פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
20/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 861
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 11:00

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הגברת התדירות של משלוח חשבונית), התשע"ח-2018 (פ/5210/20), של חה"כ מירב בן ארי, איתן כבל, איציק שמולי, יוסי יונה, לאה פדידה, קארין אלהרר, מאיר כהן, עבד אל חכים חאג' יחיא, יואל חסון, אכרם חסון רועי פולקמן

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

מרב בן-ארי

אגם דניאל - עוזרת ראשית חקיקה מכרזים ואזרחי, הרשות ל, משרד הכלכלה והתעשייה

הילה דוידוביץ - משרד המשפטים

קרן חן סופר - מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

יורם תמיר - מנכ"ל, ש.א.ם, מרכז הגז, חברות הגז

וגיף אליאב - יועץ לרשות, רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה נישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל, המכון הישראלי לאנרגיה וסביהב -פורום חברות הגפ"ם, סלקום

מרב תורג'מן

לאה ורון

יפעת קדם



הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הגברת התדירות של משלוח חשבונית), התשע"ח-2018 (פ/5210/20), של חה"כ מירב בן ארי, איתן כבל, איציק שמולי, יוסי יונה, לאה פדידה, קארין אלהרר, מאיר כהן, עבד אל חכים חאג' יחיא, יואל חסון, אכרם חסון רועי פולקמן

שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת, הרשמת, דובר, ערוץ הכנסת, חברתי היקרה והמכובדת. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון –הגברת התדירות של משלוח חשבונית), התשע"ח-2018. היוזמת והמובילה היא חברתי חברת הכנסת מרב בן-ארי. הצטרפו אליה איתן כבל, איציק שמולי, יוסי יונה, לאה פדידה, קארין אלהרר, מאיר כהן , עבד אל חכים חאג' יחיא, יואל חסון, אכרם חסון ורועי פולקמן.

רק רציתי לברך אותך על המעמד המרגש, חיכיתי הרבה זמן. זו ועדה עמוסה. אני רוצה לברך אותך על הדיון בחוק.

את צריכה להגיד את זה אחרת: למרות שיש לנו עוד הרבה דברים חשובים - ההצעה שלך הייתה רק באפריל, הייתה אז פגרה - קידמנו את ההצעה.

לכן הודיתי לך עוד בתחילת דבריי. אין סיבה שאדם שמשלם היום, ורובנו משלמים באינטרנט, לא יקבל את החשבונית ברגע שהוא משלם. זה קורה אצל כמעט רוב החברות, באופן הרבה יותר טוב אצל החברות הממשלתיות, כמו תאגידי מים, חברת חשמל וכאלה. מצאתי שיש חברות - לא נגיד את שמן - שאדם משלם ומקבל החזר מהעבודה. דווקא אלו שהוא יכול לקבל החזר עליהן לא שולחות לו. קיבלתי את הפנייה הזאת מפניית ציבור. נשאלתי למה צריך לחכות חודשיים. בדקנו את החוק, ראינו שזה שישה חודשים. נראה לי שאין סיבה שצרכן לא יקבל את החשבונית ברגע שהוא שילם.

כמו שהם יודעים להוציא לך כשהם רוצים - -

כמו שהם יודעים לדרוש את הכסף.

אני חושב שהצעת החוק הזאת נכונה, טובה וראויה.

אני רק אציין שלא מדובר פה רק על משלוח חשבונית בדרך ממוחשבת, מדובר בכל דרך שנשלחת החשבונית.

נהדר, הרבה יותר טוב. אם אתה יודע לקחת כסף בזמן, תדאג לשלוח את החשבונית.

תיקון סעיף 13ב 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 13ב, אחרי פסקה (א), יבוא

"(א1) נתן הצרכן לעוסק את הסכמתו כאמור בסעיף קטן (א)
וביקש לקבל את פירוט התשלומים מידי מועד חיוב, ישלח
העוסק לצרכן את פירוט התשלומים לפי בקשת הצרכן,
בסמוך למועד החיוב."

יש הגדרה ל"סמוך"?

מה זה "בסמוך"?

יש לי איזה שהוא קושי עם המונח "בסמוך" ועם המונח "מועד החיוב". למה לא לכתוב את המילים "מיד לאחר תשלום", או את המילים "בסמוך לאחר התשלום"?

