ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/11/2018

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 62) (משלוח חשבונית לצרכן בסמוך למועד החיוב), התשע"ט-2018

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
20/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 861
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 11:00
סדר היום
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הגברת התדירות של משלוח חשבונית), התשע"ח-2018 (פ/5210/20), של חה"כ מירב בן ארי, איתן כבל, איציק שמולי, יוסי יונה, לאה פדידה, קארין אלהרר, מאיר כהן, עבד אל חכים חאג' יחיא, יואל חסון, אכרם חסון רועי פולקמן
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
חברי הכנסת
מרב בן-ארי
מוזמנים:
אגם דניאל - עוזרת ראשית חקיקה מכרזים ואזרחי, הרשות ל, משרד הכלכלה והתעשייה

הילה דוידוביץ - משרד המשפטים

קרן חן סופר - מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

יורם תמיר - מנכ"ל, ש.א.ם, מרכז הגז, חברות הגז

וגיף אליאב - יועץ לרשות, רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה נישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל, המכון הישראלי לאנרגיה וסביהב -פורום חברות הגפ"ם, סלקום
ייעוץ משפטי:
מרב תורג'מן
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם



הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הגברת התדירות של משלוח חשבונית), התשע"ח-2018 (פ/5210/20), של חה"כ מירב בן ארי, איתן כבל, איציק שמולי, יוסי יונה, לאה פדידה, קארין אלהרר, מאיר כהן, עבד אל חכים חאג' יחיא, יואל חסון, אכרם חסון רועי פולקמן


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת, הרשמת, דובר, ערוץ הכנסת, חברתי היקרה והמכובדת. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון –הגברת התדירות של משלוח חשבונית), התשע"ח-2018. היוזמת והמובילה היא חברתי חברת הכנסת מרב בן-ארי. הצטרפו אליה איתן כבל, איציק שמולי, יוסי יונה, לאה פדידה, קארין אלהרר, מאיר כהן , עבד אל חכים חאג' יחיא, יואל חסון, אכרם חסון ורועי פולקמן.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

רק רציתי לברך אותך על המעמד המרגש, חיכיתי הרבה זמן. זו ועדה עמוסה. אני רוצה לברך אותך על הדיון בחוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את צריכה להגיד את זה אחרת: למרות שיש לנו עוד הרבה דברים חשובים - ההצעה שלך הייתה רק באפריל, הייתה אז פגרה - קידמנו את ההצעה.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

לכן הודיתי לך עוד בתחילת דבריי. אין סיבה שאדם שמשלם היום, ורובנו משלמים באינטרנט, לא יקבל את החשבונית ברגע שהוא משלם. זה קורה אצל כמעט רוב החברות, באופן הרבה יותר טוב אצל החברות הממשלתיות, כמו תאגידי מים, חברת חשמל וכאלה. מצאתי שיש חברות - לא נגיד את שמן - שאדם משלם ומקבל החזר מהעבודה. דווקא אלו שהוא יכול לקבל החזר עליהן לא שולחות לו. קיבלתי את הפנייה הזאת מפניית ציבור. נשאלתי למה צריך לחכות חודשיים. בדקנו את החוק, ראינו שזה שישה חודשים. נראה לי שאין סיבה שצרכן לא יקבל את החשבונית ברגע שהוא שילם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כמו שהם יודעים להוציא לך כשהם רוצים - -

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

כמו שהם יודעים לדרוש את הכסף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני חושב שהצעת החוק הזאת נכונה, טובה וראויה.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני רק אציין שלא מדובר פה רק על משלוח חשבונית בדרך ממוחשבת, מדובר בכל דרך שנשלחת החשבונית.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

נהדר, הרבה יותר טוב. אם אתה יודע לקחת כסף בזמן, תדאג לשלוח את החשבונית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תיקון סעיף 13ב 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 13ב, אחרי פסקה (א), יבוא

"(א1) נתן הצרכן לעוסק את הסכמתו כאמור בסעיף קטן (א)
וביקש לקבל את פירוט התשלומים מידי מועד חיוב, ישלח
העוסק לצרכן את פירוט התשלומים לפי בקשת הצרכן,
בסמוך למועד החיוב."

יש הגדרה ל"סמוך"?

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

מה זה "בסמוך"?

