פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכספים
29/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1148
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 10:00

1. ישיבת ועדת הכספים
2. הזרמת משאבים לעוטף עזה ובלימת המהלך לצמצום מכסות המים הצעתה של ח"כ איילת נחמיאס ורבין
3. סיוע תקציבי לכוורנים ולעובדים בענף התיירות בעוטף עזה הצעתו של ח"כ מיקי לוי
4. הפגיעה בחקלאות ובתיירות בעוטף עזה ובדרום הצעתו של ח"כ איתן ברושי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיכל בירן
עמר בר-לב
יצחק וקנין
אורן אסף חזן
מיקי לוי
עודד פורר
מוסי רז

קארין אלהרר
יואל חסון
חיים ילין
מרב מיכאלי
איילת נחמיאס ורבין
רויטל סויד
עפר שלח

נכחו:

שגית אפיק

טמיר כהן

לאה קיקיון



הזרמת משאבים לעוטף עזה ובלימת המהלך לצמצום מכסות המים הצעתה של ח"כ איילת נחמיאס ורבין

סיוע תקציבי לכוורנים ולעובדים בענף התיירות בעוטף עזה הצעתו של ח"כ מיקי לוי

הפגיעה בחקלאות ובתיירות בעוטף עזה ובדרום הצעתו של ח"כ איתן ברושי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מתנצל על האיחור.

אני מבקש בפתח הישיבה להביע את הזעזוע שלנו מהרצח, הטבח הנורא שהיה בפיטסבורג בארצות הברית, טבח אנטישמי. אנחנו חוזרים לימים אפלים שהורגים אנשים רק בגלל שהם יהודים. אני מבקש בשם הוועדה לשלוח תנחומים למשפחות האבלות ואיחולי החלמה לפצועים. מתברר שאנטישמיות לא רק שלא פסה מן העולם, היא הולכת וגוברת, וצריך לדעת להיערך אליה.

הנושא הראשון – הסיוע והטיפול ביישובי עוטף עזה והדרום, עקב המצב הביטחוני והפגיעה הכלכלית הנובעת מכך. יש עוד הצעות לסדר שנדון עליהן יחד – גם של איתן ברושי שכנראה לא יהיה היום ושל מיקי לוי לגבי ענף התיירות והכוורנים, ושל חברת הכנסת נחמיאס ורבין על צמצום מכסות המים. תמונת המצב היא שיש מקומות שנפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני. יש שלושה יישובים – גבולות - -

צאלים ואורים.

נכון.

- - שלא נחשבים בכלל יישובי ספר. זאת אומרת, תמונת המצב היא שתושבי שלושת היישובים לא מקבלים סיוע והרשימה של יישובי הספר היא רשימה ישנה, אנכרוניסטית, היא לא מתאימה למה שקורה היום. אנחנו נצטרך לדון גם בעניין הזה של איך מחשבים את הפגיעה, כאשר הם הולכים לפי מה שהיה בשנה שעברה, ויכול להיות מצב שבשנה שעברה היה אותו הדבר כמו שהיום, ובעצם לא השתנה כלום. אבל לאנשים יש את הפגיעה הזאת, ועליה צריך לפצות אותם. נשמע יחד בדיון גם את רשות המסים, משרד האוצר, ונראה איך מתמודדים עם העניין הזה. האמת היא שכדי לשנות את זה אתם צריכים להגיש בקשה לוועדת הכספים לשינוי התקנות כמו שעשיתם בעבר, אבל הפעם צריך לעשות שינוי יותר משמעותי.

לפני זה אני מבקש לתת לחבר הכנסת מיקי לוי רשות דיבור לגבי נושא הכוורנים. זו בכלל בעיה בפני עצמה כיוון שאין שטח שלהם ששם יש את ה - - - זה יכול להיות גם באזור של קרן קיימת לישראל, אבל הכוורת היא של אותו חקלאי והוא לא מקבל בעצם שום פיצוי. לפי דעתי גם בפגיעה ישירה אפילו הוא לא מקבל פיצוי בכוורנים - - -

דבוראים.

דבוראים, בסדר. הכוונה היא לדבוראים, והדבוראים לא מקבלים פיצוי מכיוון שהם לא תושבי עוטף עזה, ובכלל, המקום שבו הדבורים מספקים את הדבש יכול להיות סמוך לקרקע של קרן קיימת לישראל.

אני אקדים ואומר – אני מכיר את מערכת הפיצוי של רשות המסים, הייתי שם. אין לי בעיה עם רשות המסים. יש לי בעיה עם החקיקה ועם התקנות שהכנסת הביאה, כי בשלב הזה אין בהם כדי לתת תרופות למצב הקיים, מצב שמתמשך – אני אקדים ואומר שהגשתי את הפנייה בעקבות זה שחבר הכנסת עפר שלח פנה אלי. אני לא מבין בחקלאות, אני ניזון מאחרים. זה לצורך הגילוי הנאות.

המצב הקיים הוא מצב מתמשך של טרור. זה לא מבצע חד פעמי, שבוע ימים או שבועיים ואז ארבע שנים של שקט. לא. נחשפנו לאיזה שהוא טרור מתמשך – מטרור העפיפונים ועד טרור הבלונים, ונזקים בעשרות מיליוני שקלים, חלקם נזקים עקיפים. אם נופל פגז והולכות 20 כוורות אז אין בעיה להוכיח את זה, אבל אם – אני לא יודע כמה אחוזים מהשטח נשרפו, וזה כרי המרעה של אותן דבורים והן לא מייצרות את הדבש, יש נזק עקיף בעניין הזה.

נוסף לכך, אותם אלה שעוסקים בתיירות, גם עליהם המכתב ששלחנו לקיים דיון – מערכת הפיצוי של רשות המסים אומרת: תראה לי ביטולים. אין ביטולים כי אין הזמנות. לכן המצב הזה אינו דומה למצבים שהיינו רגילים אליהם לפיצוי ישיר. יש פה איזשהו פיצוי עקיף שהתקנות והחוק לא מתייחסים לעניין הזה. יש כאן מסמך משפטי מרתק של היועצת המשפטית לוועדה שמציינת שהחוק אינו מתמודד עם פיצוי על סמך ביטולים, כי אין ביטולים, ואז יש גם כמה אפשרויות לעשות את זה- - -

אין ביטולים מכיוון שבשנה שעברה היה אותו מצב, זה מצב מתמשך.

- - -

- - -

אין הזמנות.

ולכן, לכאורה, אין נזק ישיר ונצטרך למצוא איזו מערכת פיצוי לעניין הזה. באתי טרם תחילת הישיבה לרשות המסים, וככה בעדינות אמרתי – מה, נתתם חלונות רק של שלושה ימים לבקש פיצוי? אז מסתבר שיש עוד חלון ועוד חלון. בסך הכל הימים המצטברים כדי להגיש את העניין הוא 21 יום. לטעמי לא מספיק. אנחנו מכירים אותם. כשכוורת חוטפת פגז אפשר לצלם ולשלוח. הנזקים העקיפים מחייבים ריכוז של מסמכים, קבלות, חשבוניות, ממוצעים של שלוש שנים אחורה, לא של שנה אחורה. ברור לי לחלוטין, אדוני, שאנחנו צריכים לתת פיצוי במיידי. תעזבו אותי מהתקנות, את זה נעשה אחר כך, ואת שינוי החוק נעשה אחר כך. אני לא רוצה להיכנס לעניין של - - - הצמדנו את הדברים חברת הכנסת נחמיאס ורבין ואני כי כל הדברים שקשורים ברצועת עזה – המצב הוא רע. ראוי שהוועדה הזו תיתן את דעתה לעניין הזה. ראוי שניתן פיצוי, כי אם לא יהיו שם, חלילה, אף אחד לא יהיה שם. באמת, אני חושב שהיו לנו הרבה מבחנים בארבע השנים האחרונות אבל זה מצטרף לאותו מבחן שהוועדה תצטרך לתת את הדעת לעניין הזה. אני לא רוצה לקחת את העבודה של היועצת המשפטית אבל יש כאן הצעות רציניות מאוד איך אפשר לחשב ואיך אפשר לשנות, כי ברור לחלוטין – גם החוק וגם התקנות לא נותנים את דעתם למצב הקיים.

תודה רבה, חבר הכנסת גפני. צריך להגיד שכשפניתי אליך בתחילת אוגוסט וביקשתי שתעשה את הדיון זה היה גם מתוך ייאוש, כי מה שאתה רואה כאן זה כל הפניות שעשיתי ב-210 לשרי ממשלה, קודם כל לראש הממשלה וגם לשרי ממשלה, בכל מיני עניינים שעוסקים בעוטף. אני מודה ומתוודה שהתפללתי וייחלתי שלא נגיע לחודש אוקטובר ונהיה בדיוק באותו מצב, אם כי צריך להגיד – מבלי להביא ביש מזל על עצמנו - - -

זה שהמצב לא טוב, אני מסכים. זה שהתפללת – זה טוב.

- - -

התחיל חברי, חבר הכנסת גפני בעצב העמוק על מה שקרה בפיטסבורג – אז לא חשוב באיזה בית כנסת התפללתי, יהודים הם יהודים באשר הם יהודים, העיקר שהתפללתי. אבל בסופו של דבר אני מסתכלת על תושבי ותושבות עוטף ישראל, לא עוטף עזה, בעיניים, ודי מתביישת. לפני חמישה חודשים פניתי לראשונה לראש הממשלה, אחרי חודש, בעצם, כשהתחיל טרור העפיפונים – זה עוד לא היה בלונים – וביקשתי ממנו להכריז על העוטף אזור מוכה אסון כדי לעקוף את הביורוקרטיה שעליה דיבר כרגע חבר הכנסת מיקי לוי, כדי שהוא יוכל להפעיל את השרים שלו ולהפעיל אותנו בכנסת באמצעות הוראות שעה, באמצעות העברות כספים – שיהיה יותר קל לעשות את זה. ניגשתי לחלק מהשרים במליאה, דיברתי עם השר לוין בעניין הזה, כי היה לי ברור שחלק מהבעיות שלא ראינו בחודש מאי, וקיוויתי מאוד מאוד שלא נראה אותם בחודש אוקטובר, אנחנו רואים אותם גם היום. אני רוצה להמחיש לכם את כמות הבעיות: מכסות המים – אתה הזכרת, יש באר בניר עם שהצבא נאלץ לקחת אותה. יש את מצב עסקי התיירות, צוותי הכבאות – זה עובר בשתיקה מוחלטת, אני פשוט לא מאמינה. כל פעם הכבאים, לוחמי האש המדהימים שלנו שנמצאים במצב מטורף, הם כל פעם עושים שביתות, אבל לא נוח להם כי הם אנשים שבאמת מסורים לעבודתם בצורה לא רגילה, אבל אף אחד לא מזרים להם כסף. נציב כבאות ארצית דדי שמחי דיבר לפני 4 חודשים על 2.5 מיליון שקלים נוספים שהיה צריך לתקציב. אני בטוחה שאנחנו כבר נמצאים במציאות אחרת לחלוטין, אבל מה יהיה עם לוחמי האש? מרכזי החוסן שהם פשוט על סף קריסה? אין להם יותר כסף. הם מצויים במאות אחוזי מטופלים יותר מכפי שהיה בשנים הקודמות.

אני כבר לא מדברת על הוצאות הבריאות של תושבי העוטף – גם מבוגרים וגם ילדים. גם בגלל מחלות, ומחילה מכל האנשים המדהימים האלה, גם בגלל המצב הנפשי. אבל כמה טיפולים מגיע להם? 12 טיפולים מגיע להם. את אומרת, אם המצב בעצימות נמוכה – ככה קוראים לזה, נכון? מלחמה בעצימות נמוכה – מגיעים להם רק 12 טיפולים. מכללת ספיר. פערי הביטחון שם – אין שם ציוד כיבוי אש נורמלי, אפילו. זה יישוב. יש שם 8,500 סטודנטים השנה. זה יישוב לכל דבר, אבל אין שם כלום.

