פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת הכלכלה
05/11/2018

הכנסת העשרים

הכנסת



12
ועדת הכלכלה
05/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 845
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז בחשון התשע"ט (05 בנובמבר 2018), שעה 13:00

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - דחיית תקופת פרעון הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ז-2017 (פ/4381/20) של חה"כ יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב, איציק שמולי, דב חנין, חיים ילין

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
יעקב אשר

שלי סבן - מנהלת מחלקת ביטוח חיים, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, משרד האוצר

יפעת ששון - עו"ד, מח' ביטוח חיים, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, משרד האוצר

אהוד מוריה - מנהל שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, משרד האוצר

אורית להב - רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, משרד האוצר

איציק דניאל - רפרנט שכר ומאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

ליאור ששון - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רונן ניסים - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

גרניט אופק - מנהלת יחידת האסדרה (בנק-לקוח), הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

מיקי טמיר - עו"ד, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

אליסה דברה - מנהלת, עמותת עוז – בנקים לא מעל החוק

יעקב רוטנברג - המשמר החברתי

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד הבנקים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם אופן ישיר: בנק הפועלים)

נעמה דניאל
ענבר הרשקוביץ
מיכל נבו (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת



הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - דחיית תקופת פרעון הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ז-2017 (פ/4381/20) של חה"כ יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב, איציק שמולי, דב חנין, חיים ילין

צוהריים טובים לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, היועצות המשפטיות, הרשמת, הדובר, ערוץ הכנסת, ברוכים הבאים.

על סדר היום הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – דחיית תקופת פירעון הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ז-2017 של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב, איציק שמולי, דב חנין וחיים ילין. אני לעולם לא זוכה שיחתים אותי חבר הכנסת יעקב אשר על הצעות החוק המדהימות שהוא מגיש.

אני מוחה בתוקף, אדוני היושב-ראש.

הייתה רק הצעת חוק אחת, דרדלה, שאתם הליטאים הכנסתם אותי ככה באמצע.

אני מבקש להכניס לפרוטוקול הוראה לכל העוזרים שלי: מהיום והלאה אחרי גפני – כבל.

גפני, מקלב ואז כבל.

אחרי גפני – כבל. בכל זאת אותה סיעה...

אנחנו בהכנה לקריאה הראשונה, אם אני לא טועה.

ברשותך, אאפשר לך להגיד בשתיים וחצי מילים במה דברים אמורים ונעבור להקראה. כבר באת בדברים עם משרדי הממשלה?

לא. לא הבנתי שיש התנגדויות.

בלי קשר. אתה יודע, הם מתנגדים גם אם לא צריך.

בבקשה, חברי יעקב אשר.

תודה, אדוני היושב-ראש.

הצעת החוק הזאת היא בעצם הצעת חוק קטנה אבל חשובה, מסוג הדברים הקטנים והחשובים, שבוודאי החשיבות שלהם היא במיוחד בתקופת האירוע שלהם.

אנחנו יודעים שאנשים לוקחים משכנתאות, ואדם שנפטר, לפעמים המשפחה עוד לא יצאה מן הבעיות הקשות של התארגנות מחדש של החיים וכולי, ובינתיים ההלוואה או המשכנתה שהוא לקח בחייו ממשיכה לעבוד גם כשמשק הבית משתנה, גם כשיכול להיות שמדובר באדם שאין לו הכנסות נוספות.

אתה מתכוון למי שאין לו ביטוח.

למי שאין ביטוח. למי שיש ביטוח, בדרך כלל זה הולך ישירות. יש אולי הליכים כאלה ואחרים. אם יש הליכים כאלה ואחרים אז אני מבקש גם אותם לחסוך.

לכן ביקשנו בהצעת החוק הזאת לאפשר דחייה. הרי מה קורה? כשבאה המשפחה ורוצה להסדיר את העניין בני המשפחה צריכים להביא צו ירושה ומסמכים נוספים כאלה ואחרים. בואו ניקח בחשבון: קמו מהשבעה, נגמר השלושים, מקימים מצבה, הילדים.

אפילו גם צו ירושה, לצערי, ואני אומר את זה מניסיון, אפילו אישור פטירה- - -

אפילו למות קשה כאן.

אתה לא מבין כמה. חס וחלילה אני לא מאחל לאף אחד אבל כשזה קורה ואתה נדרש להתמודד עם העניין הזה – אני לא מתאר לעצמי איך זה- - -

בקיצור, זה חודשים של פרוצדורה שהמשפחה צריכה לעשות תוך כדי אבלותה, תוך כדי הטראומה שפגעה בה. אפשר לקחת את זה גם למקרי קיצון, אם זה טראומה של אדם צעיר מאוד, או של אדם שמת בצורה טרגית, למשל בתאונה או משהו מן הסוג הזה. הדבר האחרון שהמשפחה תתחיל לטפל בו זה לרוץ להשיג צו ירושה ודברים מן הסוג הזה.

לכן ביקשנו לתת דחייה של עד 12 חודשים, שבתוך התקופה הזאת יסודר העניין הזה: חברת הביטוח תיקח על עצמה את מה שהיא צריכה לקחת. במשכנתה יש ביטוח אוטומטי, אבל גם עד שחברת הביטוח נכנסת לעניין צריך להביא לה את המסמכים. זאת כל הבקשה.

אנחנו מבקשים להחיל את הדבר הזה מעכשיו, כלומר כל אדם שחלילה – ואני מאחל שזה לא יקרה – ייפטר מעולמו אחרי החלת החוק הזה, כבר תחול ההנחיה הזאת לבנקים או למי שאחראי על הדבר הזה.

זה הכול, אדוני. מבחינתי אפשר לסיים בעוד 20 שניות.

עכשיו בואו נראה אם אתה צדקת או אני צדקתי, אם הממשלה חייבת בכל מקרה להגיד משהו או לא.

קודם כול, תהיה סמוך ובטוח שכן. בבקשה.

אני מן המחלקה המשפטית בבנק ישראל. אנחנו לא מתנגדים להצעה, אז זה 1–0 ליושב-ראש...

