פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכספים
23/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1145
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ט (23 באוקטובר 2018), שעה 11:50

1. הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון - השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשע"ז-2016
2. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - הוספת מפעלי תעשייה חקלאית), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיכל בירן
איתן ברושי
יצחק וקנין
בצלאל סמוטריץ

גדי הילמן - מנהל תחום מפקח ארצי חקלאות, רשות המסים, משרד האוצר

ברוך משולם - עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - רפרנטית חקלאות, משרד האוצר

אורי רזניק - מתמחה, לשכה משפטית, רשות להשקעות, משרד הכלכלה

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני - יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סיון ינקוביץ' - מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רחל שטרן - יועצת למנכ"ל משרד החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יצחק שושן - יועץ לשר החקלאות ופיתוח הכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דור סבח - לשכת שר החקלאות ופיתוח הכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דליה גולדנברג - יועצת שר החקלאות ופיתוח הכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הגר סלקטר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלישבע לסרי - עוזר ראשי, משרד המשפטים

ששון דקל - מנהל תחום בקרה ותקצוב, משרד הפנים

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

אוריאל בן חיים - ראש תחום חקלאות וסביבה, מרכז המועצות האזוריות

יסמין הרמן וייס - מנהלת תחום חקלאות, איגוד לשכות המסחר

רעות קינן - סמנכ"לית קשרי ממשל ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

דפנה כהן נוריאל - דוברת ההתאחדות, התאחדות חקלאי ישראל

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

הגר יהב - קשרי ממשל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

דודו קוכמן - מזכ"ל, תנועת האיחוד החקלאי

אייל לבנת - רואה חשבון, ברית פיקוח

פלג אוריון - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים

אורן ברנע - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות

מנחם שהם - מנכ"ל, מועצה אזורית גולן

אורן אבלה - ועדת התיישבות ומגזר כפרי, לשכת עורכי הדין

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתים

גילית רובינשטיין - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את מהדרין בע"מ

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה


1. הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון - השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשע"ז-2016, פ/3521/20, הצעת ח"כ משה גפני

שלום, אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, שרבים מאוד מחברי הכנסת חתמו על הצעת החוק הזאת, אני ואיתן ברושי בהתחלה וגם אחרים שנמצאים פה. אני מבקש לדעת את דעתכם, משרד החקלאות.

אנחנו מדברים על חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, תיקון שאני מחכה לו כבר מעל שמונה-תשע שנים. קודם כול אני רוצה להגיד תודה לכל מי שעזר להגיע אליו, גם למשרד האוצר שבשנים האחרונות חשב שזה נכון יותר לאפשר הטבות מס לחקלאים כמו שיש לתעשיינים.

היום אנחנו נמצאים בצומת דרכים, שהצעת החוק הממשלתית עברה בממשלה ועדת שרים והצעת החוק הפרטית, שהיא די דומה היא רק לא עברה את הטיוב הניסוחי, נמצאת עכשיו אחרי קריאה טרומית. הממשלתית נמצאת, לדעתי, בישורת האחרונה, נשאר ויכוח וחצי עם האוצר. אני חושב שמכיוון שהממשלתית עברה את כל הניסוחים, גם של רשות המסים, משרד האוצר ומשרד החקלאות, היא הרבה יותר מוכנה, אבל עדיין לא נגמרה, עדיין לא פורסמה. יש לנו ויכוח קטן עם משרד האוצר על האחוז הזה, על סעיף המטרות – זה הדבר שנשאר.

מה הוויכוח בסעיף המטרות?

שעתיים אנחנו יודעים להגיע להסכמה מלפני שעתיים, אבל אנחנו לא בטוחים אם ההסכמה הזאת צריכה לעבור את משרד המשפטים וזה יכול לעכב. ההסכמה הזאת קיימת.

בוא נעשה סדר. יש הצעת חוק פרטית שעברה בקריאה טרומית, ויש הצעת חוק ממשלתית שעומדת לעבור - וזה בסדר גמור, ברגע שזה עובר אנחנו מאחדים את זה.

יש התייעצות של הממשלה. אחרי שנה יש עוד התייעצויות. הבטיחו שזה יהיה מוכן בינואר 2018.

הממשלתית עברה קריאה ראשונה?

עוד לא הביאו אותה בכלל. היא הולכת ישר לראשונה, אין לה טרומית.

מר כהן, אני מבקש לקיים על זה דיון, גם על הממשלתית וגם על הפרטית. כנראה, בלי נדר, לא אצביע מכיוון שננסה למצות את ההליך הזה. אבקש הסבר למה אתה, כסמנכ"ל משרד החקלאות, מחכה לזה כבר חצי שנה. למה זה חשוב לך? תגיד את ההסבר.

הצעת החוק, לדעתי, מביאה בשורה לא מבוטלת לכל הגידולים החקלאיים שמוגדרים כברי תחרות – גידולים חקלאיים שניתן לייצא אותם והם עומדים בתחרות עולמית. בהצעה הזאת אנחנו מביאים להם בשורה של הטבות מס באופן שווה להטבות שיש בתעשייה. זאת אומרת, מפעל תעשייתי שמייצא מעל 25% - - -

אנחנו מדברים על החוק של עידוד השקעות הון בחקלאות.

נכון, זה השינוי העיקרי. השינוי העיקרי הוא שהחוק הזה מאפשר הטבות מס גם לתעשייה החקלאית וגם לחקלאים שמייצאים, באופן דומה למה שקורה בתעשייה.

למה זה לא נעשה עד היום? הרי ההיגיון מחייב את זה.

מאז שאני סמנכ"ל אני נאבק על זה.

למה זה לא קרה? זה דברים פשוטים הרי.

חשבו במקומות אחרים שהחקלאות לא צריכה לקבל את ההטבות של התעשייה כי החקלאות נטועה בקרקע ולא יכולה לברוח – "אינטל" יכול לצאת מפה, אז ניתן לו הטבות. אבל שונתה הגישה גם באוצר, ואנחנו שמחים על כך. זה הדבר הכי מהותי.

הגישה שונתה.

כן, שונתה הגישה.