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

יש לי איזה שהוא קושי עם המונח "בסמוך" ועם המונח "מועד החיוב". למה לא לכתוב את המילים "מיד לאחר תשלום", או את המילים "בסמוך לאחר התשלום"?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה זה לא יכול להיות כמו בקולנוע, שהזמנתי כרטיס ושילמתי?

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

זה כשזה בדרך ממוחשבת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הסיפור המרכזי פה, אם את שואלת אותי, זה הממוחשב.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

כמובן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה הסיפור המרכזי. את הוספת את העניינים הנוספים.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

החוק המקורי שלי מדבר על דרך ממוחשבת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בגלל זה הרחיבו. התיקון הוא הרחבה. למה אתה לא יכול לקבל את זה במקום? כשאתה בסופר משלם, עושים לך חשבון, מוציאים לך מיד את החשבון שלך.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

למה החוק היום מגדיר אחת לשישה חודשים? אם זה העניין, אולי פשוט לעשות אחת לחודש, זה הכי הגיוני. היום החוק אומר שישה חודשים. זה לא הגיוני. בוא נלך לחוק המקורי, נתקן לחודש.

<< אורח >> אגם דניאל: << אורח >>

סעיף 13ב מדבר על כך שהעוסק חייב לשלוח לצרכן חשבונית כל חצי שנה. כל חצי שנה הצרכן צריך לקבל את פירוט התשלומים שהוא שילם. הסעיף מאפשר בסעיף קטן (א), אם הצרכן מאשר לקבל את החשבונית באמצעות דואר אלקטרוני, לשלוח לצרכן באמצעות הדואר האלקטרוני. זה משהו שבא להקל על העוסק.


<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

הגדרת בדואר האלקטרוני תוך כמה זמן?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

"פנגו" זו דוגמה מצוינת. אם אתה נכנס לחניון שמחובר ל"פנגו", את הקבלה על התשלום אתה מקבל כבר ביציאה שלך. איפה הבעיה? אם אתה חונה "פנגו" בכחול-לבן, שאז הם שולחים לך פעם בשנה או פעם בחצי שנה.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

זה לא בסדר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה כסף שאתה אמור לקבל החזר עליו.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

בדיוק על זה הגיעה התלונה. הוא ספק, הוא עובד שמסתובב עם רכבו. אם הוא חונה בכחול-לבן, בסוף החודש הוא צריך להביא את החשבונית. כשהוא מתקשר לחברה, אומרים לו: אדוני, תקבל עוד חצי שנה. למה? הוא שילם בכרטיס אשראי. אני אומרת דבר כזה: אם החוק המקורי מדבר על שישה חודשים, צריך לצמצם את זה לחודש. אם החוק מסייג בסעיף קטן דרך ממוחשבת - -

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני לא חושבת שהוא מסייג בדרך ממוחשבת.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

אני לא ראיתי.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

אנחנו ביקשנו להחליף את זה למועד החיוב, כי לא כל החברות מחייבות כל חודש, למשל חברות הגז. זו הסיבה היחידה. אנחנו רוצים שזה יהיה לפי מועד החיוב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מבחינתי, שזה יהיה בהתאמות הנדרשות. יש חודשיים, יש יותר.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

בדיוק. זו הסיבה שזה לא אחת לחודש.

<< אורח >> גיל ברגפרוינד: << אורח >>

לגבי הנושא של החודש, האמירה נכונה. הרבה מאוד תלונות שאנחנו מתעסקים בהן הן בדיוק על הדבר הזה, שאכן לא מגיעות חשבוניות בשום צורה – לא בדואר, לא בדואר האלקטרוני. ההתאמה הנדרשת פה היא כל חודש, או כל מועד חיוב של החברה.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

אם יורד לו באשראי, שיהיו לו הקבלות.


<< אורח >> גיל ברגפרוינד: << אורח >>

הייתי מבקש להוסיף שנטל ההוכחה שצרכן הסכים לקבל את החשבונות בצורה כזאת או אחרת, במיוחד כל השיטות האלו שמעבירות אותנו לדואר האלקטרוני בלי שהסכמתי לזה, צריך לעבור לעוסק, לא לצרכן. אנחנו מקבלים תלונות מצרכנים על כך שהם לא מקבלים חשבוניות במשך שנה, שנתיים. מדובר באנשים מבוגרים שלא יודעים מה לעשות, למי לפנות.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