חייבים להעביר את זה, הרי הנגידה מתחלפת בעוד שבועיים.

אבל יש לנו כמה הערות. היינו בקשר עם הייעוץ המשפטי לוועדה.

נעבור להקראה ואז תעירו.

הערות מהותיות?

יכול להיות שכן.

תיכף נראה. הוא אומר שזה כבר עניינים של ניסוח. יכול להיות שזה יהיה מהותי, או לא.

בעיקרון, הקביעה שזה חל מיידית היא בסדר?

צריך לראות מה תקופת ההיערכות של הבנקים.

ברור, אבל אני מתכוון שזה לא אומר רק מי שלוקח משכנתה מהיום אלא גם מי שלקח משכנתה לפני 15 שנים וחלילה נפטר אחרי שהחוק נכנס לתוקף.

אם זה לא יקרה – החוק לא שווה. עזוב, בחייך.

יש לי הערה לעניין שאולי הוועדה וכבוד חברי הכנסת ואולי גם בנק ישראל לא מודעים לה. אני מעמותת "עוז – בנקים לא מעל החוק". הייתה תקופה שהבנקים עשו פוליסות ביטוח בתוך הבנקים.

נכון. הן עושות את זה גם היום, דרך אגב.

אבל קרה משהו בקיץ האחרון, שלמעשה פג תוקפן של הפוליסות האלה בפברואר והבנקים הוציאו את ההודעה ללווים באיחור רב מאוד, באיחור של חצי שנה, שעליהם לעשות פוליסה. זאת אומרת, יש ציבור גדול שחושב שיש לו פוליסת ביטוח ולמעשה אין לו.

את זה אני לא מכיר.

אני מכירה, קיבלנו פניות.

בנק ישראל, אנא תבדקו אם יש בכלל דבר כזה. לראשונה אני שומע את זה. אני רק יכול לומר לך שיש מלחמת עולם בין חברות הביטוח בנושא ביטוחי משכנתאות. אני אומר את זה מידע אישי. אתה לא יוצא מן הבנק עד שהבנק אומר "אני – עליך", ובכל כמה שבועות מתקשרים אליך, לא משנה אם זה חוקי או לא חוקי: "לאדוני יש ביטוח משכנתה? אולי זה, אולי זה, תעבור אלינו, יש לנו הצעות טובות יותר". אבל אנא בידקו, כי אם זה נכון אז צריך לתת על זה את הדעת.

אני רוצה לדייק, לעשות פה כוונון עדין – ההפניה במיוחד ללווים שמלאו להם 60 שנים. תבדקו את זה בבקשה לגבי לווים שלקחו הלוואה בעבר ומלאו להם 60 שנים.

אבדוק בשנה הבאה.

יכול להיות שיש לנו שם ציבור שלא מכוסה.

תודה. נעבור להקראה. כמובן תינתן אפשרות להתייחס לדברים על פי הסעיפים.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – דחיית תקופת פירעון הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ז–2017

"הוספת סעיף 9ח1.
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 9ח יבוא:



"דחיית תקופת פירעון הלוואה לדיור בשל פטירה
9ח1.
(א) על אף האמור בכל דין או הסכם, נפטר לקוח שקיבל מתאגיד בנקאי הלוואה לדיור, ידחה התאגיד הבנקאי את תקופת פירעון ההלוואה, לבקשת מי שחייב להמשיך לפרוע אותה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהמבקש הציג לתאגיד הבנקאי תעודת פטירה.







(ב) תאגיד בנקאי לא יגבה ריבית פיגורים או ריבית שונה מזו שנקבעה בהסכם ההלוואה בשל דחיית מועד פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א).







(ג) נדחה מועד הפירעון של ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים חודשיים כמספר החודשים שנדחו."

אני מאיגוד הבנקים.

בסעיף קטן (א) כתוב "ידחה התאגיד הבנקאי". אתם יודעים היום שמשכנתאות ניתנות לא רק על ידי תאגידים בנקאיים.

את צודקת. "כלל" בוודאות נותנת.

נכון, צריך לכתוב את המילה הנכונה.

מי שנותן משכנתה. אני לא יודעת איך בדיוק להגדיר את זה כרגע אבל צריך למצוא את ההגדרה.

אנשי רשות שוק ההון יתייחסו.

בסעיף קטן (ב), באותם מקרים – ואנחנו חושבים שזה 95%, אולי יותר – שיש ביטוחי משכנתאות – ואגב, זה גם אינטרס של הבנק עצמו שיהיה ביטוח, אפילו כשהוא לא המבטח.

נכון.

אנחנו יודעים מניסיון, כשאחר כך חברת הביטוח משלמת, היא משלמת גם ריבית פיגורים, אם נצברה. כך שאין שום סיבה שסעיף קטן (ב), שקובע שלא תהיה ריבית פיגורים, יהיה כאן. אם היה אכן פיגור ויש ביטוח, וחברת הביטוח תשלם אחר כך את הסכום עם ריבית הפיגורים- - -

הבנתי את מה שאת אומרת. הבעיה שלי לא כשהכול מצוין. כשהכול מצוין אז אין בעיה. אני רוצה שיובהר בנוסח שהמשמעות היא: אם מתקבל, אז אין בעיה. כל העניין הוא איך אני גורם לכך שמי שלא ב-loop לא יימצא ניזוק מן התהליך.

אני מרשות שוק ההון.

בהתאם לפוליסות החברה מחויבת לשלם 12 חודשי פיגורים, אבל עד לקרות מקרה הביטוח. מקרה הביטוח הוא מקרה הפטירה ולא אחרי הפטירה. לכן זה לא נכון. אנחנו גם שגינו בזה.

זאת אומרת, אם הריבית נוצרה כתוצאה מהפטירה היא לא תשלם?

לא.

מהניסיון שלנו חברים אמרו בבנקים שהם מקבלים כסף- - -

אני לא יודעת מה חברים מקבלים. אני יודעת מה כתוב בפוליסה, מה ההוראות בפוליסה.

נבדוק את זה.

השתנו ההוראות. זה רק תחנה ראשונה, תהיה לנו כמובן עוד אפשרות לשנות.