אתה יודע שיש הבטחות מאז צוק איתן לקיבוץ ניר עם בעניין הקמת מחלבה – שלא קוימו? דיברתי כמה פעמים עם השר אריאל בעניין הזה. הוא עוד פעם דיר אתי על ביורוקרטיה. הבטחות מצוק איתן שלא מומשו. כולנו מסתכלים, נוסעים לעוטף, עם כל השריפות הקשות – אגב, אני רוצה להזכיר: שטח של רמת גן, גבעתיים וקרית אונו גם יחד, ובהצלחה לכל ראשי הערים שמתמודדים בכל הארץ – מחצית מיערות קק"ל נשרפו, 210 ימי שריפות, ומה שראש הממשלה הנחה את ראש לשכתו זה למצוא 750 אלף שקל – אני חוזרת: 750 אלף שקל צריך לחפש כדי לפצות את ראשי הרשויות על זה שביטלו את פסטיבל הבלונים הפורחים, כדי שלפחות בהוצאה הזאת ראשי הרשויות לא יצטרכו לשאת, כי הכריזו על מצב ביטחוני בעייתי, כפי שאנחנו יודעים, כפי שהיה בסוף השבוע האחרון.

איך זה יכול להיות שעדיין שבעה יישובים בכלל לא מוגדרים כחלק מיישובי הספר האלה? ויותר מזה – מי ידאג לעצמאים או לשכירים - - -

שבעה? למה שבעה?

- - -

מבלבלים פה, קצת.

אתם מתבלבלים.

העיקרון ברור. כבר הצלחת לייאש אותי.

רגע, אני רוצה לייאש אותך יותר. אני אגיד לך למה – עצמאים וגם שכירים בעוטף, יש להם לילה קשה, במקרה חבר הכנסת גפני זה היה בשישי-שבת, אז אולי יכלו לגנוב שעות שינה פה ושם. מה קורה כשההסלמה מתחילה בלילה שליום עבודה רגיל? מה הם יעשו בבוקר למחרת? מה הם יעשו עם הילדים שפוחדים ללכת לבית הספר? הם מפסידים ימי עבודה. אני בכלל לא עוסקת במשמעויות המשקיות של הדבר הזה, כי אני חושבת שכרגע אנחנו צריכים רפואה מהירה, קודם כל את הרפואה המהירה, את הטראומה – לטפל בה, בנושא המשאבים לעוטף. אבל בואו רגע נחשוב במונחים קצת יותר מרחיקי לכת. אנשים שם במצוקה נוראית.

אנחנו מתפעלים, בצדק, מתושבי העוטף המדהימים. יושב כאן חבר הכנסת חיים ילין - יש דבר שהוא עושה. זה נשמע קצת מצחיק אבל זה לא מצחיק. הוא אוסף צבים. אתה יודע? אתה יודע למה? הוא מציל אותם כי אף אחד לא מדבר לא על הפלורה ולא על הצמחייה, על בעלי החיים. לא מדברים בכלל על האסון האקולוגי המטורף שהולך שם. לא מדברים על תושבי כרם שלום שכבר איימו להתפנות משם. אז עכשיו מה שעושים להם, כי הבעיה הביטחונית היא גדולה – שמים להם מאווררים, סילוני מים, ואני באה מתעשיית המים אז זה דבר מבורך, אבל לא בטוחה שזה עוזר. אף אחד לא מבין שאולי מצד אחד אנחנו אולי אוטוטו נהיה בדרום אדום מבחינת האדמה הקרקע תפרח בצורה בלתי רגילה, אבל בשורה התחתונה אנחנו נמצאים במלחמה בעצימות נמוכה, אנחנו לא ידענו אירועים כאלה. צריך להגיד את זה. זה לא רק שהחקיקה של התקנות של רשות המסים לא מתאימה. יש פה חקיקה הרבה יותר מרחיקת לכת שהיא לא רלבנטית למציאות שתושבי העוטף חווים, ולנו יש חובה – ודאי של מנהיגים, אבל חובה מוסרית אדירה כלפי האנשים האלה. אם הם הגיעו רק אתמול – זה אמנם פעם שנייה תוך חודשיים, אבל תראה כמה זמן הם מראים לנו מה זה חוסן אזרחי אמיתי.

אז אנחנו פה, ואני מודה לך, חבר הכנסת גפני, כי אני חושבת שבלעדיך הדיון הזה לא היה קורה.

אני מודה לך. אני רק רוצה להגיד לך – זו תמונת מצב שלא היתה בעבר. היה בעבר או פעולות כאלה שהחוקים היו מכסים אותם, והיו מקרים שבהם לא קרה שום דבר, זה היה תקופה קצרה וזה נגמר. אנחנו נמצאים בפעילות מתמשכת. אנשים סובלים כלכלית מהעניין הזה מבלי שיש לזה תשובה, לא בתקנות, לא בחוקים ולא בהוראות מסוג שונה. לכן אמרתי שנקיים את הדיון הזה ונתחיל, וננסה להיות לפה לאותם אנשים. שמה שאת אמרת ומה שמיקי לוי אמר, למצוא לזה פתרון. נקווה שהממשלה תשתף פעולה עם הפתרון, בגלל שגם הממשלה למיטב ידיעתי סבורה שאין פתרון כרגע אם לא נפתור אותו באמצעות אופנים כאלה, שאני מעדיף שיהיו קבועים ולא משהו של הוראת שעה, שעכשיו ניתן כסף ומחר עוד פעם נצטרך להתמודד עם זה. צריך להתמודד, זה סיפור שהוא לא פשוט.

אני מודה לך, כבוד היושב-ראש, על הדיון הזה. אני עכשיו מבין גם למה ההצעה לסדר שלי לא עברה, כי אני רואה שיש חברים חרוצים מאוד, ואני מאוד שמח - - -

אנחנו מתייחסים אליך כאילו ההצעה לסדר שלך עברה.

לא, להפך, אני רוצה לפרגן – זה אמנם הבית שלי, אבל זה של כולנו. זה לא רק אני. אני אמנם לא מקבל תוספת משכורת על הצלת צבים, אבל אני מקבל הכרה, זה כבר משהו. כמה דברים שהם מאוד חשובים – כל אמירה שאנחנו מוציאים יש לה משמעות. לא רק אנחנו, אלא גם דובר צה"ל. כשדובר צה"ל הוציא את ההודעה להיכנס למקלטים בצפון והוא לא דיבר אל האזרחים, הוא דיבר אל סוריה – אנחנו מוכנים למתקפה, במסר תקשורתי – מה הוא חשב, שכל התיירות תנהר בהמונים לצימרים בעין זיוון? יש משמעות לאמירות שנאמרות בתקשורת. לכן אמיר מכיר את זה. אמרתי לו שהוא לא יכול – אם זו הודעה של צה"ל, אתה חייב לפצות. הוא אומר ביטולים? אוקיי, הוא עובד לפי הנחיות מאוד ברורות, לא יסטה במילימטר מהנחיות.

סוגיה אחרת שנאמרה פה, כי אני דרך הפיצוי רוצה להתייחס – זה הנושא של מי שלא באים, אז אין ביטולים. אם אין ביטולים, איך עושים את זה? אז יש מה שנקרא – עקיף, או מה שנקרא – מחזור. זאת אומרת, אתה צריך להוכיח שבמשך תקופה מסוימת המחזור שלך היה X, דוגמה קלאסית – מצוק איתן היו שלוש שנים של שקט, תביא את המחזור הזה. אבל אז אנחנו נופלים לקטגוריה שכל מי שפתח עסק בגלל השקט במשך השלוש שנים, אין לו מחזור, הוא לא יכול להשוות את זה לשום דבר.

בנוגע לתיירות – אורים צאלים וגבולות, בהחלטה אסטרטגית, בתוכנית אב של המועצה האזורית אשכול הוחלט שאנחנו מזיזים את התיירות מהקו הקדמי לקו השני, כדי שאנשים יבואו. דוגמה הקלאסית היא שבעצם מדינת ישראל השקיעה יחד עם הסוכנות היהודית בצימרים בכיסופים, ונאלצו לסגור אותם. בזמנו השגנו גם מיגון למקום הזה, יש שם גרעין "צבר", זאת אומרת – יש חיילים בודדים שמגיעים מן העולם למקום הזה.

למה אורים, צאלים וגבולות לא נחשבים יישובי ספר?

אני אסביר. אחרי צוק איתן התקבלה החלטת ממשלה – אני צריך באמת להודות לבנימין נתניהו וללוקר, שהיה המנכ"ל, ולשר האוצר שהיה יאיר לפיד – כולם ביחד חתמו שמועצה אזורית שמעבר ל-50% נמצאים בקו עימות, כהגדרת "קו עימות" לפי החוק, עד 7 ק"מ, יקבלו חלק מההטבות. זאת אומרת, זו החלטה שעכשיו האוצר העיף אותה. יש יישובים כמו ברור חיל ודורות ועוד 4 יישובים במועצה האזורית אשכול שהם מחוץ לעוטף. הם מעבר לשבעה. גבולות, צאלים ואורים – יש סוגיה אחרת לגמרי. אין שם לא מיגון, יש שם תיירות שמתפתחת ורוצה להתפתח, ולא יכולה בגלל המצב הביטחוני. האזרחים בישראל, למרות שהם אוהבים מאוד לטייל, הם לא יודעים להבדיל בין היישובים. שלושת היישובים הם ישובים – ואני שם את זה פה – מופגזים, מאותרים על ידי החמאס בגלל שיש בסיסי צה"ל ליד, כולם יודעים את זה. לכן צריך התייחסות שונה להתיישבות שנמצאת, כמו חצרים, ליד בסיסי צה"ל, אין פה מה לעשות, כי הם נקודות התורפה, והחלוצים יושבים שם.

למה הם לא ישוב ספר? למה?

מרחק.

מרחק מהגבול.

חצרים נמצא 40 ק"מ - - - אורים נמצא 20 ק"מ פחות או יותר, צאלים נמצא 20 ק"מ - - -

איך מוגדר "ישוב ספר"?

"יישוב ששר האוצר באישור ועדת הכספים הודיע עליו שהוא ישוב ספר".

שר האוצר יכול להודיע ששלושת היישובים האלה, באישור ועדת הכספים, הם ישוב ספר.

בוא נודיע לו בחזרה.

שבעת היישובים היסטורית שנכנסו להגדרת עוטף עזה לצורכי מיסוי הם היו בחתימה של שר האוצר.

אתה העברת את החוק של להגדיל את זה בעוד שנתיים.

בדיוק.

שר האוצר לא צריך את כל הממשלה. שר האוצר יחד עם ראש הממשלה או שר הביטחון יכולים להכניס. בזמנו, מי שהכניס את כל שבעת היישובים האלה זה היה אולמרט כראש ממשלה, ושר האוצר דאז. שניהם חתמו. לאחר מכן המשיכו שרי אוצר לחתום כל שנה על אותו צו שמחייב את הממשלה ואת מס הכנסה ואת אמיר דאן, לצורך העניין כנציג מס רכוש לשלם להם בדיוק כאילו שהם עוטף עזה לכל דבר.

אתה רק מבלבל בין כמה דברים, אני מציע להתמקד.

אני לא מבלבל. יש שבעה יישובים ויש שלושה.

לא, יש שתי סוגיות.