למה זה לא יכול להיות כמו בקולנוע, שהזמנתי כרטיס ושילמתי?

זה כשזה בדרך ממוחשבת.

הסיפור המרכזי פה, אם את שואלת אותי, זה הממוחשב.

כמובן.

זה הסיפור המרכזי. את הוספת את העניינים הנוספים.

החוק המקורי שלי מדבר על דרך ממוחשבת.

בגלל זה הרחיבו. התיקון הוא הרחבה. למה אתה לא יכול לקבל את זה במקום? כשאתה בסופר משלם, עושים לך חשבון, מוציאים לך מיד את החשבון שלך.

למה החוק היום מגדיר אחת לשישה חודשים? אם זה העניין, אולי פשוט לעשות אחת לחודש, זה הכי הגיוני. היום החוק אומר שישה חודשים. זה לא הגיוני. בוא נלך לחוק המקורי, נתקן לחודש.

סעיף 13ב מדבר על כך שהעוסק חייב לשלוח לצרכן חשבונית כל חצי שנה. כל חצי שנה הצרכן צריך לקבל את פירוט התשלומים שהוא שילם. הסעיף מאפשר בסעיף קטן (א), אם הצרכן מאשר לקבל את החשבונית באמצעות דואר אלקטרוני, לשלוח לצרכן באמצעות הדואר האלקטרוני. זה משהו שבא להקל על העוסק.

הגדרת בדואר האלקטרוני תוך כמה זמן?

"פנגו" זו דוגמה מצוינת. אם אתה נכנס לחניון שמחובר ל"פנגו", את הקבלה על התשלום אתה מקבל כבר ביציאה שלך. איפה הבעיה? אם אתה חונה "פנגו" בכחול-לבן, שאז הם שולחים לך פעם בשנה או פעם בחצי שנה.

זה לא בסדר.

זה כסף שאתה אמור לקבל החזר עליו.

בדיוק על זה הגיעה התלונה. הוא ספק, הוא עובד שמסתובב עם רכבו. אם הוא חונה בכחול-לבן, בסוף החודש הוא צריך להביא את החשבונית. כשהוא מתקשר לחברה, אומרים לו: אדוני, תקבל עוד חצי שנה. למה? הוא שילם בכרטיס אשראי. אני אומרת דבר כזה: אם החוק המקורי מדבר על שישה חודשים, צריך לצמצם את זה לחודש. אם החוק מסייג בסעיף קטן דרך ממוחשבת - -

אני לא חושבת שהוא מסייג בדרך ממוחשבת.

אני לא ראיתי.

אנחנו ביקשנו להחליף את זה למועד החיוב, כי לא כל החברות מחייבות כל חודש, למשל חברות הגז. זו הסיבה היחידה. אנחנו רוצים שזה יהיה לפי מועד החיוב.

מבחינתי, שזה יהיה בהתאמות הנדרשות. יש חודשיים, יש יותר.

בדיוק. זו הסיבה שזה לא אחת לחודש.

לגבי הנושא של החודש, האמירה נכונה. הרבה מאוד תלונות שאנחנו מתעסקים בהן הן בדיוק על הדבר הזה, שאכן לא מגיעות חשבוניות בשום צורה – לא בדואר, לא בדואר האלקטרוני. ההתאמה הנדרשת פה היא כל חודש, או כל מועד חיוב של החברה.

אם יורד לו באשראי, שיהיו לו הקבלות.

הייתי מבקש להוסיף שנטל ההוכחה שצרכן הסכים לקבל את החשבונות בצורה כזאת או אחרת, במיוחד כל השיטות האלו שמעבירות אותנו לדואר האלקטרוני בלי שהסכמתי לזה, צריך לעבור לעוסק, לא לצרכן. אנחנו מקבלים תלונות מצרכנים על כך שהם לא מקבלים חשבוניות במשך שנה, שנתיים. מדובר באנשים מבוגרים שלא יודעים מה לעשות, למי לפנות.

אם מישהו טוען שהוא לא קיבל חשבונית, הוא לא יכול להוכיח. ממילא הנטל להוכיח שהוא שלח את החשבונית עובר לעוסק.

אותי לא מעניין על מי נופל הנטל. זה כבר במצב הקיצון, שכבר הגיע לבית המשפט. אני מדבר איתך עוד לפני. אני רוצה בפרקטיקה.