מזל שרק הגישה.

אני לא ציני. שונתה הגישה, ועדיף מאוחר מאשר אף פעם. זה התיקון הכי מהותי: שחקלאים באזור פיתוח א' יזכו להטבות מס של 7.5% וחקלאים באזור פיתוח אחר יזכו להטבות מס של 16%. זה לא מבוטל, זה הרבה כסף.

רבותי, ביקש ממני המנכ"ל לשחרר את שתי ההעברות של העודפים, אחרת המשרד לא יכול לתפקד. אני מציע שאבטל את הרביזיה לגבי שתי ההעברות של העודפים כדי שהמשרד יתפקד וכדי להוכיח רצון טוב כלפי ההחלטה שלהם, שההחלטה תהיה החלטה חיובית לגבי וולקני.

השאלה היא אם נשאר לך משהו ביד.

נשאר, העיקר נשאר. בסדר, אני מבטל את הרביזיה על העודפים על פי הבקשה שלך, המנכ"ל.

את שתיהן?

את שתיהן - 33-008 ו-33-009, כדי שהמשרד יתפקד ואני גם רוצה לגלות רצון טוב כדי שתדעו שאני לא נגד אגף התקציבים, בלי נדר, ואני לא נגד משרד החקלאות. אבל אני מבקש תשובה חיובית בתוך שבועיים. המצב יהיה רע מאוד אם לא תהיה תשובה חיובית. אמרתי את זה, אני אומר את זה גם עכשיו. אני גם רוצה להוכיח שהכוונה שלנו היא כוונה חיובית.

אולי שיביאו את ה-30 מיליון של המים בשבוע הבא ולא בעוד שבועיים.

נתקדם אתם, אנחנו לא מרפים מהנושא הזה.

צביקה, לפני שאתה ממשיך, אני מבקש לשמוע את עמדת משרד האוצר לגבי החוק, אחרי שהייתי כל כך נחמד וגיליתי רצון טוב.

סליחה, אדוני היושב-ראש. יש משהו שלא משתחרר, ממה שעלה פה על סדר היום?

בוודאי.

למשל? "השומר החדש" לא משתחרר?

לא, זה לא בעודפים המחויבים. משתחרר רק העודפים המחויבים.

למה, אדוני היושב-ראש?

לשחרר רביזיה אני יכול גם בלי שהם יושבים פה. נדבר על זה. אני עובד אצלך, אני מביא את זה בגלל שביקשת – נדבר.

אבל יש פה כמה גרושים, לקט, שכחה ופאה.

אין מה לעשות. אתם רוצים לשחרר את הכול?

אנחנו באמת רוצים לשחרר את הכול. לא רוצים שתנהלו את המשרד. אתה לא עושה את זה בשום מקום אחר.

קודם כול, ברוך הבא.

בצלאל, זה לא הגון מה שאתה עושה.

המשרד מנהל את עצמו, אישר את מה שאישר בתוך תקציב המדינה. כולנו הצבענו על זה, לא הייתם חכמים אז להרים אצבע נגד. עכשיו אתם כולכם גיבורים גדולים?

לא, זה העברות.

מכיוון שלא היית גם אז, כשהיה הדיון - - -

הייתי בדיון בחוקה.

בסדר, אין לי טענות. אני רק רוצה להגיד לך - - -

עושים פה פוליטיקה על הגב - הרי למי אתה תוקע כסף? אתה תוקע כסף לאורי אריאל, לבן אליהו, לי אתה תוקע כסף?

שאלה טובה. והתשובה היא - - -

לשומר? לגרעינים? למי אתה תוקע כסף?

והתשובה היא כדלהלן - - -

לחקלאים? את מי אתה מחזיק כבן ערובה פה?

אתה רוצה עכשיו נאום? אמרתי, מכון וולקני הוא לא בן דוד שלי, אין לי שם אף אחד שהוא חבר או משהו. דובר על זה בתקציב המדינה, דובר שיש קיצוץ של 24% ומכון וולקני לא יכול להתחיל את 2019.

במינהלות.

כן, לא יכול להתחיל את 2019. זאת החלטה.

השר לא אכפת לו שמכון וולקני - - -?

אני לא יודע. על כל שר אפשר לשאול. תשאל על שרים. בסדר, אשב עם השר.

תראה לאיפה נכנסת פה. אני שלוש שנים חבר בוועדה, אני לא זוכר דוגמה שנכנסת לקישקע של ניהול משרד. אתה רב הרבה עם האוצר על תקציבים, וזה בסדר גמור, אבל אתה נכנס לקישקע, אתה מכריח את השר עכשיו, בתוך הסעיפים שלו, איך בדיוק לנהל את המשרד?

איזה משרדים? אין משרד שלא נכנסתי. אולי משרד החוץ. אני לא נכנס למשרד החינוך, למשרד הכלכלה? בסדר, מה זה משנה.

בקיצור, אמרתי שאבטל את הרביזיות – את כולן, יש שלוש - אבל תנו לי תשובה: 20 מיליון שקל ממשרד החקלאות בהרשאה להתחייב ו-10 מיליון שקלים ממשרד האוצר. אני אומר לך שהם יכולים לתת תשובה חיובית עכשיו. הם יכולים, ואז נפתרה הבעיה, לפחות לתחילת 2019. אל תגיד לי השר, לא השר – אפשר להגיד על כל השרים. זה היה יכול להיפתר. ביקש ממני המנכ"ל שבועיים – שלושה שבועות, הסכמתי על שבועיים – ובשבועיים האלה אני מבקש תשובה. אם התשובה תהיה שלילית – מה זה ניכנס לקרביים של משרד החקלאות, חבל לך על הזמן. הם לא יכולים לקבל החלטה מעל הראש שלנו שסוגרים את וולקני.

אבל לא סוגרים את וולקני. אתה עושה עכשיו דמגוגיה.

הרגו אותו מוות קליני. לא סוגרים אותו, הרגו אותו.

מגדילים את תקציבי המחקר - - -

זה לא נכון.

בסדר. בצלאל, זה מתחיל מחדש עכשיו, העניין?

לא, אל תתחיל מחדש.

