פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכספים
22/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1141
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג בחשון התשע"ט (22 באוקטובר 2018), שעה 10:02

אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לפרויקטי התייעלות אנרגטית

חברי הוועדה: יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
איתן ברושי
רחל עזריה
מוסי רז

יעל כהן פארן

יחזקאל ליפשיץ - סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים, משרד האנרגיה

יצחק יוניסי - מנהל תחום הנדסה, רישוי ותקינה, משרד האנרגיה

יאנינה פליישון - מנהלת תחום פרויקטים ומיזמים, משרד האנרגיה

עמית מרזאי - רו"ח, רכז ערבויות מדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

נעמה פכט - רפרנטית ערבויות מדינה, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'יה - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

גיל פרויקטור - מרכז בכיר, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

מיטל פרשר - המשרד להגנת הסביבה

מתן אברמוביץ - כלכלן, התאחדות התעשיינים בישראל

איתן פוקס - איגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל

זכריה יחיאל רייך - שדלן/ית (פרילוג בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לפרויקטי התייעלות אנרגטית

בוקר טוב. היום יום שני, י"ג בחשון התשע"ט, 22 באוקטובר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לפרויקטי התייעלות אנרגטית.

מי מציג את הנושא?

אני. אני רכז ערבויות מדינה באגף החשב הכללי. אנחנו מגיעים לוועדה מכוח דרישה בחוק ערבויות מטעם המדינה. אנחנו מבקשים להעמיד ערבות מדינה בהיקף של 200 מיליון שקלים לפרויקט התייעלות אנרגטית. הבקשה הזאת באה בהמשך להחלטות ממשלה ישנות, החל מ-2015 ועד סוף 2017, שלוש החלטות ממשלה כאשר באמצע הייתה ועידת פריס שדיברה על האקלים ומדינת ישראל הצטרפה אליה. תכנית הערבויות שהוגדרה בהחלטת הממשלה האחרונה, בדצמבר 2017, החלטה 3269, היא אחת מסך התכניות הממשלתיות עליהן הוחלט כדי להשיג את יעד הפחתת פליטות גזי החממה וההתייעלות האנרגטית עד 2030.

במסגרת העבודה הזאת היה גם צוות מייעץ לשר האוצר שסיים את העבודה בשנת 2017 וועדת מכרזים שמונתה במהלך 2017 פרסמה את המכרז לבחירת בנקים שיעמידו את המימון לפרויקטי התייעלות אנרגטית כאשר מצד שני המדינה בעצם מעמידה כבטוחה את ערבות המדינה לאותם פרויקטים. המטרה היא לייצר אפקט שיעזור להשיג את היעד עליו חתמה מדינת ישראל בוועידת האקלים בפריס.

בשלב הראשון אנחנו מבקשים 200 מיליון שקלים ערבות מדינה ובהמשך, וככל שנתקדם עם המכרז, נידרש לבוא לכאן ולבקש סכומי ערבות נוספים.

בסך הכול 500 מיליון שקלים.

בסך הכול 500 מיליון שקלים. כרגע מבקשים 200 מיליון שקלים.

אתה יכול לפרט מעט את המטרה?

כן. נמצאים כאן גם חברים ממשרד האנרגיה וגם מהמשרד להגנת הסביבה - אני ממשרד האוצר – שיוכלו לדבר גם על המטרה בצורה קצת יותר מקצועית.

אף פעם האוצר לא היה זקוק לעזרה של המשרדים לגבי המטרות. הוא תמיד הגדיר אותן.

אנחנו פרטנרים טובים.

הוא מאגף החשב הכללי.

מה זה משנה מהיכן הוא? האוצר תמיד קבע גם את המילים וגם את המנגינה.

השתנו הדברים.

הלוואי והשתנה.

אני ווקנין נבדוק את זה בפטם ונראה אם זה השתנה.

אני סמנכ"ל במשרד האנרגיה. כמו שעמית אמר, אנחנו קיימנו איזושהי ועדה משותפת למשרדים – הגנת הסביבה, האוצר ואנחנו – כדי למנף את הנושא של התייעלות אנרגטית. התייעלות אנרגטית היא בעצם לעשות מה שאנחנו עושים בפחות צריכת אנרגיה. יש לזה יתרונות גם בהיבט של זיהום האוויר, גם בהיבט של ההתחממות הגלובלית, כמובן גם בהיבט הכספי כי ברגע שאתה מייצר את אותה תועלת, את אותה תאורה, את אותו איקלום, זה אומר פחות אנרגיה ואז בוודאי אתה חוסך לעצמך כסף. אני מזכיר את הדוח של האו"מ שהתפרסם לפני כשבועיים ומדבר על עלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.