לגופו של עניין – המצב הזה, ואני אומר לכם את זה 18 שנה מהפצמ"ר הראשון על נחל עוז – הוא מצב שלא מוכר. לא מוכר על ידי מס רכוש, לא על ידי צה"ל, משרד הביטחון או ממשלת ישראל. מה-30 במרץ עם ההפגנות על הגדר אנחנו סובלים שריפות. 33 אלף דונם נשרפו. 6,000 דונם פחות או יותר של חקלאות. זה היה חיטה. הסברה היתה שכשהחיטה תיגמר יגמרו השריפות, רק שהם לא הכירו את השיר "החיטה צומחת שוב". כנראה זה ימשיך והחיטה תצמח שוב.

מי שנפגע פה זה שתי אוכלוסיות שלא מקבלות פיצוי – הדבוראים, כי האקליפטוסים וכל המרעה שלהם נפגע, 33 אלף דונם זה המון. והבדואים – שיש להם מרעה תשעה חודשים בשנה – אין להם מרעה, כי המרעה נשרף להם. אמרי מכיר את זה ואנחנו עובדים יחד עם משרד החקלאות כדי שלפחות אם אין מרעה, שיהיה להם קש. קש גם קצת נשרף אז אנחנו בבעיה קשה מאוד כי גם אין כל כך הרבה קש באזור בכלל. זו הסוגיה של השריפות.

הסוגיה השניה היא שמתקיימת מלחמה על הגדר, שהתושבים לא יודעים להתמודד אתה. זה לא צבע אדום וטילים – שהם יודעים להתמודד אתם. זה פיצוצים בלי צבע אדום, זה עשן בלי צבע אדום. זאת אומרת, זה משהו חדש גם לאוכלוסייה. לכן מרכזי חוסן מתמלאים בצורה שהיא אפילו לא פרופורציונאלית ליום אלימות שיכול להיות עם טילים, כי כולם ישנו בממ"דים, יצאו מן הממ"דים ויש איזו תחושה שאפשר להמשיך בשגרת החיים. אבל כשנשרף לך בשדרות, הקניון שם ממול, והמכללה, ואיפה שאתה לא נוסע על 232 – כל מה שאתה רואה זה שריפות, זו בעצם בעיה קשה מאוד מבחינת החוסן הציבורי, שאף אחד לא יודע להתמודד.

הדבר האחרון שאני אגיד פה, כי אפשר להגיד הרבה דברים, והכל נכון. בסוף, גם כשאין פתרונות וגם כשהממשלה לא יודעת מה להגיד, מותר לראש הממשלה להגיד: אזרחים יקרים בעוטף עזה, אנחנו צריכים אתכם חזקים. אין לי פתרון מיידי, אני שואף להגיע לאיזשהו מקום בלי מלחמה, בלי שייצאו ארונות מעזה. זה מה שנקרא מנהיגות. אבל את זה אין אפשר לחוקק ואי אפשר להביא לפה לוועדת הכנסת כי כל החלטה שנקבל לא תהפוך את המנהיג שלנו ואת הממשלה למנהיגה של אזור שלם שזקוקה כל כך לתמיכה ואהדה, ולהגיד להם מול הפרצוף: אתם הגיבורים האמתיים, אתם אלה שמגדלים את הילדים שלכם שם, מגיע לכם הכל, ובטח לא דיונים בכנסת, כי דיון בכנסת – למה הוא נוצר? כי אף אחד לא מטפל בעוטף.

אני חולק עליך לגבי תפקידה של ועדת הכספים, אבל נניח רגע לעניין הזה. התפקיד שלנו הוא להעביר תקנות ולטפל בבעיות האלה. אומנם בנושא של המנהיגות אנחנו יכולים כחברי ועדה לטפל בזה במליאת הכנסת אבל כאן אנחנו צריכים לטפל בעובדה שצריך למצוא פתרונות שהם פתרונות כלכליים.

דרך אגב, אני אומר לך: בסוף 2018 נגמרת התוכנית של עוטף עזה. ב-1 לינואר, 2019 – אין תוכנית, כי הממשלה עוד לא העבירה. וכל שנה בחודש אוקטובר-נובמבר היו מעבירים החלטה. מר גלבוע לא פה. הוא הנציג של משרד ראש הממשלה והוא צריך לבוא ולהגיד מה התוכנית תהיה ב-2019, שהח"כים פה מעלים כסוגיה.

אני יושב פה 98% מהזמן. אם היה צריך להעביר כאן עכשיו פקקטה טנדר, לשחרר אותו מ-7 מיליון שקל של מסים – כל הקואליציה ומפלגת השלטון היתה נלחמת פה בשביל חבר מרכז ליכוד, בשביל 7 מיליון שקל. אבל בדברים כאלה אפילו נציג אחד לרפואה אין.

צריך שראש הממשלה - - - לך תמצא 750 אלף שקל.

- - - אתם חברים בקואליציה. אתה כאן תלמיד חכם. הרבה מזמנך אתה מקדיש ל - - -

הקואליציה אבל שלחה אותנו לתפקידים האלה, אנחנו עושים את זה.

- - -

אני רוצה להתייחס, להציע זווית התייחסות אחרת. אני לא חבר בוועדה הזו. אני מודה למיקי לוי שהגיש את הדיון לבקשתי. אני חבר בוועדת החוץ והביטחון, ואני רוצה להתייחס לעניין באספקט הביטחוני שלו ולהציע הסתכלות שהיא אחרת לגמרי, כי ההסתכלות על זה כאילו באים כאן המסכנים מעוטף עזה ואנחנו צריכים לדאוג להם ככה – היא לא נכונה. אני אתמול השתתפתי בתוכנית טלוויזיה שעסקה במצב בדרום, והיה שם ידידי הטוב אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב. הוא אמר – צריכה ההנהגה בישראל לדעת שאנחנו חזקים ואנחנו נותנים לה את הגיבוי, ואנחנו לא רוצים מלחמה שייצאו אליה כאילו אנחנו דרשנו את הדבר הזה. אמר דברים נכוחים שאתה רוצה לשמוע ממנהיג ציבור במדינת ישראל.
צריך להבין שהעמידות של עוטף עזה היא העמידות של מדינת ישראל. אני רוצה לתת לזה הקבלה מתחום הביטחון. לקח למדינת ישראל הרבה מאוד שנים להבין שמה שנקרא "הגנת שמי המדינה" זה לא רק מטוסים שחיל האוויר עוצר אלא טילים, ופיתחו את כיפת ברזל והיום אנחנו אומרים על כיפת ברזל שהיא נותנת להנהגה במדינת ישראל אורך נשימה כדי לקבל החלטות ולא לקבל אותן תחת לחץ של נפגעים בעורף. אנחנו צריכים לייצר כיפת ברזל כלכלית לאזור כמו עוטף עזה, במובן הכי רחב שלו, כדי בין השאר שההנהגה במדינת ישראל תוכל לקבל החלטות. אם ראש הממשלה חושב, למשל, שאין תוחלת – ואפשר להתווכח על זה – במערכה גדולה וכניסה וכיבוש עזה, חלק ממערכת קבלת ההחלטות שלו זו כיפת הברזל הכלכלית של עוטף עזה, זה העמידות של האנשים שחיים שם, החוסן, היכולת שלהם לחיות בתוך מצב שכמו שכבר אמרתם, הוא מצב חסר תקדים במדינת ישראל. היתה מלחמה, יש אנשים שזוכרים כמוני – היו מלחמות התשה במדינת ישראל, הם רק היו בתעלת סואץ, הם היו בארץ המרדפים בבקעה. הם לא היו על גבם של התושבים. אם אנחנו נתייחס לדבר הזה כאל סכום כסף שצריך להוציא לטובת ההגנה וקבלת ההחלטות במדינת ישראל אז פתאום זה לא איזה אנשים שבאים אלינו במצוקתם. זה כמו לממן את תקציב הביטחון, וכמו שאתה יודע היטב, כשזה מגיע למימון תקציב הביטחון כספים עוברים פה מהר מאוד והרבה מאוד.

לא מהר מאוד אבל עוברים.

צריך בעיניי שני מהלכים – אחד הוא המהלך לטווח ארוך ואני סומך עליך שוועדת הכספים תדע לדחוף גם אותו, והוא, באמת – שינוי של חקיקה. זו המציאות שבתוכה אנחנו חיים. המציאות היא שהאויב מקיים מערכת התשה אל מול העורף הישראלי – בזכות הישגינו הביטחוניים, אגב. לזה צריך למצוא תרופה בדרך שבה מחזיקים את החוסן של העורף הישראלי בכל המובנים שלו, ולזה צריך חקיקה במיידי. פשוט צריך שרשות המסים – והיא יודעת לעשות את זה, ומיקי לוי עשה את זה גם בצוק איתן. צריך להיות גמישים. הוויכוח בין 7 ק"מ ל-7 ק"מ ו-200 הוא ויכוח אנכרוניסטי בעניין הזה. צריך להבין את הצרכים הספציפיים של התיירות או הדבוראים, למשל, ולתת להם מענה, ואת כל זה צריך לעשות במיידי, כי האלטרנטיבה לזה, צריך להבין – זה לא שאנשים יהיו מסכנים בעוטף עזה. האלטרנטיבה לזה גם יכולה להיות שבניגוד לרצוננו ניכנס להחלטות מדיניות שהעלות שלהן תהיה במיליארדים שלא לדבר על חיי אדם ואינטרסים של מדינת ישראל.

אני בא מיישוב שהוא יישוב גדר בצפון, ואני מכיר את המציאות העגומה שתושבי הדרום עוברים. לצערי הרב אני אומר שאם אתה לא חש את זה, אתה לא מכיר את המציאות ולא חווה אותה על בשרך אתה לא מבין מה עוברים התושבים שם. זה שיש תושבים באמת שיושבים עם הרבה אידיאלים ועם הרבה רצון, זה לא אומר שהם לא שבורים שם. יש פה בעיה של חקלאות, וכשהיא נפגעת היא לא נפגעת לאותו פרק זמן קצר – הפגיעה היא פגיעה מתמשכת לאורך זמן. דהיינו, אם אני צריך לתקן את אותה פגיעה אני צריך לפחות שנה וחצי-שנתיים כדי לחזור או למעגל ייצור או לכל דבר אחר. זה במקרה של מפגע. נפגעת רפת? נפגע לול? כדי להחזיר למסלול של ייצור לפחות שנה-שנה וחצי.

התיירות – תפקידינו לבוא ואם לצערנו הרב הממשלה לא לוקחת את זה במלוא חומרת המצב אז ברור שמי שלא מבין את זה, גם אצלנו כשיש רק חשש לירי הצימרים מתרוקנים לגמרי. 20% מהתיירות היא און-ליין. דהיינו, אתה לא מתכנן את זה מראש, אלא סוף שבוע אתה מקבל טלפון, ביום רביעי או שלישי – הזמנת חדרים לסוף שבוע. כשיש מצב כזה מישהו חושב שמישהו יילך לדרום? הצימרים מתרוקנים לגמרי. כלומר, יש פה 20% שנפגע במקום, זה לא יעזור. אותו הדבר על החקלאות. כל המציאות הזו מביאה אותנו למצב בלתי אפשרי. החוסן של התושבים יכול להתערער ואנחנו נמצא את עצמנו במקום שאסור לנו שזה יהיה. כל פקיד, ואני אומר לפקידות הבכירה – זה תפקידכם לא פחות מאשר תפקידינו. אנחנו צריכים להיות לכם תנא דמסייע, אבל התפקיד שלכם מחייב.