אני הולך לקראתם כל הזמן, אני עושה את זה. תאמין לי, אני מדבר אתם.

הוא שיחרר רק את העודפים. הוא לא שיחרר את "השומר החדש" - - -

לא "השומר החדש", את ההעברה. נדבר על ההעברה. זה בידיים שלי, נדבר על ההעברה. שייתנו תשובה שבוע קודם. זו תשובה שאפשר לתת חיובית, תאמין לי, עשיתי שיעורי בית, וזו גם טובת השר בסוף.

בבקשה, משרד האוצר, עמדתכם לגבי החוק.

ראשית, צריך לציין שהצעת החוק לעידוד השקעות הון שנידונה כעת היא הצעת חוק תקציבית בשל סעיף 24ב בנוסח שמונח על שולחן הוועדה, ועל כן נבקש לקדם אותה בהתאם להצעת חוק תקציבית. יש כאן תוספת של 250 מיליון שקלים חדשים.

אתם לא יכולים בלי לאיים? אמרתי בהתחלה שאני מקיים את הדיון וכנראה לא אצביע. אם אני אצביע – תבואי ותגידי לי שזו הצעת חוק תקציבית, וכבר הוכחתי לכם שבהצעת חוק תקציבית בלי בעיה אני מגייס 50 חברי כנסת, במיוחד על חוק כזה. אני לא מגייס 50, אני מגייס 100, אז אל תאיימו עלי עם הצעת חוק תקציבית. אני הולך אתכם, אני לא מאיים עליכם, אני מדבר אליכם כמו חברים. בואו, תגידו את עמדתכם לגבי החוק. מה את צריכה להגיד את זה?

ומעבר לכך, יש הצעת חוק ממשלתית, שיושבים כל משרדי הממשלה על המדוכה. ישבנו כל הקיץ על הנסחות ויש מגעים אחרונים לגבי מספר מילים בחוק.

אמר את זה צביקה כהן, תעזבי את העניין. אני לא מדבר פורמלית, תגידי את האמת.

בתוך כמה זמן תסיימו את ההתדיינות ביניכם? חודש? שבועיים?

הוא אמר כמה ימים.

אלך לראש שלכם, לשיטה, למה שאת רוצה.

אנחנו בישורת האחרונה.

כמה זמן עוד, חודש?

לא, אני מקווה שזה עניין של מספר ימים.

שעות.

אז מה זה משנה כבר? גם אם נתקדם ונעביר את הנוסח הקיים, נעביר אותו קריאה ראשונה – עדיין אתם באים עם ההצעה שלכם לקריאה ראשונה ישר, מאחדים את הצעות החוק וממשיכים הלאה. מה הבעיה? אני לא מבין איפה הבעיה בכלל. אתם סתם רוצים לתקוע את העסק.

יש מקור תקציבי להצעת החוק הממשלתית?

להצעת החוק הממשלתית יש מקור תקציבי.

אבל לא יהיו שתי הצעות. זו אותה הצעה.

בהצעת החוק המוגשת כעת לוועדה יש - - -

רגע רגע, אני רוצה שהיא תגיד את עמדתה.

תמר, אנחנו מדברים בשפה ברורה. יש הצעת חוק ממשלתית, שלא הוגשה. היא תוגש, נאמר, בעוד שבוע. היא תקבל פטור מחובת הנחה ותיכנס ישירות, בתוך שבוע היא תגיע לפה. נאמר שהתחלנו להקריא את זה היום, הרי לא נסיים את זה.

אנחנו מתנגדים לנוסח שמוגש כעת.

אין בעיה, ניצמד לנוסח שלכם. מה את רוצה?

לא לא, אל תתחייב.

רק שניה. תגידי את עמדתכם, אל תגידו מה אתם מתנגדים. תגידו את העיקרון.

אנחנו מתנגדים ברמה המהותית.

הבנתי מתנגדים, גם אני מתנגד – אני לא חסיד, אני מתנגד. תגידי מה העמדה שלכם.

העמדה שלנו היא שסעיף 24ב המופיע כעת בנוסח הוא סעיף שלא צריך להיכלל בהצעת החוק. אנחנו מבקשים לחזור לנוסחים של הצעת החוק הממשלתית, מכיוון שעבדנו עליהם שעות ארוכות כדי להגיש את הצעת החוק בצורה הטובה ביותר. רשות המסים, אשמח שיגיבו לגבי החלק של המסים. אני מתייחסת רק לסעיף 24ב, אבל גם שם יש פערים ביחס להצעת החוק הממשלתית, שאפילו מרעים את מצבם של החקלאים. רשות המסים, אבקש את התגובה שלכם לגבי חלק המסים.

זה סעיף שנכלל בתזכיר. אני מבינה שאחרי התזכיר החלטתם לשנות אותו.

לא בנוסח הזה.

בתזכיר זה זהה לנוסח הזה. אני מחזיקה את התזכיר, והוא זהה לנוסח הזה.

התזכיר לא היה על דעתו של משרד האוצר. בתזכיר הבא, שהיה על דעתו של משרד האוצר, זה לא מופיע.

יצא תזכיר חדש? אולי טיוטה.

היו שני תזכירים.

יש סיכוי שאני אשמע ממך משהו שאתם בעדו?

בהצעת החוק הממשלתית הסכמנו להגדיל את שיעורי המענק המותרים, מ-10% ל-20% ו-25%, בהתאם לאזורי הפיתוח, וגם זה נמצא בהצעה הממשלתית. זה באשר לחלק המענקים. עיקרה של הצעת הוא חלק המיסוי, כפי שיודע משרד החקלאות, ועל כן אני עומדת על שרשות המסים תתייחס לחלק הזה, מכיוון שהם בקיאים בנושא. באשר לתקציב, אמרתי שהוא על דעתנו.

כמה כסף עולה הצעת החוק שלכם?

לפי דברי ההסבר בתזכיר, עלות הצעת החוק היא קרוב ל-50 מיליון שקל. מעבר לזה, אני יכול להגיד שישבנו עם גורמים רלוונטיים של המשרדים וגורמים חיצוניים מקצועיים, והצעת החוק שאנחנו מביאים היא הרבה יותר רחבה, נותנת מענה הרבה יותר מדויק למה שצריך. יש התייחסות - - -

זה ברור, כמו בסולם השקילות.