מדינת ישראל לקחה על עצמה יעדים לשנת 2030 של 17 אחוזים התייעלות אנרגטית ובמסגרת זו אנחנו יסדנו שני כלים פיננסיים עיקריים כאשר הכלי הראשון הוא מענקים בסך של 300 מיליון שקלים עד שנת 2020 והם מנוהלים באמצעות מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה. שם הקצינו כבר שתי הקצאות, בכל שנה 75 מיליון שקלים. יש לנו עוד שתי הקצאות נוספות, לשנת 2019 ו-2020. הכלי השני הנוסף הוא ערבויות מדינה להתייעלות אנרגטית. כלומר, יכול לבוא מפעל או צרכן מסוים לבנק שייבחר במכרז, והמכרז אמור להסתיים בקרוב, באמצע נובמבר, נבחר מספר מוסדות פיננסיים שיעניקו את ההלוואות. המוסדות הפיננסיים האלה שייבחרו יעניקו את ההלוואות. המטרה היא שההלוואות האלה יהיו בריבית נמוכה כיוון שאלה הלוואות מגובות בערבות מדינה. יהיה ניתן לקבל הלוואה לטובת פרויקטים בהתייעלות אנרגטית.

באיזה היקף הערבות מכלל ההלוואה?

בהלוואות שהן לא כוללות טכנולוגיה חדשנית ישראלית, אותה אנחנו מתעדפים במכרז.

תסביר לאט. כבר התחלתם בתירוצים למה לא יצא כלום.

אנחנו באנו לכאן ברוח טובה עם מנגנון חיובי.

בסדר. שאלתי.

תתרגלו לאיתן.

התחלת במגבלות. תחזור על הדברים כדי שאני אבין.

אני לא אתחיל במגבלות אלא הפוך. אני מדבר על הטבות. במסלול הכללי, בהלוואה יש בעצם 75 אחוזים ערבות ולפחות 10 אחוזים חשיפה בנקאית. בהלוואות שיש בהן מרכיבים של טכנולוגיה חדשנית ישראלית, אותה אנחנו מבקשים לעודד במסגרת המכרז, תהיה ערבות של 85 אחוזים.

לכמה שנים ההלוואה ובאיזו ריבית?

ההלוואות ישתנו בהתאם לפרויקטים. כל פרויקט ברכיב טכנולוגי, יש לו תקופת הפחתה שונה ולכן גם דרישות מימון שונות, אבל ההלוואות יכולות להיות כאן לתקופה ארוכה, שבע שנים, חמש שנים, ארבע שנים.

שבע שנים, זאת תקופה ארוכה?

כן.

עד שמבצעים כאן משהו עוברות כמה שנים.

יש מכרז שכבר יצא.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס.

אני מאפשר לך.

לפי דעתי אנחנו עומדים היום עם פחות משלושה אחוזים ביעד אליו צריך להגיע בעוד שנתיים וקצת, ל-10 אחוזים. אני אומר נכון?

אתה מדבר על אנרגיות מתחדשות.

זו ההתחייבות הבין-לאומית של ישראל.

נכון.

להגיע ל-10 אחוזים בסוף שנת 2020, עוד שנתיים וקצת, ואנחנו היום בפחות משלושה אחוזים. אנחנו צריכים להגיע ל-10 אחוזים. זה נראה דבר דמיוני. אני שואל מהי הגדרת המטרה לאורה אתם הולכים למהלך חריג של ערבות של 80-70 אחוזים כסיוע. אני לא יודע מה זה פרויקט חדשני. המבחן הוא לא זה אלא אם עומדים ביעדים. אם אתם רוצים עכשיו לעודד מחקר ופיתוח, אז תעבירו את זה למדען הראשי. אם אתם רוצים לעודד מה שמתחייב מהחלטות הממשלה. אנחנו היום בשעה 4:00 אחר הצהרים נשמע מה אומר מבקר המדינה על משרד התשתיות לגבי יעדי הממשלה במשק המים. כדאי להיות דרוכים למרות שאין שם כל הפתעות והכול ידוע מראש.