לגבי סעיף קטן (ג), כאן מישהו יצר מנגנון, שלמשל היה פיגור של שלושה חודשים אז צריך להאריך את ההלוואה בשלושה חודשים. הדבר הזה מסובך מאוד. אם רוצים להחיל את זה מהר ככל הניתן, מה שקורה בבנקים היום – ואגב אנחנו שומעים, ואולי חשוב לדעת, שיש הרבה בנקים שכבר היום מאפשרים את זה ועושים את זה.

דיברנו על זה בדיונים קודמים.

בנקים עושים את זה, לא מיוזמתם אלא מתוך הבנה שזאת הסיטואציה.

הדבר שיותר מתאים לבנקים הוא את הסכום הזה לצרף לתשלומים אחרים ולא להאריך את תקופת ההלוואה. זה יוצר פשוט מערבולת מיכונית מורכבת.

לא הבנתי. אני מתנצל, אם את הבנת אז תסבירי לנו.

חשבתי שאני האידיוט היחיד פה, אבל אני רואה שזה לא כך...

אל תתפלא, אתה לא האידיוט היחיד...

כנראה לא הסברתי טוב. בסעיף קטן (ג) עשו מנגנון שבעצם באותם תשלומים שלא שולמו, ישלמו אותם אחרי סוף ההלוואה. כלומר, אם נותרו עוד עשרה תשלומים ושלושה לא שולמו אז עכשיו יהיו עוד 13 תשלומים. בפועל מה שאנחנו עושים, לוקחים את אותם סכומים שלא שולמו ומצרפים אותם לתשלומים שעדיין יש לשלם. זה דבר שהוא הרבה יותר סביר.

אבל מי יכול לעמוד בזה?

כאן הייתה כוונה שלא יפלו פתאום סכומים שהמשפחה לא יכולה לעמוד בהם.

זה לא יוצא עד כדי כך כי אנחנו מדברים בסך הכול על- - -

בסך הכול משכנתה.

הסך הכולל שיש לך הוא מיליון.

גברתי הלוחמת, בבקשה.

תודה, אדוני.

אאפשר לך לדבר. את יודעת שאני תמיד מאפשר לך. אנחנו פה בפורום מצומצם, אנחנו מה שנקרא "פלגא מנחה" או "הנץ החמה", אין יותר מדי אנשים אז אנחנו יכולים לאפשר לדבר.

עד עכשיו אני לא בדיוק מבין את העניין.

אפשר להסביר. אני מאיגוד הבנקים.

למיטב הבנתנו, אם אנחנו מאריכים את משך ההלוואה, בעצם צריך להקים את ההלוואה מחדש כי זאת הלוואה אחרת, יותר ממושכת ובתנאים שונים. זה לא טוב ללקוח וגם לא טוב לנו, אבל קודם כול זה לא טוב ללקוח כי צריך להביא אותו, להחתים אותו על טפסים מהתחלה. זה להקים הלוואה מחדש וזה פשוט סיפור אחר, שלא רק לא טוב לנו, כי בסופו של דבר זה משנה את תנאי ההלוואה, אלא גם לא טוב ללקוח, כי מתחילים לטרטר אותו וזאת הלוואה אחרת. לדעתנו זה לא נכון.

אני רוצה להציע הצעה. אני רוצה להציע את הדבר הבא: נאשר את הצעת החוק כפי שהיא. ברור לנו שצריך לשנות אותה, זה ברור מהסיבות שטיבי רבינוביץ אמר. יעקב אשר, אני רוצה שאתה תיפגש עם הגורמים.

בעיקרון אני מקבל את מה שהוא אומר. הוא אומר: זה בעצם מאריך את ההלוואה ויוצר הלוואה חדשה. מצד שני, עלינו להבין שאנחנו לא רוצים שתהיה פה "מכה". צריך לקבוע מנגנון שיחלק את זה לאורך כל תקופת ההלוואה.

זאת הייתה הכוונה, לצרף עוד סכום לכל סכום.

אז יש הסכמה. אנחנו נתקדם עם זה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אם נשארו 20 תשלומים, ייצא שהדלתא לכל תשלום היא דלתא קטנה מאוד.

אם עכשיו, לא מספיק אבלותה של המשפחה, אנחנו נוסיף גם מערכות בירוקרטיות – זה לא הכוונה. זה לא מצד אחד רצונו של חבר הכנסת יעקב אשר להושיט יד ומצד שני לתת סטירה ללקוח, זאת איננה הכוונה. מכיוון שהבנו את העניין הזה וכדי שנוכל להתקדם בנתיב הזה, יש בינינו הסכמה שמה שטיבי רבינוביץ וגברת מיקי טמיר אומרים הוא נכון. צריך לבנות את המנגנון, שזה ייכתב באופן נכון. אבל נצביע על הדברים כפי שהם כדי לקדם את התהליך.

זה לא ייקרא נושא חדש.

זה לא ייקרא נושא חדש מכיוון שאנחנו מבינים לגמרי שצריך לכתוב את הסעיף בצורה אחרת שמתכתבת עם הדברים שהוצגו כאן.

לגבי סעיף קטן (א), באשר להרחבה גם למי שאינם תאגידים בנקאיים ונותנים הלוואות לדיור, רק להזכיר שהוועדה אישרה השבוע את הצעת החוק של פולקמן, ששם גם נעשה מהלך דומה.

לגבי סעיף קטן (ב), אנחנו מציעים להפריד בין מצב שבו יש ביטוח ללווה לבין מצב שבו אין ביטוח ללווה, לעשות אבחנה בין השניים.

אני חושב שאדוני צודק. אני אומר באינסטינקט, יעקב אשר אני רוצה שתקשיב: מצבו של הלא מבוטח הוא יותר בעייתי ממצבו של המבוטח. אם אנחנו כורכים בחבילה אחת, מי שאין לו ביטוח עלול למצוא את עצמו במצב יותר חלושעס. לכן כדאי לייצר את ההפרדה כדי לתת בתקופה הזאת, אם יש – בואו נגיד את האמת- - -

אם זה החבות של חברת הביטוח, כולל ריבית פיגורים ודברים מן הסוג הזה, אז לכאורה אין לי בעיה עם זה. אני מנסה לחשוב. השאלה אם זה לא קופץ בסוף.