יש גם התייחסות להוראות מעבר, שחלק מאלה שרוצים להישאר בדין הישן יוכלו לעשות את זה. לכן אנחנו מעוניינים להסדיר את הכול באופן כוללני ורחב ולא לקדם הצעת חוק פרטנית ואחר כך נדון בהצעת חוק ממשלתית.

בסדר. אמר חבר הכנסת וקנין, וגם אני אומר - לא אתקדם עם זה – שזו הצעת חוק שגם משרד האוצר וגם משרד החקלאות נמצאים על סף אישור הצעת החוק ואנחנו, כמובן, ננסה לאחד את שתיהן יחד. לא נעשה את זה לבד. אני רוצה לדעת, זו תחילת הדיון – תגידו את עמדתכם. מה טוב בחוק הזה, שאתם הולכים להביא? מה, לפי דעתכם, טוב בחוק הפרטי, שכבר אמרתם שאתם מתנגדים אליו? תגידו את העמדה שלכם לגבי החוק הזה, למה הוא לא נעשה גם קודם.

לגבי השאלה של המדיניות, אנחנו חושבים שראייה יותר כוללת תיתן מענה גם להוראות מעבר. זאת אומרת, חקלאים שעדיף להם החוק הישן ולא החוק החדש יוכלו להישאר בחוק הישן. זה דבר אחד. שתיים, יש נושאים נוספים ויותר רחבים, גם מבחינת שיעורי פחת מואץ וגם נושאים אחרים, שאין להם מענה בהצעת החוק הפרטית. אם אתם רוצים שממש נרד לרזולוציה של הסעיפים, עוד מעט נתייחס לזה. אנחנו חושבים שהכסף שניתן במסגרת הצעת החוק שלנו באמת עונה על הצרכים של החקלאים - - -

50 מיליון שקל אתה מקיים את כל חקלאות ישראל?

אני לא מדבר על כל חקלאות ישראל. אני מדבר על תוספת מעבר למה שניתן היום.

כמה ניתן היום? אתה יודע שהתוכניות בלי כסף כבר חודשים ארוכים, וגם כשהיה כסף לא היו כלים לתת כסף? על מה אתם מדברים? אתם לא מתקצבים.

העלות שהוא אמר זה העלות של הטבות המס, שהיא 50 מיליון שקל. זה מה שנתנו.

יושב פה סמנכ"ל שלא מתקצב השקעות כל השנה כי אין לו כסף, וכשיש לו כסף – אין לו סמכות משפטית כי יש בעיה עם החוק. אני שואל אותך: בינואר 2019, שצריך החוק לתפקד, כמה כסף יהיה במשרד החקלאות להשקעות – הטבות וסיוע ישיר?

אנחנו יכולים לענות רק על השאלה שנוגעת לדיני המס.

כמה?

בדיני המס, ככל שיש מיצוי – יש לך נתונים?

האומדן שנתנו לחוק הוא 50 מיליון שקל.

אני רוצה לומר משפט. אודי אדירי - - -

רגע, אני רוצה שהם יציגו את החוק קודם. הבאתי את זה כדי שהדיון יתחיל.

אבל תראה מה הם עשו. הם קבעו מסגרת - - -

אבל זה לא נכון, תן לי להסביר.

שנה אנחנו מחכים.

התיקון עצמו, יש לו מספר רגליים חשובות לחקלאות ישראל. הרגל הראשונה, הפורמלית, היא להתאים את מטרות החוק. החוק שלנו הוא מ-1980, יש בו מטרות שהן כבר לא מספיק טובות, רוצים להתאים אותן לעכשיו. דבר שני הוא השוואת הטבות המס בין החקלאות לבין התעשייה, וזה הישג גדול וחשוב. הדבר השלישי זה תיקון אחוז המענקים. היום המענקים הם לפי 1980 – 10% ו-20%, ואנחנו חושבים שזה צריך להיות די דומה לתעשייה: אנחנו מדברים על 20% באזור פיתוח ב' ו-25% באזור פיתוח א'. הדבר השלישי הוא תיקונים טכניים, שמתאימים לא ל-1980.

החוק מאפשר מתן מענקים לחקלאים באחוזים שאמרתי, והחוק מאפשר הטבות מס למי שהוא מפעל בר תחרות, מי שמייצא מעל 25%. הטבות מס לפי אזורי פיתוח.

וזה גם בחקלאות מודרנית. לא מה שהיה ב-1980 אלא גם מה שקיים היום.

אז יש גם מודרנית, אבל עדיין מגדלים גם עגבניות אז גם להם. החוק הוא לכל החקלאות.

תגיד משהו גם על בתי אריזה, בתי קירור.

- - - לא קיים.

אז אגיד לאדון דניאל שאם הוא היה קורא את החוק, גם החוק הישן – בואו נעשה סדר: המענקים ניתנים על פי החוק החדש והישן בכל הארץ, בניגוד לחוק בכלכלה שנותן רק באזור פיתוח א'. מענקים ניתנים בכל הארץ וניתנים לכל החקלאים – אלה שמייצאים ואלה שלא מייצאים. זה ההבדל בינינו לבין הכלכלה, מכיוון שהחקלאות היא פה, הייצוא הוא רק 20%. השווינו רק את הטבות המס לכלכלה. זאת אומרת שכל חקלאי יכול לקבל מענקים מכוח החוק.

לגבי התקציב - בדרך כלל אין תקציב מוסדר בחוק, כמו שאין תקציב בחוק עידוד השקעות הון בתעשייה. אין תקציב מוסדר, יש מדיניות ממשלתית משרדית. ברגע שהמדיניות תאפשר השקעות הון בחקלאות – 100 מיליון, 200 מיליון שקל – כל החקלאים יקבלו אותה, אתה לא יכול לדרוש בחוק. רשות המסים הסבירו לך שהחוק החדש מאפשר גם אי-קבלת תקבולים, זאת אומרת מס הכנסה או מס חברות יהיה נמוך יותר לחקלאים, כשההערכה של רשות המסים – אני מעריך מעט יותר, אני מעריך בין 50 ל-70 מיליון שקל בשנה, וככל שהחוק הזה יעודד יותר ונוכל אולי לייצא יותר, ברור לך שהדבר הזה יגדל. זה הכול בקליפת אגוז.