אני סיירתי כמה פעמים בעוטף עזה. רק לראות את השטחים, את המציאות הקשה הזו – זה פשוט לא יאומן. אלפי דונמים שם שרופים, גמורים. חקלאות לא חקלאות, המצב הזה הוא בלתי אפשרי. אתם צריכים לרדת למטה לראות את המציאות העגומה הזו. אם לא נראה בעין את המציאות העגומה הזו – לא נבין אותה. אחת הפגיעות הקשות זה בענף הדבוראים. הדבורה זה לא דבש. הדבורה זה כל החקלאות של מדינת ישראל. אין לה איך לעשות האבקה כי הכל שרוף. גם איך לייצר את הדבש אין לה. המציאות הזאת – הנזקים הם כל כך עצומים, מישהו צריך להבין – אי אפשר להמשיך ככה. אם המדינה לא תגיד – חברה', אנחנו נרים אתכם, ניתן את הסיוע - - - אני חושב שטוב שאנחנו עושים אתה דיון הזה, וצריך לעשות עוד דיונים כדי לזרז את הממשלה.

צר לי שתושבי עוטף עזה צריכים להגיע ולחזר על הפתחים על מצב שהיה אמור להיות מובן מאליו ולתת להם את המענים. הם לא מבקשים נדבה ולא מבקשים מה שלא מגיע להם. יש איזה הסכם בלתי כתוב – הם שומרי חוק, וכמדינה אנחנו צריכים לתת להם את מה שמגיע להם. הבעיות הוצפו בצורה ברורה. אני שואלת – אל"ף: מה, היה צריך את הדיון הזה כדי להכיר את הבעיות? אני לא חברת ועדה אבל אנחנו - - -

את תכף תראי, יש ויכוח בתוך הממשלה.

אז אשמח להבין מה הוויכוח, ולהגיד שזו פשוט בושה שיש ויכוח בתוך הממשלה על עניין כזה שהוא עניין לאומי. תושבי עוטף עזה לא נמצאים שם כי הם חלמו חלום בלילה. זה מקום המגורים שלהם, למיטב ידיעתי והבנתי זה חלק ממדינת ישראל, אלא אם הממשלה תבוא ותגיד אחרת. לכן צריך לתת את המענים. אני רוצה לשאול את הממשלה – מה מונע הבאת תכנית – מצדי שתהיה הוראת שעה עד שייגמר המצב הזה שם - - -

מצב לוחמה בעצימות נמוכה.

אני רוצה להבין למה אין תוכנית ברורה שנותנת מענה גם לתיירות, גם לחקלאות וגם למצב הבריאותי של התושבים שם. אם פעם זה היה רק מצב נפשי וחוסן, היום זה גם עשן ואסטמה. איפה הממשלה?

ואם צריך את עזרת הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מכירה את עבודתך, את עבודת הוועדה. מנופים אנחנו יודעים להפעיל.

מאה אחוז. נעשה את זה.

סולידריות, אדוני, זה דבר שחסר כאן. צריכה להיות סולידריות עם תושבי ותושבות העוטף. יש סולידריות מדהימה בציבור. היחידות והיחידים, וגם בכנסת. היחידות והיחידים שצריכים לעשות את חובתם ולטפל בתושבות ותושבי העוטף זה הממשלה. אני כבר לא מדברת על זה שהממשלה הזו – ואני אומרת את זה בלעג – מר ביטחון – הדבר האחרון שהוא מביא לשם זה ביטחון, וזה אנשים שחיות וחיים בחוסר ביטחון נוראי יום יומי, ברמה שלא מאפשרת להם לישון בלילה, שלא מאפשרת להם תפקוד שגרתי רגיל.

הלכתי לבקר קבוצה של נערות בכיתה ח', שהדרך שלהן להביע את המצוקה שלהן היתה לפתוח עמוד אינסטגרם, שלאדוני ודאי לא יצא לראות מקרוב, אבל זו הפלטפורמה שלהם, ומה שהן רצו זה להגיד לציבור – תראו בתוך מה אנחנו חיות וחיים. הן פשוט מעלות תמונות משגרת החיים הבלתי נסבלת שלהן כדי להגיד – די, מה אנחנו מבקשות? שקט, שגרה, יכולת לחיות. בתוך הדבר הזה, לקחת את העסקים הקטנים והבינוניים בישראל שמראש, עסקים קטנים ובינוניים נמצאים בישראל במצוקה תמידית וקבועה, כי הם לא מקבלים את ההגנה הסוציאלית שמקבלות ומקבלים השכירים, כי הם לא מקבלים את הסיוע הרגיל המתבקש. אז בתוך המצוקה הביטחונית הקיומית הנוספת שיש עליהם, הממשלה פשוט יורקת להם בפנים. אני לא מצליחה להבין את זה. אני בטוחה שאדוני, שמוביל את הוועדה הזו באמת ביד חזקה וזרוע נטויה, יצליח לגרום לנו לתת להם פתרון ראוי.

גם אני ירדתי בשבוע שבעבר לראות ולחוש - - -

אני מציע לכם, רבותי מהאופוזיציה שפה זה לא בא לידי ביטוי בכלל, אופוזיציה – לא לדבר על כל הבעיות של ביבי נתניהו. זאת אומרת, לדבר על הנושא, אני רוצה לפתור את הבעיות.

זו עצה לא לגיטימית, זכותנו לדבר על ביבי, אבל יחסית ממה ששמעתי – לא בזה התעסקו החברים. מה שהתחלתי להגיד זה שירדתי בשבוע שעבר לברור חיל ודורות כדי לראות במו עיני מה קורה ליישובים שהם 400 מ' מעבר לקו ובסוף הם חלק מאותה מועצה אזורית.

ברור חיל – עד 2018 הם נחשבו במפת העדיפות הלאומית רק שאף אחד לא עדכן את חמאס שעכשיו הם כבר לא במפת העדיפות הלאומית ושהם צריכים להתנהג בהתאם. זה שאומר שבסוף, כשהילדים שלהם נוסעים לבית הספר הם נוסעים בתוך התחום. בסוף, כשמקבלים הוראות על ביטול ימי לימודים, מה יעשו ההורים שלהם? מה יעשו כשהגננות לא יכולות להגיע? בסוף זו אותה מועצה אזורית אחת של שער הנגב, שכל היישובים בה מלבד שניים נחשבים במפת העדיפות הלאומית. ראיתי את הילדים בברור חיל משחקים במתקן המשחקים. אין שם שום מיגונית שאם חלילה קורה משהו יש להם לאן לרוץ. בסוף, על 400 מ' – וזו גם השאלה, מי סופר ומאיפה, גורמים לכך שיש פה התנהלות לא סבירה של המדינה, שאתה יודע שבסוף הכל התחיל מזה ששרון רצה שהחווה שלו לא תיחשב, והזיזו את הקווים בהתאם כדי שלא יטענו שהוא מקבל יחס מועדף, אבל מי שמשלם עכשיו את המחיר זה ברור חיל ודורות.

החווה של אריק שרון היתה תמיד בתוך ה-7 ק"מ.

תודה, אדוני. אני חושב שהסקירה והדברים שנאמרו הם דברים חשובים, ודאי שלא אספר לתושבי העוטף מה הם מרגישים. אבל אדוני היושב-ראש, תושבי עוטף עזה מרגישים שמדינת ישראל לא סופרת אותם. לא סופרת אותם 14 שנים. בוודאי לא ב-7 החודשים האחרונים. אז אנחנו כאן בוועדת הכספים לא יכולים לפתור את כל הבעיות המדיניות והביטחוניות של עוטף עזה, אבל אתה כן יכול לפתור חלק מהבעיות הכלכליות שירגישו מה שכאן חברי אמרו, שבעצם, כל אזרחי מדינת ישראל עומדים מאחוריהם, לפחות כל מה שקשור – אם לא כל מה שקשור בביטחון, כל מה שקשור בכספים – אפשר לעשות, וחובה עלינו לעשות. התסכול שלהם שלא סופרים אותם, ראינו את זה בימים האחרונים. אתמול הפגנה בתל-אביב, היום הפגנה. אנשים יוצאים בלי תכנון מוקדם, מפגינים. אנשים נורמטיביים חוסמים כבישים בתל אביב, וזה מצביע על ייאוש. לכן התפקיד שלנו כאן – נעזוב את הנושאים הביטחוניים, בזה נתעסק בוועדות אחרות. אנחנו ואתה, אדוני היושב-ראש, יחד עם כולם, ויש כאן קונצנזוס מלא – חייבים לתת מענה מיידי לבעיות הכספיות שלהם, ובמקביל, גם לעשות עדכוני חקיקה כי כמו שאנחנו מבינים המצב הזה לא הולך להשתנות בחודשים הקרובים. לכן דרושה פעולה מיידית בנושא צווים, של הוועדה הזו, ומעבר לזה אני מאוד מציע, אדוני היושב-ראש, שתוביל שינוי חקיקה, עדכון חקיקה, כדי שלא נמצא את עצמנו כאן בעוד חצי שנה-שנה דנים באותם דברים.

מהניסיון בעבר – טיפלנו כשהיו בעיות דומות, ובשיתוף פעולה - - -

נכון. לכן אני אומר – זו צריכה להיות עזרה ראשונה מיידית.

אבל אני לא מתכוון לטפל רק בעזרה ראשונה, אני חושב שצריך לשנות את זה. תכף, אני אבקש מהיועצת המשפטית שתגיד בדיוק מה ההגדרה של היישובים. יש פה כמה קטגוריות.

מעבר לכל מה שנאמר פה – עשינו כבר דיון על העוטף בזמנו, והערנו גם שם הערות למתווה שנתנו ואיזה טעויות עשו ולא עשו. בשורה התחתונה – אני חושב שהרצון של כולנו ברור. גם ברשות המסים – אני לא מאמין שיש מישהו שלא רוצה לתת את הפיצוי הזה. תמצאו את הפתרונות הביורוקרטיים כדי לגמור את הסיפור הזה. נראה לי קצת מגוחך שאנחנו מכלים את זמננו פה בדיון נוסף על העניין הזה לצערי יש לי את התחושה שאנחנו נכלה את זמננו בעוד דיון בעניין הזה, וחבל, חבל, כי בסוף בסוף הממשלה אומרת שהיא רוצה לתת. רשות המסים יודעת מה התפקיד שמוטל עליה בעניין הזה מבחינת הממשלה, משרדי הממשלה יודעים.

ומה התפקיד שלנו?

התפקיד שלנו – לקיים דיונים כדי שהם יעשו את העבודה שלהם.

כן, כי אם אכן יש להם פתרון שיגידו מה הפתרון. אם אין פתרון נצטרך לעשות אותו.

אם הם יישבו ויחליטו שהם רוצים פתרון הם ימצאו פתרון. מצאו כבר פתרונות לדברים מסובכים יותר.

היו"ר משה גפני: לא, היתה התייחסות, צריך לומר את האמת.

רק לפני מספר חודשים היינו כאן בדיון לגבי הצעת הפיצוי. אנחנו יזמנו אז את הדיון לגבי הנזק לתיירנים, לגבי מי שעוסק במלונאות או באטרקציות. הגיע האוצר עם הצעת פיצוי ליומיים מתוך תקופה עם חוסר התייחסות למצב שבו יש ביטולים גורפים ושלא - - -בכלל. והנה, אנחנו נמצאים כאן עוד פעם עם תושבי העוטף שמתמודדים גם עם האתגרים הביטחוניים אבל גם עם האתגרים והנזקים הכלכליים ויש איזשהו משהו בחוסן שלכם בעוטף, שם, שגורם לכך שנראה שאתם שורדים. אתם באמת שורדים, בכל המובנים. אבל אני חושבת - - -

לכן צריכה לצאת מפה אמירה מאוד ברורה מהוועדה – ותרשה לי גם להחמיא לך וגם לוועדה, היושב-ראש, כשאתה רוצה, הוועדה מסוגלת, אתה מסוגל – לקבל פה החלטות, וההחלטות צריכות להיות מאוד ברורות, גם מול האוצר, גם מול רשות המסים. מספיק מתמודדים עם האתגר הביטחוני. לא צריך גם להתמודד עם כל הקושי הכלכלי שנופל ועם הנזקים. לא צריך לקבל את הטובות האלה והשאריות של יומיים פה, יומיים שם, או לעמוד בקריטריונים שבסופו של דבר לא מביאים לפיצוי. הדיון הזה הוא דיון אחד מתוך רבים שאתה מנהל, אבל הקביעות צריכות להיות מאוד ברורות, ואפשר לקבל החלטות שתיתנה פיצוי מיידי ליושבי העוטף, לא רק ברצועה של עד 7 ק"מ אלא גם מעבר.