מה שאומרים עכשיו הוא ש- - -

היא הבהירה מקודם שגם כך לא לוקחים מהם ריבית פיגורים.

אני רוצה להפנות תשומת לבכם, ברשות היושב-ראש, לכך שיש מקרים מסוימים, וכולנו מודעים להם, כאשר חברת הביטוח מתנערת מאחריות למקרה של כיסוי הפוליסה. במקרים כאלה האנשים יימצאו בפני שוקת שבורה.

בואו נעשה סדר. הבנתי. בואו נתקדם ונחתוך עניין. חבל, זה כבר טורח ציבור כפי שאנחנו אומרים. יש כאן שני מהלכים. יש מהלך אחד למי שיש לו ביטוח ואין בעיה. קבוצה שנייה זה מי שאין להם ביטוח וגם מי שיש להם ספק ביטוח, כלומר שחברת הביטוח אומרת "כן, לא חידשת, כן חידשת".

שמקרה הפטירה הזה לא מכוסה.

אני לא יודע אם מכוסה או לא מכוסה. זה לא חשוב.

אפשר לקחת משכנתה בלי ביטוח?

בטח. אתה יכול להגיד שאתה לא רוצה ביטוח. זה קיים היום. זה לא קשור בכלל לבנק. בני זוג היום משתלם להם לעשות ביטוח. יש מי שאומרים: סליחה, למה אני צריך עכשיו ביטוח? רק התוספת הזאת של 100–300 שקל זה חצי משכנתה.

זה יכול להיות הרבה יותר.

זה מצטבר בשנה להרבה כסף. היום אין כמעט הלוואות שהן לפחות מ-25–30 שנים, זה מגיע לסכומים לא מבוטלים, ממש לא מבוטלים. יש אנשים שאומרים: יום אחד, נראה, זה – הסיפורים הרגילים שאנחנו מספרים לעצמנו, שהכול בסדר ולעולם חוסן. אנחנו מכירים את זה. זה לא כמו ביטוח למזגן, שמתקשרים אליך ואומרים: "תמה תקופת הביטוח של המזגנים שלך בבית." אני אומר: "בסדר, אז כמה אני צריך להוסיף?" ואז אני אומר: "אח שלי, עשה לי טובה, במחיר שאתה מציג לי אני יכול בכל שנה להחליף מזגן בחדר אחר". זו האמת. אלה עולמות תוכן אחרים.

לכן אני עושה את האבחנה הזאת. יכול להיות שעד הדיון הבא נמצא עוד כל מיני דברים.

הדבר היחיד שמטריד אותי, וכדי להיות בטוח בו, הוא עניין הריבית וההצמדה.

זה בוודאות בתנאי הפוליסה. בדקנו ממש לפני שבאנו לכאן.

יש נקודה אחת: אדם נפטר ואחר כך התברר שהוא לא דיווח משהו לפוליסה. בקיצור, כושלים לו את הפוליסה כביכול, אומרים לו: החברה לא מבטחת.

הוא נכנס תחת הקטגוריה. גם עליו צריך לשמור. לכן אמרתי שיש כאן שתי קבוצות, בגדול. יש קבוצה ראשונה שאין ויכוח על כך שיש לה ביטוח, ויש קבוצה שנייה שאין לה ביטוח בוודאות וגם אלה עם ספק ביטוח.

בסופו של יום אם האדם הפרטי הוא שמשלם ולא חברת הביטוח, הוא ישלם בהצמדה רגילה שקיימת ולא בריבית פיגורים ודברים מן הסוג הזה. זה מטרת המחוקק.

אפשר פשוט להחיל את ההצעה על היורשים. כלומר במקרה שהיורש הוא מי שצריך להמשיך לשלם את המשכנתה.

קודם כול, בוודאות מי שצריך להמשיך לשלם את המשכנתה זה לא הנפטר...

צריך – כן, יכול – לא...

זה או בת הזוג או בן הזוג או ילדיו. אחרי חלוקת ירושה, לפני חלוקת ירושה – בסוף מישהו צריך לשלם את זה. לכן בפירוש כל המהלך הזה חל על היורש, על מי שנכנס לנעליים של הנפטר.

דרך אגב, איפה הבעיה? כאשר יש לך ביטוח זה בעצם פוטר אותך לאחר מכן מתשלום המשכנתה, אבל במצב שבו אין לך ביטוח נכנסים לנעליים היורשים, הם הופכים להיות אלה שמשלמים בדיוק כמו הנפטר, המנוח.

לכן אם נחיל את זה רק על יורשים אז בעצם אם חברת הביטוח- - -

עוד הערה, שאני מודה שלא שמתי לב, היא בסעיף קטן (א). פה מדובר על 12 חודשים. אנחנו מבינים מהניסיון שבכל מקרה זה מסתיים תוך שישה חודשים. כלומר, כשיש ביטוח – ועל פי הנתונים שלנו ב-95% מן המקרים יש ביטוח – בתוך פחות משישה חודשים חברות הביטוח משלמות.

כשיש לנו את חברת הביטוח אז אין בעיה.

אנחנו לא רוצים שליורשים יהיה תמריץ שלילי שלא בכל זאת לפנות. לכן אנחנו רוצים- - -

אני רוצה לומר לך: זה ניסיון שכנראה ייכשל בהצבעה.

והיושב-ראש עוד היה עדין.

הרי מה העניין? בסוף גם יש ריבית ופה ושם. אם למישהו אין ביטוח, אין לו עניין. הרי זה לא שאנשים מחפשים לעשות קופה דרך המשכנתה. אם יש משהו שתמיד הכי מטריד את האנשים, יותר אפילו מן ההחזר הרגיל של כספים, זה המשכנתה, ואת יודעת את זה, אנחנו מודעים לזה. לכן אני חושב שלא כדאי לשנות את העניין הזה. אני גם לא חושש שיתחילו אנשים למות רק בשביל לממש את הדחייה.

אנחנו לא צפויים לגל התאבדויות...

הכול בגלל החוק של יעקב אשר, צפו למתאבדים...