אם מישהו טוען שהוא לא קיבל חשבונית, הוא לא יכול להוכיח. ממילא הנטל להוכיח שהוא שלח את החשבונית עובר לעוסק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אותי לא מעניין על מי נופל הנטל. זה כבר במצב הקיצון, שכבר הגיע לבית המשפט. אני מדבר איתך עוד לפני. אני רוצה בפרקטיקה.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

זו המשמעות של העברת נטל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה את החיים לפני המשפטיזציה. אני רוצה לראות אם אני יודע לעזור, אם בכלל. מה הבעיה? אני אדם שמתכתב עם העולם החדש לא כמו הבנות שלי, שזה העולם שלהן. קל וחומר אנשים מבוגרים ממני שלא יודעים ששלחו להם. אני אגיד לך איפה אתה יכול לפתור את זה. אנחנו היום יותר ויותר בפרקטיקה של החקיקה הצרכנית שאומרת שהצרכן הוא זה שקובע באיזו שיטה הוא מבקש לקבל את החשבונית. זה מסתדר עם מה שאמרה עורכת הדין הילה דוידוביץ'. הרי אתה יודע שקנית, שחנית, שעשית. אני יודע שאני אמור לקבל. אם יש לי חשבונות ששילמתי לבזק ולהוט, אני יודע שאם אני לא מקבל במייל, משהו כאן לא בסדר. הרי הם שאלו אותי איך אני רוצה לקבל את זה, אם עדיף לי לקבל את זה בדואר אלקטרוני. זה כמו שאני הולך להוציא דואר מהתיבה. אני יודע שאם לא קיבלתי בתקופה הזאת, אני צריך להרים אליהם טלפון.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

עכשיו נהייתה איזו חברה ששולחת לך את הסכום שחייבו אותך. ביקשתי שישלחו לי את החשבונית במייל כי יש לי החזר הוצאות. כבר שלושה חודשים אני בשיח עם החברה שתשלח לי את החשבונית. היא שולחת לי: בחודש אוקטובר שילמת 200 שקל. מה זה הדבר הזה? תשלחי חשבונית, מה הבעיה? לקחת את כרטיס האשראי ואת הכסף? כמה עולה חשבונית? כל חודש אני מתקשרת אליהם. אני רוצה שהאדם יקבל חשבונית למייל. לא סיכום, לא קשקוש של מספרים, חשבונית. גם את העניין של שישה חודשים צריך לשנות.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני רוצה לדייק את הדברים. הסעיף מדבר רק על עסקה מתמשכת, לא על עסקה חד פעמית.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

על זה אני מדברת.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אינני יודעת אם תשלום חנייה ב"פנגו" הוא עסקה מתמשכת או עסקה חד-פעמית.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

מתמשכת.


<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני לא בטוחה. הסעיף הזה בא, מעבר לחובה להוציא חשבונית חד פעמית לפי חוקי המיסוי על כל עסקה, להוסיף ולומר שבעסקה מתמשכת יש חובה לפרט את אותם תשלומים חצי שנה אחורה. יש גם חובה שנתית.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

למה חצי שנה? אם יש לי עסקה מתמשכת, אני רוצה לקבל כל חודש את החשבונית. מה זה שישה חודשים? זה לא הגיוני.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

זה הסעיף שמשנים עכשיו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה שנבהיר כאן שני דברים. אני חושב שאני מחובר לדברים שאומרת חברת הכנסת בן ארי. יש הבדל בין סיכום תשלומים שאתה מקבל כל חצי שנה.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

שזה הסעיף היום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא התכנסנו בשביל העניין הזה. הרצון של חברת הכנסת בן ארי הוא לא לבוא רק בשביל סתם לנג'ס. מדובר פה באנשים שמפסידים כסף כל חודש. כרטיס האשראי הוא כרטיס האשראי שלי, הוא פרטי, זה לא כרטיס אשראי של החברה. אצל חלק מהעובדים ההוצאה היא מאוד גדולה. קחי לדוגמה כאלה שנוסעים כל יום. זו הוצאה כבדת משקל. אני אתן דוגמה את הכנסת. אני לא אלך לעולמות תוכן אחרים, על עצמי אני אדבר. יש תקציב בעניין הרשתות החברתיות שאתה מקבל. הכנסת לא משלמת את זה באופן ישיר, אנחנו משלמים בכרטיס אשראי.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

אתה לא צרכן. צרכן זה מי שעושה שימוש לצורך אישי, ביתי או משפחתי. כנראה שמי שמקבל החזר הוא עסק, הוא לא עושה את זה כצרכן.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

