פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



26
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 732
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ז בחשון התשע"ט (05 בנובמבר 2018), שעה 12:00

היערכות המדינה לאימוץ יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם ולדיווח בנושא לאו"ם בשנת 2019

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעל כהן-פארן – מ"מ היו"ר

עליזה לביא
מיכל רוזין

מוזמנים: יובל אדמון - ראש אגף אסטרטגיה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

טל אשכול - מרכזת בכירה, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

דוד אסף - מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה והתעשייה

אבי רבקין - עמית ממשק, מינהל תעשיות עתירות ידע, משרד הכלכלה והתעשייה

יותם שדה - מנהל, תכניות עבודה, משרד הפנים

ליאור פנחס שחר - מנהל, אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

יעקב הדס הנדלסמן - שגריר, שליח מיוחד לקיימות ושינוי אקלים, משרד החוץ

ישראל דנציגר - מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן - סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה

איילת רוזן - יחב"ל, המשרד להגנת הסביבה

גתית פנקס הלמר - דוברת, המשרד להגנת הסביבה

רחלי קולסקי - מנהלת, אגף קרקע, מים ומוסדות ציבור לאומיים, משרד האוצר

תמרה לב - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריאל פרטוש - מרכז בכיר, מדיניות וקשרי חוץ, אגף בכיר, משרד הבינוי והשיכון

אורן יפרח - סטודנט, אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

אולגה זלטקין - מרכזת בכירה, מחקר ימים ואגמים, משרד התשתיות, האנרגיה והמים

עינת מגל - מנהלת, תחום מחקר מדעי האדמה והים, משרד התשתיות, האנרגיה והמים

נועם בצלאל הירש - מנהל, תחום ארצי תכנון ובנייה, משרד הבריאות

שירי ספקטור בן ארי - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

אורנה נידם - מנהלת, אגף קשרי ממשל, מינהל התכנון

אלון רוטשילד - רכז מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלום - נציגת החברה להגנת הטבע

קרנית גולדווסר - יועצת לאיכות וסביבה, מרכז השלטון המקומי

מרים סלומון - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

איתן בן עמי - מנהל, הרשות לאיכות סביבה, עיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי

ורד קריספין - מנהלת, פרויקטים, חטיבת התפעול בעיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי

ד"ר אורלי רונן - ראש המעבדה לקיימות, אוניברסיטת תל אביב

ענת טהון אשכנזי - עו"ד, מנכ"לית, עמותת "איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי"

קרנית גולדווסר - יועצת לאיכות וסביבה, מרכז השלטון המקומי

לילך ביטון - מרכזת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

דליה דסיאטניק - רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל

יערה פרץ - מנהלת, תחום קשרי ממשל ומדיניות, מגמה ירוקה

ד"ר יובל ארבל - רכז ים וחופים, עמותת צלול

ליאור פינקל-פרל - מנכ"לית, עמותת מנהיגות אזרחית

ויקטור וייס - מנכ"ל, מרכז השל לקיימות

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

דוד דהאן - יו"ר ודובר, הארגונים החברתיים בכנסת

תמר בר-און - ראש תחום בכיר איכות הסביבה, עובדי הכנסת

נתן מנור

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

אלון דמלה


היערכות המדינה לאימוץ יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם ולדיווח בנושא לאו"ם בשנת 2019

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא הוא: היערכות המדינה לאימוץ יעדי פיתוח בר קיימא, SDGs, של האו"ם ולדיווח בנושא לאו"ם בשנת 2019.

אנחנו, מדינת ישראל, מוזמנים לאו"ם לדווח על העשייה בתחום. אני הבנתי שמי שמרכז את המאמץ – ישראל, תקן אותי אם אני טועה – זה באמת המשרד להגנת הסביבה.

ביחד עם משרד החוץ.

ביחד עם משרד החוץ. יפה. אז הנה, זה תיקון חשוב. מי פה ממשרד החוץ, דרך אגב? מה שמך?

שמי יעקב הדס, אני שליח מיוחד של משרד החוץ לנושא קיימות ושינוי אקלים.

זו משרת שגריר, לצורך העניין?

כן.

אז השגריר, השגריר יעקב הדס. הבנתי. כמה זמן אתה בתפקידך רק, הדס?

מפברואר. בפברואר הקמנו את התפקיד. זה לא היה קיים. הקמנו את זה בפברואר בגלל הצורך להיערך.

בפברואר 2018, טוב. יפה. בעצם אתה, כנציג משרד החוץ, והמנכ"ל ישראל דנציגר, כנציג המשרד להגנת הסביבה, וכמובן, נשמע גם את המשרדים הנוספים איך הם נערכים. שלום לחברת הכנסת רוזין.

התגעגעת אלי הבוקר, נכון?

מאוד.

ואנחנו נתחיל עם דווקא הצגתה של שירי, מהממ"מ שלנו, את הנושא. ואחרי זה נמשיך עם המשרדים. בבקשה, שירי.

תודה רבה. שמי שירי ספקטור בן ארי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. האם אני צריכה לתת יותר הסבר כללי, רקע על SDGs?

כן, מהתחלה. אני לא יודע מפה לפה, תני ככה.

אז ממש בשתי מילים, יעדי פיתוח בר קיימא התקבלו על ידי האו"ם בשנת 2015. היעדים למעשה מתייחסים לחזון של האו"ם והמדינות החברות בו לשנת 2030. מוגדרות בו 17 מטרות ו-169 יעדי משנה, שכולם ביחד אמורים להרכיב את החלקים שאמורים להביא לעולם מקיים לשנת 2030. זה החזון הגדול שעומד מאחורי יעדי פיתוח בר קיימא.

לכל אחד מהיעדים גם הוצמדו אינדיקטורים מדידים על מנת שמדינות יוכלו לעקוב אחר ההתקדמות שלהן, לבחון איפה הן צריכות לפעול וכדומה. כעיקרון, יעדי פיתוח בר קיימא הם בסיס לתוכנית פעולה ממשלתית. כמובן שיש גופים נוספים שמתעסקים היום בתחום ה-SDGs, כמו החברה האזרחית ומגזרים אחרים. אבל אנחנו כאן נתמקד בכל מה שקשור בהפיכה של המושג הגדול הזה, SDGs, לתוכנית פעולה ממשלתית. כאשר האתגר הגדול בכל התחום הזה הוא איך הופכים את בליל הנושאים האלה, 17 נושאים – שעוסקים למעשה בהכול, החל מחינוך, מעמד האישה, שינוי אקלים, עירוניות – לכדי מדיניות אחודה שמדינה יכולה לבוא ולהגיד: זו היא התוכנית שלי ליישום יעדי פיתוח בר קיימא.

הנושא הזה של policy coherence, של המדיניות אחודה, אפילו עוגן ביעד משלו, יעד 17,14 שמתייחס לצורך בעידוד מדיניות אחודה בנושא הזה.

יש כמה אלמנטים שמאפיינים את ה- SDGsובעצם מקשים על היכולת של המדינות לעשות מדיניות אחת קוהרנטית. הדבר הראשון, זה עצם האופי של ה- SDGsעצמם. כל ה-SDG לא עומד בפני עצמו, אלא הוא קשור בקשרי גומלין עם היעדים האחרים. כמו הדוגמה פה – קשה מאוד לראות, אבל אפשר לראות את זה בציורים. נגיד SDG5, מעמד האישה, הוא לא עומד רק בפני עצמו והיעדים שלו, אלא הוא קשור גם לשינוי האקלים, גם לנושא עבודה וגם לנושא חינוך ובריאות וכדומה. אז אי אפשר להסתכל על כל נושא בנפרד. זה קושי מספר אחד.

אתגר, אתגר, לא קושי.

אתגר, אתגר. קושי שנתמודד איתו.

אתגר והזדמנות.

אתגר מס' 2 הוא חוסר ההתאמה בין המבנה של ה- SDGsובין המבנה של רוב הממשלות. רוב הממשלות פועלות באופן אקטיבי, ופעולות במשרדי ממשלה ספציפיים לנושא. SDGs, כמו שאמרנו, לא תמיד מדברים ולא תמיד חופפים עם משרדי הממשלה, ויש צורך בשיתוף פעולה ובהסתכלות רוחבית של משרדי הממשלה ליישום ה-SDGs. והדבר האחרון, זה מה שקשור באחידות אנכית. איך עוברים ממצב של מדיניות בין-לאומית, זאת אומרת, ההגדרה של ה- SDGsכמדיניות בין-לאומית, למדיניות לאומית, ואחרי זה למדיניות מקומית. כל הדברים האלה למעשה מרכיבים את האתגר הגדול בלהפוך את ה- SDGs למדיניות אחודה.

ככלל, ה- SDGsמדבר על הצורך בגיבוש של מדיניות לאומית ליישום יעדים. כל מדינה יש לה את המאפיינים שלה. מן הסתם, לא כל יעד רלוונטי לכל מדינה. ולכן, על פי המאפיינים של המדינות השונות, כל מדינה צריכה לקבוע לעצמה סדר עדיפות מדינתי, ועל פי זה היא צריכה להחליט באיזה אופן היא מיישמת את סדר העדיפויות הזה. אם באמצעות תוכנית לאומית, אנחנו נדבר על סוגים שונים של תוכניות. על מנת ליישם את התוכנית הלאומית הזאת, יש צורך במנגנוני ביצוע, במנגנונים מוסדיים שמופעלים על ידי הממשלה בגופי ממשל שונים. ובסוף, יש את נושא הבקרה והדיווח לאו"ם, כמו שישראל מדווחת לאו"ם לשנת 2019, ובקרה ודיווח לפרלמנט, שזה בעצם מה שאנחנו עושים כרגע.

לעיתים נדמה שבחלק מהמקומות, וגם פה, הפירמידה הזאת קצת מתהפכת. זאת אומרת, שמתחילים דווקא מהמקום של הדיווח לאו"ם ולא מהמקום של הגדרת סדר העדיפויות ובניית המנגנונים. ולכן, אני ארצה להתמקד היום דווקא בשני האלמנטים המרכזיים: הנושא של התוכניות הלאומיות ומנגנוני הביצוע.

בנושא של הטמעת יעדים בתכנון אסטרטגי לאומי, אנחנו יכולים לראות במדינות שונות בעולם כמה מנגנוני הטמעה כאלה. יש מדינות שעשו פשוט תוכנית ייעודית למימוש יעדי פיתוח בר קיימא. הן הגדירו את היעדים של עצמן, הגדירו את סדרי העדיפויות שלהן ועשו תוכנית ייעודית למימוש יעדי פיתוח בר קיימא.

יש לך עוד כמה דקות לסיים, בבקשה.

אני אסיים תוך כמה דקות.

יש מדינות שלקחו תוכניות קיימות, תוכניות אסטרטגיות קיימות, תכנון פיזי, כל מיני תוכניות קיימות, והתאימו את יעדי הפיתוח בר קיימא לתוך התוכניות הקיימות. יש מדינות שהטמיעו את היעדים במסגרת חקיקה או שבחנו את ההתאמה של חקיקה חדשה ליעדים. יש גם מדינות שהטמיעו את היעדים במסגרת תקציב המדינה.

הנושא של מנגנון מוסדי להטמעת ה-SDGs נראה אולי כנושא פעוט, אבל הוא מקבל חשיבות מאוד-מאוד גדולה בקרב ארגונים בין-לאומיים, כמו האו"ם וכמו ה-OECD, שהוציאו דוחות מיוחדים ומדריכים מיוחדים על איך להקים את המנגנון הזה. האו"ם אפילו הגדיר שההצלחה של יישום יעדי פיתוח בר קיימא ברמה לאומית תלויה בקיומו של גורם מוסדי ברור, הממונה על הובלת התהליך, ריכוזו, תיאום בין הגורמים והמבצעים השונים, והבקרה אחר התקדמות הביצוע. זאת אומרת, זה בכלל לא נושא שולי. האו"ם ממש הגדיר שההצלחה תלויה בקיומו של גורם מוסדי.

ה-OECD הגדיר מה צריכים להיות המאפיינים של הגורם שמתכלל את כל הסיפור הזה. הוא צריך להיות גורם ניטרלי, שיכול להביא לפעולה משותפת של כלל משרדי הממשלה. זאת אומרת, זה לא יהיה משרד שמתעסק באיזשהו נושא ספציפי, אלא גורם שיכול להביא לפעולה משותפת. גורם שיש לו סמכות לפתור פערים וחילוקי דעות בין גורמי ממשל, אני בטוחה שהמשרד להגנת הסביבה יכול להתייחס לנושא זה אחר כך. גם אם משרד הוא המתכלל, האם יש לו את הסמכות בכלל לבוא למשרד אחר ולהגיד: צריך לעשות כך וכך. גורם שיש לו יכולת ומשאבים להביא לשינוי מדיניות רוחבי וגורם שיש לו כלים וסמכות לערב גורמי חוץ-ממשלתיים.

בהרבה מדינות מי שמתכלל את הנושא הוא משרד ראש המדינה, משרד ראש הממשלה. אם נסתכל על ישראל, המאפיינים האלה שהגדיר ה-OECD יחסית מתאימים בהגדרה למה שפה עושה משרד ראש הממשלה. בחלקם, מי שמתכלל הוא משרד ספציפי, כמו משרד לפיתוח בר קיימא, המשרד להגנת הסביבה, משרד החוץ, משרד האוצר.

יש מדינות שהקימו ממש משרד לנושא זה?