אני מבקש לומר שני דברים. קודם כול, הרי אתה מדבר פה גם על גופים עסקיים. יכול להיות שאם חברת הביטוח היום מחזירה את התשלום לאדם בתוך שלושה חודשים, איזו סיבה יש לך לאפשר לה לשלם בתוך שנה? אני שואל את עצמי שאלת תם. זה דבר אחד.

דבר שני, גם מבחינת הלקוח שבוודאי, אני מסכים אתך, אין לו עניין- - -

הבנתי. בואו נסכם את זה.

כתוב פה "שלא תעלה על 12 חודשים". זה לא אומר שלא תשלם קודם.

"שלא תעלה" זה המקסימום.

בסדר, אתה תמיד קובע מקסימום.

אם אתה קובע מינימום- - -

אם אתה חושש מחברות הביטוח שהן- - -

לא, חבר'ה, חברות הביטוח ירצו, להערכתי, לשלם, אלא אם כן מבחינתן הן עושות קופה בדרך הזאת.

גם מה התמריץ העסקי? הוא ירצה לדחות בכמה חודשים? למה? כי חברת הביטוח תרוויח עוד זמן שזה מתנהל בתביעות?

אני לא קונה את זה.

בעסק הזה יש סכום של כסף. השאלה איפה הוא יושב. אם הוא יושב אצלי אז אני שם אותו בפיקדון לחמישה חודשים ומרוויח על זה 10 שקלים. אם הוא אצלו אז הוא יעשה אותו דבר. למה זה לא ברור?

קודם כול, מה שאתה אומר לא מופרך.

אני משתדל.

אני טוען, דרך אגב, שיש הרבה גופים שעושים גביית-יתר מלקוחות: כאשר יש לך 200,000 לקוחות ואתה גובה מכל אחד בטעות שקל, לא אמרתי 100 שקלים, אתה יודע אילו קופות אתה בסוף מייצר לך בתוך התהליך? רובנו על שקל אפילו לא נפנה. אנחנו מכירים את זה. אלה קופות יפות, אני מסכים אתך בעניין הזה.

יעקב אשר, אני מציע שנעשה את האבחנה בין שני חלקים, בין חברות הביטוח – אין סיבה שהן לא ישלמו את הכסף.

אני רוצה להסביר משהו בעניין הזה. נתנו פה נתונים על שלושה חודשים. אני לא יודעת מאין זה מגיע. חשוב לציין שצו ירושה בפני עצמו, כשנדרש צו ירושה, זה תהליך של כמה חודשים.

כמה חודשים לפחות.

זה לוקח כמה חודשים. לצערי אני אומר את זה מניסיון. אנחנו רק חמישה אחים. תחשוב מה קורה במקומות שיש בהם יותר –רק תיאום כדי להגיע לחתום, וזה כשהכול בסדר ברוך השם.

לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו באנו בטוב. מכיוון שאנחנו יודעים שהפרקטיקה היא שלושה חודשים אמרנו: חצי שנה.

התמריץ פה הוא נורא שולי לעומת נזק- - -

יקירה, אני יותר קרוב אליך מאשר אל טיבי רבינוביץ, ולא רק בגלל המרחק פה. אני מבין את מה שאת אומרת.

אני רוצה לסכם. שתי נקודות יש לנו לפעם הבאה: הראשונה היא מה שנקרא תיקון טיבי רבינוביץ לגבי העניין שלא פותחים את כל המשכנתה מחדש ושהלקוח בסוף לא ימצא שיוצא שכרו בהפסדו.

אתה מדבר על ההארכה, שלא מאריכים.

אני רוצה שנבדוק את זה. שלי סבן, נראה לי שאני אתך לגמרי, אבל כדאי לשקול את דבריו של טיבי רבינוביץ, בוודאי בכל הנוגע לעולם חברות הביטוח. הוא צודק. מבחינתו כל יום שזה יושב אצלו, גם אם הוא מרוויח שקל, תחשבי על כל השקלים הבודדים שהוא מרוויח, כך עושים את הכסף, בקטנות האלה.

אנחנו לא אומרים שצריך לקצר להם את הזמן. אנחנו אומרים: בואו לא נאפשר- - -

העניין ברור.

העניין של חצי שנה במצב כזה הוא לא ריאלי.

בינתיים אני מצביע על הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת.

תודה.

אמרתי שאני רוצה שתבואו בדין ודברים. אם תשתכנעו, נשנה את זה. זה הכול. זה לא כזה דרמטי.

אם לא, אז לא.

דבר ראשון, עלה פה העניין של להחיל על חוזים קיימים את ההוראות. זה דבר שאנחנו מאוד נרתעים ממנו. יש שתי הצעות חוק בוועדה לתיקון של דברים דומים, שבשתיהן זה הוחל רק על חוזים מכאן ולהבא.

אנחנו לא עוסקים במתים בעתיד. אין מצב, אני כבר אומר לך, לא מעניין אותי כלום, עם כל הבעייתיות שבעניין.

אין פה משהו שמשנה דברים מלכתחילה.

יעקב אשר, אני פה. האם נתקעתי? לא. תן לי, אל תפריע לי.

מרגע שהחוק הזה נכנס לתוקף אין שום סיבה שזה לא יחול. אם הוא מת – הוא מת.

התערבות בחוזים קיימים זה דבר בעייתי מאוד.

בוודאי שיש סיבה. אתה רוצה שהחוק יחול באופן רטרואקטיבי?

לא, לא ביקשתי שזה יחול על כל מי שמת. אני מדבר שמרגע שהחוק נכנס לתוקף, ואם מחר קורה למישהו שהוא נפטר, בוודאי זה יחול עליו.

למה? זה משנה לך משהו בחוזה?

זה נקרא רטרואקטיבי, אדוני היושב-ראש.

אנחנו לא מתערבים בחוזה.

אתה מתכוון למשכנתאות שייקחו ממחר? מה פתאום.

אני רוצה להבהיר את המצב.