יכול להיות החזר הוצאות גם לאדם פרטי שעובד בעסק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את יודעת כמה מקרים יש היום שהעוסק בא ואומר: אחי, בוא נסכם בינינו שאתה בסוף כל חודש מביא לי את החשבוניות? זה כך גם אצל עובדי מדינה, אלא שמקבלים החזר נסיעות. פעם היו אוספים את כרטיסי הנסיעה ומקבלים את הכסף חזרה.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

הסעיף המקורי מדבר על פירוט תשלומים, אנחנו מדברים על חשבוניות. צריך להפריד, כי פירוט תשלומים זה לא חשבונית.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

נתקן את זה.


<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

הצעת החוק הספציפית מתייחסת לחשבוניות, לא לפירוט תשלומים, שזה משהו אחר לחלוטין.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם הייתי יודע שהחוק ידבר רק על פעם בחודשיים במקום פעם בחצי שנה, לא הייתי מביא את החוק היום, בלי לעלוב בחברתי.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

אני מסכימה איתך.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

כל אחד רשאי לקבל חשבונית מידי חודש. יש פסיקה של בתי משפט שאומרת שיש שימוש מעורב. בן אדם יכול להיות עצמאי ולקבל חשבונית שתשמש אותו גם כצרכן וגם לקיזוז הוצאות. החלוקה לא ברורה. אין חולק על כך שאת אותן חשבוניות צריכים לקבל. הצעת החוק מדברת על כך שהצרכן צריך לבקש לקבל. אני חושב הוא לא אמור לבקש לקבל.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

לאינטרנט, לאי-מייל.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

העניין שזה בסמוך למועד החיוב הוא מצוין, רק הייתי מוסיף את המילים "או חודש לפחות". הייתי כותב שתי חלופות.

<< אורח >> יורם תמיר: << אורח >>

אנחנו העלינו את הבעיה של ההצמדה למועד החיוב רק בגלל הדו-חודשי. אם לא, זה היה בניגוד לאינטרס הצרכני.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה בסדר גמור. לי אין בעיה עם זה.

<< אורח >> גיל ברגפרוינד: << אורח >>

אנחנו רוצים לפתור בהצעת החוק הזאת שתי בעיות שעולות. בעיה אחת, חברה כמו חברת הוט שמחויבת רק לשדר טלוויזיה, היא לא מחויבת לשלוח חשבונית. זה ההסכם שלה, זה הרישיון שלה. בעיה שניה, מצב שבו צרכנים ביטלו עסקה עם עוסק מסוים, עם חברת אינטרנט מסוימת, ועדיין ממשיכים לחייב אותם. כל עוד הם ישלחו חשבונית, אני אוכל לעלות על זה, אבל אם לא יישלח כל חודש, אני פשוט לא יידע, הם יוכלו לחייב אותי שנים קדימה.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

אתה אמור לעקוב. יש סעיף אחר שמטפל בהמשך חיוב בעסקה מתמשכת לאחר הודעת ביטול.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עניין פירוט התשלומים פחות מעניין אותי, עם כל הכבוד. אין לי בעיה שהוא יישלח פעם בחצי שנה, זה בסדר גמור. את לא רוצה כל שבוע, כל חודש לקבל. מה כן? כל תשלום חשבון על פי הלו"ז שלו. אם זה גז, פעם בחודשיים.



<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

בהתאם למועד החיוב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בסמוך למועד החיוב יקבל הצרכן את החשבונית, את הקבלה, על פי הסיכום בינו לבין העוסק על אופן ההתקשרות ביניהם. יש אחד שאומר שהוא רוצה את זה באינטרנט. כל אחד אומר את זה בדרך שלו.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני לא חושבת שצריך להתייחס לאופן ההתקשרות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עולמות התוכן הם שונים. מישהו יכול לומר: למה אתה שולח לי את זה לדואר, ממזמן כבר אין לי.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

זה בהתאם לבקשת הצרכן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אם הוא ביקש לקבל את זה בדואר, הוא יקבל את זה בדואר. אם הוא ביקש לקבל את זה במייל, הוא יקבל את זה במייל.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