זו המשמעות של העברת נטל.

אני רוצה את החיים לפני המשפטיזציה. אני רוצה לראות אם אני יודע לעזור, אם בכלל. מה הבעיה? אני אדם שמתכתב עם העולם החדש לא כמו הבנות שלי, שזה העולם שלהן. קל וחומר אנשים מבוגרים ממני שלא יודעים ששלחו להם. אני אגיד לך איפה אתה יכול לפתור את זה. אנחנו היום יותר ויותר בפרקטיקה של החקיקה הצרכנית שאומרת שהצרכן הוא זה שקובע באיזו שיטה הוא מבקש לקבל את החשבונית. זה מסתדר עם מה שאמרה עורכת הדין הילה דוידוביץ'. הרי אתה יודע שקנית, שחנית, שעשית. אני יודע שאני אמור לקבל. אם יש לי חשבונות ששילמתי לבזק ולהוט, אני יודע שאם אני לא מקבל במייל, משהו כאן לא בסדר. הרי הם שאלו אותי איך אני רוצה לקבל את זה, אם עדיף לי לקבל את זה בדואר אלקטרוני. זה כמו שאני הולך להוציא דואר מהתיבה. אני יודע שאם לא קיבלתי בתקופה הזאת, אני צריך להרים אליהם טלפון.

עכשיו נהייתה איזו חברה ששולחת לך את הסכום שחייבו אותך. ביקשתי שישלחו לי את החשבונית במייל כי יש לי החזר הוצאות. כבר שלושה חודשים אני בשיח עם החברה שתשלח לי את החשבונית. היא שולחת לי: בחודש אוקטובר שילמת 200 שקל. מה זה הדבר הזה? תשלחי חשבונית, מה הבעיה? לקחת את כרטיס האשראי ואת הכסף? כמה עולה חשבונית? כל חודש אני מתקשרת אליהם. אני רוצה שהאדם יקבל חשבונית למייל. לא סיכום, לא קשקוש של מספרים, חשבונית. גם את העניין של שישה חודשים צריך לשנות.

אני רוצה לדייק את הדברים. הסעיף מדבר רק על עסקה מתמשכת, לא על עסקה חד פעמית.

על זה אני מדברת.

אינני יודעת אם תשלום חנייה ב"פנגו" הוא עסקה מתמשכת או עסקה חד-פעמית.

מתמשכת.

אני לא בטוחה. הסעיף הזה בא, מעבר לחובה להוציא חשבונית חד פעמית לפי חוקי המיסוי על כל עסקה, להוסיף ולומר שבעסקה מתמשכת יש חובה לפרט את אותם תשלומים חצי שנה אחורה. יש גם חובה שנתית.

למה חצי שנה? אם יש לי עסקה מתמשכת, אני רוצה לקבל כל חודש את החשבונית. מה זה שישה חודשים? זה לא הגיוני.

זה הסעיף שמשנים עכשיו.

אני רוצה שנבהיר כאן שני דברים. אני חושב שאני מחובר לדברים שאומרת חברת הכנסת בן ארי. יש הבדל בין סיכום תשלומים שאתה מקבל כל חצי שנה.

שזה הסעיף היום.

לא התכנסנו בשביל העניין הזה. הרצון של חברת הכנסת בן ארי הוא לא לבוא רק בשביל סתם לנג'ס. מדובר פה באנשים שמפסידים כסף כל חודש. כרטיס האשראי הוא כרטיס האשראי שלי, הוא פרטי, זה לא כרטיס אשראי של החברה. אצל חלק מהעובדים ההוצאה היא מאוד גדולה. קחי לדוגמה כאלה שנוסעים כל יום. זו הוצאה כבדת משקל. אני אתן דוגמה את הכנסת. אני לא אלך לעולמות תוכן אחרים, על עצמי אני אדבר. יש תקציב בעניין הרשתות החברתיות שאתה מקבל. הכנסת לא משלמת את זה באופן ישיר, אנחנו משלמים בכרטיס אשראי.

אתה לא צרכן. צרכן זה מי שעושה שימוש לצורך אישי, ביתי או משפחתי. כנראה שמי שמקבל החזר הוא עסק, הוא לא עושה את זה כצרכן.

יכול להיות החזר הוצאות גם לאדם פרטי שעובד בעסק.