יש מדינות שהקימו מנגנונים בתוך משרדים. יש מדינות שיש להן משרד לפיתוח בר קיימא עוד קודם.

קודם. מה זה, משרד להגנת הסביבה כזה משודרג?

לא רק.

רוחבי.

גם קשישים, מיגדר.

ברור. בגלל זה אני שואל.

תוכניות לפיתוח בר קיימא במדינות יש - - -

איפה יש, למשל? לא תוכניות. משרד. איפה יש משרד?

משרד לפיתוח בר קיימא ל- SDG, יש כמה מדינות שיש להן משרד: בלגיה, פינלנד.

באריתריאה יש? אני פשוט בא מדיון על מסתננים. אז, בסדר. תמשיכי.

ייתכן. ייתכן.

מה שחשוב לי להגיד זה שיש גם מדינות, בדומה למה שקצת נעשה פה, שיש להן מתכלל דו-ראשי. זאת אומרת, את התכנון הפנימי, עושה המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח בר קיימא או משרד האוצר, אגב, ואת התכלול של כל המדינות הבין-לאומיות עושה משרד החוץ.

טוב.

כמה דוגמאות למנגנונים, וזה ממש לקראת הסוף. יש מדינות שיש להן מנגנונים מיניסטריאליים בדרגי שרים. למשל, ביפן הקימו מטה לקידום ה-SDGs בראשות ראש הממשלה ונציג של שר מכל המשרדים והתוכניות הממשלתיות. בבלגיה, פורום מיניסטריאלי של ראש הממשלה והסגנים שלו, כאשר, שוב כמו שאמרתי, התכלול הפנימי נעשה על ידי המשרד לפיתוח בר קיימא והבין-לאומי על יד משרד החוץ. הפורום של ראש הממשלה והסגנים שלו גם בודק התאמה של חקיקה חדשה ל-SDGs.

טוב.

עוד דוגמה זה פורמים בין-משרדיים בדרג פקידות, שאפשר לראות בהרבה מאוד מדינות. באירלנד, בנוסף לפורום המיניסטריאלי, יש גם פורום בכירים. זאת אומרת, נגיד, מנכ"לים של משרדי הממשלה שפועל תחת משרד ראש הממשלה כגוף מתכלל. קבוצות עבודה בין-משרדיות של דרג קצת יותר נמוך. ופורום שיתוף ציבור שעושה מפגשים בין משרדי ממשלה ובין בעלי העניין בציבור הרחב. בגאנה עשו קבוצות עבודה בין-משרדיות על פי נושאים, זאת אומרת, כל כמה משרדים התאגדו על מנת לקדם נושא מסוים.

זהו. אלה הדוגמאות לדברים שיש בעולם. אבל ממש לסכום, מה שבאמת רצינו להתמקד בו היום זה שהתהליך של כל המדינות התחיל במקום הזה, בלהבין איך מטמיעים את יעדים בתוך תוכניות ומי הגורם שמתכלל ומוביל את זה.

תודה. בבקשה, תומר.

רק שני משפטים להדגיש ולחדד דברים ששירי כבר אמרה. אחד, הנושא של הטיפול בהשגת היעדים ברי קיימא, מה שאנחנו קוראים SDGs, בזירה הבין-לאומי הוא בשיח מאוד-מאוד ער ומאוד-מאוד נוכח. כמעט בכל מפגש בין-לאומי וכמעט בכל נושא הנושא הזה עולה ונדון, ולאו דווקא במסגרת הרגילה של האו"ם. ולכן יש לו חשיבות עצומה במישור הבין-לאומי. מאז שנתקבל באו"ם הסיבוב השני של ה- SDGs ב-2015, זה הפך להיות באמת – וגם ה-OECD מייחס לזה חשיבות מאוד-מאוד-מאוד גבוהה. בישראל הנושא פחות תפס, לפחות עד עכשיו. אני חושב שעכשיו יש איזושהי התעוררות בעניין. זה נושא אחד.

הנושא השני שרציתי להדגיש, הוא שהשחקן המרכזי, שנתפס כשחקן המרכזי בנושא ה- SDGsהוא הרשות המבצעת בדרך כלל, שהיא גם מרכזת את הדיון וכולי. אבל שחקן לא פחות חשוב במישור הפנים-מדינתי הוא הפרלמנט, במקרה שלנו הכנסת, שמקיים בהרבה מאוד מדינות פיקוח מאוד-מאוד הדוק על הנושא הזה של ההתקדמות בנושא היעדים להשגת קיום בר קיימא. אני מציע שהוועדה הזאת תחשוב איך בעצם היא משתלבת בזירה הבין-לאומית בנושא הזה כגורם מפקח אקטיבי בעניין, יותר ככלי בעצם לעזור לממשלה להצליח בקידום המהלך הזה.

מאה אחוז.

אפשר?

עוד שנייה. אני רק אגיד כמה דברים באמת לגבי הנושא הזה. אני חייב להודות שאני לא הייתי מודע אליו יותר מדי. ואני רוצה לציין לשבח את הממ"מ ואת שירי באמת על העבודה ועל הפוקוס שנתתם. דרך אגב, לפעמים לתפוס את הפוקוס שלי זה קשה. אני מודה.

אתה מפוקס.

מפוקס, אבל, אתה יודע, יש הרבה - - -

בעיית קשב וריכוז.

אבל היא לא ויתרה - -

זה לא קושי, זה אתגר.

יפה. למדנו. הפנמנו מהר.

- - והצליחה, ואני הבנתי בסוף את החשיבות של העניין. אני רוצה להגיד עוד דבר שגם יהיה, לדעתי – מתי? בנובמבר מגיעים לפה?

20 בנובמבר.

20 לנובמבר, תגידי לי מילה גם על האירוע הזה, שהחברים יידעו.

ב-20 לנובמבר יושב-ראש הכנסת מארח כנס של IPU, הארגון הבין-פרלמנטרי - - -

נכון.

מתי?

22-20 בנובמבר.

הארגון הבין-פרלמנטרי בנושא ה- SDGsבהתמקדות ב-SDG9 בנושא חדשנות.

זה נושא שהכנסת חרתה על דגלה.

כן, ברור.

כן.

גם האיכות הסביבה וגם שקיפות.

כן, הכול.

מגיעים נציגים מכמה מדינות?

עוד לא יודעים ספציפית כמה נציגים, אבל הכנס מתמקד בפרלמנטים מאירופה ואני אעדכן.

טוב. בעקרון אין ספק שוועדה – הרי זה מגוון של נושאים והיא נוגעת במשרדים שונים, אבל אם מסתכלים, לא סתם נמצא פה גם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כגורם מרכזי בתכלול האירוע. ואני חושב שגם הוועדה הזו היא הכתובת הכי רלוונטית בכנסת לעניין. ורבים מהתחומים באמת נוגעים ישירות לליבת העשייה של הוועדה, ומה שלא, אז כמובן זה על דברים שצריך יהיה להשלים ולדבר עליהם.

אני רואה בנושא הזה חשיבות גבוהה. זה מסוג הדברים – אנחנו בוועדה דנים – יש לנו תמיד את הדחוף והחשוב. אז תמיד החשוב נדחה כי הדחוף דופק בדלת כל הזמן, אבל אני שמח שמצאנו את הזמן לעשות את הדיון הזה. אני שמח על הנציגות המכובדת גם של גורמי הממשלה וגם של חברות הכנסת. מה שאני רוצה עכשיו זה לשמוע על היערכות, מה שנקרא, הממשלה. וישראל, תציג לנו את הזה אתה, ומשרד החוץ, יעקב, תציגו שניכם. ואז נשמע את התייחסות חברות הכנסת.

אז אפשר רק שאלת הבהרה, בבקשה?

שאלת הבהרה, בבקשה.

תודה. קודם כול, אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה ולהודות לך שמצאת זמן לכך. אבל אני לא מבינה איפה אנחנו עומדים. כלומר, מה שאני יודעת – ועם זה באתי לכאן לדיון ואני רוצה לשמוע – זה שנכון להיום ממשלת ישראל לא אימצה, היא לא אימצה, את יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם כמסגרת פעולה כוללת. כלומר, אנחנו נמצאים היום, וזה עד תחילת הדיון שלנו, במקום שהממשלה לא אימצה את זה.

תכף נשמע. זה בדיוק מה שרציתי לשמוע את נציגי הממשלה, שיגידו בדיוק איפה הם נמצאים מבחינת המקום הזה. ואני יכול להגיד לך ספציפית שמכיוון שב-2019 – מתי ב-2019?

יולי.

יולי.

שצריך לדווח.

אנחנו מדווחים. בדיוק. אז אני לפחות יכול להגיד – אני לא יודע להגיד כמה מוקדם, אבל בטח לא בדקה ה-90, אנחנו מרימים פה דגל ראשון. ואני ארצה לשמוע - - -

- - -

מה לא? יש לך עוד יותר מחצי שנה.

- - - זה בסדר.

באמצע יהיו בחירות, נחליף ממשלה.

אז אנחנו נשמע עכשיו מה הממשלה ואיפה הממשלה עומדת. וזה בדיוק מטרת הדיון עכשיו, בסדר?

אוקיי. אבל רק בואו נזכור שאנחנו כנסת, ואתה יושב-ראש ועדת הפנים, ויש לך ארסנל של כלים להשתמש בהם.

שלאו דווקא - - -

בסדר, עליזה, אני כמוך עוד לא יודע מה קורה בממשלה. בואו נשמע.

לא, לא. אני יודעת.

את כבר באיומים, בסדר. בדרך כלל זה - - -

לא, אני בהמלצה.

את בהמלצה. טוב, תודה.

אני בהמלצה. חס וחלילה, באתי לאיים. יש לי וועדות יותר - - -

אז בואו נשמע. ישראל, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, תתחיל אתה, בבקשה.

קודם כול, שלום ותודה רבה, חברות הכנסת והיושב-ראש. ברשותכם, אני ארוץ מהר, אבל אני רוצה קצת לדבר יותר רחב. בעיניי, למרות שאנחנו יושבים בוועדת הפנים והגנת הסביבה, זה אחד הדיונים הכי חשובים שקרו בכנסת בזמן האחרון. יש פה הזדמנות חסרת תקדים להפוך את איך שמדינת ישראל מתנהלת.

ואני אגיד לכם למה. אני קודם הייתי איש עסקים במגזר ההייטק. החלטתי לבוא לשרת ציבור בממשלה, ונדהמתי מחוסר הניהול האסטרטגי של הדברים הכי חשובים לתושבי מדינת ישראל. ומכיוון שאני יזם בטבעי ולא תמיד נשאר בגבולות שלי, התחלתי לנסות להניע את משרד ראש הממשלה ואת המועצה הלאומית לכלכלה לתכנון אסטרטגי. ואז פתאום נקרתה בדרכי ההזדמנות הזו של ה-SDGs, שבדיוק על זה היא מדברת. אם תסתכלו על הנושאים, זה הרבה מעבר לסביבה.

נכון.

זה כל מה שהמדינה צריכה לעשות בשביל לתת שירות טוב לתושביה. ועם זה אני מתחיל, כי הבשורה צריכה לצאת ולחלחל. זה הדבר הכי חשוב בעיניי.

וכשאני מדבר על מעבר מניהול טקטי לניהול האסטרטגי, אני מדבר על דברים פשוטים. אנחנו צריכים יעדים רב-שנתיים. תראו שרוב היעדים בממשלה הם לשנתיים-שלוש גג. כמעט אף אחד לא מגיע ל-2030, כמעט אף אחד לא מגיע ל-2050. אנחנו צריכים לחשוב לטווח רחוק כשאנחנו עוסקים בתשתיות, אלה דברים שלוקח הרבה זמן לעשות אותם.

שתיים, אנחנו חייבים תוכניות פעולה כלל-ממשלתיות. אנחנו נוטים לעשות פעולות נקודתיות של משרד אחד לבד, של גוף אחד לבד. אנחנו לא רואים הירתמות מסונכרנת של מגוון הגורמים הממשלתיים. והדבר הזה פוגע ביכולת העבודה שלנו.

והדבר השלישי, הוא מעקב ובקרה שוטף. ואני עכשיו רץ מהר. ראיתם את השקף הבא, אני לא אחזור עליו.

כן, לא צריך.

אני רוצה רק שתעצרו ותסתכלו כמה זה לא רק סביבה. האם אנחנו מטפלים במיגור העוני, האם אנחנו מטפלים בחינוך, האם אנחנו מטפלים בבריאות, בשוויון, ברעב וכולי. זה לא רק סביבה.

אם מותר לי להפריע לך במשפט, אולי הסיפור פה הוא לא כל אחד מהדברים האלה - - -

אלא ביחד.

אלא החיבורים ביניהם.

בדיוק.

החיבורים.

טוב.

זה גם יעד בפני עצמו.

בוודאי.

כן.

אם תסתכלו על היעד האחרון, זה שותפות להשגת היעדים מתוך תפיסה של מה שאת אומרת, איך הכול מסתנכרן ביחד.

בדיוק.