אני אהיה פשוט וקצר. הרבה פעמים אנחנו יושבים פה בוועדת הכספים ומוצאים את עצמנו מתנגחים עם האוצר, עם הממשלה. מרבית הפעמים אנחנו זורמים אתם. בפעם הזו – אסור לנו. ישנה מציאות מקולקלת שמצד אחד הממשלה סוחרת בחוסן - - -

- - - זה לא מתאים.

כן, אני חבר במפלגת השלטון וכן, ביקורת צריכה להיאמר גם מבית, גם אם היא קשה ולא נעימה. כנראה לא הייתם אתי בכנסת הזו שלוש וחצי שנים. לא יודע מה עשיתם.

- - -

חבר'ה, אני מבקש לא להתערב כשהוא מדבר.

לא יכול להיות שמצד אחד הממשלה סוחרת בחוסן של התושבים, החליטה להתנהג כמו ילדים – אני לא רוצה להגיד איפה, לא מגיבה, מתקפלת, מתרפסת, מורידה את המכנס לאט לאט למטה. זה באמת יכאב לנו בסוף, כאילו שזה לא כואב מספיק.

אם אתם לא תוקפים, ושיניתם את המוטו שבעצם ההתקפה הכי טובה היא הגנה, לפחות תזרימו כסף. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש. אני מעולם לא ביקשתי שום דבר בוועדה. הפעם לא שאני מבקש – אני באמת דורש שהוועדה הזו תחנך את הממשלה, תחנך את האוצר. אם הם לא שומרים על הביטחון, לפחות נזרים תקציבים.

אנחנו עוד לא יודעים, תכף נשמע אותם.

אנחנו יודעים. הם, האזרחים מהדרום יודעים טוב מאוד.

אנחנו חייבים למצוא את הדרך, ולא משנה עד כמה אנחנו ברמה הפרסונלית יכולים לשלם על זה מחיר. יש לנו חובה מלאה לדאוג לתקציבים כדי לעזור להם להתמודד עם השגרה המקולקלת הזו. זו שגרה רעה, שגרע. אני מבקש מכל החברים שלי מהקואליציה, האופוזיציה גם ככה עושה מה שצריך - - -

למה? האופוזיציה פה היא עניינית, שתדע.

אמרתי – היא עושה מה שצריך. הנה, נתתי להם מחמאה, זה לא פשוט. שאנחנו לא נתחשב במה שרוצה הממשלה, ובכלכלת הבחירות שהיא מנהלת – כי כלכלת בחירות זה גם ביטחון בחירות, זה מה שעושים. הרי לא עושים ולא מגיבים בעזה כי אנחנו בשנת בחירות, בוא, צריך לומר את האמת. מודיעים לחמאס רגע לפני שהורסים להם משהו, כי פוחדים מה יקרה. לכן אני אומר: לפחות בהקשר הזה שלנו יש את היכולת לשנות ולהשפיע, בואו נעשה את זה.

תודה רבה.

היועצת המשפטית של הוועדה, את יכולה להגיד לנו באיזה מצב משפטי אנחנו נמצאים מול הקטגוריות השונות של היישובים? היה פה במהלך הדיון עירוב של הנושאים.

יש בעצם שלושה חוקים נפרדים שכל אחד מהם נותן הטבות אחרות ומתייחס ליישובים שמוגדרים בצורה אחרת. החוק הראשון זה חוק אזורי עדיפות לאומית שהוא בעצם חוק שמקנה הטבות שהממשלה מחליטה לתת בחינוך, ברווחה, וכו', והוא מבוסס על רשימת יישובים שהממשלה מחליטה בהחלטות הממשלה שלה. עד 2018 כל היישובים של עוטף עזה נכללו בגדר חוק אזורי עדיפות לאומית, וזה דבר אחד. פה היתה הוראה באמת עד שנת 2018 ביחס למחצית יישובים במועצה אזורית גם אם מחצית היישובים השנייה לא נכללת בגדר שבעת הקילומטרים – הם גם יהיו זכאים מכוח חוק אזורי עדיפות לאומית.

ב-2019 זה עדיין חל?

לא. בהחלטת ממשלה ביטלו את ההוראה הזו ונכון לעכשיו היא לא קיימת לעניין חוק אזורי עדיפות לאומית.

הנה המשימה הראשונה – להורות לממשלה.

אז זה לגבי חוק אזורי עדיפות לאומית.

החוק השני הוא חוק העדפות מס, שבתוכו נכלל גם חוק סיוע לשדרות ועוטף עזה. החוק הזה בעצם מעניק הטבות מס, והוא מגדיר בהגדרות שונות את היישובים המזכים בהטבת מס. חוק שדרות ועוטף עזה יש לו הגדרה משל עצמו שמדבר על 7 ק"מ או כל יישוב אחר שמתקיימים בו אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים בעוטף עזה ובשבעת הק"מ. לכן, גם כאן ההגדרה היא אחרת וזה נותן את הטבות המס.

החוק השלישי שאליו אתם מתייחסים כרגע, ואדוני היושב-ראש, התייחסת לנזק הישיר ולנזק העקיף – זה חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק שנחקק בשנת 1961. החוק הזה בעצם קובע רשימת יישובי ספר ששר האוצר באישור ועדת הכספים קובע אותה ברשימה. יישוב ספר שנמצא ברשימה הזו הוא למעשה זכאי לנזק עקיף. יישוב שלא מופיע ברשימה הזו – לא זכאי לנזק עקיף. הרשימה הותקנה בשנת 1961, תוקנה בשנת 92, היא לא רשימה שמתבססת על הגדרת "עוטף עזה" או על 50% או משהו אחר. זו רשימה שמצורפת למסמך שלי, אתם יכולים לראות אותה – רשימה של יישובים ששלושת היישובים שדובר בהם כאן – גבולות, אורים וצאלים – לא מופיעים בה, ולכן הם לא זכאים לנזק עקיף גם אם רשות המסים מאוד רוצה לתת להם. היא לא יכולה לתת להם כי אלה התקנות שנמצאות לפניה. צריך לציין שבכל מיני תקנות, הוראות שעה מכוח חוק מס רכוש שהותקנו לאורך השנים, למשל – אחרי מבצע צוק איתן, הורחבה מפת היישובים לצורך אותן תקנות, הוראות שעה, ולצורך המסלולים המיוחדים שנקבעו בתקנות האלה. אז זה ההבדל בעצם בין כל היישובים.

מי מוסמך להכניס את שלושת היישובים לרשימת ה - - -

שר האוצר באישור ועדת הכספים. כמו שאמרתי – הרשימה הזו היא יחסית ישנה.

הוא שלח לנו כבר את ההודעה שאנחנו צריכים לאשר אותה? - - - נצביע בעד.

- - -

אני לא יודע, תכף נברר. אין שום דבר לפנינו.

שאלה ליועצת המשפטית – יש דרך לחייב אותו? לגרום לו לעשות את זה, במידה והוא לא יבקש?

לקיים כאן את הדיון, לשכנע שזה הדבר הנכון - - -

יש לי שאלה על הנזק העקיף. הנזק העקיף מן הסתם פוגע יותר בתיירות?

כן, אבל ההגדרה שנמצאת בחוק - - -

- - -

רגע, רגע, רגע.

אבל יש פה עובדות לא נכונות.

מה דעתך שלפעמים בכנסת אומרים עובדות לא נכונות? מה דעתך? אנחנו עד הסוף מבררים ואז גם מגיעים לאמת. מי אדוני?

אני ראש המועצה האזורית אשכול. מחר אני אמור להיבחר. באתי במיוחד הנה - -

אתה תקבל רשות דיבור אחרי אמיר דהן.

- - בגלל שמה שהיא אמרה - - - אתם פתאום מתייחסים רק לשלושה היישובים המאוד חשובים האלה. אבל הוא לא מפצה אף יישוב.

תכף ניתן לך.

שגית אפיק עשתה קצת סדר בעניין יישובי הספר. אני אעשה סדר איפה הבעיות ואיפה הפתרונות שכן ניתנים, מה מתוקף החוק שלנו והתקנות הקיימות, ומה צריך לעשות – שינוי חקיקה - - -

יש לכם הצעה לשינוי חקיקה?

זה לא הם.

יש. אני אומר לך עכשיו את התשובה – יש. יש. אמיר יודע בדיוק מה צריך לעשות - -

לא. לא יתקיים דיון כזה, אני מצטער.

- - והם גם המליצו, ואף אחד לא עשה - - -

זה שר אוצר.

בסדר, אבל הוא יודע. בסוף שר אוצר מקבל מהם את ההנחיות.

הבעיה בנושא התיירות היא בעיה כפולה. הבעיה הראשונה, שאנחנו אחרי הירי הראשון שהיה בצפון הארץ בחוד רביעי או חמישי, ואותו ירי שהיה בדרום, הוצאנו הנחייה ספציפית לגבי ביטולים ספציפיים – הזמנת צימר, או בית הארחה? ביטלת בגלל הירי? – אנחנו ניתן פיצוי לדבר הזה. זאת כבר היתה הרחבת יריעה שלא עשינו ברשות המסים 25 שנה, פרשנות כזו מרחיקה. מאז עשינו את ההרחבה הזאת גם בדרום. לכל אירוע של ירי שהיה - - -

אבל זה לא פותר את הבעיה.

- - -

תנו לי רק לסיים.

אל תענה לאף אחד. אני מבקש שתדבר קודם על הדברים, בגלל שיש לנו הרבה בעיות עם מה שתגיד, אז אני לא צריך הוסיף עוד כי מישהו מעוניין שהכל יהיה בלגאן ולא נגיע להחלטות. יש מישהו שמעוניין בזה.

אנחנו הרחבנו את הפרשנות בחוק ובתקנות שלנו מעבר לפסיקה הקיימת, ונתנו לביטולים ספציפיים, כשידענו את הקשר הסיבתי בין אותו אירוע ירי לביטולים הספציפיים. באזור הדרום כבר הרחבנו את זה לחמישה מקטעים שונים. בהתחלה זה היה שלושה ימים ואחרי זה זה עבר לשבוע אחרי הירי. אבל גם אנחנו מודעים לנושא הזה שזה לא נותן פתרון. אחרי הירי השני לאזור עוטף עזה - - -

תעצור שנייה. העלו פה החברים בצדק, וזו, בין היתר, גם הסיבה שאני מקיים את הדיון הזה – אנחנו נמצאים במצב חדש שלא היינו בו קודם. במצב החדש הזה, המציאות היא שאם אתה הולך לפי התקנות הקיימות, אתה לא יכול להגיע לפתרון. מדוע? – למשל בתיירות. אפשר להגיד את זה גם על החקלאות וגם על הדבוראים, אפשר להגיד את זה על כל מה שעולה כאן לדיון. אם הולכים לפי התקנות הקיימות ומסתכלים על מה שהיה בשנה שעברה, בשנה שעברה לא היו הזמנות. לא היו הזמנות מכיוון שהיה מצב - - - אנשים לא הזמינו. מכיוון שאנשים לא הזמינו, תמונת המצב היא כזאת שהתקנות האלה לא עונות להם.