טיבי רבינוביץ, בואו נעשה את זה קצר. אתה טוען שהחוק הזה יחול רק על נוטלי משכנתאות חדשות. הבנתי. אני יודע מה אני מביא בדיון עכשיו. ירצה אדוני אחר כך לריב אתו בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, תריבו, שמשרד המשפטים יעצור, שמשרד האוצר יעצור, זה לא ענייני. אין מצב שאעביר הצעת חוק כזאת – זה לעשות ממני חוכא ואיטלולא. גם כך מספרם של נוטלי המשכנתאות היום ללא ביטוח, אם יש כאלה – רק מן העבר אנחנו נמצא, לא מנוטלי משכנתאות בעתיד – קשה לי להאמין שאמצא כאלה, גם בגלל ההערה ששמענו כאן והערות נוספות. כל הצעת החוק הזאת, אם אני הופך אותה אני בעצם מסרס אותה עוד לפני שאישרתי אותה.

בכלל כבר לא תהיה בה תועלת.

אין בה תועלת. מה, בזבזת לי עכשיו 35 דקות? אין לזה משמעות.

אחרי שאמרת את זה אני בכל זאת מבקש להסביר לך מה המשמעות. אני מניח שאתה מבין אבל בכל זאת. בסופו של דבר החוק – אני נותן הלוואה על בסיס פרמטרים מקצועיים וכלכליים שלא לקחו בחשבון מצבים כמו המצב שאתה מדבר עליו כרגע. לא לקחתי בחשבון מצב שבו אני צריך לתמחר את ההלוואה אחרת. הרי אין חוק שמתקבל בכנסת רטרואקטיבית. אתה אומר בעצם שהייתי צריך לדעת שאתה הולך לחוקק חוק והייתי צריך להתנהל אחרת בבואי לתת את ההלוואה.

אגיד לך מה אתה אומר. אתה אומר לי בעצם את הדבר הבא- - -

ההלוואה הזאת ניתנה בתנאים מסוימים. מי כמוך יודע שרק אתה בוועדה שלך, אדוני, תיקנת הרבה חוקים, אפילו לאחרונה, שנוגעים לשוק המשכנתאות. שוק המשכנתאות הוא שוק עדין. אתה לא יכול לעשות את כל התיקונים האלה רטרואקטיבית.

אבל לא בסוג של תיקון כזה. מה הדרמה בסוג של תיקון כזה?

שום דבר לא דרמטי, אבל התקבלו עשר החלטות לא דרמטיות רק בשבוע האחרון. שום דבר לא דרמטי אבל כמות ההחלטות הלא דרמטיות שמתקבלות בשוק המשכנתאות היא עצומה.

אתה רוצה לעשות סיבוב על זה? לא אתן להצעת החוק הזאת לעשות עוד סיבוב של רווח על- - -

מה זה "עוד סיבוב"? אבל אדוני מתקן את החוק. כל חוק שאתה מתקן, אתה יכול לתקן אותו אחורה אבל אתה לא מתקן אותו אחורה.

אני מתקן את החוק אבל אני לא נוגע בחוזה שלו.

טיבי רבינוביץ, מה אתה בעצם אומר? אתה אומר: עכשיו אנחנו מתחילים את המשחק מחדש. אנחנו עכשיו נבוא, נבנה מסלול חדש של משכנתאות, נוסיף כמה שקלים. כך הרגת את הצעת החוק לגמרי. בשביל זה אני לא צריך אותך. אם אתה כבר נותן לי את המסלול, אם אתה כבר מתמחר לאדם אחרת בעקבות הצעת החוק אז הוא כבר יגיד "אשלם ביטוח". אם אני מבין נכון, ההערה שהייתה לחבר הכנסת יעקב אשר כשהוא קם בלילה ואמר "מצאתי את הצעת החוק, מצאתי, מצאתי", הייתה סביב אותם אנשים שהוא נתקל בהם שכנראה נקלעו לסיטואציה כזו. הם לא רבים ואנחנו לא נשנה את שוק המשכנתאות בעניין הזה.

לכן אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק עם התיקונים הקטנים שהסכמנו עליהם, אם בכלל, עכשיו בקריאה הראשונה. לקראת הקריאה השנייה נביא את התיקון שאמרנו, על מה שהעיר טיבי רבינוביץ, נביא את התיקון בעקבות ההערה של שלי סבן לגבי האם יצטרך לשלם ריבית והצמדה.

שני דברים קטנטנים בנוסח. בסעיף קטן (ב) נאמר "ריבית שונה". אנחנו לא מכירים את המושג הזה. אני אומר את זה לפרוטוקול ונוכל לטפל בזה בהמשך.

בסעיף קטן (ג), בסוף, הנושא של התשלום אחרי התקופה "בתשלומים חודשיים כמספר החודשים שנדחו" – זה מתוך נקודת הנחה שהתשלום משולם מידי חודש בחודשו. יכולים להיות מצבים שהתשלומים הם לא חודשיים.

לא דיברנו שהם יביאו- - -

שישולם לפי ההסכם.

זה יצטרך להגיע כבר בהצעת החוק המתוקנת, בנוסח אחר, אז ממילא זה לא רלוונטי.

נתייחס לזה בהמשך.

הגופים הלא בנקאיים שנותנים אשראי לדיור הם גופים חדשים שרק הוקמו, שהחוסן הפיננסי שלהם אין מה להשוות אותו.

כמה מתים יכולים לערער את השוק?

אני מסכימה שיכול להיות שלא מדובר- - -

אני רוצה להעיר לך הערה. הנחת העבודה – כדי שתנוח דעתם של מחזיקי המניות ב"כלל" – היא שמספרם של אלה שנטלו הלוואות – הרי זה די חדש. הסיכוי שיהיו שם כאלה שנטלו הלוואות ללא ביטוח נמוך מאוד.

אלה גם אנשים צעירים יותר שמקבלים שם ביטוח. "כלל" היא חברת ביטוח ואני בטוח שהיא דחפה להם גם את האלמנט.

לצד "כלל" יש גם גופים פיננסיים קטנים יותר. בגלל שאני לא אחראית על התחום הזה אצלנו ברשות אבקש כן לקיים דיון על הנושא עד לקריאה השנייה והשלישית.

אין בעיה. בדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אין שום בעיה.

הנה, הם הגיעו, אהוד מוריה ואייל בן ישעיה מרשות שוק ההון.