את יודעת כמה מקרים יש היום שהעוסק בא ואומר: אחי, בוא נסכם בינינו שאתה בסוף כל חודש מביא לי את החשבוניות? זה כך גם אצל עובדי מדינה, אלא שמקבלים החזר נסיעות. פעם היו אוספים את כרטיסי הנסיעה ומקבלים את הכסף חזרה.

הסעיף המקורי מדבר על פירוט תשלומים, אנחנו מדברים על חשבוניות. צריך להפריד, כי פירוט תשלומים זה לא חשבונית.

נתקן את זה.

הצעת החוק הספציפית מתייחסת לחשבוניות, לא לפירוט תשלומים, שזה משהו אחר לחלוטין.

אם הייתי יודע שהחוק ידבר רק על פעם בחודשיים במקום פעם בחצי שנה, לא הייתי מביא את החוק היום, בלי לעלוב בחברתי.

אני מסכימה איתך.

כל אחד רשאי לקבל חשבונית מידי חודש. יש פסיקה של בתי משפט שאומרת שיש שימוש מעורב. בן אדם יכול להיות עצמאי ולקבל חשבונית שתשמש אותו גם כצרכן וגם לקיזוז הוצאות. החלוקה לא ברורה. אין חולק על כך שאת אותן חשבוניות צריכים לקבל. הצעת החוק מדברת על כך שהצרכן צריך לבקש לקבל. אני חושב הוא לא אמור לבקש לקבל.

לאינטרנט, לאי-מייל.

העניין שזה בסמוך למועד החיוב הוא מצוין, רק הייתי מוסיף את המילים "או חודש לפחות". הייתי כותב שתי חלופות.

אנחנו העלינו את הבעיה של ההצמדה למועד החיוב רק בגלל הדו-חודשי. אם לא, זה היה בניגוד לאינטרס הצרכני.

זה בסדר גמור. לי אין בעיה עם זה.

אנחנו רוצים לפתור בהצעת החוק הזאת שתי בעיות שעולות. בעיה אחת, חברה כמו חברת הוט שמחויבת רק לשדר טלוויזיה, היא לא מחויבת לשלוח חשבונית. זה ההסכם שלה, זה הרישיון שלה. בעיה שניה, מצב שבו צרכנים ביטלו עסקה עם עוסק מסוים, עם חברת אינטרנט מסוימת, ועדיין ממשיכים לחייב אותם. כל עוד הם ישלחו חשבונית, אני אוכל לעלות על זה, אבל אם לא יישלח כל חודש, אני פשוט לא יידע, הם יוכלו לחייב אותי שנים קדימה.

אתה אמור לעקוב. יש סעיף אחר שמטפל בהמשך חיוב בעסקה מתמשכת לאחר הודעת ביטול.

עניין פירוט התשלומים פחות מעניין אותי, עם כל הכבוד. אין לי בעיה שהוא יישלח פעם בחצי שנה, זה בסדר גמור. את לא רוצה כל שבוע, כל חודש לקבל. מה כן? כל תשלום חשבון על פי הלו"ז שלו. אם זה גז, פעם בחודשיים.

בהתאם למועד החיוב.

בסמוך למועד החיוב יקבל הצרכן את החשבונית, את הקבלה, על פי הסיכום בינו לבין העוסק על אופן ההתקשרות ביניהם. יש אחד שאומר שהוא רוצה את זה באינטרנט. כל אחד אומר את זה בדרך שלו.

אני לא חושבת שצריך להתייחס לאופן ההתקשרות.

עולמות התוכן הם שונים. מישהו יכול לומר: למה אתה שולח לי את זה לדואר, ממזמן כבר אין לי.

זה בהתאם לבקשת הצרכן.

כן.

אם הוא ביקש לקבל את זה בדואר, הוא יקבל את זה בדואר. אם הוא ביקש לקבל את זה במייל, הוא יקבל את זה במייל.

רק לשים לב שהעניין שזה יהיה בהתאם לבקשת הצרכן, שעל זה דיברתי עם הרשות והם הסכימו איתי, לא ייצור חיוב לעוסקים קטנים לשלוח באינטרנט כשאין להם את האופציה של אינטרנט, הם שולחים את זה עדיין בדואר רשום.