צביקה, מסכים לכל מה שאמרת. אני מדבר על הפרוצדורה ועל השיטה של העבודה - - -

לפני הפרוצדורה יש - - -

דקה. הרי בסופו של דבר, כשתניחו את הצעת החוק הממשלתית היא תוצמד להצעת החוק הפרטית של מספר חברי הכנסת – אנחנו לא חדשים בדבר הזה. מה שאני אומר, ממילא אתם נכנסים למסלול של קריאה ראשונה כממשלתית; הוא עדיין בקריאה טרומית, מכין את זה לקריאה ראשונה. הוא מודיע פה: אתחבר להצעת החוק הממשלתית, אז אני לא מבין על מה כל הסיפור פה. על מה אתם עושים סיפור? אני מנסה לרדת לסוף דעתכם, תסבירו לי מה הבעיה. יש הצעת חוק ממשלתית, יש הצעת חוק פרטית, בסופו של דבר לא התיישרנו אליכם? התיישרנו אליכם. אז אני לא מבין מה הבעיה. אני מדבר על הפרוצדורה, למה אתם עושים מזה סיפור? זה כבר כשניכנס לקרביים של הצעת החוק שלכם ושל אותם חברי כנסת. אני לא מבין על מה אתם מדברים בכלל, יש עניין של פרוצדורה בלבד.

ולכן?

ולכן אני חושב שאפשר לקרוא את הצעת החוק, ואם יצרכו שינויים, גם על סעיפים – נשנה אותם. תאמינו לי, יש לי מספר ימים פה, ולמשה גפני יותר ממני; כל סעיף פה אפשר לפתוח ולשנות, אם נרצה. הכול תלוי ביושב-ראש הוועדה. אומרים לכם פה: ניצמד להצעת החוק הממשלתית, בהתאם למה שתביאו. רק מה, אני יכול להגיד לכם משהו: אם לא היתה הצעת החוק הפרטית, הממשלתית עוד 20 שנה לא היתה מגיעה. תודה רבה לכם.

אסור להגיד את זה.

אדוני היושב-ראש, מאחר שיש ניסיון להגיע להבנות בישיבה הזאת, אני חושב שההבנה הנכונה בהיבט של החוק הזה היא שהוא ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. אני חושב שאנחנו צריכים לקבל החלטה עכשיו, ואני לא חושב שצריכה להיות לזה התנגדות אם באמת רוצים לשרת את המטרה. צביקה, אתה יודע שהממשלה, אתם, אודי אדירי, שר האוצר, שהייתי בשיחה אתו בזמנו, ומנהל רשות המסים הקודם משה אשר, היתה אמירה ברורה שהחוק הזה ייכנס ב-1 בינואר 2018. יהיה חוק ויהיה כסף – זה ציטוט מדויק. עכשיו אין חוק ואין כסף. אני לא מקבל את הנתונים, עם כל הכבוד לחברים. אמרו: נקבע גבול של 50 מיליון, נגיד, ונקבע כללים שלא יעברו. צביקה, בוא תלמד משהו: האוצר ידוע כמי שנותן אגוזים למי שאין שיניים. עכשיו הוא נותן לך חוקים שלא תוכל להשתמש.

אני לא מסכים אתך.

אני מדבר על ניסיון העבר, לא על החוק הזה.

אני חי בעבר גם, אני לא מסכים אתך.

אני מבקש שתוסיף לסיכום הישיבה שוועדת הכספים קובעת שתוקף החוק שיאושר - אי אפשר שלא להגיב על ההתנהגות של משרד החקלאות מול החקלאים בחוק הזה. לא היתה פה מילה אחת של אמינות, כי הם לא עמדו בשום דבר.

אני לא מסכים לזה.

אני אומר לך. האוצר התחייב - - -

לפני שאתה אומר: אני בפוליטיקה לפניך, כנראה. עכשיו אנחנו ברוח של אחדות, שאנחנו הולכים יחד עם משרד החקלאות ועם משרד האוצר.

בסדר, אני מסכים.

לא צריך להעביר ביקורת על משרד האוצר עכשיו.

אני שואל אם אתה מסכים שבסיכום יהיה כתוב שהחוק ייכנס לתוקף, אחרת לא יהיה גם כסף.

אני מדבר על זה, אבל החוק יבוא לפה.

אבל נמצא עכשיו בסוף אוקטובר. אם לא נקבל החלטה שהחוק הזה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר - - -

אנחנו צריכים להעביר את החוק. אנחנו צריכים לחכות שיסיימו את זה.

זה מה שאני מבקש.

אני מקבל את זה. לא להעביר ביקורת - - -

בוא נכריז על אמירה כללית שזה - - -

אמירה כללית – קיבלתי את זה. צביקה, ברוך, תמר, אני מבקש להביא את החוק הממשלתי בתוך כמה ימים. לא נחכה הרבה זמן, חברי הוועדה רוצים - - -

אם לא – נרוץ עם הפרטית.

למה לא להצביע ונגיש רביזיה, כמו שעשית עם משרד החקלאות? נצביע, תגיד רביזיה, ואם תוגש הממשלתית – תצביע עליה.

לא יודע. אין לי תשובה טובה בשבילך.

אמנם זה לא אורי אריאל בצד השני, אבל - - -

ועוד איך אורי אריאל. אורי אריאל הוא הנושא.

הוא בצד שלך פה.

אורי אריאל דיבר אתי הרבה.

אמרתי: הוא בצד שלך.

הוא בצד שלי.

בואו נצביע - - -

נציגו עלי אדמות זה שלמה בן אליהו. מה אתה מציע, להצביע על זה? מה שאתה מציע נעשה.

משרד האוצר מבקש לא להצביע על החוק הזה היום.