כבוד היושב-ראש - - -

תן רגע לגדי לדבר.

לצערי, התקנות הקיימות לא נותנות פתרון לירידה מתמשכת שקיימת.

צריך לשנות את התקנות.

אנחנו מודעים ל - - -

יש שתי אפשרויות – או להתקין תקנות הוראת שעה, כמו שעשינו ב - - -

לא רוצה.

או פתרון אוצרי - -

לא רוצה.

- - שנבחן היום בנושא הזה. אלה שני הפתרונות.

הוא מדבר על פתרון שלישי, היושב-ראש.

- - -

אגף התקציבים פה? אתם מסכימים לזה שישנו את התקנות, בגלל שהמצב הוא שונה? התקנות הן לא רלבנטיות למצב שבו אנחנו נמצאים, בעוטף עזה. האם אתם מסכימים לזה? כן או לא?

זו לא תשובה שאני יכול לענות עליה עכשיו ב "כן או לא". יש כל מיני חלופות ויש גם כל מיני סוגים של בעיות שעלו פה. בגלל זה לא בטוח שכל התקנות יפתרו את כל החלופות האלה.

אני לא הולך יותר לחלופות שיבוא כאן מישהו ויגיד – היה מצב כזה ועשית דבר שהפתרון שלו הוא פתרון זמני. אני רוצה שינוי תקנות. ברגע שיש מצב כזה שזה אירוע מתמשך ואי אפשר ללמוד ממה שהיה בשנה שעברה – לשנות את התקנות, הדבר הכי פשוט שצריך לעשות. לכן אני רוצה את ההסמכה של משרד האוצר על כל חלקיו, כולל אגף תקציבים.

אני חושב שקודם כל צריך להגיד שאין מקרה שאזור נפגע לתקופה כל כך ארוכה ועסקי התיירות בו מדממים התיירנים הוכיחו עמידות כזו ויותר מזה – אצילות נפש, ויש לנו לאן להשוות. את זה צריך להגיד. לכן אני חושב שאנחנו, גם בפגישות עם רשות המסים הבהרנו שלנו מאוד חשוב לשמור על התשתית התיירותית הזו. אנחנו נמצאים בתקופה של שיאי תיירות, שבכל אזור אחר במדינה התפוסות הן מעל ומעבר למה שאנחנו יכולים להכיל. אנחנו שוברים השנה עוד פעם שיא תיירותי מאוד גדול ואנחנו צריכים את החדרים האלה. קבוצות מגיעות לשם, ולצערנו בחצי השנה האחרונה פלוס האזור הזה ירד מהמדף. אני חושב שהחובה שלנו זה למצוא את הפתרונות. אנחנו לא ניכנס פה. משרד התיירות העמיד את עצמו ואמרנו לרשות המסים - - -

- - - תיכנסו. מה העמדתם?

אנחנו העמדנו את כל התשתית שאנחנו מכירים שנעשתה בעבר מול עסקי ירושלים בתקופת הסכינאות, שנעשתה בתקופת צוק איתן עם נהלים שפורסמו. ברגע שאגף התקציבים – ואנחנו לא קיבלנו מהם בינתיים תשובה לגבי תקציב, ברגע שאף התקציבים יעמיד תקציב לטובת העניין אז יש דרך גם באמצעות נוהל - - -

חבר הכנסת גפני, יש נזק של 8 מיליון שקל לעסקי התיירות. 8 מיליון שקל. אנחנו לא מבינים מה זה אומר - - -

יש פה ח"כים בוועדה שקיבלו יותר.

אבל בסוף תבינו שלא נותנים כלום, בסוף תבינו. מה זה "מעמידים תשתית"? למשרד התיירות יש תקציב - - -

לא לפיצוי לתקופות כאלה. אבל באמצעים שלנו, גם פרויקט החממות שלנו הגיע דבר ראשון לשם. הורדנו, הוצאנו מכתב לכל משרדי הממשלה, התחילו להעביר את כל הכנסים המשרדיים לדרום – ואל תזלזלו בזה. ברגע שגם משרד התיירות העביר מתל אביב אירוע לדרום, לנגב המערבי – לא לעוטף עזה, כי אז גם יבואו לדרום אדום, תוציאו את עזה מהסיפור - - -

אז הנה, אבל אתה עונה לבד – למה אורים, צאלים וגבולות לא שם? אתה עונה. אתה עונה עכשיו.

זה לא הסמכות שלנו. אנחנו רוצים את תשתיות התיירות ולכן העברנו את כל הפעילות לאזור הזה והיינו שם מספר ימים, העברנו את הימים המשרדיים וכבר משרד הביטחון ומשרד המשפטים אמרו לנו שהם הולכים בעקבותינו. זה דבר ראשון שאנחנו עושים כדי לשמר את תשתיות התיירות.

כמה זה? כמה זה עולה – באמת, אני שואלת - - -כמה כסף - - -

זה עסקים לא גדולים שמעט מאוד אנשים מתפרנסים מהם. ברגע שיש אירוע יומי זה מסדר שם את הפרנסה ואנחנו מנסים למלא להם את החודש כמה שאפשר. במקביל, כל הנושא של שיפוי על כל הנזק שנגרם – בגלל זה אנחנו פה כי אנחנו בעד, יחד עם רשות המסים, ומחכים לתקציב ממשרד האוצר, או לשינוי תקנות, מה שתגידו.

אתם יחד עם רשות המסים – מתואמים בכמה כסף?

10 מיליון .

מדובר ב-10 מיליון שקלים.

זה יפה. זה נקודתי, צריך לארגן את זה בצורה - - -

מה שאמר המנכ"ל – זו פעולה שצריך להגיד כל הכבוד למשדר התיירות. אני רואה את זה גם אצלנו בצפון הרחוק. אני חושב שזו פעולה מחויבת המציאות. אני נמצא פה במלון. אני אומר לכם: אין מקום במלונות פה, בירושלים. אנחנו, חברי הכנסת, מתחננים לקבל חדר. הוא צודק. בזמן כזה עושים שיקול דעת ו - - -

חבר הכנסת וקנין, רק דבר אחד. עיקר הדיון הוא מה עושים עם האנשים שיש להם צימרים שמשקיעים כל הזמן בתיירות ועושים להם חשבון שבשנה שעברה לא היו להם הזמנות, אז אומרים – לא מגיע להם.

"תגלית", שזה אחד הגורמים העיקריים בנגב ובעוטף עזה שמגיע, ביטלו, ביטלו. אין יותר, אין יותר "תגלית" בגלל המצב הביטחוני.

אם אתם יכולים יכולים להסיט עוד תנועה לשם, כל תנועה ממשלתית שתהיה שם, של הגופים הממשלתיים, מסדרת - - -

כן, אבל זה לא קשור - - -

זה לא קשור, אמרנו, אבל זה מסדר את הפרנסה.

תראה, אנחנו לא נגיע להחלטה לגבי הנושא של התקנות.

- - -

אני רוצה להגיד שכשמתחילים כזה דיון, צריך להבן מה קורה בעוטף 8 חודשים. 8 חודשים שחברי הכנסת באים ומבקרים, ואני מעריך את זה מאוד, אבל התושבים נשארים שם. הם עוברים ימים כלילות קשים מאוד. התושבים, כמו שאמרתם, הם בעצם כיפת הברזל שלנו שם. אסור לנו לתת להם להישבר. אסור לנו לתת להם שהם לא ירצו להוציא את הילדים לבית הספר כי הם חושבים שבאו מים עד נפש. אתם, חברי הכנסת פה, והממשלה – מס רכוש, אחראים שזה לא יקרה. אנחנו רק הפה שלהם והשופר שלהם. מה שקורה פה ב-8 החודשים זה זלזול ואי עשייה של כלום בנושא הזה. אני חייב להגיד את זה בכזאת אמירה כי תכף אתן דוגמאות. וחבל לי, כי אני חושב שבחלק מהדברים הממשלה פועלת – ואני לא אגיד לה מה לעשות עם המצב הביטחוני איך לפעול, ואם להפעיל כוח או לא. אנחנו שם כדי לתת לכם שקט בירושלים כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. אבל במצב שאתם מביאים אותנו, השקט נשבר.

מה הבעיה.

אל"ף, אנחנו את ה-8 חודשים האלה, תשאל את מס רכוש אם יש להם את האפשרות לפצות את התיירנים המסכנים שפושטים את הרגל בכל הימים האלה שלא הגיע אף אחד אליהם, לא ב-25 יום. אתה יודע שיש יומיים שקיבלנו הוראה מהצבא לא לצאת לעבודה, ואף אחד לא הסכים לפצות אותנו על זה? אתם יודעים שאת הכוורנים – כמו שדיברנו, כסף קטן, חקלאים שלא יכולים להגיע לגבול ל-2 ק"מ, כבר הגענו לאיזה תוואי עם משרד הביטחון איך יפצו אותם אבל אז הגיע שוב הנושא שאין איזה חוקה אז אי אפשר לשים כסף. אמר יפה חבר הכנסת, זה כסף לביטחון ישראל זה לא כסף לחקלאים. זה מגן על ביטחון ישראל. למה אנחנו צריכים להתחנן על זה? למה לטיפולים שאנחנו צריכים לא מקבלים מספיק? אני חושב שפה, ועדת הכספים, אין לכם את הפריבילגיה להגיד שזו הממשלה או מישהו אחר. 8 חודשים לא מקבלים כספים, רק מעטים. פושטים את הרגל, אנשים מסכנים שעשו צימרים. זה דבר ראשון.

וגם לדברים הגדולים יותר. אנחנו צריכים לדעת להיות גמישים, ואתם צריכים לתת למס רכוש את הכלים שיהיו גמישים. לא יכול להיות שהדבר הזה הוא כבר 8 חודשים, ואחרי זה באים ונוסעים על כביש 232 – גם שם נהרג לנו מישהו. חבר'ה, זה קשה. תבינו. אתם חיים למצוא את הדרך לתת את הפיצוי. בגלל זה באתי לפה היום ואני חושב שהקריאה הזו חייבת להיאמר ולא רק להיאמר, שלא נצטרך לבוא לכאן עוד פעם. שנצא מפה עם פתרון.

אנחנו לא אמרנו שזה תפקיד הממשלה או תפקיד שר האוצר ולכן אנחנו לא נוגעים בעניין הזה. להפך. דיברנו עם שר האוצר, דיברנו עם כל הגורמים, אנחנו מקיימים את הישיבה, אנחנו מקבלים גם את הביקורת. אנחנו חושבים שאנחנו גם אחראים. אמנם זה לא תחת ידינו, אנחנו צריכים את שר האוצר, אבל התחלנו את התהליך.

אבל אני רוצה להגיד משפט אחרון – באמת, כסף קטן למדינת ישראל.

אנחנו כבר יודעים.

מה זה קטן? זו בושה וחרפה.

הבעיה המרכזית היא לא הכסף הקטן. הבעיה המרכזית זה התקנות, זה ה - - -

אדוני הושב-ראש, כל משרד ממשלתי היה יכול לפרסם במהירות תקנות תמיכות מאוד מאוד פשוטות. משרד המשפטים היה מאשר אותן - - -

הוראת שעה.

שערורייה. הופכים אותם לפושטי יד ורגל.

כמו שאמרתי, בתיירות הבעיה היא לגבי התקופה שאנחנו לא יכולים לפי התקנות הקיימות לתת פתרון לתקופה ארוכה, גם אם נשווה את זה לשנה הקודמת.