אם אתה בא לעסק ובעל העסק אומר לך: אין לי אפשרות לשלוח באינטרנט, אתה לא תגיד לו: אני מחייב אותך ללכת לקנות - -

בגלל זה אני מבקשת שזה לא יהיה בהתאם לבקשת הצרכן. הניסוח יכול להטעות.

אם אני מבינה נכון, הולכים לכיוון של חיוב כל עוסק לשלוח חשבונית בעסקה מתמשכת. יש פה הרחבה של הצעת החוק, הרחבה של מה שהוצע. דבר ראשון, וסליחה על הפורמליסטיקה, זה בניגוד להחלטת ועדת שרים. ועדת שרים החליטה על ברירת מחדל של משלוח פעם בחצי שנה, מתוך רצון של אי הכבדה. דבר שני, אני לא יודעת מה המשמעות של הנטל על כלל העוסקים לשלוח כל חודש חשבונית בדואר רשום.

מי אמר בדואר רשום?

דיברנו על הדרך בה יבחר הצרכן. נגיד שצרכן בוחר בדואר - -

כשאני בא עכשיו לבעל חנות, לעסק קטן, הוא אומר לי: אח שלי, אני יכול לשלוח לך את זה בדואר, במייל או בווטסאפ, מה אתה מעדיף. הוא אומר לו את האפשרויות. בכמעט כל המקומות שהייתי בהם ועשיתי עסקה מתמשכת או עסקה לא מתמשכת שאלו אותי לאן אני רוצה שישלחו לי את החשבונית.

אין עליהם חובה לשלוח כל חודש.

משרד המשפטים, יש פה הצעה שמגינה על הלקוח.

על מי את מגינה? אפשר במשפט האחרון להגיד שמשלוח החשבונית יהיה בדרך שבה הוסכם בין הצדדים.

אמרנו. אותה מטריד משהו אחר.

נראה לי שגם זה מטריד אותה. היא לא רוצה להפיל עליהם חובות שלא הסכמנו.

היא אומרת: אם הוא היה שולח לו פעם בחצי שנה, עכשיו אתה מחייב אותו כל חודש.

זה על פי דין. חובה להנפיק חשבונית על פי דין. סך הכל מחדדים איזו שהיא נקודה. חייבת לקוח? אתה צריך להנפיק חשבונית. גם על פי דין אתה צריך להמציא אותה. אנחנו מחדדים משהו שלא מתבצע למרות הוראות החוק. אין פה חידוש

אני מסכים. למה חובת ההנפקה? בשביל שהוא יעשה לו ארכיון בבית? יש לו את החובות שלו למס הכנסה. אני מתנצל, גברת דוידוביץ, אבל זה נשמע לי מופרך שהדבר הזה בכלל לא מתקיים. ברוב המקרים זה גם דרוש למס הכנסה, כי מי יודע בחצי השנה הזאת מה הוא עשה, איך הוא גלגל את זה. יש את הסיפור של חשבוניות פיקטיביות וכל מיני דברים מהסוג הזה. אם אדם קנה, הוא צריך לקבל את הקבלה שלו.

זה אלמנטרי.

לא בעסקה חד פעמית.

לא בעסקה חד פעמית.

הסכמנו על עסקה מתמשכת כבר לפני רבע שעה.

בחד פעמי צריכים לתת מיד. בחד-פעמי אתה מקבל. בעסקה מתמשכת אתה לא נמצא מולו כל חודש.

הילה, אם הדברים הם כאלה, מה הקושי? זה בדיוק מה שנאמר בהצעת החוק המקורית, שבכל חודש, בהתאם לבקשת הקונה. השאלה אם אתם רוצים שרק לבקשת הקונה הוא ישלח לו בכל חודש את פירוט התשלומים, או שיש - -

זה מה שהיה במקור. עכשיו אומרים שזה יהיה גם אם הוא לא מבקש. יש פה הרחבה.

האם גם אם הוא לא מבקש הוא ישלח לו את פירוט התשלום בסמוך למועד החיוב?