שמענו. משרד האוצר לא מנהל את המדינה. מי שמנהל את המדינה זה אורי אריאל.

החוק הזה הוכן על-ידי משרד החקלאות, ואני מציע לאשר אותו. נכון, היועצת המשפטית? הם אישרו את החוק הזה.

אנחנו באמת במאמצים מאוד מאוד גדולים להביא את הנוסח של הצעת החוק.

בשם מי את מדברת?

בשם משרד החקלאות. אני מאמינה שאני מדברת גם בשם החברים שלי לייעוץ המשפטי לממשלה, שעובדים - - -

לא הייעוץ המשפטי לממשלה, השר. את מדברת בשמו, כן או לא?

כן. אני יכולה לעדכן איפה הצעת החוק הזאת עומדת כרגע. אנחנו ממש בשלבים אחרונים של ניסוח.

ולכן, מה את מציעה לי לעשות?

הבטיחו לנו, ואני מאמינה שזאת הבטחה שמתכוונים לקיים אותה, שהיא תפורסם ביום רביעי או ביום שני הבא. כולנו מגויסים לעניין, וגם לפתרון המחלוקות. אפשר לקיים פה דיון מהותי על הצעת החוק, על הרציונלים שלה אבל באמת אין טעם, לדעתי, לקרוא.

גברתי, את חתומה על הצעת החוק שגפני ואני הגשנו. אז מה העניין הזה עכשיו?

אני מחויבת לעמדת הממשלה. יש הצעת חוק ממשלתית.

איזה עמדת ממשלה? הממשלה לא פסלה את ההצעה ולא אישרה את ההצעה שלכם.

אמרתי את הפרוצדורה הפשוטה. אתם סתם - - -

אני לא אלך נגד שר החקלאות, אבל אני הולך לקיים דיון. אני מקבל את העמדה שלכם. בתוך כמה ימים נמשיך את הדיון. אני מבקש שהממשלה תביא את החוק שלה, לפחות תפרסם אותו, שלא נגיע להתנגשות בעניין הזה, בגלל שכולם מסכימים. אם כולם מסכימים, אני לא רוצה לעשות דברים דווקא, אני רוצה לעשות את זה בהסכמה.

תמר וברוך, היועצת המשפטית אמרה שיום רביעי או יום שני אתם כבר מפרסמים את החוק הממשלתי. אני מבקש שזה ייעשה, ומיד אחרי זה אכנס את הוועדה, נדון על שני החוקים, נראה גם את ההבדלים וכנראה נאחד אותם. רק לעשות את זה מהר, בגלל שאם זה לא ייעשה עכשיו – זה חיכה 18 שנה, זה יכול לחכות עוד 20 שנה, ואני לא רוצה שזה יקרה.

אדוני, אני רוצה הערה. יש למגזר החקלאי-התיישבותי לא מעט הערות לחוק שהנחנו שנינו על שולחן הכנסת. היתה פגישה של גורמים מקצועיים במשרד החקלאות, ואני מעריך שיידרש זמן כדי להגיע להסכמות. אמרתי להם שיותר טוב לעשות את זה במעמד גפני מאשר בתוך חדרי האוצר. לכן צריך לקחת בחשבון שלא מה שכתוב מוסכם, בוודאי בהצעה שהגשנו, ואני מניח שעוד פחות מוסכם בהצעה הממשלתית, אם היא עברה את בית היוצר של רשות המסים במשרד האוצר. קח בחשבון, אדוני היושב-ראש, שיש גם ויכוחים על מה שכתוב. לכן צריך לזרז את הדיונים האלה כדי להגיע ליעד של חוק בתוקף, תקציב בתוקף, ב-1 בינואר 2019. זאת המטרה. תודה.

תודה. בבקשה, בקצרה.

אני בעלים של מפעל תעשייתי חקלאי, ואני רוצה להעיר הערה אחת לגבי ההצעה. ההצעה הזאת מטפלת בשני אזורים: אזור אחד זה הגידול החקלאי, שלגביו אנחנו מסכימים במאה אחוז; האזור השני הוא לגבי מפעלים תעשייתיים חקלאיים, שעיקר פעילותם ייצורית, שהם מפעלי תעשייה לכל דבר. אנחנו מקבלים את ההצעה של ילין להעביר את כל התחום הזה לתחום של - - -

תודה רבה. רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. הסיכום הוא שבתוך כמה ימים אנחנו מכנסים את הוועדה. אני מקווה שיהיה החוק הממשלתי, בגלל שאם לא – שיעשו את זה, שיעמדו בעניין הזה. אנחנו לא מתכוונים להרפות.



2. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - הוספת מפעלי תעשייה חקלאית), התשע"ז-2017, פ/4522/20, הצעת ח"כ חיים ילין

הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - הוספת מפעלי תעשייה חקלאית), של חבר הכנסת חיים ילין ועוד מספר חברים. צביקה, אני רוצה את עמדתך על החוק של ילין.

אני יכול לא להיות ראשון, בבקשה?

בסדר. האוצר, לגבי החוק של חיים ילין – מפעלי תעשייה חקלאית.

הצעת החוק דורשת לתת הטבות דומות, כמו שניתנות למפעלים, גם לבתי אריזה. הצעת החוק הממשלתית מטפלת גם בזה ודואגת שיינתנו הטבות דומות לבתי אריזה, כפי שניתנות לתעשייה.

במסגרת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות?

כן.

ההצעה שלו היא לעשות את זה במסגרת חוק עידוד השקעות הון בתעשייה, נכון?

כן, תהיה כפילות.

זאת אומרת, אתם מעדיפים שזה יהיה בחקלאות.

נבקש להתנגד, מכיוון שזה יתנגש עם הצעת החוק שאנחנו מגישים כעת, כפי שאמר היושב-ראש, בקרוב מאוד, על כן תהיה כפילות.

מה ההבדל?

ההבדל הוא תחת איזו אכסניה, תחת איזה חוק זה יינתן. אנחנו חושבים שזה נכון יותר, ובגלל זה - - -

אבל החוק עצמו יהיה באישור שלכם. אתם תסכימו לחוק הזה.

זה בתוך הממשלתית.