רציתי להגיד שהם באו, אבל לא אתן למאחרים את זכות הדיבור. אה, הודעתם ועכשיו את אמורה לצאת?

אני אצא אם צריך.

יש לי בדיוק שלוש דקות.

אני רוצה להדגיש שבטיוטה שהונחה לפנינו בכלל לא נזכר הנושא הזה, ולמיטב הבנתי גם הנציגים של הגופים האלה לא הוזמנו. כמובן אנחנו צריכים לשמוע את העמדות שלהם בעניין הזה.

ברשותך אומר מספר נימוקים באופן כללי, למה לדעתנו אין מקום בעת הזאת להחיל אותו גם על התחום שלנו.

אם זה לא חל – אין חוק. מה, ישבתי פה במשך 45 דקות כדי לגרד לעצמי בראש?

אף חוק אתה לא הופך לרטרואקטיבי. כל החוקים שחוקקת במשך כל הקדנציה לא החלת אותם אחורה.

זה לא חקיקה רטרואקטיבית. היא מדברת על הגבייה, לא על קבלת ההלוואה.

יעקב אשר, שהם יעשו מה שהם רוצים. אני לא אצביע אחרת, גם אם היועצת המשפטית תגיד לי משהו אחר. אני מבין את מה שהיא אומרת.

יש גם יוצאים מן הכלל בדברים האלה.

אני מנסה לומר לכם את הדבר הבא: אני חוזר ואומר לך, בעניין זה תשבור את הראש אחר כך עם משרד המשפטים ועם בנק ישראל ועם כל מי שאתה רוצה.

אני לא רואה שמישהו ממשרד המשפטים קפץ.

יכול להיות, אולי לא שמו לב לעניין הזה.

תבדקו את זה.

ברשותך, אדוני, אשלים את מה שהתחלתי לומר. ראשית, לא הוזמנו הנציגים וכמובן זה לא נזכר בנוסח. גם בישיבה הקודמת, לפני מספר ימים, כאשר עלתה סוגיה דומה, שם זה הועלה בדברי ההסבר, כי לא ידעתי, לא הכרתי את זה מראש, אם אתה זוכר, אדוני, זה היה לנו גם בדיון הקודם. שם זה כן נכלל בדברי ההסבר ואילו כאן זה אפילו לא נכלל בדברי ההסבר. זו הפעם הראשונה שאנחנו מעודכנים.

ולכן?

ברשותך עוד שתי מילים.

טוב, אם כבר הגעת.

אני רוצה לומר שיש לזה משמעויות גם מבחינת השוק שלנו. יכול להיות שאנחנו מכוונים למשהו טוב אבל שכרנו ייצא בהפסדנו. יכול להיות שזה ייצור חסם.

רק אל תדבר עכשיו כמו הבנקאים.

בכלל לא. אני אומר שזה שוק חדש, שאין לו את היכולות של הבנקים. יכול להיות שהם לא ירצו להיכנס לתחומים האלה.

מסכנים עם טריליון ו-600 מיליארד שקל...

- - -

הטריליון ו-600 מיליארד שקל לא קשור למוסדרים, אדוני. זה הכסף המוסדי, זה לא קשור, במחילה.

טוב, בואו נעשה סדר. במחילה, אשיב לאדוני. הקשבתי. זה בסדר. אתם רואים נמלה והפכתם אותה עכשיו לעדר פילים דוהר בסוואנה. בואו לא נגזים. הסיפור הזה הוא אפילו לא נמלה דרכה על עלה בג'ונגל. זה בקושי משפיע על השוק הבנקאי. אצלם – נו, בחייאת.

מה אני רוצה להגיד? הנה אני אומר לכם: אם תבואו אליי לקראת הקריאה השנייה והשלישית ויסתבר שהצעת החוק של יעקב אשר מערערת את יציבות הגופים המוסדיים – וברור שלא, אדוני לא צריך לעשות מימיקה, זה שוליים שבשוליים. זה כמו ריקוד תימני – כולכם אומרים: "וואלה, כולנו בעד החוק" ועכשיו, כמו שתמיד אני אומר, זה כמו עבודה אצל וטרינר. אתה נכנס, מסתכל על בעל החיים, אחר כך עוטה את החלוק וכשאתה יוצא משם הוא כבר עשה לך עיקור או סירוס. אין הצעת חוק שלא מביאים אותה ואז אומרים "וואו, זו הצעת חוק חשובה, באמת, ועכשיו נראה איך הורגים אותה". אנחנו כבר – זה שלא צמח לי זקן, זה רק כי אשתי לא אוהבת שיהיה לי זקן, אחרת הזקן כבר היה ארוך.

הם הוזמנו. צפינו לדעת גדולים והזמנו את הנציגים. חברות אשראי חוץ בנקאיות הוזמנו לדיון.

זה כנראה לא מזיז להם.

חשוב לחדד נקודה מסוימת. רשות שוק ההון מפקחת היום על שני סגמנטים. יש את הסגמנט של עולם המוסדיים – מבטחים, חברות מנהלות של קופות גמל. זה צד אחד. יש את העולם החדש שנקרא עולם השירותים הפיננסיים המוסדרים, שמסדיר את כל נותני האשראי החוץ בנקאי. בעבר היו נותני שירותי מטבע למיניהם. אלה גופים הרבה יותר קטנים שנותנים אשראי.

ואיך זה מגיע אלינו עכשיו?

להבנתנו הרעיון הוא פשוט להטיל פה את אותן מגבלות שחלות על הבנקים גם על הגופים האלה. אני רק מבקש להביא בפני הוועדה שיכול מאוד להיות שמגבלות על גופים שזה עתה הוסדרו וקמו יכולות להוות בפניהם חסם, מה שימנע תחרות בשוק.