גברת דוידוביץ, לא כולם למדו משפטים ועובדים במשרד המשפטים, אני אומר את זה לא בציניות. רובנו אנשים רגילים שקונים, עושים עסקאות. האדם לא חושב אם יש סעיף שאומר שאם הוא לא מבקש מהעוסק אז העוסק לא ישלח לו. האדם קונה, כל חודש משלם. זה האדם הכי סביר שיש. מה, אני אלך לחקור כל אחד: אח שלי, איך תשלח לי את זה? חוץ מהוט, ששם יש את העניין הזה, בכל המקומות האחרים זה צריך להיות עניין שבשגרה. אם אני משלם לך כל חודש או כל חודשיים, זה הדבר הכי לגיטימי שצריך לעשות. מה שקורה היום בגז, בחשמל או במים, זה שהם שולחים בהודעות לתשלום: אם אדוני רוצה להפסיק לקבל את החיוב - - דרך אגב, אם הם רואים שאתה לא פותח את החשבונית במייל אחרי תקופה מסוימת, הם חוסמים, הם מפסיקים לך לשלוח את זה במייל, הם שולחים לך בדואר.

גם אשראי.

היה לי את זה. בהתחלה הייתי מתעצל, היה לוקח לי זמן, עד שחסמו אותי.

איך הוא יודע אם פתחתי?

ועוד איך. יש כאלה ששולחים לי: למה אתה לא פותח את המייל שלי?

גם בלי אישור מסירה?

כן. זה לא כמו בווטסאפ שאתה רואה שני "וי". יש היום טכנולוגיות מאוד מתקדמות. הצעת החוק שאנחנו כבר דנים בה 46 דקות היא כל כך פושטית, היא הכי מתבקשת. אני באמת מופתע. אפרופו הגנת הצרכן, יש לנו את החוק של ביטול ספאם. מה הסתבר? אם חברה – אחת החברות המפורסמות - שולחת לך הצעה ואתה רוצה שלא ישלחו לך יותר, הביטול שאתה שולח עולה כסף. מה, השתגעתם? מה זה, הרצחת וגם ירשת? אם אני שולח אס-אם-אס חזרה שאני לא מעונין, זה עולה כסף.

חברת התקשורת גובה את זה.

כן, בוודאי. איך עבדה הנוכלות שעלינו עליה? מה את חושבת, חברת הטלפוניה לא קיבלה את הכסף שלה? היא קיבלה את הכסף שלה. אותה לא מעניין כלום.

אם אתה לא מחייב את העוסק לשלוח כל חודש אלא רק לפי בקשת הקונה, אני תוהה מה המשמעות של הפירוט כל חצי שנה.

יש הבדל.

זה לא לבקשת הקונה, זה בהתאם למה שהוסכם בין הצדדים. מה הבעיה?

מה שהוסכם בין הצדדים מתייחס לדרך שבה הם שולחים את החשבונית. יש הבדל בין זה שהקונה מבקש לקבל כל חודש את החשבונית, לבין הדרך שבה הם הסכימו.

החצי שנה צריך להישאר מסיבה פשוטה.

כי יש כאלה שלא מאמינים?

לא.

כי זה פירוט תשלומים.

אם הוא לא רוצה לקבל כל חודש, הוא אומר שהוא לא רוצה לקבל כל חודש. זה החלק הקל. זה יהיה אחד למיליון לקוחות.

אתה חייב לכתוב במפורש שהוא רשאי לבקש שזה יישלח לו רק כל חצי שנה.

יש חצי שנתי ושנתי.

אני לא מבטל את החצי שנתי ואת השנתי, כי אני רוצה לעקוב שהעבירו לי את הכל. גם כששולחים לך במייל, אתה לא תמיד על זה. לכל חבר כנסת יש טלפון, לא משנה שזה חרטה ברטה. אין לי טלפון קווי בבית, אבל גובים ממני דמי שימוש קבועים. ירדו לי סכומים במשך הרבה חודשים מכרטיס האשראי שלי. אני הייתי אמור לקבל החזר. איך זה עובד? אם לא לקחתי את הקבלה ולא הגשתי אותה, אני לא מקבל החזר. זה הצטבר אצלי לאלפי שקלים.

זה המהות של החוק.