אתה לא יכול לפתור את בעיית התיירות – בגלל מה?

שתי בעיות. הבעיה הראשונה – על התקופה הארוכה, שהתקנות הקיימות לא נותנות לנו לתת לדוגמה לחצי שנה מול חצי שנה קודמת או חצי שנה לפני שנתיים, לעשות ממוצע – התקנות הקיימות לא מאפשרות לנו לעשות דבר כזה.

ואתם מתכוונים לתקן את התקנות?

אנחנו עכשיו בדיונים - - -

אתם מתכוונים לתקן את התקנות, והמשמעות של העניין פה היא משמעות מאוד קשה כי אז אנחנו לוקחים את האנשים שיושבים שם, שסובלים, ואנחנו לא עושים להם כלום ומתחבאים מאחורי תקנות אנכרוניסטיות.

תנו כלים לרשות המסים.

מה אתם מתכוונים לעשות?

אנחנו בדיונים אתם - - -עלו פה העניינים של הדבוראים ודברים כאלה. לכן אנחנו בדיונים אתם. יכול להיות שהפתרון זה לא בהכרח בתקנות קבועות או בתקנות חד פעמיות. הזכירו פה החלטת ממשלה שתשנה פאזה, לדעתי – היא מתעכבת עכשיו, לדעתי בגלל הבחירות.

לא, היא מתעכבת בגלל - - -

- - -

לא, לא. לא בא בחשבון.

אמרתי – אני לא מתחייב על זה. לכן אני אצטרך לחזור הביתה, למשרד, ולבדוק מה הפתרון שנותן את זה גם בצורה הכי טובה וגם בצורה הכי מהירה.

מה הבעיה? אני לא מבין. אני אפזר את האנשים עכשיו בגלל טעות טכנית? נסיים את הדיונים עכשיו?

מה שאני אומר – אני אצטרך לחזור, לשבת אתם ולראות מה הפתרון שהוא גם ישים באופן יחסית יותר מהיר. אני לא יודע אבל אני מניח שתקנות מסוימות לוקח יותר זמן ותקנות אחרות – פחות זמן. עלתה פה אמירה שכל משרד ממשלתי יכול להוציא נוהל. אני לא מכיר שמשדר התיירות פנה אלינו, אם היו רוצים יכול להיות שאפשר היה לדבר על זה. יכול להיות שהוא פנה אלינו אבל אני לא מכיר כזו פנייה.

אם תהיה פנייה, אתה תעביר כסף?

- - - אם יהיה משהו קונקרטי - - -

זה כסף קטן - - -

- - -

750 אלף שקל צריך ראש הממשלה למצוא מי יעביר? זה מביך.

הוא אומר דבר מאוד חשוב. הוא אומר – אף אחד לא פנה בכלל. הוא אומר – אם היו פונים ממשרד התיירות היינו מוצאים את הכסף.

- - -

הח"כים פנו.

אבל אנחנו לא הממשלה. אנחנו לא יכולים להביא את הכסף.

- - -

עמרי, העמדה שלנו היא לא לעשות "לייק" כמו בפעם הקודמת. אני לא אסכים לא לתמיכה של משרד האוצר או של משרד אחר. אני לא אסכים לשום דבר שהמשמעות שלו היא לא דבר קבוע. לא נחזור לכאן עוד פעם. נציג ראש הממשלה לא הגיע מסיבה טכנית.

אני שוחחתי אתו בטלפון. הוא ביקש למסור את דברו. אתה רוצה? אני אגיד לך בדיוק מה הוא אמר.

זו טעות אנוש.

הכל בסדר, אין לי טענות.

הוא אמר שהאוצר יעמיד את הכסף, אין שום בעיה. הם יסכימו לכל תקנה. מה הבעיה?

על איזה בחירות אמרת – שאחרי הבחירות?

אמרתי שיכול להיות שההחלטה שדיברו עליה על התקופה - יכול להיות שבגלל זה היא מתעכבת.

אני אבקש קודם כל להאריך את מה שמסתיים ב-2018. גם אזורי עדיפות לאומית זה בחוק, נכון?

לא, זו החלטת ממשלה.

אז צריך לפנות לממשלה, צריך לפנות לראש הממשלה.

הם אמרו שהם מוכנים להאריך, זה מה שאני מנסה להסביר לך.

אתה הממשלה או שאתה חבר כנסת?

ביקשו ממני להעביר את הנושא. בשביל זה יצאתי החוצה.

מה זה להעביר? שיעבירו.

הוא אמר מפורשות שהם יהיו מוכנים לארכה.

אני מבקש לפנות לראש הממשלה לבקש ממנו, היות והוא מסכים, להאריך את הנושא של אזורי עדיפות. היתה את הבעיה של יישובי הספר. אנחנו פונים אליו, זה לא במסגרת הדיון הזה אבל מעניין לעניין באותו עניין – אנחנו פונים לשר האוצר ומבקשים ממנו להוסיף את צאלים, גבולות, דורות, בני נצרים - - -

צאלים, גבולות, אורים, בני נצרים.

מבקיעים.

דורות ונווה.

- - -

נווה – אין להם תיירות.

אני מציע שיעבירו מסמך עם כל הרשימה של היישובים. לא ככה זורקים שמות באוויר.

טוב שאמרת, כי אני הולך להגיד את זה עכשיו. אני מבקש את הרשימה שאמר גדי ירקוני לרשום, לוודא עם אמיר דהן שזו הרשימה, ואז אני מוציא מכתב לשר האוצר. אני מבקש ממנו להוסיף את היישובים האלה, מקווה שהוא ייעתר בחיוב.

אני מבקש – אני מבין שעמדת משרדי הממשלה השונים זה לשנות את התקנות, שעל זה אנחנו מקיימים עכשיו את הדיון. לשנות את התקנות. האנשים לא צריכים לסבול ולא לחכות לנדבות. צריך שהתקנות תהיינה מסודרות. אנחנו לצערנו הרב נמצאים במצב שיש אירוע מתמשך, ובאירוע המתמשך הזה התקנות צריכות להיות שונות מכיוון שהתקנות הן לא תקנות רלבנטיות, הן לא תקנות שאפשר לחיות איתן היום מכיוון שהן צריכות להיות שונות. כדי לשנות את התקנות שר האוצר צריך לשנות אותן, וזה יובא לאישור לוועדת הכספים. אני נותן לכם שבועיים. אני מבקש בתוך שבועיים תשובה, או יורת נכון – אני מבקש בתוך שבועיים תקנות. תקנות שיובאו לכאן, לאישור.

פתרון, לא תשובה.

תקנות. פתרון יש לו.

- - -

יש למשרד האוצר פתרון. אף אחד בממשלה לא חושב שלא צריך למצוא פתרון. כולם, מהראשון ועד האחרון, חושבים שצריך שיהיה פתרון. אגף התקציבים – זה הבנתי גם מהמנגינה ומה שעומרי אמר. אגף התקציבים רוצה שתהיה עכשיו תמיכה, יתנו תמיכה לאנשים – לתיירנים, לדבוראים, לחקלאות, ואחרי זה אנחנו נצטרך להתמודד עם הבעיות כי הדבר הזמני הזה ייגמר. אני מבקש שינוי של התקנות. שהתקנות תהיינה כאלה שהן תהיינה קבועות. אגף התקציבים לא כל כך רוצה את זה.

אני רוצה להציע עוד משהו, אדוני. שתי הבעיות המרכזיות, לפחות, שעלו פה, זו תמיכה בתיירנים, ובחקלאים. אני מציע, אדוני, ששני המשרדים האלה יוציאו קול קורא לרשויות המקומיות הרלבנטיות, יעבירו להם את הכספים והרשויות באמצעות מה שהם יפרסמו – יעבירו לחקלאים הרלבנטיים, לתיירנים הרלבנטיים, ובזה אפשר לעשות את זה – תאמין לי, בשבוע גומרים את הסיפור הזה. בשבוע. אני מוצא לך מחר בתקציב משרד התיירות 8 מיליון שקל.

חברים, סליחה. התיירנים מאוד חשובים אבל אני מבקשת להזכיר את מרכזי החוסן בסיכום.

- - -

אני מנכ"ל מועצת הדבש ואנחנו מתמודדים עם הנזק עליו כולם יודעים. אנחנו הגשנו בקשות בצורה מסודרת למס רכוש, לאמיר דהן, עם הנזק שאנחנו מעריכים. ניסינו לכמת אותו על אף שהוא מורכב ומסובך לכמת אותו. סך הכל – 1,652.000 שקל, כל הנזקים לדבוראים בעוטף. אנחנו הגשנו מפה מסודרת – זו מפת הנקודות של הכוורות. אין לאן לזוז. מי שרוצה להסתכל, זו מפת ההצבות במדינת ישראל. אין לאן לזוז. מי שנשרף לו המרעה בעוטף, אין לו אפשרות אחרת. לכן, ניסינו להעריך את הנזק ולעשות ממוצע. 1,600,000 שקל לפצות 4,805 כוורות שמוצבות בתחום של ה-7 ק"מ. זה לא מכסה את כל הנזק, זה לא מכסה את הנזק של השנה הבאה, אבל הפיצוי הזה הוא קטן – 1,600,000 שקל. אנחנו במשא ומתן עם אמיר דהן. אני חייב להודות שהם משתפים אתנו פעולה במאה אחוז. היינו יחד אתם בעוטף, ביד מרדכי. הבנו מהדבוראי בשטח בדיוק על מה מדובר, מה הטכניקה של איך בודקים את הנזק. עד כאן יש הבנות. אני מאוד מקווה שתצא מפה הנחיה – חבר'ה, תגלו גמישות. תגמרו עם זה – אלף לפה-אלף לשם, אפשר לגמור.

אמיר, יש פתרון לדבוראים?

הבעיה שלהם דומה בחלקה לתיירות, גם לא כל הכוורות נמצאות ביישובי ספר. זו גם אותה בעיה שיש לנו. אלה שנמצאות – אין בעיה, הן בתוך יישוב ספר, זכאים לנזק עקיף, אנחנו בודקים את זה מולם. נגיע ונכמת את הנזק.

יש דבר שצריך לשנות בתקנות?

לגבי כוורות שלא נמצאות בתחום יישוב ספר – כן. בצוק איתן, למשל, מה שעשינו – פשוט, במקום לקבוע יישובים כמו ברשימה היום קבענו 7 ק"מ. אז זה היה נכנס. או, כמו שאמרתי, איזה פתרון אוצרי שנותן פתרון להכל. אלה דברים שנבחנים אצלנו אבל עקרונית הבעיה היא אותו הדבר. הרשימה היא ספציפית. זה כמו פסטיבל הכדורים הפורחים שבוטל. זה היה בתחום מועצה אזורית במקום שהוא לא יישוב ספר ואז, מה שקורה לצערנו אנחנו יודעים שנגרם נזק אבל כל עוד הפסטיבל לא היה בתחום יישוב ספר אין לנו אפשרות לתת על נזק עקיף. כל הרצון שלנו, או שיהיה איזה פתרון אוצרי ויעבור תקציב או שנצטרך לעשות שינוי חקיקה.

אתם ברשות המסים מתכננים פתרון לעניין?

אנחנו מבחינתנו מתכננים את שני הפתרונות. ישבנו גם עם משרד התיירות אם יהיה פתרון אוצרי, איך אנחנו עושים את זה יחד אתם. אנחנו ניתן להם את השירותים שלנו לבדיקת הנזקים, ומבחינתנו הפתרון לשינוי חקיקה – לצערנו, כבר יש לנו ניסיון רב בשנים האחרונות – אם יוחלט שזו הדרך אז נבצע את זה. אני לא ידוע מה הפתרון הנכון כי בסך הכל זה אירוע חדש. כמו שאמרת בהתחלה – זה לא כמו צוק איתן, לא עופרת יצוקה, זה אירוע קצת אחר אני לא בטוח שהפתרון צריך להיות בתקנות או לא באיזה פתרון אוצרי.