רק לשים לב שהעניין שזה יהיה בהתאם לבקשת הצרכן, שעל זה דיברתי עם הרשות והם הסכימו איתי, לא ייצור חיוב לעוסקים קטנים לשלוח באינטרנט כשאין להם את האופציה של אינטרנט, הם שולחים את זה עדיין בדואר רשום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם אתה בא לעסק ובעל העסק אומר לך: אין לי אפשרות לשלוח באינטרנט, אתה לא תגיד לו: אני מחייב אותך ללכת לקנות - -

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

בגלל זה אני מבקשת שזה לא יהיה בהתאם לבקשת הצרכן. הניסוח יכול להטעות.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

אם אני מבינה נכון, הולכים לכיוון של חיוב כל עוסק לשלוח חשבונית בעסקה מתמשכת. יש פה הרחבה של הצעת החוק, הרחבה של מה שהוצע. דבר ראשון, וסליחה על הפורמליסטיקה, זה בניגוד להחלטת ועדת שרים. ועדת שרים החליטה על ברירת מחדל של משלוח פעם בחצי שנה, מתוך רצון של אי הכבדה. דבר שני, אני לא יודעת מה המשמעות של הנטל על כלל העוסקים לשלוח כל חודש חשבונית בדואר רשום.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

מי אמר בדואר רשום?

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

דיברנו על הדרך בה יבחר הצרכן. נגיד שצרכן בוחר בדואר - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כשאני בא עכשיו לבעל חנות, לעסק קטן, הוא אומר לי: אח שלי, אני יכול לשלוח לך את זה בדואר, במייל או בווטסאפ, מה אתה מעדיף. הוא אומר לו את האפשרויות. בכמעט כל המקומות שהייתי בהם ועשיתי עסקה מתמשכת או עסקה לא מתמשכת שאלו אותי לאן אני רוצה שישלחו לי את החשבונית.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

אין עליהם חובה לשלוח כל חודש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

משרד המשפטים, יש פה הצעה שמגינה על הלקוח.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

על מי את מגינה? אפשר במשפט האחרון להגיד שמשלוח החשבונית יהיה בדרך שבה הוסכם בין הצדדים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמרנו. אותה מטריד משהו אחר.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

נראה לי שגם זה מטריד אותה. היא לא רוצה להפיל עליהם חובות שלא הסכמנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

היא אומרת: אם הוא היה שולח לו פעם בחצי שנה, עכשיו אתה מחייב אותו כל חודש.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

זה על פי דין. חובה להנפיק חשבונית על פי דין. סך הכל מחדדים איזו שהיא נקודה. חייבת לקוח? אתה צריך להנפיק חשבונית. גם על פי דין אתה צריך להמציא אותה. אנחנו מחדדים משהו שלא מתבצע למרות הוראות החוק. אין פה חידוש

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מסכים. למה חובת ההנפקה? בשביל שהוא יעשה לו ארכיון בבית? יש לו את החובות שלו למס הכנסה. אני מתנצל, גברת דוידוביץ, אבל זה נשמע לי מופרך שהדבר הזה בכלל לא מתקיים. ברוב המקרים זה גם דרוש למס הכנסה, כי מי יודע בחצי השנה הזאת מה הוא עשה, איך הוא גלגל את זה. יש את הסיפור של חשבוניות פיקטיביות וכל מיני דברים מהסוג הזה. אם אדם קנה, הוא צריך לקבל את הקבלה שלו.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

זה אלמנטרי.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

לא בעסקה חד פעמית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא בעסקה חד פעמית.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

הסכמנו על עסקה מתמשכת כבר לפני רבע שעה.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

בחד פעמי צריכים לתת מיד. בחד-פעמי אתה מקבל. בעסקה מתמשכת אתה לא נמצא מולו כל חודש.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

הילה, אם הדברים הם כאלה, מה הקושי? זה בדיוק מה שנאמר בהצעת החוק המקורית, שבכל חודש, בהתאם לבקשת הקונה. השאלה אם אתם רוצים שרק לבקשת הקונה הוא ישלח לו בכל חודש את פירוט התשלומים, או שיש - -

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

זה מה שהיה במקור. עכשיו אומרים שזה יהיה גם אם הוא לא מבקש. יש פה הרחבה.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