אני אתן לך סתם דוגמה מצוינת שקרתה לי. אשתי קיבלה לפני שנתיים אס-אם-אס מבזק: "אנחנו שמחים להיענות לבקשתך לבטל את ה-NGO". איך ביטלתם אם לא היה לי, אם לא ביקשתי? ראיתי בכלל כתובת שלא גרנו בה 17 שנה. ה-NGO עוד לא היה בכלל שגרנו בדירה ההיא. כיוון שהם לא שלחו לי את הקבלות, את החשבוניות על התשלומים, אז הם המשיכו לגבות ממני במשך שנים. זה הגיע לאלפים. זו גבייה מיותרת על שירות שלא ביקשתי, על שירות שלא קיבלתי. אלפי שקלים ירדו לי. אם הם לא היו כותבים לאשתי, אז עד היום הזה - -

היית מקבל מ-2012 פעם בחצי שנה.

גם היום יש להם חובה לשלוח לי, אבל לא שלחו לי.

לא נעים לי להגיד לך, אף אחד לא שולח פירוט פעם בחצי שנה.

פירוט זה לא חשבונית. רוב החברות שולחות חשבוניות. אנחנו מדברים על חריגים. "פנגו" היא דוגמה מצוינת וקלאסית. אתה צריך להתקשר אליהם, אחר כך לבקש.

אני צריך לעבור אחר כך, להתחיל לסמן כל מקום. זה לא לעניין.

אני רוצה לומר מה אני חושבת שהנוסח צריך להיות. אם יש לכם הערות, אני אשמח לשמוע. הסעיף אומר שאם הוא שלח בכל חודש, הוא לא צריך לשלוח כל חצי שנה.

את מדברת על הסעיף הקיים בחוק, או על ההצעה?

הסעיף הקיים בחוק קובע שאם לא נשלחו קודם לכן למען של הצרכן פירוט התשלומים.

זה רק העתק החשבוניות, זה לא הפירוט.

זה פירוט התשלומים. את פירוט התשלומים את צריכה להשאיר כמו שזה. הם רוצים עכשיו את החשבונית.

אם הוא לא שלח קודם לכן את החשבוניות, הוא צריך לצרף אותן לפירוט התשלומים.

אם ככה, אז נוסף על החובה לשלוח בכל חצי שנה בהתאם לסעיף קטן (א), העוסק ישלח לצרכן בסמוך למועד החיוב חשבונית בדרך בה ביקש הקונה.

חד משמעית כן.

בכל זאת רוצים להשאיר את האופציה לקונה לבקש את זה במייל או בדואר רגיל.

מה שיש לעוסק, את האפשרויות שמתקיימות אצלו.

השאלה אם לאפשר לו לוותר על זכאותו לפי סעיף קטן זה ולהשאיר את האופציה לקבל כל חצי שנה אם הוא לא מעוניין.

אין לי בעיה.

יש צרכנים שיבטלו. אני מכירה לפחות אחד כזה.

אלא אם כן הוא ויתר על זכאותו לפי סעיף קטן זה.

יש את הרישא של 13ב, שזה הרשאה לחיוב כרטיס אשראי. זה רק עסקאות שזו דרך התשלום.

אנחנו מדברים באותן עסקאות המפורטות בסעיף קטן (א). זה יחול גם כאן.

היום בחובה של החצי שנה מוחרגות עסקאות שהתשלום קבוע.

אני רוצה להשאיר את הסעיף שנוגע לתקופתי אותו דבר, לא לגעת בו.

האם ההחרגות שחלות על החצי שנה חלות גם בחיוב החדש?

מה שכתוב כל חצי שנה יישאר, אלא אם כן הלקוח יבקש, אלא אם כן הלקוח יגיד: מיותר לי, לא צריך את זה. לי חשוב יותר העניין הזה. זה באמת גם הרוב. אנחנו פשוט מסדירים את העניין. אני לא רוצה לחייב את מי שעד היום לא הייתה עליו חובה לשלוח כל חצי שנה. זה לא. לגבי התקופתי, במה שהחוק היום קובע אני לא נוגע, אני לא משנה, לא מוסיף, לא גורע. אני לא רוצה לפתוח את זה, זה נראה לי מיותר.

אנחנו מדברים על אותן עסקאות המפורטות בסעיף קטן (א). אני חושבת שהרציונל של הצעת החוק הוא דווקא לגבי התשלומים המשתנים, לאו דווקא לגבי התשלומים הקבועים.

זה לא משנה. כל עוד הוא משלם כל חודש, הוא צריך לדעת ולקבל על זה חשבונית. הוא צריך לדעת כמה הוא שילם.