עכשיו אני שואל אתכם לאיזו מטרה אתם רוצים להגיע. אם הגדלת המטרה היא 10 אחוזים בעוד שנתיים או 17 אחוזים בשנת 2030, תגידו. תאמרו מהי המטרה. תאמין לי היושב ראש, אני לא מאמין – אני חוזר ואומר – שהמדינה מתנהלת בלי הגדרה ברורה של המטרה ובלי עבודה מתואמת של המשרדים.

אבל יש התחייבות של המדינה.

מה אתם רוצים עכשיו? חדשנות, לפי דעתי זה לא.

זה לא מתחדשות.

זה מתחבר לאותה הגדרת מטרה.

בהחלטת הממשלה שבעצם קבעה את היעדים שמדינת ישראל לוקחת על עצמה בהסכם פריס, דובר על שני יעדים. דובר על 17 אחוזים התייעלות אנרגטית ועל 17 אחוזים אנרגיות מתחדשות. לטובת ההתייעלות האנרגטית, כמו שאמרתי, שני כלים פיננסיים עיקריים. האנרגיות המתחדשות מקבלות, זה לא מימון אבל בעצם הן מקודמות באמצעות התעריף. אתם מכירים את כל הסדרות, אתה ודאי מכיר את זה מצוין, של רשות החשמל גם עם מונה נטו, גם עם הסדרות התעריפיות החדשות, גם הסדרות הישנות, שם הם מקדמים את האנרגיות המתחדשות.

כאן אנחנו מקדמים תחום שלצערי הוא לא מצליח להתרומם בצורה מספיק טובה בארץ ואנחנו רוצים לשם כך את הערבויות להלוואות להתייעלות. אנחנו חושבים שזה יחד עם המענקים – ואנחנו שוב נבחן את עצמנו בשנת 2020 ונראה היכן אנחנו נמצאים – יביא אותנו לעמוד ביעד. זה יחד עם כלים אחרים שאנחנו נוקטים בהם, גם רגולציה, וכמו שאתם מכירים ודאי כל מכשיר חשמלי ביתי שנכנס היום לארץ, מחויב בבדיקה ומחויב במתן תווית אנרגטית ואנחנו מעודדים צרכנים ביתיים לרכוש מוצרים יעילים אנרגטיים.

כמו שאמרתי, הרגולציה יחד עם שני הכלים הפיננסיים האלה וכלים נוספים שאנחנו עובדים עליהם, אנחנו מקווים שזה באמת יביא אותנו לעמוד ביעד.

לגבי המתחדשות. כמו שאתה יודע טוב מאוד, רשות החשמל עשתה באמת מאמצים גדולים כדי לעמוד ביעד. זה יעד מאתגר אבל היא עשתה הסדרות חדשות. עשתה מכרזים. כל אחד יכול לבוא ולומר שזה לא מספיק וכולי, אבל באמת רשות החשמל עשתה מאמצים מאוד גדולים כדי לעמוד ביעד של 10 אחוזים בשנת 2020. שוב, ימים יגידו אם אנחנו נעמוד בהם או לא. יש דברים שהם באוויר ודברים שצריכים להסתיים והדברים מתקדמים.

תודה.

איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. אנחנו ארגון התעשייה של 115 חברות שחלק ממנו עוסק בתחום ההתייעלות. בפועל אנחנו החברות שרצות לעשות סקרי אנרגיה, להקים בסוף את מערכות האנרגיה היעילות וכולי.

קודם כל, אני רוצה שהוועדה תדע שאנחנו זקוקים לערבויות האלה כאוויר לנשימה. התחום הזה הוא תחום קשה מאוד, לא רואים את הבזבוז ולכן קשה מאוד לשכנע מפעלים וצרכנים להיכנס לפרויקט של התייעלות. לכן אחד הכלים החשובים, הכלים הפיננסיים וכאשר מישהו שכבר מודע לבעיה של הבזבוז, יכול לממן אותה כי רוב העסקים במשק – אפשר להגיד את זה בלי להתבייש – יש להם סדרי עדיפויות אחרים. למנוע את הבזבוז, זה תמיד בסדר עדיפויות אחרון. אני לא יודע למה זה כך אבל זה כך. יש כאן כשל אמיתי ולכן האוצר הסכים בזמנו להקצות 500 מיליון שקלים. אני שומע היום על 200 מיליון שקלים אבל הסכום אמור להיות חלק מ-500 מיליון שקלים.