מה זה פתרון אוצרי?

להעביר תקציב למשרד התיירות, לדוגמה.

אבל הפירוש הוא שעכשיו, כשיש תקציב, יש את הרעש, אז יש את זה. ברגע שזה מסתיים אז אנחנו צריכים עוד הפעם - - -

גם התקנות – זה יסתיים, זה יהיה עד תקופה מסוימת, כמו צוק איתן - - -

רשימת יישובי הספר אפשר לתקן קבוע. אפשר גם לתקן מסלולים קבוע. יש לכם מסלול לדבוראים, לצורך העניין?

מסלול רגיל. ברגע שהוא ישוב ספר – הוא זכאי לקבל - --

אז רק לגבי תיירות המסלול לא עובד.

אבל יש דבר אבסורדי עם חורשת קק"ל. יש חורשת קק"ל שהיא לא מוגדרת, הלא זה אבסורד.

מה עושים עם המקרה הזה?

מגדירים 7 ק"מ את כל העוטף - - -

אז צריך לשים בתקנות את המסלול של הדבוראים. זה לא תלוי בקרקע.

ברגע שהם יוגדרו כיישוב ספר, המיקום הזה כיישוב ספר – אין להם בעיה. הם זכאים - - -

אפילו אם זה קק"ל?

כן. זה לא משנה איפה. לדוגמה – אם זו היתה הגדרה - - -

אפילו אם זה קק"ל, הוא אומר.

אם הוא ישלם – אין לי בעיה.

לדוגמה, בצוק איתן הגדרנו 7 ק"מ. היו שם שטחים של קק"ל בפנים. אם לדבוראים היו נזקים אז, הם היו זכאים לקבל פיצוי כי הגדרנו 7 ק"מ, לא רשימת יישוב ספציפית.

אם יגדירו 7 ק"מ, תיפתר לנו הבעיה - - -

הוא אומר במפורש. הוא אומר מפורש שאם מדובר ב-7 ק"מ, גם אם מדובר בקק"ל הם משלמים את הפיצוי.

כרגע – לא, רק אם יהיה שינוי. כרגע זה רשימת יישובים. קק"ל, השטח שלהם לא נמצא ברשימה. בצוק איתן עשינו את ההרחבה הזו, הרחבנו ל-7 ק"מ - - -

זאת אומרת שגם לשיטתך חייבים לתקן את התקנות, כי איך תתנו את התמיכה?

לא אם אתה עושה תמיכה - - -

אז זה לא משנה, היא חיצונית, ואתם לא מתחשבים במה שיש ברשימה, אבל אומר היושב-ראש שזה לא פתרון קבוע.

ממש בקצרה. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים מבחינת התיירות – לא נותנים פתרון, כמו שנאמר כאן. גם אם יעשו בהם שינוי ויוסיפו ישוב כזה או אחר, ויאריכו את תקופת הזמן לכזו או אחרת, זה לא ייתן פתרון בתיירות כי כמו שאנחנו יודעים – למזלנו עכשיו, עם כל העצב זה מתרכז רק באזור הדרום, אבל כמו שאנחנו יודעים, בצוק איתן מספיק שחס וחלילה תהיה החמרה ויעופו טילים בעוד מקומות – אנחנו נסבול בכל הארץ. לכן אני חושבת שלטווח הקצר אולי באמת לתת כרגע את התקציבים כרגע לאזור הזה של עוטף עזה ולסייע להם כמה שיותר, אבל לטווח היותר ארוך חייבים לעשות חשיבה של מחוץ לקופסה, לעשות רשת ביטחון לענף התיירות. אפשר לקבוע במצבים מסוימים, בירידה של פדיונות - - -

אנחנו עדיין בביטחון, לא ברשת ביטחון, אבל בסדר.

אבל צריך לחשוב על זה לטווח ארוך יותר, כי אנחנו נמצא את עצמנו כל הזמן בדיונים.

על זה אני מדבר.

אני מהאיחוד החקלאי. זו ועדה מאוד מכובדת. תשמע, הרב גפני. הכל דיבורים, מה שנקרא. תקנות – זה יהיה מחר כמו אתרוגים אחרי סוכות. אני מציע שהוועדה הזו תקצוב זמן של שבועיים לכל המשרדים הרלבנטיים, ועד אז שהם לא יבואו אליך לבקש העברות תקציבים ועניינים ואישורים, מכיוון שפה מדובר על חיי אדם.

למה? אבל למה?

- - -

אתה לא יכול לתת לוועדה הוראות מה לעשות, עם כל הכבוד לך.

אני מציע, אני לא נתתי הוראות. אני מציע לעכב תקציבים, מכיוון שזו לא פעם ראשונה שמדברים פה, וכסף אין.

אני מנהלת את עמותת התיירות האזורית ב"דרום אדום" - - - חלקם ביישובי הספר וחלקם לא. אני יכולה לספר לכם על החיים כתושבת - - -

אין צורך, זה נאמר פה כבר באריכות.

נאמר על ידי כאלה שלא גרים שם, אבל אין בעיה.

אני גם יכולה לספר על התסכול שחשנו בפסטיבל כדורים פורחים, כאשר כל הכדורים הפורחים כבר עמדו במקום, כל הפסטיבל ערוך לקבל מעל 7,000 אנשים, ו-4 שעות לפני קיום האירוע הוא בוטל על ידי הצבא. אז אני יכולה לספר על התסכול, על האכזבה או על הדאגה, כי גם היו טילים תוך כדי, אבל אני אספר לכם על התסכול שמאז עברו כבר חודשיים וחצי ועד עכשיו לא קיבלנו שקל.

איזה משרד היה צריך לתת לכם?

אני לא נכנסת לזה. אני כן רוצה לומר ששיתוף הפעולה שלנו עם רשות המסים הוא מדהים. אנחנו עובדים ביחד כבר כמה חודשים לטובת העניין הזה גם עם משרד התיירות, אבל בפועל 8 חודשים חלפו מאז שהתחיל המצב הזה והעסקים קורסים. ואם חברת הכנסת נחמיאס ורבין דיברה על החוסן של התושבים אז כן, יש לנו חוסן ואנחנו מנומסים ולא עושים בעיות עד אתמול. אבל אם לא יהיה חוסן כלכלי אז לא יהיה חוסן.

אני מבקשת דבר אחד. אני שמעתי שכבר הבנתם. שמעתי שאמרת ששבועיים יבואו עם תקנות – אז אני מבקשת, מפצירה בכם למצוא את הדרך לעשות את זה בצורה הכי מהירה שאפשר.

אני רציתי לכלול את מבקיעים ביישובי הספר. זה איכשהו נשמט מה - - -

אנחנו נדבר עם אמיר דהן ונראה מה אפשר להעביר בהחלטת ממשלה. אנחנו נפנה על העניין הזה.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן: אל"ף, אני מבקש כמובן להרחיב את מה שלא היה כל כך נוגע לדיון, אבל מעניין לעניין באותו עניין – אנחנו צריכים לפנות לראש הממשלה ולבקש ממנו להאריך את שני הדברים שדיברנו עליהם שמסתיימים ב-2018. לצערנו הרב המצב לא השתנה מבחינה ביטחונית. המצב לא השתנה בנושאים של אזורי עדיפות ויישובי הספר, ולבקש לדבר עם אמיר דהן, לראות על איזה יישובי ספר אנחנו מדברים. אני אפנה לשר האוצר לבקש להוסיף את היישובים האלה ליישובי הספר.

אני פונה למשרדי הממשלה, יש פניות של התושבים. אנחנו 8 חודשים לא קיימנו על זה דיונים, בגלל שקיווינו שלא יצטרכו להגיע לדיון הזה כפי שאנחנו קיימנו אז – ואני משבח את רשות המסים ואמיר דהן, גם אז, באותה תקופה שקיימנו את הדיונים אפילו שעברנו לדיון בתל אביב או רמת גן, באמת היה שיתוף פעולה. אני מצטרף לכל אלה שאמרו שרשות המסים ואמיר דהן במיוחד בדבר הזה לא משאירים את הדברים ריקם, אלא אם כן מדובר על מציאות שהוא לא יכול לפתור אותה, חוק לא מתאים, תקנות שאינן מכסות את הנושאים שעליהם דיברנו ואני מבקש – היות ויש לי ניסיון עם העניין הזה, אני לא רוצה משהו זמני וחולף. אנחנו נשנה את התקנות האלה בזמן שהמצב הביטחוני בעזרת ה' ישתפר לאין ערוך, והכל יהיה בסדר. אני משבח את תושבי העוטף, את החוסן שלהם – כמו שכולם אומרים, וזה נכון, כי אחרת היינו במצב שונה לחלוטין מבחינת העניין הזה.

ביקשה חברת הכנסת נחמיאס ורבין שנתייחס למרכזי החוסן. אני רוצה גם פרטים. מר ירקוני, אני רואה בך כתובת – אתה הולך לבחירות מחר וכנראה תיבחר.

אנחנו נעבור אותן. נעבור אותן.

אם אתה יכול להעביר לי פרטים לגבי מרכזי החוסן, אם תוכל להעביר אלינו.

אני אעביר לך.

עמרי, קודם כל – משרדי הממשלה, פניות שמגיעות עכשיו, מה שנמצא אפילו על הגבול, צריך לעזור להם. לא לחכות לשום דבר, אנשים סובלים כאן הרבה חודשים ואני מבקש את הדברים האלה לפתור, כל מה שאפשר עכשיו – לפתור עכשיו.

אני נותן שבועיים לעניין הזה של שינוי התקנות. אני רוצה תקנות קבועות, ואני ארצה מהיועצת המשפטית להכין הצעת חוק שלרשות המסים יש סמכות לקבוע מסלולים נוספים. רשות המסים היא זו שעומדת בחזית של פתרונות של בעיות שמתקיימות במצב הזה שלא היה כדוגמתו אף פעם. היו דברים שהיו פתרונות זמניים ואני תמכתי בזמנו בפתרונות זמניים, זה היה פתר את הבעיה. אבל כאן יש מסלולים חדשים שצריך לאפשר לרשות המסים לעשות את זה, בתוך שבועיים אני רוצה תשובות מהממשלה – משרד התיירות, רשות המסים והמשרדים הרלבנטיים לגבי העניין הזה, ובעיקר מאגף התקציבים. אל תהיו בעניין הזה כאלה שמסתכלים על זה בראש קטן. יש פה ציבור שמדינת ישראל צריכה לעזור לו ולעשות את זה ברווח, ולעשות את זה באופן כזה שזה גם יהיה נורמלי.

אני מודיע לממשלה: ברגע שקיימתי את הדיון הזה היום – אני לא מתכוון להרפות. פשוט לא מתכוון להרפות. אם בתוך שבועיים לא תהיה תשובה, יהיה דיון. יהיה דיון ובדיון הזה נחוקק חוק על הראש שלכם. אני לא רוצה לעשות את זה, בגלל שאני חבר שלכם. אני מבקש לפתור את הבעיה הזו בתקנות קבועות, ובינתיים המכשול הוא אגף התקציבים. אני מבקש שהוא לא יהיה מכשול, נפתור את הבעיה. בתוך שבועיים אני רוצה תשובה האם אכן התקנות תוקנו וכל מה שסיכמתי קודם – אני מבקש לבצע.

כבוד היושב-ראש, רק דבר אחד שכחת: ימי הפיצוי שאנשים לא עבדו.

זה חלק מהתקנות. זה במסלולים האלה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.