האם גם אם הוא לא מבקש הוא ישלח לו את פירוט התשלום בסמוך למועד החיוב?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גברת דוידוביץ, לא כולם למדו משפטים ועובדים במשרד המשפטים, אני אומר את זה לא בציניות. רובנו אנשים רגילים שקונים, עושים עסקאות. האדם לא חושב אם יש סעיף שאומר שאם הוא לא מבקש מהעוסק אז העוסק לא ישלח לו. האדם קונה, כל חודש משלם. זה האדם הכי סביר שיש. מה, אני אלך לחקור כל אחד: אח שלי, איך תשלח לי את זה? חוץ מהוט, ששם יש את העניין הזה, בכל המקומות האחרים זה צריך להיות עניין שבשגרה. אם אני משלם לך כל חודש או כל חודשיים, זה הדבר הכי לגיטימי שצריך לעשות. מה שקורה היום בגז, בחשמל או במים, זה שהם שולחים בהודעות לתשלום: אם אדוני רוצה להפסיק לקבל את החיוב - - דרך אגב, אם הם רואים שאתה לא פותח את החשבונית במייל אחרי תקופה מסוימת, הם חוסמים, הם מפסיקים לך לשלוח את זה במייל, הם שולחים לך בדואר.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

גם אשראי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

היה לי את זה. בהתחלה הייתי מתעצל, היה לוקח לי זמן, עד שחסמו אותי.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

איך הוא יודע אם פתחתי?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ועוד איך. יש כאלה ששולחים לי: למה אתה לא פותח את המייל שלי?

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

גם בלי אישור מסירה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן. זה לא כמו בווטסאפ שאתה רואה שני "וי". יש היום טכנולוגיות מאוד מתקדמות. הצעת החוק שאנחנו כבר דנים בה 46 דקות היא כל כך פושטית, היא הכי מתבקשת. אני באמת מופתע. אפרופו הגנת הצרכן, יש לנו את החוק של ביטול ספאם. מה הסתבר? אם חברה – אחת החברות המפורסמות - שולחת לך הצעה ואתה רוצה שלא ישלחו לך יותר, הביטול שאתה שולח עולה כסף. מה, השתגעתם? מה זה, הרצחת וגם ירשת? אם אני שולח אס-אם-אס חזרה שאני לא מעונין, זה עולה כסף.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

חברת התקשורת גובה את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, בוודאי. איך עבדה הנוכלות שעלינו עליה? מה את חושבת, חברת הטלפוניה לא קיבלה את הכסף שלה? היא קיבלה את הכסף שלה. אותה לא מעניין כלום.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אם אתה לא מחייב את העוסק לשלוח כל חודש אלא רק לפי בקשת הקונה, אני תוהה מה המשמעות של הפירוט כל חצי שנה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש הבדל.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

זה לא לבקשת הקונה, זה בהתאם למה שהוסכם בין הצדדים. מה הבעיה?

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

מה שהוסכם בין הצדדים מתייחס לדרך שבה הם שולחים את החשבונית. יש הבדל בין זה שהקונה מבקש לקבל כל חודש את החשבונית, לבין הדרך שבה הם הסכימו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

החצי שנה צריך להישאר מסיבה פשוטה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

כי יש כאלה שלא מאמינים?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

כי זה פירוט תשלומים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם הוא לא רוצה לקבל כל חודש, הוא אומר שהוא לא רוצה לקבל כל חודש. זה החלק הקל. זה יהיה אחד למיליון לקוחות.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אתה חייב לכתוב במפורש שהוא רשאי לבקש שזה יישלח לו רק כל חצי שנה.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

יש חצי שנתי ושנתי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא מבטל את החצי שנתי ואת השנתי, כי אני רוצה לעקוב שהעבירו לי את הכל. גם כששולחים לך במייל, אתה לא תמיד על זה. לכל חבר כנסת יש טלפון, לא משנה שזה חרטה ברטה. אין לי טלפון קווי בבית, אבל גובים ממני דמי שימוש קבועים. ירדו לי סכומים במשך הרבה חודשים מכרטיס האשראי שלי. אני הייתי אמור לקבל החזר. איך זה עובד? אם לא לקחתי את הקבלה ולא הגשתי אותה, אני לא מקבל החזר. זה הצטבר אצלי לאלפי שקלים.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