ההיקף הכללי הוא 500 מיליון שקליםף.

נכון.

זה בא בשלבים. בשלב הראשון הסכום הוא 200 מיליון שקלים.

אנחנו ממש מבקשים מהוועדה, מחברי הוועדה, להעביר היום ולאשר את התקנות אם כי דבר אחד חשוב לומר. אם התוצאה הסופית היא שבסוף הלווה, הצרכן, צריכים כל בעלי המניות בחברה לחתום ערבות אישית, יש לנו בעיה וזו בעיה אמיתית כי זה יוצא נגד עיקרון המסך התאגידי. כאשר עסקים רוצים לעשות עסקים, בכל העולם סביבות העסקים מאפשרות להם הגנה משפטית של מסך והרמת מסך היא צעד קיצוני מאוד שבתי המשפט בקושי מאפשרים אותו בנסיבות מאוד מחמירות. זה יוצר סביבת עסקים. באה ההלוואה הזו ומחייבת כל מי שמבקש מערכת יעילה אנרגטית, כל בעלי המניות צריכים לחתום ערבות אישית והנה ברגע אחד משכנו להם מתחת לרצפה את עיקרון ההגנה הזה בגללו בכלל חברות פועלות.

לכן אנחנו מבקשים מכם כאשר אתם בוחנים את הקריטריונים, שבסוף בנקים לפיהם ייתנו הלוואות לצרכנים או למי שיזכה, מוסדות פיננסיים שיזכו במכרז הזה שמתפרסם, למצוא אפשרות שלא למוטט את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לכבוד האנרגיה הירוקה כי זאת ממש תקלה. אנחנו חייבים להתקדם כמה שיותר מהר בתחום הזה. אנחנו באיחור גדול מאוד. מדינת ישראל לא מתקדמת כאן וצריך לאשר את התקנות.

מה הסיבה שאתם מחייבים את כולם לחתום?

צריך לומר שחלק מהשאלות נתקבלו והן נענות במסגרת ההליך המשרדי. אי אפשר לדון בהן כאן. אנחנו מכירים חלק מהשאלות.

זה חלק מגוף המכרז בו השתתפתם?

כן. על זה הוא מדבר.

לגבי ערבויות אישיות וערבות המדינה. ערבות המדינה ניתנת למערכת הבנקאית, הערבות האישית ניתנת מטעם הלווה לבנק ולא למדינה. צריך להבחין. לצד ערבות אישית, בדרך כלל מה שהלווים נדרשים להעמיד אלה הן בטוחות נוספות כמו נכסים נזילים, כסף, ולפעמים זה יכול להגיע גם ל-80 או ל-100 אחוזים מההלוואה וזה מה שערבות המדינה מטפלת בו. היא מפחיתה אותו.

הערבות האישית היא לא עניין חדש לא במשק ולא בהלוואות שאנחנו מכירים. אנחנו מכירים את זה בערבות מדינה כאשר יש ערבויות אישיות גם של חברות מהסוג הזה עליו אנחנו מדברים היום. אנחנו רואים את ערבות המדינה מייצרת ביקושים נוספים להלוואות מהסוג הזה.

מי יאשר את הערבויות? איזה משרד?

יש תהליך מדורג של בחינה מקצועית ובחינה בנקאית.

כל משרד בודק לחוד או יש ועדה משותפת?

ועדה בין-משרדית.

מי עומד בראשה?

יושב ראש הוועדה יהיה סמנכ"ל משרד האנרגיה שיושב כאן. הוועדה היא יחד עם המשרד להגנת הסביבה ויחד אתנו, משרד האוצר, אגף החשב הכללי.

והיא תדון בכל פרויקט?

היא תדון בכל פרויקט יחד עם ההמלצה של הגורם המקצועי מטעם מגיש הבקשה ויחד עם המלצה של גורם מקצועי נוסף שיבחן את הבקשה.

אתה יכול לתת דוגמה של פרויקט אחד חשוב?

אתן לך דוגמאות מפרויקטים שאנחנו מקבלים היום בקרן המענקים שכמו שאמרתי, זה הכלי הפיננסי השני. למשל, מפעל שמעוניין להחליף את מערכת התאורה שלו במפעל או מעוניין להחליף את מערכת האיקלום שלו, המיזוג, הצ'ילרים.

כדי שתתנו לו, הוא צריך להיות מפעל גדול. לא חנות מכולת.

כן.

מה הקריטריון?