אני אגיד לך איפה הבעייתיות בדברים האלה. למה אני כל הזמן נלחם על כך שצריך לעשות בדיקה של הפירוט של דמי השימוש הקבועים?

זה עבר.

אני יודע שזה עובר. אני רוצה לראות את האפקטיביות, לראות מה באמת כותבים שם, אם הם נותנים את הפירוט.

זה נכנס לתוקף?

כן. תביני, הצרכן בחיים לא יכול לעלות על זה, זה בסך הכל שלושה וחצי שקלים. מי שם לב? אבל זה מצטבר למיליונים. זה דבר אחר. יש חשבונות שנוגעים לשימוש. אני רוצה לראות אם ירדתי בצריכה שלי, עליתי בצריכה שלי.

הסעיף עצמו מדבר על שימוש. סעיף קטן (ב) קובע שהחובה לשלוח כל חצי שנה לא חלה אם התשלום הוא תשלום חודשי קבוע. השאלה אם אנחנו רוצים להחריג בסעיף קטן (ב) גם את החובה לשלוח לו כל חודש.

מה שהוא כל חצי שנה בחוק - -

הוא חל על תשלום קבוע.

אני לא מתעסק עם זה.

השאלה אם אתה רוצה לכלול בהצעת החוק של חברת הכנסת בן ארי את החובה לשלוח פירוט כל חודש גם על תשלום קבוע.

משהו שלא משתנה לפי צריכה שלך, לזה היא מתכוונת. סכום קבוע חודשי.

למה לעשות את ההבחנה הזאת?

זה קיים היום.

זה לא רק בשביל זה. זה לא קשור למשתנה. נניח יש לי ויכוח על הירושה, סתם אני אומר את זה, ואנחנו יושבים עכשיו בבית ורוצים לראות לאחור אם לקחתי על המשפחה שלי לשלם הוט בבית. למה שזה לא יהיה לי?

אין בעיה. אנחנו רק צריכים להבהיר את זה בנוסח.

תסדירו את זה.

אני אומר שסעיף קטן (ב) יחריג תשלומים קבועים רק מהחובה לשלוח בכל חצי שנה, לא מהחובה לשלוח כל חודש. זו כוונתם של חברי הכנסת.

את עושה שימוש במילים "ביקש הצרכן". אני מציע לכתוב את המילים "בחרו הצדדים לשלוח". אני מעדיף את המילים "בחרו הצדדים לשלוח" מאשר המילים "ביקש הצרכן", כי זה מטיל עליו חובה. לעניין ההגדרה עצמה - בסמוך למועד החיוב, או אחת לחודש לפחות.

אי אפשר לעשות אחת לחודש.

כשאני אומר שתי חלופות, זה אומר שאני אבחר.

בסמוך למודד החיוב כולל לך את זה.

לא כולל. מה אם החיוב הוא פעם בשבוע?

איפה יש דבר כזה?

"פנגו", כמו שאמרו לך, זה חיוב מידי, ואז מה את עושה?

החיוב ב"פנגו" הוא חודשי.

לא תמיד. יש עסקאות שאתה מתחייב. כשאת עושה חלופה, את סוגרת הכל.

מירב, תקריאי את זה, אנחנו מעלים להצבעה. בין שנייה לשלישית אנחנו נריב על - -

בוועדת שרים לענייני חקיקה אחד התנאים היה שהצרכן יבקש. זה מהרצון לאזן בין הנטל על העוסקים לבין הנטל על הצרכנים. זו החלטת ועדת שרים.

אני אחזור שוב על הנוסח. אנחנו מדברים על בדרך שהסכים הקונה. נוסף על החובה לשלוח בכל חצי שנה בעסקה מתמשכת, כפי שמפורט בסעיף קטן (א), העוסק ישלח לצרכן בסמוך למועד החיוב חשבונית בדרך בה הסכים הקונה, אלא אם ויתר על זכאותו לפי סעיף קטן זה. כמובן שלא יהיה, בהמשך לדברים שאמרנו, תיקון לסעיף קטן (ב), זאת אומרת ,לא תהיה החרגה לגבי תשלומים קבועים.

מי בעד הנוסח שהקריאה היועצת המשפטית?

חברת הכנסת מירב בן-ארי מצביעה במקום חבר הכנסת רועי פולקמן.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

תודה, ההצעה אושרה.

נציגי האוצר מסרו לנו כי ההצעה אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.