זה המהות של החוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אתן לך סתם דוגמה מצוינת שקרתה לי. אשתי קיבלה לפני שנתיים אס-אם-אס מבזק: "אנחנו שמחים להיענות לבקשתך לבטל את ה-NGO". איך ביטלתם אם לא היה לי, אם לא ביקשתי? ראיתי בכלל כתובת שלא גרנו בה 17 שנה. ה-NGO עוד לא היה בכלל שגרנו בדירה ההיא. כיוון שהם לא שלחו לי את הקבלות, את החשבוניות על התשלומים, אז הם המשיכו לגבות ממני במשך שנים. זה הגיע לאלפים. זו גבייה מיותרת על שירות שלא ביקשתי, על שירות שלא קיבלתי. אלפי שקלים ירדו לי. אם הם לא היו כותבים לאשתי, אז עד היום הזה - -

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

היית מקבל מ-2012 פעם בחצי שנה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גם היום יש להם חובה לשלוח לי, אבל לא שלחו לי.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

לא נעים לי להגיד לך, אף אחד לא שולח פירוט פעם בחצי שנה.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

פירוט זה לא חשבונית. רוב החברות שולחות חשבוניות. אנחנו מדברים על חריגים. "פנגו" היא דוגמה מצוינת וקלאסית. אתה צריך להתקשר אליהם, אחר כך לבקש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני צריך לעבור אחר כך, להתחיל לסמן כל מקום. זה לא לעניין.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני רוצה לומר מה אני חושבת שהנוסח צריך להיות. אם יש לכם הערות, אני אשמח לשמוע. הסעיף אומר שאם הוא שלח בכל חודש, הוא לא צריך לשלוח כל חצי שנה.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

את מדברת על הסעיף הקיים בחוק, או על ההצעה?

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

הסעיף הקיים בחוק קובע שאם לא נשלחו קודם לכן למען של הצרכן פירוט התשלומים.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

זה רק העתק החשבוניות, זה לא הפירוט.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

זה פירוט התשלומים. את פירוט התשלומים את צריכה להשאיר כמו שזה. הם רוצים עכשיו את החשבונית.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

אם הוא לא שלח קודם לכן את החשבוניות, הוא צריך לצרף אותן לפירוט התשלומים.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אם ככה, אז נוסף על החובה לשלוח בכל חצי שנה בהתאם לסעיף קטן (א), העוסק ישלח לצרכן בסמוך למועד החיוב חשבונית בדרך בה ביקש הקונה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חד משמעית כן.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

בכל זאת רוצים להשאיר את האופציה לקונה לבקש את זה במייל או בדואר רגיל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה שיש לעוסק, את האפשרויות שמתקיימות אצלו.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

השאלה אם לאפשר לו לוותר על זכאותו לפי סעיף קטן זה ולהשאיר את האופציה לקבל כל חצי שנה אם הוא לא מעוניין.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אין לי בעיה.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

יש צרכנים שיבטלו. אני מכירה לפחות אחד כזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלא אם כן הוא ויתר על זכאותו לפי סעיף קטן זה.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

יש את הרישא של 13ב, שזה הרשאה לחיוב כרטיס אשראי. זה רק עסקאות שזו דרך התשלום.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אנחנו מדברים באותן עסקאות המפורטות בסעיף קטן (א). זה יחול גם כאן.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

היום בחובה של החצי שנה מוחרגות עסקאות שהתשלום קבוע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה להשאיר את הסעיף שנוגע לתקופתי אותו דבר, לא לגעת בו.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

האם ההחרגות שחלות על החצי שנה חלות גם בחיוב החדש?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה שכתוב כל חצי שנה יישאר, אלא אם כן הלקוח יבקש, אלא אם כן הלקוח יגיד: מיותר לי, לא צריך את זה. לי חשוב יותר העניין הזה. זה באמת גם הרוב. אנחנו פשוט מסדירים את העניין. אני לא רוצה לחייב את מי שעד היום לא הייתה עליו חובה לשלוח כל חצי שנה. זה לא. לגבי התקופתי, במה שהחוק היום קובע אני לא נוגע, אני לא משנה, לא מוסיף, לא גורע. אני לא רוצה לפתוח את זה, זה נראה לי מיותר.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אנחנו מדברים על אותן עסקאות המפורטות בסעיף קטן (א). אני חושבת שהרציונל של הצעת החוק הוא דווקא לגבי התשלומים המשתנים, לאו דווקא לגבי התשלומים הקבועים.

<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>

זה לא משנה. כל עוד הוא משלם כל חודש, הוא צריך לדעת ולקבל על זה חשבונית. הוא צריך לדעת כמה הוא שילם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אגיד לך איפה הבעייתיות בדברים האלה. למה אני כל הזמן נלחם על כך שצריך לעשות בדיקה של הפירוט של דמי השימוש הקבועים?

