתדרות הציונית העולמית, בבקשה.

תודה רבה. ברכות לשותפות עם הסוכנות, וכפי שנאמר פה, הסוכנות היא שותפה ואנחנו יודעים לעבוד ביחד ונמשיך לעבוד ביחד לטובת כל הדברים. אז כל מה שאתם קוראים פה ושם בעיתונים תתעלמו. הפעולות - - - ובהצלחה.

תודה. חבר הכנסת יואל חסון בבקשה.

תודה רבה, שלום לכולם. קודם כל אני כמובן רוצה להתחיל ולדבר על האירוע הקשה שהיה בפיטסבורג. אירוע טרור, אירוע קשה, אירוע אנטישמי, אירוע שמוכיח יותר מכל כמה עדיין, גם אם אנחנו שוכחים וגם במקום כמו ארצות הברית, עדיין קשה להיות יהודי בגולה. קשה להיות יהודי בכלל, אבל בוודאי בגולה. וגם להזכיר לכולנו, אפרופו המון המון שיחות ודיונים שהיו בנושא של העם היהודי, שאותו רוצח שפל לא שאל אותם מאיזה זרם הם ולא התעניין והאמת כנראה גם לא כל כך מבין בזה. מבחינתו הם היו יהודים.

וזה סוג של התעוררות מצמררת לכמה אנשים שזקוקים להתעוררות הזאת כדי להבין שאנחנו העם היהודי כל כך קטנים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתחיל לברור מי יהודי יותר ומי יהודי פחות ופשוט לעבוד ביחד. ואני יודע, וכאן אני מגיע גם אולי בפעם הראשונה באופן פורמאלי בהזדמנות הזאת לברך את יושב ראש הסוכנות הנכנס, הרצוג.

באמת אמרנו את זה כמה פעמים בתקשורת אבל פה אני אומר לך את זה – אני חושב שאין מתאים ממך להוביל את העם היהודי בעת הזאת, אין מתאים ממך להבין את האתגרים הגדולים וגם ביכולת לחבר את המדינה לעם היהודי, את הממשלה לעם היהודי וליצור את השיתוף הזה שאמור גם לטפל בבעיות שיש בקהילות וגם לטפל בעניינים של אבטחת הקהילות שזה אחד מהדברים.

אני חושב שגם צריך בעת הזאת לדבר על הקשר החשוב שקורה בשנים האחרונות, ואני חייב לומר פה מילה טובה למזכ"ל הסוכנות היהודית, גו'ש שוורץ, שיצר פה סנכרון ועבודה מצוינת בין הכנסת לבין הסוכנות היהודית. חברי הכנסת היום הרבה יותר מכירים, הרבה יותר מודעים, הרבה יותר נחשפים לפעילות החשובה של הסוכנות היהודית ואם יש כל מיני אמירות על הנחיצות או אי נחיצות אני חושב שהיום בכנסת אם הייתה הצבעה אין ספק שהייתה הצבעה ברורה שהסוכנות היהודית היא דבר שחשוב וצריך לחזק אותו.

לסיום, אני רוצה לומר דבר שהוא בעיניי חשוב – צריך לחזור למודל הזה שהיה אז בתקופת אהוד אולמרט, הרצוג, ואתה זוכר את זה, שבו מדינת ישראל השקיעה ושמה דגש על חינוך יהודי בגולה. אני חושב שצריך לחזור לזה ולעסוק בזה ואני מברך את כל העוסקים במלאכה.

תודה רבה לך.

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר הצטרף אלינו. אני נותן לדובר הרבנות הראשית שביקש להגיד משפט.

קודם רק תיקון קטן, אני לא דובר הרבנות הראשית, אני דובר של הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו.

בסדר, זה אותו דבר.

רק תיקון קל.

אבל זה הבהרה חשובה כי אולי תגיד לנו מה הוא מתכוון לומר.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון מחדש. הוא ביקש זכות, אני נותן לו בקיצור. וזהו, אני סוגר אחר כך את הדיון.

בשני משפטים. אני פשוט חושב שבהמשך לדיון שהיה פה נעשה קצת עוול לרבנים הראשיים ואני אסביר על מה אני מדבר. הרב הראשי אתמול לאחר שהוא שמע על האירוע הקשה שהיה בפיטסבורג, יחד עם כל עם ישראל ויחד עם כל העולם אני חושב, היה מזועזע ועצוב ברמה האישית על האירוע הקשה.

על הטבח בבית כנסת אתה מתכוון?

פה מתחיל הדיון, חברים.

אנחנו נעשה דיון המשך. אבל אני בגלל שהוא ביקש זכות תגובה חובתי לתת לו. ואני מבקש שתעשה את זה בקיצור. אם אתה רוצה לפתוח לדיון נעשה בזמן אחר.

אתמול הדיון גם ברשת החברתית וגם בתקשורת היה על דבר אחד – האם הרב הראשי קרא למקום הזה בית כנסת או לא. אני חושב שלא נכון היה לבוא ולפתוח את המחלוקת האידיאולוגית שכן- -

אז למה הוא לא קרא לזה בית כנסת?

יש מחלוקת אידיאולוגית, זה נכון. אני לא חושב שהיה נכון לפתוח אותה אתמול כי אתמול דווקא היה זמן שכל העולם הזדעזע בלי שום קשר לשיוך כזה או אחר של אותם יהודים שנרצחו. וזה באמת לא משנה, יהודי הוא יהודי.

תודה. אני חושב שכמו שאמרתי קודם – יושב ראש הסוכנות הבטיח לנו לחזור לוועדה לדיון המשך. בקרוב נקבע כדי שכל המשתתפים גם יוכלו להביע. ולכן אני מאוד מודה לכולם והישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40.