ואם אני רץ קדימה וטיפה מתחיל להתקדם לדוגמאות, הלכנו ומיפינו את הנושאים האסטרטגיים – אני חייב פה לתת ציון לשבח למועצה הלאומית לכלכלה ולד"ר יוג'ין קנדל שהתחיל את זה. הם קבעו מספר נושאים אסטרטגיים שבהם הממשלה כבר קיבלה מספר החלטות ממשלה. אבל, שוב, האופי, כמו שציינתי לפניכן, הוא לשנתיים-שלוש, והוא בדרך כלל silo, הוא בדרך כלל משרד ספציפי. אני אעבור על כולם. אתם רואים פה את טיפוח המצוינות שקשור לחינוך. אתם רואים פה את מיצוי ההון האנושי שקשור לכל הנושא של צמיחה כלכלית. אתם רואים פה חדשנות שהוא נושא מיקוד שקיבלו עליו החלטות ממשלה. ואני ממשיך הלאה. וברשותכם, בואו נעבור על הכול, כי אני לא רוצה לשעמם אתכם.

טוב, השאלה היא כזו: האם היו החלטות ממשלה ספציפיות שהתייחסו, שבאו מהקונטקסט של ה- SDGsאו שקיבלו החלטות ממשלה, שעכשיו אתה משייך אותם לתוך הפרקים?

קיבלו החלטות ממשלה שעכשיו אני משייך אותם לפרקים. מה שאני בעצם עושה פה הוא תרגיל מחשבתי ואתה שואל מה עוד, נכון? אנחנו עד היום פעלנו - - -

לא, אני אגיד לך למה אני שואל, זה כי המשמעות היא האם יש חשיבה באמת שנובעת מה-master mind או bring-down, או שיש פה טיפול שמן הסתם נוגע בדברים האלה.

יש פה bottom-up ולא top-down, יש פה grassroots’ effort, אין פה משהו אסטרטגי.

אוקיי.

וזו ההזדמנות לשנות את זה. זו באמת ההזדמנות לשנות את הנושא הזה. ולכן אני, כדי לא לשעמם אתכם, אקפוץ ישר לתכלס: מה אנחנו בעצם רוצים ומה אנחנו עושים. בימים אלו קיבלנו את המכתב מראש הממשלה שבעצם אומר שהמשרד להגנת הסביבה, ביחד עם משרד החוץ, אמון על להניע את זה. אני מעריך שהוא עשה את זה כי הוא ראה את השם "קיימות". אם הוא לא היה, לא הייתה – מה?

אז הייתה החלטה או לא הייתה החלטה?

לא הייתה החלטה, היה מכתב.

היה מכתב.

היה מכתב שבו מבקש משרד ראש הממשלה שאנחנו ניקח על זה אחריות. אני עוד רגע אתייחס לזה, כי יש לי הערה בנושא הזה.

מתי היה המכתב הזה? מתי הוא יצא?

מתי היה המכתב? מישהו זוכר?

אם אני זוכרת, ב-3 באוגוסט.

אוגוסט 2018?

טוב, אבל את יודעת, כשהשר שלך היה עסוק בבחירות - - -

שנייה, אוגוסט 2018. אוקיי.

ותוך כדי הרבה עבודה מקצועית נעצרה במשרד שלכם.

מאיפה את יודעת? למה את אומרת - - -

נו, באמת. תעשה לי טובה.

עם השר הזה יש פה צוות שלם שעוד עובד.

הוא צוות מקצועי, אבל הרבה - - -

לא רק זה, גם שיגעו אותי ולחצו עליי: בוא נספיק, כי עוד מעט אלקין הולך. אז עזבי אותך.

אני ביקשתי דיון פה ואושר לי על בית שמש לפני למעלה משמונה חודשים. ולא עשית לי עד היום. זהו. אתה מחכה שהדברים- - -

- - -

שלא צריך. לא צריך. הנה, את רואה, ידעתי שלא נצטרך.

ידעת. אתה, יש לך - - -

אמרתי לך אז שעד שאין ראשת עיר בבית שמש לא צריך להיות.

מעליזה לעליזה.

ראשת עיר שתבחר על ידי חרדים.

מעליזה לעליזה. בדיוק. כן, לעניינינו. בבקשה.

אני אנסה להימנע מלהתייחס לפוליטיקה.

כן, נכון.

זה התפקיד שלנו לעזור לך.

אוקיי. זה המכתב. קיבלתי העתק. תודה רבה. 5 ליוני 2018.

קיבלת העתק של המכתב, בעקבותיו - - -

זה היה רק אתמול, לא? מה זה היה 5 ביוני. רק אתמול, באמת.

בסדר. ארבעה חודשים. ארבעה-חמישה חודשים.

זאת אומרת, אתה צריך לדווח עוד שבוע.

איזה עוד שבוע? מה עוד שבוע? עליזה, מה קורה לך? תני לאנשים לדבר. אני לא מכיר אותך - - -

- - -

במושגים של הקצב של לקבל מכתב, למרות שיצא ב-5 ליוני, לעשות פה דיון אחרי חצי שנה.

טוב, עליזה, תודה רבה.

בואו נתקדם.

בבקשה, תמשיך.

מאז ה-5 ביוני, הצוות האסטרטגי של המשרד, סמנכ"לית האסטרטגיה והתכנון, גלית כהן, מובילה את המהלך שקודם כול הוא לנסות ולאתר את תמונת המצב הקיימת. זאת אומרת, איפה אנחנו עומדים עם ההחלטות מממשלה והתוכניות, כמו שהראיתי לכם לפניכן, ביחס לאותם יעדים. נכון, לקחת את הקיים ולא את הנובע מלמעלה, אבל לראות איפה אנחנו כבר היום עומדים מבחינת תוכניות. ראיתם דוגמה של זה.

הבנתי. מאה אחוז.

הדבר הבא בתור נושא מאוד חשוב - - -

זה נעשה או ייעשה?

זה נעשה עכשיו.

לא, הוא אומר לך - - -

לא, את זה הבנתי. אוספים את הנושא קיים וממפים, רואים - - -

מחברים.

כן, נו.

זה כבר התחלנו לעשות. אוספים וממפים מה קיים, רובו כבר קיים היום. רובו כבר נמצא אצלנו היום.

טוב.

הדבר הבא, וזה תהליך - - -

אבל, תעבירו בבקשה לוועדה רשימה של הדברים שאתם מחברים ל-SDGs, כדי שגם בממ"מ יהיה את זה, ויהיה ריכוז מסודר של הדברים שאתם באמת – לא מהחשיבה למעלה, אבל מהחשיבה למטה – מחברים לזה.

נעביר.

אבל, סליחה, חבר הכנסת קיש, מה שיותר חשוב זה לא אילו החלטות התקבלו. אנחנו מכירים שנינו מה קורה עם הרבה מאוד מהחלטות ממשלה, אלא מה נעשה עם אותה החלטה. זה לא מספיק רק שיש את החלטות.

בבקשה.

מה שאנחנו עושים היום זה לראות אילו החלטות ממשלה יש ומשתמשים במעקב, בקרה וביצוע של אנשי משרד ראש הממשלה על מה יושם ומה לא יושם.

אוקיי.

הדבר הזה ייצר לנו תמונת מצב של מה הוחלט, מה יושם ומה עוד צריך להיות מיושם, ומה הפערים, ה- white spacesקוראים לזה בניתוח אסטרטגי בעסקים. הדבר הבא – ואני חושב שהוא דבר שמסתתר בכל הדיונים – הוא שבסופו של דבר לא משרד החוץ ולא המשרד להגנת הסביבה הם הגופים המתאימים להוביל את המאמץ הזה. ואני אומר את זה בצורה הכי גלויה, עם כל הכבוד שיש לי לעצמי, מי שצריך לתכלל את הזה זה משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה.

רתמתי את משרד ראש הממשלה ואת המועצה הלאומית לכלכלה לנושא. ואנחנו עכשיו בדיונים על איך אנחנו באמת מסנכרנים את התהליכים, את החשיבה האסטרטגית שלהם עם החשיבה הזו, כדי שלא ייווצרו פה תהליכים מקבילים שאף פעם לא מסתנכרנים. אבי שמחון נרתם לדבר הזה ולכל הפעולות שאנחנו עושים עכשיו. אני מקווה מאוד שבפעם הבאה שאתם תבקשו עדכון, לא אני אשב פה, אלא מנכ"ל ראש משרד ראש הממשלה, או המועצה הלאומית לכלכלה, ישבו ויעדכנו. כי הם הגוף המתאים, שיש לו את הסמכויות, את הכוח, ואת היכולת לאגד את הממשלה כאחת. זה לא שאני בורח מאחריות, אבל אני חושב שזה הדבר הנכון למדינת ישראל.

אחרי שאנחנו מקבלים תמונת מצב, אנחנו יושבים ביחד עם המועצה הלאומית לכלכלה – ואנחנו התחלנו עם זה כבר עכשיו – לקבל מראש הממשלה את הנושאי הליבה בהם הוא רוצה להתחיל. לא נצליח לעשות את כל 17 הנושאים בפעם אחת. אנחנו רוצים שראש הממשלה יחליט על ארבעה, חמישה, שישה נושאים שבהם אנחנו רוצים להתחיל. אנחנו על בסיסם נגבש תוכניות עבודה הפעם מלמעלה. הפעם אנחנו נראה: אוקיי, אנחנו רוצים למגר את העוני, למגר את הרעב וכולי, עכשיו אנחנו נבנה תוכנית עבודה שמתבססת על מה שכבר עשינו, אבל נבנה את התוכנית מלמעלה – וכמו שציינה חברת הכנסת – ולתרגם אותם להחלטות ממשלה. הציפייה שלנו היא שעד ההצגה באו"ם ביולי 2019 נעביר מספר החלטות ממשלה שהפעם עם תוכניות לאומיות מלמעלה. נציג באו"ם את התהליך שעשינו פלוס כמה החלטות ממשלה שכבר בוצעו בתהליך הזה, וכמה דברים שכבר עשינו, שיהיו חלק ממה שהצגתי לפניכן. ומכאן ואילך נתחיל תהליך רב-שנתי, שנגיע למצב שבו הממשלה קיבלה החלטת ממשלה אסטרטגית על כל אחד מהנושאים האלה.

רגע, ישראל, אני מצטער קצת להיות פסימי פה.

זה חלק מהחיים.

כי אם אנחנו עוברים במהלך התקופה גם בחירות - - -

לא יקרה.

אז זה לא יקרה.

לא.

ולכן - - -

חשבתי שאמרת לא יקרה עד בחירות.

לא. התוכנית היפה הזו - - -

אה, אמרתי שאני לא אדבר על הפוליטיקה.

- - - יהיו בחירות - - -

התוכנית היפה הזו לא תקרה. עכשיו מה שאני שואל הוא למה אתם לא דוחפים. מה כוונה? אני לא יודע איך זה עובד עם מזכירות הממשלה ואיך הדברים, אבל לבוא ולבוא עם איזושהי הצעה שלכם מוקדם של שני החברים – עוד לא שמענו את יעקב – אבל שניכם לבוא ולהגיד מה אתם מסוגלים לעשות ולהביא, לא להביא תוצר גמור, להגיד – יש לכם חודש. חודש לקבל משהו, הנחיה מהממשלה. למה? כדי שאחרי שבחודש הזה זה יגמר, אתם תוכלו לעבוד חצי שנה ולעשות execution, כי אם תעבוד הפוך ותחכה להחלטת הממשלה כזו, לא יהיה.

אז עכשיו תחליט מה אתה רוצה. אני אומר לך בכנות, אני מאמין שאתם מסוגלים ללכת – לכו על, אתה יודע, תמיד זה חוק ה-80/20, לכו על הדברים שבקונצנזוס, לא על הדברים הבעייתיים. לכו על דברים שאתם מאמינים שיהיה קל להעביר, יהיה נכון לעשות כצעד ראשון קדימה. תנו הצעה, תנו למזכיר הממשלה ותקבלו הנחיות ממשלה תוך חודש, כי אחרת לא יהיה לכם. אני אומר לך בכנות, לא יהיה.

הכוונה היא בדיוק מה שאתה מדבר עליו. ולכן אני עושה את המיפוי של מה שקיים, כי ראש הממשלה מן הסתם ירצה לבחור את הדברים שבהם הוא כבר התמקד ועשה עבודה, כמו החדשנות, כמו הצמיחה הכלכלית, דברים שהיו נושאי מיקוד שלו, כמו החינוך האיכותי. נשלים את זה לתוכנית קוהרנטית. לעשות הצעת ממשלה לא לוקח שנייה. צריך לעבור בכל המשרדים, זה תהליך משפטי וכולי. אבל אם זה יכלול בעיקר דברים שכבר החליטו עליהם פלוס תוספות קטנות, יהיו לנו ביד בדיוק את מה שאתה מדבר עליו.

אבל לוחות הזמנים שלך צריכים להיות – כאילו, מה שאתה אמרת לי זה - - -

אני צריך להיות מסוגל שבסוף החודש הקרוב יהיו לי כבר מראש ממשלה את נושאי המיקוד שהוא החליט עליהם, ואני צריך עד סוף השנה הקלנדרית הזו שיהיו לי כבר טיוטות הצעות מחליטים. זה מה שצריך לעשות.

טוב. אני מקווה שתצליח.

רק משפט אחד, אני חייבת לרוץ - - -

כן, חברת הכנסת לביא.

יש לי הרבה מה להגיד, אבל רק משפט אחד. תראו, לא מעט פעמים באו"ם מתקיפים אותנו גם על הדברים הטובים שאנחנו עושים, גם בוועדות, גם אפילו בוועדה לשוויון הזדמנויות לנשים, ועוד ועוד, אחרי שאנחנו מציגים ומציגים. שורה התחתונה היא שאנחנו חוטפים עוד פעם בעיטה נגדנו. אני אומרת, שיש פה כלי נוסף – לא שאני מחזיקה גדולה באו"ם ולא שהוא בטובתנו, כלפינו – אבל עדיין יש פה כלי נוסף שראוי וכדאי, מעבר לכל הדברים שנאמרו פה – ואני מחזקת אותך ומקווה מאוד שתיקחו את זה בשתי ידיים, יש לכם צוות משובח – מעבר להכול, זו עוד הזדמנות לשפר את מעמדנו באו"ם. תודה רבה אדוני.

תודה.

אפשר רגע להתייחס לזה?

כן, אפשר. ישראל, סיימת? או יש לך משפט סיום?

לא, יש לי עוד - - -

אז אחריו אתה.

לא, אבל אני רוצה לענות לה.

לא, היא הלכה כבר.

תענה לה בדבריך. היא תראה בפרוטוקול.

חברים, פה אני קצת אחרוג ממקומי, אבל בכל זאת אני רוצה לתת הצעה. לכנסת יש תפקיד מאוד חשוב בנושא הזה. ובכלל, אני חייב להגיד לכם, ממעיטים בכוחן של ועדות. לוועדות יש כוח אדיר ויכולת שלהן לזמן כל מי שהם רוצים. ומשרדי ממשלה בהחלט מוזזים ומונעים כשוועדות מניעות אותם, ולכן אני חושב שיש פה כוח מאוד גדול. אני חושב שהכנסת יכולה להיות זו שעושה מעקב אחר כל משרד וממשלה, האם גיבשו תוכנית בכל אחד מהיעדים, נקבעו יעדים, והאם יש תוכנית ממשלתית ולחייב את אותם שרים ומנכ"לים שאחראים, לבוא ולהציג את התוכניות שלהם בלי לנתח מה החקיקה הנדרשת בשביל להשיג את אותם יעדים ותוכניות רבות-שנים. כי זה לא רק תקציבים, זה לא רק סבסוד ואכיפה, הרבה פעמים נדרשת חקיקה כדי להגיע לנושא הזה. יש לכם פה אחריות משמעותית. ומעקב אחר ביצוע ועדכוני התוכנית על בסיס שוטף.

עכשיו אני אזרוק פה רעיון, שאולי חלקכם תאהבו וחלקכם לא. לא הספקתי לעשות איתכם דיון עליו. אני חושב שיש מקום לחוק תוכניות אסטרטגיות במדינת ישראל. זה חוק שאומר שהממשלה צריכה להציג לכנסת בכל אחד מהמשרדים בנושאי הליבה, או לפי ה-SDGs, תוכנית לאומית ארוכת-שנים עם יעדים, כמו שאני הצגתי.

אבל זה יש לך – לא את החוק – אבל יש לך תוכניות עבודה שהמשרדים באים ומציגים.

לא, לא. זו תוכנית עבודה של שנה. אל תטעה, אני יודע על מה אני מדבר. בחוק אוויר נקי קבעו בצורה יפיפייה שהמשרד להגנת הסביבה יציג תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר פעם בחמש שנים, ושהיא תסתכל עשר שנים קדימה. זה שם אותנו בצד שמחייב אותנו לחשוב אסטרטגית. עכשיו תרחיב את זה לתפיסת הכנסת דוחפת את הממשלה לחשוב אסטרטגית. חוק תוכניות אסטרטגיות של המדינה יכול לעזור לדחוף את הממשלה, על גופיה, להציג תוכנית אסטרטגית ולעשות בקרה שנתית עוקבת אחר כל משרד, כל תחום לראות האם עומדים, לא עומדים ואילו שינויים עושים. בעיניי, זה כלי משמעותי לפרלמנט להיות חלק משמעותי ברשות המבצעת.

טוב.

מפקח. אנחנו לא חלק, אנחנו מפקחים על הרשות המבצעת.

תודה. אתה רוצה להגיד משהו, תומר?

כן, כן.

אני מתנצלת, אני יוצאת להלוויה.

בוועדת הרפורמות יש - - -

כן, בבקשה, חברת הכנסת רוזין.

אני לא רוצה לנאום. אני רוצה להגיד שהנושא הזה מאוד-מאוד חשוב, בעיקר באמת בפורומים בין-לאומיים שאנחנו נמצאים בהם בכל מקום. תומר, היועץ המשפטי של הוועדה, צדק בעניין. אנחנו נמצאים, שואלים אותנו על יישום החלטות שלא מיושמות, לא מאומצות על ידי המדינה. אני חושבת שזה לחלוטין, כמובן, תפקידו של משרד ראש הממשלה, אבל אני חושבת שזה לגמרי תפקיד הכנסת. טוב שהרמת את העניין הזה. זה לא מחויב המציאות, דרך אגב, שזה ועדת הפנים. אבל כן מחויב המציאות שהכנסת תבצע פיקוח על הממשלה בעניין הזה.

למה? לאיזו ועדה את חושבת? זה לא נראה לך - - -

לא, אני לא אומרת את זה מתוך תחרות.

לא, אני חושב שאולי את רוצה להציע משהו. אני לא יודע.

אתה יודע, היו הצעות בתחילת הכנסת הקודמת אפילו על איך עושים reshuffle של כל הוועדות בכנסת. יש הרבה אי סדר וחוסר הגיון, ויש ועדות שעוסקות בלושה-ארבעה משרדים ממשלתיים, ויש כאלה שעוסקות במשרד אחד. ואנחנו יודעים גם על העומסים השונים. אני לא נכנסת לזה. אבל יש הרבה מאוד, דרך אגב, מחקרים ומאמרים שנכתבו גם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ואחרים, שהציעו הצעות כאלה ואחרות.

יש גם שינויים שצריכים להיעשות במשרדי הממשלה. למשל, ברוב מדינות המערב משרד הבריאות והרווחה הם לא משרדים שונים, אלא אותו משרד, מכיוון שהנושא הוא מעורב וצריך לעבוד ביחד. והרבה פעמים אני נתקלת, בעבודה שלי מול משרד הבריאות והרווחה, בחוסר חיבור משמעותי ונכון עבור האזרחים.

לכן, אני אומרת שזה לא מחויב המציאות ועדת פנים, לא בגלל שאני מערערת על כך שזה לא המקום, חבר הכנסת קיש, אלא מכיוון שמישהו צריך להרים את הכפפה. טוב שהרמת את הכפפה. צריך להוביל את הדבר הזה מתוך הכנסת, כי כן לממשלה תמיד יהיו דברים יותר דחופים על סדר היום. ואנחנו צריכים להיות מפקחים. וזה יכול לעזור לכולנו. אם נראה ראייה אסטרטגית, אז בסופו של דבר גם אחר כך אנחנו נצליח ליישם פה דברים בצורה הרבה יותר הלימה. תודה. סליחה שאני הולכת, יש הלוויה.

תודה. "הלימה". יעקב הדס - - -

רגע.

כן, תומר.

אני רוצה להגיד משהו למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. כדי שהכנסת תוכל למלא תפקיד של פיקוח אפקטיבי בעניין הזה, צריך להיות לה כלי שעליו היא מפקחת או משהו שעליו היא מפקחת. כל עוד אין החלטת הממשלה לפחות שבעצם מגדירה את התהליך, מגדירה איך ישראל נערכת למימוש ה- SDGs ברמה האסטרטגית, כמו שאדוני אומר, יהיה לכנסת קשה לבוא בטענות למשרדים אם הם לא יציגו בפניה דברים כאלו ואחרים. כי יגידו: אנחנו לא מחויבים לשום דבר, הממשלה לא חייבה אותנו. רצון טוב יש אולי בחלק מהמשרדים, אבל לכנסת יהיה קשה לפקח על פעולה שאין עליה איזשהו ציר או בסיס יסודי שבו הממשלה בעצם מאמצת איזושהי מדיניות ברורה והליך סדור למימוש היעדים האלה.

לכן, הצעד הראשון שאתם, כמי שמוטל לעליכם לקדם את העניין, צריכים לעשות הוא להביא החלטת ממשלה, להביא הצעת מחליטים בהקדם האפשרי שבה התהליך, שאדוני דיבר עליו, יעוגן בהחלטת ממשלה לפחות, כדי שהכנסת תוכל למלא את תפקיד הפיקוח על אם המשרדים השונים ממשים את מה הממשלה החליטה. כל עוד זה לא קיים, יהיה מאוד קשה לכנסת לפקח.

טוב. משרד החוץ. בבקשה. יעקב הדס.

תודה. אני רק רציתי לענות לחברת הכנסת לביא ובזה אני אפתח את הפרזנטציה הקצרה שלי. הסיפור הוא כבר לא רק משהו שהוא אינטרס לאומי של כל מדינה ומדינה. אנחנו מדברים על משהו שהוא גלובלי. אנחנו מדברים על ניסיון שנעשה עכשיו על ידי הקהילייה הבין-לאומית לעצב מחדש את מסגרות החיים, התרבות כלליים לקראת הדורות הבאים בגלל כל מיני שינויים שהעולם עובר. לא רק שינויים אקלימים, אלא גם שינויים אחרים.

אגב, אם יש משהו בעולם שאנחנו נראים במאה אחוז חיוב ללא שום ifs and buts, זה הנושא הזה גם באו"ם וגם בכל מקום בעולם. אני עוד מעט 35 בשירות החוץ. אני מעולם לא נתקלתי במצב שבו בכל מקום שאנחנו באים עם הנושא הזה של קיימות אנחנו מתקבלים בברכה, כי ישראל נראית כמדינה תורמת נטו, כי ישראל נראית כחלק אינטגרלי מהפתרון. וזה לא רק בנושא הסביבה – או בואו נתחיל בנושא הסביבה –אלא גם בשני המרכיבים האחרים של הקיימות, כי לקיימות, כפי שכבר ראיתם, יש שלושה מרכיבים: ערכים חברתיים, ערכים כלכליים וערכים סביבתיים, כששינוי האקלים הוא רק חלק מהערכים הסביבתיים. וישראל נראית כחלק מהפתרון לכל דבר ועניין.

עכשיו למעשה ראש הממשלה החליט על שינוי דרסטי במדיניות שלנו בכל ההתייחסות לסיפור הקיימות. אנחנו הפכנו, או הופכים לשחקן פעיל. אנחנו הופכים לשחקן פעיל משלוש סיבות עיקריות. אחד, כי הנושא הזה מעסיק יותר ויותר את סדר היום הבין-לאומי. בכל מקום נתקלים בזה. אגב, מי שמתעסק קצת בטוויטר, תסתכלו למשל – אני בדקתי את זה במחקר עצמי – כמה אחוז מהציוצים של מזכ"ל האו"ם מוקדשים לכל בעיות העולם, וכמה אחוז מהציוצים של מזכ"ל מוקדשים לבעיות של קיימות, לאו דווקא לאיכות הסביבה.

השאלה היא כמה אנשים רואים את הציוצים של מזכ"ל האו"ם.

תראי, את נוגעת בבעיה שאני תכף ארצה – אומנם זה לא תחום העיסוק שלי – אבל אני ארצה לגעת בבעיה, כי הבעיה של כולם בכל העולם היא שכל הסיפור הזה זה נורא אינטלקטואלי וזה נחלתם של מעטים מאוד.

אקדמיה. אקדמיה.

את יודעת, של האליטות בכל מקום. לא רק בישראל ומעבר לארגונים החברתיים. הבעיה היא איך אנחנו מביאים את הבשורה לאדם הפשוט, כי בסופו של דבר בקיימות רובנו עושים את כל הדברים ממילא, רק שאנחנו לא רואים את התמונה הכוללת. אבל בכל מקרה, יש פה שינוי. אנחנו יכולים כרגע בהשתתפות לעצב את המדיניות לדורות הבאים במקום שזה רלוונטי מבחינתנו, וכדאי שנהיה שם.

הדבר השני הוא האינטרס ההסברתי, התדמיתי, כי התדמית שלנו בנושאים האלה היא תדמית מאוד חיובית. והאינטרס השלישי הוא האינטרס הכלכלי. יש כאן הרבה מאוד כסף שמונח. רק לסבר את האוזן, בנושא האקלים על פי הסכם פריז מ-2020, כל שנה העולם המפותח אמור להקצות בערך 100 מיליארד דולר לטיפול באתגרים של האקלים. זה כסף שהרבה חברות ישראליות, עם הידע שלהן והיכולות המוכחות שלהן, יכולות לעשות בזה שימוש לטובתנו אבל גם לטובת העולם.

בפועל מה שאנחנו עושים – ישראל דנציגר כבר הזכיר – אנחנו נערכים כרגע. תאריך היעד הוא יולי 2019, ששם אנחנו נציג את דוח הקיימות הלאומי. המטרה, כפי שאני רואה אותה, והיא לא שונה בהרבה מהצורה שהמשרד להגנת הסביבה רואה אותה, זה שהדוח הזה לא יהיה one of, כלומר, הדוח אמור להיות דוח שנותן תמונת מצב עד כה. אני מוסיף את הרעיון של ישראל – איפה אנחנו, מה ראש הממשלה רוצה, אילו דברים הוא רוצה לפתח בראיה אסטרטגית לשנים הבאות. וזה יהיה המכנה המשותף להידיינות ולעבודה מתואמת של כל הגופים הרלוונטיים במדינה.

מה לוחות הזמנים שאתה רואה לנגד עינייך?

קודם כול, יש לנו את יולי 2019. ומיולי 2019 אז צריך להתחיל לרוץ קדימה. אני מאוד מקווה.

ביולי אתם מציגים.

ביולי אנחנו מציגים את זה באו"ם.

מה?

אבל מה אתם מציגים בדיוק? את המצב הקיים רק או גם מה היעדים של ישראל?

הכול. הכול. יש לאו"ם פורמט - - -

ציינתי שאנחנו שואפים להגיע להחלטות שכבר נציג שם שהחלטנו והתחלנו לעשות.

בדיוק.

כן, אוקיי.

לאו"ם יש איזשהו פורמט. הפורמט הזה אמור להציג את מה שיש עד היום בכל דבר ועניין. אבל הם היו רוצים גם לראות איך אנחנו רואים את העתיד. ומדובר על דוח שיכול לנוגע משהו בין 200 ל-400 עמוד, שזה דוח למקצוענים. יש מישהי אנליסטית שעוסקת בתכלול הדוח וכל משרדי הממשלה – כבר שמעתם על זה – כל משרדי הממשלה הרלוונטיים עובדים עם הצוות, וכל אחד אמור לספק את הנתונים. וכמו ישראל דנציגר אמר, אנחנו מקווים גם שתהיינה החלטות, שזה יגובה גם בהחלטות ממשלה ואז יש לזה גם משקל מעבר לפרזנטציה באו"ם. ואחרי זה, זה יהיה הבסיס, כי כיום בארץ כולם מתעסקים בזה. הממשלה מתעסקת עם זה, אבל זה בנפרד. הכנסת מתעסקת עם זה, אבל בנפרד.

העולם האקדמי, ארגוני החברה האזרחית שנמצאים פה והם תכף ידברו, ו-last but not least, הסקטור הפרטי שיש לו אינטרס אולי הכי גדול מבין כולנו שאנחנו נהיה בפנים, כי בקטע הכלכלי, דפוסי הפעילות משתנים. חברה ישראלית שתרצה לזכות במכרזים בין-לאומיים – גם באפריקה, כי מי שממן את זה אלה קרנות – היא תצטרך לעמוד בסטנדרטים מסוימים. שלא לדבר על כל אותם קרנות הון סיכון או קרנות השקעה שנקראות Impact, כל אלה שמשקיעים רק בפרויקטים שהם מעבר לכיס, כי אלה לא ארגוני צדקה, יש להם גם משהו לנשמה. זה העולם שאנחנו הולכים אליו, והוא כבר פה.

אז אנחנו קפצנו על העגלה הזאת בשלב שאנחנו יכולים להשפיע ולמצב את עצמנו. אז אני אומר שהכול מתמקד ביולי 2019, ובספטמבר 2019 באופן חריג- - -

יעל, תחליפי אותי, בבקשה. תודה.

(היו"ר יעל כהן-פארן, 12:48)

ספטמבר 2019, במסגרת דיוני העצרת הכללית של האו"ם, תהיה פסגת מנהיגים לנושא קיימות. פה אנחנו עוד לא יודעים, רב הנסתר על הנגלה, כי האו"ם עצמו עוד לא החליט. אבל זו יוזמה של מזכ"ל האו"ם שבשנה הרביעית – כי זה 2019 זה ארבע שנים מאז שאג'נדת 2030 אושרה – יהיה איזשהו דיון במטרה לנסות ולראות לאיפה אנחנו הולכים מעכשיו. כי כבר יש כמה מסקנות מאוד בולטות, ובזה אני אסיים. המסקנה הבולטת היא שגם כשיש התקדמות במקומות מסוימים, אז אחד, הפוליטיקה המקומית עדיין גוברת על האינטרס הכללי. למשל, בנושא של איך אנחנו מיישמים את הסכם פריז. והדבר השני, שהוא לא פחות חשוב, הוא שהמודעות בציבור היא לא גדלה. אני מדבר כרגע גם על מדינות מפותחות. גם באירופה, שהם כולם אלופי הקיימות, האדם ברחוב לא מבין בזה, הוא לא יודע.

בדיוק. איפה עושים את זה. כן.

כשאומרים לו שינוי אקלים אז הוא מתעורר. זהו. אני חייב לרוץ לשדה תעופה.

תודה רבה יעקב. אני רוצה ככה – גם מחליפה כרגע את היושב-ראש – גם להגיד כמה מילים וגם באמת לברך גם על עצם הקיום של הדיון הזה והקיום של התהליך הממשלתי, שאני באופן אישי, נגיד, לא הייתי מודעת אליו. ואני רק יכולה לקוות שהוא יוליך אותנו קדימה, כי בצער אני אומרת את זה, מדינת ישראל באמת מאוד-מאוד חלשה – ומאוד-מאוד חלשה זה באנדרסטייטמנט – בכל התכנון האסטרטגי.

אם תסתכלו על התוכנית "ישראל 2020", שאנחנו אוטוטו מגיעים אליה, שנכתבה ב-1995 על ידי מומחים עצמאיים מהטכניון. פרופ' אדם מזור היה בראש המתכננים, פשוט כמה יוזמים שאמרו: וואלה, צריך פה איזושהי תוכנית, איזושהי הסתכלות אסטרטגית, והרימו את הכפפה, מה שנקרא. הממשלה לא עשתה. מאז אני לא יודעת על תהליך דומה בחברה האקדמית. אולי יש כאן אנשים שיציגו, אבל זה כל כך נדרש שהממשלה תעסוק בזה. יש לנו מדינה, אנחנו כבר בני 70. אני מקווה שנחיה פה לפחות עוד 70 שנים, כמובן הרבה-הרבה יותר, לנצח נצחים, אבל צריך להסתכל קדימה ולראות איך מגיעים לשם ומה קורה פה עוד 50 שנה, לא רק עוד שנה ושנתיים.

אני באמת אעביר כאן את הרשות לדוברים הבאים, אבל אני רוצה גם להעלות מורכבות שבעצם יגעו בנושא הזה. הוא הרי מכיל המון-המון דברים: גם עוני, גם נשים, גם צמצום פערים, גם חדשנות, סביבה. דווקא לפעמים זה מעין קצת, בעיניי, "תפסת מרובה, לא תפסת", אוקיי? כי לדבר על הנושא הזה בראיה הכי הכי מלמעלה לא מדבר לאף אחד, אבל כשמדברים על נשים הרי זה בכותרות, כשמדברים על עוני זה בכותרות, כשמדברים על בריאות זה בכותרות. צריך לראות איך מחברים את הדברים האלה ברמה היום-יומית לאנשים שיבינו. וברמה הפעולתית של משרדי הממשלה לכוון את כל הפעולות שלהם, שעוסקים כבר בנושאים האלה, לכיוון של יעדים של פיתוח בר קיימא.

יש כאן רשימה של דוברים, ברשותך, אני יכולה לשנות אותה, אם אפשר? ולתת למנכ"ל "מרכז השל", ויקטור וייס. בבקשה.

שלום, ברוכים הבאים. אנחנו רואים במהלך של ה- SDGsככלי מאוד משמעותי לרתום את החברה האזרחית בתהליך הזה יחד עם שותפים נוספים. "מנהיגות אזרחית" שנמצאים כאן, המנכ"ל של "מנהיגות אזרחית", אני אשמח שגם הם יוכלו להציג את המהלך מנקודת המבט שלהם. ו"איתך-מעכי", שגם הם משולבים בתהליך. ובעצם יש פה ניסיון לרתום את החברה האזרחית, כי השיח הזה של ה- SDGsהוא לא רק אתגר של הממשלה, הוא גם אתגר בחברה האזרחית. ואנחנו מבינים את החשיבות של החברה האזרחית להיות חלק מהתהליך, שפה ככה הציגו אותו.

ואנחנו נערכים כבר מחר לקיים סמינר, יום עיון בנושא של SDGs למנכ"לים ובכירים במגזר השלישי. אנחנו צופים כ-150-120 משתתפים מחר בכנס. וזה החלק הראשון למהלך יותר רחב שאנחנו מכוונים.

תודה. רק יש לי שאלה: אתם מכינים את העבודה של החברה האזרחית בשביל שיהיו חלק מהתהליך. האם התהליך פתוח לקבל את החברה האזרחית?

אז אנחנו בדיוק שואלים את השאלה הזאת: מה בדיוק התפקיד שלנו כחברה אזרחית בתהליך הזה. ואנחנו בדיאלוג גם עם המשרד להגנת הסביבה וגם עם משרד החוץ כדי להבין מה מקומנו.

אוקיי.

אבל ברור לנו שקודם כול יש לנו עבודה לעשות כחברה אזרחית. קודם כול, להעלות את המודעות של החברה האזרחית לעיסוק בנושא הזה, אבל גם זו הזדמנות של החברה האזרחית כדי לייצר שיתופי פעולה בינינו לבין עצמנו. גם בתוך החברה יש את הנתק, את ההסתכלות הדיספלינרית. כל אחד מקדם את האג'נדה שלו, את הנושאים שלו. וה- SDGsזו פלטפורמה מעולה לייצר חשיבה מערכתית ושיתוף פעולה בין המגזרים. וזה אחד היעדים שלנו בתהליך שאנחנו מנסים לקדם בתוך החברה האזרחית.

אוקיי. תודה. טל אשכול, משרד ראש הממשלה? או שנציג אחר, יש כאן שני נציגים. אולי קודם המועצה הלאומית, יובל אדמון, ואחריו את. כן, בבקשה, יובל. אם אפשר לשמוע איפה אתם בסיפור? האם אתם באמת מתכללים את זה? מה התפקיד?

אוקיי. אז קודם כול, תודה על ההזמנה. אני יובל אדמון, ראש אגף בכיר אסטרטגיה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה.

אחד החכמים במדינת ישראל.

קודם כול, אני חושב שזאת יוזמה מאוד מבורכת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ וזה מאוד יפה בעיניי, בעינינו, שמרימים את הכפפה ככה. זו לא פעם הראשונה, אגב, שהמשרד להגנת הסביבה דוחף דברים מהסוג הזה. היה בעבר גם – יש כאן אנשים שעסקו בנושא של מדדי איכות חיים, אני לא יודע מי זוכר את זה, לפני כמה שנים – גם כן באו עם אמירה שצריך בעצם למדוד לא רק תמ"ג, אלא להסתכל על מגוון אלמנטים של איכות חיים. ונעשה תהליך ממשלתי מאוד-מאוד גדול עם החברה האזרחית שהניב בסוף גם כן רשימה של מדדים שקצת, אגב, מזכירים חלק מהמדדים של ה-SDGs.

אני אתחיל מהשורה התחתונה. אנחנו בתוך תהליך של למידת הנושא עם הצוות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ. והדבר הזה ילך ויתקדם ככל שהזמן יעבור.

רק שאלה. הזכרת את התהליך הקודם, אני זוכרת אותו, זה עדיין מתקיים התהליך? או שכשאנשים כבר עברו מתפקידם - - -

זה תהליך שבעצם הסתיים.

הסתיים. לא, אם זה משהו on going, צריך לבדוק איפה אנחנו נמצאים כל הזמן.

הלמ"ס מפרסם כל שנה.

נכון. הלמ"ס מפרסם.

כל שנה. אוקיי.

אה, באמת?

כן.

כן, כן. מסתבר.

טוב, מסתבר, יובל.

נראה לי שאפילו קראת, אה.

פשוט התחלתי להגיד - - - את הנושא ה-SDGs, שהגיע אלינו לאחרונה יחד עם הצוות של המשרד הגנת הסביבה ולהבין איך הדברים משתלבים, ואנסה לצלול לתוך את הסיפור של האסטרטגיה, כי זה בדיוק מסביר את הסיפור. נאמרו הרבה דברים על יש אסטרטגיה אין האסטרטגיה. מי שככה בתוך התחום הזה מכיר שמ-2012 בעצם ממשלת ישראל קיבלה החלטת ממשלה להיכנס לנושא הזה של האסטרטגיה כלכלית-חברתית. יש בעצם אגף שאני עומד בראשו בתוך המועצה, פורום של סמנכ"לי האסטרטגיה, שחלקם יושבים פה, אגב, בכל משרדי הממשלה.

אחד הדברים שאנחנו עושים זה מגבשים הערכת מצב אסטרטגית-כלכלית-חברתית לכל ממשלה כשהיא נכנסת, 30 יום אחרי שהיא נכנסת.

לכל משרד? או לכל ממשלה?

זו הערכה ותמונה כלל לאומית, בסדר? של כל הממשלה. לכן, אגב, יש הרבה דברים משותפים עם מספר משרדים, כמו שדובר פה.

אתם מפרסמים את זה, או שזה משהו פנימי?

אז זהו. הדבר הזה הוצג. זה קרה כבר פעמיים, ב-2013 לממשלה, אבל ב-2015 זה פורסם, קיים באינטרנט. העלינו סרטונים אפילו של פרופ' קנדל, שמציג את זה. ב-2015 הדבר הזה לווה ב-7 החלטות מממשלה שהתקבלו באותה ישיבה. לפני מספר חודשים פרסמנו אפילו דוח שעוקב אחר יישום. יש שם 21 תתי סעיפים, נקרא לזה כך, בתוך 7 החלטות הממשלה האלה על יישום של מהלכים אסטרטגיים מבחינת ממשלת ישראל, שאימצה את הערכת המצב כולה. לרוב, זה מדבר באמת – אני אגיד, כשמסתכלים על האסטרטגיה כיום לפחות, אנחנו מסתכלים בעיקר על טווח של 15-5 שנים קדימה. בין היתר, כי אחרי שמתקדמים ל-20 ו-30 שנים קדימה, האי וודאות כל כך גדולה שמאוד קשה לתכנן. אבל הפעולות שנעשות הן ברמה של קדנציה, כי קשה לבוא לשר מסוים בתחילת הקדנציה ולהגיד לו: בוא, תעשה משהו במשך 10 שנים.

זאת הבעיה. אבל המועצה נמצאת שם, לא משנה מי השר. לפעמים מתחלף היו"ר שלה, אבל לא משנה מי השר או ראש הממשלה. דווקא זה התפקיד של המשרדים לייצר את התוכניות האלה, שהן קצת יותר ארוכות טווח.

אז אני אומר, התוכניות מסתכלות על 15-5 שנים קדימה. אבל הפעולות הן פעולות שאפשר לבצע עכשיו. בין היתר, אנחנו כן דמוקרטיה פרלמנטרית. זו בעיה ידועה. מי שמסתכל על התוכניות האסטרטגיות ברחבי העולם, בדמוקרטיות פרלמנטריות לרוב טווחי הזמן של הפעולות הם יותר קצרים, כי יש בחירות ואנשים נבחרים. וזה קשה. ויש ריבוי מפלגות. סינגפורים מצוינים בתחום האסטרטגי, כי אין שם את הדאגה הזאת מבחינתם, ולכן אומרים מה שהיה הוא שיהיה, אבל נתקדם. אנחנו מברכים על המצב השונה אצלנו, אבל יש לנו גם אילוצים.

כן. יש לו חסרונות, אתה אומר. אבל השאלה היא – בארצות הברית לא עושים תוכניות? גם שם יש דמוקרטיה.

אני אומר, בהרבה מקומות עושים תוכניות.

עושים המון תוכניות מאוד ארוכות טווח. ל-20, ל-50 אפילו, או 40 שנה, אם אני זוכרת.

אז בתחומים מסוימים, נגיד, בתחומי התשתיות הרבה יותר קל לתכנן לטווח יותר ארוך, כי אלה דברים שבאמת לוקחים המון זמן. אבל תגידי לי – וזה הדיון שכולנו מכירים היטב – איך, למשל, מערכת החינוך צריכה להיראות בעוד 15 שנה? לא עוד 50 שנה. אני רוצה לראות מי יודע לעמוד מאחורי האמירה של איך ייראה שוק העבודה העתידי, מה הדברים שצריכים להשתמש בהם. זה מורכב.

אוקיי. אז איפה הדבר הזה עומד, ה-SDGs?

זהו. בדיוק. החיבור ל- SDGsהוא בדיוק זה שאנחנו – ה- SDGsבעצם, אם אני מבין נכון, ואנחנו כאמור לומדים אותו, זה איזשהו תפריט. יש המון-המון מדדים, יעדים שאפשר להתייחס אליהם. חלקם, אגב, פחות מתאימים לישראל, יותר מתאימים למדינות מתפתחות. כל מיני דברים. אנחנו בעצם צריכים לראות איך הדבר הזה משתלב עם הערכת המצב האסטרטגית, עם האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של הממשלה. וצריך לעשות סנכרון מיטבי בין הדברים. זאת אומרת, זה לא שעכשיו אנחנו אומרים: האו"ם על שלל ה-169 מדדים, אם אני זוכר נכון, זהו זה מה שממשלת ישראל עושה. מצד שני, אנחנו גם לא אומרים: אנחנו יודעים הכול ומה שרואים באו"ם הוא לא נכון, אלא מחפשים איפה משלבים את זה. וזה באמת קשור לדגשים של ראש הממשלה, שמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כבר דיבר עליהם.

מבחינה מינהלית אפילו, אתם מרכזים את העבודה על זה? אתם מרכזים צוותים בין-משרדיים ואתם יודעים איפה זה עומד?

אני אתייחס לזה.

אוקיי.

אז יובל, אפשר?

אז יובל, רגע, סיימת?

עוד רגע אחד רק. אז הדבר הזה צפוי בעצם – בגלל שיש פורום של סמנכ"לי האסטרטגיה של כל המשרדים שאנחנו מרכזים, כרגע אנחנו לומדים את הדבר הזה. הוא צפוי להגיע לפורום הזה בשבועות הקרובים, ואז אנחנו נראה בעצם מה המנגנון הנכון לקדם את זה. יש כל מיני תתי היבטים שקשורים לסוגיות ספציפיות, אבל איך ממאמצים כממשלה את כל הסיפור של ה- SDGsזה עוד בתהליך הלמידה. אני לא יודע להגיד היום מה בדיוק יהיה המנגנון.

אוקיי. תודה. כן, טל אשכול.

אני טל אשכול, ממשרד ראש הממשלה, מהאגף הכלכלי. קודם דיברו כאן על משרד ראש הממשלה כגורם מתכלל, גם שירי בסקירה וגם כאן. ובאמת אנחנו מתפרצים לדלת פתוחה מבחינת התהליך שאנחנו כרגע עושים. אנחנו בעצם רצינו לקבל – למרות שיש הרבה מאוד הגיון בזה שמשרד ראש הממשלה יעשה את זה – רצינו לקבל מהממשלה סמכות. אז בעצם העברנו ביולי החלטת ממשלה 4021, שמדברת על קידום הפעילות הישראלית בתחום הפיתוח הבין-לאומי, אוקיי? שבעצם כמובן ה- SDGs הם חלק מתחום הפיתוח הביו-לאומי.

במסגרת החלטה זו, אנחנו הקמנו ועדה בין-משרדית – כמובן, עם המנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ועם המנכ"ל משרד החוץ וכל המשרדים הרלוונטיים – שבין השאר, היא מגבשת אסטרטגיה לתחום הפיתוח הבין-לאומי כשאחת המטרות – יש מספר מטרות שהגדרנו – אחת מהן - - -

רק הבין-לאומי.

מה?

מבחינתכם, רק הבין-לאומי. מה מוגדר כפיתוח הבין-לאומי?

זה בעצם הפיתוח שמתייחסים אליו ב-SDGs.

לא. ה- SDGsמתייחסים לפיתוח של מדינת ישראל.

פנימי בעיקר.

בעיקר פנימי. זה שיש הסכם בין-לאומי, זה נכון, אבל הוא מאוד רחב. אבל מה זה פיתוח בין-לאומי? מיגור העוני זה אצלך, לא בעולם.

אין בעיה.

חוץ מזה, אם את במדינה שאין בה עוני, את גם תתרמי למדינות עניות.

לא. אז שנייה, תני לי להגיד. אני כן רוצה להגיד שאנחנו לקחנו את תחום הפיתוח באמת לא יחסית לישראל, אלא ביחס למדינות אחרות. אוקיי? לסייע בנושא הפיתוח הבין-לאומי שמדינות צריכות - - -

אוקיי. אז רק סיוע חוץ.

רגע, שנייה אחת. נכון.

זאת הראיה של ראש הממשלה? שכל ה- SDGsרלוונטיים לסיוע חוץ?

לא. זה, כמו שיובל אמר, בעצם זו האסטרטגיה של ראש הממשלה לעמידה של ישראל ב-SDGs. הוועדה שלנו עוסקת בתחום מסוים. אני רק אומרת שבמסגרת העבודה הזו על הפיתוח הבין-לאומי אנחנו גם לוקחים אחר כך את הדיווח – בתקווה בשנה הבאה יש לנו ועדה פרמננטית, ובין השאר, ניקח את הדיווח לאו"ם על הסיוע של ישראל לעמידה ב- SDGsגם אלינו, לתחום של הוועדה.

אוקיי.

זה מה שאני אומרת. כן יש לנו איזשהו מנגנון. אז אם כבר מדברים כאן שרוצים, יש לנו כבר מנגנון שיצרנו לתחום הרלוונטי.

זה לא רלוונטי. לא, זה לא נכון. ממש לא נכון.

אבל זה לא התחום הרלוונטי כמעט. ואתם רואים את זה בצורה קצת מעוותת, אני חושבת. אתה רוצה לומר משהו?

אני חושב שמה אמרה גברת אשכול כאן יש בו מידה מסוימת של אי הבנה של התהליך שהאו"ם מצפה. ישראל הייתה שותפה להחלטה שהתקבלה באו"ם, אגב, לגבי יעדי הפיתוח. הפיתוח הבין-לאומי הוא אולי אחד המדדים - -

כן, בדיוק.

- - מתוך 169, לצורך העניין. 99% או – אני לא יודע, לא באחוזים, לא אגיד באחוזים - - -

כן, נושאי רוחב, לצורך העניין, אבל זה חלק.

כן, כן. אבל הוא אחד מתוך 17, בסדר? לצורך העניין. רוב הנושאים ועיקר הפעילות המצופה מכל מדינה היא בתחום הפנימי ובבעיות שמטרידות אותה. אגב, אין ציפייה שכל המדינות יעסקו בכל היעדים. להפך, הציפייה של האו"ם ושל כל המדינות היא שכל מדינה תבחר לעצמה את היעדים שמתאימים לה. מדינה שאין בה רעב, לצורך העניין, לא צריכה לטפל ביעד פנימי של מיגור הרעב, לצורך העניין.

אבל מדינה שיש בה עוני ניכר אולי תבחר במיגור העוני כיעד מרכזי שלה. כל מדינה מצופה לקיים חשיבה מעמיקה בשאלה: אילו יעדים היא בוחרת לעצמה בסדר העדיפויות הפנימי שלה. הייחוד של היעדים האלה שנקבעו באו"ם הוא שמדובר ביעדים שכל מדינה מאמצת אותם באופן וולונטרי לי הצרכים והמדיניות שלה. כמובן שנקבעו יעדים מדידים והשוואתיים וכולי, אבל המפתח הוא שכל מדינה בעצם תקיים חשיבה ותבחר לעצמה את אותם יעדים שהיא חושבת שחשוב לקדם אותם בתוכה.

תודה על ההבהרה, תומר.

אם יורשה לי, רק להבהרה.

רק לסיום. אם אני מבינה נכון, את תיארת שהקמתם איזשהו מנגנון - - -

בדיוק.

זה שלטעמנו הוא לא בפוקוס של ה-SDGs. הביקורת הועברה. אבל את אומרת: הקמנו מנגנון, אנחנו יכולים לנצל אותו גם לדברים אחרים.

בדיוק. זה מה שאני מנסה להגיד. הקמנו מנגנון, אנחנו מאוד בקיאים עכשיו בתחום של ה- SDGs חד משמעית, כמו שאתם אומרים, לתחום החוצה, לא רק פנימה, לתוך ישראל. ומה שאני מנסה להגיד הוא שאם דובר על איזשהו מנגנון, אז יש לנו איזשהו מנגנון שאפשר לראות איך אפשר לרתום אותו - -

מצוין.

- - לנושא הזה, שהוא מאוד-מאוד גדול כמובן, אבל שיכול להשיק מבחינה נושאית להתעסקות של המשרד, של כלל המשרדים, ב-SDGs. זו כוונתי. זו לא כוונתי שעכשיו בעצם הוא מטפל בזה, אלא שאפשר לראות איך אנחנו בעצם משתמשים בזה, בעובדה שזו הייתה תחת הממשלה, ואת הסכמה ואת ההתמחות הנושאית שאנחנו מפתחים בקרב המשרדים, לנושא.

אוקיי. תודה. אני רק באמת רוצה - - -

אפשר שאלה?

רגע, שנייה, לא. אפשר לקבל זכות דיבור.

אני גם באמת רק רוצה להגיד, טל, שאני לא מבטלת, כמובן, את החשיבות של הסתכלות החוצה ושישראל תיקח חלק במאמץ להפוך את העולם למקום טוב יותר. יש לנו הרבה מה לתת לעולם, אבל לא לשכוח את עניי עירנו, מה שנקרא, ולצערי, לפעמים אנחנו שוכחים אותם.

ליאור פינקל-פרל, בבקשה.

אני אגיד רק במילה, כי אני מבינה שאנחנו לקראת סוף הדיון. כמו שוויקטור הציג, החברה האזרחית כבר נערכת למהלך משל עצמה. זאת אומרת, לחברה האזרחית מאוד חשוב לקדם את יעדי ה-SDGs, להעלות מודעות לנושא ולפעול בצורה אינטגרטיבית והוליסטית בין היעדים. לקדם את האינטגרטיביות ואת ההוליסטיות של היעדים.

אנחנו בעצם מבקשים מאיזה מנגנון שיוקם – מהמנגנון הקיים כמובן או מהמנגנון שיוקם כגוף מתכלל במשרד ראש הממשלה – לייצר שקיפות, פתיחות גם למנגנון של החברה האזרחית, גם למה שכבר קיים כרגע בשטח, ובעיקר לפרסם את התהליך עצמו, את הדיונים של התהליך ומה הכיוון לקראת הדיווח ביולי, כי חשוב לנו לקחת חלק בזה.

אוקיי. תודה רבה. הצטרפה אלינו גלית כהן, סמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ומחליפה את ישראל דנציגר. כן, משרד הבינוי והשיכון, אריאל פרטוש, בבקשה.

תודה. אמנם הייתה לי מצגת, אבל אני רואה שאנחנו קצרים מאוד בזמן. אני אקצר בדבריי ואומר כמה מילים. המשרד שלנו מתכוון לקחת את הפלטפורמה הזאת של ה-SDGs, כמו שיעקב הדס דיבר על זה מקודם, ולהסתכל על זה מעבר. להסתכל על זה כאיזושהי מסגרת מוסדרת של פעילות המשרד שלנו ל-2020, ל-2030, ל-2040 וכן הלאה.

אנחנו כמשרד אחראים על SDG11, שמדבר על ערים, מדבר על עירוניות. אנחנו ה-focal point של UN-Habitat, זה ארגון בת של האו"ם, שעוסק בלהפוך את הערים לטובות יותר. אז אנחנו כמשרד החלטנו לקחת את כל המטרות של היעד הזה. יש לזה 10 מטרות בסך הכול. ואנחנו הולכים לכל מטרה כזאת לעשות איזשהו פרק שלם, כאשר פה באמת אפשר לראות את שיתוף הפעולה הבין-משרדי, כי לא הכול ישב אצלנו. אם מטרת שתיים מדברת על תחבורה טובה יותר בערים, אז כמובן שאנחנו נעשה שיתוף עם משרד התחבורה. אז יש לנו בסך הכול 10 יעדים כאלה שאנחנו עושים את שיתופי פעולה האלה עם משרדים אחרים, עם השלטון המקומי וגם כן עם האקדמיה. יושבת פה גם ד"ר אורלי רונן, שעושה לנו את החלק על החוסן העירוני.

אנחנו גם מוספים יעד אחד משלנו. דיברתם באמת שהיעדים והמטרות, חלקן הגדול אולי אפילו, מתמקדים במדינות מתפתחות יותר או במדינות אפילו בלתי מפותחות. ואנחנו הולכים לעשות את ההתאמות. ואנחנו רואים בהתחדשות עירונית כמטרה מאוד חשובה. ולכן, אנחנו הולכים להוסיף לדיווח שלנו לפחות – כמה מזה יגיע בסוף לדיווח של האו"ם עצמו, יהיה קצר יותר – אבל הדיווח שלנו, החוברת שאנחנו נוציא בסוף – שתכלול גם היא כ-100 עמודים, פלוס מינוס – תכלול גם פרק שלם על זה. ובתקווה שגם באו"ם, בכינוס הבא, נוכל גם להראות איזה משהו שקשור להתחדשות עירונית.

עד כמה זה משפיע? אני חייבת לשאול אותך, כי אתה מייצג את מי שעוסק בכיוון הזה במשרד. ואנחנו יודעים שמה לעשות הרבה מפעולות משרד הבינוי והשיכון באיך שנבנות תוכניות בנייה בארץ היום, לא בדיוק מתחשבות בהסתכלות של פיתוח בר קיימא. מה אני שואלת אותך, אנחנו יודעים שלתכנן רחוק זה תמיד יותר קל, לחשוב על כל הדברים הטובים, אבל ה"כאן ועכשיו" הולך לכיוון אחר לגמרי, וזה נורא קשה להזיז אותו. עד כמה זה משתלב? עד כמה אלה לא תוכניות מגירה, אלא גם תוכניות שבוחנות את החיים היום-יומיים שלנו כאן ועכשיו?

(היו"ר יואב קיש, 13:11)

תראי, אין ספק שזה נכנס. כלומר, אם, למשל, ניקח את מה שקדם לפלטפורמה הזאת שהשתמשנו בה למטה הלאומי לעירוניות, אז באמת שם היו לנו כמה פוקוסים. אחד הפוקוסים היה באמת על מרחב ציבורי. באמת עבדנו הרבה על מרחב ציבורי. יש לנו תוכניות הצללה, הוציאנו חוברת על המרחב הציבורי. זה כן משפיע על העבודה היום-יומית שלנו. זה לא משהו שנמצא באוויר ואנחנו לא עושים איתו כלום. זה כן משפיע.

מן הסתם, זה לא רק בתחום שלנו, זה לא רק ההחלטות של המשרד שלנו, יש החלטות משרד האוצר וכולי. וצריך לעשות את ההתאמות. אבל מבחינתנו, כחלק המקצועי של המשרד, אנחנו לוקחים את זה - - - עד כמה שאפשר באמצעים שיש לנו.

בסדר, גם צריכים להיכנס לתוך המטריה של המשרדים שעובדים על ה-SDGs. זה האתגר הכי גדול.

- - -

טוב.

שאלה קצרה, מר פרטוש. כשתוכניות שאתם מגישים לוותמ"ל ולמקומות אחרים, האם יש בהם נספח שמתאר את התאמה ליעדים?

כרגע לא. האמת שאני לא חושב בכלל בכל משרדי הממשלה כרגע מדברים על טרמינולוגיה שונה.

לא. אני שואל אותך ספציפית.

תראה, אנחנו מנסים, אני ואגף תכנון אסטרטגיה, העבודה עם אגף התכנון, צריך להיכנס לאט-לאט. אנחנו מתחילים לחשוף את הנושא, עושים הרצאות, יש לנו מידעון של האגף שלנו שמוציא פעם בשלושה חודשים מה אנחנו עושים, והרבה מזה קשור ל- SDGsולעבודה שאנחנו עושים על כך. אנחנו מבינים שזה תהליך, אנחנו מבינים שזה לוקח זמן, והטרמינולוגיה הזאת צריכה להיכנס לאט-לאט. אגב, בהרבה משרדים הדברים האלה כבר קיימים. צריך פשוט לתרגם אותם לשפה של ה-SDGs.

זה משהו שמנסים לעשות, שמענו מהמנכ"ל.

בדיוק.

אלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע, בבקשה.

שלום רב. ראשית, אני רוצה להגיד שהתהליך כמובן חשוב ומבורך. אבל ברשותכם, אני רוצה רגע טיפה להעיב על האידיליה.

אני לא שמתי לב שיש אידיליה בנושא זה.

עד עכשיו הכול נראה נחמד. אני רוצה להביע איזושהי דאגה איך כל התהליך הזה לא נשאר, כמו הרבה מאוד תהליכים אחרים, ערימה של ניירות. ואני רוצה לתת דוגמה מאמנה שישראל חתומה עליה, שהיא מאוד רלוונטית לשלושה SDGs: 15,14,13. זאת אמנת המגוון הביולוגי. לפי האמנה הזו, מדינת ישראל הייתה צריכה להכין תוכנית לאומית למגוון ביולוגי עד שנת 2015, כדי להשלים את היישום שלה עד שנת 2020. יש חוברת שהמשרד להגנת הסביבה הוציא. אין לה תקציב, אין לה יעדים, אין לה לוחות זמנים, ובעצם אין תוכנית לאומית.

מכאן השאלה איך לא עוד פעם מייצרים תהליך – כמו באמנת המגוון הביולוגי, של חוברות, נוסעים לכנסים בחו"ל ומציגים את זה, שולחים דיווחים לאו"ם, ובישראל שום דבר לא קורה – אלא התהליך הזה הופך להיות תהליך אופרטיבי שיש לו איזושהי מעשיות בשטח. זאת הדאגה שלנו.

קודם כול, השאלה שלך היא מאוד נכונה. בזה בעצם אני התחלתי אני את הדיון, בשאלות ובזה. בגלל זה אמרתי שאין אידיליה, כי להגיד שקיבלתי תשובות לשאלות שלי – אני לא הרגשתי כך.

לגבי האמנה שאתה מדבר עליה, אני לא מכיר את הנושא. אני אומר לך בכנות, אני לא יודע מה המשמעות ואני לא הייתי רוצה להיכנס לזה עכשיו. אבל אין ספק שהיא שאלת המפתח פה והיא מופנית למשרדים. ואני רואה שמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ונציג משרד החוץ עזבו, וזה יהיה הסיכום שיביאו. בכל מקרה, ובוודאו ובוודאי, נקבל תוכנית פעולה ברורה איך התהליך של ה-bottom-up, עם החלטה מלמעלה, ולא לאסוף החלטות ממשלה ולהגיד שזה ה-SDGs, זה מה שנקרא – איך נקרא לזה?

אני, ברשותך, רק אתן דוגמה אחרונה, משפט אחרון.

- - - אתה מתכוון?

אני אומר שמה שהם עושים מלמטה, ה-bottom-up, הוא תהליך שלא הייתי מחזיק ממנו יותר מדי. הוא לא ממש מענה להסתכלות שאנחנו מצפים לראות מהממשלה על היעדים האלה.

ברשותך רק משפט אחרון. משהו שהופיע גם באמנת המגוון הביולוגי וגם נמצא ב- SDGsנכון להיום, זה הטיפול במינים פולשים, משהו שמאיים על הכלכלה, על חקלאות, על הבריאות, וכמובן על הטבע. יש הצעת חוק שנכתבה על ידי לא מעט חברי כנסת, כבר לא מעט זמן נמצאת על שולחנו של המשרד להגנת הסביבה והוא לא מקדם את זה.

רגע, הצעת חוק שעברה?

לא, לא.

לא, לא.

אז מה אתה רוצה מהמשרד להגנת הסביבה?

אני חושב שזה תחום אחריותו. במקום שהחברה - - -

למה הוא צריך לקדם הצעת חוק שלא עברה, אני לא מבין.

מכיוון שזה דבר שלהבנתנו - - -

חברי כנסת צריכים לקדם את הצעת החוק שלהם. ברגע שזה יכנס לספר החוקים, זה יהיה חובה על המשרד להגנת הסביבה לקדם אותה. היום אי אפשר לבוא בטענות למשרד להגנת הסביבה לגבי – יכול להיות שאפשר לבוא אליו בטענות לגבי פעילות, זה בסדר – אבל לא לגבי הצעת חוק שעוד לא התקדמה.

אנחנו חושבים שהמטלה של לקדם הצעת חוק למניעת נזקים של מינים פולשים היא מטלה שלטונית. ובגלל הוואקום שיש עד היום, שהממשלה לא מקדמת את זה, יתקדמו עם הדבר הזה עם חברי הכנסת. הדבר הזה עדיין בצנרת. אני רק אומר את זה כדוגמה לכך שבסוף השאלה היא אם קורה משהו בפועל שמתקדם, ולא מסמכי PDF מעוצבים.

טוב. תודה. יובל ארבל, פה?

כן.

מעמותת צלול. בבקשה.

אני רק רוצה להשלים את מה שאלון אמר. זה דבר מקובל מאוד שמשרדי הממשלה מקדמים הצעות חוק כשמרגישים שיש איזשהו וואקום שלטוני כזה וצריך לקדם הצעה כזאת.

אני רוצה להתייחס לנושא שהציג קודם מנכ"ל המשרד, וזה הצורך בתוכניות אסטרטגיות. יש לזה שם. קוראים לזה תוכנית האב. תוכנית אב למשק המים, למשל, הוכנה ב-2010 עד 2012 – לא עברה החלטת ממשלה, ולכן היא לא מחייבת, ולא יוצאות ממנה תוכניות אופרטיביות. ורשות המים מתנהלת באופן רגיל. ואיך זה קשור לפה. - - - המשולש היפה שהציגו לנו מהממ"מ לדיון הזה, אם תפתחו אותו רגע ותסתכלו, מדברים איך אנחנו בעצם בונים את ה-SDGs, אוקיי? אז נכון שאנחנו, קודם כול, צריכים לדאוג לקיום המשאב, אבל גם לניהול המשאב.

אם ניקח, למשל, את משק המים, אנחנו דואגים כל הזמן לעוד מתקני התפלה. נסגור את הפער בצריכה, אבל אין שום ניהול של המשאב, אין ניהול צריכה, אין תפיסה איך אנחנו יכולים בעצם לצמצם את העלייה, שהולכת וגדל, בצריכה של מים. ואותו דבר גם במשק האנרגיה. ובמשק האנרגיה, אמנם יש עכשיו תהליך של הכנת תוכנית אב, אנחנו רוצים לראות את זה שם. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים רק על כמות ואיכות, אלא גם על ניהול. וניהול זה ניהול צריכה.

תודה. מרכז השלטון המקומי פה? מישהו?

כן.

מה השם?

קרנית.

בבקשה.

השלטון המקומי לא היה מעורב עד עכשיו בכל התהליך. ואני חושבת שהשלטון המקומי צריך להיות מעורב ולקחת חלק בתהליך הזה. וזה משהו שאנחנו מבקשים.

איך אתם חושבים לעשות את זה עם השלטון המרכזי?

קודם כול, עם הפעילות עם משרד הפנים. דבר ראשון. עם המשרד להגנת הסביבה עם פעילות, עם דברים שנעשים, אנחנו לא היינו מעורבים ואנחנו צריכים להיות מעורבים. משרד הבינוי והשיכון אמר שיש דברים שהוא יעשה דרך השלטון המקומי. אז בהחלט אנחנו רוצים להיות חלק מהתהליך.

אוקיי.

אני רק אעיר לגברתי שבמדינות רבות בעולם השלטון המקומי תופס יוזמה, מה שנקרא, במירכאות, ומוביל תהליכים מהסוג הזה בהרבה מאוד מדינות בעולם. ויכול להיות שזה - - -

מה שאומר שאם תקימו תוכנית ותעשו צוות ותחילו לעבוד, אז זה יתקבל בברכה, מה שנקרא.

לשלטון המקומי יש SDG משלו.

רגע, עיריית תל אביב גם נמצאת פה.

רק ברשותך - - -

מה השם?

שמי איתן בן עמי, אני מנהל את הרשות לאיכות הסביבה וקיימות בעיריית תל אביב.

במדינת תל אביב, כן. בבקשה.

כן. אני למעשה חזרתי עכשיו מכנס, שמי שאחראית גם על מנשר של האקלים בפריז היא אן הידלגו, וראש עיריית בואנוס איירס - - -

איפה היה הכנס?

בבואנוס איירס. 33 ערים בעולם: טוקיו, ניו יורק, לוס אנג'לס, כל הערים החשובות.

אנחנו היינו אמורים להיות בניו יורק. המשלחת בוטלה בגלל חוק הלאום, שדרש נוכחות של חברי הכנסת. אבל זה היה פספוס, כי זו הייתה הזדמנות טובה להגיע לשם ולראות איך מדינות אחרות מציגות, לראות מה מדינות אחרות עושות. זאת הייתה הכוונה בהחלט לעשות את זה, ולצערי – לא לצערי, חוק הלאום הוא בעיניי יותר חשוב, אז זה פחות לצערי – אבל זה התנגש, ולכן לא נסענו. ואין לנו את הידע שאולי פספסנו בכך שלא נסענו.

כן, בוא תספר לנו.

אז מה שאני אומר זה שקודם כול ערים כן מובילות בעולם. תל אביב הצטרפה לזה גם בחתימה על "100 ערי חוסן" וגם לארגון, שנקרא C40 ו-U20, שלמעשה בסופו של דבר הגישו לנשיא ארגנטינה – שיארח עוד מעט את ה-G20 – את המנשר לדבר ולהכניס לתוך השיח של ראשי הממשלות, למעשה, אלה הנשיאים, את נושא שינוי האקלים. וזה הדבר הכי דחוף שערים ראו לנכון לעשות.

נפגשנו עם מדענים שהיו חלק מהניסוח של המסמך, שמדבר על כך שיש לנו זמן רק עד 2030. הם למעשה קוראים לזה "תוכנית 4,000 הימים", שנשארו על מנת לנקוט בצעדים. אני מצטרף פה למה שהוא אמר, מבחינתם צריך להתחיל עכשיו במעשים מיידיים, כדי לעמוד בכלל ביכולת שלנו להשפיע על שינוי האקלים ולא להשאיר את זה ברמה של סיסמאות.

אני חושב שערים הן חלק מאוד חשוב גם פה בארץ, ביכולת ליישם חלק גדול מהחלטות. וככל שייתנו להן את הכוח לעשות את זה, הן יעשו את זה. אנחנו בתל אביב הכנסנו את כל הנושא הזה לארבעה פרקים בתוכנית האסטרטגית, בעדכון תוכנית האסטרטגית שעשינו עכשיו, שמדבר על כל הנושא גם של האקלים וגם עירוניות וכולי. וערים הן חלק חשוב במשחק הזה והן צריכות להיות.

אני מסכים ואני פונה לשלטון המקומי. קרנית, באמת כל מעורבות שלכם בהובלה, בלקיחת קדימה – דווקא זה שהמצב שהממשלה קצת חלשה בעניין הזה יכול לייצר לכם באמת – כולל ניסיון גם בין-לאומי בעניין הזה של איך לעשות ואיך לקדם.

נעשה את זה.

תודה. עורכת הדין ענת אשכנזי, בבקשה.

אני ענת טהון-אשכנזי, מנכ"לית עמותת "איתך-מעכי".

עמותת?

איתך-מעכי – "מעכי" זה "איתך" בערבית – משפטניות למען צדק חברתי. אנחנו יחד עם "מנהיגות אזרחית" ו"מרכז השל" מובילות את המהלך בחברה האזרחית. אני אגיד מנקודת המבט שלנו. אנחנו ארגון שמקדם זכויות נשים, וההקשר של שוויון מיגדרי ב- SDGsהוא פוטנציאל גדול. מתוך ההנחה - - -

חמש. SDG5, כן.

זה SDG5 אבל התפיסה היא שבאמת ללא הטמעה של שוויון מיגדרי בכל אחד מהיעדים אי אפשר יהיה לקדם את היעדים השונים. וההפך, אי אפשר יהיה לקדם שוויון מיגדרי בלי להתייחס למיגור העוני, תעסוקה וכדומה. אנחנו מזהות שני דברים עיקרים ב-SDGs מלבד ההטמעה של שוויון מיגדרי. אחד, הוא באמת בתכנון האסטרטגי שדובר עליו רבות ואין ספק שבנושאים האלו מחייב תוכנית אסטרטגיה ארוכת-טווח.

והדבר השני הוא שילוב קהילות, חברות שונות. אני חושבת שזה אחד העקרונות המנחים ב-SDGs, להתייחס לא רק לתחומים השונים, אלא איך הקהילות השונות בחברה הישראלית, בדגש על קהילות מוחלשות, מוצאות את התכנון האסטרטגי רלוונטי עבורן. לכן, פרי שיתוף הפעולה בין שלושת הארגונים כבר יצר למעשה איזשהו מחקר גישוש של 30 ארגונים בחברה האזרחית, שנשאלו עד כמה רלוונטי ה-SDGs עבורם. ונמצא שמאוד רלוונטי ומאוד מעניין, כשיש בו שני אלמנטים. אחד, המודעות ל-SDGs, והדבר השני הוא יצירת הטרמינולוגיה. כלומר, זה לא כל כך פשוט לחבר בין התחומים. אני חושבת שגם בחברה האזרחית – ואני אגיד את זה בזהירות שגם בממשל לא כל כך ברור איך עושים את החיבורים, מה זה אומר לייצר תוכנית אסטרטגית שמשלבת בין שוויון מיגדרי, תעסוקה, מיגור העוני, זכויות משפטיות וכדומה.

אנחנו בשלב הזה עושים ועושות כנס חשיפה גדול מחר, שבו בעצם נציג את הנושא גם ברובד הממשלתי, גם ברובד של החברה האזרחית וגם ברובד הבין-לאומי, שהוא מאוד חשוב, כדי ללמוד מה נעשה בעולם. יציגו גם מיפן גם מאירלנד גם מקולומביה מה נעשה בעולם. נתחיל ללמוד ולייצר דוח החברה האזרחית בנושא. כפי שנאמר מקודם על ידי ליאור פינקל, מאוד חשוב, שכדי שהדוח שלנו יהיה משמעותי, שתהיה איזושהי עבודה של שקיפות של הדוח הממשלתי, כדי שהדוח של החברה האזרחית יתכתב איתו.

תודה. אנחנו צריכים לסיים. שירי, רצית להגיד כמה דברים? בבקשה.

כן. אנחנו בממ"מ עוסקים בנושא ה-SDGs כבר שנתיים לפחות. כתבנו כמה מסמכים בנושא, על התפקיד של פרלמנטים וסקירות משוות של מה עושות מדינות. אם יש שני דברים שאני יכולה להגיד שעולים מדברים שקרו במדינות שונות – ויש מדינות שכבר הרבה מעבר אלינו מבחינת השלבים שהן נמצאות בהם וכבר עברו אפילו שלבי תיקון, זאת אומרת, עשו תוכנית וכבר תיקנו את התוכנית שלהן. אז שני דברים שאני חושבת שהם בורות שהמדינות נפלו לתוכם ותיקנו: אחד, זה עניין המיחזור – וזה פעם אחרונה שאני מדברת נגד מיחזור – אבל המיחזור של החלטות קיימות ולתת להן שם אחר, זו לא הכוונה - - -

זה בדיוק התהליך שעושים עכשיו.

לא.

למה לא? זה בדיוק העניין.

זו לא הכוונה ב-SDGs. זה דבר ראשון. והדבר השני, שדובר עליו פה, זה הנטייה של חלק מהמדינות המפותחות להסתכל על ה-SDGs בנקודת מבט החוצה ולא להסתכל פנימה. ולדוגמה בבריטניה, אחד הדוחות הראשונים שלהם עסק כמעט לחלוטין במדיניות של בריטניה כלפי חוץ בכל מה שקשור ל-SDGs. בא הפרלמנט ואמר: לא, לא, זו לא הכוונה, בואו, אנחנו רוצים לראות איך מתמודדים פנימה.

תודה. יערה פרץ, פספסתי אותך. בבקשה.

אני רוצה להוסיף ממש בקצרה על הדברים שאמרו כבר לגבי החברה האזרחית. זה משהו שהמשרד להגנת הסביבה כבר עושה מאוד יפה עם הוועדה הבין-משרדית: לערב ארגוני החברה האזרחית בכל התהליך עצמו. כל הדיבור על קביעת תוכניות אסטרטגיות של משרדי הממשלה זה מאוד חשוב. יחד עם זאת, הציבור יכול להיות הרבה יותר מעורב, הרבה יותר חלק מקידום הפתרונות וקידום היעדים. בלי הציבור, בעיניי, כל התוכניות יישארו על הניירת ולא יהיו צעדים קונקרטיים בפועל.

ויש כבר היום הרבה ארגונים שפועלים בשטח ביחד עם הציבור ומפתחים פרויקטים. דיברתם על grassroots, דיברתם על bottom-up, אלה דברים שכבר קורים היום, שאנשים עושים בעצמם. כשאין את הפתרונות ברמת המדינה, אז אנשים עושים בעצמם. למשל, אם אני מתייחס ליעד מס' 2 של מיגור רעב וליעד מס' 12 של צרכנות ויצרנות נבונה, אז פרויקטים, כמו מקררים קהילתיים ושיתופיים, אלה דברים שאנשים יוזמים בעצמם ועושים ומונעים בזבוז מזון ומאפשרים לאנשים, שאין להם את היכולת, להשתמש בדברים האלה. וזה משהו שאפשר לרשת ולקדם כשהציבור עצמו הוא חלק מהדבר הזה. תהליך ארוך טווח שבאמת מקדם אותנו ביעדים זה משהו שהציבור מעורב בו ולא מנותק ממנו לחלוטין.

תודה רבה. אנחנו נאלצים לסיים. אני מתנצל אם יש עוד כאלה שעכשיו ביקשו לדבר, אבל אנחנו כבר מגיעים לסוף הדיון. אני רוצה לסכם את מה ששמענו. ראשית, מבחינת לוחות זמנים אנחנו לא במצב טוב, כמו שאני רואה את זה. הייתי רוצה להיות היום כבר עם איזושהי החלטת ממשלה ותוכנית סדורה, כדי שנוכל לבוא ולדבר על זה גם בצורה יותר רצינית באו"ם. בסופו של דבר אני כן שמח שיש את האתגר הזה באו"ם, כי זה מיישר קו לכל המשרדים, כולל גם למשרד ראש הממשלה וגם למועצה הלאומית לכלכלה שגם צריכה להיות מאוד מעורבת כגורם מתכלל בעניין הזה.

ולכן אני שמח על הדד-ליין הזה, מה שנקרא. ראינו שיש הנחיה ושמי שמקדמים היום את הפעילות אלה באמת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ. אבל מה שחסר זה, אני אומר, לחתוך אחורה, לוחות זמנים, מהדד-ליין של יוני 2019. ולצערי, אני לא רואה את זה קורה. זאת אומרת, מה שנראה לי – ופה אני לא יודע, פסימי, אופטימי – אני לא רואה איך אנחנו נגיע ליוני 2019 להציג החלטת ממשלה, תפיסה מוסדרת, bottom-up. לא נהיה במקום הזה.

הדרך היחידה שכן נתחיל להיות זה אם אנחנו באמת ניקח בחודש הקרוב וניתן כבר – בגלל זה אני אומר לשני המשרדים שמובילים את זה: תיקחו את הדברים שאתם מאמינים שאפשר להתחיל להוביל ולעשות, תנו אותם כמה שיותר מהר לקידום בהחלטת ממשלה. ואז לפחות אפשר יהיה, גם אם נמצא את עצמנו בבחירות בסיטואציה כזו או אחרת, המשרדים יוכלו להמשיך ולעשות execution להחלטות שנתקבלו. ולכן, אני רואה חשיבות מאוד גדולה לחודש-חודשיים הקרובים בעניין הזה. ואני אומר לכם בצורה הכי ברורה, אם אנחנו נפגש פה בינואר-פברואר – אני לא יודע אם עוד אהיה – ולא יהיו החלטות סדורות, אז לא יהיה תוצר רציני. ההליך שעכשיו עושים, ממה שאני הבנתי וגם ציירת לי את זה פה על grassroots, bottom-up, לאסוף את החלטות הרלוונטיות, למפות וכל זה – קודם כול, אני מבקש כן לקבל כבר את התוצרים שלו, זאת אומרת, את מה שכבר מופה. תעבירו לנו לוועדה ולממ"מ אילו החלטות ואיך אתם רואים אותם מתחברים.

אבל בסופו של דבר, אני אומר עוד פעם, זה תהליך שהוא באמת צריך להיעשות דקה לפני שבונים את התהליך המוסדר מלמעלה. והיעד המרכזי, שאני רואה, של משרדי הממשלה זה לקדם מהר ככל האפשר את הסתכלות מלמעלה עם יעדים כלפי מטה. זה אחד. מאוד חשוב לשלב שלטון מקומי. שלטון מקומי מוזמן ליזום בעצמו בעניין הזה. ואני מצטרף גם להערה של הדוברת האחרונה, מאוד חשוב גם לערב ציבור במה שניתן. אם יש איזושהי תוכנית או משהו להוציא, לקבל הערות ציבור ולראות מה הדברים שניתן לעשות. תודה רבה. הישיבה - - -

שיגישו דיווח עוד חודשיים לוועדה. שיגישו דיווח בכתב.

אחרי הדיווח בינואר. אז ביקשתי את הדבר הזה. אני מבקש, תנו לנו סטאטוס עוד חודשיים. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.