הקריטריונים הם מאוד מקלים.

אתם מכירים את היוזמה לחימום מים חמים שמייצרים בתדיראן, להפוך את זה להחלטה שמחייבת את הבנייה?

זה לא תדיראן.

מפעל של תדיראן, הייתי שם, מייצר את זה בעפולה.

אבל לא רק הוא.

לא רק הוא.

איתן, מה שאתה אומר, זה קצת שונה.

זאת התייעלות אנרגטית.

ודאי. אבל כאן אתה רוצה לצבוע את זה כתו תקן. אתה רוצה לקבוע את זה כתו תקן בכלל בתעשייה הישראלית. דהיינו, אם אדם צריך להתקין היום מערכת חימום, הוא חייב. כאן הם מדברים על איך אנחנו לוקחים מפעלים שיש להם אנרגיה, שהם עתירי אנרגיה.

אבל זה גם וגם. הם דיברו כרגע על חדשנות, על פיתוח מוצרים. הם מדברים על הפחתת השימוש. אתה יודע שהאוצר נותן אגוזים למי שאין לו שיניים. זה דבר שלמדנו אותו כבר מזמן, שנותנים אגוזים למי שאין לו שיניים. עכשיו אני שואל שאלה. אתם תכריזו על המסלול ואחר כך יסתבר שהוא עבד מעט כי תמיד אתם נותנים כללים שלא עומדים בהם.

ההלוואות שלהם מצוינות.

לא אמרתי שלא. לכן אני שואל מה הקריטריון. האם מפעל צריך להיות בגודל מסוים? הוא צריך להיות באזור מסוים? מה הקריטריון להיכנס למסלול?

הקריטריונים הם מאוד פשוטים. זה צריך להיות מפעל שאין לו היסטוריה בנקאית שמונעת ממנו את האפשרות לקבל אשראי נוסף, מפעל שיודע להוכיח את הצורך ושיש לו ותק של שלוש שנים. אלה הדברים שאנחנו מבקשים.

ותק של שלוש שנים, במה?

ותק של שלוש שנים בפעילות.

בפעילות כלכלית.

חשוב לומר שאנחנו עושים כאן מהלך לגבי הלוואות שאנחנו לא מכירים. הבנצ'מרק היחיד שיש לנו הוא תכנית המענקים. אנחנו נותנים כאן 200 מיליון שקלים מתוך 500 מיליון שקלים כדי לעצור וללמוד באמצע הדרך ולתקן את מה שצריך תיקון. הסכמים אפשר לפתוח ולתקן, אם צריך. אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות בתוך ההסכם עם המערכת הבנקאית בדיוק לדברים האלה. לכן כאשר נגיע לוועדה בפעם הבאה, אנחנו נהיה הרבה יותר חכמים גם לגבי אופי הפעילות וגם לגבי חסמים אם יצרנו ונפתור אותם.

מאוד מרגש אותי שהנושא הזה בא לדיון בוועדת הכספים, ללא ספק הוועדה החשובה של הכנסת.

ערבויות מדינה.

ברור. אני מנהלת ועדת משנה בוועדת המדע ומחר יש לנו מפגש ראשון של מושב החורף של הכנסת ואלה הדברים שאני אוכלת לארוחת בוקר, את החלטת הממשלה, של הסכם פריס ואני כל הזמן שואלת אותם. כבר שנתיים, החלטת הממשלה משנת 2016 ואנחנוב-2018, אבל את ה-500 מיליון שקלים אלה היו צריכים לסגור ב-2017 ולראות איך עושים את זה. כל פעם בוועדה שלי, כל שלושה שבועות-חודש, יושבים האנשים ואני שואלת מה קורה עם זה. סוף סוף זה קורה וזה משמח אותי מאוד.

צריך לשים על השולחן ובאמת לומר גם לפרוטוקול שסוף סוף מדינת ישראל מראה שהיא כן עושה. זאת אומרת, יש גם התייעלות אנרגטית באיזשהו מסלול אחר ששמו בו 75 מיליון שקלים בשנה. אני רוצה לומר שעכשיו כאן תשימו 500 מיליון שקלים ושלא תחכו עם זה. אני אומרת שתייצרו ודאות למשק, תייצרו ודאות למשקיעים שהמדינה הולכת לזה.

אני יכול לומר משהו על יעל. כשאני יושב בנשיאות לאשר הצעות לסדר, כשאני רואה את יעל, אני תמיד מחפש איך אני עוזר לה כיוון שהלוואי שהיו לנו הרבה "משוגעים" כמוה שאכפת להם מכל הנושא של האקלים, המים וכל מה ששייך לזה.

עוד מעט היא תדבר אתך על המשלוחים החיים. תעזור לה גם בזה.

איתן חייב לקלקל כשמישהו אומר משהו טוב.

גם שם אני חושב שאם כבר מייבאים, צריך לעשות את זה בלי צער בעלי חיים.

אם כבר, ממילא זה נדחה כי יש שיח מכבד, כי אנחנו יודעים כל אחד מהיכן הוא בא, ואני הייתי מקווה שהיה שיח כזה גם בין חברי הסיעה שלי.

מה אנחנו מאשרים בגדול זה את כל ה-500 מיליון שקלים אלא שזה בא בשלבים.

אני מבינה, כדי לא לקפוץ ישר למים העמוקים.

כן. הם גם רוצים להתגלח על הדבר הזה, ללמוד אותו יותר ואחר כך לעשות מקצה שיפורים.

בוא נשים על השולחן. ההחלטה שמוצגת כאן בסעיפים הראשונים, כמה ישראל התחייבה לאו"מ וכולי, ישראל התחייבה למשהו מאוד מאוד צנוע בכל קנה מידה בין-לאומי ואפילו לאומי. יכולנו להתחייב ליותר והיו על כך עבודות של המשרד להגנת הסביבה לפני שהתחייבו על הסכם פריס, שאמרו שלא יתחייב ליותר. צמצמו אותם. אתה יודע איך זאת הפוליטיקה. בסופו של דבר אנחנו כאן עכשיו בצעד הראשון שהיה צריך כבר להתבצע לפני שנה וחצי.

שוב, אני מברכת וזה מצוין וברור שצריך לאשר את ה-200 מיליון שקלים. אני רק אומרת שבעיני צריך לאשר כבר את ה-500 מיליון שקלים והצעד הבא צריך להיות איך מגדילים את זה לשני מיליארד שקלים ולא כל פעם נותנים 200 מיליון שקלים ועוד 200 מיליון שקלים. השוק צריך לקבל את המסר מהממשלה, מהכנסת, שאנחנו רוצים שתלכו לכיוון הזה. התייעלות אנרגטית זה הכסף שמתחת לפנס. צריך לעשות אותה. זה לא קורה מכל מיני סיבות ולא נפתח כאן הרצאה של שעה וחצי אותה אני יכולה לתת לכם, אבל בסופו של דבר זה מסר שצריך לעבור.

ללכת עוד פעם עקב בצד אגודל, כבר שנה וחצי אני רואה איך שלא זזים. כל פעם בוועדה שלי, בוועדת המשנה, באים ואומרים לי עוד שבועיים, עוד חודשיים, עוד שבועיים, עוד חודשיים על כל סעיף בהחלטת הממשלה.

הנה הגענו למנוחה ולנחלה.

הגענו ונגיד מי שברך בבית הכנסת בשבת. אני אומרת שתוציאו כבר הכול. תודה רבה.

אני בדיוק דיברתי על זה כשלא היית כאן. אני רוצה בכל זאת להבין. אתם מקבלים כאן יחסית בקלות את הברכה אבל לפי דעתי אי אפשר לתת לכם את הדרך להתקדם בלי שנבין יותר את העניין. בסעיף 6 כתוב שלא עולה על מסגרת ערבות המותרת לפי סעיף זה וזה ללא תקציב פיתוח לשנת 2018. כלומר, לא ברור מה זה אומר. לא ברור מה זה כאן סעיף 6. לפי דעתי אין מה לעשות. הבעיה כאן היא הביצוע ולא הדיבורים ובביצוע הממשלה נכשלת. מה שנאמר כאן לפני כן ומה שאמרתי, ישראל רחוקה מעמידה ביעדים בגלל הממשלה ולא בגלל האזרחים. הכול כאן הולך לאט מדי, מאוחר מדי ולפעמים גם עקום מדי.

עכשיו אני שואל מה יצא מהדבר הזה, מה הקריטריונים, מי יחליט. אתם מומחים במתן תשובות שליליות. סעיף 6 לא ברור.

הם הוציאו מכרז. המכרז אמור להסתיים בסוף נובמבר.

כאן אין לך את תנאי הסף של המכרזים.

אני שואל אותם.

סעיף 6 אומר שמותר להם לעשות את זה.

כשלא היית כאן שאלתי מה הקריטריונים.

הם לא הציגו כאן את כל הקריטריונים.

זו הבעיה.

מחר בוועדת המשנה הם צריכים להציג.

אני מציע הצעה. אנחנו נאשר את זה ונבקש מהמשרדים לעדכן אותנו במהלך במשך החודשים הקרובים, לבוא ולעדכן לאן זה הולך ואיך זה מתפתח. לעדכן בכל מה שצריך. אנחנו נשמע מהם דיווח. ודאי שאסור לנו לעצור אותם במהלך החשוב הזה שהוא חשוב למשק והוא חשוב לאנרגיה הירוקה על כל מה שמשתמע מכך. אני חושב ששוב מאוחר מאשר בכלל לא.

אני הולך אתך אבל אני שואל שאלה אחת. לכמה זמן ההחלטה הזאת בתוקף? אנחנו נמצאים בסוף שנת 2018. אם עכשיו מקבלים את האישור של ועדת הכספים, עד מתי זה בתוקף?

ייגמר הכסף, נביא עוד כסף.

לא. אני שואל לכמה זמן ההחלטה בתוקף.

אנחנו באנו ואנחנו רוצים להתייחס כאן לשתי תקופות. תקופה ראשונה היא תקופת ההסכם עם המערכת הבנקאית. יש לנו ארבע שנים הסכם עם תקופת הארכה של עד שלוש שנים נוספות. בסך הכול שבע שנים.

מהיום?

מרגע חתימת ההסכם. אנחנו נסיים את המכרז, בתקווה, ב-15 בנובמבר. כרגע לא צפויה כל סטייה בנושא. זה נושא אחד.

אנחנו חייבים על פי חוק לבוא לוועדת הכספים בכל פעם שאנחנו מעמידים ערבות חדשה שלא הועמדה בוועדה הקודמת ועברו שנתיים. לכן לבוא ולבקש להעמיד את ה-500 מיליון שקלים עכשיו, זה לא בהכרח נכון כי אנחנו לא יודעים מה יהיה הכסף. ככל שנידרש להעמיד סכום נוסף, נבוא עוד שנה וחצי ונבקש סכום נוסף.

לכן התכנית רצה ארבע שנים עם 500 מיליון שקלים. ככל שנדרש, יש לנו אפשרות להאריך את ההסכם בעוד שלוש שנים.

בשנת 2016, ה-500 מיליון שקלים הוא סכום שעוד אבי גבאי כשר להגנת הסביבה הכריז עליו. לאיזה תקופה הוא ניתן?

זה בדיוק העניין. השאלה היא באיזה קצב ינוצל הסכום.

לארבע שנים?

500 מיליון שקלים מייצרים כמעט 3.6 מיליארד שקלים אשראי במשק. השאלה מה יהיה קצב האשראי וזאת שאלה שאנחנו לא יודעים לענות עליה היום אלא בהמשך.

באותה החלטת ממשלה, אולי המשרד להגנת הסביבה יתייחס, של 2016, אם אני זוכרת נכון מספרה הוא 1029.

1403.

היא לארבע שנים?

לא. זה לא לארבע שנים.

אין אמירה לגבי השנים?

לא. כמו שנאמר כאן, הכוונה מהרגע של ההשקה של תחילת התכנית, לאפשר את זה לתקופה של ארבע שנים עם אפשרות לעוד שלוש שנים.

בסך הכול שבע שנים.

כן.

אם נתנו 500 מיליון שקלים בשנה אחת או בשבע שנים, מבחינת ההחלטה, היא עדיין מיושמת.

יש עוד הערות? אני רוצה להצביע. לפני שאנחנו מאשרים את זה, אני מבקש שבתוך חצי שנה, אחרי חצי שנה שהדבר הזה מתקיים, תבואו לוועדה ותנו לנו דיווח לגבי מה שקורה, מה מתבצע וכמה פרויקטים נכנסו לזה. נשמח מאוד להמשיך ולסייע בנושא. אני חושב שהנושא הזה הוא מאוד חשוב למשק.

אני מביא את זה להצבעה. מי בעד אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לפרויקטי התייעלות אנרגטית? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לפרויקטי התייעלות אנרגטית נתקבלה.

פה אחד אושרה מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לפרויקטי התייעלות אנרגטית.

תודה לכם. אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:27.