הם מסכימים, בתנאי שזה ייעשה כמו שזה נעשה בממשלתית, דרך חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. השאלה היא מה עמדת משרד הכלכלה, כי חוק עידוד השקעות הון בתעשייה הוא שלהם.

רגע, קודם נשמע את החקלאות.

כשהתחלנו עם הסיפור של החוק בחקלאות וכשלנו, חשבנו שאולי באמת חיים ילין צודק ובתי האריזה צריכים לשכון באכסניה של משרד הכלכלה. היום אנחנו נמצאים במצב מאוד מתקדם, כמו שאתה יודע, תוך כמה ימים, אז אני חושב שבמאזן הכללי, גם המענקים וגם הטבות המס, היה נכון יותר שמפעלי התעשייה יהיו במשרד החקלאות. וכל זאת למה? באופן כללי, מפעלי תעשייה ובתי האריזה היו רוצים לקבל גם את הטבות המס וגם את המענקים. אם אנחנו מנתחים את זה, בערך 20%-25% מהייצור החקלאי מיוצא, היתר בישראל. הטבות המס לייצוא זהות - גם בחוק שלי, גם בחוק החקלאות וגם בחוק הכלכלה. אז למה צריך לשים אותן שם? זה אחד.

למה יש ויכוח? מה ההבדל אם זה יהיה בחוק התעשייה או בחוק של החקלאות?

כי החוק שלנו לא קיים עוד. היום למפעל חקלאי אין כלום בכלכלה כי הוא מודר משם, ואין לו כלום אצלי, כי אין לי חוק.

אבל אם יהיה לך חוק – ויהיה לך.

אז אני רוצה להסביר שבהטבות המס זה היינו הך; אבל במענקים, לדעתי, יש להם טעות להיות בכלכלה, כי בחוק של החקלאות המענקים ניתנים גם למפעלי תעשייה שאינם מייצאים ואינם נמצאים באזור פיתוח א'. בחוק עידוד הון בחקלאות המענקים ניתנים גם למי שאינו מייצא וגם במרכז הארץ. במאזן הכללי, עדיף שהם ישכנו בחוק שלנו – בחקלאות. ואגיד עוד משהו: גם רשות המסים היתה מעדיפה שתהיה דיכוטומיה מאוד ברורה.

משרד הכלכלה, בבקשה.

אני מתמחה בלשכה המשפטית.

מה אתה?

מתמחה בלשכה המשפטית במשרד.

כל הכבוד למשרד הכלכלה. בבקשה. אני מבין שאתם מייחסים חשיבות לשאלה הזאת - אם זה יהיה בכלכלה או שיהיה בחקלאות או יהיה בתעשייה. בבקשה.

אנחנו מציגים עמדה דומה לזו שהוצגה על ידי נציגת משרד האוצר ונציג משרד החקלאות.

הבנתי. חצי מאלה שמייצאים יהיו בחקלאות וחצי יהיו - - -

לא, אותה דעה כמו שלנו.

אז אין ויכוח עם האוצר?

אין ויכוח.

אבל האוצר לא אומר ככה.

מאה אחוז, ייגמר ככה הכסף. מדובר פה על השקעות עתק. גפני, שלא יעשו מאתנו צחוק. אם מכניסים את בתי האריזה ובתי הקירור - נגמר הכסף של מינהלת ההשקעות. גפני, אני אומר לך, יש גבול לחוצפה. היתה פעם מינהלת ההשקעות – תקשיבי, תמר, תלמדו את ההיסטוריה. אין לכם שום מושג. היתה פעם מינהלת השקעות, היא היתה הלב של משרד החקלאות. בלי מינהלת ההשקעות לא היתה פה חקלאות, היא מימנה את כל הדברים. מה אתם אומרים עכשיו? להכניס את בתי האריזה ובתי הקירור, אז לא יהיה כסף לחממות, לא יהיה כסף לערבה. זה מה שאתם רוצים, אתם רוצי להרוג אותנו, וליתר ביטחון לעשות וידוא הריגה. לא מתביישים? אתם חושבים שיש פה אנשים טמבלים? מה קרה לכם? לא בא בחשבון. יש גבול לחוצפה הזאת.

רגע, אדוני, לפרוטוקול - - -

אני אשמע אותך. את רואה שכל הזמן אני מבקש לשמוע אותך.

במיוחד שלא ייצא מזה כלום.

נראה אם ייצא או לייצא.

יש לך מתמחה מהכלכלה, פקידה מהאוצר – אתה מנהל אתם דיונים?

מה זה רלוונטי?

רלוונטי, כי צריך לדבר - - -

נעביר את החוק.

לא, לא סוגרים פה שום דבר.

נעביר את החוק.

אם תעביר להתייעצויות ימתחו אותך.

לא, אל תעליב. אל תעליב אותי גם, בינתיים אני מעביר את מה שצריך.

אני מעריץ שלך, לא מעליב אותך.

אורי מהכלכלה, תגיד לי עוד פעם את עמדתך, לא הבנתי מספיק. החיסרון בי.

עמדת המשרד היא שמקודמת הצעת חוק ממשלתית שמטפלת באותם נושאים בדיוק. זו העמדה שהוצגה גם על-ידי נציג החקלאות, שגובה המענקים יהיה גבוה יותר במסגרת הצעת החוק הממשלתית, המקודמת בלאו הכי.

המענקים יהיו גבוהים יותר?

כן, ומוגבלים פחות.

זאת אומרת, עמדת משרד הכלכלה היא שהאכסניה המתאימה להצעת החוק של חיים ילין לעניין אותם מפעלים חקלאיים היא במשרד החקלאות ולא במשרד הכלכלה. זו העמדה שלכם, למרות שעמדתו של חבר הכנסת חיים ילין בהצעת החוק שלו היא להכניס את זה לחוק עידוד השקעות הון בתעשייה, שהוא תחת משרד הכלכלה.

נכון, ולכן אנחנו מתנגדים.

טוב. תמר, מה רצית להגיד?

רציתי לפזר את אי-הבהירות. משרד האוצר בעמדתו של משרד החקלאות, שהאכסניה היא חוק עידוד השקעות בחקלאות.