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

זה עבר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני יודע שזה עובר. אני רוצה לראות את האפקטיביות, לראות מה באמת כותבים שם, אם הם נותנים את הפירוט.

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

זה נכנס לתוקף?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן. תביני, הצרכן בחיים לא יכול לעלות על זה, זה בסך הכל שלושה וחצי שקלים. מי שם לב? אבל זה מצטבר למיליונים. זה דבר אחר. יש חשבונות שנוגעים לשימוש. אני רוצה לראות אם ירדתי בצריכה שלי, עליתי בצריכה שלי.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

הסעיף עצמו מדבר על שימוש. סעיף קטן (ב) קובע שהחובה לשלוח כל חצי שנה לא חלה אם התשלום הוא תשלום חודשי קבוע. השאלה אם אנחנו רוצים להחריג בסעיף קטן (ב) גם את החובה לשלוח לו כל חודש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה שהוא כל חצי שנה בחוק - -

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

הוא חל על תשלום קבוע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא מתעסק עם זה.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

השאלה אם אתה רוצה לכלול בהצעת החוק של חברת הכנסת בן ארי את החובה לשלוח פירוט כל חודש גם על תשלום קבוע.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

משהו שלא משתנה לפי צריכה שלך, לזה היא מתכוונת. סכום קבוע חודשי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה לעשות את ההבחנה הזאת?

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

זה קיים היום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא רק בשביל זה. זה לא קשור למשתנה. נניח יש לי ויכוח על הירושה, סתם אני אומר את זה, ואנחנו יושבים עכשיו בבית ורוצים לראות לאחור אם לקחתי על המשפחה שלי לשלם הוט בבית. למה שזה לא יהיה לי?

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אין בעיה. אנחנו רק צריכים להבהיר את זה בנוסח.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תסדירו את זה.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני אומר שסעיף קטן (ב) יחריג תשלומים קבועים רק מהחובה לשלוח בכל חצי שנה, לא מהחובה לשלוח כל חודש. זו כוונתם של חברי הכנסת.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

את עושה שימוש במילים "ביקש הצרכן". אני מציע לכתוב את המילים "בחרו הצדדים לשלוח". אני מעדיף את המילים "בחרו הצדדים לשלוח" מאשר המילים "ביקש הצרכן", כי זה מטיל עליו חובה. לעניין ההגדרה עצמה - בסמוך למועד החיוב, או אחת לחודש לפחות.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

אי אפשר לעשות אחת לחודש.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

כשאני אומר שתי חלופות, זה אומר שאני אבחר.

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

בסמוך למודד החיוב כולל לך את זה.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

לא כולל. מה אם החיוב הוא פעם בשבוע?

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

איפה יש דבר כזה?

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

"פנגו", כמו שאמרו לך, זה חיוב מידי, ואז מה את עושה?

<< אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>

החיוב ב"פנגו" הוא חודשי.

<< אורח >> וגיף אליאב: << אורח >>

לא תמיד. יש עסקאות שאתה מתחייב. כשאת עושה חלופה, את סוגרת הכל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מירב, תקריאי את זה, אנחנו מעלים להצבעה. בין שנייה לשלישית אנחנו נריב על - -

<< אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >>

בוועדת שרים לענייני חקיקה אחד התנאים היה שהצרכן יבקש. זה מהרצון לאזן בין הנטל על העוסקים לבין הנטל על הצרכנים. זו החלטת ועדת שרים.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני אחזור שוב על הנוסח. אנחנו מדברים על בדרך שהסכים הקונה. נוסף על החובה לשלוח בכל חצי שנה בעסקה מתמשכת, כפי שמפורט בסעיף קטן (א), העוסק ישלח לצרכן בסמוך למועד החיוב חשבונית בדרך בה הסכים הקונה, אלא אם ויתר על זכאותו לפי סעיף קטן זה. כמובן שלא יהיה, בהמשך לדברים שאמרנו, תיקון לסעיף קטן (ב), זאת אומרת ,לא תהיה החרגה לגבי תשלומים קבועים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד הנוסח שהקריאה היועצת המשפטית?

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

חברת הכנסת מירב בן-ארי מצביעה במקום חבר הכנסת רועי פולקמן.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, ההצעה אושרה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

נציגי האוצר מסרו לנו כי ההצעה אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה רבה, הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים