פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
23/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 701
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ט (23 באוקטובר 2018), שעה 9:10

1. שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, של חה"כ טיבי אחמד
2. שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, של חה"כ יונה יוסי
3. שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, של חה"כ בן ארי מירב
4. שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, של חה"כ רוזין מיכל

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מירב בן ארי
איתן ברושי
מסעוד גנאים
יוסי יונה
מאיר כהן
סאלח סעד

סעיד אלחרומי
מיכל בירן
דב חנין
אחמד טיבי
עמיר פרץ
מיכל רוזין

אסף שירמן - מנהל תחום, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

נתן נהוראי - רפרנט השכלה גבוהה, משרד האוצר

עדי זיו - משרד האוצר

שירה נבון - סמנכ"ל תקצוב, מל"ג/ות"ת

יואב טאובמן - ממונה תחום שכר ותנאי העסקה, מל"ג/ות"ת

תומר ולמר - דובר, מל"ג

שלמה בידרמן - יו"ר, ועד ראשי המכללות

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

בני אלון - יו"ר פורום המנכ"לים, ועד ראשי המכללות

רעות אופיר - ועד ראשי המכללות

רעות יעקבי - ועד ראשי המכללות

עמית שמרת - יו"ר הסגל האקדמי הזוטר, אוניברסיטת בן גוריון

תמי מונד - יועצת משפטית, אוניברסיטת בן גוריון

אלמוג סלע - עורכת דין, אוניברסיטת בן גוריון

נטלי לוי - יו"ר ארגון של הסגל הזוטר, אוניברסיטת תל אביב

שרי חנן - רמ"ח דוברת והסברה, מכללת עזריאלי

רוברט אלבין - יו"ר והמועצה הארצית של הסגל הבכיר במכללות הציבוריות

מוטי גיגי - ראש המחלקה לתקשורת, מכללת ספיר

דן לוי - המכללה האקדמית של ת"א-יפו

רועי צורף - יו"ר ועד המורים מן החוץ, מכון טכנולוגי HIT חולון וחבר הנהגת הפורום המתאם של סגל ההוראה במכללות

אשר אלבז - מרצה, מכון טכנולוגי HIT חולון

שגיא מעין - מרצה מן החוץ וחבר ועד הסגל, מכללות

ראובן גפני - מרצה בכיר, מכללות

דניאל גנצפריד - יו"ר הוועד המנהל באגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

ניר טל - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת ספיר

יצחק קיסר (סיזר) - יו"ר אגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

יצחק קיסר - יו"ר אגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

יולי הלל נחמד - יו"ר אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים

איתי גבאי - יו"ר אגודת סטודנטים-עזריאלי, מכללה להנדסה

בועז גורן - רמ"ח אקדמיה באגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

שמעון מוזס - רמ"ח תרבות באגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

יצחק הרוניאן - סיו"ר אגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

בנימין בביוב - דובר אגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

שלומי יחיאב - סיו"ר, התאחדות הסטודנטים

בר זונשיין - מנהל קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

איתי סבירסקי - מזכ"ל משותף, כוח לעובדים

שרון חג'בי - ראשת ענף השכלה גבוהה, כוח לעובדים

אורית יעל (לוין) - מכללת כנרת, כוח לעובדים

שגיא אהרון - שדלן/ת (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ת (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות

צח בורוביץ - שדלן/ת (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

1. שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, של חה"כ טיבי אחמד
2. שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, של חה"כ יונה יוסי
3. שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, של חה"כ בן ארי מירב
4. שביתות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, של חה"כ רוזין מיכל

שלום לכולם, בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 23 באוקטובר 2018, י"ד בחשון תשע"ט. הנושא: שביתות במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, דיון מהיר של חברי הכנסת: אחמד טיבי, יוסי יונה, מירב בן ארי, מיכל רוזין. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת עמיר פרץ שדיבר איתי על כך באופן אישי.

וגם אני אדוני שלחתי אליך מכתב.

נכון. אין ספק שהנושא הזה מטריד. קודם כול, עם כל הכבוד לכולם, מטריד אותנו כי זה מטריד את הסטודנטים שבסוף הם משלמים את המחיר תרתי תשמע. בדרך כלל קולם כמעט ולא נשמע, לכן אנחנו קודם כול באים, הנה שמתי את זה בחלל החדר, שבסדרי העדיפויות שלנו הכול החשוב. העבודה המאורגנת חשובה לנו ונשמור עליה, אבל קודם כול בסדרי העדיפויות שלי הסטודנטים וההשכלה הגבוהה, כמובן בלי לפגוע בעבודה המאורגנת, מעמדם של הסגלים למיניהם, ואנחנו נעמוד כאן לימין כולם, אבל בצורה אחראית, מאוזנת, ולכן כדרכנו בקודש בטרם אפתח את הדיון, אתן התייחסות של דקתיים לכל חבר כנסת כי יש לנו זמן קצוב והרבה אורחים ורשימת דוברים גדולה.

חבר הכנסת יוסי יונה, בדקתיים.

אני רוצה אפילו דקה, והשאלה אם נוכל אחר כך התייחסות לאחר שהנציגים - - -

התייחסות, כן. קח את הדקה שלך, נראה אם תעמוד בה.

אדוני, אני שייך לאקדמיה אבל אני מגיע לכאן מתוך חוויה אישית. אני הייתי מרצה מן החוץ לאוניברסיטה העברית שמונה שנים ואני יודע מה המשמעות של להיות מרצה מן החוץ כאשר אין את הביטחון התעסוקתי ואין לנו תנאים בסיסיים של עבודה ואז גם מבקשים מאיתנו לעשות מחקר כאשר רוב מעייננו נתונים להבטיח את הפרנסה שלנו.

יש לנו המון נתונים והמון ממצאים לגבי המצוקות. מדובר כאן במכללות, אוניברסיטאיות וכו'. דווקא הייתי רוצה לשמוע את המלינים וגם את הצדדים שעליהם מקטרגים כדי שתהיה לנו עמדה יותר מושכלת בהמשך. אני בא לפה מתוך אמפתיה ומתוך הזדהות עם הרצון של הסגל הזוטר במכללות ובאוניברסיטאות כדי שהם יוכלו לעבוד בתנאים הוגנים.

בסופו של דבר מה שמונח אל מול עיננו זה הסטודנטיות והסטודנטים. מרצים ומרצות, סגל זוטר שאין לו ביטחון תעסוקתי ותנאי העסקתו אינם הולמים, לא יכול להנהיג השכלה ראויה לסטודנטים, לכן זו צריכה להיות גם נקודת המוצא של הדיון שלנו. תודה, אדוני היושב ראש.

נפלה פה שגגה כנראה בתוכנה של מזכירות הכנסת. מיכל רוזין הייתה ראשונת המציעים.

כן, אז באמת התעוררתי לפני כשבועיים ומייד התבשרנו שעם תחילת שנת הלימודים החדשה האקדמית - - -

אחרי הנאום של משה מזרחי עוד יחשבו שישנת כל הזמן. עוד יחשבו שהתעוררת רק לפני שבועיים.

יש פה אנשים שהיו רוצים שאני אישן רוב הזמן.

אז באמת הבנו ששוב אנחנו מתחילים את השנה האקדמית עם שביתות, ואני חייבת לומר, אני באה קצת יותר כעוסה ממך. אולי זה עניין של אופי, כי אנחנו פה שוב כל שנה, וכל שנה אנחנו מדברים על הדברים האלה ודנים.

מה שמכעיס אותי בעיקר זה שדווקא כשזה מגיע למדינה, לממשלה, לאקדמיה, דווקא פה אנחנו רואים לפעמים את העוולות הכי גדולות שקשורות לביטחון תעסוקתי: עוד הפרטה ועוד הפרטה, ואני לא מדברת כבר על ההבדלים בין האוניברסיטאות והמכללות והכול יעלה פה. אתם תפרטו הרבה יותר טוב ממני. העובדה שלא משלמים דמי מחלה, שלא מודיעים על הודעות פיטורים, כל מיני דברים שהם צריכים להיות ב-2018 כל כך טריוויאליים, ודווקא באקדמיה שאמורה להיות סמל הנאורות ויש קורסים, אני יודעת בעצמי, אני מכירה מרצים שמרצים על ביטחון תעסוקתי וביטחון סוציאלי.

אתם יודעים, זה מזכיר לי את הימים שבעיתונים מצד אחד היו כתבות נוראיות על סחר בנשים ובסוף היו מודעות פרסום איך מגיעים לאותן נשים בסחר. הדיסוננס הזה שמצד אחד האקדמיה אמורה לייצג את הנאורות ובוודאי שוויון ובוודאי לתת את התנאים הכי ראויים ולא לדגול בהפרטה וניצול עובדים, ודווקא מהאקדמיה ולצערי הרב מלמעלה, מהממשלה, מהמדינה, מגיע הניצול הזה. אני חושבת שהגיע הזמן לשים לזה סוף ויותר מזה, צריך הסכמים ארוכי טווח. אי אפשר כל שנה מחדש. זה חלק מההתשה של האנשים. למה אנשים מתחלפים, מרצים אחרים, אנשים אחרים? אז כל פעם מחדש מתישים את המערכת. זו שיטה והשיטה הזאת צריכה להסתיים.

צריך גם לכבד הסכמים.

נכון. תודה.

תודה רבה לך. יש לנו את חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה, אדוני. יש לי דז'ה וו, כי היינו פה לפני שנה בדיוק, חלק ממי שיושב כאן.

תראי, התשנו את ארגוני המורים, התעוררו לנו הסגלים.

אותו עניין, אותה חבורה, אותה שביתה, אותם סטודנטים שמתגוללים עליהם. אני רוצה להבין למה הם חתמו על הסכם. לא מכבדים את ההסכם. אני רוצה להבין מה זו שביתה, מכשול המסע, אז הם עשו שביתה שבעצם לא מסתיימת, זאת אומרת עד הודעה חדשה. מה זה עד הודעה חדשה? מה זה, זה עסק? סליחה, יש כאן סטודנטיות וסטודנטים ששילמו ממיטב כספם, שבאו לאקדמיה, ואם יש משברים ואני מאמינה שנשמע אותם, יתכבדו הצדדים וישבו. אגב, הבנתי שגם יש מכללות ומוסדות ציבור שבכלל לא יושבים עם ההנהלה.

אם לא ישבו, נושיב אותם.

נכון. אגב, אני רוצה להזכיר שאני ישבתי איתם בחדר סגור בדיוק לפני שנה כדי לפתור, והנה שוב פעם אנחנו כאן.

מירב, את מאשימה את המרצים?

כן, גם. מותר לי. היחידים שעד היום הכניסו עובדי קבלן זה מפלגת כולנו, להזכיר לך, וכן, אנחנו בעד העובדים. אני מזכירה לך שעם כל הכבוד, זה לא עסק פרטי ויש כאן סטודנטיות וסטודנטים - - -

אני יו"ר השדולה למען הסטודנטים וזה הכובע שאני נמצאת בו, וכן, שבו, תפתרו את הבעיות שלכם, סליחה, לא על חשבון הסטודנטים והסטודנטיות. עם כל הכבוד, מה זו שביתה בלי הודעה? אנשים באו לאקדמיה.

אבל זו הגדרה של שביתה.

אז זה לא מקובל עלי.

אבל מה יגידו המרצים?

מירב, תודה. רבותיי, אין לדבר בלי רשות דיבור. חברי כנסת יכולים מדי פעם קריאת ביניים. זה התפקיד שלי מדי פעם לרסן אותם.

איתן ברושי.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת השותפים לדיון החשוב הזה, צריך להבחין בין הגנה על זכויות עובדי ההוראה והסגל ובין הדאגה לסטודנטים ולהשכלה הגבוהה.

כמי שהיה בין ראשי המכללה בעמק יזרעאל שלא שובתת, אני יכול לומר שלא היה צריך להגיע לרגע הזה וחבל שאנחנו מתכנסים עכשיו בעיצומה של שביתה. צריך לומר פה, "אחוז בזה וגם מזה, אל תנח ידך". צריך לומר שגם עם ההגנה, וטיפלנו במכללת בראודה פה לא מזמן אם אתם זוכרים, לפני הפגרה, גם עם ההגנה והדרישה לתנאים הולמים, צריך לחדש מייד את הלימודים. לא יכולה להיות פה עכשיו שביתה אם אתם רוצים גיבוי שלנו. אנחנו נתנה את ההתערבות שלנו בחזרה ללימודים.

איתן, תגיד, מה קורה פה?

סליחה, יוסי, תן לו לומר את דברו.

אני רוצה לומר שאין סתירה בין שני הדברים וההוכחה היא שלא כל המוסדות להשכלה גבוהה שובתים. אם הייתה צריכה להיות שביתה כללית או שהשביתה נמנעה במקומות מסוימים, ובדקתי את זה גם בשעות האחרונות, ולכן לפי דעתי צריך לחזור לספסל הדיונים.

אני לא יודע מי מייצג פה את משרד החינוך והאוצר.

יהיה פה גם החינוך, גם המל"ג, גם האוצר וכולם יאמרו את דברם.

אבל אני חושב שהאחריות מוטלת עליהם קודם כול ואני בעד הזכויות ותמיד פעלתי ככה וגם אני מלווה את זה גם במקומות אחרים ואני מתייצב בלי שאלה איפה אני ומפלגת העבודה. אני מפלגת העבודה, אבל באותה מידה אנחנו אחראים גם לסטודנטים. אנחנו צריכים לשלב את שני הדברים, לחזור מייד ללימודים ולהתייצב לצד הסגלים בשיפור התנאים.

אני רוצה לומר שצריך לפנות פה לשר החינוך. יש לו תקציב הכי גדול שהיה אי פעם במשרד החינוך. יש לו אחריות למרות שלא תמיד הוא מכיר בה, וצריך לזכור שהמוסדות האלה הם מוסדות מוכרים. זה לא מכללות פרטיות ולא אוניברסיטאות פרטיות. יש ממשלה בישראל, יש תקציב שאושר. זאת קודם כול אחריות הממשלה, האוצר, החינוך וצריך לקרוא אותם לסדר ולומר שהם לא בסדר. הם היו צריכים למנוע את השביתות האלה ועכשיו צריך לחזור ולהתכנס ולמנוע את השביתה ולשפר את התנאים. תודה.

תודה. דב חנין.

תודה, אדוני היושב ראש. השביתה הזו היא שביתה מוצדקת. אני תומך בשובתים. אני קורא להם לא להרים ידיים ולא להיכנע. אני חושב שמה שקורה במכללות צריך מאוד להדאיג אותנו. אני מאוד מחויב לסטודנטים, אבל הדרך להגן על הסטודנטים היא להבין שהם לא יכולים לבוא ללמוד היטב אם מלמדים אותם אנשים שעובדים בתנאי עבדות.

על מה אני מדבר? בואו נסתכל על מאבק עובדי הסגל הזוטר. אתם יודעים שעובדים של הסגל הזוטר במכללות מועסקים בצורה פוגענית, תנאי השכר שלהם נמוכים ב-40% מהמקבילים שלהם באוניברסיטאות, רובם מועסקים כמורים מן החוץ, מפוטרים שנה אחרי שנה או בכל סמסטר, מפטרים אותם, מצמצמים היקפי משרה ללא שימוע באופן פוגעני, אין הצמדה אפילו ברוב המכללות או בחלק גדול מהמכללות. טבלאות השכר של ות"ת, אין קרן השתלמות, אין קידום וצבירת זכויות ותק, אין שקיפות ושיתוף אקדמי לגבי סגל הוראה שעובדים כמורים מן החוץ בחלק גדול מאוד מהמכללות.

הדרישות שלהם אלמנטריות, להעסיק את עמיתי ההוראה כמו באוניברסיטאות, לייצר מנגנונים של ביטחון תעסוקתי ומניעת פיטורים, לתת להם זכויות סוציאליות ותנאים נלווים, לפתח את הסגל האקדמי ולעודד מחקר והשתלמות, כל זה לטובת המורים, כל זה לטובת הסטודנטים, כל זה לטובת המכללות.

במקביל, יש גם סכסוך עבודה של הסגל הבכיר בחלק גדול מהמכללות וגם כאן התביעות הן צודקות.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, בעניין הסגל הבכיר הפערים הם לא בשמיים. בעניין הסגל הבכיר לפי הבנתי, קצת רצון טוב ואפשר לשבת ולפתור את העניין ולהיענות לדרישות שלהם, אבל משהו מאוד רע קורה במכללות. ור"מ היום נכנס לאיזושהי מדיניות של מלחמת הרס שהמטרה שלה להרוס כמובן את המרצים, לפגוע במורים מן החוץ, לפגוע בסטודנטים ולייצר מערכות שיהיו נורא זולים לתפעול, אז אני קורא לוועדת החינוך לגנות את התנהלותו של ור"מ, להגיד שזו התנהלות שאיננה מקובלת עלינו. אנחנו דואגים לעתיד המכללות. ההנהגה הנוכחית של ור"מ כשלה.

ור"מ לא דואגים למכללות?

לא, הם לא דואגים למכללות, הם מתנהלים בצורה כוחנית שלא מתאימה לשום מקום עבודה ובטח לא למקום אקדמי.

משפט אחרון. אני אומר את זה מתוך ניסיון מר של מה שקרה בעניין המכללה האקדמית תל אביב יפו. אנחנו ניסינו לסייע. קראנו למרצים אפילו להשהות את השביתה שלהם. בסך הכול מה שדרשנו זה להיכנס איתם למשא ומתן אמיתי וענייני כדי לפתור את הדרישות. התוצאה הייתה, המרצים מתוך רצון טוב השהו את השביתה ומאז מורחים, מצפצפים, שום בעיה לא נפתרה. מאוד מדאיג ומסוכן.

תודה. סעיד אלחרומי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני חושב שאנחנו כאן מתכנסים לדון בשביתה של הסגל הזוטר. זה הדיון העיקרי וזה הנושא העיקרי ולא נושא הסטודנטים והגנה על הסטודנטים כאן בישיבה הזאת, ולכן הסיפור הוא סיפור של עבדות, אנשים שעובדים ומפוטרים כל ארבעה חודשים.

אני דיברתי אתמול עם אחד מהסגל הזה, ד"ר במכללה בדרום ואני לא אקרא בשם המכללה, שאומרת לי כבר שנים, כל ארבעה חודשים היא מפוטרת מחדש ומעסיקים אותה חודשיים-שלושה אחר כך. אי אפשר לתכנן שנה שלמה, אי אפשר להעסיק ד"ר שמלמדת כבר חמש או שש שנים במכללה, להעסיק אותה שנה. אתם רוצים לפטר אותה בסוף שנה? תנו לה זמן, תעשו לה שימוע, קרן השתלמות, כל התנאים הבסיסיים שכל עובד ניקיון היום מקבל בכל מקום אחר, לכן אנחנו צריכים בקול רם להגיד, חבר'ה, תפסיקו עם זה, טובתם של הסטודנטים בשיפור מצבם של הסגל הזוטר.

תודה. מאיר כהן, בבקשה.

אדוני, אני מאוד אוהב את חברתי ממפלגת כולנו, אבל יש עוד אנשים שטיפלו בעובדי קבלן. יושב כאן עמיר שכבר 30 שנה מטפל בעובדי קבלן.

דב חנין אמר לי שאנחנו לא עושים שום דבר, אז העמדתי אותו על טעותו.

גם הוא טועה. צריך להיות קצת זהירים.

לא נוכל לפתור את הבעיה אם האוצר לא ירים את הכפפה הזאת. הסיפור זה האוצר. זה בדיוק הדבר שאנחנו מדברים בו במקומות אחרים. אותם מורים שנמצאים כתף אל כתף בתוך חדרי המורים.

פער של 40% זה סכום כסף אדיר. אני לא רואה את המכללות, לא את ראשי המכללות ולא רואה את הסגלים למיניהם יכולים להתמודד, אלא עם קבלת החלטה של משרד האוצר שאנחנו מתקנים את זה. אם לא לצמצם לגמרי, לפחות לתת מתווה של כמה שנים. אני מאוד מבקש ממך, אנחנו נוציא כאן קיטור וזה בסדר גמור וזה תפקידנו, אבל אם צריכה לצאת קריאה מכאן - - -

זה לא הולך להוצאת קיטור, זה הולך לדחוף אותם לעבר הפתרון.

בדיוק. היות ואני יודע מה אנחנו עושים כאן ומה אתה עושה, אני חושב שצריך לקרוא מייד לשר האוצר ולשר החינוך להגיע לישיבה הבאה לכאן, כי אנחנו צריכים את שניהם. שניהם, יש להם נשמה ומקום טוב, גם שר האוצר וגם שר החינוך, ואם רוצים לפתור את הבעיה הזאת, אז הם צריכים לתת מתווה לחמש שנים איך אנחנו מתקנים את העניין. תודה.

תודה, אדוני. סאלח סעד, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שכאן הסטודנטים הם בני ערובה סך הכול למהלך שקורה כאן. אנחנו צריכים להבין דבר אחד, שמהבחינה הזאת הסגל הזוטר עם כל הכבוד, אני מאוד מעריך אותם אבל הם צריכים להבין דבר אחד, שהסטודנטים הופכים להיות בני ערובה כאן.

אני מבקש מור"מ ותת"ת והאוצר לשבת דחוף ככל האפשר. כאן בוועדת החינוך נוכל אנחנו לסגור בישיבה אחת עם יושב ראש ועדת החינוך ועם חברי ועדת החינוך וצריכים להגיע להסכם כמה שיותר מהר. לא יעלה על הדעת שהסטודנטים יהיו בני ערובה למהלכים כאלה.

יחד עם זאת, אנחנו צריכים גם להבין את הסגל הזוטר שהתנאים שלהם הם תנאים ממש כמו עבדים. הם לא חברת כוח אדם, כי חברת כוח אדם לפעמים נשארים 11 חודשים עד שמפטרים אותם. כאן כל סמסטר מפטרים אותם. זה לא הולך ככה. אין תנאים סוציאליים, אין להם כל הדרישות המינימליות שלהם, אז אני מבקש אדוני היושב ראש, דחוף ביותר לקרוא לשר החינוך, שר האוצר, הור"מ והות"ת לשבת בחדר אחד, לסגור את הסוגיה הזאת כמה שיותר מהר.

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה, אדוני.

אחד המציעים, אני חייב לציין.

תודה רבה. שביתה היא כלי לגיטימי במאבק לשיפור תנאי שכר, במיוחד כאשר תנאי השכר הם לא הולמים. אי אפשר שכל פעם כשיש שביתה מישהו יבוא ויגיד, חבר הכנסת ברושי, שאתם פוגעים בקהל איקס, כי ככה אתה מבטל את נשק השביתה. למשל, הייתה שביתה של רופאים, חבר הכנסת ברושי. בשביתת רופאים אפשר לטעון שזה מעשה לא אנושי כי יש חולים שנפגעים, אבל מי כמוך יודע שהשביתה של הרופאים הייתה צודקת והניבה תוצאות. חלק גדול מהחולים גילו אמפתיה לרופאים שלהם ששבתו. כך גם עם הסגל הזוטר, עמיתי, חבר הכנסת ברושי, נציג מפלגת העבודה, לכן אני קורא ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה לקרוא גם לשר האוצר, גם לשר החינוך, גם לור"מ, ות"ת, ואולי לחבר הכנסת ברושי, להיכנס לחדר אחד ולסיים את העניין. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

אגב, אני שמרתי על איפוק.

אתה באמת היית מאופק היום, רק אני התאפקתי לא להגיד לך, ההבדל שבשביתת הרופאים לא יכולתי לעשות שביתת מגן של כל הלקוחות. אי אפשר, אבל אם מישהו יגזים בנשק השביתה, נעשה לו השבתת מגן.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך שאתה מאפשר לי להשתתף בישיבה הזו.

הדמוקרטיה לא נגמרה לגמרי.

אני לא חבר ועדה והעובדה שהזמנת אותי, אז אני מאוד מודה לך על כך.

א', אני רוצה באמת להתייחס במשפט אחד לשאלת שביתה ושאלת זכות השביתה. אני חושב שיש פה טעויות רבות בהתייחסות למה זו שביתה.

ראשית צריך לזכור, בכל שביתה עמדתו ומעמדו של המעסיק יהיה הוא אשר יהיה, הרבה יותר חזקה ואם יש מהלכים שלא ננקטים על ידי המעסיק, זה מתוך רצון להשיג בסוף השביתה מצב נוח יותר מבחינתו. למה הדבר מכוון? יושב פה סגל זוטר שהם מנהלים שביתה בתנאים הכי קשים שיש, מדוע? קודם כול אין להם קרן שביתה. חברים שדורשים מהחברים שלהם לצאת לשביתה כשהם יודעים שבסוף החודש מחצית משכרה של המשפחה לא יהיה, כלומר, הם כבר בעמדת חולשה מאוד קשה.

כשאני ניהלתי שביתות אמרתי לכל עובד, תצא כמה שתצא, אתה את השכר שלך בבית תקבל, וידעתי שהשביתה תחזיק מעמד. היו לנו שביתות של 100 יום ו-150 יום, שביתות מאוד קשות, ולכן קודם כול צריך להבין, העובדים שנמצאים כאן בשביתה ברגעים אלה הם בעמדת נחיתות מאוד קשה.

דבר נוסף, אם באמת האחריות של המעסיקים, אותם ראשי מכללות, ראשי אוניברסיטאות, הם כל כך חרדים לגורלם של הסטודנטים, ילכו נא בבקשה לבית הדין ויבקשו צו מניעה. אם באמת יסתבר שהחברים האלה הפרו כללים בהסכם שנחתם, בבקשה נראה איך הם מוציאים פסק דין שמורה לשובתים האלה לחזור לעבודתם. אנחנו מדינה שיש בה כללים. מדוע זה כל כך חשוב? כי רק מעסיק שיודע שהעובדים שלו תחת לחץ של אי תשלום משכורת, מרשה לעצמו לא ללכת לבית הדין, כי מה עושה בית הדין בדבר הראשון כשבאים אליו? הוא אומר, עכשיו אני מאלץ אתכם לשבת, וכותב את הדין, והפעולה הזאת היא פעולה מניעה.

הרבה מאוד פעמים כאשר היו שביתות עובדים מול מעסיקים, גם העובדים לא רצו להיראות כחלשים שפונים לבית הדין, גם האוצר לא רצה להיראות חלש. דאגנו שגורם שלישי יגיד שהוא גורם נפגע ויגרום לכך שכל הצדדים מגיעים לבית הדין.

אנחנו הבאנו לכאן עד מומחה.

בדיוק, במעמד מומחה. כל ההסכמים שנחתמים עם הסגל הזוטר, הפוטנציאל שלהם זה שביתה בתחילת שנת הלימודים. די בסעיף הזה שאומר שלא חייבים להודיע להם כבר במהלך אפריל-מאי על כך שלא תהיה להם עבודה בשנה הבאה, אז הוא מגיע באוגוסט, אולי הוא מגיע בספטמבר, אולי באוקטובר ואומרים לו, בוקר טוב, אנחנו מצטערים להודיע לך, אתה לא נמצא בציוות שלנו. מה נותר לו לעשות? הרי כל הציוותים האחרים במכללות האחרות כבר תפוסים. אדוני היקר, המקום כבר לא פנוי. די בסעיף הזה כדי להבין שההסכמים האלה הם הסכמים שמזמינים מלכתחילה שביתה.

דבר נוסף, מי שדואג לסטודנטים צריך שהמרצים שלו יהיו מרצים מרוצים שבאים לעבודה מתוך הכרה ומחויבות לסטודנטים שלהם, שיודעים שהמבחן היחיד שיש להם זה איזה תוצאות הם ישיגו עם הסטודנטים שלהם.

אני חלילה לא מטיל ספק לא בכישרונם, לא ביכולתם של המרצים בסגל הזוטר, אבל אין לי ספק שכל אחד כאן שימצא דרך ללכת למקום עם הסכם טוב יותר, יעזוב, ותהיה שחיקה ואז יכול להיות שגם הסטודנטים יהיו אלה הנפגעים העיקריים.

דבר אחרון, אדוני, אני חושב שעשית נכון שאתה מכנס את הפגישה. אין לי ספק שאתה תצטרך למצוא את הדרך שבה הצדדים יצטרכו לשבת. אני מצטער על כך שמצד אחד לראשי המכללות יש את ועד ראשי המכללות שלהם ומצד שני הוועדים של הסגל הזוטר וגם סגלים אחרים בתוך האקדמיה כל כך מפולגים ומפוצלים. אם אני הייתי צריך להנהיג את השביתה הזאת, הייתי אומר להם, קודם כול תחתמו לי על מסמך שאתם מלוכדים ומאוחדים ומקבלים את הסמכויות, לכן אני מציע לכם שבתום השביתה אל תחפשו מה מפריד ביניכם. אין מצב שיש ארגוני עובדים שהם דומים במאה אחוז. נסו ליצור מכנה משותף שכאשר תעשו פעולה כלשהי, יבואו בצדק אחרים שיטענו מדוע במקום אחר לא שובתים, וזה עקב אכילס מבחינתכם, לכן אני מבקש מכם, אחת המסקנות שלכם, תסתיים השביתה כפי שתסתיים, אבל שבו ותהיו מספיק בוגרים להגיע למצב שיהיה לכם ארגון אחד שיופיע כאן בזמן מתאים, הרבה לפני שאתם מקבלים את מכתבי הפיטורים. תודה.

תודה. ור"מ. בסוף נשמע את ות"ת, אוצר, מל"ג. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב, שמי שלמה בידרמן, אני יושב ראש ועד ראשי המכללות.

אנחנו מקיימים משא ומתן שוטף ורציף עם הוועדה המייצגת, הוועדה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר שאיננה מאגדת, דרך אגב, את כל המכללות אלא רק את חלקן. אנחנו מקיימים את המשא ומתן הזה כבר החל מחודש פברואר.

אנחנו סוברים שהסגל הזוטר ראוי לתנאי העסקה חודשיים כפי שהדרישה הזאת הועלתה כאן. דרך אגב, חמש מכללות מתוך ה-21 הרלוונטיות כבר חתמו על הסכם. הוועדים של הסגלים הזוטרים באותן מכללות חתמו על הסכמים עם ההנהלות, הסכמים ארוכי שנים שמסדירים בעצם תעסוקה חודשית עם כל התנאים שהוזכרו כאן ועם מתן ביטחון תעסוקתי נאות. אנחנו, דרך אגב, רואים את הסגל הזוטר כעתודה חשובה לפיתוח הסגלים של המכללות. אמרנו את זה. במכללות, דרך אגב, שההסכמים האלה מבוצעים, אנחנו גם לא רק מדברים אלא עושים. חלק מהסגל הזוטר נקלט eventually בתוך המכללות כסגל בכיר. עבורנו המעמד של סגל זוטר במכללות הוא אפילו יותר חשוב מהמעמד שלו באוניברסיטאות בשל המבנה הדי ספציפי והדי ייחודי שיש לצורת העסקה ולדרך העסקה להוראה במכללות הללו.

אנחנו מאוד מקווים שאנשי הסגל הזוטר, המועצה המתאמת שלהם תמשיך איתנו את המשא ומתן. אני מבין שהם בשביתת אזהרה.

כמה זמן המשא ומתן מתקיים?

המשא ומתן מתקיים מתחילת השנה האזרחית הזו, פחות או יותר.

בגלגוליו הקודמים והישנים - - -

אני לא יודע על גלגוליו הקודמים. יכול להיות שזה גלגול ראשון של משא ומתן ארצי. קיימנו עד עכשיו 12 או 13 פגישות. היו נקודות שבהן התקדמנו, היו נקודות שבהן יש לנו מחלוקות. אנחנו צריכים להמשיך לברר את הדברים האלה. יש מעורבות פעילה של ות"ת ושל משרד האוצר שלדעתנו היא קונסטרוקטיבית מאוד. אני חושב שאפשר לגשר על הפערים ולסגור הסכם שתהיה בו מהפכה להשכלה הגבוהה מפני שהוא יעניק את הביטחון התעסוקתי ואת התנאים, עבודה חודשית.

תודה. ד"ר רוברט אלבין, תציג את עצמך בבקשה.

שמי רוברט אלבין, אני יושב ראש המועצה הארצית והסגל הבכיר במכללות הציבוריות.

חברים יקרים, קודם כול תודה רבה לך היושב ראש על זימון הישיבה הזו, ולשאר חברי הכנסת שכל אחד אמר את עמדתו.

בוקר טוב גם לך, פרופסור בידרמן. לא רואה פה כל כך את נציגי הות"ת והאוצר.

יש, הם כאן.

אם הם כאן, אז בסדר. מאה אחוז.

תעשו טובה, תתמקדו בעצמכם. יש פה מי שרואה את כל התמונה. בבקשה. בלי הערות סרק. חבל על הזמן, כי הזמן אוזל ואנחנו נסכם את הדיון באמצע.

השאלה שעולה היא שאלה מאוד פשוטה. אנחנו בשנה שעברה ישבנו עם הצדדים לאחר שביתה בת יום ונחתם מסמך שהוא מסמך עקרונות, שהמטרה שלו הייתה לקבור את השביתה ולאחר מכן להמשיך להתפנות לשאר המשא ומתן שיביא לגיבושו של הסכם קיבוצי מלא ורחב.

לאחר כיומיים וחצי של דיונים אחרי שנסחבנו שנתיים בדיונים בהלוך ושוב, כי הם הבינו שהשביתה קרבה והם היו לחוצים, הם חתמו על איזשהו מסמך עקרונות שמבחינתנו סיים את השביתה של השנה שעברה. מותר היה להמשיך לדבר. מה שקרה זה שהם ניתקו מגע.

מי זה הם?

הם זה הור"מ, הות"ת והאוצר. הם ניתקו מגע.

ביחד.

הם ניתקו מגע.

כמה זמן?

כחודשיים וחצי. לאחר שאצלנו קרו בחירות פנימיות, נבחרתי אני על פי קודמתי וההנהלה החדשה. המסמך הראשון ביום הראשון לאחר היבחרי, שלחתי אותו לכל החבר'ה האלה ואמרתי להם, אנחנו מזמינים אתכם להמשיך את הדיונים מהנקודה המדויקת שבה הם הופסקו. מאותו רגע ועד עצם השנייה הזאת נענינו בסירוב מוחלט.

תודה. הבנו את הסיבה.

ענת זו הקודמת?

כן.

היינו כאן בדיון עם ענת. היא זאת שהייתה כאן והיא זאת שניהלה גם את הדיון - - -

פורום מתאם של סגל ההוראה במכללות.

כן, אני זוכרת את זה בדיוק כמו שזה היה אתמול.

רועי צורף, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. אנחנו מייצגים את ארגון הגג של המכללות. אנחנו 14 מכללות שיש להן ארגון יציג, שמאוגדות בארגון שמנהל משא ומתן מספטמבר, יושבים עם ור"מ, האוצר, ות"ת, בחדר.

כמה מכללות ציבוריות יש?

21 אבל רק ב-14 יש ועד יציג שמוכן לייצג את הסגל.

אנחנו מנהלים משא ומתן מספטמבר 2017. יש לנו רשימת דרישות. אנחנו עשינו את העבודה בתוך המכללות ובאנו עם הדרישות האלה.

אתם ארגון יציג, חוקי, מוכר?

אנחנו ארגון מתאם של ועדי עובדים. הוועדים הם יציגים.

אני שאלתי אם אתם ארגון יציג, כן או לא?

כמשמעו בחוק.

הוועדים יציגים, הם לא. הם ארגון מתאם.

איתי סבירסקי, מזכ"ל משותף בכוח לעובדים.

יש ארגון יציג בכל מכללה ומכללה, שזה ארגון כוח לעובדים.

תודה, קיבלנו תשובה.

הבאנו רשימת דרישות מפברואר, שברשימת הדרישות בסופו של דבר מה שאנחנו מבקשים זה תנאים שווים למורים שעושים את אותה עבודה במכללה ובאוניברסיטה, כלומר אנחנו, המורים במכללות, מבקשים לקבל אותם תנאים. אם ההשכלה אמורה להיות אותה השכלה, אם אמורים לתת את אותה תעודה, הסטודנטים משלמים את אותו שכר לימוד, המרצים צריכים לקבל אותו שכר, אותם תנאים, אותו ביטחון תעסוקתי.

כשאתם מכמתים את זה לכסף, בכמה מדובר?

אנחנו מדברים על פער של כחצי בין מה שמקבל עמית הוראה באוניברסיטה למה שאצלנו קוראים סגל עמית, במכללות, כלומר המתווה שהם מציעים לנו הוא יהיה בפער כזה מהאוניברסיטאות וזה משהו שאנחנו כארגון שמתאם את כל הוועדים לא רוצים להסכים אליו. אנחנו חושבים שזה מנציח את האפליה שבין האוניברסיטאות למכללות וזה בסופו של דבר - - -

אעצור אותך פה. תודה. זו לא האפליה היחידה בין המכללות לאוניברסיטאות. הדרך עוד ארוכה להשוואה.

כשבאים למאבק יודעים שאם נפתור את כל הבעיה, אנחנו צריכים 100 מיליון, 200 מיליון, 300 מיליון? כמה להערתך?

אני רוצה לענות על זה. אני יושב בחדר המשא ומתן. אנחנו יושבים עם האוצר וות"ת ובסופו של דבר אנחנו מקבלים הרגשה שכאילו הם אומרים, זה מעלינו, זה לא אנחנו, אנחנו לא מקבלים את ההחלטות האלה, מישהו מעלינו. זו הממשלה, זו המדינה. זו התשובה.

תודה. ארגון הסגל האקדמי הזוטר בבן גוריון. מוטי גיגי, בבקשה תציג את עצמך.

אני מוטי גיגי, אני ראש המחלקה לתקשורת במכללת ספיר ואני הייתי המון בשנים במאבק הזה.

אני נמצא פה ואני באמת לא מבין מה אני לא מבין. הייתי פה לפחות בעשר השנים האחרונות בוועדת החינוך של הכנסת, ונאמרים אותם דברים ושום דבר לא השתנה.

מה לא השתנה?

שום דבר לא השתנה.

עזוב הצהרות, מה לא השתנה?

התנאים של הסגל הזוטר, הפערים בין המכללות לאוניברסיטאות, התנאים של הסגל הבכיר, שעות הוראה, שבתון מוקנה, קשרי מחקר. אין סוף של דברים.

גיגי, תעצור רגע.

אחר כך מלינים על מוחות שבורחים.

אתה יודע, אתה מנית פה מספר נקודות של הפערים בין האוניברסיטאות. כשנבוא אנחנו בפורום הזה לטעון את השוויון הזה, לא בהכרח תמצא את אותם סניגורים למאבק שלך, לכן אתן לך עצה, אם אתה חושב עכשיו לפתור את כל הבעיות שיש בין האוניברסיטאות, לא תקבל. תתמקד בבעיה.

אני רוצה לפתור שני דברים: אחד, שהור"מ, ות"ת והאוצר יגיעו למשא ומתן מיידי עם הסגל הבכיר, ללא תנאים מוקדמים, מיידי. אנחנו שמונה חודשים לא שומעים מהם. הזוטר, שישוו את עמית הוראה לסגל עמית. שוויון בין האוניברסיטאות למכללות.

אתה לא רוצה גם השוואה בתקציבי המחקר?

הלוואי, אבל אמרת לי, זה לבעיות הבאות, אז אני משאיר אותן לבעיות הבאות ואני רוצה לציין דבר אחד. 25 שנה למהפכת המכללות. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו גורמים פה להרס וריסוק המכללות, כי הפערים בין המכללות לאוניברסיטאות הולך וגדל, ואנחנו רוצים להגיד, חברים, כל המכללות הן בפריפריה. אני נולדתי וגדלתי בשדרות. הגעתי לפוסט דוקטורט ב-NYU כי הייתה לי אפשרות ללמוד במכללה האקדמית ספיר. אני בחרתי ללמד בספיר למרות 18 שנה של קסאמים. הגיע הזמן שתפתחו את הראש ואת הלב ותשוו תנאים.

תודה. יפה. עמית.

שלום, שמי עמית שמרת, אני יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר בבן גוריון שמייצג 2,500 חברי סגל, הן תלמידי מחקר והן מרצים מן החוץ, עמיתי הוראה וכיוצא בזה. אנחנו מלמדים שלושת רבעי משעות ההוראה באוניברסיטה. חשוב שלא נתעלם מהעובדה שגם באוניברסיטאות יש כרגע משבר שגם אנחנו וגם חברינו מאוניברסיטת תל אביב שובתים באוניברסיטאות שלומדים בהם יותר מ-50,000 סטודנטים ביחד.

המשבר הזה הוא כל כולו תוצאה של ההתנהלות כוחנית וצינית של ועד ראשי האוניברסיטאות כאשר לפני כחצי שנה בעיצומו של משא ומתן משותף שאנחנו ניסינו לנהל מולם, של ששת הארגונים, נפתחו למעשה שיחות חשאיות - - -

עשו לכם הפרד ומשול.

מה זה הפרד ומשול? שיחות חשאיות שלא היינו מודעים לקיומן בתחילה, שיחות סודיות מאחורי גבינו למול הארגונים בבר אילן והעברית, וסחטו מהם ויתורים מופלגים והגיעו למולם להסכם שלא נותן מענה. לא מדובר על ביטחון תעסוקתי. רגלנו נטועות בקרקע המציאות. אנחנו לא מבקשים קביעות, אבל לא נותן מינימום של הגינות בהליכי פיטורים ומעורבות של הוועד בשימועים, בכלל בקיום שימועים שזו תופעה נדירה אצלנו באוניברסיטאות שמישהו בכלל זוכה שיזמינו אותו לשימוע.

זה חוק במדינת ישראל.

כן, אז הם מוצאים תירוצים.

בקורסים שאתם מעבירים בדיני עבודה וכל מיני דינים, זה מופיע?

או אני רואה כל שנה שימועים חודש וחצי אחרי שהתחיל הסמסטר, כשהקורס כבר בוטל. איזשהו מינימום של הוגנות לא נותנים לנו.

המשבר הזה הוא כל כולו תוצאה של העובדה שבמשך חצי שנה במקום לדבר איתנו ישירות ולתת לנו איזה מינימום של פתרונות, אנחנו מבינים שלא נקבל את כל מבוקשנו, מנסים לכפות עלינו הסכם שנחתם מאחורי גבנו, לא היינו מעורבים בדיונים עליו ואני חושב שזה בזיון שגוף ציבורי מתנהל בצורה הזאת ובעצם חולל את המשבר הזה.

אז שמעתם, זה לא רק במכללות.

כל החודשים האחרונים בוזבזו בשיחות סרק שבעצם לכפות עלינו הסכם גרוע שלא היינו מעורבים בדיונים עליו, לא היינו שותפים לניסוחו. אני קורא לכם לעזור לנו לפתור את המשבר.

תודה. בנימין בביוב.

שמי בנימין בביוב, דובר אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי לב.

היכן ממוקם המרכז הזה?

המרכז האקדמי לב מול עזריאלי, ליד שערי צדק.

מקום מקסים, הייתי שם.

המרכז האקדמי לב מוציא אקדמאים ברמות גבוהות.

חרדים?

לא רק חרדים. גם חרדים. מוציא מהנדסים איכותיים, נדרשים בכל התעשיות.

תראו, אני מגיע כנציג הסטודנטים. אני שומע פה את הדיונים, מלאים בטענות ומענות. האמת, כשאני רואה פה את המרצים, וכואב לי, כואב לי לדעת שאנחנו גדלים לכזה דור. אנחנו אנשים שלומדים השכלה, לומדים תואר ראשון. אני סטודנט גם לתואר שני. רוצים להתקדם הלאה ואני לא רוצה לדעת שאני מתקדם לכזה מקום.

אני לא מכיר את ההסכמים מספיק ולא יודע מה כן מקיימים, מה לא מקיימים.

אז מה אתה רוצה, שיעבדו בחינם?

אני לא רוצה שהמרצים יעבדו בחינם, אבל אני חושב שיש דרכים אלגנטיות יותר איך לנהל מאבקים. אני לא מספיק מכיר אותם, אבל אני מאוד מקווה שאנחנו רוצים יותר ויותר אנשים נאורים במדינה שיודעים להתנהל בצורה מכובדת.

בן כמה אתה?

אני בן 28.

אני אשמח לפגוש אותך בעוד 15 שנה. נראה לי שטענותיך ישתנו לחלוטין.

אני מאוד אשמח לפגוש אותך היום, לא בעוד 15 שנה.

כשתהיה מרצה בסגל הבכיר.

אני לא בטוח שאני אמשיך למסלול הזה בקצב הזה.

מה הדרישה שלך?

אנחנו רוצים שנחזור לסדר לימודים.

תביעה לגיטימית.

הסטודנטים נפגעים. סטודנטים מסתכלים על מרצים מלמטה למעלה. לכאן אנחנו הולכים? ככה מתחילים שנה?

תודה. נטלי לוי.

בוקר טוב לכולם, אני מאוד שמחה להיות פה ולספר לכם על המאבק שלנו. אני יושבת ראש ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב. אנחנו שובתים זה כבר שבוע וחצי.

רגילים, לא?

האמת היא שלא. לא שבתנו מאז 2007.

אני ארבע שנים פה, שומע רק אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב.

מאז 2012 הסגל האקדמי הזוטר לא שבת. במהלך השנה וחצי האחרונות, כמו שאמר עמית, אנחנו מנהלים משא ומתן שלצערנו בחמישה חודשים האחרונים נתקו איתנו מגע וניסו לכפות עלינו הסכם גרוע.

כל חופשת הקיץ לא קרה כלום?

כל חופשת הקיץ, החל מיולי שלחנו מכתבים לנשיא ור"ה שהוא גם נשיא האוניברסיטה שלנו. הוא לא פנה אלינו מיולי. יש לנו אסמכתאות לדברים האלה. חיכו עד שיחתם ההסכם עם בר אילן והעברית כדי שיוכלו להגיד לנו, זה ההסכם שלנו, תראו אותו ראה וקדש, הממונה אישר.

אני רוצה להגיד לחבר שלי פה מהסטודנטים, אנחנו מבינים את הסבל של הסטודנטים. אנחנו לא מעוניינים בו. אנחנו חושבים שמי שאחראי למצב הזה ומי שמפעיל את האלימות פה זה ועד ראשי האוניברסיטאות והאוניברסיטאות שלנו שלא מעוניינות לשבת למשא ומתן.

אני רוצה להגיד עוד משהו. אנחנו בסולידריות עם חלק מהמכללות כיוון שמדובר באותם אנשים. אדם שעובד כסגל אקדמי זוטר באוניברסיטת תל אביב, משלים פרנסה בכל מיני מקומות, ביניהם גם במכללות, זאת אומרת תנאי העסקה הדפוקים שיש שם אפילו יותר גרועים משלנו, משפיעים בטח על האוכלוסייה שלנו. זה משפיע על ההשכלה שאנחנו מעניקים לסטודנטים שלנו.

כמו שאמר חבר הכנסת עמיר פרץ, אנחנו אנשים לא מרוצים, אנחנו צריכים כל הזמן לדאוג לעתיד התעסוקתי שלנו משנה לשנה. אי אפשר לשאת את הדבר הזה יותר ואנחנו לא יכולים להיות הבאקר של האוניברסיטה שמבקשת גמישות ניהולית על חשבוננו. תודה לכולם.

תודה. התאחדות הסטודנטים, שלומי יחיאב.

תודה אדוני היושב ראש וחברי הכנסת וכל מי שיזם את הדיון.

אני ברשותכם מעוניין רגע אולי לפרק את השיח לשני סכסוכי עבודה. מבחינת הסגל הזוטר, מבחינה ערכית תפיסת עולמנו, אנחנו שם. אנחנו מבינים לגבי התנאים והדרישות. לא צריך להסתכל על זה כשחור ולבן. אני לא חושב שצריך להשתמש במילים כמו עבדות, ובחלק מהמקומות קביעות זה לא נכון בכל ההיבטים, אבל אנחנו חושבים שצריכים להיות תנאים הוגנים, אין ספק.

אני חושב שיש אולי בעיה מסוימת בדרך ובדיאלוג שהיה בין הארגון המייצג לבין הסטודנטים גם מבחינת ההתאחדות, גם מבחינת הגופים המקומיים, וחבריי, יושבות ויושבי הראש פה אולי ישמחו להתייחס לזה, אבל אנחנו שנייה מעל זה כי אנחנו מבינים שמבחינה ערכית חשוב לקדם את התנאים של הסגל הזוטר ואנחנו יודעים שהם כרגע נמצאים בדיאלוג. כרגע הופסק בגלל שביתת האזהרה בת שבוע, ויאמר לזכותם שאמרו שזה בת שבוע. למיטב הבנתנו, תקנו אותנו אם אנחנו טועים, שבוע הבא מתקדמות השיחות ואנחנו רוצים לראות באמת לאן זה הולך, כי אנחנו מאמינים שיש פה באמת הזדמנות, אם גם יש איזו התאגדות להתקדם.

אני מוכן להצטרף מראש בלי ידיעה לאופטימיות שלך.

כמו שאתם רואים, אנחנו לא all the way אגרסיביים כי גם אנחנו בתחילת שנת הלימודים. אנחנו נגיע לאזור המבחנים, הכובע אולי קצת ישתנה.

אני בכל זאת רוצה להבין, כי יש פה איזה מן טון כזה מתחת לדברים. אני רוצה להבין מול מי אתה מקשיח את העמדות, מול הסגל הזוטר שעושה את השביתה או המרצים או מול מי שאמור לתת להם את התנאים? יש פה איזה מסר שאני הייתי רוצה לשמוע - - -

מותר לו לומר. מותר לו להקשיח. הוא לקוח מרכזי.

אני שואלת שאלת הבהרה. הוא לקוח, אבל כלקוח סטודנטים צריכים לעמוד לצד הסגל הזוטר וצריכים לעמוד לצד המרצים, מכיוון שזה מאבק שלטובת האקדמיה כי הם רוצים שהמרצים שלהם יהיו הכי טובים.

מיכל, דעתך הובהרה.

הם צריכים לעמוד עם המרצים? איזה מן דבר זה?

כן, כן. הם צריכים לדאוג שהאקדמיה תהיה שוויונית.

בגלל שאתם אמרתם?

כן. הם לא צריכים רק לדאוג לתחת שלהם, הם צריכים לדאוג גם שתהיה אקדמיה ראויה במדינת ישראל ושוויונית והולמת.

ברשותך, אדוני היושב, אז כמו שאמרתי, מבחינת הסגל הזוטר אנחנו מחכים לראות לאן ילכו השיחות שבוע הבא ואנחנו מוכנים להיות צד ולהשתתף ולהקשיב. אנחנו נמצאים שם.

הסגל הזוטר נמצא במשא ומתן - - -

ואת צריכה לעודד קול של מנהיג. הוא לא איים על אף אחד.

השאלה לאן הוא מנהיג, רק לרווחתם של הסטודנטים או שגם לרווחתה של האקדמיה?

למה הוא חייב להתייצב ישירות? מה, הם חיילים שלהם? אין להם עמדה משלהם?

לא עניין של חיילים. הם יכולים להיות מחר מרצים.

אני הייתי יושב ראש אגודת סטודנטים. פעם התייצבתי לצד המרצה שלי? הסגל הזוטר, אני אתכם, אל תתבלבלו. אני מבטיחה לכם, אני אעזור לכם גם מול האוצר, הנה, אני מתחייבת בפניכם, בכל דבר שתרצו, אני אהיה.

תודה. רק על הסגל הבכיר אני רוצה להשלים משפט. הסגל הבכיר, אני חושב שיש פה סיטואציה שהיא קצת יותר מורכבת וצריך לשים אותה על השולחן. כשבאמת התחלפה ההנהגה, והייתה לי שיחה אתמול מאוד ארוכה ונעימה עם ד"ר אלבין שיושב כאן, ואנחנו מבינים שגם אם התחלפה ההנהגה והיה שנה שעברה שיח על עקרונות מסוימים, ואנחנו יודעים שיש פה בעיה מלחזור מחלק מהעקרונות, אבל הסגל הבכיר בא ואומר עכשיו שהוא לא חוזר בו מהעקרונות שהיו אז והוא רוצה לפתוח שיח על עוד כל מיני דרכים. אנחנו אומרים בתור סטודנטים שהשיח הזה, אנחנו נמצאים פה במצב של מלכוד שאומרים שיש בו שביתה ללא הגבלת זמן. אני אומר, זו סיטואציה שונה מהסגל הזוטר.

בקשה אחת אליך אדוני היושב ראש, שנמצא מהשולחן הזה וניכנס לחדר הזה, ברשותך, בהנהגתך, שני הצדדים איתנו ולנסות להתקדם.

תודה. עורכת דין תמי מונד. בבקשה גבירתי.

אני היועצת המשפטית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

אני רוצה לומר שאני יושבת ממש פעורת פה לנוכח אמירת הדברים המסולפת שהייתה פה ביחס לאופן ניהול המשא ומתן. נוהל משא ומתן לבקשת הוועדים ברמה הארצית. הוא נוהל מספר חודשים. הטענה שהייתה פה הפרד ומשול או איזושהי הדרה היא פשוט טענה עובדתית לא נכונה. נחתם הסכם. ההסכם הזה הוא הסכם שזכה לברכת הות"ת ולברכת הממונה על השכר. זה לא הסכם שנחתם במחשכים. חתמו עליו האוניברסיטה העברית, חתמו עליו אוניברסיטת בר אילן וגם בטכניון הוא נמצא כרגע לקראת שלבי חתימה אחרונים.

זכות השביתה היא זכות חשובה ומוגנת, אבל שביתה שגורמת לנזק איום ונורא לסטודנטים, שלא יכולה להביא תועלת בגלל דרישות שמנוגדות להסכם קיים, ארצי, מאושר. משא ומתן צריך לנהל בתום לב והסכמים צריך לכבד.

אבל הם לא חתמו.

דב, אתה מפריע לה. תלמדו לשמוע דברים שלא בצד שלכם.

נוהל משא ומתן ברמה הארצית. לבוא ולומר שהדירו זה פשוט לא נכון. מרגע שהתקבל בסופו של דבר לבקשתם אחרי משא ומתן ארצי, יש הסכם שהתקבל.

זה טיעון מדהים, גבירתי עורכת הדין. הם לא חתמו על הסכם. מה אתה רוצה מהם? הם לא מסכימים, עובדה שהם לא חתמו. מה את באה אליהם בטענות?

הם יהיו חלק מההסכמה לנהל משא ומתן ברמה הארצית.

נשאלת פה שאלה. האוצר, ות"ת, מל"ג, עשו הסכם עם המרצים שלכם או אתכם כמוסדות?

הות"ת והממונה על השכר היו שותפים למשא ומתן בין ור"ה כמייצגת את האוניברסיטאות לבין ארגוני הסגל הזוטר. בסופו של דבר הם הגיעו להסכם.

אני גם רוצה לומר שלמרות שאצלנו וגם בתל אביב יש דרישות נוספות להסכם, אנחנו יושבים ומדברים איתם על הדרישות הנוספות.

אני לא מכיר ארגון עובדים שחתם הסכם ונגמרו לו הדרישות. עוד ארבע שנים, עוד שלוש שנים יהיה מקצה שיפורים. מאז שנולדתי, כמעט נולדתי בארץ הזו, אנחנו כל פעם הסכמים קיבוצים.

אנחנו יושבים ומדברים. אנחנו לא נאחזים בקרנות המזבח ואנחנו לא אומרים שבגלל שיש הסכם ארצי, אנחנו לא מדברים על שום דבר. אנחנו לא יכולים לדבר על דברים שהם סותרים, אבל אנחנו מוכנים לדבר על דרישות שהן לא סותרות.

אני חושבת שהשביתה שממשיכה להתקיים, בהינתן כל מה שאמרתי, היא שביתה שהיא פוגעת בסטודנטים שלא לצורך.

תודה. שאלה לעמיר פרץ.

גבירתי, מה לדעתך נותן להסכם הזה מעמד של הסכם ארצי כפי שאת מביאה אותו? מדוע לדעתך הוא הסכם ארצי? ואם הוא הסכם ארצי, למה אתם לא פונים לבית הדין לעבודה לומר שיש הפרה של ההסכם מצידם של אותם ארגונים שלא מסכימים לקבל אותו?

זאת לא הייתה הטענה שלי, אדוני.

אני לא שאלתי על הטענות שלך. אחר כך אני אסביר לך כמה זה בעייתי, מה שאת אומרת. מדוע זה הסכם ארצי?

העמדה של האוניברסיטה ושל אוניברסיטת תל אביב היא שיש הסכם שאנחנו רוצים לאמץ אותו. הוא תולדה של משא ומתן.

זה בסדר. זה משהו אחר לגמרי.

זה מה שאמרתי.

זה לא קשור.

נוצר רושם כאילו יש הסכם כבר.

אני אמרתי שאנחנו מוכנים ויושבים ומדברים - - -

את מבחינתך אומרת, נתת את הסכמתם שמי שמנהל בשם המעסיקים את המשא ומתן, מה שהוא הגיע, את מוכנה להכפיף את זה על עצמך. זה בסדר. השאלה אם נציגי העובדים האחרים נתנו סמכות לאותם שני נציגי אוניברסיטאות ומכללה לדבר בשמם? אסביר לך למה. לא אחת האוצר משתדל. גם אצלי היו כאלה שניסו לבודד ועד מסוים ואז הוא חתם, ואז אמרו לנו, תשמעו, הוא כבר חתם, תחתמו גם. אצלי הוא פוטר באותו יום, הוועד. באותו יום הוועד כבר לא היה ועד, בגלל שהכלל אומר שכפי שאת הסמכת את נציגי המעסיקים, צריכה להיות הסמכה כלשהי מצידם של אותם נציגי עובדים.

תודה, אמיר.

אגודת הסטודנטים, סיזר.

סיזר, אני יושב ראש אגודת הסטודנטים במרכז האקדמי לב.

אני רוצה לשים רגע בצד את הנושא האם המאבק של המרצים מוצדק, ולהתייחס דווקא אל הדרך של המאבק הזה. המרצים בוחרים באפשרות הגרועה ביותר ולהשתמש בסטודנטים לכלי למיקוח.

יש לך דרך אחרת, באמת שמצפצפים עליהם?

תמשיך לומר את דעתך בבקשה, אדוני.

אם עליך היו מצפצפים ככה, מה היית עושה?

דב, אל תפריע לו. זה לא פייר.

זה לא פייר להתנפל על סטודנט.

אמנם הפגיעה בזכויות של המרצים היא חמורה, אבל הפגיעה בציבור הסטודנטים היא חמורה לא פחות. אנחנו, הסטודנטים, אנחנו באנו ללמוד. השביתה הזאת פוגעת בציבור הסטודנטים מאוד. אנחנו סובלים מאוד מהשביתה כי יש לנו לימודים קשים ועמוסים מאוד. את הלימודים אנחנו מפסידים ואנחנו צריכים להשלים אחרי זה בימי חופשה וזה כמעט בלתי אפשרי מבחינת לוח זמנים, כי המבחנים והסילבוס לא משתנים. אנחנו צריכים ללמוד יותר חומר בחצי מהזמן. צריך קודם כול לסיים את השביתה הזאת ואחר כך לחשוב על פתרון.

הקריאה היא גם לאוצר, גם למל"ג וגם למרצים. תודה.

אני רוצה רגע להקריא מייל ששלח פה אחד המרצים, היום שעה לפני ההרצאה. "בדרך כלל צד שלישי ניזוק, כלומר לא העובדים השובתים ולא הארגון עצמו. כאן הצד השלישי הוא אתם ועל כך אני מתנצל". אנחנו הסטודנטים לא מוכנים להיות הצד השלישי פה. תודה רבה.

תודה. שרון חג'בי.

המון דברים נאמרו. אני מגיעה מכוח לעובדים ואני גם חברת סגל באקדמית תל אביב יפו, סגל זוטר.

הסטודנטים זה הדבר שהכי חשוב לנו, אז בואו נשים את זה על השולחן, והסטודנטים הם לא קליינטים. אני לא יודעת מי אמר פה קליינטים.

אני אמרתי ולא חוזר בי.

לדעתי הם התלמידים, הן התלמידות שלנו.

בסדר, זה מילים גבוהות.

אתם לא יכולים להבין בכלל, ואני מדברת פה לסטודנטים. אני, מה שנקרא דור ראשון להשכלה גבוהה, כי אף אחד במשפחה שלי לא עשה תואר ראשון. אני הגעתי לשם בגלל המכללות והמשכתי משם לתואר שני בגלל מרצים בכירים שיושבים פה ונלחמים, והגעתי לאוניברסיטה ואני תלמידת מחקר בבן גוריון והיום אני נמצאת בפורום המתאם.

להגיד לנו שאנחנו לא רואים את הסטודנטים?

מי אמר לך?

לא, אני אומרת כי זה כאילו מדברים על הפגיעה. אנחנו דואגים לכם. אנחנו דואגים שהמרצים שלכם יהיו האיכותיים ביותר והטובים ביותר.

אשאל אותך שאלה מתבקשת. לפני שפתחתם בסכסוך או בהשבתה, פניתם ליושב ראש התאחדות הסטודנטים? ישבתם איתם?

אנחנו פנינו ואנחנו כתבנו.

אני יודע, מי שרוצה עזרה ממני, שיתייעץ איתי. מי שרוצה להשתמש בארנק שלי, שיבקש את הרשות שלי.

סטודנטים, מרצים, ראשי המוסדות זה משולש שחייב להתקיים אחד ליד השני, אחד עם השני. אין חד צדדיות. את רוצה את העזרה של הסטודנטים? תתאמי איתם.

אני אגיד את האמת. אני רוצה שהסטודנטים שלי יהיו סובייקטים חופשיים בעולם להחליט עמדות איפה הם רוצים להיות.

אני מבקשת מתוך הנהלת הפורום המתאם של הסגל הזוטר לשים קץ. השכלה שווה, תואר שווה זו העסקה שווה ולדאוג גם לעמיתים שלנו שיהיה לנו לאן להתקדם, לבכיר במכללות להיכנס לבן גוריון - - -

איתי סבירסקי, ממש בקצרה.

הסטודנטים צודקים, אבל השביתה יכלה להימנע. כבוד היושב ראש מרגי, אנחנו היינו אצלך כאן ולכן השביתה יכלה להימנע. אנחנו היינו אצלך כאן לפני שנתיים וחצי עם ועדה כזאת גדולה ומכובדת, ודיברנו על כל הדרוש תיקון לסגל הזוטר במכללות ועל השוואה לאוניברסיטאות, ודיברנו על עשר שעות הוראה ודיברנו על הורדת חסמי הכניסה לסגל עמית בדיוק כמו שיש באוניברסיטאות. דיברנו על זה וכל הוועדה כאן אמרה ותמכה בעניין הזה. ישב כאן יושב ראש ור"מ הקודם, פנחס חליבה ואמר, אנחנו תומכים בזה, אנחנו בעד, וזה נמצא בפרוטוקול, וזה היה לפני שנתיים וחצי. יכולנו מאז להתקדם וות"ת והאוצר היו מודעים לזה, ולהיות במצב היום שבאמת התיקון, האפליה והפסול הזה כבר היו מאחורינו.

אנחנו עכשיו במשא ומתן ארצי ואנחנו באים אליהם ואומרים, אנחנו מבינים שזה דבר גדול, אנחנו מבינים שזה נטל גדול בעניין של המחיר. אנחנו לא באים עם חלומות של מהיום למחר, ולכן אנחנו אומרים, אנחנו מוכנים שזה יהיה גם בטווח ארוך. אפילו לעשר שנים כבר אמרנו, תפרסו את זה. זה לגבי הזוטר.

אנחנו מבקשים שהוועדה תקרא לבצע את השוואת התנאים הזאת ולהתכנס כאן עוד חודש-חודשיים ולראות איפה זה עובד.

מילה אחרונה לגבי הסגל הבכיר, כי חלק מהסגלים הבכירים מאוגדים גם אצלנו. כאן הסיפור אפילו הרבה יותר פשוט. הות"ת והאוצר לא יושבים איתם. הם צריכים לשבת איתם. תצא החלטה ותקרא, שבו ביחד, תפתרו את הבעיה.

תודה. משפט קצר.

תודה על רשות הדיבור.

מי הדובר?

ניר טל, יושב ראש אגודה במכללת ספיר.

אני אגיד שני משפטים. אנחנו בעד השביתה כל עוד הממשלה לא ערבה על משא ומתן ישיר ומיידי.

אנחנו נגד השביתה, ואני אומר את זה כאן למרצים ולסגל האקדמי, וכאשר יהיה משא ומתן ישיר, מצידנו שיתחיל בשעה 12:00 היום. תודה.

תודה. יישר כוח. ות"ת/מל"ג, בבקשה.

שירה נבון, סמנכ"ל תקצוב בות"ת.

תתחילי עם הזוטר, תעברי לבכיר.

אני קודם כול אגיד מילה עקרונית. קודם כול משהו שחשוב שנכיר ברמת המקרו. 80% מהפעילות האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה מתקיימת כסדרה. זה נכון וזה בדוק.

פרופסור בידרמן אמר, אנחנו יושבים כבר חודשים ארוכים עם הנציגות. אנחנו מצטערים שיש את השביתה במהלך השבוע. אנחנו כן מנסים להתקדם. אנחנו חושבים שכל מה שדיברתם, על ביטחון תעסוקתי, רציפות העסקה וכל הדברים האלה, אנחנו חושבים שאנחנו רוצים לקדם - - -

גבירתי, נאמרו פה נאומים פילוסופיים. יש דרישות של הסגל הזוטר ויש את העמדה של המדינה, שלכם כרגולטור. איפה אתם עומדים?

יש דרישות של הסגל הזוטר והן רבות. יש דברים שאנחנו רוצים להתקדם איתם.

האם קיימת נכונות להשוות את התנאים של הסגל הזוטר במכללות לאוניברסיטאות? זו שאלה מאוד ספציפית.

אם לא, אנחנו סוג ב'.

לא, לא, תעצרי פה. אם מישהו חשב שבדיון הזה יקבלו הצהרה ושהולך להיפתר ויש השוואה מלאה, הצהרה אני יכול לתת לכם מפה כמה שאתם רוצים. אני לא מאלה. אני אדם תכליתי. יש כאלה חברי כנסת שזו המהות שלהם, להצהיר הצהרות ואחר כך לחפש אותן בכיכרות. פה אני רוצה להיות תכליתי, איפה המשא ומתן, לאן הוא הולך? עם כל הכבוד, משא ומתן דינו כמשא ומתן. לעולם לא יוצא אדם וכל מלוא תאוותו בידו.

השאיפה של הוועדה היא שבסוף הדרך או בתחילת הדרך או באמצע הדרך תנאי השכר של הסגל הזוטר במכללות הציבוריות ישווה במלואו לשכרם של - - - . קיבלתם הצהרה, לכו איתה למכולת.

במשא ומתן הזה אנחנו חושבים שמדובר בשתי מערכות שונות. אוניברסיטאות, מכללות, אתה אמרת את זה כבר קודם. לא תהיה פה השוואת תנאים. אנחנו רוצים לקדם את מה שקורה במכללות.

אז הנה יש לנו ויכוח כמעט סדרתי ומתמיד בקטע הזה. לא יתכן שיש לנו מערכת השכלה גבוהה סוג א', סוג ב', סוג ג' ויש גם סוג ד'.

לגבי המחקר, אנחנו מבינים את חרדת הקודש ואנחנו אתכם שם למרות ש"אל תגעו במשיחי", הוא כבר נגמר בכל המגזרים, אפילו הדתיים והחרדיים, אבל שם אנחנו לא רוצים לנגוע במשיחתכם. נביא כסף תוספתי, נדרוש פתיחת המועדון הסגור. לא לגעת בתקציבי מחקר, אבל לבוא ולהגיד לי פה בתחילת הדיון שאת לא רואה את זה אותו דבר, זו בעיה קשה. קחי את המסר הזה איתך וזה יהיה גם בסיכום.

במדינת ישראל יש מערכת השכלה גבוהה אחת. אם המל"ג/ות"ת לא רצה את המהפכה שנעשתה לפני כשלושה עשורים, היה עוצר אותה. עשה אותה. אני לא רוצה לשמוע היום אחרי שלושה עשורים שהיא נעשתה בדיעבד כדי ליצור איזה מדרג. אנחנו לא שם. זו חרדת קודש לרמתה של ההשכלה הגבוהה. רוצים להוציא את האיכויות הגבוהות לא על חשבון הרמה. שכר עבודה לא נוגע כרגע, אוניברסיטאות/מכללות ציבוריות. אין דבר כזה. יש לנו מערכת אחת. מחקר, תפרידי.

זו הייתה התייחסות אל הסגל הזוטר. לצערי זה השתמע כסייגים שונים.

אז הבהרנו.

זו לא הייתה הכוונה. אנחנו כן נפעל ונמשיך לשבת כדי לקדם את הסגל הזוטר במכללות, ופנינו לכך.

לגבי הסגל הבכיר, אני ישבתי פה ונחתמו עקרונות. לאחר חתימת העקרונות, כמה חודשים אחרי מסתבר שיש ועדים שלא מוכנים לשבת. קוראים לשבת. הוועדים לא מוכנים לשבת עם ההנהלות שלהם ולראות האם יש סוגיות - - -

זה גם בחומרה. אנחנו גם רואים בחומרה דבר כזה.

אני רוצה לנגד עיניי שיכול להיות שמחר בבוקר גם אם אני אשב עם נציגים של מספר מוסדות, אולי אחר כך יגידו לי שמה שסיכמנו זה לא מספיק טוב כי יש שניים אחרים שחושבים אחרת.

את יכולה לתת דוגמא לוועד שסירב לשבת?

אני יכולה לתת לך כמה דוגמאות.

אז תני לי, כי בינתיים זה נשמע לי מופרך.

לא, לא, לא, זה נאמר פה.

המוסדות מוכנים לשבת באחריות עם הוועדים שלהם. ישבנו עם המועצה המתאמת במשך כמעט שנה. לפני שנה נדונו כל הנושאים. הגיעו להסכמות, נחתם הסכם.

גברת נבון, את אומרת "נחתם הסכם". תאמרי בין מי למי.

יש כעשרה מוסדות שחתמו הסכמים ברוח הדברים של העקרונות. אנחנו קוראים שאם יש דברים ברמה המקומית, ללכת, לשבת עם ההנהלה. ככל שתידרש התערבות של מל"ג, משרד האוצר, אנחנו נהיה שם.

עכשיו שמעתי עמדה סבירה, אבל צריך לחדד אותה. תודה בשלב הזה.

מה שאת אומרת, שיש לכם הסכם הבנות ועקרונות שאתם מצפים שכל אוניברסיטה והסגל שלה יתאימו - - -

מכללה.

לא, היא דיברה על הסגל - - -

מכללות ציבורית.

אני אומרת שאם יש בעיות מקומיות, לשבת.

בשלב הזה אמירה חיובית. נשמע בהמשך.

משרד האוצר.

אסף שירמן, מנהל תחום אגף שכר והסכמי עבודה.

עלו פה הרבה נקודות. אתייחס לכל נושא בנפרד.

תן לי את המצב עכשיו כהווייתו. מזוטר תגיע לבכיר.

אתחיל בבכיר. אתייחס לנקודה שד"ר אלבין העלה, שניתקו מגע. אף אחד לא מנתק פה מגע. חשוב לציין שנחתם הסכם הבנות לפני כשנה, ואותנו פחות מעניין אם התחלפה - - -

אתה אומר הסכם הבנות?

כן.

בין מי למי?

בין ההנהגה הקודמת של המועצה המתאמת לבין ור"מ. אנחנו נוהגים לכבד הסכמים גם אם התחלפה הנהגה וגם אם העקרונות שם לא מקובלים בהכרח על ההנהגה החדשה.

לגבי הסוגיה של ניתקו מגע, לא, אנחנו לא ניתקנו מגע, כמו שאמר פה נציג סטודנטים בספיר, שביקש שב-12 ננהל משא ומתן מיידי עם הסגל הבכיר, אז אני רוצה להגיד לך שכבר תפסו את משבצת הזמן הזו כי ב-11:00 אנחנו מנהלים משא ומתן עם הסגל הבכיר במכללה האקדמית לב. זה שאנחנו מנתקים מגע ונעלמים ולא מדברים, זה פשוט לא נכון.

אתה אומר שהוועד המתאם שלהם גם היה שותף להסכם ההבנות הזה?

כן, כן. סיימנו עם זה. חתמו. התחלפה ההנהגה והם מתנערים מהסכמות.

אז עכשיו יש כמה שלא קיבלו ואתם מנהלים בנפרד עם כל אחד.

לא, לא.

אז מה, למה אתם יושבים עכשיו עם לב?

כל מכללה היא יחידת מיקוח בפני עצמה אבל יש הבנות שלפיהן כל מכללה וכל ארגון הולך על פי ההבנות שנחתמו, וההבנות נחתמו עם הפורום המתאם של הסגל של כל המכללות.

לא היה יותר לכם שתגידו, לכו תתאגדו, תבואו גוף אחד מולנו ונסגור את זה?

נחתם הסכם הבנות, ומספר מכללות, גם נחתם הסכם מקומי. יש להם מועצה מתאמת, איתה נחתם מסמך העקרונות ובעקבתו מסמך העקרונות חותמים ברמה המקומית עם כל מכללה ומכללה.

זוטר.

לגבי הסגל הזוטר, אנחנו מנהלים משא ומתן. לצערנו היום, בשעה הזו ממש הייתה אמורה להתקיים פגישה למשא ומתן שהתבטלה בעקבות השביתה שנקט הסגל הזוטר.

למה ביטלתם את הפגישה?

אנחנו מדברים עם משא ומתן עם הסגל הזוטר, עם כוח לעובדים. לצערנו היום התבטלה מאחר והם החליטו לפתוח בשביתה למרות שאנחנו במשא ומתן, למרות שיש התקדמות במשא ומתן ושיח בריא וטוב.

זה צודק וזה הוגן. אתם רוצים סעד מאיתנו? תתנהלו כמו קבוצת עובדים, לא כמו עדר. טענתם עכשיו על ניתוק מגע. אתם קיבלתם את כל הסעד. כשמדברים על הזוטר, תוך כדי משא ומתן משביתים? תודה. מנופי לחץ, כל אחד מותר לו ולגיטימי להפעיל אותם.

אני במקומכם מכאן יוצא למשרד המשפטים, מקבל גיבוי משפטי שאומר להם, אתם רוצים משא ומתן וגיבוי של בית הדין הארצי לעבודה? לכו תתארגנו כארגון יציג.

שילכו. אנחנו אומרים להם מעכשיו שילכו.

תתארגנו כארגון יציג.

אנחנו נציגים. אנחנו מחכים לזה.

הוא ילך.

כמו שפרופסור בידרמן אמר קודם, אנחנו תומכים במעבר - - -

בלה, בלה, בלה, בלה.

טוב, אז אם זו הרמה של הדיון - - -

דבר אלי. אדוני, זה לא היה במקום.

אבל אני מדבר על הסגל הזוטר גם, לא על הסגל הבכיר.

אנחנו תומכים במעבר לסגל עמית, שארגונים שעכשיו ארגנו את כל הסגל הזוטר במכללות והכניסו אותם לסגל עמית. אנחנו מברכים על המהלך הזה. אנחנו לא נגד התאגדות עובדים ואנחנו שמחים ומוכנים להמשיך לנהל את המשא ומתן ובלבד שהשביתה הזו תיפסק. נקבעה פגישה לשבוע הבא ואנחנו נשב. שבוע הבא לא אמורה להיות שביתה.

מה עמדתכם לדרישה ההגיונית שבסוף הדרך, לא יודע מתי היא תהיה, בסוף המתווה שכר הסגל הזוטר במכללות הציבוריות יושוו לשכר הסגל הזוטר באוניברסיטאות?

אז אני אגיד שני דברים. קודם כול מבחינת המדיניות, מה אוניברסיטה, מה מכללה. זו הממשלה מגדירה את היעדים ואת המטרות הלאומיים. אנחנו בסוף כפופים למה שהדרג הפוליטי מנחה אותנו. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני לא חושב שזה נכון לנהל משא ומתן בישיבה.

האם אנחנו צריכים להניח שאתם פה על פי איזו הנחיה של הדרג הפוליטי שאכן מבסס ומבצע את האבחנה?

בוודאי שאני מתנהל בהתאם למה שהדרג הפוליטי מנחה אותי.

יש הנחיה כזאת? לא אם הוא מנחה. יש הנחיה?

אתה קורא למל"ג ולת"ת דרג פוליטי?

יש שר ממונה על הות"ת.

בסדר, אבל הוא יו"ר מל"ג.

חלק מהמכללות כבר חתמו על הסכמים.

כמה?

בזוטר חמש מכללות כבר חתמו. אנחנו מנהלים דיונים עם כל מכללה שמעוניינת.

כמה דיונים פתוחים עם אלה שלא חתמו? כמה בתהליך?

יש את הארצי שאנחנו מנהלים משא ומתן עם כוח לעובדים. עם עמק יזרעאל חתמנו לפני שבועיים. כוח לעובדים מייצגים אותם וחתמנו איתם על ההסכם.

אם אתה מקיים עם הארצי, למה אתה צריך לקיים עם יזרעאל ועם מכון לב?

זה כמו בסגל הבכיר. כל מכללה היא יחידת מיקוח בפני עצמה ואיתה חותמים על ההסכם בסוף. כן יש משא ומתן ברמה המשותפת.

אסף, אני הייתי מבין יותר אם היית אומר לי, אנחנו מסכמים את הסכם העקרונות עם הארצי. כשבאים לפרוט את זה, אנחנו הולכים ויושבים עם כל מכללה בנפרד. אתה לא יכול לומר לי שאנחנו נמצאים במשא ומתן עם הארצי אבל גם במקביל יושבים עם - - - , אלא אם כן תתקן אותי ותגיד לי שזה לא ככה. אם זה כפי שאתה מתאר, אני מבין את הטענה שאומרת שאתם נוקטים בהפרד ומשול.

אין פה הפרד ומשול.

איך זה קורה אם אתה תוך כדי משא ומתן עם הארצי מנהל בנפרד?

שאלה נוספת לעמיר פרץ. יוסי יונה אחר כך.

אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית לחלוטין. אתה מנהל משא ומתן, תקרא לזה מסמך עקרונות, הבנות, לא משנה. אתה מכמת את זה בכסף בסופו של יום. אולי אתה לא מדווח להם מה הכימות, כמה זה עולה. אתה יורד ליחידות המשנה. כל יחידת משנה בניהול בין הנהלת המכללה לאותו ארגון שצריכה לתרגם את הסכם העקרונות שלך, כשיש נושאים שהם חייבים לקבל, יש נושאים שזה ענייניים מקומיים. אתה מקצה לכל גורם מה הסכום הכספי שהם מוסמכים לנהל סביבו את העניינים המקומיים, כן או לא?

יש מסגרת עלות שההסכמים נחתמים בהתאם למסגרת עלות.

בהסתדרות הכללית כשאתה מנהל משא ומתן, אתה מגיע להסכם עקרונות, אבל כל הסתדרות לאחר מכן יודעת כמה כסף יש לה מראש, לא בסוף. היא לא עושה עכשיו משא ומתן חדש.

רוב הסעיפים שיש בהסכמים העקרוניים הם סעיפים רכים שאין להם עלות תקציבית משמעותית.

אני שאלתי שאלה פשוטה, אתה עונה לי תשובה מסובכת.

מאוד פשוט.

אני יודע, הכול בסדר. תאמין לי, אני מכיר את כל השיטות לפני שהגעת לאוצר. שאלתי שאלה פשוטה. בתום הסכם וההבנות האם יש הקצאה ברורה לפי מספר סטודנטים, לפי כל מה שתרצה לכל יחידת מיקוח שאתה שלחת אותה לנהל את ההסכם המשלים? האם יש להם איזושהי מסגרת שהם יודעים שזו המסגרת ואם הם רוצים לעלות לקורס הזה, אז זה על חשבון הקורס ההוא וכו'. כן או לא? או שאתה אומר להם, תתווכחו, כשתגיעו להסכם, תבואו אלי, אחליט אם אתן לכם כסף, כן או לא.

הסכם העקרונות, הוא קובע את מסגרת העלות, התנאים הכלכליים, עדכון הטבלאות, עדכון השכר וכדומה. ההסכמים המקומיים יותר מדברים על נושאים שהם באמת כשמם כן, מקומיים, יותר רלוונטיים לסוגיות של ביטחון תעסוקתי וכדומה.

תודה.

רק הערה שקודם שאלת אותי ולא עניתי. נחתמו הסכמים עם מכללות לגבי הסגל הזוטר. היה לפני שכוח לעובדים ארגן אותם במועצה מתאמת. זה גם חשוב להגיד.

יפה. בבקשה אדוני.

אני רוצה להתחבר להערה האחרונה שלך, אסף, שציינת את המושג הזה של הביטחון התעסוקתי שכאילו הוא על פניו עניין מקומי. אני תיארתי לעצמי שדווקא זה יהיה מעקרונות היסוד של הסכם המסגרת הכללי, כי בלי זה לא כל כך ברור לי מה המשמעות של הסכם המסגרת הכללי בלי להבטיח את לוח הזמנים של יחסי עובד-מעביד ואם הוא הופך להיות עניין של משא ומתן מול כל מוסד ומוסד, אז אני באמת בא בעמדה סופר חשדנית לגבי האופן שבו אתם מנהלים את המשא ומתן עם המוסדות.

שוב, אני לא רוצה עכשיו להיכנס למשא ומתן ולאופן שבו אנחנו מנהלים את המשא ומתן.

אסף, אני רק אומר טענה מאוד בסיסית ועקרונית. אתה מדבר על המושג הזה של הביטחון התעסוקתי. אני חושב שהוא דבר הכי ברור מאליו כמעט שעליו צריכה להיות איזושהי הסכמה בעקרונות המסגרת או בהבנות הכלליות, אני אגיד לך למה.

מה שאני מבין בהסכם המסגרת, שם יהיו הדברים החשובים ביותר. לא יכול להיות דבר שהוא לא חשוב, שהוא יהיה בעניין של משא ומתן של מול המוסד הספציפי, כי אם זה ככה, אז באמת העמדה החשדנית של הגוף המאגד היא מאוד מוצדקת, אז אני חושב שכאשר באים ודנים כפי שאתה הצגת את זה בתחילה ונראה לי מאוד הגיוני מה שאמרת, שהעניין הפרטני שאתה תנהל לכל מוסד ומוסד דווקא יעסוק בסוגיות השוליות, הפחות חשובות, הפחות עקרוניות. זה צריך להיות ההיגיון של הדברים.

אדוני, מה שאני התבלבלתי מכאן מהדיון הזה, זה שעל פניו אנחנו מדברים עם נציגי העובדים, עם נציגי המרצים ואנחנו מדברים עם נציגים של המדינה. כולם אומרים שישנה נכונות לדיון. רוברט בא ואומר לנו שהופסקו הדיונים.

רוברט גם אמר דבר שלא מקובל עלי והוא עוד לא חזר בו.

אדוני, מה שאני חושב שאחת מהמסקנות, מן הסתם אתה גם בהמלצות שלך תכניס אותן, שאם זה אכן ככה, שישנה את הנכונות בין שני הצדדים, אז אנחנו צריכים איזשהו לוח זמנים שהם יושבים מיידית, גם אלה וגם אלה כדי לדון בדברים הללו.

עכשיו הערה אחרונה גם לגבי העניין של הסגל הזוטר באוניברסיטאות. על פניו אנחנו מתעסקים באותה סוגיה. אם ישנו איזשהו הסכם מסגרת שכולל את כל האוניברסיטאות, הרי ברור שיכולות להיות סוגיות שהן ייחודיות נניח לאוניברסיטת בן גוריון או לאוניברסיטת תל אביב שצריכים גם לקבל את ביטוין בהסכם הזה. האם עכשיו, שוב, אם זה ור"ה, יש את הנכונות הזאת לדון בנקודות הייחודיות של הסגל הזוטר? החבר'ה מהסגל הזוטר אומרים, על פניו לא. אתם אומרים כן, אז בבקשה, אם כן, איך יוצא שבסוף יש היעדר משא ומתן?

הערה אחרונה, אדוני. אני יודע שאני הולך להגיד משהו שערכי הוא לא חייב לחייב את כל - - -

אני מבטיח לך שאף אחד לא יקפוץ עליך כמו שקפצתם אחרים שאמרו דברים ערכיים.

לא, אז אני הולך לגבי הנקודה הזאת. חורה לי. אני לא מחייב אף אחד לאחוז בעמדה שלי. חורה לי שכאשר אני רואה סטודנטים שאינם מבטאים סולידריות עם המרצים שלהם. כאשר הם מעלים את האצבע המאשימה כלפי המרצות והמרצים שבאמת עושים עבודה נהדרת.

בלי עוולות והם מאה אחוז כל הזמן.

לא, אני לא אומר.

להגיד לך כמה תלונות אני מקבל?

ברור. בבית המשפט העליון אין עוולות? בכל תחום יש עוולות, נו, אז מה?

לכן צריך לשלב ידיים ולתאם ביחד, וביקשתי.

אבל העמדה הזאת שהוצגה כאן, שהיא הייתה חד כיוונית, חד מימדית, שהטילה את האשמה על המרצים - - -

אף אחד לא הטיל את האשמה.

סליחה, כן אדוני היושב ראש, ואפילו במובלע איזשהו הרהור על זכות השביתה? אני מוצא את הדבר הזה מקומם. אני מהסטודנטים שלי שלימדתי המון שנים לא קיבלתי תגובות כאלה. אני מצר על כך כשאני רואה את התגובה הזאת.

זה בגלל המרצה.

כן, יכול מאוד להיות.

תודה. מיכל בירן, בבקשה.

את הרגע הזה שבו ישבתי כשהייתי מתרגלת וסטודנטים לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב וישבתי מול מי שהייתה אחראית עלי, שהסבירה לי שהיא לא תוכל לתת לי גם את המלגה בשביל הדוקטורט וגם את התקן של דוקטורנטית מתרגלת בשיטות מחקר, כי היא רוצה לחלק אותם לשני אנשים, ואני אמרתי לה, אבל יש לי את שניהם, אני יכולה להיות רק פה ולהתרכז רק בזה, ולא היה מה לעשות עם זה. תחושת חוסר האונים שלי בשביל לחשוב במה אני עוד צריכה לחלטר תוך כדי, כדי שאני אוכל להמשיך לכתוב את הדוקטורט שלי שאני לא אסיים מסיבות - - -

בסוף לא הייתה לך ברירה, היא דחפה אותך להיות חברת כנסת.

לא הייתה ברירה, דחפה אותי להיות חברת כנסת.

אני לא אשכח את זה ואני לא אשכח את תחושת חוסר האונים הזאת.

את הסטודנט, אני מצטרפת פה לחברי יוסי יונה, חשתי בושה גדולה שדיברת. עם כל הכבוד, והדברים הכי חשובים שלומדים בסוף האקדמיה, כל מקומות התעסוקה יודעים שבסוף מה שאתה לומד בדיוק בשיעור כזה ואחר, בסוף צריך להכשיר אותך, אבל הבסיס של חשיבה ביקורתית, של היכולת לנתח חומרים, של היכולת לשאול שאלות, זה הדבר מבחינתי הכי חשוב שלומדים באקדמיה יותר מקורס זה או אחר והמסר הכי חשוב זה שאם לא מתאגדים ולא עומדים ביחד, כל אחד מוצא את עצמו שבור לבד, בודד, ולחכות לרגע שזה יקרה לך, ואני מדברת מניסיון כי יצא לי להיות סטודנטית כשהייתה השביתה לדעתי של הסגל הבכיר והקורסים שלי התחילו בקורס של איזה חודשיים וזה לא היה נעים וזה לא נעים שביתה, אבל זאת הברירה היחידה.

משפט לאוצר. כשאתה אומר לי שאתם בעד התאגדות עובדים, לא חשדתי. אתם נגד. זה היה שקר מובהק. אתם מעדיפים בכל מקום חוזים אישיים מאשר חוזים קיבוציים והסכמים קיבוציים. זה מה שאתם עושים. אתם מפרקים את כל שירות המדינה כשאתם עושים את זה. בגלל זה כשאתה אומר לי פה שאתם לא נגד התאגדות עובדים, אני יודעת בוודאות שאתה אומר דבר שאינו אמת, ומצטרפת פה לבקשה של חבריי, ותעשו לי טובה, לא נולדנו אתמול. כשרוצים להגיע להסכמות, מגיעים להסכמות. כשרוצים למסמס, מגיעים למסמס. זה שאתה אומר לי עכשיו שלא ישבת איתם, כשאתה ביטלת את הפגישה בגלל שפצחו בשביתה, אנשים מגיעים לשביתה כשאין להם ברירה וכשהם הם עם הגב לקיר. אל תנצל את זה. תעשה את התפקיד האמיתי שלך ותדאג למערכת ההשכלה הגבוהה.

תודה. אסף, תקשיב, אני רוצה להנחות אותך. אני רוצה להצהיר לי עכשיו שמחדשים את המשא ומתן מיידית.

בתום לב.

בדרך כלל לכל הצד הזה שיושב פה, בדרך כלל בזווית של השולחן יש תום לב. אחרים, הם חשודים באי תום לב.

תכריז ברגע זה שאתה מחדש את המשא ומתן עם הסגל הבכיר, עם הוועד המתאם, איך שתקראו להם. תאמר לי את עמדתך בקטע הזה של לדרוש ארגונים יציגים, כן או לא כדי שתדברו עם כתובת אחת.

דבר שלישי, אני רוצה לשמוע חד משמעית ברגע זה, ברגע שיש חידוש משא ומתן, אין השבתה. לאלתר. זה התשובות שאצטרך עכשיו ממך ומנציגי המרצים.

לעניין חידוש המשא ומתן, מעולם לא הפסקנו את המשא ומתן. הפגישה שהיום בוטלה, אבל נקבעה פגישה בעוד שבוע, גם על הזוטר. עוד רבע שעה יש לי פגישת משא ומתן עם הסגל הבכיר של לב.

הפרד ומשול.

זה לא הפרד ומשול. אין פה שום הפרד ומשול.

תגיד לי, אדוני מכובד, שאתה טוען להפרד ומשול, אתה מוכן לכתוב עכשיו התחייבות משפטית שמחייבת את כל הסגלים בשמך?

לא את כל הסגלים.

תודה. אז אל תגיד לו הפרד ומשול. פה יושב אדם הגון, סליחה שאני מעיד על עצמי, וממלכתי, מה לעשות, לא אנרכיסט, רוצה סדר ותובע סדר ותובע את עלבונם של כולם.

את הסגלים השובתים, כן.

תודה רבה, הבנתי אותך, אז הנה אני אומר לך, תמשיך בקו הזה, מהוועדה לא תקבל סעד. אני גם בסיכום אומר את הדברים. מי שלא יצטרף לדברי הסיכום לא יקבל סעד, ואנחנו נצא עם אמירות חד משמעיות, ברורות, והפרוטוקולים של הוועדה יהיו בבית הדין הארצי לעבודה. הגישה שלך היא גישה מקוממת, מתנשאת ומקדשת את המאבק.

אדוני היושב ראש, הסגלים האחרים לא רוצים להצטרף אליו.

אתה לא יכול לטעון מצד אחד הפרד ומשול, מצד שני אתה בא ואומר, אני לא מדבר בשם כולם.

כי הם לא רוצים - - -

לא, זה לא נכון.

האוצר, אני רוצה לשמוע אמירה חד משמעית.

ברמה הארצית המשא ומתן עם הסגל הבכיר הסתיים. כרגע אנחנו חותמים על הסכמים מקומיים עם כל מכללה ומכללה.

לגבי הסגל הבכיר, חתמתם הסכם?

נכון, כן.

וכרגע מי שמצטרף, יצטרף?

נכון.

מתי נחתם ההסכם?

לפני שנה.

והוא בתוקף לכמה זמן?

הוא בתוקף עד 2025.

מי חתם אתכם על זה?

כל המועצה המתאמת.

תודה. והסגל הזוטר?

סגל זוטר מתנהל משא ומתן. שבוע הבא לדעתי נקבעה פגישה.

אי אפשר לנהל משא ומתן ולשבות. אני כיו"ר ועדת חינוך אומר לכם, אני מוכן להתגייס לטובת הסגל הזוטר כרגע, עכשיו, לא לעזוב את זה ובתנאי אחד, שחוזרים ללימודים וממשיכים את המשא ומתן ברצף. תקימו צוות משא ומתן עם תאריך יעד לסיום. ככה אני יודע לפתור משברים.

אדוני, האוצר.

לגבי הסגל הזוטר, אנחנו יושבים, אנחנו מדברים. אני לא חושב שיש פה איזושהי בעיה. נושאים של המשא ומתן הם עולים סביב שולחן משא ומתן. אנחנו לא פותחים פה את הנושאים האלו לדיון. אנחנו מאוד מקווים שהסגל הזוטר יפסיק את השביתה הזו.

וימשיך בתום לב את המשא ומתן?

אנחנו נעביר הצעה.

תוך כמה זמן תעבירו הצעה?

היום היינו אמורים לשבת ולהעביר הצעה.

אנחנו לפני שיצאנו לשביתה ביקשנו הצעה. אמרנו, עד מוצאי שבת תנו הצעה ואנחנו נכנס את כל הפורום.

אבל קבעו אתכם ישיבה להיום.

לא ענו לנו. ביטלו לנו.

בגלל השביתה. אז קבעתם מוצאי שבת, מה קרה?

לא נתנו.

אפשר רגע להסביר? יש כאן איזה בלבול בין הבכיר לזוטר, וחבל.

לא צריך להסביר. תאמין לי שאין בלבול. גם אתה יודע את האמת, גם הוא יודע את האמת ואין בלבול.

שתי נקודות נוספות. בהתייחס לדברים שחבר הכנסת יונה אמר, נושאים של ביטחון תעסוקתי הם כן בהסכם העקרונות הארצי. יש התאמות שעושים ברמה המקומית אבל הדברים האלה הם בהחלט חשובים מאוד והם נידונים ברמה הארצית.

לחברת הכנסת בירן, חבל לי שאת מכנה אותי שקרן.

זה לא אתה - - -

להגיד שאני נגד התאגדות עובדים, זה פשוט לא נכון.

אוקי, תודה. ור"ה.

דבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה.

הסגל של תל אביב יצא מכאן לפגישת משא ומתן בתל אביב. גם בבן גוריון אותו דבר. בניגוד למה שקורה במכללות, ישנה שביתה שפוגעת בסטודנטים. אנחנו מאוד היינו רוצים שהוועדה תקרא להפסיק אותה באוניברסיטאות, בבן גוריון ובתל אביב כדי שהמשא ומתן שמתקיים במקביל יוכל להימשך ולהסתיים, אבל המצב הוא שונה. יש שביתה אבל יש גם משא ומתן.

הייתם צריכים להתארגן בזמן במקום לבוא לכאן לבכות שהם שובתים.

טוב רבותיי, תקשיבו, אני אומר לכם בצורה חד משמעית וחבל שאני לא שומע כאן. כל אחד התבצר בעמדתו. תשבתו. הסטודנטים לא ישבו בשקט.

ילמדו את עצמם?

לא, אל תדאג. יש להם הרבה מה לעשות ועשו זאת בקדנציה הזו שלי סטודנטים לווטרינריה ועוד כמה, ואני אומר לכם, אנחנו ניתן להם את כל הסעד. אני רוצה לשמוע אמירה חד משמעית. אתם רוצים סעד מהסטודנטים? תשבו איתם, תתאמו איתם. יש להם מה לומר לגבי הדרישות שלכם. עם כל הכבוד, כמה שתהיה לי אמפתיה להתארגנות עובדים, גם התארגנות עובדים צריכה להתנהל בצורה מושכלת. עם כל הכבוד, גם כשאני מסכים וצריך שיצומצם הפער ויתבטל בין הסגלים במכללות ובאוניברסיטאות, עדיין אני לא אומר לך שיש יכולת לא לי ולא למדינה להחיל אותה בשנה אחת ולא שנתיים ולא שלוש. אתה רוצה מתווה היום, בסדר, יש דרך, אז יתכנסו למשא ומתן, אבל אי אפשר אנרכיה. אני אומר לכם את האמת, יש לי קושי לתת לכם סעד בסיכום הזה כשאני יודע שאין לי כתובת. לא לחינם שאלתי אותך ואמרת לי בצדק, אלה השובתים, שהשתמע ממנה גם פתח מילוט.

לא הבנת אותי.

תן לי רגע. אני אומר לך חד משמעית, זה לא כמו לשבת עם הרופאים ועם המורים ועם העובדים הסוציאליים. יש כתובת אחת. נכנסים לחדר, רבים. אתה לא יכול לטעון כנגדו, ויכול להיות שהוא עושה הפרד ומשול. אתה לא יכול לטעון את הטענה הזו כי אין דרך אחרת. אתה בעצמך מודה בה. אתה אומר, אני יכול לדבר - - - השובתים, ואני אני אגלה לך סוד, גם זה תגיד בהסתייגות.

נכון.

כי יכול להיות שבסוף כשאתה תסכים, שניים-שלושה לא, כי זה המבנה שלכם וזה לא בריא ולא טוב. גם לאוצר. אם האוצר חושב שהוא מרוויח מזה שהם לא מאורגנים, אני אומר לך, אני הייתי ממליץ לאוצר ללכת לחייב התארגנות של ארגון יציג ולקבל סעד משפטי.

אני רק רוצה להגיב למשהו, כי נאמרו פה הרבה דברים.

ראשית, חברי שלומי כשהוא דיבר על זה שלא עשינו תאומים, לא התייחס לסגל הבכיר. חברי שלומי יודע היטב שאנחנו עשינו איתם תאום איך שנכנסתי לתפקיד לפני שמונה חודשים. אחד הגורמים הראשונים שישבתי איתם ותאמתי איתם, זה עם ההתאחדות הארצית של הסטודנטים.

דיברנו על הסגל הזוטר.

אז הנה, קודם כול תיקון. עשינו ואנחנו נעשה.

לגבי העניין הזה של מה שדיברת עליו ככותרת, הפרד ומשול. הם הלכו עם מכללת שנקר למן הסדר כזה, ולנו יש את מכללת שנקר כצרובה לנו על המצח משום שמכללת שנקר, הוועד ישב עם ההנהלה. ההסכם עלה אליהם לאישור והם לא אישרו אותו. מה הם אומרים? לכו שבו עם ההנהלות שלכם, ומה יקרה אחרי שנשב עם ההנהלה? יכולים לא לאשר. זה בדיוק הניסיון שלהם לפגוע בעבודה המאורגנת. זה הפרד ומשול. כל אחד ישב מול ההנהלה שלו, נגיע למה שנגיע.

אין לי ספק, ולאף אחד בחדר אני חושב אין ספק שיולי טמיר יודעת מה היא עושה כשהיא נושאת ונותנת עם הוועדים שלה, כי היא לא בדיוק דמות חדשה במערכת.

בשונה ממך, אני לא מחזיק מאף אחד כמובן מאליו.

לא מובן מאליו.

לא הבאת דוגמא טובה אצלי, לא בגלל שזו יולי. אל תיקח את יולי כיולי.

אין בעיה. ניסחו הסכם קיבוצי כזה והאוצר, חברים פה, לא אישרו אותו. אתם שולחים אותי ואותנו, כל אחד בנפרד לעשות את אותו דבר? זה מה שהם רוצים, החברים פה.

האוצר אומר, נחתם הסכם לפני שנה עם הסגל הבכיר.

זה לא נכון.

נחתם הסכם עקרונות שהמטרה שלו הייתה להיות טיוטה שמפסיקה את השביתה וזה אכן מה שעשינו אחרי יום שביתה אחד. לראיה, הייתה הסכמה שממשיכים לדון על הפרטים המרחיבים בארצי. קודמתי בתפקיד נפגשה איתם עוד כפעמיים.

אומר לך האוצר, אני צמוד להסכם העקרונות. ממשיך את המשא ומתן?

כן.

אסף, אתה צמוד למסמך העקרונות?

ההסכם חתום. אין לי מה לפתוח אותו.

זה הסכם או מסמך עקרונות?

הסכם עקרונות חתום. בעקבות ההסכם הזה חותמים עם כל מכללה ומכללה.

זה לא מה שהוסכם. הסכם עקרונות נחתם. לא הוסכם שחותמים עם כל מכללה ומכללה ברמה הארצית. זו דמגוגיה.

תודה. גיגי, משפט.

שני דברים. יש פה בפרוטוקול את גדי פרנקו אומר לפני חמש שנים על הסגל הזוטר. אנחנו פתחנו את ההסכם בגלל שלא היה פה ועד מייצג. חמש שנים עבדנו על הסכם של פורום זוטר, מכללה-מכללה. יצרנו הסכם סוף-סוף, מגיעים למצב כזה. אותו דבר הם עושים בסגל הבכיר. יצרנו הסכם עקרונות, מה הם עושים? מפרקים את המועצה, מפרקים את הארגון והם אומרים, בואו נבדוק מול כל מכללה בנפרד. לא, יש 12 מכללות. עדיין זה הרוב. תבואו איתנו במשא ומתן.

טוב, תודה. נגמר הדיון.

הוועדה רואה במערכת ההשכלה הגבוהה מערכת אחת של השכלה גבוהה שווה בין האוניברסיטאות למכללות מבלי לפגוע ולגעת כפי שאמרתי, שלא ישתמע בסוגיית המחקר ובכלל.

הוועדה קוראת לאוצר ולות"ת/מל"ג להגיע להסכמים או מתווה שישווה את שכר הסגלים בין המכללות לאוניברסיטאות.

הוועדה קוראת לאוצר, לות"ת/מל"ג להיכנס מיידית עם הוועדים הארציים להסכם על פי מסמך העקרונות שנחתם. את דרך היישום אני לא יודע להגיד לכם. אני גם מכם לא שומע דרך אחת ויחידה, אבל על פי מסמך העקרונות. זה לגבי הסגל הבכיר.

לגבי הסגל הזוטר, אני קורא לכם לתת צ'אנס למאמץ הזה. זה ייתן לכם נקודות אצלנו. להפסיק את השביתה לאלתר, לתת צ'אנס בשבועיים הקרובים למשא ומתן אינטנסיבי עם האוצר וות"ת/מל"ג. אם לא, תחזרו לכאן, תקבלו את כל הגיבוי.

תודה רבה. אם תיענו לכך, תקבלו. לא תיענו, יש בתי משפט, תתגלגלו שם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.