בחייאת דינקום, אתם יכולים פעם אחת להפסיק להקריא את מה שהתכוננתם אליו במשרד? תקשיב שנייה, באמת, בחייכם. אני יודע, אנחנו חברי כנסת, זה בעייתי, לא כולנו בליגה של האנשים שמדברים אתנו. אבל תראה איך זה תרתי דסתרי. אתה אומר לי: "זה מקרוב קמו". הסיכוי שיש מישהו – הרי חברת "כלל" היא החברה נכון לרגע זה שאני יודע שמפעילה את זה, תקן אותי אם אני טועה, כי גם אני לקחתי ממנה משכנתה. כולם עוברים דרך חברות ביטוח. כל העניין הוא שיש כנראה עדיין כאלה, בעיקר משכנתאות ישנות. ולכן אני מתווכח עם טיבי רבינוביץ, כאשר הוא מצד אחד מושיט לי יד אוהבת ומלטפת ומחבקת, יד עדינה, אני מרגיש אותו מלטף אותי, אבל לאט לאט הוא גם מרדים אותי והורג לי את החוק. בעצם הסיכוי שיהיה אחד או שניים או עשרה שיהיו בחקיקה של משכנתאות חדשות הוא כמו הסיכוי שאומר לאדוני "תעצום את העיניים, דע לך שאתה מתעורר במאדים".

זה בדיוק העניין. אז למה לא להמתין עם זה? אתה מדבר על שיקולי יציבות. אנחנו אומרים שלא יגיעו בכלל לשלב שיקום מישהו.

אנחנו לא מדברים באותה שפה.

תבדקו את עצמכם. אם תשכנעו אותנו- - -

מה אמרתי לכם? אמרתי לגברת מהאגף לידכם בשוק ההון: אעביר עכשיו את הנוסח כפי שהוא. אם תגיעו למשרד ואתה פתאום תתפוס את הראש ותגיד: "וואו, הצעת החוק של יעקב אשר ממוטטת את השוק" – מה זה, נהרוס את המשק? מה, השתגענו?

לא אתן לזה יד.

החברות רק קמו. עד שחברות הביטוח בדחילו ורחימו הצלחנו להכניס אותן אל תוך עולם המשכנתאות.

חברות שלא רצו.

שלא רצו, וכבר יברחו מזה.

אני מתחייב בפניך שאם זה זה אז אני בגופי אעמוד פה מול יעקב אשר.

לא מול. ביחד.

ביחד. בסדר? בואו לא נהפוך את עצמנו לחוכא ואיטלולא. זה להפוך עכשיו את הדיון לחוכא ואיטלולא. אמת או לא?

אני רוצה לומר עוד מילה אחת. רבותי, באמת הופכים את זה לעדר פילים. גם הבנקים – טיבי רבינוביץ, אתה צריך לשמוע את זה גם – גם אתם יודעים שברגע שקרה דבר כזה, ואין את הניירת, ויש את הניירת, וזה מתרוצץ, ולאחר מכן זה מתחיל ליפול על המשפחה, ואנשי המשפחה באים אליכם ובוכים שהמצב שלהם לא טוב וקשה להם, זה גם לוקח כמה חודשים, אתם גם מפסידים מזה כסף. יש לכם ועדות שאחר כך מאשרות חריג אם זה מקרה סוציאלי נורא קשה והכול.

רק המשקאות והעוגיות שמגישים בדיונים הם כבר יותר יקרים.

דבר אחד ברור: קרה אסון במשפחה. תנו להם זמן להתארגנות. לא ביקשנו תרומות, לא ביקשנו שום דבר.

לא ביקשנו גם שהוא לא יחזיר.

או שהוא לא יחזיר. או אפילו כאשר עלית על הנקודה הזאת שקיימת בהצעת החוק, להאריך את ההלוואה, אמרתי לכם מיד: stop, לא לזה התכוונתי. תחלק את החוב שלו במסגרת התשלומים הבאים שהוא משלם.

יעקב אשר, הדברים שלך היו חשובים ושכנעו אותי עוד יותר.

בגלל שהצעת החוק שהוקראה כאן לא כללה את הסעיף הזה, אולי אפשר לקיים את הדיון על זה. כרגע להעביר את הצעת החוק כפי שהיא ולנהל את הדיון עד הקריאה השנייה.

גברתי ממחזרת אותי?

זה מה שאמר היושב-ראש.

ההצעה כפי שהיא עכשיו היא בלי הסעיף הזה.

תכינו את הנוסח מבחינתכם.

מה שאתם לא מבינים תשאלו אותה, היא מבינה אותי ומסבירה לכם.

תלכו הביתה. תעשו את העבודה ואם יסתבר- - -

ואם יש משבר תודיעו לנו.

תציינו בדברי ההסבר שהוועדה- - -

נכתוב את זה בדברי ההסבר כדי שזה יהיה ברור, שנדון בשאלת החלת הצעת החוק על גופים חוץ בנקאיים.

נכון, בסדר גמור. אני מעביר את הצעת החוק כפי שהיא.

מה יהיה כתוב בדברי ההסבר?

זה בסדר, תאמיני לי שעשיתי את העבודה עבורך. לא אעשה משהו שיפגע. בדיוק מה שביקשת, זה מה שאנחנו עושים.

פשוט משפטית אני לא תמיד מבינה את השפה. אתה תתרגם לי.

זה בסדר גמור.

מדובר על כל נפטר שילך לעולמו מיום החלת החוק.

אני מבקש בינתיים לשמור בשק את העובדה שהעברנו את זה בקריאה ראשונה, שאנשים לא יתחילו להתאמן בלהתאבד כדי להרוויח שנה דחייה, חס וחלילה שזה לא יקרה...

לא רק להתאבד אלא גם להפיל איתם את כל חברות הביטוח...

מי בעד? ירים את ידו. עם התיקונים, השינויים והתוספות.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – דחיית תקופת פירעון הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ז-2017 נתקבלה.

תודה. הצעת החוק נתקבלה.

אדוני, בהיעדר נציג של אגף התקציבים במשרד האוצר אנחנו מבקשים מספר ימים כדי לפנות למשרד האוצר ולבקש ממנו הודעה האם הצעת החוק כרוכה בעלות.

אני נציג של אגף התקציבים במשרד האוצר.

בבקשה תודיע לוועדה אם ההצעה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

ככל שזה הנוסח שנשלח לנו על ידי נעמה דניאל לפני הדיון, להערכתנו אין להצעה הזאת עלות תקציבית.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:50.