עם מי הוויכוח? הוויכוח הוא עם מציע ההצעה.

הוויכוח עם מציע ההצעה ועם שוהם.

לא עם שוהם, עם כל מי שהוא מפעל תעשייתי בחקלאות, כי הוא לא יקבל.

בבקשה.

אני מברית פיקוח, שזה משרד רואי חשבון של ההתיישבות החקלאית.

אם אפשר, בקצרה. מה עמדכם?

מפעלי העיבוד החקלאיים – מה שקראו להם פעם בשפת העם "בתי אריזה" – הם מפעלי תעשייה לכל דבר ועניין. הם מקיימים פעילות תעשייתית בעלת מאפיינים ייצוריים, שמשום מה משרד האוצר קובע שהם שייכים לשרשרת החקלאית. הדבר היחיד שמקשר אותם לחקלאות שהם קונים את חומר הגלם, מבצעים פעולות עיבוד לכל דבר ועניין ומקיימים ייצוא לתפארת מדינת ישראל.

בהקשר הזה, אני רוצה להוסיף שמפעלים כאלו, מעבר להטבות המס, רשות המסים כבר אדישה לאיזה הטבות הם מקבלים. בהצעת החוק הממשלתית, ותראו את זה בהמשך, הם לקחו ברגל גסה מאפיינים תעשייתיים פר אקסלנס וקבעו בצורה חד-צדדית שהם בתחום החקלאות, וכתוצאה מזה הם דנים אותם להיות בתחום החקלאות, שאין לזה שום קשר.

הבנתי, נדון בזה. אבו, בבקשה.

יש לי הצעת פשרה. העמדה של החקלאים, בגלל מה שהוסבר פה, שזה יישאר במשרד הכלכלה כי אחרת כספים לא יגיעו. מכיוון שמדובר על איחוד שתי הצעות - - -

כל מי שלא מייצא בכלכלה לא יקבל שקל. זה ברור כבר, אבו? זה 80% מהחקלאות הישראלית. אז מה אתה אומר? כל מי שלא מייצא לא יהיה זכאי, בפוטנציאל, לשקל. בסדר, אם זה מה שאתה חושב - - -

לא שמעת עד הסוף.

אני בעד החקלאות, אבל שיהיה כסף.

זה משהו אחר - - -

אני מבקש לאפשר לו להגיד. נגיע לחוק עצמו.

הצעת החוק הפרטית תעבור בנוסח המוצע כאן, ובאיחוד ההצעות יתקיים הדיון. ואז, תמורת השינוי הם יצטרכו להראות לכם איך באמת המנגנון, כי תראה כמה קשה להעביר כסף לחקלאות וכמה קל בכלכלה. זה הכול.

תודה רבה. עוד מישהו ביקש? בבקשה.

אני קודם כול מברך על קידום הצעת החוק כי אני חושב שהגיע הזמן. אנחנו ממש בשלהי הקדנציה של הממשלה הזאת ועדיין החוק הזה, שאמור לעזור לחקלאים, לא מיושם ופוגע בהם קשות. אני מצטרף למה שאמר חברי אבו וילן בסוף דבריו. אני חושש שמפעלי התעשייה, בגלל מחסור בתקציב, לא יהיה כסף לתת להם אם הם יהיו במשרד החקלאות. אם תהיה הבטחה שיהיו משאבים שיעמדו לרשותם, אז צריך לחשוב היטב בחיבור של שתי ההצעות האלה.

אוקיי. הסיכום הוא כזה: אנחנו הולכים בדרך הרגילה. תמר, אנחנו מחכים להצעת החוק הממשלתית, ברוך דיבר על יום רביעי זה או ביום שני הקרוב. נכון?

לא אני דיברתי על המועדים. מישהו אחר התחייב למועדים, אבל אני יודע שזה ממש בישורת האחרונה.

תמר, זה נכון מה שאני אומר?

אנחנו נמצאים באמת בישורת האחרונה. אני חושבת שסגרנו את רוב המחלוקות בינינו היום. יש עוד גופים במשרד המשפטים שאני לא רוצה להתחייב בשמם, אבל אני מאמינה שזה תוך מספר ימים.

עם כל הכבוד, משרד המשפטים לא מנהל את המדינה. אנחנו צריכים לגמור את העניין.

אנחנו נתקדם עם העניין הזה. אני מבין שלגבי החוק של חיים ילין וחברים נוספים, אין ויכוח איפה זה יהיה, יש ויכוח לגבי התקציב של מה שנלווה לעניין הזה. נצטרך לברר את זה בשעה שנעשה את החקיקה. גם משרד האוצר יצטרך לבוא עם תשובות. אם הוא אומר שצריך לשים את זה במשרד החקלאות, יש טענות של חברי הכנסת, של החבר המציע וגם של הארגונים השונים – הארגונים החקלאיים בעיקר - שיכולה להיות בעיה מבחינה תקציבית, אז תצטרכו לתת פתרון לעניין הזה. אם לא יהיה פתרון - זה יהיה במשרד הכלכלה, הרי לא נעשה חוק שהוא ריק מתוכן. אנחנו הולכים בגישה חיובית, להגיע להסכמה. יהיו ויכוחים פה ושם על דברים ברגע שנכנסים לדיון המקצועי. אשתדל להביא את זה בהסכמה.

איתן ברושי, היום שמתי את כל נושא החקלאות בזכותך. גם עידוד השקעות הון בחקלאות, גם הנושא של וולקני וגם כל הדברים האחרים נסחבים הרבה זמן, והחלטתי – ואמרתי לך את זה – שהיום תהיה כאן, אז נשים את כל הדיונים לגבי הנושא של החקלאות ולא נעצור בשום מקום באמצע. נתקדם עם זה, נתקדם גם עם ההעברה שתמר אמרה שהיא תביא בתוך שבועיים; נתקדם גם עם העניינים האחרים – של וולקני, של עידוד השקעות הון והחוק השני. אנחנו כנראה נאחד אותם.

אני מודה לכם על ההשתתפות ואני ממשיך במשרד החקלאות לגבי הנושא של כפל תקציבים. תודה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:37.